התרגלנו שאינפלציה היא חלק בילתי נפרד מהכלכלה והצמיחה ,הרגילו אותנו שאנחנו נולדים למערכת אינפלציונית ונצטרך ללמוד להתמודד עם הדבר ההרסני הזה עד יום מותנו, והכל מסיבה פשוטה: אין ברירה אחרת. האם באמת מדובר בכורח המציאות? האם באמת לאורך כל ההיסטוריה התמודד המין האנושי עם אינפלציה?
צפו בגרף הבא המתאר את האינפלציה בארה"ב במהלך 350 השנים האחרונות. ניתן לראות כי ערך הכסף בין 1665 עד 1913 שמר על ערכו -קרי תושבי ארה"ב חוו 250 שנים ללא אינפלציה (למעט 2 מלחמות שלאחריהן ירדו המחירים שוב לרמתם הרגילה)!
כלומר באותה תקופה אם אזרח שם ב1665 את הכסף שלו מתחת לבלטות - בני ניניו יכלו להוציא את אותו כסף ולקנות בדיוק את אותם כמות מוצרים שהוא קנה 250 שנים לפניהם.
המשמעות של זה היא בילתי נתפסת לאדם החי בתקופתנו: אילו הייתם חיים בתקופה ההיא לא הייתם צריכים לרדוף אחרי בנקים שיתנו לכם ריבית על הכסף רק כדי שלא יאבד מערכו. לא הייתם צריכים לסכן כספכם בבורסה או באג"חים של טיקונים (שכספכם הוא רק כלי משחק באימפריות המדומות שלהם) והכל רק כדי שלא תשארו עם ניירות חסרי ערך בגיל הפנסיה. וגם לא הייתם צריכים לשבת בדירה השכורה שלכם בחשש שדירה משלכם תהפוך להיות חלום רחוק ויקר מידי - נשמע לכם ודאי כמו מדע בידיוני אבל זו היתה המציאות רק לפני כ-100 שנים.
הגרף מתחיל להשתנות בשנת 1914: למעשה מאותה שנה חלה נקודת מפנה דרמטית והיסטורית בארה"ב ובכל העולם ,נקודה ששינתה את חיינו ללא היכר - מאז כולנו מתמודדים עם משבר אינפלציוני הולך וגובר. אחד הסימנים המובהקים לכך הוא שהדולר לבדו איבד מערכו כ95% מאז. השאלה לפיכך מה קרה באותה שנה?
התשובה:פרצה מלחמת העולם הראשונה אבל הפלא ופלא לאחריה המחירים כבר לעולם לא חזרו לרמתם הקודמת והסיבה לכך היא שבאותה תקופה הוקם הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב). הקשר של הפדרל ריזרב לאינפלציה כלל לא מיקרי- הבנק המרכזי בארה"ב יצר עם הקמתו את מטבעות הפיאט - מטבעות שמיוצרים על ידי חוב ובגיבוי אויר.
מה הקשר הישראלי לזה?
הבנק המרכזי בישראל משתמש בשיטה מוניטרית כמעט זהה לזו שמשתמש בה הפדרל ריזרב -גם אצלינו המטבע נוצר מחוב ומגובה בכלום. לא פלא לפיכך ,שהשקל והלירה פשטו כבר רגל בעבר, אפילו השקל החדש נמצא בסכנה מתקרבת כתוצאה מהחובות הגדולים שמחזיק בנק ישראל ,שלקח הלוואות על מנת להחלישו או כתוצאה מאי יציבות הבנקים המסחריים שנובעת בעיקר מאי יציבות פיננסית של הטיקונים ובועת הנדל"ן.
מי שרוצה להבין בדיוק את הקשר בין יצירת מטבעות הפיאט (המטבעות שאנו משתמשים בהם היום מאז 1913) לאינפלציה מוזמן לקרא על כך כאן
צפו בגרף הבא המתאר את האינפלציה בארה"ב במהלך 350 השנים האחרונות. ניתן לראות כי ערך הכסף בין 1665 עד 1913 שמר על ערכו -קרי תושבי ארה"ב חוו 250 שנים ללא אינפלציה (למעט 2 מלחמות שלאחריהן ירדו המחירים שוב לרמתם הרגילה)!
כלומר באותה תקופה אם אזרח שם ב1665 את הכסף שלו מתחת לבלטות - בני ניניו יכלו להוציא את אותו כסף ולקנות בדיוק את אותם כמות מוצרים שהוא קנה 250 שנים לפניהם.
