יום שלישי, 20 בנובמבר 2012

מלחמה בצמיחה

אחת מהשפעות כלכלת החוב על המשק שלנו היא הצורך בצמיחה לא מבוקרת. לא מדובר בצמיחה לצורך מענה לצרכים הבסיסיים של האדם אלא צמיחה לצורך צמיחה, שכן בלי אותה צמיחה פראית המערכת שלנו תקרוס -מן תרמית פונזי שכזו.  אבל לא רק המשק צומח בכלכלה כזו -גם המלחמות צומחות בצורה חסרת שליטה בתוכה. תוך זמן קצר ובקצב מדהים המלחמות שלנו הפכו להיות יותר טכנולוגיות, גדולות ויקרות. רק לפני זמן לא רב בשביל להלחם בארגוני טרור היה מספיק להקים גדר או להשתמש בכדור שעולה כמה דולרים בתוך רובה שעולותו כמה מאות. היום צריך טיל שעולה 50 אלף דולר בתוך מערכת שעלותה כמה מאות מיליונים כדי להגן על חצי משטח המדינה. ובקצב הזה לא רחוק היום שזה כבר יהפוך למדינה שלמה ולטילים יותר משוכללים ויקרים משני הצדדים.
אבל עובדה זו מעלה שאלה מעניינת: איך יתכן שהכלכלה הזו שעושה את הממשלות בכל העולם ליותר ויותר עניות עם הזמן גם מאפשרת להן לממן מלחמות יותר ויותר יקרות כאשר האזרחים כמעט לא מרגישים בנטל הכספי שלהן? איך הן עושות את הקסם הזה?
הצטרפו לסקירה היסטורית מהמאה ה17 עד היום של אדוארד ג' גריפין שמסביר היטב את הקשר בין כלכלת החובות למלחמות הקשות ודרך המימון היחודית שלהן. 



הכל התחיל בשותפות הראשונה בין בנקים לממשלות שנוצרה באירופה במאה ה-16. השותפות הושלמה במבנה של הבנק המרכזי של אנגליה ב1694 ומנקודה זאת ואילך ממשלות אירופה השתמשו במנגנון מנדרייק.
מהו אותו מנגנון?
 זה מתחיל בצד של הממשלה בשותפות, אשר מוציאה כספים בצורה לא מבוקרת. היא מוציאה הרבה יותר כסף ממה שהיא מכניסה ממיסים. איך היא עושה את זה?
הממשלה צריכה מיליארד דולר נוספים היום אז היא הולכת למשרד האוצר ומבקשת מיליארד דולר. משרד האוצר אומר אתם בטח מתלוצצים. אין לנו פה כלום!  בזבזתם את כל הכסף ממסים לפני זמן רב. הממשלה אומרת כן ככה חשבנו אבל אמרנו אולי נקפוץ רק למקרה שמישהו הכניס לנו לחשבון קצת כסף בלי שידענו. הממשלה נפגשת ועולה על רעיון גאוני. הם ילוו את הכסף. אז הם מגיעים לבית הדפוס והם לא מדפיסים כסף אלא מדפיסים ניירות מאוד מרשימים עם קווי גבול מעוטרים, נשר למעלה וחתימה בתחתית (סרטיפיקט). על הסרטיפיקט הם רושמים' אגרת חוב אמריקאית', או 'שטר חוב' תלוי במועד הפירעון שלה. אם תחזיק את האיגרת באור תראה את האותיות IOU (אני חייב לך), כי זה מה שזה. הם מדפיסים את הדברים המרשימים האלה ואז מציעים אותם לסקטור הפרטי. הממשלה מקווה שהציבור ילווה לה כסף והרבה אנשים מתלהבים להלוות לה כסף. למה? כי יועץ ההשקעות שלנו אמר לנו שזוהי ההשקעה הבטוחה ביותר. למה?  כי כולנו שמענו שהאיגרת מגובה לחלוטין ויש לנו אמונה בארצות הברית הגדולה ובאשראי של ממשלת ארצות הברית. הם לא בדיוק בטוחים שהם מבינים מה הכוונה אך זה בטוח נשמע טוב. אני רוצה להסביר לכם מה למעשה זה אומר. האמונה השלמה באשראי של ארצות הברית היא האמונה שהמדינה תחזיר לנו את כל ההשקעה שלנו בתוספת ריבית גם אם זה אומר שהיא תיקח לנו את כל מה שיש לנו בצורה של מיסים. היא תיקח את כל מה שיש לנו כדי לעמוד בהתחייבות. אנחנו נקבל בחזרה את ההשקעה שלנו פחות עמלה ניכרת.
הרבה כסף לווה הממשלה אך זה אף פעם לא מספיק. הממשלה צריכה יותר. היא יורדת עוד קצת במורד הרחוב, ונכנסת לבנק המרכזי. הבנק חיכה לה, הרי זאת אחת הסיבות לשמה נוצר. כאשר היא מגיעה לשולחנו של הפקיד הוא פותח את מגירת שולחן הכתיבה שלו. הוא ידע שהם הולכים להגיע, הוא התכונן לכך, ולכן הוא מוציא מהמגירה את פנקס הצ'קים שלו. הוא כותב צ'ק על סך מיליארד דולר, או כל סכום אחר אותו הם צריכים, ועל הצ'ק הוא כותב לכבוד משרד האוצר. הוא חותם על הצ'ק ומוסר אותו לידי האוצר. עכשיו נעצור רגע כדי לשאול שאלה. מאיפה הבנק השיג מיליארד  דולר? מי הפקיד את הסכום בקופותיו של הבנק המרכזי? התשובה המדהימה היא שאין כסף בחשבון הבנק. למעשה, טכנית אין אפילו חשבון- יש רק פנקס צ'קים. זה הכל. הסכום מתעורר לחיים בדיוק ברגע שבו הפקיד חותם על הצ'ק. זה אומר שהם פשוט חותמים על צ'ק. צ'ק גדול. אם אני או אתם היינו עושים את זה היינו נכנסים לכלא. אבל הם יכולים לעשות את זה פשוט מפני שהקונגרס רוצה שהם יעשו את זה. למעשה, זהו התשלום. זה מה שהממשלה מרוויחה מכך שהיא לוקחת חלק בשותפות הזאת. ככה הממשלה מקבלת גישה מיידית לאיזה סכום כסף שתרצה ובכל זמן נתון, מבלי לפנות לציבור ולבקש או להצדיק את מעשיהם. אחרת הם היו צריכים ללכת למשלמי המיסים ולהסביר להם שהמיסים עולים בעוד 3000 דולר השנה- כמובן שאם היו עושים זאת הם לא היו נבחרים שוב [התוצאה של מערכת כזו היא אינפלציה]. הממשלה אוהבת את מנגנון מנדרייק מפני שלא נשאלות שאלות לגבי מקור הכסף. כל זמן שיחפצו הם יכולים לגשת לבנק הפדראלי וזה יכתוב להם עוד צ'ק שמן. 

