מאת אור לי ברלב
אזרחי ישראל היקרים, בצער רב וביגון קודר הריני להודיעכם שבזמן שישנתם, הטייקונים גנבו לכם את המדינה.
על פניו, המשפט הזה ייראה לכם לא קשור למשפט הבא:
אתמול נודע כי כל המפלגות אשר ירכיבו את הממשלה הבאה הגיעו להסכמה דרמטית להעלות את אחוז החסימה בבחירות לכנסת מ- 2% ל- 4%.
מה הקשר בין זה לבין הטייקונים שגונבים לכם את המדינה? ההסבר בפנים
בטרם נצלול רגע לסיפור הזה של אחוז החסימה (ובעקבותיו לטייקונים) חשוב לומר לפני הכל שמדובר במהלך שנוגד את הגנים הדמוקרטיים של משטר פרלמנטרי. עקרון הייצוגיות של מיעוטים ומגזרים שונים הוא עקרון יסוד בדמוקרטיה, וכשמדברים על העלאת אחוז החסימה, מדברים על הקטנת הייצוגיות, כלומר פגיעה בדמוקרטיה. כדי לעשות דבר כזה – צריכה להיות סיבה טובה לזה, כזו שתביא לכך שהציבור ירוויח מהמהלך. האם זה מה שעומד לקרות?
(ספוילר: לא).
נתחיל בזה שבאופן תמוה ולא מוסבר, הצליח להתקבע לו בשיח הציבורי המיתוס לפיו העלאת אחוז החסימה תגביר את היציבות השלטונית, ותאריך את חייהן של ממשלות. מעטים יודעים זאת, אך המיתוס הזה מופרך באמצעות מחקרים רבים המראים כי דווקא ההפך הוא הנכון.
(מחקר לדוגמא: בקישור כאן).
פרופסור אברהם דיסקין (חוקר מדעי המדינה בעל שם עולמי מהאוניברסיטה העברית) אומר: "ככל שמספר המפלגות יותר גדול, היציבות של הדמוקרטיה יותר גדולה. יש הרבה מאוד מחקרים אמפיריים שבודקים מהם גורמים שקשורים עובדתית ביציבות של ממשלות, ותתפלאו לשמוע באופן חד משמעי קורים שני דברים בניגוד לתפיסה העממית המקובלת, גם התפיסה העיתונאית: ככל שממשלות יותר קטנות, וככל שמספר המפלגות בפרלמנט יותר גדול, אורך החיים של הממשלה גם כן יותר גדול". את הדברים אמר דיסקין בישיבת של ועדת חוקה חוק ומשפט ב-2007 בכנסת ה- 17 וניתן לקרוא אותם בפרוטוקול הישיבה שמהווה מסמך מאלף ומאיר עיניים בנושא (בקישור כאן).
טיעון מרכזי נוסף בעד העלאת אחוז החסימה מדבר על הצורך בהקטנת מספר המפלגות כדי להגדיל את כוחן של המפלגות הגדולות. אבל בכל הפעמים שהועלה בישראל אחוז החסימה, לא השתנה מספר המפלגות בכנסת וכוחן של המפלגות הגדולות דווקא ירד, בזמן שכוחן של המפלגות הבינוניות התחזק. אפשר לקרוא על כך בפוסט של Uri Apelboim (אשר חוקר את הנושא כבר שנים):http://tinyurl.com/a8xrjgr.
(והנה עוד פוסט חשוב בעניין: http://tinyurl.com/cj5zkzb ).
בטרם נגיע לטייקונים ואיך הם קשורים לכל זה (תחזיקו מעמד, יהיה שווה), חשוב להדגיש עובדה פעוטה שמשום מה נשמטת בכל פעם מהדיון בנושא אחוז החסימה:
רוב המדינות הדמוקרטיות כלל לא מנהיגות כלל אחוז חסימה חוקי. ואלה שיש בהן אחוז חסימה חוקי גבוה, לא פעם זה כולל סייגים שמאפשרים למפלגות שלכאורה לא עוברות את הסף, להיכנס בכל זאת לפרלמנט (גרמניה).
