הלורד אדייר טרנר, האיש שהציל את המערכת הפיננסית בבריטניה מקריסה והוגדר על ידי בלומברג אחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם הפיננסים, חושף בראיון פוקח עיניים למוסף כלכליסט את הכשלים של הקפיטליזם המודרני .הוא גם מספק פתרון שאת כתב כלכליסט הפתיע אבל הקוראים הותיקים פה באתר ודאי יכירו אותו היטב.
הבעיה על פי טרנר:
"אני חושב שלא הידקנו את הרגולציה מספיק, ויש תחום ספציפי של רגולציה שבו הפכתי להרבה יותר רדיקלי, והוא התפקיד של הבנקים ביצירת אשראי וכסף - ואני לא מדבר על כל אותם מכשירי אשראי מתוחכמים. בנקים יכולים לעודד או לאפשר לתאגידים ללוות כמויות עתק של כסף. הם יכולים לעודד או לאפשר לאנשים פרטיים ללוות יותר מדי לדיור. החוב הזה גדל באופן מתמיד מאז שנות השישים. וכתוצאה מהתהליך הזה, יש לנו יותר מדי חוב בכלכלה שלנו, וזו בעיה קשה ביותר שיוצרת כיום לחצים דיפלציוניים, כלומר מושכת את הכלכלה להאטה".
על מיתוס הצמיחה:
"יש כבר גוף די נרחב של מחקרים שמראה שמעבר לרמה מסוימת של תוצר לנפש אין שום קשר הכרחי, או לפחות שום קשר ברור, בין הצמיחה לבין הגדלת שביעות הרצון בחברה. יש עדויות טובות לכך שאחרי שאתה עובר רמה מסוימת של הכנסה לנפש - נגיד 25 אלף דולר בשנה, הרמה שאליה העולם המפותח הגיע לפני 25–30 שנה , עוד צמיחה אינה מביאה לכך שאנשים יהיו מרוצים יותר מחייהם.
על הגורם לבועות הנדלן:
בבריטניה, למשל, אומרים כבר 30 שנה: 'אנחנו רוצים שכולם יהיו בעלי בתים, ולכן זה יהיה נהדר אם יהיה שוק מפותח ונרחב למשכנתאות'. אבל למעשה, העלייה הנרחבת והבלתי נגמרת בהיקף החוב למשכנתאות בבריטניה רק דחפה למעלה את מחירי הבתים והגדילה את העושר של מי שכבר היו להם בתים.
על הכלכלנים מהמיינסטרים:
בשנים האחרונות טרנר הפך לאחד הקולות הבולטים בדיון הכלכלי העולמי, במיוחד בגלל הדגש שהוא שם על תפקידם ההרסני של חובות בדרך למשבר ועל האופן שבו הם מקשים להיחלץ ממנו. הרתיעה שלו מחובות עמדה גם ביסוד הנאום מכה הגלים שנשא בלונדון בפברואר השנה, ובו האשים את כלכלני המיינסטרים ב"כשל אינטלקטואלי", וקרא לעמיתיו לחשוב באופן קצת יותר בהיר ויצירתי על הדרכים להתמודד עם המשבר המתמשך,
הפתרון
"ברגע שאתה מודה שהממשלה יכולה להדפיס כסף כדי לממן את הגירעון, אנשים מבועתים: 'למה שהממשלה לא תעשה את זה כל הזמן? והאם הם לא יעשו את זה יותר מדי?'. ואלה שאלות אמיתיות ומאוד לגיטימיות. במובן מסוים, אנחנו מפחדים בצדק מכך שהממשלה תנצל לא כראוי את הכוח שלה להדפיס כסף. אבל משום שאנחנו מפחדים מכך שהיכולת הזאת תנוצל לרעה, יצרנו מיתוס שלפיו הממשלה לא יכולה לעשות את זה....בסביבה הנוכחית צריך לשקול את זה. זה משהו שאפשר לעשות. שר האוצר היפני טקהאשי עשה את זה באופן מאוד מוצלח בין 1931 ל־1936. ומה שמעניין זה שהאנשים שתמכו באופן הכי ברור ברעיון הזה בעבר הם לא סוציאליסטים קיצוניים או קיינסיאנים קיצוניים. אלה אנשים כמו זוכה הנובל מילטון פרידמן, שדיבר על 'כסף הליקופטר', וב־2003 בן ברננקי"
לראיון המלא והמרתק לחצו כאן
רק נציין שעל הבעיתיות ביצירת הכסף על ידי הממשלה כבר דנו בעבר. חוקרים בבריטניה כבר כתבו פתרון שלם ומפורט על הקמת הועדה המוניטרית העצמאית בכלכלה כזו שמציע טרנר, כפי שניתן לראות בסרטון המתורגם בקישור כאן
הבעיה על פי טרנר:
"אני חושב שלא הידקנו את הרגולציה מספיק, ויש תחום ספציפי של רגולציה שבו הפכתי להרבה יותר רדיקלי, והוא התפקיד של הבנקים ביצירת אשראי וכסף - ואני לא מדבר על כל אותם מכשירי אשראי מתוחכמים. בנקים יכולים לעודד או לאפשר לתאגידים ללוות כמויות עתק של כסף. הם יכולים לעודד או לאפשר לאנשים פרטיים ללוות יותר מדי לדיור. החוב הזה גדל באופן מתמיד מאז שנות השישים. וכתוצאה מהתהליך הזה, יש לנו יותר מדי חוב בכלכלה שלנו, וזו בעיה קשה ביותר שיוצרת כיום לחצים דיפלציוניים, כלומר מושכת את הכלכלה להאטה".
על מיתוס הצמיחה:
"יש כבר גוף די נרחב של מחקרים שמראה שמעבר לרמה מסוימת של תוצר לנפש אין שום קשר הכרחי, או לפחות שום קשר ברור, בין הצמיחה לבין הגדלת שביעות הרצון בחברה. יש עדויות טובות לכך שאחרי שאתה עובר רמה מסוימת של הכנסה לנפש - נגיד 25 אלף דולר בשנה, הרמה שאליה העולם המפותח הגיע לפני 25–30 שנה , עוד צמיחה אינה מביאה לכך שאנשים יהיו מרוצים יותר מחייהם.
על הגורם לבועות הנדלן:
בבריטניה, למשל, אומרים כבר 30 שנה: 'אנחנו רוצים שכולם יהיו בעלי בתים, ולכן זה יהיה נהדר אם יהיה שוק מפותח ונרחב למשכנתאות'. אבל למעשה, העלייה הנרחבת והבלתי נגמרת בהיקף החוב למשכנתאות בבריטניה רק דחפה למעלה את מחירי הבתים והגדילה את העושר של מי שכבר היו להם בתים.
