יום ראשון, 20 במאי 2012

האם הכלכלה כל כך מסובכת כפי שמציגים לנו אותה?

לאחרונה יותר ויותר אנשים המכנים עצמם כלכלנים (ובאמת יתכן שהם כאלה) יוצאים בביקורת נגד האתר. אין לי בעיה מול הביקורת של הכלכלנים- האתר מפריך פה את כל הקלישאות שמלמדים אותם על הכלכלה במוסדות הלימוד ולכן ההתנגדות שלהם ברורה וטיבעית. אך יש לי טענה גדולה על כך שאותם כלכלנים מנסים ליצור דה לגיטימציה לאנשים שעוסקים בכלכלה ושרחמנא ליצלן אינם בעלי תואר בכלכלה. בכך הם מונעים קבלת דעה שונה ממה שלמדו ומרתיעים אחרים מלנסות לחקור וללמוד בעצמם. הטענה הנפוצה שלהם היא שהכלכלה מסובכת מידי בשביל מישהו שלא סיים תואר ראשון או שני בכלכלה. טענתי היא מאז הקמת האתר שהכלכלה היא פשוטה בהרבה. לא צריך ללמוד לקרא דוחו"ת הנפקה של פיסבוק או לנתח מצב מניות של אפל, מספיק להבין איך כסף נוצר כדי להבין שאנחנו חיים בהונאה אחת גדולה שמשרתת קבוצה קטנה של אנשים. יותר מכך,  לא רק שזה לא מסובך להבין זאת , מסתבר שאת ההסבר לאיך כסף נוצר ואיך כלכלה מתנהלת יכולים להבין אפילו ילדים בבית ספר יסודי.




ב27 באפריל נערכה בארה"ב ועידה של בנקאות ציבורית באמריקה. ויקטוריה גרנט , בת 12 בלבד, עלתה והסבירה ב6 דקות כיצד מתנהלת הכלכלה שלנו היום, איך כסף נוצר ומדוע מדובר בהונאה אחת גדולה.
ויקטוריה שהפכה בינתיים לגיבורה ברשת ,אינה בעלת תואר בכלכלה, למעשה אין לה אפילו עדיין תעודת בגרות. אם היא הצליחה להבין איך כלכלה עובדת ..יש מישהו שלא יכול?

צפו בדבריה של ויקטוריה .היא אמנם מדברת על השיטה בקנדה אבל השיטה אותה שיטה בכל העולם (כולל אצלינו). בקרוב אני מקווה להביא תרגום של דבריה עם שינוי מתבקש למה שמתחולל בארץ.
בינתיים תוכלו לעיין במדור השיטה המוניטארית כאן באתר, להכיר עוד על הנושא כולל האלטרנטיבות.




לסיום, המלצתי לכלכלנים המקטרגים: יהיה יעיל יותר להשקיע את האנרגיות שלכם במקום בהוקעת דעות אחרות, במחאה נגד ראשי החוג שלכם שהופכים אתכם לעוד בורג במערכת משומנת היטב שיוצרה נגדכם ...אלא אם אתם במקרה גם בעלי בנק או סתם טיקונים.

80 comments:

  1. "הכלכלנים" יכולים להעביר ביקורת כמה שהם רוצים, אותנו את העם לא ניתן לרמות יותר אנחנו יודעים בדיוק מה קורה, בדיוק כיצד גונבים אותנו, בידיוק כיצד כבשו אותנו, בדיוק איך הבנקים בישראל מיגרו כל תחרות, אנחנו עם ישראל בהחלט נטפל בכך.

    השבמחק
  2. שאלה שתמיד עיניינה אותי -
    כל ההסברים על מערכת הבנקאות הקיימת בעולם בעצם אומרים דבר ברור,
    ומציגים מצב שבו ממשלות מפריטות את תהליך הדפסת הכסף, לוקחות אותו בריבית מהבנק הפרטי, ואז גורמות לנו לשלם את החוב הזה חזרה.
    אבל השאלה שלי היא - כמה משמעותית אותה ריבית?
    הרי למעט הריבית, היינו משלמים מיסים בכדי להחזיר את אותו החוב בסופו של דבר.
    אז נניח מחוב של טריליון דולר, מה הריבית שמתווספת שאותה המדינה נאלצת להחזיר מהמסים שלנו בנוסף לסכום המקורי?

    השבמחק
    תשובות
    1. פעם שהריבית היתה גבוהה,גם החוב היה נמוך הרבה יותר ואז ברור שהריבית
      יותר משמעותית מהקרן.
      היום הריבית נמוכה והקרן גבוהה - אז היום הקרן חשובה יותר אבל מצד
      שני זה מעט ריבית על המון כסף ובמכפלה זה יוצא הרבה כסף.
      אז כנראה התשובה היא חשובים באותה מידה.

      מחק
  3. אגב, כהמשך למה ששאלתי -
    לדעתי אם היו מדברים בסמנטיקה הזו, שהיא יותר קונקרטית ומספרית,
    הרבה יותר אנשים היו מבינים את הקונספט שמנסים להעביר בכל הרצאה שכזו, ומפספסים.

    השבמחק
  4. Good memory, other than that, I do not share the declaration that she actually understands what on earth her dad(?) forced her to spit out like some intellectual parrot. Good thing she didn't hang around for some q. & a....
    -Eran

    השבמחק
    תשובות
    1. כרגיל, ה"כלכלנים" תוקפים אישית את המבקרים ולא מתייחסים לדברים שלהם, בין אם זה פרופ' קרוגמן, תנועת אוקיופיי, המחאה החברתית בארץ או הילדה בת ה-12. כאשר הכלכלנים יפנימו שמדע הכלכלה איננו מדע מדוייק, ואין להם שום מושג לגבי עתיד הכלכלה, ושהם מנציחים שיטה מושחתת שהשיא שלה, מעבר להיבט הכספי, מתבטא במינויים שערורייתיים לממשל האמריקאי, אולי מצבנו יהיה טוב יותר. עד אז, תוכל להמשיך לקרוא לאנשים "תוכים", אבל עדיין הטיעון שלך יהיה ילדותי בהרבה מהילדה שדיברה פה, ובעיקר לא ענייני.

      מחק
  5. בוגדן. רוצה מספרים ישראלים ? קבל.
    אתה משלם את כל מיסיי ההכנסה במקור כ 36 מיליארד ש"ח כל שנה עבור החזר הריבית על החוב הלאומי.
    אם הממשלה הייתה עושה את המעשה הטבעי, הנכון וההגיוני ומפיקה את הכסף בעצמה וללא חוב ( במגבלת כמות הכסף ) לא היית צריך לשלם מיסיי הכנסה בכלל.
    או לחילופין היו למדינה 36 מיליארד ש"ח לבזבז על האזרחים כל שנה . אתה יודע בניית רכבות, חינוך חינם וכאלה. אתה יכול להרחיב בקריאה על המספרים כאן.
    http://www.buat-nadlan.com/2012/01/35_12.html

    השבמחק
    תשובות
    1. אם כל הכסף הולך לכיסוי הריבית מתי בעצם מתבצע ההחזר על סכום ההלוואה עצמו?
      זה לא נשמע לי הגיוני שהוא לא מוחזר לעולם. כמו שאני אשלם רק את הריבית על המשכנתא, ולא אכסה את ההלוואה עצמה.

      מחק
    2. שלום בוגדן,
      אתה מנסה למצא הגיון במערכת שאין בה הגיון. מאחר שבכל פעם שהבנק נותן לך הלוואה עם ריבית והריבית לא באמת קיימת בשוק ,זה אומר שלעולם אי אפשר יהיה להחזיר את כל החובות בעולם מבלי להגדיל אותם ללא סוף. יתכן שאתה ספציפית תצליח להחזיר את ההלוואה אבל זה יהיה על חשבון מישהו אחר שנכנס לחוב או הגדיל את החוב שלו או שאפילו המישהו האחר הזה עלול להיות אתה.

      ערן

      מחק
    3. ערן, מה שרשמת פה ממש לא נכון.
      לא כל הכסף הולך לכיסוי הריבית, יש עוד הרבה מאוד מסים (בלו, מע"מ וכו'). רק בערך 30 מיליארד הולך לריבית. עוד 90 מיליארד הולך לכיסוי הקרן. בסוף כן אפשר להחזיר את ההלוואה, בתנאי שבאמת מחזירים.
      הבעיה היא שבכל שנה התקציב בגירעון של 3-4% בערך, כלומר כל שנה לוקחים עוד הלוואות כדי להחזיר את ההלוואות משנה שעברה.
      זאת הבעיה שלנו. שבמקום לאזן את התקציב ולהחזיר את ההלוואות, לוקחים כל שנה עוד ועוד הלוואות.

      למה לוקחים עוד הלוואות? כדי לממן תוספות שכר למורים/רופאים/שאר עובדי מדינה.
      אם תשימו לב למה שאומרים ב"מחאה" תבינו שזו האידיאולוגיה שלהם. הם הוציאו סרטון יו-טיוב שבו הם קוראים להיכנס לגירעון יותר גדול!!
      גם פוליטיקאים סוציאליסטים רוצים יותר גירעון. זו הבעיה.

      סוציאליזם = לקחת יותר חובות
      קפיטליזם = להחזיר חובות

      מחק
    4. ערן, אני באמת מנסה להבין את ההגיון,
      ו"מערכת לא הגיונית" היא לא הסבר.
      כל דבר אפשר להסביר בהגיון, גם אם הוא לא צודק, מהווה רמאות, ומקומם.
      בדיוק כפי שניתן להסביר בהגיון הונאת פונזי.
      הבעיה היא שכאן מתוארת מערכת הרבה יותר מורכבת מאשר הונאה ספציפית אחת, וישנם הרבה יותר גופים וגורמים.
      זה אמנם הופך את ההסבר ההגיוני למסובך יותר, אך לא פוסל את קיומו.

      לדעתי, הסבר הגיוני אחד ארוך וממצה, שיתאר את המערכת (שוב, מקוממת כמה שהיא תהיה) בצורה הגיונית, הוא אלמנט קריטי חסר בכל אתר, סרט, או סרטון יוטיוב שבא להציג תאוריות קונספירציה כלכליות.

      תרשה לי לחדד, ולציין כי אני לא מדבר מתוך בורות - ראיתי את רוב, אם לא כל, הסרטים ה"פופולריים" בתחום, וזה תמיד היה חסר.

      חסר ברמה כל כך בוטה, שמעלה שאלות קונספירציה לגבי סרטי הקונספירציה עצמם (zeitgeist, thrive...)
      כולם כביכול מציגים הסבר, אך הוא תמיד עם loose ends, מנסה להעביר איזהו קונספט רגשי במשפטי מחץ והקשרים כלליים, ונע מדבר לדבר.

      מה שבאמת מעניין לרדת אליו, אלה הקרביים של העניין, הסבר הגיוני *מלא* של המערכת בכללותה, לא חלקים ממנה, ורצוי גם בצורה מאוד מספרית שמתייחסת לחובות הנוכחיים בצורה מספרית, גובה החוב כרגע, גובה החוב במידה והמערכת הייתה עובדת בצורה שונה (+לתאר את אותה צורה) וגובה החוב באותו המקרה. אם זה מסובך יותר משלושת הדברים האלה, אז להסביר כל סיבוך, כל תסריט וכל דקות.

      ללא הדקויות - כל התוכן והסרטים הללו, לטעמי האישי, טוחנים מים.

      זה ברור שמשהו מסריח, אבל אי אפשר לזרוק נושאים בעייתיים לאוויר ולא לכסות את כל המערכת.

      מחק
  6. הבעייה היא שכן שסמכנו על כלכלנים ועד היום לא שמענו אותם מדברים בעד או נגד השיטה מהסיבה הפשוטה, הם נמנעים באופן גורף לנהל איזה שהוא דיון בשיטה כאילו היא תורה מסיני. לכן לכל הכלכלנים אני אומר - שבו בשקט עשורים שלמים נמנעתם מלהשמיע את קולכם. המשיכו לדבוק בנהגכם ומלאו פיכם מים!

    השבמחק
  7. עורב יקר
    אלימות זאת דרכה של הרגשנות העיוורת ההולכת אחרי דמגוגיה של מהפכנים שמביאים חורבן.
    כפי שערן אמר אין ספור פעמים ידע ועוד ידע חינוך והפנמה של המציאות הכלכלית הם הם המנוף לשנות את פני הכלכלה זה תהליך איטי אך אמין ומצליח.
    אנרכיזיות היא אפילו לא הימור אלא מסלול וודאי להתרסקות כואבת שלך עצמך ולא של הממשל שלו הכוח הפיזי והכלכלי לרמוס כל התנגדות שעוברת רף מותר מבחינתה.

    השבמחק
  8. שיטה כלכלית שהומצאה ע"י הבנקים ללא כל דיון או הכרעה ציבורית טיבה שתשרת בעיקר את ממציאה. יש לבצע דיון ציבור לשיטה שתשרת את כולם בצורה יותר שיוויונית.

