פרופ' ישראלי לכלכלה טוען שזיהום הים לא מטריד אותו "כי הוא לא דג"

מאת :ערן הילדסהיים

פרופ' אבי שמחון, מהכלכלנים הבכירים והמשפיעים בארץ, עומת בהרצאה שערך באוניברסיטה העברית עם הטענה שהשיטה הכלכלית אותה הוא מלמד גורמת לנזק בלתי הפיך לסביבה. התשובות שנתן עלולות דווקא לגרום לנזק בלתי הפיך ללימודי הכלכלה. צפו בדבריו

פרופ' אבי שמחון הוא מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית ומשנת 2010 שימש כראש הוועדה המייעצת לשר האוצר לשעבר יובל שטייניץ. באחת ההרצאות שלו (ראו סרטון למטה) הוא התבקש על ידי אחד הסטודנטים להגיב על הטענה שהשיטה הכלכלית אותה הוא מלמד מחייבת קיומה של צמיחה אינסופית. לפיכך לב הטענה היא שמדובר בשיטה שלא יכולה להתקיים בעולם עם משאבים סופיים ושמכלה את אותם משאבים ללא התחשבות בדורות הבאים.

הסטודנט ביקש משמחון להתייחס להשלכות של אחת מתופעות הלוואי של צמיחה אינסופית והוא מירוץ הצריכה האינסופי, כמו למשל הצורך של האנשים להחליף את מכשיר הסלולר שלהם כמעט מידי שנה.
פרופ' שמחון הגיב בפליאה באומרו: "אם כיף לי להחליף כל שנה מכשיר סלולרי אז מה אתה רוצה? זה כיף לי". הסטודנט הקשה ואמר שההחלפה הזו באה על חשבון השמדת משאביו המוגבלים של כדור הארץ. שמחון מבחינתו לא הבין מה הבעיה בכך: "אם אני משלם על זה, אני עובד בשביל זה, יש לי את המשאבים, אם לא גנבתי ולא גזלתי את המשאבים שאיתם אני קונה את הסלולרי כל שנה, מה רע בזה?"
כשהתעקש הסטודנט לגבי ההשלכות שיש לכל התהליך הזה על זיהום הסביבה טען שמחון כי כל עוד המדינה מרוויחה כסף מהזיהום אז זה בסדר. לפי הלוגיקה שהציג שמחון הכסף שהמדינה גובה מהגורמים המזהמים משמש להוצאותיה ומשם מוזרם "לדברים טובים". הוא התעלם מהאבסורד בו חלק מהכסף הזה הולך למימון שירותי הרפואה הניתנים לנפגעי הזיהום או לכריית קרוב ל-1000 קברים עבור אלה שנפטרים ממנו בשנה. על פי מחקר של המשרד להגנת הסביבה כ-620 בני אדם מתים מזיהום אוויר שמקורו בפעילות אנושית בשנה. וזה רק באיזור תל אביב.
הסטודנט לא ויתר וטען שחלק מהנזקים שנעשים היום בלתי הפיכים כמו זיהום האוקינוסים. לזה שמחון ענה שהוא לא דג ולכן הוא לא ממש מוטרד מזה, לדבריו הוא כן יהיה מוטרד אם יראה זפת על החוף. הוא המשיך לטעון כי הזיהום אמנם הוא לא רצוי אך הוא צריך להמדד מול התמורה שמקבלים עבורו.

https://www.youtube.com/watch?v=XBz7qKbovKk

מה ששמחון לא הסביר הוא מדוע בלימודי הכלכלה אין שום ראיה ביקורתית על השיטה הקיימת ביחס לנזק הרב שהיא גורמת לסביבה. מדוע ההתייחסות היחידה היא רק להקמת מנגנוני פיצוי תוך התעלמות ממה שנשאיר לדור הבא. כמו כן לא ברור מדוע באקדמיה מתעקשים שלא לפתוח בדיון בדבר האפשרות לקיומן של שיטות כלכליות /מוניטריות נוספות שמעודדות צריכה שפויה.
לצפייה בהרצאה במלואה לחצו כאן