על הכלכלנים מהמיינסטרים:
בשנים האחרונות טרנר הפך לאחד הקולות הבולטים בדיון הכלכלי העולמי, במיוחד בגלל הדגש שהוא שם על תפקידם ההרסני של חובות בדרך למשבר ועל האופן שבו הם מקשים להיחלץ ממנו. הרתיעה שלו מחובות עמדה גם ביסוד הנאום מכה הגלים שנשא בלונדון בפברואר השנה, ובו האשים את כלכלני המיינסטרים ב"כשל אינטלקטואלי", וקרא לעמיתיו לחשוב באופן קצת יותר בהיר ויצירתי על הדרכים להתמודד עם המשבר המתמשך,
הפתרון
"ברגע שאתה מודה שהממשלה יכולה להדפיס כסף כדי לממן את הגירעון, אנשים מבועתים: 'למה שהממשלה לא תעשה את זה כל הזמן? והאם הם לא יעשו את זה יותר מדי?'. ואלה שאלות אמיתיות ומאוד לגיטימיות. במובן מסוים, אנחנו מפחדים בצדק מכך שהממשלה תנצל לא כראוי את הכוח שלה להדפיס כסף. אבל משום שאנחנו מפחדים מכך שהיכולת הזאת תנוצל לרעה, יצרנו מיתוס שלפיו הממשלה לא יכולה לעשות את זה....בסביבה הנוכחית צריך לשקול את זה. זה משהו שאפשר לעשות. שר האוצר היפני טקהאשי עשה את זה באופן מאוד מוצלח בין 1931 ל־1936. ומה שמעניין זה שהאנשים שתמכו באופן הכי ברור ברעיון הזה בעבר הם לא סוציאליסטים קיצוניים או קיינסיאנים קיצוניים. אלה אנשים כמו זוכה הנובל מילטון פרידמן, שדיבר על 'כסף הליקופטר', וב־2003 בן ברננקי"
לראיון המלא והמרתק לחצו כאן
רק נציין שעל הבעיתיות ביצירת הכסף על ידי הממשלה כבר דנו בעבר. חוקרים בבריטניה כבר כתבו פתרון שלם ומפורט על הקמת הועדה המוניטרית העצמאית בכלכלה כזו שמציע טרנר, כפי שניתן לראות בסרטון המתורגם בקישור כאן
"מפחדים בצדק מכך שהממשלה תנצל לא כראוי את הכוח שלה להדפיס כסף, כמו שהיה בזימבבואה בעשר השנים האחרונות או בתקופת ההיפר־אינפלציה בגרמניה בזמן רפובליקת ויימאר."
השבמחק-
אין שום מכשול שיעמוד בפני תאוות הבצע.
לא ועדה מוניטרית ולא נעליים.
המכשול האוביקטיבי היחידי הוא העדר יכולת לייצר כסף מאין.
כסף כיסוד כימי כזהב, כסף, פלטינה, אירידיום, פלדיום...לא ניתן ליצור מאין.
יש להפיקו מהאדמה ולסחור בכמותו המוגבלת בהתאם לכללים שמגבילים את הצטברותו למקום אחד.
איזה יופי!
השבמחקשבת שלום לכל המודעים/ות, לחץ ציבורי דרך ידע קדימה!
(רק שעורב לא יפוצץ לי הבועה.. :) )
אני חייב לומר תודה לאתר - בתור בוגר תואר לכלכלה ואדם שאוהב ללמוד את התאוריות הכלכליות עברתי בשבוע האחרון מרתון מאומץ על התפיסה מוניטרית שאתם דוחפים אותה.
השבמחקאני חושב שהפתרון שלכם הוא שגוי מהייסוד, לתת למדינה להדפיס כסף היא איוולת קשה שכן את האינפלציה איננה יוצרת את אותה הרתיעה שיוצר החוב הממשלתי ומכאן שהחסם הציבורי להשתוללות ממשלתית נהפך קטן יותר. אני מצפה שהדיון יקח אותנו לנסות ולחשוב על דרכים אחרות שלהן יש מנגנון אפקטיבי שיאפשר להכניס מטבעות לתוך המחזור מבלי לייצר סכנה אינפלציונית.
שלום WWW
מחקתודה על ההערות.
הפתרון המוצע פה הוא לא שהמדינה תיצור כסף אלא ועדה מוניטרית עצמאית שתיצר אותו בהתאם לקריטריון של שמירה על אינפלציה אפסית (ראה קישור בסוף המאמר) ותעביר לממשלה.
פתרון נוסף הוא לבזר מטבעות ולעודד קיומן של מטבעות משלימים שייצרו אלטרנטיבה בשעת קריסת של מטבע מסוים ותיצור כלכלה גמישה יותר לצרכים ספיציפיים של קהילות. תוכל לקרא עוד על כך במדור השיטה המוניטרית בתפריט העליון פה באתר.
לגבי טענתך שהחוב הממשלתי מהווה חסם להשתוללות ממשלתית זה נכון אולי רק לתקופה מסוימת בה המדינה עדיין יכולה לשלוט על קצב גדילת החוב שלה. אבל מאחר שהחוב בשיטה הקיימת חייב לגדול אקספוננצילית והמשק אף פעם לא גדל לאורך זמן באותו הקצב , זה מבטיח שהמדינה תאבד שליטה על החוב שלה מנקודה מסוימת ופה תמיד נכנס הבנק המרכזי ,שמונע את פשיטת הרגל שלה על ידי הדפסת כסף אינסופית והלוואותו לממשלה (ראה מקרה יפן, אירופה וארה"ב). יש עוד עשרות דוגמאות דומות רק מה40 שנים האחרונות של ממשלות שהמטבע שלהן נשחק בהיפר אינפלציה בגלל התהליך הבילתי נמנע הזה תחת השיטה הנוכחית.
ערן
www30,
מחקהחוב הגדל אקספוננציאלית הוא בדיוק מה שמחייב את המדינה לדבוק ב-"יעד אינפלציה" ולשחוק את ערך המטבע בעקביות ללא הפסקה בכל מערכת שפועלת בשיטה הנוכחית.
יפן חצתה את הקוואדטריליון ין חוב וארה"ב מתקרבת ל-17 טריליון חוב - אתה באמת טוען שהחוב מונע ממדינות להשתולל? ההשתוללות היא ששליש מתקציב המדינה בישראל הולך לכיסוי החוב והריבית.
הדוגמאות המפורסמות של היפר אינפלציה במאה ה-20 התרחשו במערכת בה הבנקים הפרטיים הורשו ליצור את הכסף של המדינה, ולא במערכת שבה המדינה קובעת את כמות הכסף, כפי שתכנית שיקגו מציעה.
ללא קשר, למדינות יש היסטוריה יותר טובה של ייצור כסף, כאשר יש להן בלעדיות על כך, בהשוואה לכאשר בנקים פרטיים מכתיבים את כמות הכסף.
בנושא הזה אני מפנה אותך לפרק השלישי (עמ' 23) במאמר הבא:
http://www.stanford.edu/~kumhof/chicago.pdf
לערן:
מחקברגע שיווצרו הפליות והעדפות, תיווצר אינפלציה.
ברגע שיהיו מובטלים, התעשרות של מעטים על חשבון הרבים, פערי שכר,
נזקקים ועניים מרצון(חרדים) או שלא מרצון(בני 40+ מחוסרי עבודה במקצועם), העדפות של מגזרים וציבורים (חברת חשמל, נמלים, צבא, בנקים, רשות-השידור, בתי-משפט, אמהות חד-הוריות, חרדים, מתנחלים, הסכמים קואליציוניים, פנסיות מנופחות, תחל אינפלציה ולא תחדל עד להפיכתה לקולוסאלית.
לא תהיה ועדה מוניטרית בעולם שתוכל למנוע זאת.
זהו טבע הדברים, החברה, המשפט, נבחרי הציבור, כל עוד לא יופנם הפנמה מוחלטת ערך השוויון.
-
א.
מחקניהול כלכלה בצורה נכונה אמור למנוע מצבים של משברים (עם אבטלה) חריפים וגאויות חסרות תקדים כמו שאנחנו חווים היום. אבל עדיין כל מה שציינת הוא מצב של אי שוויון חברתי של העדפת סקטורים - עדיין לא הבנתי מה הקשר הישיר בין זה לבין אינפלציה. אתה יכול לנהל כלכלה שוויונית עם אינפלציה גבוהה ומדיניות של אי שיוויון עם אינפלציה אפסית ואפילו דיפלציה.
