על הקשר בין נשים, חרדים והשיטה

אין היום מי שלא רוצה שיוויון בנטל במיוחד אם הוא בצד של הנטל. הבעיה מתחילה כשמנסים ליישם שיוויון תחת שיטה שמושתתת בבסיסה על אי השיוויון. לתוך הניגוד הבילתי אפשרי הזה נכנסים פוליטיקאים ובין אם מתוך רצון לצבור קולות או בין אם מתוך אמונה שלמה משלים את הציבור שזה אפשרי.
בעקבות  המון תגובות ושאלות שקיבלתי על המאמר שפורסם פה ביום שני בנושא השיוויון בנטל ,  אנסה לתאר ברצף של שאלות ותשובות מהי אותה שיטה? מדוע  השיטה מבטיחה שגם אם כל המגזר החרדי יצא לעבוד מצב החילוניים לא יהיה טוב יותר? מדוע היחידים שיהנו מהצטרפות החרדים לשוק העבודה הם בעלי ההון? והכי חשוב מה באמת צריך לעשות כדי לצקת תוכן אמיתי למושג הזה שנקרא השיוויון בנטל ומדוע יש עתיד לא מתכוונת כרגע לממש אותו. ולספקנים שבינכם ממתין גם נתון מפתיע בסוף המאמר.

פתח דבר

אם נשווה היום את שוק העבודה אצלינו למיכל מתכת מלא מים, כשהמים הם לצורך העניין העובדים , הרי בכל שנה למעלה מ5% מהמים שמוזרמים למיכל נשפכים החוצה. על מנת שיהיה אפשר להכיל את כמות המים הנוספת הזו צריך להגדיל את המיכל ,כלומר להוסיף לו עוד חומר גלם (במקרה זה מתכת).

אותו דבר בשוק העבודה -החומר גלם שבעזרתו אפשר יהיה להגדיל במקרה זה את שוק העבודה הוא הכסף. אם יהיה יותר כסף יהיה אפשר להעסיק עוד עובדים. כמה פשוט. אלא שבניגוד למתכת שהיא משאב מוגבל בטבע,כמות הכסף יכולה להיות אינסופית. אלא שדווקא פה האדם החליט לפני 100 שנה ליצור שיטה שהמחסור בכסף הוא חלק מובנה בה וזה הבסיס שמונע את האפשרות לשיוויון בנטל העבודה ונרחיב על כך בהמשך.

מה המשמעות של שילוב חרדים בשוק העבודה על פי השיטה הזו?

"יש עתיד" פרסמה שלשום בדף הפיסבוק שלה תגובה רישמית למאמר של הכלכלה האמיתית בנושא  ובה הפנו לכתבה של כלכליסט הטוענת שההשקעה בגיוס החרדים תחזיר עצמה אחרי 3 שנים [קישור]. אולם פה עולה השאלה:
מאיזה בחינה ההשקעה בחרדים תחזיר את עצמה? מבחינת התמ"ג (התוצר המקומי) ? הרי אין קשר בין התמ"ג לשוויון בנטל ולעושר האזרחים כפי שנראה בהמשך. אז אולי מבחינה כספית? בואו נבחן את העניין:
כמו שראינו, בשביל ליצור עוד מקומות עבודה צריך עוד כסף אלא שהחרדים שיגויסו לעבודה לא יכולים לייצר כסף. היחידים שרשאים לייצר כסף במדינה אלו הבנקים והם עושים זאת בכל פעם שהם מלווים לנו אותו . לפיכך אנחנו מקבלים משוואה פשוטה להפליא: כדי שיהיו יותר מקומות עבודה לחרדים ,כמות החובות לבנקים תצטרך לגדול ואנחנו בונים על החרדים או על המעסיקים שלהם שיקחו את החובות האלה. התוצאה תהיה  שהחרדים יהפכו במהלך כזה להיות בעצם מכונות מהלכות לייצור חובות.בדיוק כמו שהפכו את כל החילוניים בעשרות השנים האחרונות.

יש דוגמא מהעבר שמוכיחה את הטענה הזו?