ככה שאם מסכמים הכל במשפט אחד: ריבוי מפלגות הוא זה שדווקא תורם ליציבות שלטונית ולאריכות חייהן של ממשלות, העלאת אחוז החסימה תגדיל את כוחן של המפלגות הבינוניות (ולא הגדולות) ובכלל רוב הדמוקרטיות בעולם לא מנהיגות אחוז חסימה כלל. ומעל לכל: יש כאן פגיעה בייצוגיות הדמוקרטית.
אז אם הממצאים והמחקרים מראים שהעלאת אחוז החסימה גם פוגעת בדמוקרטיה וגם לא תפתור כלל בעיות של יציבות שלטונית – איך זה קרה שכמעט כולם (כולל התקשורת על שלל עיתונאיה) חושבים בדיוק ההיפך? מי ניתב את השיח הציבורי למקום הזה? מי ירוויח ממהלך כזה?
והנה הגענו לטייקונים.
אחד הגופים שמקדמים מזה כמה שנים ללא לאות את נושא העלאת אחוז החסימה (ועוד רפורמות לשינוי שיטת ממשל) זהו "הפורום לייצוב הממשל" שהקים גוף המתקרא "המרכז להעצמת האזרח". מי שיתבונן ברשימת האנשים המרכיבים פורום זה, יגלה שם רשימה מרשימה של בעלי הון ואנשי עסקים בכירים: מיכאל שטראוס, עמוס שפירא, נוחי דנקנר, דב לאוטמן, יצחק נזריאן, אורי דורי, איתן רף, גליה אלבין, אלישע ינאי והרשימה עוד נמשכת. התבוננות ברשימה הזו מעלה תהיה אם אולי בכלל מדובר ב"מרכז להעצמת הטייקון" ולא האזרח.
אז למה בעלי ההון רוצים כל כך להקטין את מספר המפלגות בכנסת? מה יש להם להרוויח מזה? או! הגענו לתיבת האוצר. משטר שבו יש מעט מפלגות הוא גן עדן ל"הון-שלטון". איך?
נשמת אפה של הדמוקרטיה היא המשא ומתן בין גורמים אינטרסנטיים שונים. ככה מקבלים החלטות. משטר של מיעוט מפלגות, אומר מפלגות גדולות. ועדיין, גם כשיש מפלגות גדולות יש צורך במשא ומתן הזה. רק שבמקום שהמשא ומתן הזה יתנהל בין מפלגות שונות ותחת עינם של התקשורת והציבור, מפלגה גדולה תביא לכך שהגורמים האינטרסנטיים יפעלו מבפנים ובשקט. המשא ומתן השקוף (ההכרחי לקיומה של הדמוקרטיה) ייעלם ממסדרונות הכנסת אל מסדרונות המפלגה.
ואז כמה קל יהיה לקנות קולות והצבעות, וכמה יחגגו אז בעלי ההון. שהרי יותר קשה לקנות מפלגה שלמה, מאשר לקנות ח"כ או שר בודד. אפשר לראות זאת למשל בהמלצות ועדת ששינסקי שקוצצו קשות בעקבות עבודה משותפת של בעלי ההון והשלטון בתוך הליכוד.
ובאמת באופן לא מפתיע לחלוטין, בשבועות האחרונים היינו עדים לקמפיין אגרסיבי של בעלי ההון בנושא הזה. זה התחיל ימים ספורים לאחר הבחירות כאשר אותו פורום טייקונים פנה לראשי המפלגות בדרישה (!) להתנות כניסה לממשלה וחתימה על הסכם קואליציוני בהתחייבות לשנות את שיטת הממשל במהלך הקדנציה הקרובה.
וזה המשיך עם בליץ תקשורתי בוויינט לפני כשבועיים, כאשר הוקדש יום שידורים מיוחד לנושא, עם מאמרים, ראיונות באולפן וסקרים שכולם באופן ממש פלאי – תומכים במהלך. כמובן שיום השידורים הזה היה בשיתוף הפורום להעצמת הטייקון (סליחה, האזרח).
