יום שישי, 4 באפריל 2014

בי"ס לכלכלה אמיתית - איך באמת מערכת הבנקאות עובדת?



האם יש הגבלה על ייצור הכסף של הבנקים? איך הם מיצרים אותו? מהו יחס רזרבה והלימת הון? למה החובות רק גדלים? כל אלה ועוד בשעור הנוכחי של הבית הספר לכלכלה אמיתית


לפניכם הסבר מעמיק אך פשוט למנגנון מאחורי המערכת הבנקאית עובדת.
פוזיטיב מאני הבריטי הוא הארגון הגדול בעולם לחקר המערכת המוניטרית. חלק ממחקריו היו בשיתוף עם גורמים בתוך הבנק המרכזי באנגליה. הנה סדרה בת שישה חלקים המתארת לעומק כל מה שרציתם לדעת על בנקאות וכסף בתקופתנו.

מתורגם לעברית (המעבר בין החלקים נעשה אוטומטית):

https://www.youtube.com/watch?list=PLimhMRaI8JQU33MFSjIgqKvN8VJRKotbF&v=WbtAkEMB65c



11 תגובות:

  1. הסרט The Cure 2014
    הסרט הוא על חוקרת צעירה שחייה נמצאים בסכנה כשהיא מגלה שחברת התרופות שעבורה היא עובדת פיתחה תרופה לסרטן שנים רבות קודם לכן. הם לא פרסמו את זה כי זה יהרוס את מכירות התרופה כימותרפית שלהם.
    The film is about a young female researcher whose life is in danger when she discovers the pharmaceutical company she works for had developed a cure for cancer many years earlier. They haven't released it because that would destroy their chemotherapy drug sales.

    השבמחק
  2. 85 האנשים העשירים בעולם,עשירים יותר מחצי מאוכלוסיית כדור הארץ יחד.

    יחדיו, העושר של המאיון העליון העולמי שווה ל–110 טריליון דולר - פי 65 מהחצי העני יותר של אוכלוסיית כדור הארץ. ובישראל, שבה רמת האי־שוויון היא מהגבוהות בעולם המפותח, ההכנסה הממוצעת של העשירון העליון היתה גבוהה ב–2011 פי 22.5 מההכנסה הממוצעת של העשירון התחתון.
    ״למעשה, יש לנו שתי כלכלות בארה״ב: כלכלה אחת שאפשר לראות בעיתונים הכלכליים - הכלכלה של שוק המניות, האקזיטים בהיי־טק ומגזר הפיננסים, שמצליחה מאוד בימים אלה; והכלכלה השנייה, זו של האמריקאים הרגילים, שלא מצליחה להתרומם, שבה שיעור האבטלה מסתיר את המציאות של האבטלה, שבה רבים הפסיקו לחפש עבודה לחלוטין ויש לנו מספר שיא של מובטלים לטווח ארוך. במקביל, יש תופעות כמו האחים קוך (צ׳ארלס ודיוויד קוך, מהתעשיינים העשירים בארה״ב, א"ש), שיחד יש להם 50 מיליארד דולר, יותר ממה שיש ל–45% מהאמריקאים יחדיו, ומשתמשים בהון שלהם כדי להתערב בפוליטיקה האמריקאית ולהקים מנגנונים פוליטיים משלהם, מריצים מועמדים משלהם ומפיצים שקרים דרך התקשורת. זה מסוכן מאוד לדמוקרטיה״.

    http://www.haaretz.co.il/tm/1.2288108

    השבמחק
  3. אני אתן לך את התשובה שנתתי למי שהראה לי את הכתבה הזאת:
    "ארה״ב נהפכה מדמוקרטיה לפלוטוקרטיה, וכעת היא מאיימת ליהפך לאוליגרכיה."
    אני מציע קפיטליזם-שלטון הכסף או בעגה עממית שוק חופשי.
    מה שיש עכשיו זה פלוטוקרטיה=הון+שלטון.

    אתה מציע סוציאליזם - שלטון המדינה בכל. שהגירסה הקיצונית שלה זה קומוניזם.

    ברגע שמפרידים את ההון מהשלטון יכול להיווצר שוק חופשי.
    אם לא מפרידים אז יש פלוטוקרטיה כמו עכשיו ברוב העולם(אולי חוץ משוויץ) או סוציאליזם כמו בשבדיה.
    אני אומר ששוק חופשי זה גן עדן הרבה יותר טוב משבדיה.
    אתה מוגבל במחשבה שלך לשבדיה כי אתה לא מבין כלכלה לעומקה. לא חקרת אתה ניזון מעיתונות פשטנית.