המשמעות של זה היא בילתי נתפסת לאדם החי בתקופתנו: אילו הייתם חיים בתקופה ההיא לא הייתם צריכים לרדוף אחרי בנקים שיתנו לכם ריבית על הכסף רק כדי שלא יאבד מערכו. לא הייתם צריכים לסכן כספכם בבורסה או באג"חים של טיקונים (שכספכם הוא רק כלי משחק באימפריות המדומות שלהם) והכל רק כדי שלא תשארו עם ניירות חסרי ערך בגיל הפנסיה. וגם לא הייתם צריכים לשבת בדירה השכורה שלכם בחשש שדירה משלכם תהפוך להיות חלום רחוק ויקר מידי - נשמע לכם ודאי כמו מדע בידיוני אבל זו היתה המציאות רק לפני כ-100 שנים.
הגרף מתחיל להשתנות בשנת 1914: למעשה מאותה שנה חלה נקודת מפנה דרמטית והיסטורית בארה"ב ובכל העולם ,נקודה ששינתה את חיינו ללא היכר - מאז כולנו מתמודדים עם משבר אינפלציוני הולך וגובר. אחד הסימנים המובהקים לכך הוא שהדולר לבדו איבד מערכו כ95% מאז. השאלה לפיכך מה קרה באותה שנה?
התשובה:פרצה מלחמת העולם הראשונה אבל הפלא ופלא לאחריה המחירים כבר לעולם לא חזרו לרמתם הקודמת והסיבה לכך היא שבאותה תקופה הוקם הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב). הקשר של הפדרל ריזרב לאינפלציה כלל לא מיקרי- הבנק המרכזי בארה"ב יצר עם הקמתו את מטבעות הפיאט - מטבעות שמיוצרים על ידי חוב ובגיבוי אויר.
מה הקשר הישראלי לזה?
הבנק המרכזי בישראל משתמש בשיטה מוניטרית כמעט זהה לזו שמשתמש בה הפדרל ריזרב -גם אצלינו המטבע נוצר מחוב ומגובה בכלום. לא פלא לפיכך ,שהשקל והלירה פשטו כבר רגל בעבר, אפילו השקל החדש נמצא בסכנה מתקרבת כתוצאה מהחובות הגדולים שמחזיק בנק ישראל ,שלקח הלוואות על מנת להחלישו או כתוצאה מאי יציבות הבנקים המסחריים שנובעת בעיקר מאי יציבות פיננסית של הטיקונים ובועת הנדל"ן.
מי שרוצה להבין בדיוק את הקשר בין יצירת מטבעות הפיאט (המטבעות שאנו משתמשים בהם היום מאז 1913) לאינפלציה מוזמן לקרא על כך כאן
מאמר זה נכתב על דעתו בלבד של הכותב ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו. הכותב אינו יועץ השקעות וסקירה זו אינה מתחייבת להיות מדויקת בפרטיה ואינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.
מאמר מאוד מעניין, רציתי לשאול מה קרה עד 1914?
השבמחקאיך נוצר הכסף עד שהוקם הפדרל רזרב?
הרי היו בנקים והיו הלוואות עם ריבית אז מה השינוי הגדול?
Not so fast. But first let us ponder a few quotes...
השבמחקPower tends to corrupt, and absolute power corrupts absolutely
- Lord Acton
Politicians are a set of men who have interests aside from the interests of the people and who, to say the most of them, are, taken as a mass, at least one long step removed from honest men
- Abraham Lincoln
Nearly all men can stand adversity, but if you want to test a man's character, give him power.
- Lincoln
The problem is not with the Central Bank but with the politicians who borrow without regard to execute their agendas knowing quite well that the people will pay the bill - not as the post seems to suggest. Several versions of Central Banks existed prior to 1913 Act. Lastly, to understand my explanation in "real history", once "massive credit line" had been offered as bait, the corrupt politicians jumped on it and the "spending orgy" commenced - it's known as "The Roaring Twenties"..in 20 years time they bankrupt the country - the United States had to confiscate the gold from its citizens to pay the Banksters so they would inject money into the system again and pull the country out of the Great Depression. History as few know it - and that's no coincidence.
Any comparisons to Israel is, as is often the case for me, amusing.
- Eran
לאנונימי הראשון - זה סרטון שמסביר טוב איך התפתח הכסף.
השבמחקhttp://www.youtube.com/watch?v=__5Etq-3ggs
יובל ב
Eran אתה צודק.
השבמחקלמען הדיוק אכן כמה גרסאות של בנקים מרכזיים היו בארה"ב לפני 1913 לזמן יחסית קצר, הפדרל ריזרב זה שקיים ושעיצב עד עצם היום את מטבעות הפיאט הוקם ב1913. עדכנתי במאמר.תודה
לגבי הפוליטקאים, חשוב לומר שהיו גם נשיאים שנלחמו בבנקים המרכזיים, או לפחות ניסו להלחם בהם כשהאחרון בהם היה קנדי ,רובם כשלו.
