כל מה שרציתם לדעת על בנק ומטבע קהילתיים/ מאת איתי נבו

הכותב הוא ממובילי הפרויקט להקמת הבנק החברתי הראשון בישראל.
הצטרפו והשפיעו גם אתם בקבוצת הבנק החברתי הראשון בפייסבוק.

מה הקשר בין בנקאות חברתית לקהילה?
העקרון הראשי של בנקאות, הוא אמון. אמון שווה סיכון.
הדבר נכון לגבי יחסי בנקים עם לקוחות, ודירוג הסיכון בהשקעה של הבנק בהשקעות שונות ובמתן הלוואות. אך כמובן הדבר פועל לשני הצדדים, גם אמון הלקוחות בבנק הוא חשוב ביותר, כאשר הלקוחות מרגישים שכספם איננו מוגן יותר בבנק, הם מושכים את הכסף או עוברים בנק....

אחד המאפיינים בקהילות קטנות, היא רמת האמון. בקיבוץ רוב האנשים משאירים את הדלת לא נעולה כשהם עוזבים את ביתם. אדם שגר בקיבוץ ועבר לעיר גדולה משנה את הרגלו בצורה מיידית ונועל את דלת ביתו בקביעות. מדוע? בגלל עניין האמון. דוגמה זו היא השלכה בולטת לגבי מערכות לגבי כל סוג כלשהו, לרבות מערכות הבנקים.
אנחנו חיים היום במציאות של חברות ענק, בקנה מידה לאומי או בין לאומי - סניפים גדולים, שלטי חוצות מוציאי עיניים, תקציבי ענק, וכמו כן השקעות ענק להקמת חברות שכאלו.
עסקים קטנים ובינוניים נדחקים הצידה ונדרסים באוטוסטרדת ה"שוק החופשי" על ידי תאגידי הענק שדואגים לשמירת המונופול ביניהן להגדלת הרווחיות. אחת הדרכים לשמירת המונופול הזה נוגדת את ההגדרה של שוק חופשי, הגבלת תחרות באמצעות חקיקה, המגבילה עסקים קטנים ובינוניים להתחרות בהם - נקרא לזה "אמנות הלוביזם". בקטגוריה זו נמצאות רשתות המזון, חברות הסלולר, חברות התקשורת, חברות הטלוויזיה, תאגידי המים, תחנות הדלק, ובראש כל אלו מככבים הבנקים.
החלום של בנק קטן, שכונתי, שלקוחותיו הם בעליו והוא משמש את הקהילה נשמע כמו רעיון טוב. למעשה לא רק שהוא נשמע כמו רעיון טוב, אלינור אוסטרום חתנית פרס נובל לכלכלה 2009 (האשה הראשונה שקיבלה פרס נובל בכלכלה), הוכיחה שקהילות קטנות מתפקדות טוב יותר מבחינה כלכלית וניהול משאביהן מאשר שהיו מנוהלות על ידי אירגונים כלכליים גדולים ואו על ידי פיקוח ממשלתי.
http://www.themarker.com/wallstreet/1.545401
בשוודיה היה נהוג בעבר שלכל בנק בעיר יש מגדל בגודל קבוע, ורק מי שיכול לראות מביתו את המגדל היה יכול להיות חבר באותו בנק. בנקים אלו שיגשגו, וגם הקהילה שאותם בנקים שירתו שגשגה. השקפה זו היא חלק ממדיניותה הסוציאקונומית של שוודיה שעיצבו את המגמה הסוציאקונומית הקיימת בה היום.

אז מה בעצם משתבש בקבוצות גדולות?
מסתבר שברגע שקבוצה של בני אדם הופכת לגדולה מידי, היא מתחילה לפתח אנשים צמאי כוח, שחיתות וריכוזיות. כשיש יותר מידי כסף וכוח מעורבים, האנשים הלא נכונים מגיעים לרוב לתפקידי מפתח, המערכת נהיית מסורבלת, חסרת נגישות לאדם הקטן ונוטה להתעסק בעצמה ולשכוח את המטרה אליה היא נועדה, לשרת את האדם.
כשהממשלה משמשת כפטרון, אפילו איגודים (קואופרטיבים) תמימים יכולים להיהרס, וראו דוגמה את תנובה שהיתה איגוד חקלאים, הולאמה ולאחר מכן הופרטה והפכה לתאגיד. דבר דומה קרה לבנק הפועלים, איגוד בנקאי - ממש בנק חברתי, שהולאם, הופרט והפך לתאגיד. זוהי הדרך של הכבש להפוך את עורו לזאב, שיטה לעוסה ומוכרת היטב לצערנו. הסוציאליזם מלאים את האיגוד ל"טובת הציבור" ולאחר מכן הקפיטליזם "מפריט" לטובת הציבור, והציבור.. הציבור נדפק שוב ושוב.. ושוב. בקרימינולוגיה קוראים לשיטה זו שוטר טוב, שוטר רע (good cop, bad cop), ובמדעי המדינה קוראים לשיטה זו "הפרד ומשול", או בגרסה חופשית "הפרט ומשול".

