את המהפכה השקטה ביוון ובספרד לא תראו במהדורות החדשות

ודאי כלכם ראיתם את ההפגנות האלימות והמתוקשרות בטלוויזיה שנערכו ביוון ובספרד בשבוע שעבר.
כל עוד ההפגנות האלה מתקיימות על פי כללי המשחק הנוכחיים הן מאיימות רק על המפלגה השלטת אך לא על השיטה. גם אם תוחלף המפלגה השלטת תעלה מפלגה אחרת שתנהיג את אותה שיטה מוניטרית שנשלטת בכלל על ידי בנק מרכזי שלעולם לא מוחלף. האליטה הכלכלית נותנת למעשה לציבור אופציית בחירה דמיונית בין סוציאליזם שלא יכול להתקיים תחת השיטה הזו לבין "שוק חופשי" שאת חוקיו קובע בנק מרכזי שמעולם לא נבחר בבחירות חופשיות. 
החשש הגדול של האליטה הכלכלית מגיע דווקא מהכיוון התודעתי: שאותו ציבור מפגינים יתחיל להבין את השיטה ומכאן יגלה את הבעיה. זו הסיבה שהם נעזרים בממשלות , באקדמיה ולעיתים בתקשורת על מנת לנטרל או לבודד כל גוף שמנסה להעלות את הנושא לסדר היום. 

ביוון ובספרד מתארגנות יותר ויותר קבוצות שהבינו את כללי המשחק והחליטו שאם קיים שפע בעולם אך הוא לא זמין לאדם רק בגלל מערכת כלכלית שמשרתת שכבה דקיקה באוכלוסיה ,אז הם יבנו מערכת חדשה. את הפתרון שהם ישמו לא תראו באף מהדורת חדשות מרכזית. 

ספרד 

סילביה מרטין ,בת 22 מספרד, על אף היותה אחת ממיליוני המובטלים בספרד, היא יכולה להתנחם בעובדה שהבנק שלה עומד מאחוריה. לא מדובר באותו בנק שאתם מכירים מהסניף הקרוב אלא בבנק זמן החברים בו 400 אזרחים שנעזרים בשירותיו על מנת לבצע עסקאות ברטר (סחר-חליפין). למרטין אין מספיק כסף לרכישת מכונית וגם לא לתשלום בנסיעה עבור מוניות אך יש לה את חבריה בבנק הזמן שמסיעים אותה ברחבי העיר למקום עבודתה או לסידורים. בתמורה היא עוזרת לאותם החברים בטיפול בהוריהם או קרובי משפחתם הקשישים, בארגון מסיבות לילדים ואפילו בהובלות.

בנק הזמן לא רק שעוזר לה להסתדר עם המחסור בכסף אלא גורם לה להרגיש "חלק מהקהילה שנוקטת בפעילות חיובית לטובת כולם דווקא בזמנים קשים" כפי שתיארה. משהו שקשה למצא היום במערכת הבנקאות הרגילה שלנו.

חוץ מבנקי הזמן גם צצים יותר ויותר שווקים לסחר חליפין הקמים בפרברי הערים בספרד,  מטבעות מקומיים שנועדו לדרבן את הכלכלה המידרדרת ולתת מענה לבעית המחסור בכסף, וגם אתרים ברשת שנועדו לקשר בין אנשים לצרכי סחר חליפין כמו אתר למשל המקשר בין מי שיש לו קרקע פנויה לאלו שמוכנים לשתול בו יבול ולהשתתף בקציר.