ערן
ל WWW
מחקלדעתי אתה טועה , אתה בעצם אומר אם הציבור לא מסוגל לדאוג לעצמו בו ניתן לכמה יחידים את השליטה ונצפה שהם ידאגו לנו.
המציאות כמובן מוכיחה אחרת.
דבר נוסף חומרי העיון אשר קיימים בנוגע לכלכלה ויצירת כסף אינם נכונים ונועדו להטמיע בך ובעוד רבים את השיטה המעווותת.
לדעתי דווקא אדם שלא למד כלכלה יש לו סיכוי מוגבר להבין באמת את היוצרות ואת דרכי הפתרון.
כגון הרבה קוראים באתר זה וכגון ערן שלמרות שלא כל מה שהוא אומר בהכרך נכון, אבל לפעמיים ישנה תחושה לאדם שהמערכת דפוקה מבלי שיכול לשים את האצבע על הבעיה.
עורב
לערן:
מחקהתיחסתי לכלכלה נטולת חוב.
מדיניות של אי שוויון והעדפת סקטורים בכלכלה נטולת חוב תוביל למחסור ביתר חלקי האוכלוסיה, שתוביל לדרישה לשוויון והעלאות שכר, שתוביל להדפסת כסף חריגה, שתוביל לחריגה מעבר לדרישה לשמירת אינפלציה אפסית ואז תחל ההדרדרות האינפלציונית .
א.
מחקזה לא קשור למדיניות מוניטרית של חוב או לא. גם היום הממשלה יכולה לגרום לייצור יותר כסף בעקיפין על ידי כך שתגדיל את הגרעון ואת כמות ההלוואות שהיא לוקחת .
תפקידה של הועדה המוניטרית היא העברת כספים לממשלה תוך שמירה על אינפלציה קרובה ל0. אם הממשלה תחליט לתת את הכסף לסקטורים מסוימים על חשבון אחרים הרי שזו בעיה שהיא תכניס את עצמה שעלול לעלות לה בשלטון בבחירות אחר כך. הממשלה לא תוכל בכל מקרה להתערב במטרות הועדה וזו המטרה.
ערן
ערן
אנונימי- איך הבנת בדיוק שאני חושב שכמה יחיד סגולה מבינים טוב מהשוק? לא ברור לי איך משהו מכל מה שכתבתי נותן לך תחושה כזאת.
מחקאיזה בדיוק חומר לימוד מלמד אותי אחרת? בשום שלב בלימוד על שוק הכסף (באוניברסיטת תל אביב) לא נגעו בדילמה מאין נוצר הכסף, דיברנו על ההשלכות של הרחבה כמותית והקשר שלה לאינפלציה, צמיחה וחסכון.
ואגב ערן אתה חוזר על העובדה שלא ניתן להחלץ מחוב וישראל מוכיחה כבר עשור שלם שהיא סוגרת יפה את החובות שלה. לגבי האינפלציה האפסית - לשיטתכם כמות הכסף שנמצאת בשוק כיום גבוהה מהמיטוב הנכון. כלומר אם אני מבין נכון המדינה צריכה לבצע צמצום בכמות הכסף שנמצא במחזור. בכלכלת חוב אנחנו נקצץ בשירותים ממשלתיים, מה תעשו בכלכלה מבוססת הדפסה? תקצצו אשראי לבנקים (לעלות את יחס הרזרבה)? תמכרו נכסים ממשלתיים?
השם הוא לירן (WWW) למי שמעוניין
הי לירן
מחקישראל מעולם לא נחלצה משום חוב. ראה את הגרפים של החוב הלאומי והפרטי - הוא רק גדל. אם אתה מתכוון ליחס של חוב -תוצר הסיבה שהוא משתפר היא בהתחלה בגלל חברות היצוא שהתניעו את הכלכלה והכניסו הרבה כסף ואחרי כן בגלל שהחוב של משקי הבית עלה. בכל מקרה לא מדובר על ירידה בת קיימא. הרי מישהו פה צריך לייצר את הכסף לתשלום הריבית על החוב. אם זה לא מגיע מחברות היצוא כמו שקורה מאז 2008 ,זה מגיע מהציבור (בדמות משכנתאות). ויגיע גם הרגע שבו גם הציבור "יחנק" מחובות (כבר קורה היום) ואז הממשלה תאלץ/נאלצת לקצץ עוד ועוד עד שלא יהיה לה מאיפה לקצץ ואז בדיוק כמו באירלנד ואיסלנד תראה זינוק עצום ביחס הזה. אז גם הבלוף של ניפוח בועת הנדלן יחשף.
כמות הכסף צריכה לרדת כדי להגיע לאינפלציה אפסית אלא שבכלכלה בה המדינה לא נכנסת לחוב "מתפנים" לה כספי הריבית (כ-40 מיליארד ש"ח היום).בנוסף מאות מיליארדים מיותרים שמיוצרים על ידי בנקים לניפוח בועות יופנו לכלכלה האמיתית וחלק אחר לא תצטרך כלל. את המחסור אתה מרגיש עכשיו כי הכסף נוצר מחוב ,מופנה לסקטורים שלא עוזרים לך בכלום ואפילו להיפך מזיקים לך בשל עליות המחירים שהם גורמים.
על פי חישובי כלכלני קרן המטבע - ייצור כסף ממשלתי לא מחוב ומעבר לרזרבה של 100% בבנקים, לא רק שלא יגרום להאטה אלא אפילו יאיץ את הצמיחה ב10% ביחס לצמיחה היום.
ערן
היי ערן,
מחקהחוב תוצר יורד עוד משנת 2005 שבו היה כ-95% היום הוא באזור ה-75%. הירידה כבר מתרחשת כמעט עשור ואלמלא הפזרנות הממשלתית היא הייתה מצטמצמת בצורה משמעותית יותר. אני גם לא מבין את הטענה בדבר היותה לא ברת קיימא. אני לא ממש מבין איך קשור נושא הייצוא לו אתה מסמן נקודת מפנה מ-2008. הייצוא מישראל עולה בהתמדה כבר שנים ארוכות כך שאני לא ממש מבין מדוע אתה מחריג את העניין.
בקשר לנושא השני גם כאן אני מוצא סתירות. אם מתפנים עוד 40 מליארד להוצאות ממשלתיות הרי שבכך אתה מעצים את האינפלציה בשיעור ניכר. עכשיו בו ונניח שאנחנו מתנקים אחד מול אחד מול האשראי הבנקאי (שנותן משכנתאות וחמצן לעסקים). עדיין אתה צריך לצמצם את כמות הכסף בכמה עשרות מליארדים כדי להגיע לאינפלציה אפסית.
מה שתיצור הוא מערכת בנקאית שבשנייה אחת מאבדת את כל יכולת מתן האשראי שלה שעליו מתבססים העסקים ובעלי החשבונות הפרטיים. ומנגד ממשלה (שנותנת מעכשיו משכנתאות לכל דורש? אשראי לקיוסק של יוסי?) שלא מסוגלת לכסות את רמת האשראי שהייתה מקודם שהרי אמרנו שכמות הכסף חייבת להצטצמם ומכאן הדרך למיתון סלולה.