אירוע דומה התרחש בישראל לפני בערך שלושה עשורים מהצד החילוני דווקא. באותה התקופה היה עדיין מקובל שלמשפחה יהיה מפרנס יחיד. חלק ניכר מהסקטור הנשי נשאר לדאוג לצרכי הבית ולעזור בגידול הילדים. אלא שאז לאט לאט החלה בחברה דהלגיטימציה לאותן נשים. הן החלו להיות מוצגות כפרזיטיות, פרמיטיביות, עצלניות ,נצלניות ,תורמות לאי שוויון וכאלה החיות על חשבון בן הזוג העובד (נשמע מוכר מסקטור אחר?). דווקא אותן נשים שהחליטו אם מרצון או מחוסר ברירה להחליף את החום האמהי בחום של עובדות מדינה או מטפלות במהלך היום,  הפכו להיות פתאם "האמא האידיאלית" . השאלה היא לפיכך : האם מצבן הכלכלי של אותן משפחות השתפר בעקבות כניסת הנשים למעגל העבודה ? התשובה ההגיונית אומרת שהיינו צריכים לצפות שאותן משפחות יחזיקו היום הון כפול משל הוריהם, אלא שהתמונה שונה: די לראות את הורינו שיכלו אפילו עם מפרנס יחיד במשפחה לרכוש דירה ועוד לחסוך בשבילנו, לעומת התקופה הנוכחית שבה זוג היטקיסטים ממוצע מתקשה לקנות דירה לעצמו ואם יוריש משהו לילדיו אלו יהיו כנראה בעיקר חובות. 

אז איך בדיוק עובד המנגנון שגורם לנו לעבוד יותר ויותר אבל להיות עם פחות הון ומה הקשר של זה לשיתוף החרדים בחברה?  

חשוב קודם כל להבין שאנחנו בלופ אינסופי שסופו קריסה.  בלופ האינסופי הזה אנחנו למעשה הופכים למכונות אינסופיות ליצור כסף לטובת שכבה מאד מצומצמת באוכלוסיה.
אני אסביר: כשאתה לווה כסף אתה צריך להחזיר יותר ממה שלוית שזו הריבית. בשביל להחזיר את הריבית צריך ליצור כסף חדש אלא שגם את הכסף החדש אפשר ליצר,כמה אירוני, רק מחוב נושא ריבית.כך בלופ אינסופי החוב חייב לגדול כל הזמן כדי שלא יהיו פשיטות רגל ועל הדרך הוא מגדיל גם את המחסור שלנו בכסף כי ככל שהחוב גדול יותר ככה גם הריבית הצמודה אליו ושחסרה לנו גדולה יותר. זה נכון לחובות שלנו ,של החברות ושל המדינה.
כדי להתגבר על המחסור בכסף אנחנו צריכים לעבוד יותר ויותר, אלא שהמחסור גדל בקצב גדילת הריבית (בריבית דריבית) ושעות העבודה שלנו גדלות בפחות ,מה שמצריך עוד ידיים עובדות ואז גם בת הזוג מצטרפת לשוק העבודה. מאחר שברור שגם היא הרי לא תוכל לעמוד בקצב הריביות, פתאם מופיעים כלכלנים בכירים ואומרים לנו שהבעיה בכלכלה היא בכלל שהנשים לא עובדות מספיק ולכן צריך לדאוג שלא יראו את ילדיהן עד 17:00 בערב במקום עד 12:00 ,הכל כדי שיתפנה להם זמן לעבוד כמובן.
(צפו בכלכלן הבכיר ד"ר יעקב שיינין אומר את זה רק לפני חצי שנה מדקה 2:16-  1:50 בקישור כאן)

ד"ר שיינין מספר שנשים שצריכות לפגוש את הילדים שלהם
בצהריים במקום רק בשעות הערב מהוות מכשול לצמיחה

ואם גם בת הזוג לא עוזרת,  המדינה שגם לה חוב הולך וגדל אבל ההכנסות ממיסים תקועות, תנסה לצרף גם את החרדים כמקור להכנסה נוספת. אלא שברור שגם החרדים לאורך זמן כבר לא יספיקו למלא את תאבונה של הריבית ואז מה השלב הבא? שגם לילדינו יארגנו זמן כדי שיוכלו לעבוד? שיבטלו את גיל הפרישה? שימצאו מגזר חדש שיכנס לשוק? בסופו של דבר, אין שום מערכת בעולם סופי שיכולה לגדול ללא סוף ולכן כניסת החרדים שיצליחו להיקלט בעבודה, תאריך במעט את הונאת הפרמידה הזו במקרה הטוב אך לא תפתור אותה. העובדה היא שבשאר העולם אין חרדים והפלא ופלא כל האזרחים נמצאים באותה הבעיה כמו של הישראלים עם חובות גבוהים ,מחסור בכסף ועלות מחיה שלא מפסיקה לעלות. 

