יום שלישי, 15 במאי 2012

ההפסד של ג'י פי מורגן חשף את הבועה הגדולה בהיסטוריה

רבים מהאזרחים אינם יודעים אבל הבורסות שלנו הפכו לקזינו אחד גדול. במקום הימורים קוראים לזה נגזרים. המהמרים הכי גדולים בקזינו הזה הם הבנקים ובתי ההשקעות שמהמרים על טריליוני דולרים בשוק הנגזרים ,כשאף אחד מהרגולטרים כלל לא מנסה להפסיק את המסיבה.
שבוע שעבר הפסיד הבנק ג'י פי מורגן סכום עצום של 2 מיליארד דולר באחד ההימורים שלו. נשמע הרבה? מסתבר שמדובר בלא יותר מגרגר חול בדיונות של ההימורים. המספרים שתיחשפו להם במאמר הזה יפתחו אתכם לעולם חדש של חובות ביחידות מספריות שחלקכם לא הכיר קודם. שלום לטריליון דולר - הכירו את הקוואדטריליון.




מהי  נגזרת?
לפי ההגדרה בויקיפדיה:
נגזרים הינם משפחה של כלים פיננסים, בעלי ערך כספי, המגדירים זכות וחובה בין שני צדדים, והמבוססים על ערכו של מדד אחר הנקרא מדד הבסיס
אני אנסה להסביר זאת במילים פשוטות:נגזרת יכולה לשמש כגידור (הגנה) מפני עליות או ירידות מחירים אך ברובה משמשת כהשקעה ספקולטיבית למטרות רווח. לדוגמא:
אם אתם רוצים להמר על מיליון דולר על כך שהזהב יעלה בעתיד, אתם יכולים לרכוש את הזהב עכשיו במיליון ולמכור אותו אחרי שיעלה.אם אין לכם מיליון דולר או שאתם חובבי סיכונים ישנה אופציה נוספת: לרכוש תעודה שתבטח מיליון דולר של זהב מפני העליה ,כך שאם הזהב יעלה תקבלו "פיצוי" כגובה העליה מבלי כלל שרכשתם את הזהב. כמו בכל פוליסת ביטוח גם כאן אתם מבטחים את הנכס במלוא הסכום אבל משלמים דמי ביטוח רק על אחוז מסוים ממנו. הבעיה כאן שמספיק שהזהב ירד באותם אחוזים שהשקעתם בו כדי שתאבדו את כל השקעתכם. הביטוח הזה יכול באותה מידה להיות גם כנגד ירידת מחירים.
במסחר בנגזרים, המשקיע (שזה יכול להיות הבנק ,חברת השקעות ,חברת ביטוח וכו') יכול להיות גם זה שמספק את הביטוח . המשקיע יכול "לכתוב" אופציה, למכור אותה ולקבל את דמי הביטוח שמשלם הצד הקונה. המשקיע לפיכך צריך לקוות כמובן שהתסריט שאותו הוא מבטח לא יתממש, שכן אז, כמו כל חברת ביטוח, הוא עלול להפסיד סכומים ניכרים.
משום שהנגזרים בגדול מתומחרים לפי נוסחת בלאק & שולס* ,שמביאה בחשבון שינויים במחיר נכס הבסיס אבל כלל לא לוקחת בחשבון מצב שאחד הצדדים יפשוט רגל ,יוצא מכך שקריסה של מוסד פיננסי אחד עלול לגרום בתגובת שרשרת לנפילתם של כולם ופה הסכנה הגדולה. זה מה שקרה לAIG ב2008 ולכן הממשל התערב ישר וחילץ אותם כדי למנוע את קריסת הכלכלה.
ההימורים האלה יכולים להעשות על מניות,מטבעות,ריביות, אינדקסים ואפילו על דברים וירטואלים כמו רגשות (מדד הפחד). רובם נעשים במינוף/סיכון גבוה- כלומר המשקיעים בתחום זה מתבקשים להביא רק חלק קטן מהסכום שעליו הם מהמרים.