    השבמחק
  9. אני בעל תואר בכלכלה (אוניברסיטה העברית ) ולמרות זאת נהניתי מרוב הרעיונות באתר . יש תובנה אחת ושאלה ביקורתית אחת.
    1. הבנקים המרכזיים בעולם הם מונופול בתחום מוצר הכסף . כל הבעיתיות בהתנהלות של מונופול תקפות גם לבנק המרכזי .
    2. כל כלי ההלואה קרי הבנק או לחילופין כל הלואה שהיא או אגרת חוב נושאת רבית קנוצרו כדי ליצור מנגנון השקעה לצורך פיתוח . לא הצלחתי להבין כיצד באלטרנטיבה המוצעת ניתן יהיה לגייס הון של מליארדים לצורך נניח פיתוח של תעשיית הרובטיקה, רפואה וכו...

    השבמחק
    תשובות
    1. מאיפה מגייסים את המיליארדים היום? מהלוואות של הבנקים המסחריים והמוסדות הפיננסיים. הבעיה שאנחנו כל כך הורגלנו לתהליך המוזר הזה, שהוא נראה לנו טבעי.
      תהליך אחר בו מישהו (נניח הממשלה או עיריות, או אפילו אזרחים) ידפיס את הכסף ללא חוב, נראה לנו מאוד מוזר.
      אבל בעיקרון הכסף הוא תמיד מוסכמה, אם הוא נובע מחוב או לא. כל דבר שנסכים לקבל ככסף, יהיה כסף.
      צריך לזכור שהכסף לא גורם להיווצרות מחצבים, גם לא גורם להיווצרות כח אדם. הכסף גורם לזרימת האנרגיה האנושית בהתאם להתניות של האנשים. כרגע אנחנו מותנים בכסף מבוסס חוב. אבל זה משחק לטובת קומץ ולרעת הרוב. ביכולתנו לשנות את ההתניה לכסף מסוג אחד, ואז כסף מסוג אחד יניע אנשים באותה מידת יעילות.

      ע'

      מחק
    2. זו בדיוק הבעיה שאדם אחד(קבוצת פשע) בשיטה בנוכחית "משקיעים" ובכך "משתלטים" על המשאבים ומשחקים ברגשות הציבור

      מחק
  10. אתה תוכל לגייס הון של מיליארדים אך ורק אם הוא קיים במרתפי אותו בנק ואם הבנק יסכים לתת לך מתוך הבנה שהוא מסכן את הסכום ולא מתוך "אם אין, נדפיס עוד"

    השבמחק
    תשובות
    1. לא הבנתי. קהילה המונה 1000 איש שכל אחד מחברי הקהילה מרויח שכר של 1000 ש"ח ומפקידו בבנק הקהילה לצורך צריכה שוטפת חודשית , מעונינת להקים תחנת כוח סולארית בעלות חצי מליון ש"ח . כיצד יגויס ההון הרצוי ?הרי הסכום במרתפי הבנק כנגד התחיבויות לצריכה השוטפת?

      מחק
    2. לדוגמא, במערכת אשראי מייצור עצמי (חפש LETS באינטרנט), חברי הקהילה יכולים ליצור לעצמם חוב עצמי על סך 500 ש"ח כל אחד, וכך מתקבלים חצי מיליון השקלים. חברי הקהילה מוגבלים במינוס (ללא ריבית כמובן) ל-2000 ש"ח נניח. כך שברבות הזמן הם חייבים לאזן את עצמם ע"י כך שהם גם יתנו מוצרים או שירותים ויקבלו כסף לאיזון המינוס.

      אם הכסף הזה מתקבל בכל מקום (ואין סיבה שלא), המערכת הזו יכולה לעבוד נפלא ללא סיוע של הבנקים או בנק ישראל.

      מה דעתך?

      ע'

      מחק
  11. זו בדיוק הבעייה, איך ניתן ללמוד תואר בכלכלה להשקיע שנים של לימוד מבלי לעסוק בכל הזמן הזה בחלופות והצעות לשיפור - מה האבולוציה הנדרשת לבנקאות מודרנים בעידן הדמוקרטי ובעידן הידע. לא יכול להיות שכל העולם השתנה ורק הקונספט הבנקאי לא השתנה במשך מאות שנים( בנקאות ברזרבה חלקית מגובה בנק מרכזי )

    השבמחק
  12. הדוגמא להקמת תחנת כוח סולארי בעלות של 500000$ טובה להראות את האפשרות לממנה ע"י הציבור המעוניין בשיטה הבאה:
    1. נניח שהתחנה מספקת חשמל לאוכלוסיה של 1000 נפש.
    2. כל אחד יש זכות מינימום להשקיע 500$ לביצוע התחנה ולכן הוא מקבל 0.1% מרווחי התחנה.
    3. לא כל אחד חייב להשקיע 500$. יש אפשרות שאחד לא ישקיע כלל והשני ישקיע 1000$ ולכן יקבל 0.2% מרווחי התחנה.
    לכן כאשר יש אפשרות לחיות בהתאם להון ולממון שיש לך בפועל ואף להיות במינוס מסויים בהתאם לכושר ההחזר בפרק זמן סביר ללא ריבית אז אפשר כך לחיות בשיטה שלא נשענת חוב הפרמידה המתרסקת.

    השבמחק
    תשובות
    1. אבי, מה שאתה מציע זה לא בעצם כמו בורסת המניות? אתה קונה מניה (משקיע בחברה) ?

      מחק
  13. איזה כלכלנים מוקיעים את האתר הזה? אשמח לדעת. גם אני נתקלתי בתופעה מעצבנת הזו- התווכחתי עם עובד בנק ישראל על הכלכלה. הוא טען שקיינס היה בעד שוק חופשי, אני אמרתי לו שלא. הוא גם טען שברננקה כפרופסור יודע יותר טוב ממני. טיעון המחץ שלו בויכוח היה- יש לי תואר 2 בכלכלה ולך לא.

    הבורות והחוצפה שלו די הפתיעה אותי, ואשמח לכן לדעת איך וכיצד נתקלתם בתגובות דומות מאנשי הממסד

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום נתן,
      אין כוונה פה לרדת לרמה האישית ולהשמיץ כלכלן כזה או אחר ,מה עוד שאני לא מוצא בכך שום תועלת במקרה זה- זה מסיט דיון עקרוני אל עבר הפן אישי.
      חשוב גם להמנע מהכללה פה - ישנם כלכלנים עם רצון אמיתי לעזור והכי חשוב להקשיב ויש כאלה שאפילו פועלים לשינוי המצב מתוך רצון אמיתי ליישם שיטות טובות יותר...רק חבל שהם מיעוט.

      ערן

      מחק
    2. מה שהכלכלן הזה אומר הוא לא רלוונטי כי הוא לא אוביקטיבי אבל
      בצורה קיצונית.
      הוא מקבל משכורת גבוהה מבנק ישראל...

      מחק
  14. אם הבנתי נכון מה שכותבי המאמרים והמגיבים מציעים זו בנקאות המבוססת על יחס רזרבה של 1:1 . אם נמשיך את הדוגמה המופשטת בכלכלה מודרנית המבוססת על כלכלת חוב ניתן להקים עוד 9 תחנות כוח כל אחת עם טכנולוגיה אחרת . אחת מהם בסופו של דבר תצליח לקדם טכנולוגית "על" זולה ונקיה שתכסה את כל העלויות הכושלות של התחנות האחרות. כלכלה נטולת חוב פשוט תאיט את האפשרות להתפתחות טכנולוגית . אני לא יודע אם זה רע או טוב . יש טענה שהועלתה בקיצור תולדות האנושות כי הקדמה מטיבה עם האנושות אבל מרעה את חייו של הפרט הבודד. זו טענה חזקה מאד ומטרידה .מאידך היכולת לשלוט בתהליך הקדמה נדון לכישלון רק מהטעם הפשוט שאבולציונית כלכלות נטולות חוב בסופו של דבר יובסו ויבלעו על ידי כלכלות חוב .

    השבמחק
    תשובות
    1. אורי ,
      הפתרונות הם רבים מאד כשיחס רזרבה 1:1 הוא עיקרון חשוב בהן. אתה יכול לעיין במדור "השיטה המוניטארית" בראש העמוד כדי לעיין בחלק מהבעיות והפתרונות או בפתרון שע' העלה.
      הכלכלה היום לקחה את היעילות צעד אחד יותר מידי ... אני אוהב לתת את הדוגמא על ההבדל בין המתאמן בחדר כושר שלוקח סטרואידים מול המתאמן הרגיל. כביכול גם פה אפשר לשאול איך יהיו לנו שרירים גדולים אם לא ניקח סטרואידים אבל מאידך ברור שסופו של הלוקח סטרואידים הוא כנראה למות מהתקף לב בגיל מוקדם או מכל מחלה אחרת.
      כך גם הכלכלה היום נמצאת על סטרואידים - הצמיחה בה צריכה להדביק את קצב יצור הכסף ,במקום שיהיה ההפך (שזה מרדף חסר סיכוי מתחילתו). כמו בכל הונאת פונזי ברגע שהכלכלה מפסיקה לפתח את השרירים המנופחים שלה ומפסיקה לצמוח היא תקרוס.. על הדרך כמו אותו מתאמן שמכלה את משאבי גופו כך אנחנו מכלים את משאבי כדור הארץ.
      בכלכלה היום אפשר להקים גם כ100 תחנות כוח אבל הסיכוי שתפותח מבינהן טכנולוגית על זולה ונקיה היא עדין תהיה נמוכה ,שכן היום מה שזול לא מספיק ריווחי ואין טעם כלכלי ליצרו. יותר מכך, כבר היום יש טכנולגויות אנרגיה זולות ונקיות אבל איש לא מפתח אותן כי או שאין בזה הרבה כסף או שהן נחסמות על ידי תאגידי הענק.
      זה נכון כמעט לכל דבר -למשל התרופות שאתה לוקח היום הן לא היעילות ביותר אלא הריווחיות ביותר . הכל בסופו של דבר נובע מכלכלה לא בת קיימא שמאלצת אותך לצמוח ללא פורפורציה לצרכים האמיתיים שלך והכל רק כדי שלא תקרוס.
      למעשה היום אנחנו משרתים את השיטה במקום שזה יהיה הפוך.

      לגבי טענתך: "כלכלות נטולות חוב בסופו של דבר יובסו ויבלעו על ידי כלכלות חוב"
      זה בפירוש לא נכון. גרמניה הנאצית שהיתה כלכלה שלא התבססה על חוב נכנעה רק כאשר כל העולם (קומוניסטים וקפיטליסטים)התאגד להלחם בה... שום מאמץ או אמברגו כלכלי לפני כן לא הכריע אותה - להיפך, היא תוך חמש שנים הפכה להיות מהכלכלה הגרועה בעולם לשניה אחרי ארה"ב וזה עוד בטרם כבשה מטר אדמה.

      ערן

      מחק
    2. אני ממש לא מסכים עם אורי ש מאחר והשיטה הנוכחית קיימת סך הכל 70 שנה וגם לפניה הייתה קידמה יחסית, פשוט העולם התנהל אחרת המשאבים היו פזורים והייתה תחרות ואילו בשיטה הנוכחית הקידמה והטכנולוגיה מתרכזים בידי יחידים שהגיעו למצב שהם מבצעים שטיפות מוח לציבור בכדי להצדיק עצמם ומפחידים אנשים תמימים שאם הם לא יהיו לא יהיה כלום.

      מחק
    3. אולי זה נשמע הזוי אך אנחנו דומים יותר ויותר לטלויזיה ולאח הגדול
      כבר כמה שנים שבישראל הטלויזיה ברמה מאד נמוכה זהו תוצר של השיטה, פשוט לעשות מכולם מטומטמים.
      מומלץ להתנתק מהטלויזיה ולצרוך תוכן לפי בחירה באינטרנט

      מחק
    4. ואגב במציאות בגלל השיטה דווקא נוצר אפקש הפוך
      למשל קרטל הנפט העולמי דאג שלא תיווצר טכנולוגיה חדשה וטובה יותר, ממציאים בעלי המצאות שלא מתאימים לדולר נדחקים לשוליים ובמיקרים רבים נירצחים.
      מדובר בארגון פשע עולמי אשר בין היתר השתלט על משאבי מדינת ישראל ועושק אותנו יום יום והכי מצחיק עכשיו שהוא קורס שם לנו שוטרים ושופטים וכלא אותנו בכדי שחס וחלילה הוא לא יתמוטט , תוכניות צנע שנועדו לשמור על "שלטון הפשע העולמי" והכובש הבנקאי.
      אתם מאמינים לכך שהחינוך של ילדינו תלוי בנייר עם ציור של פושע
      כך שלא הבנתי כיצד השיטה הנוכחית תורמת לקידמה וכיצד השיטה הנוכחית תורמת למימוש הצרכים האמיתיים כגון חינוך

      מחק
    5. לאורי,
      מה שמציעים כאן בגדול זה בסופו של דבר השתלטות של הממשלה על חיי האזרחים באמצעות הנפקת כסף שאינו מבוסס חוב. לראיה ההערצה לגרמניה הנאצית שכביכול כלכלתה הייתה נטולת חוב והצליחה להפוך לכלכלה חזקה. אחד הכשלים כאן הוא הניתוק לכאורה בין השיטה הפוליטית ובין השיטה הכלכלית, אבל הפיתרון של הכותבים הוא שיטה פוליטית שבה הממשלה בתבונתה וחוכמתה הרבה תדע בדיוק כמה כסף להדפיס ואיך לחלק אותו.