זה היה דוגמא ומופת לקמפיין אינטרסנטי בתחפושת של עיתונות. עיתונות לא-מאוזנת המציגה נושא באופן נטול ביקורת כמעט לחלוטין (ביקורת אקדמית לא הייתה שם). וויינט הקפידו לראיין שני פוליטיקאים אשר ביקרו מעט את הנושא, ומבלי דעת אותם פוליטיקאים סיפקו מראית עין של איזון, אשר נבלע בכל מקרה בים של שטף תמיכה מקיר לקיר בשינוי שיטת הממשל, זו שנוני מוזס חפץ ביקרה.
סיכום:
1. קחו בחשבון שאתמול בעלי ההון רשמו לעצמם הישג נוסף בדרכם לגנוב מאיתנו את המדינה לצרכיהם. משנודע שסוכם על 4% אחוז חסימה – הרבה כוסות ויסקי נמזגו. הרבה סיגרים הודלקו.
2. אל תתפלאו למצוא בהסכם הקואליציוני שטרם נחתם ונחשף עוד סעיפים חינניים המקצצים אנושות את כנפי הדמוקרטיה המרוטות ממילא.
3. זה הזמן להפעיל לחץ ציבורי בנושא. עד עכשיו היינו יותר בורים, לא הבנו בדיוק מה קורה, מי נגד מי, למה, עכשיו זה כבר ברור: יש מי שיש לו אינטרס לשנות את שיטת הממשל, וזה לא מקרי שאנחנו מוצאים שם את בעלי ההון בוחשים במרץ.
גן עדן ל"הון-שלטון" הולך וצומח כאן, ובימים אלה הוא עושה קפיצת גדילה. גונבים לכם את הדמוקרטיה, גונבים לכם את המדינה.
עשו משהו בעניין.
על פניו, המשפט הזה ייראה לכם לא קשור למשפט הבא:
אתמול נודע כי כל המפלגות אשר ירכיבו את הממשלה הבאה הגיעו להסכמה דרמטית להעלות את אחוז החסימה בבחירות לכנסת מ- 2% ל- 4%.
מה הקשר בין זה לבין הטייקונים שגונבים לכם את המדינה? ההסבר בפנים
בטרם נצלול רגע לסיפור הזה של אחוז החסימה (ובעקבותיו לטייקונים) חשוב לומר לפני הכל שמדובר במהלך שנוגד את הגנים הדמוקרטיים של משטר פרלמנטרי. עקרון הייצוגיות של מיעוטים ומגזרים שונים הוא עקרון יסוד בדמוקרטיה, וכשמדברים על העלאת אחוז החסימה, מדברים על הקטנת הייצוגיות, כלומר פגיעה בדמוקרטיה. כדי לעשות דבר כזה – צריכה להיות סיבה טובה לזה, כזו שתביא לכך שהציבור ירוויח מהמהלך. האם זה מה שעומד לקרות?
(ספוילר: לא).
נתחיל בזה שבאופן תמוה ולא מוסבר, הצליח להתקבע לו בשיח הציבורי המיתוס לפיו העלאת אחוז החסימה תגביר את היציבות השלטונית, ותאריך את חייהן של ממשלות. מעטים יודעים זאת, אך המיתוס הזה מופרך באמצעות מחקרים רבים המראים כי דווקא ההפך הוא הנכון.
(מחקר לדוגמא: בקישור כאן).