בנק הזמן הוא תוצרת רצון של מספר אנשים מהמאה ה19 שתמכו ברעיון  שמחירים של סחורות ושירותים ישקפו באופן הדוק יותר את העבודה המעורבת בייצורם או באספקתם. בשיטה המוניטרית הנוכחית אגב, כסף מייצג חוב ולא ייצור.
בנק הזמן ויאדוליד למשל מושך יותר ויותר צעירים שנפגעו מהכלכלה המתפוררת של ספרד. את הבנק מנהל חואן מנואל פרימו בן 32. לפי חואן בנק הזמן לא מבדיל בין שעת תופרת לשעת עו"ד. שעת עבודה של כל אחד מוערכת בצורה שווה. חואן נכנס בכל חודש למחשב שלו כדי לעקוב אחר מספר שעות שכל אחד מהחברים בבנק נתן ולקח. הוא אינו מאפשר חוסר איזון גדול מ 20 שעות בכל כיוון. לצורך הדגמת יעילות הבנק הוא נתן דוגמא על מעצב שיער שהשתייך לבנק ושהיה צריך לסגור את מספרתו עקב קריסה כלכלית לפני זמן לא רב. למרות שהיה מובטל, המעצב יכל לסמוך על ארוחות ומצרכים שקיבל מחברים אחרים בבנק ובתמורה נתן להם שירותי תספורת.
ויאדוליד הוא לא בנק הזמן היחידי בספרד - מספר הבנקים האלה המנוהלים בספרד על ידי עמותות בקהילה כמעט הוכפל בשנים האחרונות והגיע כבר ל291.

המספרים הגדלים האלה החלו להטריד את התומכים בשיטה הנוכחית ולכן מעניין לראות את תגובת האקדמיה הרואה בשיטה זו סוג של דת כאשר היא נמנעת מלבקר אותה או להציג לה אלטרנטיבות [קישור]:

ז'וזה גרסיה פרופ' לכלכלה באוניברסיטת פומפאו פאברה ,שעד 2010 נחשבה לאוניברסיטה המצטיינת בספרד, טוען כי כל המערכות החדשות האלו מובילות את ספרד צעד אחד אחורה ולא רק את ספרד אלא את כל המדינות המפותחות: "בנקים ומטבעות  מקומיים יכולים לפעול כבומרנג על הכלכלה הרחבה יותר כיוון שהרבה מהעסקאות האלו לא מדווחות לצורך תשלום מס מה שעלול להוריד את ההכנסות למדינה". יותר מזה ,גרסיה אף מזהיר כי אותם בנקים ומטבעות שאינם מבוססי חוב ימנעו או יצמצמו את האפשרות שלנו ללוות וזה יפגע בסיכויינו לפתח את העסקים שלנו. ההנחה הזו סותרת את השגשוג שחווים קהילות המשתמשות במטבע מקומי כמו זו של ואלוס ביוון. הוא בנוסף מתעלם מהעובדה שהבעיה הגדולה ביותר של ספרד והעולם היא דווקא החוב ,שהוא חושש כל כך שלא נוכל לקחת ממנו עוד.

חוזה לואיס אלווארז מנהל המחלקה לכלכלה באוניברסיטת נווארה לעומת זאת לא מתרשם מדבריו של גרסיה.הוא תומך במהלך וטוען שהצעדים מייצגים כוח מייצב משמעותי בחברה: " אנשים שלא יכלו למצוא עבודה נפתחו לסוגים של אפשרויות של חילופים ועזרה הדדית , מה שהפך את מצבם לנסבל, שכן אחרת הם היו אבודים "

בנוסף לכך ספרד נחשפת למספר עולה של מטבעות מקומיים. העלייה במטבעות המקומיים נובעת בעיקר מירידת האמון של הציבור בניהולו של הכסף הלאומי על ידי הרשויות. אדוארד פולך בן ה28 מפתח אתרי אינטרנט מקטלוניה יצר לפני כמה חודשים עם חבריו מטבע מקומי בשם "eco".מיואשים מהכסף מכל סוג שהוא, החליטו מספר עסקים ושתי ראשי רשויות באזור לקבל את הeco כמטבע חוקי. הוא ניתן להמרה ולהעברה באמצעות צ'קים , תשלום אלקטרוני ואפילקציות של סמארטפונים.