אז מדוע תחום הנגזרים נחשב לבועה הגדולה שידעה האנושות?
Graham Summers of Phoenix Capital Research מעריך בהערכה גסה כי סך כל הסכומים המסתובבים בתחום הנגזרים היום עומד על כ1.4 קוואדטריליון דולר! (קוואדטריליון = 1000 טריליון = 10000 מיליארד =מספר עם 15 ספרות אחריו) אלא ששוויין של כל המניות בעולם,אגרות החוב ובכלל סך כל התוצר העולמי ,קטנים בצורה משמעותית מכל תחום הנגזרות.
הנה כמה מספרים כדי לקבל פרופורציה על גודל הבועה:
* תחום הנגזרים גדול פי 40 משוויין של כל המניות בכל העולם
* גדול פי 10 מכל שוקי המניות ואגרות החוב בעולם
* גדול פי 23 מסך כל התוצר העולמי

ומה לגבי ג' פי מורגן ושאר הבנקים הגדולים בארה"ב?
ג'י פי מורגן הפסיד 2 מיליארד דולר על הימור כושל בתחום הנגזרים וכבר יציבותו התערערה.
השאלה המתבקשת עתה היא בכמה חשוף הבנק הזה ושאר הבנקים בכלל לתחום הנגזרים?
את התשובה ניתן למצא במסמך רישמי של ממשל ארה"ב
JPMorgan Chase -
70.1 טריליון $
Citibank -
52.1 טריליון $
Bank of America -
50.1 טריליון $
Goldman Sachs -
44.2 טריליון $

ג'י פי מורגן לפיכך הפסיד בשבוע שעבר כמה עשיריות האחוז מסך כל ההימורים שלו והאדמה תחתיו רעדה. מה יקרה אם יפסיד חצי אחוז? או 2%? או חלילה 5%? במקרה כזה עם כל הרצון הטוב של הפדרל ריזרב והממשל ,הדפסת סכומים כאלה כבר יהיו בילתי אפשריים לצורך חילוצו.
סה"כ חשופים הבנקים בארה"ב בסכום מוערך של כ200 טריליון דולר לתחום זה ,שזה בערך פי 3 מגודלן של הכלכלות בכל העולם!


ומה המצב בארץ?
יוסי פרנק ,שמכיר את תחום הנגזרים מקרוב תאר זאת מאמרו בגלובס:
"גם בישראל רמת הפיקוח והרגולציה עדיין נמוכים למרות מספר צעדים שננקטו בשנים האחרונות. חברות הפורקס למיניהן מציפות אותנו בפיתויים למנף פי 100 את ההשקעה ובתרגום לעברית אם אתם רוצים להמר על מיליון דולר, הביאו רק 10 אלף דולר ושחקו! ברור לכם ששינוי של 1% בשער הדולר מוחק את "השקעתכם" אולם זו אינה הנקודה. השאלה אם מערכת הבקרה והפיקוח בישראל ערוכים למצב קיצון בו יתרחש למשל פיחות חד ומיידי כתוצאה מאירוע מיוחד (תקיפה באיראן למשל) בעקבותיו עלולות לקרוס מערכות מסחר רבות. אני מאוד מסופק."


*מודל בלק ושולס הוא מודל כלכלי-מתמטי מסובך, שפותח כדי למצוא תמחור הולם עבור האופציות.




מאמר זה נכתב על דעתו בלבד של הכותב ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו. הכותב אינו יועץ השקעות וסקירה זו אינה מתחייבת להיות מדויקת בפרטיה ואינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

19 תגובות:

  1. נשמע כל כך הזוי ולא מציאותי ובעיקר מפחיד....הכל הולך להשתנות והעולם המערבי יצטרך לעשות חשבון נפש אדיר, הלוואי שזה לא יביא למלחמות בדרך.

    השבמחק
  2. כיצד הגענו למצב בו אנו נותנים לגופים פרטיים להמר פשוטו כמשמעו על עתיד של כולנו.

    מצחיק לחשוב שהעיתונות מסקרת כל פשיטה על קזינו שכונתי קטן שמשפיע רק על אילו שבוחרים להמר בו, אך לא מתריעה על קזינו שמהמר על בכסף של כולנו...