נחזור לסיפורנו:
כמובן שממשלות אירופה לא קראו לזה מנגנון מנדרייק, השם שהמציאו אז במאה ה16 היה "בנק מרכזי", זה המושג הטכני לשותפות הזאת. אם תרצו לחפש את השותפות בספר לימוד או באנציקלופדיה תמצא אותה תחת השם "הבנק המרכזי". אחרי הקמת הבנק המרכזי של אנגליה, כל ממשלות אירופה הקימו בנקים כאלה מסיבה טובה מאוד:
 המלכים והנסיכים של אירופה למדו מניסיון מר שישנה תקרת מיסים אותה נתיניהם יסבלו, ומעבר אליה היה פורץ מרד והם היו עלולים לאבד את עבודתם (או את ראשם). נראה כי התקרה הטבעית היא בין 40% ל43%. אנשים יסבלו מיסים עד רמה כזאת ומעבר לכך הם לא ירשו. אבל עם מנגנון הבנק המרכזי התקרה עולה. עכשיו יכולה הממשלה להעלות את המיסים לרמה של 50%, 60%, 70% ובמקרים מסוימים 80% [היום גם 100% ויותר] מכל מה שהאנשים מייצרים ללא מרד. לאנשים אין תלונות או התנגדות מפני שהם לא יודעים שלוקחים להם מיסים. הם יודעים שמחירים עולים, אך הם לא יודעים למה, הם לא יודעים מי מרוויח מהירידה בכוח הקנייה שלהם. זה היה סידור נוח בשביל הממשלות. בשלב זה בהיסטוריה מלחמות בין ממשלות התחילו להתחמם. כך החל תהליך של הטלת מס סמוי שנמשך עד היום במלוא העוצמה. תמיד היו מלחמות, אך הן היו קטנות יותר מפני שהציבור הסכים לממן רק 40% מהוצאות המדינה, כולל מלחמות. אבל עכשיו כשהייתה להן דרך לגבות יותר מיסים הן יכלו לפתוח במלחמות יותר יקרות. זאת הייתה הנקודה בהיסטוריה בה ממשלות באירופה נכנסו למלחמות גדולות, ממושכות והרבה יותר יקרות. התושבים מימנו את המלחמות ללא תלונות בעזרת תהליך האינפלציה. 
[מתוך הרצאת "הייצור מגיקיל איילנד" -מתורגם לעיברית בקישור כאן]