פרופסור אברהם דיסקין (חוקר מדעי המדינה בעל שם עולמי מהאוניברסיטה העברית) אומר: "ככל שמספר המפלגות יותר גדול, היציבות של הדמוקרטיה יותר גדולה. יש הרבה מאוד מחקרים אמפיריים שבודקים מהם גורמים שקשורים עובדתית ביציבות של ממשלות, ותתפלאו לשמוע באופן חד משמעי קורים שני דברים בניגוד לתפיסה העממית המקובלת, גם התפיסה העיתונאית: ככל שממשלות יותר קטנות, וככל שמספר המפלגות בפרלמנט יותר גדול, אורך החיים של הממשלה גם כן יותר גדול". את הדברים אמר דיסקין בישיבת של ועדת חוקה חוק ומשפט ב-2007 בכנסת ה- 17 וניתן לקרוא אותם בפרוטוקול הישיבה שמהווה מסמך מאלף ומאיר עיניים בנושא (בקישור כאן).
טיעון מרכזי נוסף בעד העלאת אחוז החסימה מדבר על הצורך בהקטנת מספר המפלגות כדי להגדיל את כוחן של המפלגות הגדולות. אבל בכל הפעמים שהועלה בישראל אחוז החסימה, לא השתנה מספר המפלגות בכנסת וכוחן של המפלגות הגדולות דווקא ירד, בזמן שכוחן של המפלגות הבינוניות התחזק. אפשר לקרוא על כך בפוסט של Uri Apelboim (אשר חוקר את הנושא כבר שנים):http://tinyurl.com/a8xrjgr.
(והנה עוד פוסט חשוב בעניין: http://tinyurl.com/cj5zkzb ).
בטרם נגיע לטייקונים ואיך הם קשורים לכל זה (תחזיקו מעמד, יהיה שווה), חשוב להדגיש עובדה פעוטה שמשום מה נשמטת בכל פעם מהדיון בנושא אחוז החסימה:
רוב המדינות הדמוקרטיות כלל לא מנהיגות כלל אחוז חסימה חוקי. ואלה שיש בהן אחוז חסימה חוקי גבוה, לא פעם זה כולל סייגים שמאפשרים למפלגות שלכאורה לא עוברות את הסף, להיכנס בכל זאת לפרלמנט (גרמניה).
ככה שאם מסכמים הכל במשפט אחד: ריבוי מפלגות הוא זה שדווקא תורם ליציבות שלטונית ולאריכות חייהן של ממשלות, העלאת אחוז החסימה תגדיל את כוחן של המפלגות הבינוניות (ולא הגדולות) ובכלל רוב הדמוקרטיות בעולם לא מנהיגות אחוז חסימה כלל. ומעל לכל: יש כאן פגיעה בייצוגיות הדמוקרטית.
אז אם הממצאים והמחקרים מראים שהעלאת אחוז החסימה גם פוגעת בדמוקרטיה וגם לא תפתור כלל בעיות של יציבות שלטונית – איך זה קרה שכמעט כולם (כולל התקשורת על שלל עיתונאיה) חושבים בדיוק ההיפך? מי ניתב את השיח הציבורי למקום הזה? מי ירוויח ממהלך כזה?
והנה הגענו לטייקונים.
אחד הגופים שמקדמים מזה כמה שנים ללא לאות את נושא העלאת אחוז החסימה (ועוד רפורמות לשינוי שיטת ממשל) זהו "הפורום לייצוב הממשל" שהקים גוף המתקרא "המרכז להעצמת האזרח". מי שיתבונן ברשימת האנשים המרכיבים פורום זה, יגלה שם רשימה מרשימה של בעלי הון ואנשי עסקים בכירים: מיכאל שטראוס, עמוס שפירא, נוחי דנקנר, דב לאוטמן, יצחק נזריאן, אורי דורי, איתן רף, גליה אלבין, אלישע ינאי והרשימה עוד נמשכת. התבוננות ברשימה הזו מעלה תהיה אם אולי בכלל מדובר ב"מרכז להעצמת הטייקון" ולא האזרח.
אז למה בעלי ההון רוצים כל כך להקטין את מספר המפלגות בכנסת? מה יש להם להרוויח מזה? או! הגענו לתיבת האוצר. משטר שבו יש מעט מפלגות הוא גן עדן ל"הון-שלטון". איך?