קרא כאן:
http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/10/blog-post_04.html
ערן
למגיב הראשון,
השבמחקבחלק גדול מהתקופה לפני הקמת הפדרל רזרב היה מוצמד הכסף למתכות היקרות בעיקר הזהב והכסף (המתכת)
ערן
אני חשבתי שכסף פיאט, זה כינוי שהודבק ע"י הבנקאים לכסף שמודפס ע"י המדינה ללא תלות בזהב וללא חוב.
השבמחקעכשיו, כל אחד רוצה להשקיע את הכסף שלו כך שלא ייאבד מערכו ותמיד יהיה הפיתוי להשקיע בהון סיכון, אבל אי אפשר שכל ההשקעות יהיו רווחיות, מישהו יפסיד את כספו או את כספיהם של אחרים (פנסיות וקרנות אחרות) וכך השיטה מייצרת יותר עוני משנה לשנה.
הבנתי נכון?
יותר מכך בשיטה הנוכחית זה מחייב שכמות החובות בעולם תהיה גדולה מכמות הפלוס. הסיבה היא שכל שקל,דולר או יורו המיוצר בעולם נוצר על ידי חוב נושא ריבית ולכן על על כל שקל זכות שיש לך יש מישהו אחר שחייב שקל חוב שבגלל הריבית שמתלוות לו הוא גדול יותר מהשקל שלך. בגלל שהריבית גדלה בצורה אקספוננציאלית החוב עם הזמן רק פותח פער גדול יותר ויותר מול יתרות הזכות בעולם עד שהכל מתפוצץ.
השבמחקערן
לפי הגרף שצירפת המחירים היו יציבים בממוצע עד מלחמת העולם השנייה, ורק לאחר מכן רואים עליה מובהקת.
השבמחקוכאן השאלה העיקרית:
התקופה לאחר מלחמת העולם השנייה מאופיינת בצמיחה חזקה מאוד. כל החיים מבחינה טכנולוגית וכלכלית הם תוצר של התקופה הזאת.
כלומר המגמה האינפלציונית היא גם תוצאה של צמיחה רבה.
אז אני חוזר בעצם לשאלה:
האם ויתור על כסף נייר יעצור את הצמיחה?
גם אם המחירים היו יציבים עד מלחמת העולם השניה עדיין היו גבוהים יותר מלפני כן ,מה עוד שמערכת שמושתת על חוב לא משפיעה על הכלכלה בבת אחת. מאחר שהיא אקספוננציאלית בהתחלה תתקשה לזהות גידול באינפלציה אך ככל שהיא מתקדמת היא מאבדת שליטה-רואים את זה היטב בגרף.
השבמחקלגבי צמיחה - כמה שזה ישמע לך מוזר -הצמיחה שאנו חווים היא בכללותה לאו דווקא דבר חיובי.
כדי להבין יותר בנושא הצמיחה אני ממליץ לך לקרא את המאמר הבא:
http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/10/blog-post_29.html
אם היה קשר סיבתי, בין צמיחה לאינפלציה אז גם אחרי המהפכה התעשייתית היית מצפה למצוא אינפלציה, אבל אין לפי הגרף.
השבמחקהאם היחס להלימות הון שהפד מעלה לבנקים גדולים ל 7%
השבמחקזה אומר שקודם זה היה נמוך יותר.
איך לא רעדה להם היד בנתינת אשראיים ללא בטחונות הלימים???
נראה שהרכבת כבר יצאה מהתחנה מזמן וההאצה שלך גוברת מרגע לרגע - אני רואה את מהירות גדילת החוב כאן באתר
זה מזכיר לי פצצה המחוברת לשעון והמחוג מתקרב לשעת האפס.
ערן מה היא שעת האפס איזה גודל חוב יצור קריסה (פיצוץ)
הי אבי, לגבי יחס הלימות הון התשובה היא כן וכשחושבים על זה גם 7% זה יחס מאד נמוך. שים לב אגב שיחס הלימות הון הוא איננו יחס רזרבה. זה 2 דברים שונים.
השבמחקלגבי החוב- מהירות גדילת החוב היא אקספוננציאלית. זה אומר שאם השנה החוב צמח למעלה מטריליון דולר , בעוד כמה שנים בודדות זה יהפוך ל2,4,16 וכו' באופן תאורטי זה יכול להגיע לרמות שזה יצמח גם בטריליון דולר כל כמה שעות.
הבשורה הרעה שזה בילתי נמנע - לעומת מה שמספרים לנו אין דרך בשיטה המוניטרית הנוכחית להתמודד עם החוב באמת, אלא רק להאט את קצב גדילתו .האלטרנטיבה היא פשיטת רגל ולהתחיל שוב להניע כלכלה מ0 עד הקריסה הבאה.
