מקור חג ההודיה היה בעריכת סעודת חג שנערכה כבר בשנה הראשונה של ההתיישבות החדשה בארצות הברית. המתיישבים הראשונים נתקלו בקשיי התאקלמות רבים, הם לא הצליחו לגדל חיטה ומצבם הכלכלי והבריאותי התדרדר מאוד. רק לאחר שקיבלו עזרה מהאינדיאנים, החלה התאוששות. כדי להודות על היבול הוחלט לערוך סעודה חגיגית. הסעודה שהתקיימה ב-8 בספטמבר כללה את יבולי השנה האופייניים למושבות הראשונות (תירס, דלעת, בטטות ותפוחי אדמה), עם הזמן התפשט מנהג זה לשאר המושבות, עד שב-1863 החליט הנשיא לינקולן להפוך את הסעודה לחג לאומי.
חג זה היה בעיקרו חג של ערכים ,אהבת הדדית וצניעות כפי שניתן לראות בסרטון שהוקרן בתחילת המאה הקודמת על רוח החג בארה"ב:
אלא שהיום חג ההודיה מזוהה בעיקר עם התמונות הבאות מיום שישי האחרון,מה שמכונה יום שישי השחור. לינקולן שהכריז על החג הזה בוודאי היה מתהפך בקברו אילו היה רואה אותן (מומלץ לראות עד הסוף):
אז מה קרה לאמריקאים בתוך רק כמה עשרות שנים?
התשובה בשתי מילים 'תרבות הצריכה'. נסביר:
כסף נוצר ומתחיל להתקיים כאשר בנקים מלווים אותו אל אוויר העולם. כשהבנק מספק הלוואה הוא יוצר רק את הקרן. את הקרן הלווה מוציא ואז היא מתחילה לעבור מיד ליד בתוך המשק. אלא שהבנק מצפה מהלווה להחזיר לו גם את הריבית למרות שאת הריבית הוא לא מייצר. במקום זה, הבנק שולח את הלווה החוצה אל העולם הקשה, להיאבק בכל האנשים האחרים כדי להביא בחזרה את הריבית. זה נכון לגבי אנשים פרטיים וזה נכון גם לגבי חברות.
והנה סרטון מעניין נוסף בו נשאלו האמריקאים כיצד הם מממנים את כל הקניות שלהם מיום שישי השחור האחרון וכעת לא תופתעו לשמוע גם מה ענו:
ואם אתם חושבים שהתרבות הקלוקלת הזו היא נחלתם של האמריקאים , הנה תזכורת לאירוע שהתרחש פה בארץ רק לפני שנתיים עם פתיחת הH&M בעזריאלי:
חג זה היה בעיקרו חג של ערכים ,אהבת הדדית וצניעות כפי שניתן לראות בסרטון שהוקרן בתחילת המאה הקודמת על רוח החג בארה"ב:
אלא שהיום חג ההודיה מזוהה בעיקר עם התמונות הבאות מיום שישי האחרון,מה שמכונה יום שישי השחור. לינקולן שהכריז על החג הזה בוודאי היה מתהפך בקברו אילו היה רואה אותן (מומלץ לראות עד הסוף):
אז מה קרה לאמריקאים בתוך רק כמה עשרות שנים?
התשובה בשתי מילים 'תרבות הצריכה'. נסביר:
כסף נוצר ומתחיל להתקיים כאשר בנקים מלווים אותו אל אוויר העולם. כשהבנק מספק הלוואה הוא יוצר רק את הקרן. את הקרן הלווה מוציא ואז היא מתחילה לעבור מיד ליד בתוך המשק. אלא שהבנק מצפה מהלווה להחזיר לו גם את הריבית למרות שאת הריבית הוא לא מייצר. במקום זה, הבנק שולח את הלווה החוצה אל העולם הקשה, להיאבק בכל האנשים האחרים כדי להביא בחזרה את הריבית. זה נכון לגבי אנשים פרטיים וזה נכון גם לגבי חברות.
איך חברות מתמודדות עם החוסר הזה?
בעיקר על ידי כך שהן גורמות לכולנו לצרוך עוד ועוד (גם מוצרים שאיננו צריכים) ועל ידי כך שואבות את כספינו. הן עושות את זה על ידי שטיפת מוח דרך פרסומות גלויות וסמויות ודרך יצירת תרבות של צריכה בעזרתה האדיבה של המדיה המסחרית, כך שמי שלא צורך נחשב לאדם מוקצה. על הדרך הן משחיתות את משאבי כדור הארץ ,את ערכי האדם ואת היותו שונה מהחיה. שימו לב, הבעיה פה הן לא החברות שנמצאות במלחמת השרדות בדיוק כמונו אלא השיטה שמובילה אותן לשם.
איך האזרח מתמודד עם הסיטואציה בה מצד אחד הוא שטוף מוח לצרוך כפי יכולתו (או מעבר ליכולתו) ומצד שני סובל ממחסור בכסף?
הפתרון פשוט: האזרח לווה עוד ועוד כי ככה תרבות הצריכה הרגילה אותו ,שזה בסדר להכנס לחוב הולך וגדל, וכשהעדר מתחיל לנוע אי אפשר לעצור אותו (ראו ערך משכנתא בישראל). הכל כמובן על חשבון עתיד הילדים שלנו.
