מהי ריבית?/ מאת ע'

תומס אדיסון, ממציא ואיש עסקים אמריקאי אשר המציא ופיתח מוצרים רבים שנועדו לצריכה המונית, בהם נורת החשמל, הטלגרף הדו כיווני וכו' התיחס לשאלה מהי ריבית וכך אמר (בתרגום חופשי שלי) :”אנשים שלא יהפכו כף אדמה אחת, ולא יתרמו קילו של חומר, יאספו יותר כסף מארה"ב מכל האנשים שיספקו את החומרים ויעשו את כל העבודה בפרויקט. זה הדבר הנורא בריבית...".
הבה ונבחן את האמירה אצלנו בארץ כאן והיום.

נניח שאדם לוקח משכנתא של מיליון ש"ח למשך 25 שנה ,משכנתא שלצערנו כבר הפכה לשכיחה בארצנו. לצורך הדיון נכניס מדד אפס וריבית 6.5% (זוהי ריבית הפריים הממוצעת ב10 שנים האחרונות בארץ ,מי שחושב שהגזמתי פה אז רק אזכיר שב2003 רק לפני 8 שנים, הריבית פריים כבר כמעט גירדה את ה11%). נכניס הכל לתוך מחשבון המשכנתא ויוצא שתשלמו לבנק ריבית של בערך מיליון ש"ח בתקופה זו,וזה כאמור עם מדד אפס.

מי מרויח מהריבית הזו?
הבנק מרויח את פער הריביות בין הריבית שהוא מעניק על הפקדונות שמופקדים אצלו  לבין הריביות שהוא גובה מלוקח המשכנתא. בהנחה שהריבית שהוא גובה על ההלוואות גבוהה ב2.5% מהריבית שהוא מעניק על הפקדונות ואם נכניס גם מדד ממוצע של כ3.5% בשנה, הרי הרווח שלו מהריבית במקרה זה יהיה למעלה מחצי מיליון ש"ח.
על מה לפיכך מקבל הבנק סכום עתק של מיליון ש"ח רק על הריבית עם רווח של למעלה מ50% : על חתימה על כמה מסמכים? על העברות בנקאיות שמתבצעות ע”י מחשב? אולי זה פיצוי על הסיכון? אבל לשם כך הבית ממושכן ולכן ניתן למוכרו במצב של אי יכולת החזר המשכנתא וכן מצבו הפיננסי של לוקח המשכנתא נבדק היטב לפני שהוא מקבל את ההלוואה ..או זה לפחות מה שמספרים לנו.

גם האזרחים, כפי שראינו, מקבלים את חלקם מאותה ריבית. רק שבניגוד לבנקים , למעשה הם קיבלו בשנים האחרונות ריבית  שהיתה קטנה ברוב הזמן מהאינפלציה ,מה שמכונה: 'ריבית ריאלית שלילית'. כלומר במונחים ראליים,מאחר שפקדונות האזרחים ברובם לא מוצמדים למדד (ואם מוצמדים אז עם ריבית כמעט אפסית), לא רק שהאזרח החוסך לא הרוויח דבר, הוא גם איבד בחלק מהמיקרים מערך הכסף שלו שנשחק על ידי אינפלציה.

איך כל זה מסתדר עם טענתו של תומס אדיסון?
בהערכה גסה התכנון,העבודה והחומרים (למעט הקרקע) לדירה סטנדרטית בגודל 100 מ"ר עולים היום לא יותר מכחצי מיליון שקל. כפי שראינו הריבית שמשולמת לבנק על דירה בדוגמא שלנו היא יותר ממיליון ש"ח ,שמתחלקת בין הבנק לבין אלו שמפקידים אצלו כסף.
אם חוזרים לדברי אדיסון הרי הוא למעשה צדק: אנשים שלא הפכו כף אדמה ולא תרמו קילו של חומר הרוויחו יותר כסף מאשר הקבלן, קבלני המשנה, כל הפועלים, והחומרים ביחד.

אז למה בכל זאת מרויח הבנק כאלה סכומי עתק מריבית?
פשוט מאוד, משום שאנחנו מסכימים לשחק את המשחק הזה. אנחנו עושים זאת מתוך פחד/בורות/תאוות בצע/תאוות רכוש (מחק את המיותר). כל אחד חושב שהוא מצליח להתרומם מעל השאר, כי העסקה שהוא עשה טובה יותר. אבל למעשה כולם שוקעים יחד, והיחידים שעולים הם בעלי הבנקים.
אז הבה נקרא את המשך דבריו של תומס אדיסון,כפי שראיתם הוא כנראה הבין היטב על מה הוא מדבר (בסוגריים מרובעים זו תוספת שלי לשם הבהרת המאמר)
"למעשה הנקודה החשובה: אם המדינה יכולה להנפיק שטר חוב [למעשה המטבע המשמש אותנו היום], אז באותה מידה, ניתן להנפיק שטר דולר [שאינו מבוסס חוב]. אותו אלמנט שהופך את שטר החוב לקביל, הופך את שטר הדולר לקביל. ההבדל העיקרי בין שטר החוב לשטר דולר: ששטר החוב מאפשר לברוקרים של הכסף [דהיינו הבנקים המסחריים], לאסוף פי שתיים מהערך הנקוב של שטר החוב ועוד 20%. בעוד ששטר הדולר – סוג הכסף ההוגן שהוגדר בחוקה שלנו [ארה"ב] , משלם רק לאנשים שתורמים באופן מועיל. זה אבסורד לומר שהמדינה שלנו יכולה להנפיק שטרות חוב, אולם אינה יכולה להנפיק שטרות דולר. שניהם הבטחה לתשלום, אולם האחד מזין את המלווה בריבית, והשני מתגמל את האנשים.
אם שטר הדולר המונפק ע"י אנשים מחוסר כח קנייה, הרי גם שטר החוב מחוסר כח קנייה. זה מצב נורא ואיום כשהממשלה, לצורך אספקת הכסף, חייבת להיכנס לחובות ולהיכנע לריביות הרסניות לאנשים השולטים בערך הזהב [היום המטבע מנותק מערך הזהב ולמעשה במקום מדובר בבנקים המרכזיים]. ריבית היא המצאתו של השטן!”.