גם לגבי הנטייה לחשוב שהבנקים יוצרים בועות מצחיקה קצת. אנשים יוצרים בועות בכל מערכת שתבנה. יש בועה של סטארט אפים שבונים אפליקציות שאף אחד לא צורך (כ-1000 עולות כל יום לאפסטור), אז יש גם בועה בבורסה היום בה נותנים לפייסבוק שווי מגוחך של 100 מליארד דולר. הבועות נוצרות על ידי אנשים והם ימשיכו להווצר בלי קשר לשליטה של גוף כזה או אחר על כמות הכסף.
שוב, על נושא תשלומי הריבית של המדינה אין עוררין מדובר בטמטום צרוף ואכן עדיף להדפיס את הכסף מאשר לגייס אותו. אבל כל יתר הדברים אינם משכנעים אותי. כולל הטיעון המוזר על צמיחה של 10% - שוב אם מצמצמים את כמות הכסף ב-90% אתה לא יכול ליצור צמיחה של 10%, למעשה תיצור קריסה טוטאלית. אני מאמין שדרוש פתרון אחר לבעיה והיא דורשת קודם כל ניקוי אורוות על החטאים שערכנו כל השנים - בראש ובראשונה לחסל את החוב כפי שהוא היום - המשימה אפשרית היא דורשת מנהיגות ואורך רוח.
לערן:
מחקלא התיחסתי לכלכלת חוב, כיוון שהנושא כאן הוא כלכלה נטולת חוב.
בהתיחס לשתי סוגי הכלכלות, אינפלציה יכולה לקרות בשתיהן.
הקשר לאינפלציה הוא ביכולת ליצור כסף יש מאין (מספרים במחשב).
כתבת:
"אם הממשלה תחליט לתת את הכסף לסקטורים מסוימים על חשבון אחרים הרי שזו בעיה שהיא תכניס את עצמה שעלול לעלות לה בשלטון בבחירות אחר כך."
זהו בדיוק המצב כיום בהבדל מסוים:
בניגוד לדבריך הציבור איננו לוקח בחשבון את אופן ניהול הכלכלה כשיקול עיקרי ומכריע בבחירותיו. זהו שיקול זניח בבואו לבחירות.
הסיבה היא שהציבור איננו רוצה להבין בכלכלה . הוא רוצה "להרגיש". כך הוא פועל ומחליט.
לתקשורת תפקיד משמעותי ביצירת "הרגש הנכון" והיא מגוייסת למטרתה ע"י בעלי ההון והשלטון שאינם בוחלים בשקרים, הטעיות ומניפולציות.
סיבה נוספת מכריעה היא שחלק גדול מהציבור, נניח 25%, משתכר היטב ולא יסכים שיפחיתו את שכרו בשם חלוקה צודקת של ההון ובשם ערך השוויון.
להימורך על תחושת הקיפוח, תחושת הצדק ושאיפת השוויון של הציבור אין בסיס. אין בסיס בלא רצון להבנה נכונה ואמיתית של המציאות.
"הממשלה לא תוכל בכל מקרה להתערב במטרות הועדה"
גם כאן אתה שוגה ביתר אופטימיות תוך התעלמות מעובדות ידועות:
הממשלה היא הריבון!
אם יגיע מצב שהממשלה תגיע למסקנה שהועדה המוניטרית פועלת בניגוד יסודי לאינטרסים המושחתים שלה, היא תשנה ותגדיר מחדש את חוקי הועדה כך שיתאימו לצרכיה.
במילים אחרות:
אין בכוחו של שינוי מוניטרי להגן מפני שחיתות, שיחוד, תאוות בצע והפליות, שהדפסת מספרים מאוד מקלה על מימושם.
א.
מחקהממשלה לא יכולה לבטל סתם ככה את הועדה המוניטרית אם הציבור יתנגד לכך בצורה גורפת,כמו שהיום אין לה לגיטימציה לבטל את חופש הדיבור גם אם זה מאד נוח לה. למרות זאת
אם האזרחים לא ירצו לקיים את הןעדה הזו או שיגלו אדישות מכל סיבה שהם ימצאו - הועדה לא תתקים.
אני עושה את המיטב על מנת להציף את כל המידע פה -מכאן והלאה אין לי שליטה על רצונות האזרח אף על פי שאני מאמין שככל שהמצב ילך וידרדר ,יותר ויותר ירצו להכיר את הנושא ויבינו את חשיבותו. אני מסכים איתך שגם חינוך אחר חשוב והולך יד ביד עם השינוי המוניטרי.
ערן
WWW (לירון)
מחק1. הירידה ביחס חוב תוצר אכן מתרחשת עשור וזה מה שכתבתי שעד 2008 היא התבססה על יצוא למדינות שחיו על חובות לא ברי קיימא. ואחרי כן משקי הבית החליפו את היצוא התקוע על ידי לקיחת חובות שאינם ברי קיימא.
הנה הקישור למצב היצוא בישראל. יש גם גרף יפה שמראה את הנסיגה אבל לא מצאתי אותו כרגע:
http://www.tashtiot.co.il/2013/08/05/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%94-59/
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1237099
כלומר המערכת התבססה ועדיין מתבססת על העובדה שניתן להגדיל את החוב ללא סוף (בארץ ובחול) ,מה שמתמטית שגוי.
2. הכוונה ש40 מיליארד דולר (או רובם) מתפנים לממשלה לצורך מימון תקציבי משרדיה. היום ה40 מיליארד הולכים לצורך תשלום הריבית על החוב. אתה לא משנה לפיכך את כמות הכסף במשק אלא רק את היעוד שלו ולכן אתה לא גורם לשינוי ברמות האינפלציה. בהתחשב בזה שה40 מיליארד האלה לא ימשיכו לגדול משנה לשנה בכלכלה שבה כסף לא נוצר מחוב (בניגוד להיום שבה התשלומים על הריבית של הממשלה חייבים לגדול לאורך זמן כי החוב חייב לגדול לאורך זמן כדי לקיים את המערכת) - הרי שפה המעבר לכלכלה חדשה יגרום לצמצום בכמות הכסף שתשקיע הממשלה בעתיד מבלי שתצטרך לקצץ כלל בשירותים שהיא נותנת.
3. המעבר לבנקאות ברזרבה מלאה חייב להעשות בהדרגה. כל החובות הקיימים יוחלפו בהדרגה בכסף ממשלתי נטול חוב ולמעשה הם ימחקו במקום המצב היום שבו הם מגולגלים הלאה אם ישירות או אם בעקיפין. המעבר הזה מתואר באתר positive money:
http://2joz611prdme3eogq61h5p3gr08.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2013/03/Positive-Money-Reforms-in-Plain-English.pdf
גישה אחרת לפתרון היא תוכנית שיקאגו שהותאמה על ידי כלכלני קרן המטבע לתקופתנו לפני שנה:
http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2012/wp12202.pdf
4. אנשים לא יכולים ליצור בועות כי בועות זקוקות לכסף (הרבה כסף) - הגוף היחידי שיכול לספק כסף חדש/אשראי חדש היום הוא הבנק. האם למשל שוק הנדלן ימשיך להתנפח אם הבנקים יחליטו מחר להעביר את רוב האשראי שלהם להשקעות בבורסה במקום נדל"ן? מה יקרה למניות בבורסה אם בתוך כמה שנים יועברו אליהם מאות מיליארדי ש"ח?
אנשים (לפחות חלקם הגדול) לא היו מסכנים 100 מיליארד דולר על פיסבוק אם היה להם בטחון בערך הכסף והם לא היו חייבים למצא אפיק השקעה ששומר על ערך הכסף שלהם שנשחק באינפלציה שיוצרת בצורה תמידית המערכת הזו.