    תבדוק את האתר קו ישר ותגלה את "אמריקה".
    לחץ על הקומיקס בצד שמאל באתר.
    אחרי 13 פרקים של קומיקס אתה תבין הרבה יותר מכל הפרופרסורים האלה שמסובבים לך את הראש.

    השבמחק
    תשובות
    1. ויש אפשרות נוספת, משהו בנוסח סוציאל דמוקרטיה שהיא שילוב בין הקפיטליזם החזירי לקומוניזם - הגדלה משמעותית בשירותים הבסיסיים שהמדינה נותנת מכספה שלה (נטול חוב), תוך מתן חופש עיסוק מלא ועידוד העבודה היצרנית.

      מחק
    2. אפשר לחילופין להסתכל על ההיסטוריה ולבחור את מה שעבד באמת. זה יותר טוב מלנחש או לתמוך בדרך שנשמעת טוב.

      הסיבה שארה"ב הגיעה למעמד מרכזי כ"כ נעוצה במאה ה-19ותחילת ה-20. באותה תקופה התפיסה הייתה "מינמום ממשלה". תחומים ללא ממשלה התפתחו במהרה. הבעיה שהכנסות הממשלה ממיסים גדולו ואיתם הממשלה. ככל הגדלה התערבות הממשלה, נוצר אפקט של חניקת ההשגשוג הכלכלי.

      בקיצור אם אתה באמת רוצה לעזור לעניים ומעמד הביניים תפסיק לקחת מהם, למנוע מהם דברים בעזרת חוקים ולזייף את הכסף שלהם (הקלה כמותית). סגור את הבית הלבן (או לפחות הפוך אותו לאוהל) והמצב רק ישתפר

      מחק
  4. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  5. אני מנסה להבין את ההבדל בכוח ההגבלה שבין ה Reserve Ration לבין ה Liquidity Ratio, נניח ומנסים לאכוף שם Liquidity Ratio, אז הבנק המסחרי קונה אג"ח של הממשלה מהבנק המרכזי תמורת מזומן דיגיטלי. אוקיי, אז מה הבעיה אל מול Reserve Ratio?

    השבמחק
    תשובות
    1. ההבדל הוא בתוצאה..
      reserve ratio משמעותו שהבנק לוקח את אותו יחס הרזרבה (מכאן נעבור לעברית.. נניח שהוא 50% לצורך הדוגמה) ומניח אותו בכספת מאובטחת היטב במרתף הכי נמוך שלו - מוציא אותו לגמרי מהמחזור. ממילא התנפחות הכסף הבנקאי מוגבלת - עד P2.
      יחס נזילות משמעותו שהבנק צריך להחזיק בנכסים נזילים (בכספת הכי מאובטחת במרתף הכי תחתון, הדלת השניה מימין) כנגד ההלואות שהוא מעניק. אבל - נכסים נזילים מוגדרים לא רק כשטרות ומטבעות אלא גם אג"חים. עכשיו - על החזקת שטרות ומטבעות אף אחד לא ישלם לבנק ריבית והבנק לא יראה שום רוח, אז הבנק מעדיף לרכוש בעזרת הכסף 'האמיתי' שנכנס לו אג"חים, והבנק ישלם תמורת האג"חים האלה בכסף 'האמיתי' שאותו הוא היה אמור לשמור בכספת באופן חסר-תועלת לגמרי, עד שבא אותו גואל בדמות המוכר שלהם שמכר אותם לבנק, וגאל אותו מהצורך להחזיק שטרות חסרי תועלת בכספת.
      התוצאה הצדדית היא שהכסף ה'אמיתי' (שטרות וכו') חוזר לשוק - ומאפשר צמיחה מחודשת בהיצע הכסף. מה שאומר שיחס הנזילות לא באמת מגביל את יכולת הדפסת הכסף הבנקאית - אלא רק מאט את הקצב.

      מחק
    2. הסבר מצויין! תודה רבה.

      מחק
  6. תקנו ביטקוין
    "אם אתם רוצים לחיות"
    (כמו שאומר שוורצנגר)
    מטבעות מתחרים.
    נקמוטו הוא המשיח הדיגיטלי.

    השבמחק
  7. ערן למה אתה לא שם בבלוג פורום?
    ושאלה עניינית בנק הדואר עובד על אותו רעיון של הבנקים הרגילים?

    השבמחק