סטנלי פישר מעודד אותנו לצאת ולצרוך .שלמה מעוז קורא לנו פרזיטים תתחילו לחסוך. ערכנו סימולציה קצרה ומעניינת מה יקרה אם כולנו נהיה ציבור ממושמע לאותם שני הכלכלנים בעלי השם ונקיים את בקשתם במלואה. תוצאת הסימולציה מסבירה מדוע הגישות המנוגדות של שלמה מעוז ושל סטנלי פישר הן לא יותר מויכוח עקר שמסתיר מאחוריו הונאה גדולה המובילה לאותה תוצאה הרסנית.
נתחיל מנקודת המוצא עם הסבר קצר עבור מי שלא מכיר את השיטה המוניטרית:
בגלל שכל הכסף בארץ נוצר מחוב ,כך כל הכסף בארץ נושא ריבית. הריבית לא ניתנת עם האשראי שנותן לנו הבנק והוא גם לא קיים בשוק. לכן בזמן החזרת הלוואה בעוד X שנים אנחנו צריכים לקוות שמישהו ייצר עוד כסף בשוק כדי שלנו יהיה את הכסף הנוסף שישמש לנו להחזר הריבית. כאמור הדרך היחידה שכסף נוצר היום זה על ידי חוב. כלומר מישהו או אפילו אנחנו נצטרך לקחת עוד הלוואה בעתיד בשביל שנוכל להחזיר את אותה ריבית שבזמן קבלת ההלוואה לא היתה קיימת . כמו בהונאת פונזי , גם פה המערכת צריכה לגדול כלומר אנחנו צריכים לצרוך ללא סוף ולקחת יותר ויותר הלוואות, כדי שהמערכת לא תקרוס.
הגישה של סטנלי פישר
סטנלי פישר מעודד אותנו לצרוך כדי שנמשיך לקחת חובות ובכך נמשיך לקיים את השיטה ואת המערכת. אין צורך לסמלץ מה יקרה אם רובנו נממש את גישתו של פישר כי אנחנו מממשים אותה כבר מ2008, אז פישר עודד אותנו לצרוך על ידי הורדת הריבית ואסביר איך:
הנגיד כיוון מ2008 לכך שהריבית על הפקדונות שלנו בבנק תהיה כל כך נמוכה כך שלא תדביק את קצב האינפלציה (מה שנקרא: ריבית ראלית שלילית). כלומר שמי שיחזיק פקדון בבנק יאבד מערך הכסף שלו שם בכל שנה. בכך למעשה הוא כפה עלינו למשוך את הכסף מאותם פקדונות/חסכונות כדי לרכוש ולצרוך מוצרים או נכסים אחרים שנוכל לקבל עליהם ריבית גבוהה יותר . מאחר שרובנו פחדו משוק המניות אחרי משבר 2008 ,רובנו רצו ל"נכס הסולידי" שנקרא נדל"ן -אבל כשהביקוש לנכס סולידי שובר כל פורפורציה הוא כבר הופך להיות נכס מסוכן. ההתנפלות על הנדל"ן והביקוש הרב גרמו לעליות מחירים עיקבית בתחום הזה ,מה שנתן למשקיעים בטחון שמדובר בהשקעה כדאית ובכך גם נוצרה אוירה שכדאי להגדיל את הסיכון ולקחת הלוואות שהולכות וגדלות לצורך העניין- בדיוק כפי שקיווה פישר שיקרה. פישר לא הסתיר את שביעות רצונו: בנאום שלו השנה הוא התגאה שבזכות הריבית הנמוכה הוא מנע מיתון.
אבל מה קורה אם פתאם יש ציפייה להורדת מחירים ואנשים מתחילים לחכות ומפסיקים לצרוך ולקחת הלוואות?
אז אנחנו מקבלים כמות עצומה של אזרחים עם הר חובות שאינם יכולים לשלם אותם ומשם משבר נוסח משבר הסאב פריים בארה"ב או באירלנד ב2008 כבר קצר.