      אני קורא הרבה את האתר והתגובות בו והאמת לא הבנתי בדיוק איזה כלכלנים מתנגחים בו. במידה ואכן הדבר קורה בפומבי אנא הראו זאת.

      מחק
    6. ללא כלכלן,
      נראה דווקא שאתה לא קורא פה הרבה: דווקא מה שמציעים פה הוא בדיוק ההפך, שיצירת הכסף לא תהיה בבעלות בלעדית של אף גוף אלא פתוחה לכולם ושבמערכת כזו גם המדינה (בנוסף לשאר) תוכל לממן עצמה על ידי הדפסת כסף ללא חוב במקום על ידי חוב שעליו אתה משלם קרוב ל40 מיליארד ש"ח מיסים רק על הריבית בכל שנה.
      בנוסף אף אחד פה לא מעריץ את הנאצים וזה עדיין לא משנה את העובדה שהכלכלה הנאצית היתה כלכלה חזקה שנבעה מכך שלא היתה מבוססת חוב. על פי טענתך גם מי שנוסע במרצדס ונועל אדידס הוא חובב נאצים ..זו הרי טענה מגוחכת מה שהעלת.
      לגבי כלכלנים : אני קראתי פה לפחות כמה תגובות נראה לי של מישהי בשם זהר הכלכלנית משהו כזה ועוד כמה שאיני זוכר את שמם שהביעו חוסר לגיטימציה למה שנאמר פה.

      מחק
    7. מוזר, אני זוכר תגובה באחד מהפוסטים הקודמים שבה נטען כי גם כלכלת גרמניה הנאצית הייתה כלכלה מבוססת חוב. האם אתם משוכנעים שלא כך הוא? אנא בדקו את מקורותיכם.

      לגבי הדפסת כסף ללא חוב, אכן שאלה מעניינת - כיצד ניתן לוודא שכמות הכסף המודפסת מתאימה לצמיחה הריאלית של הכלכלה. כולנו זוכרים את ההיפר אינפלציה בישראל בשנות השמונים. אם נותנים לממשלה יד חופשית להדפסת כסף, זה מה שקורה בסופו של דבר. הרי עדיין לא נולד הפוליטיקאי שיסרב לחינוך חינם, תרופות לכולם, הגנה סוציאלית, צבא גדול וחזק וכו'.

      יריב

      מחק
    8. שלום יריב,
      עד עכשיו טרם קיבלתי שום הוכחה כי כלכלת גרמניה הנאצית היתה מבוססת חוב ושוב אני אשמח אם מישהו יראה לי הוכחה כזו.
      לגבי האינפלציה ,הדוגמא שהבאת היא מצוינת: האינפלציה בשנות ה80 היתה בתקופה בה כסף נוצר מחוב. השינוי היחידי מאז הוא שהממשלה לא יכולה להלוות ישירות מהבנק המרכזי אז היא עושה אותו דבר היום רק דרך השוק המישני. כלומר היום לא רק שהממשלה מדפיסה כמה שהיא רוצה דרך הבנק המרכזי (כל הלוואה כזו שהיא מבצעת פירושה הדפסת כסף חדש על ידי בנק ישראל) אלא שבנוסף אתה משלם על כך בריבית דריבית כ37 מיליארד מידי שנה.
      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3673310,00.html
      עד היום בשיטה הנוכחית יש כ200 מערכות כספים מסביב לעולם (כולל אצלינו) שקרסו ב30 שנים האחרונות למרות שהדפסת הכסף נתונה בלעדית רק בידי הבנק המרכזי. ברגע שאתה יוצר כסף מחוב אתה מראש מוביל את המערכת שלך לקריסה אינפלציונית ולא משנה אם המדפיס יהיה בנק ישראל בנק הפועלים או תנובה.
      ראה איך כסף נוצר בעולם בצד ימין של האתר.

      ערן

      מחק
    9. ערן, אני מסכים שהשיטה הנוכחית בעייתית. השאלה עדיין עומדת בעינה. איך מגבילים את הדפסת הכסף? שאלה זו נכונה ללא קשר לשיטה המוניטרית - בין אם הכלכלה מבוססת חוב ובין אם משהו אחר (יחס רזרבה של 1:1, מטבע מגובה זהב, הצפנה ממוחשבת וכו').

      אני מסכים עם מה שכתבת בעבר, שיש להדפיס כסף בהתאם לצמיחת הכלכלה. השאלה היא כיצד למדוד צמיחה באופן הוגן ושימושי, ובידי מי לתת את המנדט על ייצור הכסף.

      יריב

      מחק
    10. יריב, אולי התשובה היא אחרת. אולי לא מגבילים אלא הפוך פותחים את שוק הכסף. כל אחד יוכל להדפיס כסף, ומערכות הכסף שינוהלו בצורה האחראית ישרדו. למה צריך ניהול מרכזי? ולמי בכלל יש זכות לאסור את ייצור הכסף?

      ע'

      מחק
    11. ערן, מאיפה הנתון הזה שכ200 מערכות כספים מסביב לעולם (כולל אצלינו) קרסו ב30 שנים האחרונות?

      מחק
    12. אני אדייק יותר בדבריי בתוך 40 שנים העולם חווה:
      145 משברים בנקאיים, 208 משברים מוניטריים ו-72 משברי חובות ממשלתיים
      ממליץ לך לקרא על המאמר המעניין של ברנארד לייטאר:
      http://www.themarker.com/wallstreet/1.1671970

      אצלינו השקל קרס ב1985 ונוצר השקל החדש
      ערן

      מחק
    13. אוקיי, אז ברנארד לייטאר אמר.האמת שאני די מאמין לו, אבל עדיין אתה מכיר איזשהו מקור שיודע לפרט את המשברים האלה לפי מקומות ותאריכים ומאפיינים של המשבר? הכמות משברים הזאת נראית לי מוגזמת מדי.

      מחק
    14. בוויקיפדיה קיימת רשימה חלקית של מדינות שחוו היפר אינפלציה:
      http://en.wikipedia.org/wiki/Hyperinflation#Examples_of_hyperinflation

      ע'

      מחק
    15. לאנונימי,
      למה לך לפשפש בהיסטוריה ולחפש אחרי כל העשרות ומאות המשברים האלה כשרק היום יש שפע של משברים כאלה המתרחשים מול פרצופך:
      ברחבי העולם מתרחשים היום עשרות משברים בנקאיים שלולא הבנק האירופי ,הפדרל ריזרב ושאר הבנקים המרכזיים שמזרימים כמויות אדירות של כספים לאותם בנקים הם כבר מזמן היו קורסים.
      בספרד רק בשבוע שעבר הולאם הבנק השלישי בגודלו במדינה.
      בנוסף כמות גדולה של מדינות היום סובלים ממשברי חוב ממשלתיים ומוניטריים -מספיק שתפתח כל אתר כלכלי ותראה מה מתרחש

      ערן

      מחק
  15. רמת הלימוד גם ככה נמוכה בישראל ועוד בתחום הכלכלה , לכן דווקא כלכלן או כלכלנית שהם לא בהכרח חכמים יותר מאדם אחר ועברו שטיפת מוח דווקא הם הם בדיוק האנשים שלא מבינים מה הם אומרים כלל.
    ואם הם כבר מוציאים איזו פנינה מפיהם הרי שזהו ציטוט של איזה פישרון

    השבמחק
    תשובות
    1. דווקא הכלכלנים הם הבורים שביננו חה חה חה

      מחק
    2. דווקא אני בוחר ללמוד מילדה בת 12 משוחררת עקבות

      מחק
  16. לאנונימי,

    אי אפשר לדבר על מערכת יצירת כסף פתוחה מצד אחד ומצד אחר להציג את המודל של הכלכלה הנאצית בתור דוגמה ומופת, משהו לא מסתדר כאן.

    בנוסף, אם המערכת פתוחה לכולם למה הממשלה צריכה בכלל להדפיס כסף? מה היא צריכה לממן שאי אפשר לממן פשו באמצעות יצירה של כסף באופן אישי?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא כלכלן
      אתה מנסה ליצור שוב ושוב קשר שלא רלוונטי בין הכלכלה היעילה של הנאצים להתנהגותם הניבזית והפושעת. אתה יכול לקחת את אותה הכלכלה ולהשתמש בה למען האנושות במקום נגדה כפי שעשו הנאצים.
      האם לא תשתמש במשהו שיכול לשנות את חייך ולהקל אליהם או שלשפר אותם רק בגלל שנוצרו בתקופה הנאצית? אם כך מדוע אנחנו נוסעים במרצדס ,מדוע אנחנו רוכשים צוללות שחלק מהטכנולוגיה שלהם ראשיתה בשלטון הנאצי, מדוע אנחנו סוללים אוטסטרדות שהנאצים הם אלו שסללו אותם ראשונים. אם אתה מתנגד לכלכלה נטולת חוב כפי שהנהיגו הנאצים הסבר למה.. ואם מפריע לך שהמילה נאצים מופיעה שם אז הסבר מדוע אתה מתנגד לכלכלה נטולת חוב כפי שהיה עם הגרינבאק של לינקולן או כפי שניסה לעשות קנדי בשנות ה60?

      לגבי השאלה השניה
      המדינה צריכה לממן את הצבא למשל וכוחות שיטור ולכן היא זקוקה לכסף.

      מחק
    2. אנונימי,
      אני שמח שאתה חושב שהממשלה צריכה לממן צבא וכוחות שיטור. זו גם דעתי. אם כך אתה קפיטליסט.

      איני חושב שאפשר שלא יצור קשר בין אופן הכלכלה ובין המשטר.

      ד"א, הגרינבאק של לינקולן לא צלח והצפון יצא מהמלחמה עם חוב גדול יותר משנכנס אליה. לינקולן גם לא תמך בגרינבאק, אלא הורה על ייצורו עקב לחצים וכשניתנה לו האפשרות הפסיק זאת (רק כדי לסבר את אזנם של כל אלה שחושבים שנרצח בגלל זה)

      מחק
    3. אני לא מבין מה הבעיה, כסף שאינו מבוסס על חוב הוא כלי. בדיוק כמו סכין, אפשר לעשות עם סכין סלט טעים, ואפשר לעשות גם דברים אחרים. הכל תלוי בגישה.

      ע'

      מחק
  17. לדעתי אפשר לנהל כלכלה פורחת ללא חובות.
    (אלא אם קוראים לחוב לארנונה חשמל וכדומה חוב.)

    השבמחק
    תשובות
    1. חברה אתם מפספסים את העיקר הכסף הוא בסך הכל אמצעי ולא המוצר עצמו, כלומר שניתן לנהל כלכלה עם כל כסף שהאדם נותן בו אמון וזה כלל לא משנה מהו ערכו בנקודה מסויימת.
      הבעיה היא שכמה בודדים הפכו את הכסף למוצר עצמו והם יכולים להדפיס עוד ועוד, ומה התפתח מזאת?
      חינוך לגניבה, שחיתות ושוחד, שקרים ונוכלויות, וזה רק מחמיר.
      האם אתם מעוניינים שהילדים שלכם יגדלו למפלצות חסרי שכל זה העיקר...

      מחק
    2. ערן וכול מי שקורא כאן.
      יש ספר שנקרא "עולם חדש מופלא" תשקיע 2 דקות לקורא בוויקפדיה
      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%97%D7%93%D7%A9_%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%90
      כשפחידו אותנו מ"האח הגדול" בעצם יצרו את העולם של "עולם חדש מופלא" שבוא ילדים גדלים במדגרות והחברה מחולקת למעמדות. שכל מעמד
      בטוח שהוא הכי צודק ונכון. התינוקות של המעמדות הנמוכים מקבלים מכות חשמל כשהם נוגעים בספרים וכך כשהם מבוגרים הם לא רוכשים ידע!!!!
      משתמשים בהקלטת לתינוקות כדי ליצור את האדם הבוגר שהשליטים רוצים.
      מאוד מעניין. תקרראו שתי דקות.


      "לא כלכלן" מאיפה המידע הזה על אברהם לינקולן? אתה שובר פה אבן פינה. אפשר לינק?

      ליאור

      מחק
    3. עוד לינק לעניין הגרינבאקס

      http://www.lewrockwell.com/dilorenzo/dilorenzo30.html

      אפשר גם להגיע אליו מהלינק שערן נתן.