הסיבה לכך שכלכלה שמושתתת על חוב צוברת ריבית דהריבית. במאמר כיצד נוצר כסף בעולם בצד ימין באתר ניתן ללמוד למה ,כמה ואיך בהרחבה.
לשאלה מתי יגיע הפיצוץ? זה יגיע כשהמשקיעים יחליטו שהסיכון להחזיק דולרים וחוב אמריקאי הוא גדול מידי.
מתי בדיוק זה יקרה? אפשר להגיד בבטחון די גדול שזה יקרה כי אין שום מערכת (ולאו דווקא כלכלית) בכדור הארץ שיכולה לגדול בצורה אקספוננציאלית בלי להתפוצץ בסוף. קשה לדעת בדיוק מתי זה יקרה ומה יהיה הטריגר, הניסיון לחזות את נקודת הזמן המדויקת דומה לניסיון לחזות באיזה יום חולה סופני שמחובר למכונת הנשמה ימות. בינתיים הממשל והפד מושכים זמן (תוך הגדלת החוב) בצורה מעוררת פליאה. מה שכן, נראה כמו שאמרת, שהרכבת יצאה לדרך (לפני כ100 שנה) ואנחנו לדעתי בפני נקודה היסטורית של קריסתה במהלך השנים הקרובות.
בסופו של דבר אבי המסר של המצב הנוכחי כתוב כמעט על כל קיר : צריך להחליף את השיטה הנוכחית בשיטה מוניטרית בת קיימא כדי שגם נכדינו לא יצטרכו להתמודד שוב עם משבר ענק בעוד 100 שנים.
ערן
The question is what is the purpose of the system?
השבמחקThe answer: Wealth transfer.
This is achieved by artificial manipulation of the value of money. For the "numb and dumb" this is experienced as cycles of booms and busts that feed constant "intellectual fuel" for experts and "experts" to debate, analyze and theorize.As I explained, the first time around the masses got fleeced out of their gold. Next time it's going to be their property, thus the objective will be completed. THEN the system will be replaced with the real one: Feudalism. For that reason Thomas Jefferson said:
I believe that banking institutions are more dangerous to our liberties than standing armies . . . If the American people ever allow private banks to control the issue of their currency, first by inflation, then by deflation, the banks and corporations that will grow up around [the banks] . . . will deprive the people of all property until their children wake-up homeless on the continent their fathers conquered . . . The issuing power should be taken from the banks and restored to the people, to whom it properly belongs."
So although I cannot give exact timeline, I can assure you all is going according to plan.
-Eran
מ-1913 ועד 1929 המחירים עלו בשל הבועה שיצר הבנק המרכזי, אולם מכיוון שמחיר הזהב עדין היה 20 דולר לאונקיה הבועה התפוצצה.
השבמחקעד 1935 הדולר היה צמוד למחיר הזהב: כ-20 דולר לאונקייה.
כך זה היה במשך למעלה מ-200 שנה ללא שינוי משמעותי.
(בחלק מהתקופה היה גם חלק קטן מהנוסחה מבוסס על מחיר הכסף ולא רק הזהב, אבל מדובר בהבדל קטן).
ב-1935 נאסרה בארה"ב החזקה פרטית של זהב למעט כמות מינימאלית בצורה של תכשיטים.
כל הזהב הפרטי נקנה על ידי הממשלה תמורת 20 דולר לאונקיה והועבר לפורט נוקס.
לאחר מכן הכריזה הממשלה על פיחות של 40% במכה אחת: מרגע זה כל אונקייה היתה שווה ל-35 דולר.
זה מה שגרם לעליית המחירים עד לסוף מלחמת העולם השניה.
בשנים שלאחר מכן החלה ארה"ב להדפיס דולרים יותר מהזהב שהיה לה בפועל, מה שגרם לאינפלציה מסויימת אבל עדין האמינו שלארה"ב יש מספיק זהב במרתפים כדי לעמוד בהתחייבויותיה.
רק ב-1971 הודיע ניקסון על ביטול בסיס הזהב, ומרגע זה האינפלציה החלה להשתולל.
רציתי לשאול,
השבמחקלפי מה שמוסבר פה במאמרים, כאשר מדפיסים כסף יוצרים אינפלציה.
השאלה שלי היא, בשנים האחרונות נעשו הרבה הדפסות בארצות הברית (הקלות כמותיות), למה זה לא הקפיץ את האינפלציה יותר מהרגיל? איך בדיוק משפיעה הדפסת כספים על אינפלציה? זה לא אמור להשפיע מיידית?
זה בדיוק נושא המאמר שאפרסם מחר :)
השבמחקהמאמר שהבטחת עדיין לא התפרסם?
השבמחקיפורסם מחר
השבמחק