לכן הנגיד פישר ביקש מהשר אטיאס שלא ישחרר עוד קרקעות לבנייה כדי לא לגרום לציפייה לירידת מחירים. בגלל זה הוא נוקט באקרובטיקה לשונית כדי לא להגיד את צמד המילים "ירידת מחירים" וקורא לזה : הפסקת עליית מחירי הדירות .הוא עושה זאת כי הוא מודע למצב הקריטי שבו גרם למשק להיות או כמו שתאר זאת בעצמו בוועדת הכספים , יוני 2011:
"המערכת הפיננסית והמשק בישראל ייכנסו למשבר אם רק 0.5% בלבד מנוטלי המשכנתאות יהיו חדלי פירעון".
הוא גם מודע להשלכות של הפסקת אותה צריכה שהוא מעודד אותנו לעשות - בגלובס ציטטו את פישר אומר באותה ישיבה:
"אם תתפוצץ כאן בועת נדל"ן - נהיה בבעיה גדולה כמו ארה"ב ואירלנד"
הגישה של שלמה מעוז
לעומת הנגיד פישר מעוז טוען "הם [הצעירים] יושבים ומבזבזים כסף בבתי-קפה, שותים בירה ונוסעים הרבה לחו"ל. יש פה חברה צרכנית חוצפנית." מעוז טוען שככל שנחסוך יותר כך מצבינו ישתפר לעומת פישר שמעודד אותנו לקחת יותר חוב ולמנוע משבר.
את דעתי האישית על דבריו של מעוז הביע יפה איל עופר מראשי ארגון "ישראל יקרה לנו". אבל נניח לצורך הסימולציה שלא רק "הצעירים הפרזיטים" אלא כל תושבי המדינה היו כולם מחליטים בבת אחת ששלמה מעוז צודק ושהגיע הזמן להפוך להיות מחברה "חוצפנית" לחברה חסכנית. מה יקרה אם כולנו נתחיל לחסוך ,נפסיק לקחת משכנתאות או הלוואות?
התשובה פשוטה: זה בדיוק חלום הבלהות של פישר כי במצב כזה נשאר ללא כסף בשוק להחזיר את הריביות להלוואות שלקחנו בעבר. כשזה יקרה יתחילו פשיטות רגל והפשיטות רגל הן דבר מדבק גם עבור אלה שלא נמצאים בחוב -חברה שנופלת עלולה להפיל חברה אחרת ואם השרשרת הזו לא תעצר בזמן זה עלול לפגוע אנושות בבנקים. אבל אז בנק ישראל יתערב ויחלץ את הבנקים בכסף שאנחנו נצטרך לשלם עליו בתור מיסים או בתור אינפלציה או שלא עלינו בתור סטגפלציה (אינפלציה שמתרחש בזמן מיתון).
המסקנה:
גם פישר וגם מעוז שניהם צודקים בגישתם למרות שהן סותרת זו את זו אבל בו זמנית אותן גישות גם מובילות אותנו לקריסה כלכלית. סיטואציה בילתי אפשרית כזו היא אכן אופינית למערכות המבוססות על הונאות פונזי מהסוג שמידוף ניהל למשל. למרבה הפליאה אכן גם פישר היום ,כמו שאר הנגידים בעולם, עומד בפני אותם סוגי קונפליקטים שעמד מיידוף -שניהם חייבים או היו חייבים להגדיל את המערכת כל הזמן כדי שלא תקרוס ,אך ככל שהם מגדילים אותה הם מקרבים אותה עוד יותר לקראת קריסה .
אז למה אנחנו לא מודעים לכך?
פשוט כי במקרה שלנו במקום להאשים את השיטה מאשימים את הציבור : אם יש מיתון ממריצים את הציבור לצרוך אך ברגע שהוא צורך יותר מידי מאשימים אותו בבזבזנות.
האם הנגיד לא מודע לכך?
בוודאי שהוא מודע אבל כפי שאמר ברנארד לייטאר ,ממציא מטבע היורו ובכיר לשעבר בבנק המרכזי בבלגיה לכתב TheMarker לפני חודשיים:
"תפקיד הבנקים המרכזיים הוא לשמר את המונופול הבנקאי ולא לדאוג לעתיד האנושות".