      בכלל שווה להשקיע קצת זמן ולקרוא מה שגארי נורת' כותב על הנושא ועל אלן בראון וספרה web of debts.

      מחק
    4. ועוד משהו של נורת', הפעם על הכלכלה הנאצית "המדהימה" (ונכון, טעות שלי, היא אכן לא הייתה מבוססת חוב אלא על כסף פיאט במובן שלא היה מגובה בזהב או כסף).

      http://www.garynorth.com/public/7070.cfm

      מחק
    5. לא כלכלן, לגבי הנאצים, אתה מחזק את התיזה שהטלר הידפיס כסף שלא מגובה בזהב כזף, וגם לא בחוב! זה בדיוק מה שערן כתב. בעזרת כסף זה הוא הפך כלכלה הרוסה לכלכלה מספר 2 בעולם. החוזק של כסף שאינו מבוסס חוב יכול לבוא לידי ביטוי בצורה צבאית, או בצורות אחרות כגון איכות סביבה, ואיכות חיים.

      ע'

      מחק
    6. לגבי לינקולן הבה נראה מה הוא כתב:
      "כסף הוא יציר החוק, ויצירת הכסף המקורי צריכה להישאר במסגרת המונופול הבלעדי של הממשלה הלאומית... הצרכים המוניטריים של מספר אזרחים גדל המתקדמים לעבר איכות חיים גבוהה יותר צריכים להינתן ע"י הממשלה. צרכים מסוג זה יכולים לבוא על סיפוקם דרך הדפסה של מטבע לאומי והפצת האשראי ע"י מערכת בנקאות לאומית. הפצה של מדיום להעברת ערך המונפק ומגובה ע"י הממשלה, יכול להיות מבוקר היטב, וכסף מיותר יכול להמנע ע"י משיכת סכומים מתאימים מהשוק ע"י מיסוי הפקדה מחדש או באמצעים דומים. ממשלה בעלת היכולת להנפיק ולהפיץ מטבע ואשראי ככסף.. לא צריכה ללוות כסף בריבית... המימון של כל היוזמות הציבוריות של ממשלה יציבה והמתקדמת באופן מסודר, וניהול האוצר יהיו פעולות של ממשל תקין... הכסף יפסיק להיות אדון ויתחיל להיות משרת של האנושות. הדמוקרטיה תיהיה מעל לכסף."

      http://dkingofalberta.wordpress.com/2011/10/13/abraham-lincoln-on-money/

      כלומר יש כאן תפיסה משולבת של לינקולן. מצד אחד הוא מעוניין ליצור את הכסף המקורי ע"י הממשלה (מה שעושה היום הבנק המרכזי). מצד שני הוא היה מעוניין להשאיר את מערכת הבנקאות ברזרבה חלקית מבוקרת ומפוקחת על כנה.

      ע'

      מחק
    7. ע', אני מסכים והודיתי באעותי שאכן היטלר הדפיס כסף שאינו מגובה בזהב או חוב. אבל אני חושב שהעניין הוא שכסף כזה מעניק לממשלה הרבה יותר מדי כוח. יש קשר בין שליטה על הכסף ובין שליטה באנשים, ולממשלות, שלהן מונופול על הכוח/הפעלת אלימות יש את היכולת לשלוט באזרחים.לא כשאתה אומר שכסף כזה יכול להתבטא בצורה חיובית זו הצורה החיובית שאתה חושב שהיא חיובית. ונניח שגם הממשלה חושבת כך, היא, בתור בעלת המונופול על הכסף, תחליט לשם מה לנצל את הכסף ותכפה את זה על האזרחים (היא יכולה למשל לכפות על עבודות ציבוריות להקמת טחנות רוח או אנלים סולאריים שיעילותם אפסית, או להחליט שקו רכבת חוצה ישראל זה הדבר הנכון). ז"א, האנשים הטובים בממשלה חושבים שהם יודעים מה האזרחים הנבערים צריכים וישתמשו בכול שלהם, שחלק ממנו הוא כסף שהם יכולים להדפיס מתי שמתחשק להם, כדי ליישם את זה.

      כשמדברים כאן על מערכות מטבע שונות או משלימות, התנאי המקדים לקיומן הוא שהממשלה תאפשר את זה. ולמה לה לעשות את זה אם היא מאמינה שהיא יודעת מה נכון ורוצה לשמור על "יציבות" המערכת, החברה וכד'


      מה שאני אומר הוא שלא מדובר רק בשיטה מוניטרית אלא גם בשיטה פוליטית, אי אפשר להפריד בין השתיים.

      וסתם שאלה: מה מונע מהממשלה, המחוקק, לחוקק מחר חוק שנותן לה את הכוח החוקי להדפיס כסף שאינו מבוסס זהב ואינו נטול חוב? איזה כוח עוצר אותה מלבד היא עצמה?

      מחק
    8. ללא כלכלן, אתה מעלה שאלות מצוינות. מי באמת יפקח על הכח העצום שניתן לממשלה יחד עם הנפקת הכסף?

      אבל השאלות קיימות באותה מידה היום. רק שהכח נתון בידי בנק ישראל שהוא אפילו לא גוף נבחר, והחוק מקנה לנגיד כח עצום. מי מפקח על הכח העצום של בנק ישראל? מי מחליט מתי קונים דולרים במיליארדי שקלים ולמה? מי מחליט מתי מעלים ריבית ומתי מורידים אותה - ובכך משפיעים על המדינה בקנ"מ עצום. מי מפקח מה עושים עם הרזרבות? האם משקיעים אותן במניות בחו"ל כפי ששבנק ישראל עושה היום? או שמשקיעים אותם ברכבת תחתית בתל אביב?

      ישנה סיבה מסתורית הגורמת לאזרחי המדינה לסמוך על הנגיד יותר מאשר על הממשלה. מצד שני אולי לא נסמוך על שניהם, וניתן לאזרחים את הזכות להנפיק את הכסף. הרי הריבון הם האזרחים לא כן? לא הנגיד ולא רה"מ. הנגיד ורה"מ אמורים להיות רק שליחי ציבור, אז למה הם לוקחים את הכח מהציבור ומחליטים בעצמם לאיזה מטרות יועבר הכח שלהם (דרך הכסף)? מישהו יכול להסביר למה הנגיד קונה בשמנו מניות בחו"ל עם הכסף שלנו?

      הממשלה זה אנחנו. היא משקפת את הלך הרוח של העם. אם העם יחשוב שהכסף צריך להיות מונפק ע"י העיריות, הוא יונפק ע"י העיריות, ואף אחד לא יוכל לעצור את זה. הבעיה היא לא בממשלה, הבעיה היא בעיית מודעות של האזרחים. הממשלה לא נותנת שום דבר ולא לוקחת שום דבר. זה האנשים שנותנים לה את הכח והנכסים שלהם. זה האזרחים שנותנים את האנרגיה שלהם בדמות כסף דרך קרנות פנסיה כדי שטייקון יקנה איזה מלון כושל בלאס וגאס. אין צורך להפגין ולקרוא לרחמי רה"מ כפי שעושים מנהיגי המחאה. הבעיה היא בפנים, בעיית מודעות.

      ע'

      מחק
    9. מי מונע מהממשלה לנכס את הנפקת הכסף? שאלה מצוינת. מי באמת מונע זאת? השאלה גם יותר רחבה, מי מונע זאת בעולם כולו? אפילו באיראן הבנק המרכזי מדפיס את הכסף. מי היד הנעלמה שמכריחה ממשלות לוותר על הכח העצום הזה? הרי התאוריה אומרת שהמנהיגים הם תאווי כח, הם רוצים רק עוד ועוד שליטה, נכון? אז כנראה שלא. יש כח יותר חזקר מהמנהיגים שלנו שאומר להם: "חברים יקרים, זה המגרש שלכם, אל תסטו מימנו ימינה ושמאלה". והמנהיגים מצייתים. לכן כמישהי שאלה את יאיר לפיד על המערכת המוניטרית, הוא אמר לה - אנחנו לא ניגע בזה עכשיו. בוודאי שהוא לא יגע, כי הוא יקבל כוויה ביד. אז מה זה הכח הזה שמונע מהממשלות בכל רחבי העולם להיזהר לא לחרוג מגבולות המגרש?

      יש למישהו תשובה?

      ע'

      מחק
    10. ע'
      בעצמך אתה אומר שהחוק מקנה לנגיד כוח עצום. חוק = ממשלה ולא בנק ישראל.

      אולי ממשלות היו רוצות להדפיס כסף אבל מאחר והיו מדפיסות עוד ועוד בלי שום כוח שמגביל אותן יהיה להן קשה בסופו של דבר להסביר לאזרחים איך הם מדללים את ערכו (וזה יקרה אפילו שהוא לא מגובה זהב או חוב) ולכן היה ויהיה להן קל יותר ללוות את הכסף מהבנקים המרכזיים וכך להעמיד פנים שזה לא הן אלא הבנקים שמדפיסים? אולי זאת גם סיבה שפוליטיקאים לא רוצים לגעת עכשיו במערכת המוניטרית?

      אני חושב שנוצרה תפיסה לפיה בנקים ובנקאים רעים, ממשלה ופוליטיקאים טובים (או יכולים להיות טובים - בנקאים כנראה אף פעם לא יהיו טובים :) ), ומכך נובע שצריך לקחת את הכוח מהבנקאים ולהעביר אותו לממשלה.

      אני מסכים שאנשים צריכים להיות מסוגלים להחליט איזה כסף הם רוצים ולשם כך צריך להיות שוק חופשי של כספים. ושוק חופשי של כספים (נגיד כסף שמנפיקה עירייה כזו או אחרת) יכול להתקיים רק אם הממשלה לא מפריעה לו להתקיים.

      אני בטוח שיש לך תשובה מהו הכוח החזק יותר ואשמח אם תגלה לי

      מחק
    11. אז התאוריה שלך היא שהממשלה המליכה את בנק ישראל כדי שאחר כך יהיה לה על מי להפיל את האשמה. לא נראה לי. אבל יכול להיות.

      אני לא חושב במונחים של טובים ורעים. אני גם לא חושב שצריך להעביר את הסמכות להנפקת כסף לממשלה (כמו שלינקולן חשב, או לפחות כתב שהוא חשב). אני חושב שזאת בהחלט תיהיה אופציה טובה יותר מהנגיד, אבל לדעתי צריך לפתוח את שוק הכסף לכולם בדיוק כפי שאתה חושב. המונופול על ייצור הכסף (שניתן לבנקים מרכזיים בשיטת כסף-חוב) פוגע באנושות וגורם להתדרדרות בקצב גובר.

      לגבי הכח החזק... האמת שאני לא יודע, יש לי רעיונות, אבל אני כבר הפסקתי לחקור אותם. משום שהחקירה לא עוזרת. בנוסף נצטרף להיכנס למחוזות שאנשים מכנים "קונספירציה", לא ברור לי אם זה מקדם את האתר או לא. ההתרשמות שלי שהנושא כלל לא פשוט, זה לא שמישהו לדוגמא אומר XYZ בקצה הפירמידה וסוגר ענין. יש המון דיסאינפורציה, ומבנה השליטה מורכב ובעל היררכיות. הבנה מי בקצה הפירמידה דורשת להבין את ההיסטוריה שלנו כמין אנושי(אפרופו הסתכלות מנקודת מבט אחרת על הנאציזם). אין ברצוני להתווכח גם על תאוריית האבולוציה של דארווין. גם אנשים שחוקרים את הנושא עשרות שנים לא מצליחים להגיע לקצה הפירמידה, ואולי טוב שכך. בכל אופן אני מעדיף להשקיע את זמני בדברים אחרים. אם אתה מעוניין, שיהיה לך בהצלחה. רק תדע שמנהרת הארנב ארוכה מאוד, וככל שנכנסים עמוק יותר כך קשה יותר לצאת.

      בברכה.

      ע'

      מחק
    12. ע',
      נהניתי לשוחח אתך.

      איני מתכוון לנסות ולברר מי בראש הפירמידה - זה נראה לי אבוד מראש.

      אני חושב גם שקיימת השאלה של מה מגבה את הכסף, וגם זה משהו שהאזרחים יחליטו לגביו, או לפחות יוכלו להחליט במידה והשוק יהיה חופשי. אבל זה כבר דיון אחר.

      תודה,
      ובברכה,

      לא כלכלן

      מחק
  18. Here ya go:

    http://www.garynorth.com/public/6875.cfm

    - Eran

    השבמחק
  19. אני לא מבין משהו.
    מצד אחד טוענים שצריך לבטל את מונופול ייצור הכסף של הבנקים
    מצד שני נותנים פה המון דוגמאות למערכות אחרות ומטבעות אלטרנטיבים שקיימים בעולם.
    איך זה מסתדר ביחד?