מדוע כיום אין אפשרות לפתוח בנק קהילתי?
אחת הבעיות בהקמת בנק חברתי עוד מחר, היא העלות העצומה של הקמת בנק "קטן". עלות אסטרונומית של 10,000,000 שקל לרישום הבנק, עלות של עוד כמה עשרות מיליונים לתשתית המיחשוב לעו"ש, סליקת הצ'קים וכו'. שלא לדבר על כך, שבנק ישראל "בודק" את המשקיע המעוניין לפתוח בנק במשך שנה שלמה, בטרם ינתן לו רשיון לבנק. ברור שבנקים קהילתיים קטנים וחביבים, אינם יכולים להתקיים במערכת שכזו. אפילו שזוכת פרס נובל, לשנת 2009 מעלה טענה חזקה וברורה שקהילות קטנות יודעות טוב מאד להסתדר לבד בניהול משאביהן.

מה זה מטבע קהילתי?
מטבע קהילתי הוא מטבע מייצור עצמי המוסכם על קהילה מסוימת. מטבעות קהילתיים נהוגים בעולם עוד מלפני מלחה"ע השניה, ואולי אפילו קודם לכן. ישנן שיטות שונות למטבעות קהילתיים, אך המשותף בין כולם הוא התמיכה בכלכלה המקומית, הימנעות מריכוזיות ופעולה שנובעת מאמון הדדי המלווה את המבנה הקהילתי המבוסס על היכרות אישית.
ישנן שיטות מגוונות ושונות על פיהן מטבעות קהילתיים עובדים, וכל קהילה יכולה לבחור לעצמה את השיטה הטובה לה.
מטבעות קהילתיים יוצרים החלפות ידיים בין הקהילה ובכך מורידים אחוזי אבטלה, ומעלים את רמת המסחר המקומי בתוך הקהילה. מטבעות קהילתיים הם חסינים בפני משברים בין-לאומיים, ויכולים ליצור שגשוג בזמנים של משברים קשים ביותר כפי שקרה בוורגל שבאוסטריה בשלהי מלחה"ע ה-II.
http://cafe.themarker.com/post/2434475/
מחקרים מוכיחים שבזמן משברים בין לאומיים עולה מספרם של מערכות מטבע מקומי בעולם, ובצדק, זהו הפתרון לביסוס כלכלה מקומית יציבה וחסינה. אם במסגרת הקהילה שלי ישנם חקלאים שמגדלים את כל מה שצריך לאכול, יש מספיק נותני שירותים ותעשיה מקומית המייצרת את רוב הצריכה היום-יומית, אז לבטח הכלכלה המקומית יכולה להיות חסינה, אם רק קיימת מערכת מסחר פנימית, שמטבע מקומי יוצר אותה.
אך לצערנו הרב, מטבעות קהילתיים אינם חוקיים במדינת ישראל, אפילו שהם נפוצים מאד באירופה, דרום אמריקה ובמדינות רבות בעולם. מטבעות קהילתיים הם עבירה פלילית לפי חוק בנק ישראל, והעונש על הפצת מטבע כזה הוא 5 שנות מאסר.