פישר עושה אכן את מלאכת שימור המונופול בצורה מעוררת הערכה.
ולגבי שלמה מעוז ,אני מעדיף להאמין ,שבתור מי שהיה יושב הראש של קרנות הנאמנות של חלקינו , שלא אמר זאת מתוך בורות אלא מתוך אינטרס אחר ששמור עימו.
תודה על המאמר,
השבמחקהצגת את הנושא משתי הזוויות, באופן ברור כל כך, שלא מאפשר להישאר אדישים לקראת העתיד לבוא
וכמו כל דבר בטבע, השונות היא מילת המפתח. השונות בין שתי הגישות מתפזרת באוכלוסיה באופן כזה שעד כה איפשר את התקיימותה של המערכת. ישנם מספיק אנשים שפועלים מתוך הגישה של "צרוך ככל יכולתך כל עוד אתה חי" ומספיק אנשים שמתנהלים באופן זהיר תוך חישוב סיכונים עתידיים, דואגים לצרוך פחות ולחסוך יותר. הספקטרום בין שתי גישות אלה מאפשר יציבות שבירה ביותר של הכלכלה של ימינו. ברגע של משברונצ'יק קטנצ'יק כל המגדל מתמוטט. הבעאסה היא שבסוף כולנו משלמים את המחיר. אם כי ברור שזה שלווה כאילו אין מחר, ומינף את עצמו לדעת, ימצא את עצמו במקום מאוד לא טוב בלשון המעטה.
השבמחקמצב של איזון כלכלי לא יתכן כמו שאין מכונת עד (פרפטומובילה).
השבמחקערן אשמח לשמוע את דעתך לרעיון הבא:
1. להצמיד את הש"ח ליחידת מדד המורכבת מסך הזהב+כסף+אנרגיה+מחצבים שקיים בארץ בהתחלת השנה ובכל שנה לעדכן את ערכו בהתאם למדד זה.
2. להדפיס כסף כנ"ל (צמוד המדד) אך הוא גם צמוד חוב של 2.5% .
הפעילות הכלכלית הרגילה של הציבור תעשה בהתאם ל כסף צמוד מדד הסחורות ומי שירצה אשראי (הלוואה) הכסף הזה יהיה לפי כסף צמוד חוב.
הסחירות בכסף צמוד חוב מחייב הסכמת שני הצדדים.
ברחוב האזרח יחזיק מזומן צמוד מדד הסחורות וגם כסף צמוד חוב (הזיהוי יכול להיות לפי צבע וכיתוב רלבנטי).
בפעם הראשונה מוצגת פה תוכנית ראוייה (להבנתי לפחות) !
מחקכל הכבוד :)
אבל זה עדין כסף מחוב.
מחקגם אם אתה חייב לממשלה.
למרות שברור שעדיף שהממשלה תייצר את הכסף ובנק פרטי
אבי נכון שאין בטבע פרפטום מובילה. אבל בטבע קיים איזון. איזון כלכלי ייתכן רק אם הכלכלה תפעל לפי חוקים טבעיים. לפרטים נוספים ניתן לחפש אצל סילביו גזל ורודולף שטיינר... בקצרה: בטבע כל דבר מתכלה בסופו של דבר. הניסיון של האדם ליצור הון (כסף) שאינו מתכלה, הוא הגורם האחד לחוסר האיזון המובנה בכלכלה שלנו. האדם ניסה ליצור "פרפטום מובילה" כלכלית. לכן כלכלתנו נידונה להתמוטטויות מחזוריות. הגיע הזמן לכלכלה מאוזנת ובת קיימא.
מחקמטבע שצמוד לסחורה אמיתית - זה מזכיר לי את ה"טרה" - עוד רעיון של לייטאר.
מחקרק מה, כסף כזה לא צריף "להדפיס", אלא רק בתור תמורה לאותן סחורות אמיתיות.