נשמת אפה של הדמוקרטיה היא המשא ומתן בין גורמים אינטרסנטיים שונים. ככה מקבלים החלטות. משטר של מיעוט מפלגות, אומר מפלגות גדולות. ועדיין, גם כשיש מפלגות גדולות יש צורך במשא ומתן הזה. רק שבמקום שהמשא ומתן הזה יתנהל בין מפלגות שונות ותחת עינם של התקשורת והציבור, מפלגה גדולה תביא לכך שהגורמים האינטרסנטיים יפעלו מבפנים ובשקט. המשא ומתן השקוף (ההכרחי לקיומה של הדמוקרטיה) ייעלם ממסדרונות הכנסת אל מסדרונות המפלגה.
ואז כמה קל יהיה לקנות קולות והצבעות, וכמה יחגגו אז בעלי ההון. שהרי יותר קשה לקנות מפלגה שלמה, מאשר לקנות ח"כ או שר בודד. אפשר לראות זאת למשל בהמלצות ועדת ששינסקי שקוצצו קשות בעקבות עבודה משותפת של בעלי ההון והשלטון בתוך הליכוד.
ובאמת באופן לא מפתיע לחלוטין, בשבועות האחרונים היינו עדים לקמפיין אגרסיבי של בעלי ההון בנושא הזה. זה התחיל ימים ספורים לאחר הבחירות כאשר אותו פורום טייקונים פנה לראשי המפלגות בדרישה (!) להתנות כניסה לממשלה וחתימה על הסכם קואליציוני בהתחייבות לשנות את שיטת הממשל במהלך הקדנציה הקרובה.
וזה המשיך עם בליץ תקשורתי בוויינט לפני כשבועיים, כאשר הוקדש יום שידורים מיוחד לנושא, עם מאמרים, ראיונות באולפן וסקרים שכולם באופן ממש פלאי – תומכים במהלך. כמובן שיום השידורים הזה היה בשיתוף הפורום להעצמת הטייקון (סליחה, האזרח).
זה היה דוגמא ומופת לקמפיין אינטרסנטי בתחפושת של עיתונות. עיתונות לא-מאוזנת המציגה נושא באופן נטול ביקורת כמעט לחלוטין (ביקורת אקדמית לא הייתה שם). וויינט הקפידו לראיין שני פוליטיקאים אשר ביקרו מעט את הנושא, ומבלי דעת אותם פוליטיקאים סיפקו מראית עין של איזון, אשר נבלע בכל מקרה בים של שטף תמיכה מקיר לקיר בשינוי שיטת הממשל, זו שנוני מוזס חפץ ביקרה.
סיכום:
1. קחו בחשבון שאתמול בעלי ההון רשמו לעצמם הישג נוסף בדרכם לגנוב מאיתנו את המדינה לצרכיהם. משנודע שסוכם על 4% אחוז חסימה – הרבה כוסות ויסקי נמזגו. הרבה סיגרים הודלקו.
2. אל תתפלאו למצוא בהסכם הקואליציוני שטרם נחתם ונחשף עוד סעיפים חינניים המקצצים אנושות את כנפי הדמוקרטיה המרוטות ממילא.
3. זה הזמן להפעיל לחץ ציבורי בנושא. עד עכשיו היינו יותר בורים, לא הבנו בדיוק מה קורה, מי נגד מי, למה, עכשיו זה כבר ברור: יש מי שיש לו אינטרס לשנות את שיטת הממשל, וזה לא מקרי שאנחנו מוצאים שם את בעלי ההון בוחשים במרץ.
גן עדן ל"הון-שלטון" הולך וצומח כאן, ובימים אלה הוא עושה קפיצת גדילה. גונבים לכם את הדמוקרטיה, גונבים לכם את המדינה.
עשו משהו בעניין.
אולי הסיבה היא לצמצם ולמנוע מפלגות קיצוניות וכן הקמת מפלגות חדשות.
השבמחקבמקום להעלות את אחוז החסימה אפשר לקבוע מספר נמוך יותר של חברים בפרלמנט, זה גם יהיה זול יותר.
