אובמה נגד רומני : אשלית הבחירות

לא הרבה יודעים אבל ברק אובמה ומיט רומני שניהם מנהלים קמפיינים לבחירות לנשיאות ארה"ב ,שממומנים על ידי אותם הבנקים. למרות שנראה כי השניים מנהלים מאבק אידאולוגי קשה , בדיקה של שתי האג'נדות מעלה כי שניהם מנהלים את אותו הקמפיין בנוגע לנושאים שיכריעו את גורל האזרחים בארה"ב במהלך ה4 שנים הקרובות.
איך גורמים לאומה שלמה לחיות את האשליה של הבחירה החופשית ואיך בעצם מונעים מאותו ציבור אפשרות של קיום בחירות אמיתיות והוגנות? צפו בסרטונים המרתקים הבאים.


כדי להבין מדוע אובמה ורומני הם בעצם אותו מועמד צריך להבין קודם מהם שלושת הנושאים היום שנמצאים על השולחן ושיכריעו את עתיד האזרח האמריקאי?
1. המשבר הכלכלי
החוב הלאומי , הגרעון המפלצתי והמשבר במערכת המוניטרית דוחפת את ארה"ב לקראת קריסה גדולה. תוכניות התמריצים וההקלות הכמותיות דחפו עוד את האמריקאים אל קצה הצוק במקום להצילם. מדיניות הפדרל ריזרב להלחם בחוב נעשית על ידי החלשת ערך הדולר והגדלת האינפלציה. אחוזי האבטלה גדלים בקצב מדאיג וכך גם העוני. כיום כ100 מיליון אמריקאים תלויים בסיוע ממשלתי על מנת להתקיים.
2. מדיניות החוץ והמצב המלחמתי
היום ארה"ב מנהלת מדיניות חוץ הדוגלת בהתערבות צבאית או כלכלית במדינות זרות, בעיקר בכאלו עם משאבים חיוניים או כאלה המשרתים את האינטרסים שלה או עלולים לפגוע בהם.
המדיניות שבה ארה"ב מתערבת באיזורי סכסוך בעולם הוא נושא שנוי במחלוקת בארה"ב. יש למדיניות זו השלכות דרמטיות על הכלכלה ועל חיי אדם של כמעט כל אזרח אמריקאי .
3. הכרסום בחוקה האמריקאית
מאז הפיגוע במגדלי התאומים זכויות האמריקאים הולכות ונרמסות תחת העילה של "לוחמה בטרור". סוכנויות ממשלתיות מקבלות יותר ויותר סמכויות הפוגעות בזכויות הפרט. בין השאר ניתן למצא את חוק מימון ההגנה הלאומית (NDAA) , הכולל סעיף המאפשר לצבא ארה"ב לעצור בלא משפט ולזמן בלתי מוגבל אזרחים אמריקאים בתוך ארה"ב החשודים במעורבות בפעילות טרור. החוק מחסל למעשה את אחת ההגנות הבסיסיות ביותר שמעניקה חוקת ארה"ב לאזרחים: הזכות להליך משפטי תקין.
 בנוסף אפשר למצא גם את התקנות הבאות המעניקות סמכויות מפליגות לממשל על חשבון זכויות האזרח והחוקה:

        Patriot act, warrant-less wire taps, nude scanners, cell tracking, air drone spying, TSA groping,    

        overaggressive law enforcement, indefinite detention, suspension of 2nd and 4th amendments, 

         assassinations of American citizens

.

אם בודקים מה דעתם של אובמה ורומני בסוגיות אלו מקבלים דימיון מפתיע.
הנה הנושאים עליהם יש בין אובמה לרומני אחדות דעים:
1. שניהם תומכים בהמשך תוכניות התמריצים למינהן ובקונספט של "גדול מכדי ליפול" ,כלומר שניהם תומכים בהצלת גופים גדולים (בעיקר בנקים וחברות פיננסים) על חשבון משלם המיסים.
2.שניהם תומכים בהמשך ההתערבות הצבאית בארצות מחוץ לארה"ב ובמימון מדינות "ידידותיות", גם אם דיקטטורים עומדים בראשה.
3. שניהם דוגלים בהתערבות במדיניות החוץ של מדינות בעולם.
4. שניהם תומכים בהגבלת ההרשאה לשאת נשק בארה"ב של אזרחים על ידי גופים ממשלתיים.
5. שניהם בעד הגבלת זכויות האזרח ופגיעה בחוקה תוך כדי הגדלת השליטה  של גופי שלטון על האזרחים. זה כולל למשל הפיכת אמצעי ריגול וציטוט לאזרחים ללא צורך באישור מוקדם ,לחוקיים.
6. שניהם בעד לאפשר מעצר של אזרחים ללא משפט או אפשרות להתיעץ עם עו"ד.
7. שניהם תומכים בממשלה "גדולה" השולטת יותר ויותר על אזרחיה.
8. שניהם אפילו תומכים בחיסול ממוקד של אזרחים אמריקאים.