דרך אגב זה גם רעיון בסיסי של מערכות LETS - מטבע שנוצר רק בצימוד לעסקה בה יש יצירה של ערך אמיתי
וגם, תאמין או לא, פיאט ממשלתי - שבו הממשלה תיצור כסף אך ורק בתמורה לשירות או למוצר אמיתי.
יש כמה נקודות שחייבות לקבל התייחסות בשיטה הזו.
מחק- מטבע מבוסס סחורה. מי קובע את ערכו? מי מחליט כמה סחורה יש בארץ? המערכת הזו חייבת להיות מפוקחת ושקופה, כי אחרת יקרה מה שקורה עם המדד של הלמ"ס. שום קשר למציאות.
- איך שתי מערכות המטבע מתייחסות זו לזו. מי קובע את היחס ביניהן. לפי מה.
למה המדינה לא לוקחת אחריות על הבנקים ומפרקת אותם לבנק ציבורי שבו טובת הציבור היא החשובה ולא טובת יציבות הבנק שהוא הערך העליון בחברה הכלכלית שלנו כיום.
השבמחקלקחנו בנק שאמור לשרת אותנו והפכנו את היוצרות במקום שהבנק ישרת אותנו אנחנו צריכים לשרת את הבנק.
שלום דור,
מחקעל זה בדיוק כתבתי במאמר הקודם - המפלגות הגדולות נתונות תחת שליטת הבנקים
מפלגת העבודה של יחימוביץ' חייבת לבנקים כ40 מיליון ש"ח נכון לשנה האחרונה. נכון לנתוני 2009 : הליכוד של ביבי חייב לבנקים כ- 35 מיליון ש"ח ,קדימה 5 מיליון ,ש"ס 8 מיליון ומרצ 12 מיליון.
ערן
למה? כי הממשלה עובדת בבנק, הבנקים השתלטו בדרך הגרילה על החופש שלנו
מחקואגב ישנה טעות בכתבה מי שהלוואה זה לא הציבור אלא כמה מעטים שהבנק "מחבב" אותם, בעצם בגלל המונופול הבנקאי רק אנשי השררה מקודמים הבנתם את התרגיל...
מחקהיום עורב לא צריך גרילה כדי להתשלט על החופש שלך -אפשר פשוט לכבול אותך בחוב. ואם אני בעל החוב שלך לצורך העניין אני יכול לקבוע לך איך תנהג אחרת אבקש לפרק אותך (מבחינה כלכלית) .
מחקאם היום למשל יש לך משכנתא לבנק ותרצה לקחת חופשה של שנה מהעבודה ומהמשכנתא סתם לנוח ולנפוש לא תוכל לעשות זאת ללא אישור הבנק - זה מה שנקרא עבדות מודרנית.
ראשי המפלגות יודעים שאם הם לא יהיו קשובים לעם הם יהיו עם פחות מנדטים בבחירות הבאות אך אם לא יהיו קשובים לבנקים לא יהיו להם כלל מנדטים כי הם לא יהיו קיימים.
ערן
ערן, יש מקום בעולם שלא עובד לפי השיטה המוניטרית או לפחות שהיא מרוסנת באמצעים מסוימים? אין כוונתי לשיטות המקומיות שהראית ביוון וכו'.
השבמחקאו במילים אחרות: לאן להגר?
שוויץ- זה רשום פה באחד הפוסטים הקודמים.
מחקאתה יכול לטוס לשוויץ שם המטבע צמוד לתקן הזהב כבר 400 שנה הם נהנים ממטבע יציב. ארה"ב הולכת הולכת להיות בקטסטרופה בעוד מספר מועט של שנים וגוש היורו נמצא בסיכוי גבוה מאוד להתפרקות שאר העולם יגרר למיתון כתוצאה מכך.
מחקהיום כמעט כול המדינות המפותחות עובדות בשיטה הזאת ככה שאין לך הרבה לאן ללכת ושלא נדבר על אנטישמיות. טוס לאפריקה שם השיטה הכלכלית היא שונה. :-)
לצערי לא קיימת היום אף מדינה שבה השיטה מוניטארית שונה כולל שוויץ ,שאמנם מחזיקה את הWIR בנוסף לפראנק אבל הWIR הוא מטבע הנסחר בין עסקים רק בתוך שוויץ ומשמש כמטבע משלים.