ריבוי מפלגות יכול להביא למעורבות גדולה של הציבור בפוליטיקה. המעוניינים במעורבות פעילה של הציבור יתמכו באחוז חסימה נמוך.
עד 1992 היה אחוז החסימה בישראל 1%
כבר מאוחר מדי. זה מתחולל באמריקה וברוב אירופה. זהו צעד בכיוון דיקטטורה. אף אחד לא אוהב אינדבידואליות. העלאת אחוז החסימה מחזק את כוחו של ראש המפלגה מכיון שחברי כנסת המסרבים לקבל כפיה של מנהיג לא יכולים לברוח ולהקים מפלגה עצמאית בתקווה להבחר בסיבוב הבא על סמך ביצועים. הם חייבים לציית לו או הם בחוץ. ראש מפלגה יכול שלא לעמוד בהבטחות שלו לבוחרים או לשותפים שלו ואם אחד מהם מחליט שהוא מתכוון להיות ישר עם הבוחרים פרושו של דבר שהקרירה שלו כחבר כנסת הסתיימה.
השבמחקכתבה מצוינת . האמת היא שכוכב הבחירות היהיר לא הסתיר את כוונתו "להגברת המשילות" . הוא גם דיבר על שינוי. רוב האזרחים שרצו אחריו הבינו בתמימותם שמדובר על שינוי לטובה......
השבמחקמה שעצוב הוא שרוב האזרחים מצויים עדיין במצב של קומה מתקדמת. ישובים מול הטמבלביזיה ולא מבינים שמוכרים אותם למרבה במחיר.
We shouldn't be in a hurry to degrade others - a hint that others may be just as intelligent as we are, and incidentally, of more pressing urgency than the subject matter of the post, is the persistant decline in voters turnout, that says plenty....
מחק- Eran
נו באמת כאילו השיטה הזאת טובה למישהו. קל לחלק את העולם לאנשים שיושבים כל היום ורק חושבים איך לדפוק את כולם ולאנשים שנדפקים אבל מה לעשות המציאות יותר מורכבת מזה? אני יכול להגיד לך בבודאות ששום סיגר לא הוצת משמחה. גם אנשים שיש להם המון כסף ויודעים לנצל את המערכת לעשות עוד יותר כסף איכפת להם מהמדינה ומאיפה הם חיים. כן אני יודע זה מחשבה מורכבת שלא מחלקת את העולם לשחור ולבן.
השבמחקוכמו האנשים האלה עוד רבים וטובים הגיעו למסקנה שהשיטה הפוליטית הזאת רקובה ויוצרת שיתוק. הרי אם לפיד, לבני, חיימוביץ וגלאון היו מתאחדים הם יכלו לקדם הרבה יותר את האג'נדה שלהם שעליה הם מסכימים ב 80%
במקום זה יש לנו ריסיסי מפלגות של 6-12 מנדטים. נהדר. חגיגה דמוקרטית
נכון, העולם שלהם הוא לא שחור-לבן, אבל הוא שונה מאוד מהעולם שלנו,
מחקכמו שהעולם שלנו שונה מאוד מהעולם של החיים בשכונות עוני, העובדים הזרים והערבים בעזה.
הבעיה היא שלמרות שהם מייצגים מיעוט שבמיעוט, אותם מולטי-מיליונרים יושבים בצמרת השלטון ובראש כל המפלגות. ואת אותם מולטי-מילונרים מגבים מיליארדרים.
העולם שלהם הוא בהחלט לא שחור-לבן, יש בו הרבה גוונים של ורוד.
1) מאיפה ה"וודאות ששום סיגר לא הוצת משמחה" ???
מחק2) לדעתי השיטה הנוכחית לא רעה כמו שעושים ממנה.
3) 6-12 מנדטים אומר שיש 5-10% מהאוכלוסיה שעומדת מאחורי המפלגות הללו, ומעדיפות אותן על מפלגות אחרות.