    השבמחק
    תשובות
    1. המערכות האלטרנטיביות היום לא באות במקום או יכולות להחליף את הכסף שמונפק על ידי הבנק המרכזי . כלומר היום המטבעות האלטרנטיבים מקלים על חייך אבל אתה עדיין תזדקק למטבעות הבנק המרכזי כדי לבצע פעולות מהסיבה הפשוטה שהמדינה מכריחה אותך לשלם מיסים רק במטבע הזה - כך בעצם נשמר המונופול וכך הם נותנים לו ערך בכפייה (בין אם תרצה או לא).
      ערן

      מחק
  20. שאלה למי שיכול להסביר: למה היפר אינפלציה הוא כל כך בעייתי משום שאם אני לא טועה בשנות השמונים זה קרה פה והפתרון היה לחתוך כמה אפסים.. למה שלא יעשו את זה עם השקל או עם הדולר בעתיד??

    השבמחק
    תשובות
    1. הבעיה היא לא הורדת כמה אפסים אלא איך אתה מפסיק את האינפלציה ... במשבר שנות ה80 הרבה אזרחים איבדו עשרות אחוזים מערך הנכסים שלהם..לקח למדינה עוד הרבה שנים אחרי כן כדי לצאת מהמשבר
      אני חושב שישראל היא דוגמא לא אופינית להשפעות החמורות של היפר אינפלציה כי רוב חובה אז היה לארה"ב ותוכנית החילוץ נעשתה בגיבויה ובמימונה . בנוסף ישראל נהנתה מאוחר יותר מהצמיחה הגדולה בכל העולם וניצלה אותו כדי לצאת מהמשבר -דבר שכבר לא קיים היום. היו עוד סיבות אבל בכל מקרה הנושא הזה הוא הרבה יותר ארוך ומורכב מלפרוס אותו בתגובה אחת.
      אם אתה מעוניין להכיר ולהעמיק בהשפעות של היפר אינפלציה אתה מוזמן לקרא את הספר על רפבליקת ואימר בשנות ה20 : When Money Dies: The Nightmare of the
      Weimar Collapse
      הוא זמין על הרשת:
      http://www.goldonomic.com/When%20Money%20Dies.pdf

      ערן

      מחק
  21. כלכלן ואדון ע'-

    מה הבעיה להגיד אילומנטי?
    וכבר נפתח על זה שירשור בעבר
    http://kalkala-amitit.blogspot.com/2012/02/600.html#comment-form
    "פצצת זמן של 600 טריליון דולר"
    אין צורך לחפור פה. יש את פורום "אמת אחרת"

    ליאור

    השבמחק
  22. כלכלה בשיטת התנ"ך

    תומס סדלצ'ק, שבגיל 30 כבר נבחר לאחד מחמשת המוחות הכלכליים המובילים בעולם, מנסה להחיות את התרבות של כלכלה מוסרית, שליוותה את האנושות מראשיתה ועד עליית הגישה המדעית לכלכלה.
    ...
    סדלצ'ק, יליד צ'כוסלובקיה לשעבר, הוא כלכלן בולט שכבר בעשור הראשון לקריירה שלו צבר הישגים שמספיקים למפעל חיים שלם: בגיל 24, אחרי שקיבל תואר דוקטור, הוא מונה ליועץ הכלכלי של נשיא צ'כיה וצלב האבל. לאחר פרישת האבל הוא שימש יועצו הראשי של שר האוצר של צ'כיה, ובמקביל ביסס את שמו באקדמיה כחוקר בולט של מדיניות ההתפשטות של האיחוד האירופי. ב־2007 הוא נבחר לרשימת "חמשת המוחות הלוהטים ביותר בכלכלה" של המגזין הנחשב "ייל אקונומיק ריוויו", וכיום הוא משמש אסטרטג ראשי בבנק הגדול בצ'כיה CSOB, מרצה באוניברסיטת צ'רלס הצ'כית, ומכהן כחבר בוועידת הכלכלה הלאומית בפראג שמייעצת לראש ממשלת צ'כיה, שממנו הוא מקבל כמה הודעות SMS בזמן הראיון שלנו.
    ...
    סדלצ'ק לא מנסה לצאת נגד המיינסטרים. לדבריו, הוא פשוט מנסה להחזיר למיינסטרים של החשיבה הכלכלית את מה שהיה בו מאז ומעולם, ונעלם רק באחרונה: מוסר, אתיקה, ומושגי טוב ורע, מותר ואסור. ספרו "כלכלת הטוב והרע: חיפוש אחר משמעות כלכלית מגלגמש ועד וול סטריט" מנתח את המחשבה הכלכלית שנחבאת במיתוסים, דתות וכתבים פילוסופיים, ומראה איך התובנות המעמיקות האלה נעלמו במאה ה־18, אחרי שמבשר הקפיטליזם אדם סמית הנחיל את החשיבה שלפיה כלכלה היא מדע מדויק חף משאלות אתיות. כמו פיזיקה. ספרו היה לרב־מכר בצ'כיה ואף עובד להצגת תיאטרון, ותרגומו החדש לאנגלית הוכתר כ"קריאת חובה" על ידי עיתונים כגון "פייננשל טיימס" ו"וושינגטון פוסט".
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3554457,00.html

    השבמחק
  23. "הכלכלה הניאו־קלאסית מנסה ליצור מודל של מערכת השמש מבלי להתחשב בקיומה של השמש, עם מודלים שמתעלמים מאיך באמת עובדים כסף ובנקים", כך טוען פרופ' סטיב קין האוסטרלי, אחד השמות הכי חמים בכלכלה העולמית כיום. התוצאה, לדבריו, היא סדרה בלתי נגמרת של משברים שרק ילכו ויחמירו
    ...
    לפי הגדרתו, הראשונה משולה לאסטרונומיה שלפני קופרניקוס, שלפיה הכוכבים מסתובבים סביב כדור הארץ.
    ...
    קין למעשה - הוא לא היה הראשון אבל הוא בהחלט מהדוברים המובילים של ההשקפה הזאת - טוען שהצורה שבה חושבים הכלכלנים על הכלכלה העולמית מוטעה. השמש של קין, זו שהכלכלה נעה סביבה, היא החוב, ובהתאם לכך הפתרון שהוא מציע למשבר הוא אפילו לא רדיקלי, אלא למעשה כמעט בלתי מתקבל על הדעת.
    ...
    לאחרונה הוציא קין את המהדורה השנייה של ספרו מ־2001, "לחשוף את שקרי הכלכלה: הקיסר העירום מודח מכיסאו". מעט מאוד תיאוריות כלכליות שרדו את המשבר של 2008, ומעט מאוד ספרים עם תחזיות שניתנו ב־2001 עדיין רלבנטיים ב־2011 - אבל הספר של קין נראה נבואי כמעט. "האופן שבו אירופה כבלה את עצמה בהסדרים (כמו הסכם מאסטריכט) גורם לכך שלממשלות אירופה אין למעשה מדיניות מאקרו־כלכלית", הוא חזה במהדורה הראשונה של הספר. "לכן כאשר יגיע בסופו של דבר המשבר, לא תהיה לממשלות אירופה ברירה אלא לכפות צעדי מנע אף על פי שהכלכלה תהיה נואשת דווקא לתמריצים". הדייקנות כמעט מפחידה.
    ...
    הספר של קין עמוס במשוואות, גרפים וז'רגון כלכלי מקצועי. "לא הבנתי את כל הניסוחים המתמטיים שלו", הודה ג'ורג' מניבוט, בעל טור ב"גרדיאן" הבריטי ואחד שכבר כתב כמה ספרים כלכליים בעצמו, "אבל הנקודות שכן קלטתי היו ברורות מספיק: אנחנו תקועים, תקועים ברמה שכמעט אף אחד עדיין לא מבין".
    ...
    "כלכלה היא לא מדע אלא מלחמה בין דתות"
    ...
    קין, כאמור, רחוק מאוד מהזרם המרכזי של הכלכלה כיום, זו שנהוג לכנותה ניאו־קלאסית. בתוך השיטה הזאת יש יריבות קשה בין אסכולות שונות, אבל הבסיס המשותף רחב יחסית: יש היצע וביקוש שחותרים לשיווי משקל, התמקדות במחירים ובמוצרים והצגת מראית עין מדעית ככל האפשר. לדעתו של קין, כלכלה היא ממש לא מדע אלא לכל היותר מאבק בין דתות. הדת שלו נקראת פוסט־קיינסיאנית, אבל ספק אם הוא עצמו היה חותם על השתייכותו אליה. לכל היותר הוא מסכים לומר כי הוא מושפע ומתבסס עליה.
    ...
    "אם אתה מסתכל על מה שקורה בכלכלה, אתה רואה כי למעשה אין את מה שמקובל לחשוב עליו כעל מדע", אומר קין. "אין לך פרדיגמה אחת שלטת שנוצרה כתוצאה משנים רבות של ליטוש בין תיאוריה למבחנים אמפיריים. בכלכלה מעולם לא היתה פרדיגמה שלטת או עיקרית, אלא תמיד זרם אחד דומיננטי מול זרמי מחשבה אחרים, שלא נעלמו. בימינו הכלכלה הניאו־קלאסית שולטת, אבל יש אנשים שקוראים לעצמם כלכלנים פוסט־קיינסיאנים, כלכלנים אבולוציוניים או כלכלנים מרקסיסטיים ויש את הזרם שמכונה כלכלה אוסטרית. כולם קיימים וכולם מבקרים את הזרם המרכזי, ולכן זה דומה יותר למאבק בין דתות, על מיהו האל הנכון".
    ...
    הכלכלה הניאו־קלאסית מנסה ליצור מודל של מערכת השמש מבלי להתחשב בקיומה של השמש, עם מודלים שמתעלמים מאיך באמת עובדים כסף ובנקים, אף על פי שסביב אלה סובבת כל המערכת הכלכלית.
    ...
    "הכלכלנים הניאו־קלאסיים חיים באשליה אחת גדולה. הכלכלה הניאו־קלאסית שולטת מאז שנות השבעים אבל בזמן הזה הכוח הזה, השמש הזאת, הלכה וגדלה עד שגרמה למשבר. ועדיין, הם חוזרים אל הכלכלה הניאו־קלאסית, כי הצד הדתי שלה אומר שכלכלת השוק החופשי היא למעשה אלוהים על פני האדמה. בגלל הגישה הכל כך שגויה הזאת מה שאנחנו רואים כיום זה סדרה של משברים. אני לא רוצה שנחזור על הטעות הטיפשית הזאת שוב ושוב, עד 2070 או משהו כזה, ואז נתעורר ונבין שאנחנו צריכים ראייה ריאליסטית של איך הכלכלה פועלת, ולא ראייה דתית".
    ...
    מדוע הכלכלה סובבת סביב החוב

    אז למה כמעט אף כלכלן לא זיהה את מה שקין חזה לפני שנים רבות ? התשובה, לפי קין, טמונה בשאלה - הם כלכלנים.
    ...
    קין טוען כי בשביל להבין כלכלה לא צריך להיות כלכלן, ולמעשה עדיף שלא תהיה אחד.
    ...
    הכלכלנים המקצועיים, הוא טוען, התחנכו בצורה כזו שהם מתעלמים משלושה גורמים בסיסיים: חוב, אי־שיווי משקל וזמן. "לכל מי שלא קיבל חינוך של כלכלן ברור שכל מערכת כלכלית מתחילה באי־שיווי משקל ונשארת באי־שיווי משקל. כמו כן, אחד הדברים העיקריים שמניעים אותה הוא השינוי ברמת החוב על פני זמן", הוא מסביר.
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553334,00.html