מחקהפראנק עצמו לא מוצמד לזהב אגב.
העובדה המוזרה הזו משהו ,בה כל העולם נוהג לפי אותה שיטה שמשרתת בעיקר רק את הבנקים, גורמת לאנשי הקונספירציות להעלות הרבה תאוריות בעיקר על הנסיון של האליטות לשלוט בעולם באמצעות הבנקים המרכזיים וכו..
מעולה!
השבמחקתודה נהנה מאד לקרוא ולשתף.
שאלות:
השבמחקהאם הגרינבאק שאותו הזכרתם בכמה פוסטים אינו גם כסף פיאט, רק שמי שמדפיס אותו היא הממשלה ולא הבנקים, ואז מה ההבדל?
האם השיטה הנוכחית לא משרתת גם את הממשלות?
האם המונופול של הבנקים הוא לא תוצאה של חקיקה של ממשלות?
תודה.
שלום אנונימי,
מחקלהלן תשובותי:
1. הגרינבאק הוא לא כסף שיוצר מחוב ולא על ידי מערכת הבנקאות הפרטית בניגוד לכסף היום
2. בהחלט לא. היום בנוסף לכל ההתחיבויות שיש לממשלה -יש לה התחיבות נוספת לשלם בחזרה את ההלוואות שלקחה לצורך מימון ההתחיבויות האלה. ממשלת ישראל שילמה שנה שעברה כ35 מיליארד ש"ח רק ריבית על החוב לבנקים וגופים אחרים. אילו הכסף היה מיוצר ללא חוב לפיכך היו מתפנים לה עוד עשרות מיליארדים נוספים לתקציב המדינה.
3. בוודאי שמדובר בחקיקה ממשלתית ואם אתה תוהה איך ממשלה חוקקה חוק נגד עצמה -אתה צריך לפשפש בהיסטוריה כדי להבין מי שולט על מי ולמי השפעה גדולה יותר.
http://kalkala-amitit.blogspot.com/2011/10/blog-post_04.html
ערן
גם לי יש הרבה ביקורת על המערכת המוניטרית הנוכחית, וגם אני בעד רפורמה מוניטרית. לא בדיוק הרפורמה שאתם מציעים, אבל נניח לזה לרגע.
השבמחקרציתי להתייחס לטענה הבאה:
"הריבית לא ניתנת עם האשראי שנותן לנו הבנק והוא גם לא קיים בשוק. לכן בזמן החזרת הלוואה בעוד X שנים אנחנו צריכים לקוות שמישהו ייצר עוד כסף בשוק כדי שלנו יהיה את הכסף הנוסף שישמש לנו להחזר הריבית".
בטענה הזאת יש הנחה מובלעת שתשלומי הריבית שהבנק גובה מאיתנו נשארים בבנק או ניתנים מחדש כהלוואות בריבית.
אך מה קורה במציאות? חלק גדול מתשלומי הריבית שהבנק גובה מאיתנו "דולפים" החוצה מהבנק בדרכים הבאות:
1. הוצאות של הבנק על שכר דירה, מערכת מיחשוב, עובדים וכו'.
2. בונוסים למנהלים.
3. דיבידנדים לבעלי המניות של הבנק.
2. תשלומי ריבית שהבנק עצמו משלם על פקדונות נושאי ריבית של לקוחות הבנק.
במציאות רק חלק קטן מתשלומי הריבית שהבנק גובה מאיתנו (אם בכלל) נשאר בבנק ומשמש לצורך מתן הלוואות נוספות. הרוב (או הכל) יוצא החוצה. ולכן הטענה שכדי שנעמוד בתשלומי הריבית מישהו חייב לייצר עוד כסף אינה נכונה, או לפחות לא הכרחית.