    השבמחק
    תשובות
    1. להזניח את הדברים החשובים באמת כגון חינוך הדור הבא

      מחק
  3. Too bad the artilce gives the impression that the deriviative markets are massive gambling arena, with no mention of the vital role they play in both domestic and international commerce and the necessity of large financial banks presence in them.
    Second, there are instruments to limit the risks - force majeure can happen in ANY market.
    Third, Black Scholes model for options evaluation is not that complicated, and more importantly does not do a very good job - Cox Ross Rubinstein is a better one, however because of the popularity of the former one must be familiar with it.
    Fourth, as I've said before, we're not talking about "investing" but speculation, at least as far as non essential participation is concerned.
    -Eran

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום ERAN

      כשגובה שוק הנגזרים גדול פי כמה מהתל"ג העולמי, אז אכן מתקבל הרושם ששוק הנגזרים עוסק בעיקר בספקולציה, והשימוש המועיל זניח ביחס לספקולציה.

      הנקודה במאמר הוא לא המודל הספציפי, אלא העובדה שהמודל אינו מביא בחשבון פשיטת רגל של הצד השני, אלא רק תנודתיות של נכס הבסיס. אם התכוונת בפורס מג'ור לפשיטת רגל, זה לדעתי לא נכון. פשיטת רגל זה לא כח עליון, וגם לא בהכרח אירוע בלתי צפוי. פשיטות רגל של מוסדות פיננסיים התרחשו פעמים רבות בעבר, ויתרחשו בעתיד. אם המערכת אינה מוכנה לאירוע כזה, הרי שהבעייתיות היא לא באירוע אלא במערכת. זו בדיוק הנקודה שרצה ערן להאיר.

      בברכה.

      ע'

      מחק
    2. It's a fact the most transactions are for speculation purposes - that does not however make the market a gambling place which implies purposless existance when in fact, it is essential. The presence of speculators is key to allow the wheels of commerce to spin if you will.
      As far as unexpected events are concerned, does Wall Street for instance, factor in such possibility? - it does not - see Enron for instance.
      Part of the deriviative market, in the U.S for instance, are closely monitored by the CFTC, SEC and NFA which makes them safer than Wall Street.
      - Eran

      מחק
    3. נו באמת...
      האם אתה באמת בטוח שהSEC אכן מבקר באינטנסיביות את מה שנעשה בבורסה?
      אם כך ,כנראה לא קראת את זה:
      http://abcnews.go.com/GMA/sec-pornography-employees-spent-hours-surfing-porn-sites/story?id=10452544#.T62MQ8VRI_w

      או את זה :
      http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2009/09/02/AR2009090203851.html

      מחק
    4. שוק הנגזרים אולי מאפשר קיומו של "שוק" ומאפשר לגלגלים להתגלגל, אבל הכרכרה נופלת לתהום, הנגזרים הללו הם סוג של ביטוח שנמכר ללא כל פרופורציה כשלמעשה במקרה של התרסקות מוסד פיננסי או קואפרטיב אין שום אפשרות לגבות את הביטוחים הללו. זה שקר ומרמה ואין דרך אחרת לתאר את השוק הזה. וזה חלק מההתנהלות הפלילית של השוק הפיננסישמגובה אך ורק בידי מדפסת הקסם של סבא ברננקי.

      מחק
    5. אני לא השתכנעתי ששוק הנגזרים בצורתו הנוכחית הכרחי לשימון גלגלי המסחר. לדעתי המצב הפוך, שוק הנגזרים בצורתו הנוכחי גורם לעיוותים במסחר.
      נניח שנבטל את שוק הנגזרים מעבר לדלפק. עדיין חקלאי יכול לחתום חוזה עם משווק שירכוש את התוצרת שלו במחיר מסוים. אומנם זה נגזר לכל דבר ועניין, אך ההבדל, שהחקלאי והמשווק סוגרים את העניינים בינהם ללא תיווך של הבורסה. כך שנמנעת כניסה של ספקולנטים שיכולים להטות את המחיר רק מתוך ספקולציה, ולדוגמא למנוע מהחקלאי ליצור חוזה מכירה עתידי בגלל שהמחיר נמוך מדי.
      ההטייה של הספקולנטים יכולה להפריע למסחר, ולדעתי בדר"כ מפריע למסחר, משום שהאינטרסים של הספקולנט הוא להרוויח מקסימום והקשר עם מקסימום כסף והתוצרת החקלאית מתרופף ברמה שלו.
      עוד דוגמא, כשספקולנט יכול לקנות סחורה מסוימת בשוק וליצור חוסר מימנה, הוא יעשה זאת יצור גל של עליית מחיר, ימכור בשיא, ואז מחיר הסחורה יתרסק. אין לבוא אליו בטענות, האינטרס העליון הוא השורה התחתונה.