    השבמחק
  24. ההקדמה לספרו החדש של ג'ורג' סורוס, FINANCIAL TURMOIL IN EUROPE AND AMERICA, מספרת את סיפורה של "בועת־העל", שלטענתו החלה להיווצר ב־1980 וממשיכה עד היום.
    ...
    ב־1980, השנה שבה נבחר רונלד רייגן לנשיא ארצות הברית ומרגרט תאצ'ר כיהנה כראש ממשלת בריטניה, פולחן השוק החופשי הפך לאמונה השלטת בעולם. חסידי התפיסה מאמינים כי השווקים הפיננסיים יבטיחו את ההקצאה האופטימלית של משאבים כל עוד הממשלות לא יתערבו בהם, אמונה הנובעת מהשערת השווקים היעילים ותיאוריית הציפיות הרציונליות. הדוקטרינות האזוטריות הללו מבוססות על הנחות מסוימות שכמעט אינן רלבנטיות בעולם האמיתי, אך עם זאת הן עדיין מאוד משפיעות.
    ...
    הן החלו לשלוט בפקולטות לכלכלה באוניברסיטאות המובילות באמריקה, ומשם ההשפעה שלהן התפשטה לכל עבר. בשנות השמונים הן הנחו את המדיניות שנקטו ארצות הברית ובריטניה, שפצחו בתוכניות לדה־רגולציה ולגלובליזציה של השווקים הפיננסיים. היוזמה הזאת התפשטה כאש בשדה קוצים: מכיוון שהגלובליזציה מאפשרת להון לחמוק מרגולציות ומיסוי, מדינות אינדיבידואליות - שאינן יכולות לשרוד ללא הון - התקשו לעמוד בפיתוי.
    ...
    לרוע המזל, האמונה העומדת בבסיס פולחן השוק החופשי שגויה מטבעה: שווקים פיננסיים החופשיים מהתערבויות לא בהכרח נוטים לעבר שיווי משקל - הם יכולים באותה מידה ליצור בועות.
    ...
    חוסר האיזון שהתפתח תווך על ידי בנקים מסחריים, שהחלו להיחלץ מכתונת המשוגעים שבה הולבשו על ידי הרגולציה.
    ...
    הדפוס שנוצר בעקבות המהלך הזה חזר על עצמו בעידן בועות־העל: כאשר המערכת עומדת בפני סכנה, החוקים הרגילים מוקפאים.
    ...
    בועות מוגדרות על ידי התרחבות לא יציבה של אשראי ומינוף. ההתערבות מצד הרשויות יצרה את בועת־העל, בכך שלמעשה מנעה מבועות רגילות להמשיך את מחזור החיים שלהן.
    ...
    כדי למנוע התרסקות, המערכת הפיננסית הבינלאומית חוברה למכונת הנשמה מלאכותית. שרי האוצר של העולם המפותח הכריזו שאף מוסד פיננסי חשוב מערכתית לא יורשה ליפול. למעשה, הרשויות החליפו את האשראי הקונצרני שקרס באשראי ממשלתי. ההתערבות הזאת שוב מנעה את התפוצצות בועת־העל, אך נשאה עמה את הזרעים של המשבר הפיננסי הנוכחי. הרשויות נכנסו לתמרון עדין בעל שני מהלכים: בדיוק כפי שכאשר רכב מחליק, הנהג חייב קודם כל להסיט את ההגה לכיוון ההחלקה כדי למנוע מהמכונית להתהפך, ורק כאשר הוא משיב את השליטה הוא יכול לתקן את הכיוון של המכונית - כך הרשויות היו יכולות לתקן את השימוש העודף באשראי ומינוף רק על ידי הצפת השוק באשראי ממשלתי, הן בצורת ערבויות והן על ידי הנפקת אג"ח.
    ...
    המערכת הפיננסית מלאה באמונות שגויות, אי־הבנות וקונספציות מוטעות. המציאות רחוקה מהנחות היסוד שעליהן בוססו התיאוריות ששגשגו במהלך ימי בועת־העל.
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3564054,00.html

    השבמחק
  25. גם אחרי המשבר, פרופ' יוג'ין פאמה מתעקש שהוא וחבריו לאסכולת שיקגו לא טעו. עמיתו של מילטון פרידמן ומנסח השערת השווקים היעילים מבטיח שהשוק החופשי ידאג לעצמו. אם כבר, אלו הממשלות שמקשות על ההיחלצות מהמיתון, ובגללן השוק "מעוות לחלוטין".
    ...
    בזמן שלמד בקולג' בשנות החמישים, יוג'ין פאמה מצא עבודה במשרה חלקית בחברת ייעוץ פיננסית. התפקיד שהוטל עליו היה לבנות מודלים שיחזו לאן הולך שוק המניות. על הנייר, המודלים האלה עבדו, אבל כשפאמה ניסה ליישם אותם על נתונים מהעולם האמיתי, ולא על תנועות העבר של השוק - הם תמיד כשלו. באותו זמן הוא לא הבין את משמעות התופעה הזאת, אבל כמה שנים לאחר מכן, במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, התובנה שניסח בעקבותיה היתה לאחד הרעיונות המשפיעים ביותר בעולם הפיננסי במאה ה־20. את התובנה הזאת הוא מתמצת כיום במשפט אחד: "בכל רגע נתון, המחירים בשווקים הפיננסים משקפים את כל המידע הזמין למשקיעים". התיאוריה הזאת, שזכתה לכינוי "השערת השווקים היעילים", הקנתה לפאמה את התואר "אבי תורת המימון המודרנית" ומעמד של אגדה בעולם הפיננסים.
    ...
    ההשערה הזאת גם הקנתה לפאמה לא מעט מבקרים, בייחוד מאז המשבר הפיננסי של 2008. מנהל ההשקעות המפורסם ג'רמי גרנתם כתב ללקוחותיו ב־2009: "הרבה מהמנהיגים הפיננסיים שלנו האמינו באופן מלא בהשערת השווקים היעילים, השערה לא מדויקת להדהים. כמעט כל השאר האמינו בה באופן חלקי. היא הותירה את הממסד הכלכלי והממשלתי שלנו יושבים בביטחון בצד, בזמן ששילוב קטלני של בועות נכסים, פיקוח נרפה, תמריצים מסוכנים ומכשירים פיננסיים מסובכים ומרושעים הביאו למצוקה הנוכחית שלנו. 'דבר מכל אלו לא יכול לקרות בעולם רציונלי ויעיל', כך נראה שהם חשבו".


    גרנתם אינו היחידי שהשמיע ומשמיע את הביקורת הזאת, אבל לא נראה שפאמה לוקח אותה ללב, וגם לא נראה שהוא מתכוון לשנות את דעתו או להכות על חטא. בראיון בלעדי ל"כלכליסט" הוא אמנם מודה ש"די קשה" לבחון את השערת השווקים היעילים, אבל טוען שהיא עומדת היטב במבחן הזמן. "השערת השווקים היעילים היא כמובן הצהרה חזקה, ולכן אנחנו קוראים לה מודל", הוא אומר. "השאלה היא עד כמה המודל הזה יעיל לצרכים מעשיים, ואני חושב שלצורכי השקעה זה מודל מצוין".
    ...
    יש מי שטוען שהבעיה היתה אשראי זול שהציף את השווקים ותדלק את העליות.
    "הרבה אנשים מדברים על אשראי זול, אבל זה מושג חסר משמעות אם אתה מסתכל על העולם כמכלול. יש שני צדדים לכל עסקה: יש מי שמציע אשראי, יש מי שמבקש אשראי, וכל המימון מגיע בסופו של דבר מחסכונות. מה זה בעצם להגיד שיש יותר מדי מזה? שאנשים חוסכים יותר מדי ? זה לא הגיוני".
    יש אנשים שאומרים שזה מה שקרה בסין.
    “כן, לסין יש היצע גדול של חסכונות מפני שאין להם תוכניות רווחה, אז הרבה סינים חוסכים לעתיד. זה נכון, בסין יש הרבה חסכונות. אבל האם יש יותר מדי חסכונות בעולם ? האם זה בכלל דבר שנראה סביר לכלכלנים ? אני חושב שלא".
    ...
    אז למעשה המשבר הפיננסי נגרם על ידי תחילתו של מיתון ממש גדול?
    “אני לא יכול להציג עדויות לכך. יש הרבה אנשים שחושבים שהמשבר הפיננסי גרם למיתון, אבל אני חושב שאפשר לקרוא את זה בכיוון ההפוך: המיתון גרם למשבר הפיננסי. אני לא חושב שיש מישהו שיכול להצביע על ההבדל האמפירי בין שני המקרים".
    ...
    אבל מה גרם למיתון?
    פאמה פורץ בצחוק. "כלכלנים מעולם לא ידעו איך לחזות את תחילתם של מיתונים, יש עדיין ויכוח סוער על מה גרם לשפל הגדול בשנות השלושים. כלכלנים אף פעם לא היו טובים בדברים האלה, ואם אתה מסתכל על מודלים כלכליים של מיתון, אתה רואה שהם נשענים על דברים שמכים כמו רעם ביום בהיר, דברים לא צפויים שפוגעים בכלכלה".
    ...
    רבים טוענים שאנחנו צריכים לחדש את המחשבה שלנו, שאנחנו זקוקים למודלים כלכליים חדשים.
    "אני חושב שאף פעם לא היה לנו מודל מאקרו־כלכלי טוב, ואני לא חושב שאי פעם יהיה לנו. המודלים שלנו אף פעם לא היו טובים בלחזות מיתון או אפילו בלתאר איך מיתון עובד. היה נחמד אם היה לנו מודל מאקרו־כלכלי טוב, אם היינו יכולים להשתפר במישור הזה - אבל אני לא תולה בכך הרבה תקוות".
    ...
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3564050,00.html

    השבמחק
  26. הסוד המלוכלך הוא שהצמיחה הכלכלית האחרונה והעושר שנוצר סביבה נסמכו על הלוואות וספקולציות.

    היא שאבה את כוחה מפגיעה קשה באיכות הסביבה, בדמות שינויי אקלים.

    היא התבססה על שימוש לא כלכלי ומופרז במשאבים טבעיים מתכלים שתומחרו בצורה לא הוגנת, כמו נפט ומים.

    כל אלו הולכים להסתיים, בבת אחת.
    ...
    הזמן להוריד מינוף

    מאז 2001, נטילת הלוואות כנגד העלייה בשווי הבתים תרמה כמחצית מהצמיחה הכלכלית המתועדת בארצות הברית.

    ב־2008 נדרשו כבר 4 עד 5 דולרים של חוב כדי לייצר דולר אחד של צמיחה.

    סין זקוקה כיום לאשראי של 6–8 דולרים כדי לייצר דולר אחד של צמיחה ;

    זינוק מ־1–2 דולרים של אשראי שניתנים עבור כל דולר של צמיחה.


    הסחר העולמי נבנה על מודל מימון שלפיו ספקיות של סחורות ושירותים, כמו סין, יפן וגרמניה, מממנות באופן עקיף את הרכישות שנעשות מהן על ידי הלוואת עתודות מט"ח למדינות כמו ארצות הברית וכלכלות ה"קלאב מד" של דרום אירופה - שנקלעו כעת לקשיים.


    פיננסיאליזציה (Financialisation - השליטה של השווקים הפיננסיים) היא בסך הכל נטילת הלוואות וביצוע ספקולציות.

    החוב מאפשר לחברה האנושית ללוות מהעתיד.

    התופעה הזאת מאיצה את הצריכה, שכן החוב משמש כדי לרכוש משהו כיום כנגד ההבטחה להחזיר את ההלוואה בעתיד.

    הוצאות שבאופן תקין היו מתבצעות לאורך שנים נדחקו לתוך תקופה קצרה יחסית בשל זמינותן של הלוואות זולות.

    חברות השקיעו מעבר לצרכים שלהן בשל פענוח שגוי של הביקושים, כשהן מניחות שהצמיחה המוגזמת תמשיך ללא הגבלה, מעלות את מחירי הנכסים האמיתיים ובונות יכולות עודפות משמעותית.


    בדרך זו, צריכה שמקורה בחוב היתה לכלי המרכזי ליצירת צמיחה כלכלית.

    החובות היו גם למנגנון לטשטוש פערים ואי־שוויון בחברות רבות.

    הדמוקרטיזציה של נגישות האשראי והחוב אפשרה לשכבות בעלות הכנסה נמוכה ללוות ולבזבז ועודדה בועות בשוק הדיור, במטרה להתמודד עם הבעיה הבסיסית של קיפאון בהכנסות הריאליות.


    היכולת הזאת לשמר שיעורים גבוהים של צמיחה כלכלית באמצעות חובות נוספים מוטלת כעת בספק.

    העולם נאלץ כיום "להוריד מינוף" - מונח מפואר להקטנת חובות.

    עם תחילת המתקפה של המשבר הפיננסי העולמי, אנשים פרטיים וחברות החלו בתהליך הארוך והאטי של הפחתת החובות.

    החור בביקושים שנוצר כתוצאה מכך מולא על ידי הממשלות, שלוו בכבדות כדי למנוע מצב שבו "המיתון הגדול" יהפוך למילה הזאת שמתחילה ב־ש' ואסור לומר אותה בקול רם - שפל.

    זה היה הימור הרואי על צמיחה ואינפלציה, או במילותיו של הסופר הצרפתי פרנסואה דוק דה לה רושפוקו: "התקווה, מתעתעת ככל שתהיה, לכל הפחות מובילה אותנו בנועם לקץ חיינו".
    ...
    סופה של תקופה

    במאה ה־18 עברו חברות המערב ממערכות של ימי הביניים שהתאפיינו בסמכות האריסטוקרטיה והדת למודלים חדשים, שקידשו שיקול דעת, שיטתיות מדעית, שיח רציונלי, חירות ואחריות אישית.

    אחת הדוגמות של האמונה החדשה הזאת היתה שאפשר לשלוט בכלכלה ובשווקים באמצעות מתמטיקה שימושית וסטטיסטיקה.

    המשבר מטיל ספק ביכולתן של ממשלות לשמור על שליטה במשק באמצעות מה שלנין כינה "הפסגות השולטות" - המגזרים החשובים והאסטרטגיים ביותר של המשק.


    ב־1965 הכריזה ועדת היועצים הכלכליים של נשיא ארצות הברית לינדון ג'ונסון כי "כלי המדיניות הכלכלית הופכים להיות יותר ויותר מעודנים, יעילים וחופשיים ממגבלות שנכפו על ידי מסורות, חוסר הבנה ודוקטרינות וכחניות".