היחס בין הדווידנים להלוואות הוא תמיד לטובת ההלוואות!!! אתה מדבר פה רק על המשכורות של בנק ישראל- כמה זה כבר? נכון יש לבנק הזה ועד מטורף אבל כמה זה כבר יוצא? אם המדינה הייתה מדפיסה את הכסף ולא בנק פרטי אז אולי היה משהוא בטענה הזאתי. וגם אם כן נצטרך יותר סקטור ממשלתי מפרטי
מחקאני חושש שלא הבנת אותי:
מחקאתה מדבר על מה הבנק עושה עם הריבית שהוא מקבל מאיתנו, אני טוען שאף פעם הוא בכלל לא יוכל לקבל את כל הריביות על כל ההלוואות שהוא נותן.מתמטית זה בילתי אפשרי תחת שיטה בה כל הכסף מיוצר מחוב.
הסיבה היחידה שהוא לא קרס עד היום היא
1. העובדה שיש פער של זמן בין מתן ההלוואה להחזר ההלוואה עם ריבית
2. היכולת לגלגל הלוואות
3. בנק ישראל שיכול להדפיס ולהציל אותו
ברור לך שמערכת כזו היא מערכת שחיה על זמן שאול ולכן מתי שהוא תקרוס.
ערן
הבנק גובה את הריבית בתשלומים שמפוזרים על ציר הזמן, ובמקביל הכסף "דולף" מן הבנק כהוצאות, דיבידנדים ועוד. כך שאותו כסף ששולם לבנק כריבית בחודש מסויים יכול לחזור לבנק שוב כתשלום ריבית בחודש הבא וחוזר חלילה. בשביל לשלם ריבית בסכום כולל של 1000 ש"ח מספיק שטר אחד של 200 ש"ח שישולם לבנק 5 פעמים.
מחקזה נכון הן לגבי הריבית שגובים הבנקים המסחריים והן לגבי הריבית שגובה הבנק המרכזי. לשם פשטות ניתן דוגמה שמתמקדת בבנק מסחרי אחד.
שרית הספרית לקחה הלוואה מהבנק ומשלמת לבנק כל חודש שטר של 200 ש"ח ריבית. הבנק לוקח את השטר הזה ומשלם אותו כמשכורת לבחור שמנקה את הרצפה של הסניף. הבחור קונה מצרכים במכולת. אשתו של של בעל המכולת לוקחת את השטר והולכת איתו להסתפר אצל שרית הספרית. וכך באופן עקרוני יתכן מצב בו שרית משלמת לבנק שוב ושוב את אותו שטר בתור ריבית. במציאות מן הסתם זה בדרך כלל יהיה שטר אחר בכל פעם.
הנקודה החשובה היא ששרית אף פעם לא צריכה להחזיר לבנק מזוודה מלאה עם סך תשלומי הריבית. היא כל פעם צריכה להחזיר לבנק שטר אחד. ואח"כ השטר הזה ברוב המקרים "דולף" מהבנק ומחליף ידיים ויכול לשמש שוב לתשלום ריבית, בין אם על ידי שרית ובין אם על ידי מישהו אחר.
יש לשים לב שהשטר שהבנק נותן לבחור שמנקה את רצפת הסניף *לא* ניתן כהלוואה אלא כמשכורת - אין עליו ריבית.
מחקבנוסף, שכחתי לציין שהבנק משלם מס חברות ומסים אחרים. והממשלה מוציאה את תקבולי המסים בדרכים שונות - משכורות וקניות וכו' - בכל מקרה הממשלה משלמת כסף תמורת מוצרים ושירותים, ולא נותנת את הכסף כהלוואה (במקרה הנפוץ).
בעולם האידאלי אתה צודק - כסף שרץ בין בתי העסק מייתר את ייצורו אלא שבכלכלה שלנו בסופו של דבר ה200 ש"ח האלה יתיישבו באיזה פקדון,מניה, קרן או כל כלי פיננסי אחר . הסיבה שזה יקרה נובעת שבגלל שיש מחסור בכסף ולכן אנשים מעדיפים לשמור עליו במקום להשתמש בו וזה מה שאני אומר: כשאפשר לעשות כסף מכסף או אז הכסף מאבד מהמטרה העיקרית שלו שזה לשמש כאמצעי עזר לסחר בין בני אדם
מחקראה מה קורה היום באירופה כשהכלכלה תקועה- הבנקים יושבים על הר של פקדונות בעוד בתי העסק והתושבים שם פושטים רגל על ימין ועל שמאל בגלל המחסור בכסף והיכולת להחזיר הלוואות.
