רגע לפני שאתם יוצאים מעבדות לחירות אל תשכחו ...

מאת: יוסף

בבקשה רגע לפני שאתם יוצאים מעבדות לחירות אל תשכחו לשלם את:



חשבון החשמל
מים
טלפון ופלאפון
אינטרנט
משכנתא או שכר דירה
תשלומים לבית ספר ולגן
ביטוחי בריאות
ביטוח חיים(בכדי שיהיה לדור הבא מאיפה לשלם את החשבונות)
כרטיסי אשראי
אגרת רישוי וטסט לאוטו
ביטוחים לאוטו
טלביזיה
דוחות חנייה(על זה שחונים בעיר ״שלנו״)
דוחות משטרה(על זה שהם עסוקים ״בלתפוס״ אותנו)

קנסות לעירייה
מס הכנסה
ביטוח לאומי
ארנונה
מע״מ על כל מוצר שאנחנו קונים
ריביות על ההלוואה האחרונה שהבנק,בחיוך רחב, נתן לנו בכדי לשלם את החשבונות שלא הצלחנו לשלם.
בבקשה תשמרו כסף למתנות לימי הולדת, חתונות,בריתות, וסתם אירועים שמחים.
מתנות לחגים כמובן כי בלי מתנה יש מצב שיגרמו לך להרגיש לא נעים (ואני חשבתי שסנטה מביא את המתנות)
לרואה חשבון שייעץ לנו איך לעזאזל אפשר לשלם את כל החשבונות האלו
לפסיכולוג שייעץ לנו איך להתמודד עם כל הלחץ מהחשבונות
למאסג׳יסט שייעשה לנו טיפול בשביל לשחרר אותנו מהלחץ

איזה מזל שיצאנו ממצרים ואנחנו כבר לא עבדים?! אולי כדאי לנסח את השיר מחדש:
עבדים היינו? הננו! עתה בני חורין? בנים עם חורים בכיס!
Freedom and justices for All? פעם המשפט הזה היה עם סימן קריאה!

מי חינך אותנו שכל החיים צריכים להיות לווים עם הוצאה? שבכדי להיות מאושרים באמת אנחנו צריכים לקנות עוד? איזה מערכת בדיוק אנחנו מממנים? למה המחיר של המדינה לא מפסיק לעלות? איך הגענו למצב שבו אנחנו מחזיקים את הראש כל הזמן מעל למים עד כדי כך ששכחנו כמה אנחנו אוהבים לשחות?

לא מפסיקים להמציא חגים חדשים ,והחג שהכי הרבה מקושר עם תעשיית המתנות הומצא רק לפני 80 שנה ויצר הכנסות עתק למדינה (ולעוד כמה אנשים).

עבדות מקורה בחוקים, חוקים נחקקים בידי ממשלות, ובני-אדם יכולים אפוא להשתחרר מעבדות רק על-ידי חיסולן של ממשלות. (לב טולסטוי)

כשאדם עומד למות הוא לא זוכר שום מתנה שהוא קיבל הוא זוכר רק רגעים שמחים(או לא) שהיו לו עם אנשים בחיו,הוא חושב מה הוא היה יכול לעשות אחרת בחיו (לא מה הוא היה יכול לקנות ״במבצע״) אדם הנוטה למות מדבר על רגשות לא על שטרות,הוא מדמיין מקומות פתוחים בטבע (הרבה פעמים את הים) הוא לא מדמיין את העיצוב החדש של הקניון.

ולמה זה קורה? זה פשוט להבנה,בשיטה העכשוויות אנחנו מחויבים לחוב(ולמספר מצומצם של אנשים פרטיים),בכדי שהכסף (מעשה אדם) יתגלגל במערכת,חייבים ליצור חוסר ממנו (בשביל ההלוואות וכרטיסי האשראי) וחייבים לחנך את האדם לצרוך כמה שיותר בכדי שיהיה מאושר ויוכל לשלם חשבונות (שלא מפסיקים לגדול) ולקנות מתנות בכדי שירגיש חיבור לנייר(סליחה לעצמו).

אדם מגיע לעולם עירום והוא עוזב את העולם עירום כביום היוולדו,הוא לא יכול לקחת איתו כלום לקבר,אפילו לא גרבי צמר 100% כותנה משובחת ,שום דבר ממסע הקניות שהוא בילה בו את מרבית חיו.
למה צריך לחכות לפרידה מהחיים בכדי להעריך את החיים?
תעצרו את הרכבת אני רוצה לרדת!

״אדם אינו יכול לחדול להיות עבד מבחינה חיצונית,כל עוד הוא עבד מבחינה פנימית,אי לכך,על מנת להיעשות בן חורין,חייב האדם להגיע לחירות פנימית!״ גורדייף
ובכדי להגיע לחירות פנימית אי אפשר לבלות את היום רק בזה שאתה מוטרד מדבר כזה או אחר,עסוק כל היום סביב הכסף ,שימו לב בפעם הבאה היכן שלא תימצאו: כל מי שסביבכם מדבר או פועל סביב משהו שקשור בכסף-צ׳קים ,תשלומים ,קניות,משכורות, עבודה וכ״ו זוהי למעשה הדת הקפיטליסטית שהמאמינים שלה לא יודעים שהאלוהים שלהם עשוי מנייר(עם מספרים כמובן) ושהם בעצם מאמינים אדוקים שמקדישים את מירב חייהם לדת של המאה ה-21,וכמו כל דת, המאמינים שלה בטוחים שזוהי האופציה היחידה לגאולה,ומי שלא ישתף פעולה, הדולר יעניש אותו באינפלציה.

צריך רק לשאול: מי זה אחראי לכך שתשומת הלב מעצמנו ומהחיים מוסטת תמיד למקורות חיצוניים?
בעקבות השאלה תתחיל להתבהר לה השיטה (סליחה,התשובה) ובעקבות התשובה...לך תדע,אולי תבוא החזרה בתשובה (או שינוי).
ברוך אתה הדולר,אלוהינו ואלוהי חיינו.

ולמי שלא שם לב,אנחנו עדיין בונים פירמידות ונמצאים תחת השגחה מתמדת (וההשגחה היא תמיד מלמעלה)
עכשיו ניתן לדמיין את הצבע של אלוהים ה-ONE והיחיד.


http://youtu.be/2LH8kvivV-A