רגע אם זה כל כך טוב לשוק המקומי למה זה לא חוקי?
מילת המפתח לתשובה על שאלה מציקה זו היא "מונופול", הגוף עליו מדובר הוא הגוף התמים לכאורה "בנק ישראל".
אנחנו רגילים למונופול הדפסת הכסף, שאותו אנחנו רואים כדבר ברור מאליו ואיננו אפילו מעלים בדעתנו להטיל לגביו ספק. בואו פעם אחת ולתמיד נטיל ספק לגבי מונופול בנק ישראל, ונראה לאן הספק הזה מוליך אותנו.
כיום בנק ישראל הוא היחיד המסוגל להפיק כסף, למעשה הוא השליט הדיקטטורי היחיד לגבי התחום המוניטארי, ואין עליו פיקוח ו/או עוררין. בנק ישראל הוא גוף עצמאי, שנגידו, סטנלי פישר, היה עובד בקרן המטבע הבין-לאומית ובסיטי גרופ, אחד מתאגידי הענק בעולם המשויך לבנקאי ג'יי פי מורגן מצאצאי מקימי הפדרל ריזרב בארה"ב. הפדרל ריזרב שהוא הבנק המרכזי בארה"ב, הוא בנק פרטי בעל בעלים פרטיים המפיק את כל הדולרים הקיימים בעולם בשיטה שונה במקצת אך מבוססת על אותו עקרון לשיטה שבו השקל מופק.
המונופול של בנק ישראל, הבנק המרכזי של ישראל, הנושא על דגלו את "השוק החופשי", בעצם משמש כמונופול להפקת הכסף. בנק ישראל קבע מונופול על דרך הפקת הכסף וסוגי המטבע המותרים לשימוש בישראל.
לפי עקרונות השוק החופשי תחרות חופשית וליברליזציה של הפקת המטבע יגרמו לשיטות הטובות ביותר לנצח בתחרות. ובכן, אז למה לא? אפשר להעמיד את דרך יצירת השקל למבחן המציאות, ולראות האם היא השיטה הטובה ביותר, ושהציבור יחליט.
מטבעות קהילתיים, ושיטות מטבע אחרות שיכנסו לשוק יגרפו פלחי שוק אליהן, וכל אחד יבחר לפי צו ליבו.
שוב אנחנו חוזרים לנקודה בה ארגונים גדולים וממשלות משבשות את ההתנהלות הטבעית של הקהילה, וגם של הציבור בקנה מידה רחב.
גישה זו של שבירת מונופול הפקת המטבע היא הכי ליברלית ואפילו קפיטליסטית במובן השוק החופשי, אך באותו הזמן סוציואקונומית במידה קיצונית, כי היא מונעת את הריכוזיות ושלטון ההון ומחזירה את השליטה לידיים של הקהילה.
אך זהו בדיוק המסר של תנועת המחאה - אין שמאל אין ימין, יש ריכוזיות ושלטון הון. השמאל הכלכלי מנסה לשמור את הריכוזיות בידי השלטון ומקורביו על ידי הלאמה וחקיקת חוקים ורגולציות בשם ה"סוציאליזם" הקדוש, בעוד הימין הכלכלי מנסה לשמור את הריכוזיות בידי בעלי ההון על ידי הפרטות בשם "השוק החופשי" הקדוש.
אנחנו יכולים בזאת לשחוט שתי פרות קדושות בבת אחת, עלינו עליכם... לא תעבדו עלינו, אין ימין ואין שמאל, יש רק ריב מגוחך מי יהיה הכי קרוב לצלחת, ולזה יש לנו אחלה תשובה - שברו את המונופול והציבור יהיה הכי קרוב לצלחת.

אז מה יקרה אם מטבעות מקומיים יהיו חוקיים?
*היינו נמנעים מסכנות כמו הלאמת הבנק החברתי בגלל משבר בין-לאומי כזה או אחר ,כפי שקרה לבנק הפועלים שהיה
  בנק חברתי והיה שייך להסתדרות לפני הלאמתו.
*היינו יכולים להקים בנקים קטנים וקהילתיים בקנה מידה קטן ואישי יותר, הדואג ליחס אישי וערבות הדדית בקהילה.
*היינו נמנעים ממבנים גדולים היררכיים ומסורבלים שפשוט מפתים מידי בגלל כמות הכוח והכסף שזורם דרכם.
*היינו יכולים לייצר שיטות מטבע שוויוניות יותר מאלו הנהוגות כיום, המפתחות כלכלה בת-קיימא, הממוקדת במשאבים
  הטבעיים ולא בצבירת הון.
*היינו יכולים להוריד את אחוזי האבטלה למימדים אפסיים.
*היינו אוכלים מזון מקומי בריא וזול יותר שמגיע הישר מהחקאלי.
*ובשורה התחתונה היינו פותחים את הבנק החברתי מחר.
לא רק בנק אחד אלא עשרות בנקים חברתיים המשרתים קהילות שונות וקשובים לצרכי הקהילה.
קשובים לצרכי בני האדם.