בעיקרון מדובר במהירות הכסף. בגדול (למעט בארועים של דפלציה או היפר אינפלציה) כמות הכסף שמחליפה ידיים פרופורציונאלית למשק ולכמות האנשים. לעומת זאת החוב גדל לפי הריבית.
מחקההבדל המהותי שהחוב גדל בצורה אקספוננציאלית והמשק אינו גדל אקספוננציאלית.
לכן מהירות הכסף לעולם לא תפצה על הגידול בחוב, והקריסה של המטבע אימננטית.
ע'
ל-ע',
מחקראשית, לא דיברתי על מהירות הכסף או כמות הכסף שמחליף ידיים, דיברתי על כך שחלק גדול מתקבולי הריבית של הבנק אינם ניתנים שוב כהלוואות ולכן האפקט של "ריבית דריבית" לא חל עליהם.
לצורך המחשת העניין תיארתי את גלגוליו של שטר של 200 ש"ח שמשמש שוב ושוב לתשלום ריבית ולאחר מכן אינו מוענק כהלוואה אלא משולם כשכר עבודה למנקה הרצפה. אם השטר משולם כריבית 5 פעמים הוא מקטין את החוב ב-1000 ש"ח.
שנית, אתה חוזר שוב ושוב על הטענה שבמערכת הנוכחית גידול מעריכי (אקספוננציאלי) של החוב הוא הכרחי מתימטית או אימננטי וכו'. בשביל לבחון את הטענה הזאת נתבונן לרגע בעדר פרות.
בשביל להוכיח שעדר פרות גדל באופן מעריכי (אקספוננציאלי) זה לא מספיק להראות שמספר העגלים הנולדים עולה על מספר הפרות והשוורים הזקנים שמתים. צריך גם לקחת בחשבון את מספר העגלים *שנשחטים* על ידי בעל העדר.
לפעמים בעל העדר שוחט יותר ולפעמים הוא שוחט פחות. אין פה הכרח מתימטי. אם בא לו הוא יכול לשחוט בקצב שישאיר את העדר באותו גודל לאורך שנים. למעשה הוא יכול לשחוט גם באופן שיקטין את העדר. זה תלוי ברצונו ובשיקוליו. הטענה שהעדר *בהכרח* יגדל באופן מעריכי - שגויה.
העגלים הנולדים = תקבולי הריבית של הבנקים.
העגלים הנשחטים = תקבולי הריבית של הבנקים שאינם מושקעים חזרה בעסקי ההלוואות אלא "דולפים" החוצה מהבנקים בצורת שכר דירה, משכורות ושאר הוצאות, מסים, בונוסים למנהלים, דיבידנדים, רכישה עצמית של מניות, ובטח שכחתי עוד כמה.
מי שמשלם את המשכורות של עובדי בנק ישראל- זאת ממשלת ישראל.
מחקיש להם איגוד יותר חזק מלחברת חשמל והנמלים.
אגב, לא הצלחתי להעלות תגובה בפיירפוקס אלא רק באינטרנט אקספלורר. אני בטוח שאתם מאבדים בגלל זה תגובות, וחבל. (טוב שעלה בדעתי לנסות דפדפן אחר. פעם שעברה לא חשבתי על זה, והתגובה שלי אבדה).
השבמחקבעיה ידועה,
מחקהבלוג הוא טכנית מתוחזק על ידי גוגל ולכן לצערי אין לי הרבה מה לעשות פה
אני משתמש כמעט בלעדית בפיירפוקס ואין לי בעיה. ממליץ שתסיר אותו ותתקין את הגרסה הכי חדשה - ייתכן ואיזה פלאגין דופק אותך.