עכשיו לאחר ההסבר הזה בודאי לא תופתעו לגלות את הגרף הבא המציג את כמות החוב שנושא אזרח בארה"ב בממוצע לשנה מאז שנות ה60 ועד היום (בעשרות אלפי דולרים) :
והנה סרטון מעניין נוסף בו נשאלו האמריקאים כיצד הם מממנים את כל הקניות שלהם מיום שישי השחור האחרון וכעת לא תופתעו לשמוע גם מה ענו:
ואם אתם חושבים שהתרבות הקלוקלת הזו היא נחלתם של האמריקאים , הנה תזכורת לאירוע שהתרחש פה בארץ רק לפני שנתיים עם פתיחת הH&M בעזריאלי:
ואם אפשר לסכם בסרטון אחד ,קומי ועצוב בו זמנית, את החוויה התרבותית שאנחנו עוברים או איך תקופה זו תראה על ידי היסטוריונים בעוד למעלה מ100 שנים אז זה הסרטון. בתאורו נכתב: "תינוקות כמעט נרמסו, בזמן שהאמהות עשו את דרכן לפריט הבא. והכל בשביל מה? למען כמה בגדים זולים!! נראה שאפילו אלהים כבר התיאש מ"העם הנבחר" שלו" :
מקור לתאור חג ההודיה : ויקיפדיה
שיחזרתי את הגרף שלך באתר של הפד, הנתונים אינם מתואמי אינפלציה ולכן הגרף חסר ערך.
השבמחקבמקרה הטוב צריך לבדוק את החוב האישי לעומת ההכנסה האישי.
כדי לעשות את הצעד הנוסף (כדי שלא תחשוב שאני סתם טרול שזורק מטלות), הנה הגרף שלך מול הגרף של החוב האישי כאחוז מהשכר החודשי. אולי תופתע לראות שהיום הוא עומד רק על 15% - שזה שפל רב שנתי אחרי שהגיע לשיא בזמן הבועה הקודמת.
http://research.stlouisfed.org/fredgraph.png?g=d9E
אני גם מציע לך לחפש household deleveraging כדי שתבין שקיימת מגמה הפוכה לזו שאתה מתאר ברשומה הזו.
וכל זאת, מבלי לגרוע מאותה תרבות צריכה שאתה מדבר עליה.
הגרף שהבאת מתיחס רק משנות ה80 והמאמר מתיחס מאמצע המאה הקודמת.
מחקהנה גרף מייצג יותר שתומך במה שערן כתב:
http://www.rantfinance.com/2012/10/21/household-debt-to-return-to-bubble-levels/
התייחסתי לגרף שהוא נתן, בדיוק עם אותם נתונים, בדיוק עם אותן שנים (מאז 1960, אין נתונים קודם לכן), זה הכל.
השבמחקואגב, גם בגרף שאתה נותן רואים בבירור תהליך של הורדת חוב של משקי בית בשנים האחרונות. אומנם בגרף של גלאסקין (דיוויד רוזנברג, לא פחות) הירידה לא לשפל היסטורי, אבל היא קיימת. לא צריך להתווכח עם המגמה. יכול להיות שעוד כמה שנים היא תשתנה, אין בעיה אני לא אומר שלא, אבל נדבר כשזה יקרה.
שוב, כל זאת מבלי לגרוע מהמסר הכללי של הרשומה.
הגרף שהבאת של החוב ביחס לאינפלציה הוא משנות ה80 ולא ה60 (ראה גרף אדום).
מחקהמגמה ביחס לשנות ה60 (עליה מדבר המאמר) ברורה גם בגרף שצירפתי :עליה ברמת החוב ביחס כמעט לכל דבר.
הסיבה שהיתה ירידה בשנה -שנתיים האחרונות נובעת מכך שהממשלה החלה לקחת על עצמה את הגדלת החוב במקום האזרחים אבל הממשלה מממומנת בסופו של דבר על ידי אותם האזרחים כך שאיך שלא תסתכל על זה מדובר בעליה של החוב פר אזרח...
רציתי להגיד שיש אפשרות לשינוי וזה כלכלה שיתופית
השבמחקכמו למשל מה שאתר המפקיד עושה - אנשים משאילים ומשכירים בו ציוד אחד לשני
http://www.hamafkid.com
צריך לציין שאין שום דבר רע בצריכה ההפך בתור אזרח שחיי במדינה אנחנו רוצים שתהיה צריכה גבוהה הבעיה היא שהצריכה נעשת על ידי חוב ולכן היא לא משקפת את הכוח הצרכני של אותם אנשים.
השבמחקמה שמניע את הכלכלה היא הצריכה האזרחית ,ללא הצריכה ההינו רואים מיתון וזה בדרך כלל קורה שאנשים מפחדים ושומרים היטב על הכסף שלהם ומתחילים לצרוך פחות.
אני לא רוצה שישמע מהמאמר שצריכה היא רעה אלא הדרך שבה הציבור צורך מוצרים (על ידי חוב) הוא רע
כתבה מאוד מעניינת. אבל אני לא מסכים איתך בדבר אחד: לדעתי החברות המסחריות, שכתבת שעושות לצרכנים שטיפת מוח, לא עושות את זה רק בגלל שהן צריכות להחזיר את הריבית. גם אם השיטה המוניטרית תשתנה הן ימשיכו לדחוף לנו מוצרים, פשוט כי הן מרוויחות מזה יותר ולא אכפת להן ממש מאיתנו.
השבמחקא'