    המועצה הכריזה אז כי קובעי המדיניות הכלכלית יוכלו מעתה "לחזות ולעצב את ההתפתחויות העתידיות".

    בימינו, יו"ר הבנק הפדרלי המרכזי בן ברננקי טען כי השיפורים במדיניות המוניטרית אפשרו את הולדתה של תקופת "המתינות הגדולה".


    אולם ייתכן כי בידי קובעי המדיניות אין כלים מתאימים לפתור בעיות מושרשות במודלים הקיימים.

    ייתכן כי מודלים קיינסיאניים שהוקמו לתחייה לא יצליחו לבלום ירידות ארוכות טווח בצמיחה, בשעה שממשלות מתקשות לממן את עצמן כדי לשמור על הביקושים.

    לא ברור כיצד, אם בכלל, הדפסת כסף או משחקים פיננסיים שונים יכולים לייצר צמיחה בת־קיימא ועושר.



    המשבר הפיננסי העולמי עשוי לסמן את קצה של תקופה חסרת תקדים של צמיחה והתרחבות.

    הבעיה היא המודל הכלכלי עצמו.
    ...
    זה עולם של "שגשוג פונזי", שבו העושר התבסס על לקיחת הלוואות מהעתיד או דחיית הבעיות לכיוונו.
    ...
    הצעירים של היום יחיו על שאריות.

    אנחנו זכינו בארוחה".
    ...

    .הכותב הוא מחבר הספר "Extreme Money: The Masters of the Universe and the Cult of Risk" (2011)
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3564060,00.html

    השבמחק
  27. פרופ' מארק בלית', מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת בראון האמריקאית, לא מבין למה כה מדכא לשמוע את ההרצאה שנתן לאחרונה בישראל.

    דווקא הוא, שבילה את רוב שנותיו באקדמיה בניסיון להראות את כוחם של רעיונות להשפיע על המציאות הכלכלית, צריך לדעת שטענתו המנומקת ש"לאף אחד אין שום רעיון טוב איך לצאת מהמשבר הנוכחי", היא לכל הפחות מדכאת.

    למעשה, רק כמה בדיחות שזרק במבטא הסקוטי הכבד שלו הפסיקו את התזוזה חסרת הנחת של הקהל בכיסאות.



    בלית', אחד הכוכבים של תחום המחשבה הכלכלית, היה אורח התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים.

    המחקרים והספרים שכתב על האופן שבו רעיונות ומוסדות פוליטיים משפיעים על המציאות הכלכלית, נחשבים פורצי דרך.

    כבר שנים הוא טוען שהמחשבה הכלכלית בימינו מסוכנת, כי היא מתעלמת מהמשמעויות הכבדות של חוב ומאיך עובדת המערכת הבנקאית.

    בעבר הוא אף שלח מכתב למנהיגי ה־G20 והתריע בפניהם שלא להקשיב לכלכלנים בולטים, כמו פרופ' גרגורי מנקיו, שרוצים לראות מדיניות צנע, אבל לא ממש הקשיבו לו.

    עכשיו מחפשים אצלו את התשובה לאיך יוצאים מהברוך.
    ...
    "2008 היתה למעשה ניסוי שנועד לבדוק את המובהקות של הרעיונות הכלכליים הנאו־קלאסיים בעזרת חבילת תמריצים עולמית של 3 טריליון דולר.

    הניסוי הראה כישלון קולוסאלי של הרעיונות שנחשבים היום לזרם המרכזי במחשבה הכלכלית - לתת חופש לשווקים הפיננסים, עידוד כפוי של תחרותיות ועוד.

    עכשיו אנחנו מחכים לרעיון חדש שיצליח להוציא אותנו מהמשבר".
    ...
    כבר היום אנשי מעמד הביניים בארצות הברית נדרשים להיכנס לחובות כדי לממן את שכר הלימוד באוניברסיטאות, באותה רמה שהוריהם נזקקו לחוב כאשר רצו לרכוש בתים.

    ואז הם מגיעים לשוק עבודה שבו הם לא משתכרים מספיק בשביל להחזיר את חובותיהם.

    כל הזמן הזה הפוליטיקאים אומרים להם שהם חייבים לקבל פחות הטבות וחייבים לסמוך יותר על עצמם - וכל זה רק כדי שיוכלו להחזיר חובות לבנקים.
    ...
    כאן עולה שאלה קריטית, לפחות לדעת בלית'. למרות כל הביקורת, חוסר האמון וההפגנות, המגזר הפיננסי שמר על כוחו. איך זה קרה ?

    "מה שמעניין אותי במצב הנוכחי הוא הפן הנורמטיבי־תרבותי שלו", אומר בליית'.

    "במשך שנים האינטלקטואלים של המגזר הפיננסי, כמו לארי סאמרס (לשעבר ראש מועצת היועצים הכלכליים לאובמה ושר האוצר בממשל קלינטון - מ"פ), תכננו את הארכיטקטורה שעיצבה את השווקים הפיננסיים וקבעה שתפקיד הממשלה אינו להפריע, כדי שהחברות הפיננסיות יעשו כמה שיותר כסף.

    עכשיו רוצים להגביל את כוחו של המגזר הפיננסי, אבל זה עוד החלק הקל.


    "החלק הקשה הוא לשנות את אופן ההשפעה של אותם אינטלקטואלים על איך שאנחנו - הציבור והאקדמיה - חושבים שכלכלה צריכה להיעשות.

    זו פרדיגמה שקשה מאוד לשנות בזמן שהסטודנטים הטובים ביותר בארצות הברית, הסלתה והשמנה של ליגת הקיסוס (שמונה אוניברסיטאות יוקרה בחוף המזרחי של ארצות הברית - מ"פ), הולכים לעבוד במגזר הפיננסי.

    כמעט שליש מהבוגרים של MIT הולכים כל שנה לוול סטריט.

    הם לא הולכים להנדס פתרונות להתחממות הגלובלית, אלא להנדס עוד מוצרים פיננסיים מורכבים בשביל לדפוק אחד את השני".


    מה יגרום לכך להשתנות ?

    "זה חייב להיפסק ואני משוכנע שבסופו של דבר זה ייפסק.

    המודל העסקי הנוכחי של המגזר הפיננסי מיצה את עצמו.
    ...
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3564063,00.html

    השבמחק
  28. קפיצה אל: ניווט, חיפוש

    ניקולס ג'ורג'סקיו-רוגן (Nicholas Georgescu-Roegen) (1906-1994) היה כלכלן ממוצא רומני, שכיהן בעבר כנשיא האגודה האמריקנית לכלכלה. עד לשלב מסויים בקריירה שלו ג'ורג'סקיו-רוגן תרם לכלכלה הנאו קלאסית החל משנות ה-70 הוא הפך למבקר שלה, ופיתח את היסודות לכלכלה ביופיסית שלימים הפכה לכלכלה האקולוגית.
    ...
    הוא המשך לפתח את רעיוניותיו בספרו הגדול "חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי" שיצא לאור בשנת 1971. ג'ורג'סקיו-רוגן לקח את מושג האנטרופיה מתוך התרמודינמיקה והכניס אותו לתוך הניתוח הכלכלי. הוא טען כי הכלכלה עומדת בפני גבולות לצמיחה בגלל החוק השני של התרמודינמיקה. רוב כלכלני הזרם המרכזי התעלמו מעבודה זו אבל הוא זכה בהערכה מצד התנועה הסביבתית והניח בכך את היסודות ואת מסגרת המחשבה של כלכלה אקולוגית.

    ג'ורג'סקיו-רוגן טען כי בניתוח הכלכלי יש להבחין בין זרמים לבין מאגרים. הון ועובדים הם מאגרים ש"מתכלים" לאט מאוד בתהליך הייצור, אבל התהליך הכלכלי מערב גם זרמים של חומר, מידע ואנרגיה. בעוד שהוא הדגיש את העובדה כי התהליך הכלכלי הוא תהליך אנטרופי (כלומר תהליך שמציית בסופו של דבר לחוקי האנטרופיה), הוא התנגד לנסיונות לפתח תורת ערך על בסיס אנריגה או אנטורפיה (ראו תאוריית הערך של האנטרופיה), שכן הוא הדגיש כי בעוד שאנטרופיה נמוכה היא דבר תנאי הכרחי לחיים ולתהליך הכלכלי, היא לא מהווה תנאי מספיק (לדוגמה הוא מתאר פטריית רעל)
    ...


    מושג האנטרופיה קשור גם לנושא הזמן ולאי הפכיות של הזמן ודבר זה עומד בניגוד ליסודות המכניסטיים של הכלכלה הנאו קלאסית השאולים מהתאוריה הפיזקילית של ניוטון. בתאור הנאו קלאסי והניוטוני תהליכים יכולים לנוע קדימה ואחורה בזמן, בניגוד למושג כיווניות הזמן התרמודינמי.
    ...
    ג'ורג'סקיו-רוגן ביקר את הכלכלה הנאו קלאסית על שהיא משתמשת בפונקציית ייצור שבה קיימת תחליפיות מלאה בין כל גורמי ייצור (לדוגמה פונקציית ייצור קוב-דאגלאס) שבה ניתן להמיר כל גורם ייצור בכל גורם ייצור אחר. הוא טוען כי יש הבדל עקרוני בין זרמים (חומרים - שעוברים מאנטרופיה גבוה לנמוכה) לבין קרנות (מלאים, funds) שמשנות את הזרמים האלה אך לא מתכלות בקצב מהיר בעצמן (אנשים ומכונות), ושלמעשה יש תחליפיות נמוכה מאוד או לא קיימת בין השניים.

    דוגמה שהרמן דיילי נותן (1992) אין טעם בגישה לעוד קורות עץ אם הגורם המגביל הוא התפוקה של המנסרה.דוגמה אחרת- אפשר לדוגמה לייצר בית מאבן או מעץ (כלומר בין זרם אחד לשני), או להחליף בין מכונות לבין אנשים (תחלפיות בין קרנות) אבל כמות הקרנות הדרושה לבניית בית (לדוגמה פטישים) אינה תחליפית עם כמות של זרם (לדוגמה קורות עץ).
    התנגדות להפנמת עלויות של זיהום

    ג'ורג'סקיו-רוגן התנגד לרעיונות של הפנמת עלויות כדרך לפתור בעיות של זיהום, עקרון המזהם משלם (במקום מניעה שלהם על ידי מכסות או חוק). וכינה אותם רעיון גרוע בהקשר הכלכלי והתרמודינמי. מבחינה כלכלית הוא מציין כי זה רעיון גרוע כי העשירים יוכלו לזהם כרצונם (דבר שהוא מחשיב כגרוע מבחינה כלכלית, אלא אם אי שוויון אינו מעניין את הכלכלנים) הוא גם מציין כי אין שוק לזיהום ולכן זו כלכלת שוק גרועה. הוא טוען כי זה רעיון גרוע מבחינה תרמודינמית בגלל שבאופן כללי לא ניתן לנקות זיהום ששחורר לסביבה אלא על ידי השקעה של עוד אנרגיה (שהיתה יכולה להחסך אם הזיהום היה מטופל במקור), ולפעמים מבחינה פרקטית אין דרך להחזיר אחורה תהליכי זיהום (שכן הדבר ידרוש השקעה עצומה של אנרגיה) - בדיוק בגלל החוק השני של התרמודינמיקה. אבל אם זיהום אינו בר תיקון, איננו יודעים את מחיר הנקיון של זיהום זה, ולכן איננו יודעים איזה עלות להטיל על המזהם.
    מורשת

    עד היום יש נסיונות שונים להמשיך את עבודתו במסגרת התרמו-כלכלה ובכלכלה האקולוגית. הן בנסיונות לשלב את האנטורפיה לתוך תורת ערך והן בנסיונות אחרים להבין את החשיבות של אנטרופיה בתהליכי כלכלה ואקולוגיה.
    http://ecowiki.org.il/wiki/ניקולס_ג'ורג'סקיו-רוגן

    השבמחק
  29. חוק האנטרופיה והתהליך הכלכלי (The Entropy Law and the Economic Process) הוא ספר עיון מאת הכלכלן ניקולס ג'ורג'סקיו רוגן שיצא לאור בשנת 1971. ג'ורג'סקיו-רוגן לקח את מושג האנטרופיה מתוך התרמודינמיקה וניסה להכניס אותו לתוך הניתוח הכלכלי, הספר נחשב לאחד מנקודות המפתח בקידום הזרם של כלכלה אקולוגית

    הוא טען כי הכלכלה עומדת בפני גבולות לצמיחה בגלל החוק השני של התרמודינמיקה.

    רוב כלכלני הכלכלה הנאו קלאסית התעלמו מעבודה זו אבל הוא זכה בהערכה מצד התנועה הסביבתית.