הסרטון הבא מוכיח היטב את הדימיון בין שני המועמדים:



כאן עולה השאלה: אם הכל מונח וגלוי לכל ,אז איך יתכן שהבוחרים בארה"ב לא שמים לב שהם מצביעים בעצם לאותו המועמד?
המדיה המרכזית בארה"ב לא ממקדת את הבחירות בנושאים החשובים באמת לאזרח האמריקאי, אלא דווקא בנושאים השנויים במחלוקת בין שני המועמדים כמו נישואים חד-מיניים והפלות. הטיעונים, העימותים מסעות ההכפשה נועדו לתת הרגשת אשליה לאזרח האמריקאי של חופש בחירה. אם אתה שולל את זכות ההפלה אתה חייב להצביע לרומני ואם אתה הומו שרוצה להתחתן כנראה שתעשה הכל כדי שאובמה יזכה. בינתיים אף אחד לא שם לב ששני המועמדים מובילים את ארה"ב לאותו כיוון של חוב גדול יותר, יותר מלחמות ופחות זכויות אזרח.

מדוע המדיה מעדיפה להסיט את הדיונים מהנושאים  העיקריים?
בארה"ב יש מאות כלי תקשורת והשאלה היא איך כמעט כולם מסיטים את הדיון לנושאים שאמנם חשובים אבל רחוקים מלהיות מכריעים לגבי האזרח האמריקאי.
התשובה היא שעד 1983 90% מהמדיה נשלטה על ידי 50 חברות. היום היא נשלטת על ידי 6 חברות ענק בלבד.

למה זה כזה משנה?
בואו נביט בשתי העובדות הבאות שמובילות למסקנה אחת:
1. רון פול הרפובליקני, התמודד בבחירות האחרונות לראשות המפלגה הרפובליקנית.הוא היה שם אחד המועמדים המובילים. אפשר לחלוק על יעילות האג'נדה שמציג רון פול אבל על דבר אחד אין ויכוח: הוא למעשה מהווה היום את האופיזיציה האמיתית היחידה לאג'נדה שמריצים אובמה ורומני.
פול תומך בבדלנות -בהפסקת ההתערבות האמריקאית בעולם מבחינה צבאית וכלכלית, בהפסקת התערבות הממשלה  בחיי אזרחיה ובמדיניות של מדינות זרות ,הוא תומך בהחזרת החופש והזכויות לאזרחי ארה"ב תוך הצמדות לכתוב בחוקה. הדבר העיקרי שהכי מטריד את האליטות הוא רצונו של פול לשנות את השיטה המוניטרית, לפרק את המונופול שיש למערכת הבנקאית על ייצור הכסף ומכאן גם לנטרל את כוחו כמעט הבילתי מוגבל של הבנק המרכזי. זה כולל כמובן גם את הפסקת תוכניות החילוץ למינהן.
2. עובדה שניה היא  שזה לא סוד שהקמפיינים של אובמה ורומני ממונים בעקיפין או ישירות בו זמנית על ידי אותם הבנקים ,תעשיות נשק וחברות גדולות [קישור].
לפיכך יש אינטרס גדול לאותן החברות הניזונות מהשיטה, להמשיך לקיים אותה אך באותה עת גם לתת לציבור הרגשה שהוא החליט על כך מרצונו ,לפיכך המועמדים הנבחרים מנהלים אג'נדה דומה שמיטיבה עם הבנקים והחברות הגדולות. על מנת ליצור מראית עין של בחירה חופשית ,התקשורת ממקדת את הדיון בעיקר על נושאים שוליים השוניים במחלוקת בין השניים ונותנת לציבור להחליט מה הוא מעדיף בנוגע לאותם נושאים לא חשובים.
אבל כיצד התקשורת מתיחסת למי שעלול "להפריע" לאג'נדה שלה?
צפו בסרטון הבא שאסור לכם להחמיץ . בסרטון מראים קטעים מדהימים על הטכניקות של מהתקשורת "להעלים" (תרתי משמע), להתעלם ,לעוות ולשקר בכל הקשור למרוץ של מועמד המאיים על המשך קיום השיטה (במקרה זה רון פול) :



מסכם היטב את כל המאמר הזה הסאטיריקן והקומיקאי ג'ורג' קרלין:

מקור לחלק מהנתונים: crisishq.אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב