פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה

מתוך : בועת נדל"ן

אורי ירון

שבוע הבא יפרסמו הבנקים בישראל את המאזנים השנתיים לשנת 2012
מיד, בתזמון מושלם ומאורגן מראש, יחל מסע של צקצוקי לשון ברחבי המדיה המרכזית.
כמה פוליטיקאים יצטרפו למקהלה ויבכו מרה על רווחי הבנקים הענקיים.
חלקם אפילו ישחררו איזה נתון או שניים על העמלות "שחונקות" את האזרחים.
אף אחד לא יכתוב על השיטה, אף מדיה כלכלית לא תראה ותסביר במילים פשוטות וברורות איך עובדת השיטה תוך שימוש במאזני המקרו של המערכת הבנקאית.
אבל היי, בשביל זה אנחנו כאן .



אז בואו נצא למסע קצר בהבנת כלכלת המקרו של המערכת הבנקאית של  מדינת ישראל.

תפקיד הבנקים במערכת המוניטארית הנוכחית  

תפקידם העיקרי של הבנקים במדינת ישראל כמו בכל מדינות העולם הוא ייצור כספי האזרחים.
עד כאן אין בעיה , הכול בסדר, הרי  מישהו צריך לעשות את העבודה הקשה של ייצור מספרים אלקטרוניים .

אז איפה הבעיה ,
הבעיה היא שלפי השיטה הנהוגה  הם מייצרים את הכסף כחוב. 
הם מייצרים את הכסף באמצעות מתן הלוואות לציבור אם באמצעות הלוואות לדיור, הלוואות לעסקים, הלוואות לממשלה והלוואות לכיסוי "המינוס" .
הם מייצרים את הכספים על בסיס רזרבה חלקית, יש מאין.
בסופו של יום, כל ההלוואות הן הלוואות לציבור מכיוון שהציבור ,אנחנו, אני, אתם וכלל אזרחי המדינה נאלצים לשלם את עלות ההלוואות , עלות ההלוואות  מכונה בזמנים המודרניים ריבית וכונתה בזמני העבר על ידי חז"לנו "נשך" והייתה אסורה באיסור חמור.

אז הבנו שהבנקים עובדים בייצור מספרים אלקטרונים ובגבייה אלימה של כספי הריבית ( נסו לא לשלם ...) .
אבל כמה בדיוק שווה הריבית שאנחנו משלמים אזרחי המדינה, על כל המגזרים, הדתות והגילאים לרווחת המערכת הבנקאית האוליגרכית.
עיון קצר במאזני המערכת הבנקאית שמפורסמים באתר בנק ישראל מלמד שהמערכת הבנקאית בישראל "אוספת" כל שנה סכום מדהים של 51.7 מיליארד ₪  כספי נשך מאזרחי מדינת ישראל.

קחו עשר שניות להתאוששות.

יאללה ממשיכים.

בשנים האחרונות למדנו גם שהמערכת הבנקאית לא מייצרת את כספי הריבית בזמן מתן ההלוואה.
כספי הריבית מצויים תמיד במחסור והם תלויים בייצור של כספים חדשים שנוצרים כזכור  באמצעות מתן הלוואות חדשות , בכמות שתהיה גדולה מכמות המוצרים במשק.
מצב זה יוצר מצב בסיסי של אינפלציה , ירידת ערך הכסף שמכונה גם "יוקר המחייה".
ולכן, למי שתהה , בנק ישראל מגדיר את יעד האינפלציה בין 1%-3% . אבל אף פעם לא 0%.
הם יודעים שמצב בו האינפלציה אפסית הוא מצב בו לא נוצרים מספיק כספים עבור תשלומי הריבית מצב שיגרום לקריסת המערכת.

אז מה קורה עם האזרח ישראל ישראלי. בתחילה הוא לוקח הלוואה מהבנק ומתחייב לשלם את הקרן ועוד חצי מהקרן ( במקרה הטוב ) כנשך ( ריבית ).
אחר כך הוא נזרק לזירת הגלדיאטורים הכלכלית ונאלץ להילחם בחבריו האזרחים על כספי הריבית החסרים תמידית.
בדרך הוא סופג את המס הנסתר האינפלציה ורואה את כספו מתאדה ברוח ומי שנכשל במאבק, מוצא את עצמו זרוק בצידי הדרך או מדליק את עצמו כמשואה באחת ההפגנות.


והבנקים, לבנקים אין בעיה, הם גובים כאמור 51.7 מיליארד ₪  נשך על הזכות  לייצר את כספינו שלנו האזרחים ומכיוון שהם מערכת מונופוליסטית הם מרשים לעצמם לגבות עוד 16 מיליארד ₪ עבור עמלות ושכר תפעול המערכת.

אלו הן הכנסות הבנקים ,כשבעים מיליארד ₪  בשנה. כל שנה.
אם הבנקים היו מפעל לייצור מזון הייתי מוכן לבדוק את כדאיות ההשקעה המטורפת.
אבל הם מייצרים מספרים אלקטרונים . זה הכל . הם מייצרים אמת מידה למסחר הוגן בין באזרחים.
אבל גובים על הזכות המונופוליסטית כספי נשך מטורפים בכל קנה מידה ועניין.

אני יודע, בשבוע הבא, כשיתפרסמו דוחות המערכת הבנקאית, תנפנף המדיה הכלכלית בנתוני שכר העובדים במערכת.
השכר אמנם גבוה בהרבה מהשכר הממוצע ( וחלקכם יודע עד כמה אני "אוהב" את המושג  "השכר הממוצע" )
הוצאות השכר של המערכת הבנקאית באמת גדולה מאד ומנקרת עיניים היא עומדת על סכום של 17.7 מיליארד ₪ בשנה. או בחישוב לעובד ( ויש כ - 40 אלף עובדים במערכת ) כ 400 אלף ₪ בשנה עלות שכר ממוצעת לעובד.
אני בטוח שרוב עובדי הבנקים לא מתקרבים לסכום הזה וגם במערכת שלהם יש קיטוב לא קטן בחלוקת השכר אבל אין מה לעשות זה הממוצע.

המערכת הבנקאית מוציאה בשנה סכום של כ 12 מיליארד ₪ עבור תפעול המערכת.
חלק מההוצאות מפורסמות בדוחות אולם לפחות חציין אינן זוכות לפרסום.
תשאלו למה. מכיוון שהמפקח על הבנקים לא דורש לפרסם אותן. מדובר על הוצאות המוגדרות "הוצאות אחזקה ופחת של מבנים" והסכום עבורן עומד על כ 5 מיליארד ₪ בשנה. כל שנה.

הכסף הוא מוצר פיקטיבי.
 הוא מוצר של אמון בין אזרחים למתן אפשרות לניהול מסחר הוגן. אבל אם כך הוא הדבר ולכסף כשלעצמו אין ערך , אז מה הוא  הדבר אותו גובים הבנקים כל שנה מאזרחי ישראל.
הוא אמנם בא לביטוי בצורה כספית אבל אם נחשוב טיפה נגיע למסקנה המתבקשת שהבנקים גובים למעשה את זיעתנו, הבנקים גובים את מרצנו, את יכולת המצאתנו, את שכלנו , את השקעתנו בימי העבודה הארוכים. והם גובים הרבה . הרבה מאד.

אין לי טענה לעובדי הבנקים המסורים. רובם בכלל לא מבינים איך המערכת עובדת , לימדו אותם להזיז מספרים אלקטרונים ממקום למקום והם עושים את עבודתם נאמנה.
הטענה שלי היא לעצמנו. אנחנו האזרחים חייבים להתעורר , אנחנו שחייבים לדרוש את שינוי המערכת.
אנחנו שצריכים לדרוש שהמערכת הממשלתית ורק היא תייצר את כספי האזרחים בשמנו ,ללא חוב.

פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה

ברומא העתיקה הערכת מקצועות התעסוקה הייתה שונה מזמננו אנו.
ברומא העתיקה שחקני תיאטרון למשל נחשבו כמעמד נחות כמעט כמו העוסקות במקצוע העתיק בעולם.
גם עורכי דין לא זכו להערכה רבה מידי. אם כי הייתה הכרה שלכל המקצועות הללו יש מקום בחברה הרומאית והם משרתים מטרות נחוצות.

אז האם אני מציע לסגור את הבנקים. כמובן שלא . הבנקים נחוצים לניהול מערכת חיים מודרנית.
הם נחוצים, אבל יחד עם זאת לא צריכים להיות כל כך נחשבים על ידי החברה המודרנית.

הם אמורים להיות מוסדות די משעממים שיתנו פתרון לאחסנת כספי האזרחים בכספות אלקטרוניות ( בכל זאת ,חבל על העצים באמזונס ) .
והם יכולים לשמש כמתווכים למתן הלוואות מכספי פיקדונות האזרחים הרוצים בכך לאזרחים אחרים שרוצים את הכספים לפיתוח עסקי או אחר.
אבל הם לא יכולים ואסור שיעסקו בייצור כספי האזרחים ובצורה כל כך עקומה והרסנית.

לפני שנתיים בחג הפסח של שנת 2011 פרסמנו באתר את המאמר "עבדות מודרנית".
ההתקדמות שעברנו מאז ועד היום היא ענקית ומרשימה.
נפתח אתר הכלכלה האמיתית על ידי ערן הילדסהיים  שעושה עבודה מרשימה בהסברת המערכת לאזרחים.
מחאת קיץ 2011 אף כי התפוגגה לבסוף, צרבה בתודעת הציבור את הצורך לשינוי מהיסוד.
אפילו הבחירות האחרונות שנתנו כח כל כך גדול למבטיחי השינוי הראו שיש רצון עז בציבור לשינוי אמיתי.
אבל וזה אבל גדול, השינוי תלוי בנו ובנו בלבד. אנחנו שצריכים להבין ולדרוש את השינוי.
אם נמשיך לנמנם מול הטמבלביזיה המקומית על שלל התכניות הדלוחות לא נגיע לשום מקום.

הצטרפו להפצת המידע. התחברו לתנועה לשינוי מוניטרי. אל תתביישו באמת.
האמת חייבת להיחשף והדבר תלוי בנו ורק בנו.