מחקאני רק שאלה
השבמחקאם אני בעל מפעל וברשותי מכונות ישנות הזקוקות לחידוש
אך אין ביכולתי לממן מכונות חדשות מלבד על ידי לקיחת הון זר קרי חוב.
ונניח מקרה קל של החזר תוך שש שבע שנים האם לקחית החוב הזה איננה מעשה כלכלי נבון ?
נכון שיש פה סיכון אך יש פה סיכון שהמםעל יושבת או שכבר לא יעמוד בתקן חדש ( נניח ידידותי לסביבה)
סיפור על אם לשני ילדים , משפחה חד הורית. האם לקחה משכנתא גדולה וקנתה דירת שיכון קטנה לה ולשני ילדיה.
כעבור חמש שנים חלתה בסרטן והלכה לעולמה. בזכות הביטוח חיים הקשור בשווי הדירה ילדיה לא נזרקו לרחוב והדירה
נשארה ברשות ילדיה. האם המקרה שלה מוצדק ? הסיפור אמיתי לחלוטין במקרה זה.
האם אפשר להכפיל את כמות המקרים הללו לאלפים רבים של סיפורים אישיים עסקיים המתרחשים כל יום ?
האם חוב הוא בהכרח מקור. כל הרוע ? אולי זה רק כלי שיש לעשות בו שימוש מאוזן כמו כל כלי אחר...
הרושם שלי מהאתר המענייו הזה שחוב הוא התגלמות הרוע בחסות דארט ויידר :-)
אשמח להתייחסות
תודה
שלום אנונימי,
מחקאני מעולם לא אמרתי שהחוב הוא אם כל הרוע אלא התייחסתי לייצור הכסף מחוב. חובות היו מאז ומעולם ולעיתים אנחנו נזקקים להם הבעיה מתחילה כשכל ייצור הכסף בעולם מקורו בחוב.
אילו ייצור הכסף היה מותאם לקצב הייצור או כתגמול על מתן שירותים או עבודה יצרנית כנראה שאתה לא היית צריך להלוות כדי לרכוש מכונות חדשות , חולי סרטן לא היו זקוקים למשכנתא כדי שיהיה להם בית לגור בו ועוד אלפי מיקרים מהסוג שתיארת.
זה לא חלום או הזיה זה קרוב למציאות של עשרות אלפי אזרחים באירופה ובעולם שהקימו מערכת מטבע נוספת אלטרנטיבית מבוססת ייצור (כי כמובן הבנק המרכזי לא מאפשר למערכת כזו להפוך להיות לראשית כי אחרת לא יצטרכו אותו)
כמו שכתבתי בעבר ההמלצה הכי טובה שאני יכול לתת זה להמנע מלקחת חוב ככל האפשר - לצערי המערכת היום יוצרת מצבים שאי אפשר בגלל המחסור בכסף שהיא יוצרת.
ערן
שלום, אני חדש פה בבלוג וזה נראה מקום מאוד מאוד מבורך. אני הולך לשבת פה על כל הפוסטים, כי אני 1. לא מבין כלום בכלכלה. 2. כן מבין שעובדים עליי ואני אפילו לא יודע איך.
השבמחקבתור התחלה, מישהו יכול להסביר לי את המשפט הבא שנאמר בפוסט:
כלומר שמי שיחזיק פקדון בבנק יאבד מערך הכסף שלו שם בכל שנה
ברוך הבא יוחאי,
מחקכאשר הריבית במשק יותר נמוכה מהאינפלציה נוצר מצב לדוגמא שתקבל ריבית על הפקדון שלך בבנק של 2% בעוד האינפלציה תהיה 3% . זה אומר שערך הכסף שלך איבד באותה שנה מערכו כאחוז. קח את שוק הנדלן לדוגמא מ2008-2011 לדוגמא: אנשים פתאם קלטו שככל שעובר הזמן הם יכולים לקנות עם הכסף שלהם בבנק פחות ופחות..כלומר הריבית שהם קיבלו על הכסף בבנק לא עלתה באותו הקצב כמו מחירי הדירות
ערן