    מושג האנטרופיה קשור גם לנושא הזמן ולאי הפכיות של הזמן ודבר זה עומד בניגוד ליסודות המכניסטיים של הכלכלה הנאו קלאסית השאולים מהתאוריה הפיזקילית של ניוטון. בתאור הנאו קלאסי והניוטוני תהליכים יכולים לנוע קדימה ואחורה בזמן, בניגוד למושג כיווניות הזמן התרמודינמי. לדוגמה סרט המציג כדור ביליארד שנע על שולחן ביליארד ניתן להקרין אחורה או קדימה ולצופים קשה להבין מהו הכיוון הנכון (הכדור הזה נשאר ברמת אנטרופיה דומה ולכן הוא גם מציית לחוקי ניוטון). לעומת זאת בסרט המציג אגרטל שמתנפץ או מהלך פתיחה של ביליארד (כדור הפוגע במבנה מסודר של כדורים) יש גידול של האנטרופיה ולכן קל לצופים להבחין מתי הסרט מורץ קדימה ומתי אחורה.

    נמתחה ביקורת רבה מצד אנשים שונים על כך שרוגן השתמש במושג האנטרופיה באופן לא מתאים, וכי התאורים שלו אינם מדוייקים, ועם זאת יש שוב ושוב נסיונות להבין כיצד מתקשרים חוקי האנטרופיה לממערכות מורכבות בכלל, ולמערכות מורכבות אקולוגיות וכלכליות בפרט.
    אנטרופיה נמוכה וערך כלכלי

    רוגן טען כי יצורים חיים וכן התהליך הכלכלי, זקוקים לחומר בעל אנטרופיה נמוכה, ולא רק לאנרגיה. עם זאת הוא מדגיש כי אנטרופיה נמוכה היא תנאי הכרחי לקיום החיים אבל לא תנאי מספיק. פטריה רעילה היא בעלת אנטרופיה נמוכה לדוגמה, אבל היא מזיקה לצורות חיים רבות. באופן דומה, הוא ציין כי הפעילות הכלכלית תלויה ברצון האנושי ולכן הוא התנגד לרעיון של ביסוס תורת ערך של מוצרים רק על בסיס כמות האנרגיה (או אנטרופיה נמוכה) שהושקעה בה.
    http://ecowiki.org.il/wiki/חוק_האנטרופיה_והתהליך_הכלכלי_(ספר)

    השבמחק
  30. שורשי הכלכלה האקולוגית נמצאים בתקופות קודמות.

    ההבחנה בין כלכלת מסחר וקביעת מחירים, לבין בחינת היסודות הפיזקליים עליהם נשענת הכלכלה, מופיעה כבר אצל היוונים הקדמונים.

    בתקופה המודרנית, אפשר להצביע על מספר הוגים או דעות בכלכלה הקלאסית שמתאימים לכלכלה האקולוגית.

    הפיזיוקרטים טענו שכל הערך הכלכלי בא מהאדמה.

    תומס מלתוס עסק בבעיות של פיצוץ אוכלוסין

    וג'ון סטיוארט מיל חשב ש"מצב יציב" של הכלכלה יכול להיות מצב רצוי, דעה שאומצה מאוחר יותר על ידי הכלכלה האקולוגית.

    ספר של Martinez-Alier מתאר את הויכוחים הנוגעים לאנרגיה בתוך מערכות כלכליות שהחלו כבר במאה ה-17.

    במאה ה-19 אפשר לראות לדוגמה את עבודתו של ויליאם סטנלי ג'בונס "על הפחם" שעסקה בנושאים דומים לשיא תפוקת הנפט.

    עם זאת, רוב ההגות הזאת לא נשנעה על מדעים שהתפתחו מאוחר יותר כמו חוקי התרמודינמיקה, חקר מערכות מורכבות או חקר של מערכות אקולוגיות.
    ...
    מטרה מרכזית של הכלכלה האקולוגית היא לבסס את החשיבה הכלכלית ואת המדיניות הכלכלית על פי המציאות הפיזית, במיוחד על פי חוקי הפיזיקה (במיוחד חוקי התרמודינמיקה) והידע אודות מערכות ביולוגיות ואקולוגיות.

    היא מקבל את המטרה של שיפור רווחה האנושית על ידי פיתוח, ומבקשת להשיג דבר זה על ידי פיתוח בר קיימא של החברה האנושית והמערכות האקולוגיות.
    ...
    הבדלים בין כלכלה אקולוגית לכלכלה נאו קלאסית




    הכלכלה הנאו קלאסית, רואה בכלכלה מערכת מבודדת שבה יש פירמות (יצרנים) ומשקי בית (צרכנים שהם גם עובדים ומשקיעים), המקיימות בינהן חליפין ב-2 מעגלים של מוצרים-עבודה וכסף. משקי הבית נותנים כסף לפירמות תמורת מוצרים. המעגלים נסגרים כאשר המפעלים משלמים למשקי הבית כסף עבור עבודה.

    כלכלה ביופיזית ובעקבותיה כלכלה אקולוגית תקפה רעיונות אלה, וטענה שהם מצג שווא. כדור הארץ כולו והמערכת הביוספרית (הכוללת את האדם) הם בקירוב, מערכות תרמודינמיות סגורות - כלומר הן אינן מחליפות חומר עם סביבתן ונכנסת אליהן אנרגיה וחום יוצא ממנה. הכלכלה האנושית היא מערכת תרמודינמית פתוחה שאליה נכנסת אנרגיה וחומר, וממנה יוצאים חום וחומרים בעלי אנטרופיה גבוה יותר. המעגלים שתוארו קודם, של משקי הבית והפירמות יכולים להתקיים רק תודות לזרמי האנרגיה וזרמי החומר שזורמים דרך המערכת.

    ...



    כלכלה נאו קלאסית הניחה באופן היסטורי באופן משתמע (ולאחרונה באופן מפורש) שהסביבה הטבעית היא תת-תחום בכלכלה האנושית. על פי גישה זו, אם הטבע הוא בעל ערך לכלכלה שלנו, דבר זה הוא בגלל שאנשים מוכנים לשלם תמורת המוצרים והשרותים אותם הוא מספק: עץ, נוף , אוויר נקי, מים נקיים, מפגשים עם הטבע הפראי וכו'. הנחה זאת מאפשרת לכלכלנים נאו קלאסיים לטעון שבאופן תאורטי צמיחה כלכלית אינסופית היא דבר אפשרי וגם רצוי. לפי גישה זו, הכלכלה הנאו קלאסית טוענת שהבעיה הסביבתית מסתכמת בבעיה של הפנמת עלויות חיצוניות אל תוך הכלכלה - אם נשים תג מחיר מתאים להרס הטבע, הדבר יתייקר ולכן יפחת, עד להגעה לנקודת איזון שבין התועלת האנושית מהטבע לבין התועלת מהפקת מוצרים ושירותים שהורסים את הטבע.

    עמדה זו לא עומדת בקנה אחד עם הרבה ממה שמדעי הטבע למדו על העולם, ולפי הכלכלה האקולוגית, הדבר מתעלם לחלוטין מהתרומות של ההון הטבעי ביצירת השפע (הון טבעי יכול להחשב כתשומה הפלנטרית של חומר ואנרגיה המצויים במחסור, יחד עם המערכות הסביבתיות המורכבות והמגווונות שמספקות שרותים וטובין ישירות לקהילות האנושיות: בקרת אקלים ברמת המיקרו והמאקרו, טיהור מים, בקרה של מי גשמים סופות, ספיגת זבל, האבקה, הגנה מפני קרינה סולארית וקוסמית וכו').

    עולם ללא עבודה אנושית הוא, עבור הכלכלנים, "עולם ריק". לעומת זאת האקולוגיה והכלכלנים האקולוגים רואה בעולם כזה את הביוספרה – מערכת התומכת בהספקת משאבים ושרותים תומכי חיים כמו ייצור חמצן, מים, מזון, טמפרטורה נוחה, הגנה מקרינה ועוד - כל זה ללא קיום של עבודה או הון אנושי.

    לעומת זאת, פעילות יתר לא זהירה של הכלכלה האנושית מזיקה למערכת האוקולית ומפריעה לתפקוד שלה. הרחבה גדולה מידי של הפעילות הכלכלית (מבחינת סחורות והשפעה על הסביבה) הורסת את הביוספרה. לא רק שדבר זה יוצר נזק כלכלי (שכן מוצר או שירות שלא היה במחסור נמצא כעת במחסור וחלק מהאנשים אינם מקבלים אותו) אלא שבשל העובדה שהמערכת הכלכלית אינה מחשיבה את השירותים של מערכות סביבה וחברה, הרס שלהן, ונסיונות להפקת תחליפים באמצעות "מוצרי שוק" תורמת לצמיחה כלכלית".

    ...

    השבמחק
  31. בעוד הכנ"ק עוסק בהקצאה יעילה של משאבים (במובן של יעילות פארטו), היא מתעלמת משתי בעיות כלכליות יסודיות: חלוקה או תפרוסת (שוויון), וכן הגודל האופטימלי של הכלכלה כולה. הכלכלן הרמן דיילי מתאר זאת על ידי דימוי: בעוד הכנ"ק אומרת כיצד לחלק את הסחורות בספינה, כך שהמשקל יתפזר באופן אופטמילי (יעילות), הכנ"ק מתעלמת מקיום של קו ציפה, או משקל שמעליו הסחורות עלולות להטביע את הספינה (גודל אופטימלי).

    ...





    בכלכלה נאו קלאסית קיימת הנחה כי ככל שהצרכן צורך יותר מוצרים, כך גדלה רווחתו. הנחות נוספות ודומות הן שהרווחה החברתית צריכה להמדד על ידי סכימת הצריכה של כלל הצרכנים, וכפועל יוצא של דבר זה, ככל שהצמיחה הכלכלית גבוה יותר, כך טוב יותר.

    כלכלה אקולוגית מבחינה גם בין צמיחה (כמותית) לבין פיתוח (שיפור איכותי של איכות החיים), בעודה טוענת שכלכלה נאו קלאסית מבלבלת בין שני המושגים. כלכלה אקולוגית יוצאת נגד הנחות אלה במגוון רחב של התנגדויות וחלופות.

    כלכלנים אקולוגים טוענים כי מעבר להיקפים צנועים, צריכה לנפש (הגרסה הכלכלית ל"איכות חיים"), לא בהכרח מובילה לשיפור של הרווחה האנושית, בעוד שאותה צריכה יכולה לגרור השפעות שליליות על הסביבה וכן על הרווחה החברתית הרחבה יותר. הייצור והפעילות הכלכלית מתאפיינים בייצור משולב שבו נוצרים בו זמנית, מוצרי "טובין" וגם מוצרים "רעין".

    כמו כן טענה מרכזית של הכלכלה האקולוגית היא כי צמיחה חומרית אינסופית בעולם סופי היא לא דבר אפשרי, וכי דבר זה מנוגד לחוקי הפיזיקה. קיימת מגבלות פיזיקליות ואקולגיות על הפעילות הכלכלית. זאת ועוד, ככל שהפעילות הכלכלית מתרחבת, כך השפעות הלוואי השליליות שלה גדלות, וקטנה התועלת שהיא מביאה לחברה.

    ...



    הכלכלה הקלאסית הבחינה בין הון טבעי (כמו אדמה) לבין הון מלאכותי - מעשה ידי אדם - כמו מכונות. הכלכלה הנאו קלאסית טוענת כי אין הבדל למעשה בין הון מלאכותי לבין הון טבעי. לדוגמה כדי לייצר עוד מזון אפשר להגדיל את כמות האדמה ("הון טבעי" בכלכלה הקלאסית), או להגדיל את הפיריון של יחידת שטח באמצעות דשנים, מערכות השקיה והנדסה גנטית.

    כלכלה אקולוגית קוראת תיגר על הגישה הזאת, וטוענת שהכלכלה הנאו קאלסית מבלבלת בין זרמים לבין מאגרים. העולם הטבעי מספק לאדם הן חומרי גלם והן שירותי סביבה. שירותי הסביבה הן בעלי תחליפיות נמוכה עם ההון המלאכותי. ואילו חומרי הגלם הם תנאי מקדים לקיום הפעילות הכלכלית. יש תחום של יעילות, שבו עוד הון מלאכותי גורם לניצול יעיל יותר של חומרי הגלם, אבל התחלופה הזאת קיימת רק בתחום מסויים. ובאופן כללי אין תחליפיות בין הון טבעי להון מלאכותי.

    ...

    http://ecowiki.org.il/wiki/כלכלה_אקולוגית

    השבמחק
  32. טוב
    מקווה שסיפקתי לך מספיק חומר מדעי ורציני
    התומך ומאשש את דבריך
    והמוכר על ידי כמה ממצוייני המדע המודרני
    כך שתרגיש יותר בטוח
    לשאת את קולך הצלול ברמה !
    ולא מעמדת נחיתות
    נהפוך הוא !!


    שא ברכה

    השבמחק
  33. אופס
    שלחתי עוד כמה
    ומשום מה הן לא עלו
    אז הנה רק הקישורים

    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3564049,00.html

    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3564054,00.html

    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3564050,00.html

    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3564060,00.html

    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3564063,00.html

    השבמחק