מדוע הרפורמה להגבלת השימוש במזומן תחזק את השליטה הבנקאית בשוק האשראי?

מאת: צחי בן יוסף.

בשבוע שעבר פורסמו בדה מרקר עיקרי הרפורמה החדשה שמטרתה להביא לצמצום השימוש במזומן בישראל. עד כה דובר פה רבות על ההשלכות השליליות בהגבלת השימוש במזומן. אולם על פי הידיעה, הרפורמה תכלול בין היתר גם את ביטול השימוש בצ'קים סחירים. לבנקים תינתן הרשות להנפיק אך ורק צ'קים בעלי חותמת למוטב בלבד. מדובר בצעד טכני לכאורה אך כזה שהולך להעלות חיוך גדול אצל הרבה מנהלי בנקים על חשבון לא מעט עסקים קטנים ובינוניים בישראל.

אז מה הבעיה עם ההחלטה הזו?

אז קודם כל  רקע קצר על שוק האשראי בישראל:
קרטל הבנקים ומצוקת האשראי הכללית במשק הביאו לצמיחת שוק פורה של אשראי חוץ בנקאי אשר ניתן ע"י חברות אשראי חוץ בנקאיות מוכרות. החברות מספקות אשראי מתחרה לבנקים ומהווים בלון הצלה בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים. למען הסר ספק, לא מדובר ב"שוק אפור" אלא בשוק לגיטימי צומח. כיום אף ניתן למצוא ברשימת הבורסה באחד העם שתי חברות כאלו אשר נסחרות בבורסה(נאוי ואופל באלאנס), והם חלק מ2,323 בעלי רישיון לנותן שירותי מטבע (נש"מ). לפי משרד האוצר היקף הפעילות בשוק החוץ בנקאי לנכיונות צ'קים ופעולות בנקאיות נוספות (הלוואות בלון והעברות כספים למשל) הינו כ100 מיליארד ש"ח בשנה.

איך זה עובד?

כיום עסקים רבים הזקוקים לכסף נזיל לצורך מימון פעילותם , פונים לנכיון צ'קים בעלי תאריך פרעון עתידי הנמצאים ברשותם. זאת במקום לבקש הלוואה מהבנק או להכנס לאוברדרפט שיאלץ אותם לשלם ריבית או עמלה גבוהה יותר. החברה החיצונית שמנכה את הצ'ק מעניקה מעין "הלוואה בטוחה" לבעל העסק. ההלוואה נושאת ריבית הנקבעת בהתאם לזמן שנותר עד תאריך פירעון הצ'ק.

לאור העובדה שבשנים האחרונות הבנקים הפנו את מרבית מקורות האשראי שלהם לטייקונים ותאגידים גדולים, סבלו העסקים הקטנים והבינוניים ממצוקה אמיתית של אשראי. לואקום שנוצר נכנסו בתי אשראי החוץ בנקאיים ,שהחלו לנכות גם הם צ'קים. היום רוב האשראי הניתן על ידי חברות האשראי החוץ בנקאי מתבסס על נכיונות צ'קים סחירים. כל זאת על פי חוק ובפיקוח משרד האוצר והרשות להלבנת הון. סך כל הפעילויות של נותני שירותי המטבע החלו לכרסם אט אט בנתח האשראי שנותנים הבנקים והיום הם מהווים כבר כ15% ממנו.

בנקים, אוהבים תחרות?
הבנקים לא היו אדישים לכרסום בהכנסותיהם. אט אט החלו לצוץ תקנות בנקאיות בלתי כתובות אשר עומדות בניגוד לתקנות בנק ישראל, מתוך מטרה להקשות על פעילות נותני שירותי המטבע. כיום המצב הוא פשוט וברור - אין פתיחת חשבונות נש"מ חדשים בבנקים בישראל. מדובר בחשבון מיוחד לחברות הפרטיות אשר נותנות שירותי מטבע שונים. לא מאמינים? גשו לסניף הבנק שלכם וכנסו לרגע למנהל הסניף. ספרו לו שאתם רוצים לפתוח חשבון נש"מ ולהתחיל לתת הלוואות לעסקים וחברות באופן עצמאי, ותראו איך הוא יגיב.
היות ואין מידע בנקאי רשמי אודות מספר חשבונות הנש"מ, ניתן רק להעריך כי רוב החברות הפעילות בענף מבצעות את פעולות האשראי בחשבון עסקי רגיל, מה שכמובן אסור על פי החוק.

נחזור לבעיה
כדי לבצע את הליך ניכיון הצ'ק, עליו להיות סחיר. מדוע? כי למעשה ניכיון הינה פעולה של סחר בחוב. אם כתוב על השטר חוב(צ'ק למשל) למוטב בלבד, הרי שהוא אינו סחיר ולא ניתן למכור אותו או לנכות אותו. כפועל יוצא, עסקים וחברות לא יוכלו יותר לנכות צ'קים בחברות אשראי חוץ בנקאיות. חשוב לציין שגם הבנקים משתמשים בנכיון צ'קים ככלי נפוץ ושכיח למתן אשראי עסקים וצעד זה ישפיע גם עליהם. יחד עם זאת, בניגוד לחברות החוץ בנקאיות לבנקים ישנה הסמכות והיכולת להעניק אשראי במגוון כלים נוספים.

ומדוע צעד זה בכל זאת טוב לבנקים?

כשלקוחות הבנק מנכים היום צ'קים גם ממקורות חוץ בנקאיים, הרי שהעסק מגדיל את המינוף שלו ואז הבנק נפגע כי הסיכון שלו גדל. לעיתים, בוחרים עסקים שלא לנכות צ'קים בכלל אצל הבנקים אלא רק בחברות חוץ בנקאיות- הן כי המחירים בחוץ על הניכיון לעיתים זולים יותר, והן מהסיבה שכך הם יכולים לקבל אשראי נוסף מהבנק בדמות הגדלת מסגרת עו"ש או קבלת הלוואה לטווח ארוך למשל- כלי אשראי שלחברות החוץ בנקאיות אין יכולת לתת.לפיכך אם הרפורמה החדשה תיושם היא תחזק את השליטה של הבנקים בשוק האשראי. מנגד תעמיד חלק מהעסקים הקטנים והבינוניים במצוקת אשראי גדולה.

פרסום הרפורמה הרישמית צפוי להתבצע בשבועות הקרובים והיא תשפיע על שוק אשראי אשר כיום מגלגל כ1.2 טריליון ₪ בשנה. נכון לעכשיו, "רק" 63% משוק זה נמצא בידי קרטל הבנקים.
הכותב הוא כלכלן לאשראי עסקי