5 . הטיעון "המוזר" על צמיחה של 10% יותר תחת כלכלה ללא חוב הוא לא שלי ,אלא של כלכלני קרן המטבע שחקרו את הנושא ופרסמו את תוצאותיהם במסמך של 70 עמודים מפורטים (ראה בסעיף 3).
אם אתה חושב שהם טעו - הסבר איפה ולמה.
אתה אומר פה דברים נכונים צמצום כמות הכסף בצורה לא פורפורציונלית וכיבוי האשראי באופן מידי יגרמו לקטסטרופה אבל לכן זה לא יקרה במעבר לכלכלה החדשה . תעבור על התוכניות (של positive money ושל קרן המטבע) - תתעמק בפתרונות ואחרי כן אשמח לשמוע ממך הערות עליהן אם יהיו לך.
ערן
צמצום חד בכמות הכסף היא תופעה חוזרת דווקא במערכת הנוכחית שבה בנקים יוצרים את רוב הכסף מחוב ושולטים על כמות הכסף במשק. המכנה המשותף למשבר הגדול ב-29 , למשבר ב-2008 ועוד משברים רבים, הוא שבנקים הקטינו דרסטית את כמות הפקדונות והכלכלה התרסקה.
מחקאחת המטרות העיקריות בשינוי השיטה הוא למנוע מהם לעשות את זה ולעצור את סדרת המשברים המיותרת הזו שהורסת את עולמנו מזה יותר מ-200 שנה.
צודק מי שכתב שממשלה - כל ממשלה - יכולה להחליף את ה"וועדה המוניטרית" אם זו לא תעשה את מה שמצופה ממנה על ידי הממשלה. באותו הינף-החלטה הממשלה יכולה להחליף את הקריטריונים על פיהם פועלת אותה ועדה. ראה את הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה האחראית על "מדד המחירים לצרכן". כיום מדד זה פועל בשיטת "שמש בגיבעון דום": המדד נח לו, בעוד המחירים עולים וגואים, ואין בינו לבין שיקוף המציאות ולא כלום. בו בזמן הרוב המכריע של הפנסיות הצמודות למדד זה נשחקות פלאים. ראה גם את המצב השערורייתי בביטוח הלאומי, גם מוסד זה הוא מעין "וועדה מוניטרית למיסכנים", מוסד שפועל על פי קריטריונים הזויים שמתעמר במיסכנים, אבל עונה להפליא לצורכי הממשלה. ואלה רק שתי דוגמאות של "ועדות בלתי תלויות" שכל מה שמגיע להן שיביאו אותן לעמוד התלייה.
מחקפוסט מעולה ומשמח.
השבמחקרק לתקן טעות נפוצה שחוזרת עוד ועוד - רפובליקת ויימאר זו לא דוגמא נגד מתן הזכות הבלעדית ליצירת המטבע למדינה (תכנית שיקגו) - להפך. זו דוגמא מצויינת להיפר אינפלציה שנגרמה ע"י יצירת כסף בידי בנקים פרטיים.
כך הודה נשיא הרייכסבאנק עצמו, שאכט, בספרו בשנת 1967. הרייכסבנק הוקם במקור ע"י בנקים פרטיים, ואפשר להם להמיר כסף שהם יוצרים מהלוואות למארקים (אפקטיבית להדפיס כסף חדש). הגבלת הזכות הזו לקראת סוף 1923 סייעה לצאת ממצב ההיפר אינפלציה (יחד עם החלפת מטבע). קומהוף כותב על כך במאמרו:
Finally, a brief word on a favorite example of advocates of private control over money issuance, the German hyperinflation of 1923, which was supposedly caused by excessive government money printing. The Reichsbank president at the time, Hjalmar Schacht, put the record straight on the real causes of that episode in Schacht (1967).
Specifically, in May 1922 the Allies insisted on granting total private control over the Reichsbank. This private institution then allowed private banks to issue massive amounts of currency, until half the money in circulation was private bank money that the Reichsbank readily exchanged for Reichsmarks on demand. The private Reichsbank also enabled speculators to short-sell the currency...
When Schacht was appointed, in late 1923, he stopped converting private monies to Reichsmark on demand, he stopped granting Reichsmark loans on demand, and furthermore he made the new Rentenmark non-convertible against foreign currencies. The result was that speculators were crushed and the hyperinflation was stopped.
Chicago Plan Revisited, p. 27
http://www.stanford.edu/~kumhof/chicago.pdf
לספר המקורי:
Schacht, H. (1967), The Magic of Money, translation by P. Erskine, London: Oldbourne.
עומר
http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2110493
השבמחק"וזה לך האות, כשאתה רואה שנפל נירון מזרחי שבדמשק נפלה מלכות בני מזרח"
השבמחקעורב
הגורם המרכזי שצריך להיות אחראי על ייצור הכסף הוא המדינה. היא יכולה להשתמש בועדות כאלו ואחרות או באמצעים שונים אבל האחריות היא בידי השלטון הנבחר.
השבמחקהחשש כי המדינה תנהג בחוסר אחריות, נכון באותה מידה גם לתחומים אחרים כמו בטחון או חינוך, אבל זוהי מהות הדמוקרטיה שכאשר השלטון אינו פועל לשביעות רצון העם, אפשר להחליף אותו.
הבעיה, במקרה של הכסף, היא שרוב רובו של העם אינו מודע כלל למצב ולאפשרויות השונות ולכן לא מסוגל להציב בפני השלטון את האלטרנטיבות הקיימות למצב ואת הפתרון הראוי.
בכל מקרה,המציאות כיום היא שיש גורם שאחראי לייצור ולהפצת הכסף, אלא שהוא גוף פרטי שפועל למטרות רווח בלבד וחסר כל אינטרס של טובת האזרחים או המדינה. ברור שאת זה חייבים לשנות.
אמן.
מחקמה שאני מתקשה להבין זה מדוע אי אפשר פשוט יותר רגולציה על הבנקים וקוים אדומים כפי שהשוק המשותף ביקש מהחברות שלו של יחס חוב תוצר.
השבמחקאגב, מטבעות שכונתיים יביאו לידי מעילות ורמאויות וקשה לפקח עליהם.
שמיים.
מחקאתה צריך לשאול את עצמך האם אתה רוצה לחיות בעולם בו אתה משועבד לחובות אין סופיים. האם המצב בו אתה משלם ממשכורתך עבור תשלומי ריבית על חובות המדינה הוא מצב שמתאים לך להמשך החיים. אתה צריך להבין שכל תשלומי המסים במקור מיועדים לתשלומי ריבית על חובות המדינה. הסכום 40 מיליארד ₪ בשנה.
שאל את עצמך האם אתה רוצה לחיות תחת עול משכנתאות מטורף שרק ילך ויגדל או שאתה רוצה לחיות ברווחה שמתאימה ליכולת הטכנולוגית הקיימת בעולם.
שאל את עצמך, אם יש אפשרות לשנות את המצב באופן שיאפשר לך ולמשפחתך לעתיד לחיות ולהתפתח ללא איום מתמיד של גובי חובות רק על ידי שינוי של אופן הפקת מספרים אלקטרונים במחשב , האם התשובה אינה ברורה ?....
שמים, אני אנסה לענות לך:
מחק1. הייתה רגולציה טובה. מאוד טובה. כבר הגענו לשם, כביכול (גלאס-סטיגל) ואז הבנקים פשוט הפעילו לובי סופר עוצמתי במטרה לרכך ולבטל את הרגולציה הזאת, והם הצליחו.