כדי לראות עד כמה גריפין צדק ניתן להביט בגרפים הבאים:
הגרף הבא מציג כמה הוציאה ארה"ב על בטחון במיליארדי דולרים בין 1940 ל2009:

הוצאות הבטחון בארה"ב 1940-2009
מקור: andy_dunn

הגרף הזה מראה התאמה די מדהימה בין החוב הלאומי שחייב כל תושב בארה"ב לקצב גדילת ההוצאות של ארה"ב על הביטחון הנראה בגרף הקודם (כאמור בניגוד למיסים את החוב הזה האזרח האמריקאי ירגיש רק בעתיד):

החוב הלאומי שחייב כל אזרח אמריקאי בין השנים 1940-2009
מקור: andy_dunn

אתמול הודיעו שטייניץ ופישר כי
"הניסיון מאירועים [אירועי לחימה] דומים בעבר מראה שהמשק חוזר לפעילות מלאה ואף מפצה את עצמו, בטווח הזמן הבינוני, על נזקים שנגרמו בטווח הקצר מאירועים אלה."
עכשיו אתם יודעים גם למה.



אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב 

6 תגובות:

  1. The estimate is ~3k wars in 5k years.
    The attempt to pin their scale and magnitude on "easy credit" system is not without basis, however leaving it at that is distortion of reality.
    "where there's a will there's a way" is not a dreamed up fantasy.
    Say, aren't you the fellow who advocated giving the Government the printing money business a few posts ago?..at least the Bankders could theoretically say no and yes to peace,eh?
    You are not suggesting in your closing statemnet that the current military action in Israel is just another dreamed up adventure from bored politicians, are you? There's a reason the IDF is called that...get it?
    - Eran
    PS
    Here's one to Griffin:
    “That there are men in all countries who get their living by war, and by keeping up the quarrels of Nations is as shocking as it is true…” — Thomas Paine

    השבמחק
  2. במקרה של הנפקת כסף נטול חוב על ידי הממשלה (בפיקוח סופר הדוק של וועדה מוניטרית ופיקוח של כל העם שלא יבחר שוב בממשלה שתיצור אינפלציה) איך נדאג שלא "יסבנו" אותנו כל מיני אינטרסנטים (מהממשלה או קיצוניים או סוחרי נשק) שרוצים מלחמה וגם ישכנעו את הממשלה והציבור בנחיצות הדחופה של הלחימה ואז יהיה אפילו יותר קל ופשוט לממשלה לממן את הלחימה כי היא פשוט תדפיס ותשלם לצבא ובסוף יהיה לה תרוץ טוב למה הייתה אינפלציה?
    לי זה ברור לחלוטין, תסכימו או לא שחלק מהאינטרסים של שקרניהו לצאת למבצע הם פוליטיים והבחירות הקרובות.
    אהוד

    השבמחק
    תשובות
    1. שקרניהו או לא שקרניהו, תחיה אתה בדרום ותחטוף טילים על הבית שלך. ילדים בני 10 משתינים במיטה מרוב פחד.

      מחק
  3. ללא קשר ישיר לפוסט:

    http://www.huffingtonpost.com/2012/11/18/shadow-banking-system_n_2155321.html?utm_hp_ref=business&ncid=edlinkusaolp00000009

    השבמחק
  4. לא עוד כדי כך מדויק, מה שמימן את המלחמות היה הכיבוש של מדינות אחרות, ניצול משאבי הטבע שלהם ושיבעוד האוכלוסיה.

    תסיקו את המסקנות לגבי ישראל

    השבמחק
  5. לגבי ישראל מדובר בכיבוש שטח במלחמות שבהן אנחנו היינו המותקפים ולא היוזמים.
    במלחמות האלה הערבים קמו עלינו לכלותינו, ואם לא היינו כובשים ומביסים אותם,
    הם היו רוצחים בנו כפי שהגרמנים עשו.
    השטחים שכבשנו הם שטחים שממילא היו שלנו בעבר (טרם הגלות) ושהיו נחלת אבותינו וערש תרבותינו.
    את טיעון הכיבוש ניתן להחיל ביתר שאת על הערבים, שהתפשטו מחצי האי ערב לכל המזה"ת באמצעים של כיבוש ומסעות הרג ומלחמה. ובין השאר הם גם כבשו את ארץ ישראל. שלנו.
    האם הצרפתים החזירו לגרמנים את אלזס-לוריין ושטראסבור? האם הפולנים החזירו לגרמנים את שלזיה וגדנסק (דנציג)? האם הצ'כים החזירו את חבל הסודטים? משמע- כשמדינה מותקפת כובשת שטח, מותר לה להחזיק בו.

    השבמחק