ראו את הסרטון על הeco

בנוסף קמו  בקטלוניה לבדה 60 שווקים לסחר חליפין רק בחצי השנה הראשונה של 2012, פי 3 מכל השווקים שקמו בכל 2007. גם באינטרנט האתרים העוסקים בסחר חליפין פורחים יותר מאי פעם.. האתר No lo Tiro למשל מדווח כי עד כה מוחלפים אצלו קרוב ל10,000 סחורות בחודש!.

סיכמה את כל הנושא היטב אותה גב' מרטין מתחילת המאמר:

"חייב להיות שינוי במנטליות כדי שיהיה שינוי במדינה. אנחנו לא יכולים להמשיך לבזבז משאבים שאין לנו. אנחנו צריכים ללמוד לחיות עם פחות"

הפתרון הזה כל עוד לא יושתת גם ברמה הלאומית אמנם לא ימנע קריסה של השיטה המוניטרית המונהגת בעולם. הוא גם לא יחסן לגמרי את החברים בקהילות האלה מפני פגיעה בעת קריסה של הכלכלה והמטבעות, אך בהחלט המנגנון והתשתית שפיתחו יוכל לעזור לחברים שם להתאושש ולעבור יותר מהר קריסה כזו. ערך נוסף חשוב לא פחות של קהילות אלו הוא בהצפת הבעיתיות ביצירת כסף מחוב- אותו "סוד" גלוי שכמעט אף אחד לא מדבר עליו.

אם הפתרון הזה אחרי הכל לא מספק אתכם ואתם רוצים בכל מחיר להימנע לגמרי מהשפעות הקריסה הכלכלית אז כנראה שיהיה עליכם לנקוט בצעדים קיצוניים עוד יותר כפי שעשתה קהילה של מספר חברים ביוון:

יוון

על מדרונות הר באי אויה , קבוצת צעירים נטשה את העיר העמוסה כדי להקים קהילה כפרית.
המטרה היתה להקים חווה אורגנית המאפשרת להם לייצר לבדם את האוכל, לשחרר אותם מהצורך בשימוש ברשת החשמל ולהשתמש בסחר חליפין במקום בכסף. אחת המטרות המרכזיות היתה להקים בית ספר לחיים ברי קיימא ומקורה ברעיון שהעלו ארבעה יוונים ב2008.
כבר במהלך השנה השניה לפרויקט הם היום מצליחים לייצר כבר כ 80% מכל האוכל שלהם. את התבואה העודפת שלהם הם מחליפים במוצרים שאינם יכולים לייצר.
נכון לעכשיו למעלה ממאה אנשים מרחבי יוון ומחו"ל יצרו קשר עם הקהילה דרך הרשת החברתית במטרה להצטרף או לתרום לה בדרך כלשהיא.
דיאוניסיס פאפניקולאס ,אחד החברים בקבוצה מספר:
"אם אתה קורא חדשות וצופה בטלויזיה ורואה כל הזמן משבר ,משבר ומשבר אפילו בתת ההכרה שלך אתה חושב כל הזמן על המשבר. כאן אין משבר וזה בכלל לא משנה [מה קורה בחוץ]"
סיכם זאת היטב מייסד הקבוצה פנאגיוטיס קאנטס:

"אני רוצה לנסות להביא את השינוי כפי שאני רוצה.  במקום לחכות לממשלה שתעשה את השינוי או במקום להצביע למישהו שיעשה שינוי . אני מנסה להיות השינוי"

והערה לסיום:

ביום שישי היה TheMarker לעיתון הראשון שהודה במה שאנחנו טוענים לאורך כל זמן קיום האתר -תחת השיטה הקיימת אין פתרון למשבר החוב באירופה. עתה נותר לעיתון לעשות עוד צעד אחד קדימה ,להסביר גם למה אין פתרון ולהפוך לעיתון הראשון בישראל שאוזר אומץ ומסביר לציבור את הבעיה האמיתית.


מקורות למאמר:
ספרד: Wall Street Journal