2. היו קוים אדומים. השוק המשותף (הארופי) דרש קריטריונים נוקשים בשביל להתקבל. מה היה הפתרון? לבשל את הספרים.
וזה מתקשר למה שכתבת על מטבעות קהילתיים (שגם הם, אפעס, מורכבים ממספרים אלקטרוניים במחשב) ומה שאורי וערן מנסים מאוד חזק לא להבין: שאיפה שיש אנשים וכסף, יש רמאויות, אינטרסים והשפעות זרות.
בגלל זה ועדה מוניטרית לא תעבוד, אלא אם כן היא תהיה מאוישת ברובוטים.
ובעקיפין, ועדה מוניטרית שחוקיה נקבעו מראש ומאוישת ברובוטים - זהו הביטקוין המוכר לנו כבר. אם לא הוא אז צאצא שלו (אפשר לדוגמה במקום לקבע את כמות המטבעות, להסכים על נתון קונצנזוס כגון גודל האוכלוסיה.)
מה שחשוב זה שהאלגוריתם צריך לקבוע, לנטר ולאכוף כמה כסף יש במחזור, ולא אנשים.
אכן, "לחיות ברווחה שמתאימה ליכולת הטכנולוגית הקיימת בעולם" זאת המטרה הראויה שהיה ניתן כבר להשיגה בשנות ה 50.
מחקמדוע שאנשי הקשר הון-שלטון-בנקים ירצו לוותר על העושר העצום שנופל בחלקם בזכות כלכלת חוב?
יש לך פתרון?
העורב,
מחקתמיד שאנשים יהיו מעורבים גם תמיד יהיו שחיתויות ורמאויות -
מי שיבנה את האלגוריתם של מטבע ביטקוין גרסא 2.0 (או איך שלא יקראו לו) ויזין לו את הנתונים יהיו גם אנשים. וכמו שלועדה המוניטרית יהיו חוקים ברורים ליצירת כסף ,כך יהיו חוקים ברורים גם לאלגוריתם. ויגיע הרגע שבו הממשלה בלחץ ארגון או קרטל X או Y ובהשראת משבר כלשהו תבוא לעם ותגיד לו שחייבים לשנות את חוקי הועדה המוניטרית או שחייבים לשנות את האלגוריתם כי הוא "כבר לא מתאים לתקופה הנוכחית".
כך או כך בין אם תהיה ועדה מוניטרית "ממוחשבת" או בין אם תהיה אנושית -אין תחליף לידע של הציבור וככל שהידע יהיה גדול יותר כך יהיה יותר קשה לעבוד עליו ולהפעיל עליו כל מיני מניפולציות שמקורן בשחיתויות ורמאויות.
והתהליך מתרחש כבר עכשיו ולא רק בכלכלה:
היום למשל כבר לא פשוט ליצא גז סתם ככה כי במסיבת עיתונאים שר האוצר אמר שזה מה שטוב לנו.. הממשלה היום צריכה לתת הסברים מעמיקים, נתונים מגובים, הערכות אמת וכו' כדי לשכנע את העם.
היום לא מספיק גם להפחיד כדי לתת למשל חיסון נגד פוליו אלא צריך לנמק ,להמציא את הניסויים , לאשרר עובדות ,להוכיח נכונות וכו'...
ערן
מחק
אנשים רגילים לא יכולים לבנות אלגוריתם כגון ביטקון, הביטקויון הומצא על ידי מדינה ותפקידו להחליש את הדולר כחלק ממלחמת המעצמות.
מחקעורב
לעורב השני: יאללה יאללה. (וגם: מה זה אנשים רגילים?)
מחקערן, אני חושב שהדברים שאתם כותבים נובעים מאי-הבנה חלקית לגבי איך ביטקוין עובד.
את ביטקוין הנוכחי כבר אי אפשר לשנות בצורה משמעותית. אפשר לתקן באג פה ושם, אבל את "הרעיון המכונן" אי אפשר כבר לשנות. הסיבה היא שביטקוין מבוסס בlow-level על קונצנזוס של הלקוחות והכורים.
אם מחר תחליט (אתה, או אפילו מייצר המטבע המקורי) שצריכים להיות פי 2 מטבעות, אף אחד לא יחליף את הקוד שלו (זה לא באינטרס), ותוכל לדבר ללמפה, אפילו אם זה "האינטרס הלאומי".
היופי בביטקוין, הוא שאתה קובע את ה"חוקים" פעם אחת בהתחלה, ואז אם הם מקובלים על פלוני, הוא משתמש ו/או כורה את המטבע. אם הוא חושב שזה קשקוש אז הוא פשוט לא נכנס לכלכלה הזאת מלכתחילה.
אם מדינה תחליט להשתמש בקריפטו-מטבע כבסיס מוניטרי, אם היא תחליט להכניס לקוד שלו "עזים", אז אנשים פשוט לא ישתמשו בו!
לגבי הידע הציבורי אני כמובן מסכים, ולכן וודאי כבר הבנת שמאוד חשוב לי להיות פה ולהדגיש לקוראים שפרט לפתרון ה"ועדה המוניטרית" שלכם, יש עוד פתרונות...
;)
נ.ב. במודל "מושלם" סטייל האייק, יש גם ביטקוין וחבריו, וגם את המטבע המדינתי ללא חוב שלכם, ואפשר לשלם מסים ולסחור עם אנשים אחרים באיזה מטבע שבא לך, וMay the best coin win. כך, הועדה המוניטרית שלכם, Has someone to keep it honest, וזה לדעתי באמת הטוב שבשתי העולמות (תובנה שלקח לי קצת זמן וקריאה של האייק להגיע אליה.)
מה אתה אומר?
עוד שאלונת קנטרנית:
מחקאם כתבת: "תמיד שאנשים יהיו מעורבים גם תמיד יהיו שחיתויות ורמאויות", אז איך אתה יכול להציע ועדה כלשהי, אי פעם?
אני חושב שריבוי מטבעות משלימים באופן עקרוני זה רעיון טוב, זה יכול להוסיף יציבות למערכת מפני קריסות, בנוסף לשינוי הכסף המדינתי (תכנית שיקגו). הנה הרצאה על הנושא הזה ברנרד לייטאר מדבר על "אקולוגיה של מטבעות" כהשלמה לתכנית שיקגו:
מחקhttp://www.youtube.com/watch?v=GH2b6U2CaQU
העורב,
מחקכשכתבתי ביטקוין 2.0 התכוונתי למטבע אינטרנטי כלשהוא - הכוונה היתה שאם הוא לא ימצא חן בעיני הממשלה הם יוכלו לשנות את האלגוריתם ואם לא תהיה להם אפשרות לשנות את האלגוריתם הם ישנו את המטבע.
באופן עקרוני, אני אישית לא מאמין בקיומו של מטבע שהוא "נטול מגע יד אדם" שישמש כמטבע לאומי. לדוגמא:
אם אתה יוצר מטבע אינטרנטי דימיוני ה"שקלקוין" עבור מדינת ישראל שמתאים בדיוק לצרכיה ויום למחרת נופל על תל אביב טיל גרעיני - האם השקלקוין ידע לענות למצב הקיצוני הזה שמשנה את כל פני הכלכלה שעל בסיסו הוא נוצר? אני בספק אם לטכנולוגיה היום יש את היכולת המתאימה לתת מענה גמיש לכל התרחישים האלה ללא התערבות חיצונית. אבל אשמח לגלות פה בעתיד שאני טועה.