אז את מי משרת המנגנון הזה שגורם לנו לעבוד בלי סוף ולמי הוא מועיל ?

בגדול: לבנקים.כל אדם שעובד גם מייצר חובות אם בצורה ישירה (לצורך מימון עבודתו) או עקיפה (דרך צרכנים שלווים כדי לקנות את המוצר שלו) . על כל חוב כזה משולמת ריבית שנכנסת לקופת הבנקים. 

דבר שני המגזר הבנקאי נהנה גם מהצמיחה בתמ"ג (בתוצר המקומי) של המשק. ככל שאתם עובדים יותר אתם מגדילים את התמ"ג . אלא שהצמיחה בתמ"ג בסך הכל מאפשרת לנו ולמדינה להחזיר את חובותינו לבנקים  אך לא תורמת כמעט בכלום לאיכות חיינו ואינה קשורה כלל למושג שנקרא "שיוויון בנטל".כלומר כלכלה בה אזרחים בודדים מנהלים את מרבית הפעילות הכלכלית בעוד שהשאר נלחמים על כל שקל (כמו שקורה היום), תהיה זהה מבחינת התמ"ג לכלכלה בה הפעילות הכלכלית מתחלקת בצורה שווה בין האזרחים [קישור]

אז מה הפתרון ומדוע דווקא ממנו 'יש עתיד' מתעלמת?

הדרך היחידה לצאת מהמערכת האי שיוויונית הזו היא לצאת מהלופ האינסופי שתיארתי . הדרך לפרק את הלופ זה לשנות את השיטה הכלכלית שלנו מהיסוד ובראשיתה לפרק את המונופול של הבנקים על ייצור הכסף כך שיתאפשר לייצר גם כסף ללא חוב לרווחת הציבור  (ראו תוכנית בדיוק בעניין של קרן המטבע כאן ועוד הרבה פתרונות ישימים כאן). אלא שפה צריך להתעמת עם הבנקים ועם בעלי ההון ויאיר לפיד היה הרי הפנים של הבנק הגדול במדינה והופיע בשמו   בקמפיין פרסומת נרחב שהיה בכלי התקשורת. מספר 5 שלו היה יו"ר של בנק גדול בישראל. גם המערכת הנוכחית שלו לבחירות מומנה על ידי עשרות בעלי הון ו33 מיליון ש"ח שאת רובם הבנקים הלוו לו. היום יש עתיד על פי הסכם משלמת 4% ריבית שנתית לקרוב ל100 אנשי עסקים על הערבויות הבנקאיות שנתנו ללפיד כדי שיבחר [קישור]. אז נכון אומרים שצריך לשפוט אותו לפני מעשיו בהווה ולתת לו צ'אנס ואני הראשון שאשמח לתמוך בו אם אגלה שהשתנה, אלא שכשנשאל לפני כשלושה חודשים בנושא בחוג בית, לפיד ענה לו שכל מה שסיפרתי לכם עכשיו במאמר, זה בכלל מעניינו של ברננקי והפדרל ריזרב [קישור]. 

ואם עדיין לא שוכנעתם בנכונות המאמר אז קראו את זה:

במאמר של כלכליסט ,שיש עתיד תומכת בו, יש מלא חורים החל מההתעלמות מהחלק של הוצאות הצבא על החרדי ועד התעלמות מהאפשרות שהחרדי לא ימצא עבודה אבל בואו נניח שלמרות הכל הוא יאומץ ויעבור בצורה חלקה.במקרה כזה הרי הרווח למדינה לפי אותו תחקיר יגיע ל67 מיליון שקל בשנה שזה...אתם מחזיקים חזק? 0.008% מהחובות של כולנו לבנקים [קישור].  אם עדיין לא שמתם לב אנחנו הולכים לקראת ריב בין שכנים על מטלות הבית בו בזמן שהבית עצמו עומד להתמוטט בכל רגע על כל יושביו כולל על ילדי שני הצדדים שלא אשמים בכלום.העצוב בדבר  הוא שמי שגרם מלכתחילה לסכסוך השכנים הוא אותו קבלן שבנה את הבית ולא רוצה שלרגע נרים את הראש, נראה את הסדקים בקירות ונתאחד כולנו כדי להחליף אותו בקבלן אחר.