      ע'

      מחק
  4. מה שמעניין אותי זה- למי כל החובות האלה הולכים בסוף? מי עומד בראש הפרמידה? מי יצר את הכסף הראשון במערכת? אם כל המאזניים של כולם יתאזנו מחר מי יחזיק את כל הכסף??? כשאתה משלם חוב- הכסף מופיע אלקטונירת על המסך- איפה נמצא המסך האחרון???

    השבמחק
    תשובות
    1. כמה משפחות עשירות

      מחק
    2. אני רוצה לדעת מי נמצא מאחורי הווילון. לאן כל זה הולך? השליטה היא לא באמצעות הכסף אלה באמצעות הריבית. לאן הריבית הולכת? אם כולם ישלמו לכולם עדין ישאר הרביתי. לא הריבית הולכת? ככה שולטים בנו, דוחפים אותנו לעבודות ולימודים לא מועילים ככה דוחפים אותנו למלחמות כדי שתעשיות ימשיכו להתגלגל. אני רוצה לדעת אצל מי הכתר. מי פה השליט.
      http://www.youtube.com/watch?v=f6uuAupT4AQ
      תראה את ה-10 דקות הראשות

      מחק
  5. לאנונימי הרעיון שהבנקים הנ"ל מהמרים הוא שכדי שהמנהלים הבכירים יוכלו לגזור קופון ובונוסים שמנים הם צריכים להציג רווח אדיר. למנהלי הבנקים בדומה לקופות הפנסיה לא באמת משנה אם יפסידו או ירוויחו במיוחד כאשר הם יודעים שתמיד הממשלה תציל אותם (כי הם אונסים את הציבור) אלא משנה להם רק המאזן הנוכחי (שכשהוא שלילי אז אפשר גם ל'שפץ' אותו) אם בעתיד הבנק יפשוט רגל הם את הכסף שלהם עשו ואנחנו נישאר לנצח עם החובות

    השבמחק
  6. זאת הסיבה שהיום נהוג לכנות את מנהלי הבנקים הנ"ל טרוריסטים כלכליים או בנקאים ג'יהדיסטים (שמוכנים להתאבד בשביל רווח מהיר)

    השבמחק
    תשובות
    1. הסיבה האמיתית היא שהכסף נהפך למוצר במקום לאמצעי

      מחק
  7. to big to fall

    זה מה שנקרא כלכלה לא תחרותית שמנוהלת על ידי חברות עוצמתיות בכוחם.
    לפי דעתי צריך לחוקק בחוק שלבנק אסור להחזיק ביותר מ 10 - 8 אחוז מסה"כ
    הלקוחות במדינה.

    בצורה כזאת אתה מונע בנקים חזקים מידי ,אתה יוצר תחרות מכיוון שאם כול בנק יחזיק ב 10% לקוחות פוטנציאלים היו 10 בנקים על 100% לקוחות שזאת תחרות אדירה על כול לקוח. בנוסף המדינה תפסיק להיות משועבדת לבנקים כי אם בנק אחד יקרוס כתוצאה משגיאות שעשה ,המדינה לא צריכה לחשוש כי הבנק מחזיק בגג 10% לקוחות מכלל האכלוסיה והפגיעה במשק תקטן מאשר הבנק היה מחזיק ב 30%.

    בכלל כול המסחר בבנק לפי דעתי צריך לעבור לזירה האינטרנטית ,בדיוק כמו שקורה עכשיו בסלולר חיסכון בעלויות וסגירת סניפים לטובת בנק אינטרנטי יהיה יעיל יותר וזול יותר לציבור.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא חושב ש 10% זה נמוך מספיק, בארץ שלנו יש כ-13 בנקים מסחריים - אתה מרגיש את התחרות? האם אתה מרוויח ממנה?
      אם יהיו פי 2-3 יותר בנקים מסחריים אז אולי האזרח הקטן יתחיל להרגיש את השינוי.
      וזה בכלל לא משנה את העובדה שהריבית הורגת אותנו...

      מחק
  8. Good write-up. I certainly love this site. Continue the good
    work!
    My blog post ... free iphone 5

    השבמחק
  9. I really like what you guys are up too. This type of clever work
    and coverage! Keep up the good works guys I've incorporated you guys to blogroll.
    Also visit my blog post - direct download movies

    השבמחק