לגבי הערתך האחרונה:
אני חושב שמדובר בפתרון שהכי מתקרב למושלם. מטבע לאומי שנשלט על ידי המדינה ולצידו מטבעות משלימים (לאו דווקא רק קריפטו מטבעות) שגם נותנים מענה לצרכים ספציפיים שהמטבע הלאומי לא נותן , גם מהווים אלטרנטיבה בזמן שאחד המטבעות קורס וגם כמו בכל תחרות בריאה נותן מוטיביציה למנהלי המערכות או לממציאי האלגוריתמים לנהל מערכת או להמציא מערכת כמה שיותר הוגנת ושקופה שמשרתת כמה שיותר טוב את האזרח.
ערן
לעורב,
מחקלגבי השאלה הקנטרנית שלך אענה לך בשאלה קנטרנית אחרת משלי:
אם תגור בשכונה מלאה בגנבים אז מה הטעם שתנעל את הדלת אצלך בבית עם כמה מנעולים, אם גם ככה יש סיכוי טוב שיפרצו לך אותה?
יש שיטות שמעודדות שחיתות ורמאויות (ראה השיטה הכלכלית הנוכחית) ויש שיטות שמערימות קשיים על ביצוע מעשים פסולים אלה. זה שיש מושחתים ורמאים זה לא אומר שאנחנו צריכים להשאיר את הדלת לא נעולה בפניהם רגע לפני שינסו לפרוץ אותה.
ערן
אני לא מצליח להבין את היתרון שבמטבעות משלמים קהלתיים, פרט לצד החברתי וליתרונות שבקרוב לבבות. במילא המדינה תתנגד לעסקאות במטבעות שאין אפשרות לגבות מע"מ ומס הכנסה.
מחקהשאלה היא מהו אותו יצור חמקמק שנקרא "מטבע קריפטו-מדינתי" - בכל מקרה אני אחזיר בחזרה אליך - מה היית מצפה שיעשה מטבע "טוב"? איך היית מצפה שהוא יתנהג?
מחקלתפיסתי, מה שהיה קורה במקרה התיאורטי מאוד שהצגת הוא שערך המטבע היה צונח דרסטית מה שהיה מייצג את הכלכלה החדשה והמצומצמת שנוצרה - אבל אני אשמח להבין יותר טוב למה התכוונת.
בכל מקרה, אם הייתי צריך לבחור *רק* אחד? הייתי מעדיף קריפטו על מטבע נשלט-אנוש תמיד.
אם לזרום עם האנלוגיה שלך, כנראה שהייתי מעדיף מנגנון ממוחשב שישמור לי על הדלת מאשר שומר אנושי (שקל לשחד או לאיים עליו).
נ.ב.
מציק לי שאתה כותב "אם הוא לא ימצא חן בעיני הממשלה הם יוכלו לשנות את האלגוריתם ואם לא תהיה להם אפשרות לשנות את האלגוריתם הם ישנו את המטבע."
אין לזה משמעות. האלגוריתם הוא הוא המטבע. המשפט הזה הוא סתום.
ניתן להשוות מטבע לתשתית מיים, המדינה דואגת להזרים את המיים לכלל הציבור והציבור שותה, אז לפתע המדינה תחליט להפליר את המיים הציבור יפסיק לשתות? ברור שהוא ימשיך
מחקכסף מטבעו חייב להיות מוגבל אחרת אין לו ערך, לדוגמא אם כסף היו אבנים אז כולם היו עשירים לכן כסף הוא דווקא זהב.
מטבע הביטקוין צמוד לכוח העיבוד, ככל שכמות המעבדים תגדל בעולם כך יהיו יותר ביטקוין, זה נותן כסף מוגבל עם הדפסה מותאמת לקידום האנושי, לכן לדעתי הביטקוין הוא פתרון טוב מאד.
רק גופים בסדר גודל של מדינות יכולים להוציא מטבע כזה לפועל.
שחיתות היא עניין של חינוך ושיטה, ברגע שהשיטה מחנכת לגנוב אזבני אדם גונבים.
עורב
עורב2,
מחקמטבע הביטקוין לא באמת צמוד לכוח העיבוד, וזאת כי יש לו את התכונה הייחודית של Self-Regulation (בלי ועדות וטפסים).
תכפיל את כוח החישוב שכורה ביטקוין? תוך שבוע עולה הקושי לכרות אותו פי 2, ואותו כוח חישוב כפול כורה את אותה כמות מקורית שהיה כורה לפני שבוע.
אכן יש גוף שהוא יותר גדול ממדינה שיכול להוציא מטבע כזה לפועל - האינטרנט על קהילת היוזרים והמתכנתים הענפה שלו.
העובדה שהקוד פתוח מאפשרת לכל אדם עם הידע והרצון לכך, למצוא באג ולתקן אותו. אם התיקון נכון ואלגנטי, אז הוא יחלחל הלאה. אם לא אז לא.
אני דווקא חושב ששחיתות וחמדנות היא חלק מהטבע האנושי, אז גם אם תיתן שיטה שמחנכת אנשים בדיוק ההיפך, תקבל אנשים מושחתים. אתה יכול לראות דוגמאות לכך בכל מיני נסיונות קומוניסטיים ו/או טוטאליטאריים.
לפחות אנחנו מסכימים שכסף מטבעו חייב להיות מוגבל, גם זה משהו. :)
להמשיך את ההשוואה למים, זה שקול לזה שהמדינה תיתן לחברה פרטית בעלות על כמעט כל המים במדינה ותאפשר לחברה לקבוע כמה מים להביא לאזרחים ולאיזה מהם. בנוסף, החברה הפרטית תדרוש מהאזרחים ומהמדינה להחזיר לה חזרה את כל המים שהם השתמשו בהם, יחד עם ריבית של עוד מים נוספים על השימוש הקודם במים - מאיפה יביאו את המים להחזיר? בעיה שלהם.
מחקהעורב,
מחקלדעתך ערך המטבע בדוגמא שנתתי היה צונח דרסטית לעומת מה שהיה וזה היה מייצג את הכלכלה החדשה והמצומצמת שנוצרה. אבל מצד שני בצורה הפשטנית ביותר(המציאות בוודאי הרבה יותר מורכבת) ערך המטבע נגיד ביחס לדירות לא אמור להשתנות כי כל הדירות שיהרסו יהיה שווה פחות או יותר לכל האוכלוסיה שגרה בו ונהרגה חלילה בפיצוץ הזה. כלומר על פניו ההיצע והביקוש ישמרו ולכן ערך המטבע לא אמור להשתנות. לעומת זאת הממשלה תצטרך להשקיע כספים רבים בשיקום תוך שיקול של מניעת אינפלציה וכן לעמוד בפני התקפות ספקולנטים. בשורה התחתונה מה שאני רוצה להגיד שהמציאות הרבה יותר מורכבת ובילתי צפויה מסתם לעשות אלגוריתם ולצפות שהוא ידע לחזות את כל ההשפעות הפנימיות (רעידות אדמה ,גילוי נפט וכו) ,את כל ההתרחשויות החיצוניות (מלחמה עולמית, משבר עולמי) ואת מצב המדינה בעוד שנה, מצב האוכלוסיה, הצרכים שלה והתנאים האיזוריים.