4) היה נסיון ל"שינוי שיטת הממשל" שנגמר די רע.
5) אני מסכים ש"גם אנשים שיש להם המון כסף ויודעים לנצל את המערכת לעשות עוד יותר כסף איכפת להם מהמדינה ומאיפה הם חיים". השאלה היא מה הם עושים כשיש התנגשות אינטרסים ???
יש מקום לשינוי בשיטת הממשל כמו בחירות אזוריות.
השבמחקהעלאת אחוז החסימה זו טעות בדרך לאיבוד הדמוקרטיה.
אהוד
אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל כדי לסתור את בליל השטויות שהכותבת הנכבדה כתבה כאן.
השבמחקאמליץ ראשית לפתוח ספר אזרחות ומשם נתקדם.
אני ממליץ לכל אלו שלא יודעים מאיפה להתחיל, לשבת בבית לחשוב טוב טוב מאיפה להתחיל ואז לכתוב תגובה.
מחקערן
סתם התנשאות.
מחקתן דוגמא אחת עם הסברים.
Too bad they don't want to raise the barrier to 5%.
מחקבמחשבה שטחית יטענו ש"תחמני הטיקונים" מנסים להפריע לאזרחים להשפיע.
השבמחקגם אם יש לח'ברה האלה כוונות זדון אפשר לרתום את 4% אחוז חסימה לרווחת האזרחים.
אנו יכולים להסתכל על תוצאות מערכת כנסת זו: אם היו מתאחדים מספר רשימות של מחאה יחדיו היו עוברים את %החסימה גם של 4%: ישראלים אמסלם תנועה ירוקה עלה ירוק גמלאים קבוצות מחאה חדשות שקמו בעקבות מחאת האוהלים וכו'. לכן הדרך, על מנת לעזור לאזרחים, חייבים להקים מפלגת מרכז אמיתי שבנויה מארגונים של אזרחים. כל ארגון פוליטי מחוץ לכנסת עם כמה אלפי תומכים לפחות יכול לשלוח נציג להנהלה. ההנהלה עם כמה עשרות אנשים שהם שליחים של כמה עשרות ארגונים רצינים יחליטו על הרכב חברי כנסת. מכיוון שכל ארגון רציני יכול לחבור, גם בעתיד שיקומו, זו פוליטיקה של העם ואיננה פוליטיקה של האלפיון העליון והמקורבים של האלפיון העליון. הנהלה והמפלגה שאני מסביר כאן היא הדרך לעצב את הפוליטיקה הלאומית לרווחת האזרחים
אין להלחץ מפעולות שנראות בעתיות => יש לפעול בחוכמה על מנת להתקדם
מארמ דעה: http://cafe.themarker.com/topic/2846813/
למה שהיו מתאחדות הרשימות הללו?
מחקהן בעלות אגנדות שונות בתכלית ואין ביניהן קשר.
למה נראה לך שארגונים פוליטיים מחוץ לכנסת נוחים פחות להשפעה מאשר ארגונים בתוך הכנסת.