המטבע האידיאלי הוא מטבע יציב שלא צובר או מאבד ערך. הוא אמור בסך הכל להיות כלי עזר למסחר ולא המטרה. ביטקוין רחוק מלהיות מטבע אידאלי כי כמות הייצור שלו מוגבלת ולא מותאמת לצרכי הכלכלה. לכן הוא מטבע שמעודד אגירה ,מונע נזילות ובעל פוטנציאל להפוך לבועה, שכן אני לא מכיר הרבה בעלי עסקים שיהיו מעוניינים לסחור במטבע שערכו עולה ב200% בחודשים וצונח ב70% שבוע אחר כך. אין בטחון במטבע כזה. גם מטבע שעולה ב5% ביום ויורד ב10% ביום למחרת וההפך הןא לא מטבע מספיק יציב לסוחרים. תראה למשל מה קורה כשהשקל יורד או עולה בכמה אחוזים כמה רעש נוצר.
לגבי הדוגמא עם האלגוריתם. אתה רואה את כל המטבעות האינטרנטים המוצפנים מעיני הביטקוין אבל יכול מחר לקום מטבע אינטרנטי אחר שבו הממשלה תוכל לשלוט על כמות הייצור שלו ולעדכן נתון זה מידי פעם. מה מונע מייצור מטבע כזה? ויכול להיות שהמדינה תחליט להשתמש בביטקוין כמטבע לאומי.. ואם לא יהיה לה טוב איתו היא תחליף אותו במטבע אחר.
כנ"ל לגבי ועדה מוניטרית -הממשלה יכולה לשנות את יעד הועדה אם תחוקק חוק שיאפשר לה זאת ואם לא אז היא יכולה גם להחליף את הועדה בגוף אחר שיתאים לה.
ערן
http://www.youtube.com/watch?v=c7E9SUwlooE
השבמחקCapisce?
ערן, מדוע מחקת מהציטוט של אדייר טרנר שהבאת כאן, שמתחיל במילים:
השבמחק"ברגע שאתה מודה שהממשלה יכולה להדפיס כסף..." את המשפט:
"מפחדים בצדק מכך שהממשלה תנצל לא כראוי את הכוח שלה להדפיס כסף, כמו שהיה בזימבבואה בעשר השנים האחרונות או בתקופת ההיפר־אינפלציה בגרמניה בזמן רפובליקת ויימאר."?
ערכתי שוב את תמצית הראיון והשמטתי עוד הרבה מאד דברים שתוכל לקרא עליהם בראיון המלא בכלכליסט (יש קישור במאמר), כך שהכל גלוי ומפורסם. מומלץ בחום אגב לקרא את המאמר המלא.
מחקהמטרה להנגיש רק את תמצית הראיון שכן הזכויות המלאות עליו הם לא שלי.
כך או כך ובלי שום קשר המשפט הזה הוא בעיתי ושנוי במחלוקת - ראה תגובה מ 30 באוגוסט 2013 15:14
ערו
מה שהיה בזימבבואה אינו קשור כלל להתנהלות רשלנית של הממשלה.
מחקבזמבבואה החקלאות נוהלה בידי אנשים מערביים עד שהעם החליט לתפוס את מקומו, הבעיה הייתה שלא היה להם ידע מספיק כיצד לגדל באותה היעילות וכך קרה שהכלכלה של ארץ המילירדארים הרעבים נסוגה אחורה כאשר המטבע צובר היפר אינפלציה.
המשל הוא לעולם אל תסתמך על ידע ומשאבים חיצוניים אלו בסופו של דבר יפעלו נגדך.
זאת גם אחת הסיבות שארגון הפשע מדינת ישראל בחרה להשבית את פרוייקט הלוי ועוד הרבה פרוייקטים אחרים בשביל בצע כסף תוך הפקרת עם שלם והסתמכות על כלכלה אחרת.
עורב
נו טוב זה חוסר העמקה. בזימבבוה החקלאות היתה חוות חקלאיות פרטיות של לבנים בתקופה שהיא היתה רודזיה, השחורים גזלו מהם את החוות, אלו לא היו זרים שניהלו אלו היו מקומיים, חלק מהעם אבל בצבע הלא נכון. החוות הופקעו וניתנו מתנה למקורבי הממישל. דבר דומה קרה באוגנדה. הגזלה היתה יותר בסגנות של לנקות את החוות מנכסיהם ללא כוונה לעבודה קשה.
מחקפרויקט הלביא נסגר כי לא היה כדאי כלכלית, אמריקה ממנה אותו והציעה להעביר את הכספים לשימושים אחרים, היה ברור שהמטוס עד שיטוס לא יהיה מתקדם כמו החלופות, יקר יותר ולא יהיה מותר למכור אותו ליצוא
גם לא הייתה כוונה להעמיק אלא להדגיש שהמטבע משקף את הכלכלה של אותה מדינה.
מחקפרויקט הלביא לא אמור להיות כלכלי, הלביא ושושלותיו בהחלט יכלו להיות מטוס מתקדם ובהחלט יכלו לתרום לכלכלה האזרחית ואפילו לכסות את עלותו הגבוהה, אך לא נתנו לכך סיכוי מאחר והאוייב אמריקה שכנעה כמה מושחתים לרפד את כיסם בכסף רב ולסגור את הפרוייקט.
לכן אמריקה היא לא רק מדינת השקר והכזב אלא גם גנבת המוחות והידע מספר אחת בעולם, אז בעצם אמריקה מתקיימת בדיוק כמו עבריינים ביד אחת גונבים ביד שנייה מחסלים.
עורב
ציטוט:
השבמחק"השאלה המרכזית היא מדוע לא יוצא לפיד גם נגד השכר של בכירי חברות הביטוח: על הכוונה של הפניקס להעניק שכר ?עלות של 15 מיליון שקל למנכ"ל אייל לפידות, על הכוונה של הראל להעניק לצמד המנכ"לים שלה שכר בעלות שנתית מצרפית של כ-16 מיליון שקל, על שכר של יותר מ-4 מיליון שקל ליו"ר כלל ביטוח דנה נווה בעבור 85% משרה, או על מענק של אי תחרות למנכ"ל מגדל יונל כהן בסכום של יותר מ-8 מיליון שקל.
בה בשעה שעל הבנקים לפיד אינו מפקח, והוא יכול להתערב בשכר של לאומי רק מעצם היותה של המדינה בעלת מניות בבנק, הרי שבחברות הביטוח יכול לפיד להתערב יותר באגרסיביות. חברות הביטוח, נזכיר, מפוקחות על ידי המפקח על הביטוח שיושב במשרד האוצר. כך שאם שכר של מיליונים אינו ראוי בעיני לפיד בבנקים, מדוע הוא ראוי בחברות הביטוח? אולי כי הבנקים הם מטרה נוחה וקלה יותר לזכות בנקודות אהדה בציבור."
מתוך:
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/503/530.html?hp=16&cat=170&loc=11
לדעתי לפני שאתה מסתכל על שכר הבכירים כדי שתסתכל על הגניבה האמיתית והיא רווחי החברות.
מחקשבמדינת חלם ישראל קרטלים עושקים את הציבור יום יום ולא נותנים לאף אחד להתחרות בהם בדרך של פשע תוך רמיסת חופש העיסוק וכבוד האדם.
אז במדינת החלם מנסים להלחם בשכר הבכירים ושכחו כמובן את הבעיה האמיתית חוסר תחרות קרטלים ומונופולים שבתורם גורמים גם לשכר גבוהה לבכירים, אך שכר הבכירים הינו רק סיפטום של גוף חולה (נ.ב. חולני)
עורב
יפה אמרת!
מחקלדעתי השאלה האמיתית היא למה בעלי המניות של החברות האלה מסכימים לזה...
השבמחקזה נקרא קלפטוקרסי אם אינני טועה, מילה טובה ללמוד Kleptocracy
השבמחק