אין למפלגות אלו התנגשויות. המאחד בינהים: אלו מפלגות וצנועות מחאה במגזר שלהם. לדוגמא: הישראלים הם קבוצת מחאה בחברה הרוסית ועולים ממזרח אירופה. הם טוענים שליברמן איננו עוזר לעולים ולבעיות של עולים: תנועת מחאה קלסית במגזר שלה. האם תנועה זו יכולה לשתף פעולה בהנהלה אחת עם קבוצת עם שלם?? לדעתי אלו יכולים לשתף מכיוון שאין בניהם התנגשויות. גם התנועה ירוקה יכולה לשתף פעולה עם אלו. מכיוון שאין התנגשויות חייבים רק להגדיר מרכז מדיני: זה יאפשר פעילות ללא מריבות. יאפשר לחזק את תנועות המחאה בכל מגזר כך שהכוח של המחאה גדל מסכום החלקים
מחקהאם ארגונים אלו יקשיבו לאזרחים?? הרעיון לשלב אלמנטים של פוליטיקה ישירה בהנהלה של ארגוני מחאה סביב מרכז מדיני: לכן האזרחים ישפיעו הרבה מעבר לאותם מפלגות טיקוניות כגון "יש עתיד"
מחקברוב הדמוקרטיות אולי באמת אין כלל אחוז חסימה אבל אני מניח גם שברוב הדמוקרטיות לא קורה מה שקורה בישראל שממשלה כמעט אף פעם לא מצליחה לשרוד את כל הקדנציה שלה במלואה וכבר אחרי שנתיים-שלוש הולכים לבחירות חדשות
השבמחקובשאר הדמוקרטיות אין מפלגות קטנות שמצליחות לסחוט את המפלגות הגדולות ויוצרות במדינה מצב של מיעוטוקרטיה
שמישהו יתקן אותי עם אני טועה
ההשוואה למדינות אחרות לא מדויקת, צריך להשוות את כל שיטת הבחירות ולא חלק בודד (אחוז החסימה).
השבמחקבארה"ב למשל, אמנם אין אחוז חסימה אבל מפלגה שלא קיבלה רוב לא תייצג את אותו איזור.
הגדלת אחוז החסימה תחיב את המפלגות הערביות לרוץ כגוש אחד, את החרדים כגוש אחד והימין הקיצוני
השבמחקבישראך כגוש אחד. מסתבר שמה שמפריע לממשלה לשלוט זה צורת המשטר כלומר הדמוקרטיה. בדיקטטורה
יותר קל לשלוט.
גם אם למספר טייקונים יש את היומרה לנסות לשלוט בענינים מאחורי הקלעים הם רוכבים על נמר גדול ועצבני שעלול לפגוע בהם אם לא יבינו במגבלות כוחם.
דבר ראשון אני חייב לציין שהמאמר הוא מאוד ארוך ואומר מאוד מעט. הרבה מאוד מילים בשביל טענה אחת הזויה- בלי מפלגות קטנות הטייקונים יוכלו להעביר יותר החלטות במשרד האוצר לטובתם. אוקיי נגיד שאני איכשהו מסכים (למרות שמבחינתי אני חושב שאם מפלגה גדולה א' תפגע באזרח אז בבחירות הבאות יעלו את מפלגה גדולה ב' שהיא יותר תעזור לאזרח הפשוט).
השבמחקדבר שני בוא נסתכל על השחיתות והחסרונות של לא לעלות את אחוז החסימה- אני מעדיף שהדמוקרטיה "תפגע" ונהיה יותר כמו ארצות הברית (רק 2 מפלגות) מאשר שיהיו 30 מפלגות סקטוריאליות שכל מפלגה כזאת המטרה שלה זה לדאוג לציבור הבוחרים הקטן שלה גם במחיר של להרוס את המדינה.אז אני אומר לא 4% אחוז חסימה אלא 10-20% אחוז חסימה ואז המצב יהיה טוב יותר.
יש מצב שזה כדי לקבור סופית את הסיכוי ל "ארץ חדשה" להכנס בעתיד לכנסת ??
השבמחקאני מסכים שהעלאת אחוז החסימה היא רעה (הסיבות שלי הן אחרות קצת).
השבמחקאבל (מתוקף גילי הנכבד), אוכל רק להגיד שהרעיון של העלאת אחוז החסימה היה קיים גם בשנות השישים !!!! כך שזה לא דבר חדש בכלל, לא הטייקונים התחילו אותו, והם גם לא שתלו את הרעיון במוחם של "כולם". אז לא היה קיים המושג טייקונים (ברור שגם אז היו אנשים "חזקים" ש"השפיעו" על מקבלי ההחלטות).
הסיבה ש"כולם" אומרים את זה היא קצת אחרת לטעמי : האנשים שומעים את המנטרה הזו מרגע שהם נולדו, ולכן זו פשוט "עובדה ברורה וידועה לכול, שלא דורשת בדיקה".