מקור של דאגה אמיתית

מאת: משה שלום

ברשומה זו נעסוק במשהו קצת עקיף לכאורה לשווקים הפיננסיים. מדובר בעניין גיאו-פוליטי אשר מרכז את מלוא תשומת הלב הכללית ולא כל כך את הסוחרים, למרות שהגיאו-פוליטיקה היא שטח התעניינות חובה לכל מי שבאמת רוצה לדעת מה קורה בצד הפיננסי של חיינו.

 ההתפתחויות בעיראק, ובמיוחד "שיתוף הפעולה" המוצע לאיראן על ידי ארה"ב על מנת לרסן את הסלאפיסטים הסונים המתקדמים בצעדי ענק במדינת שתי הנהרות, היא דבר מדהים ומעורר מחשבה נוגה. לא רק זאת, אלא שהתבשרנו על משלוח של כ-300 חיילים אמריקאיים על מנת "להגן" על השגרירות בבגדד וזאת כצעד ראשי של תגובה למה שקורה בשטח שם. 300 כנגד תנועה עממית מתגברת. אולי הם ספרטנים...

לפני שנפתח את הנושא, נזכר בכל המהלך ההיסטורי כולו: הורדת רודן אכזר (סאדאם חוסיין) ממניעים שעד היום לא כל כך ברורים, כאשר אי מציאת הנשק להשמדה המונית הכריחה את ממשל בוש לתת גוון של דמוקרטיזציה לכל המהלך. ומה התקבל? קריסה של המדינה לחלקיה השבטיים-דתיים, ועכשיו כיבושה הפוטנציאלי על ידי הכוחות הקיצוניים ביותר בקשת האסלאם המיליטנטי.

ארגון ISIS שובה חיילים של צבא עיראק

רגע, זה נשמע קצת מוכר, לא? טוניס (ממשלת אחים מוסלמיים), לוב (פירוק, ואנדרלמוסיה שהכוח הבולט בה הוא השבטיים הדרומיים הדוגלים בג"יהאד של כל צפון אפריקה), עלייה מחודשת של הטאליבן בכל האזורים הכפריים של אפגניסטן (כאשר יש עדיין את הקואליציה המערבית בשטח), מצרים (שהצליחה על ידי פוטש צבאי לשחרר את עצמה, בינתיים, מתוצאות הניסוי הדמוקרטי שם), וכמובן סוריה, ששם הרודן סירב על דעת עצמו (איזו חוצפה מצידו) לאפשר את זריקתו לכלבים. מזרח תיכון חדש באמת.

אבל, הקונטקסט העיראקי הוא מיוחד בגלל שני אלמנטים חשובים באמת:
הנפט שיש מתחת לרגלי תושביה, והשליטה על המפרץ הפרסי. לא רק זאת: עיראק הייתה שנים רבות גם מאזן כוח מול האיום האיראני, והיום מנהיגת המערב מבקשת את עזרתה של מדינת ה"מולות" לעצירת קריסה ואיום אסלאמי אחר.

מה זה אומר לגבי עלייתה של איראן כמעצמה אזורית? מה זה אומר לגבי המרוץ שלה לגרעין? ומה זה אומר על יכולתה לשלוט בצורה ישירה, או עקיפה על הזרימה השוטפת של הנפט, והגז, מן האזור כולו? לא פלא שמחיר הנפט משקף עצבנות גדולה, למרות שזו נראית כעת כתגובה רגעית לאירועים המיידיים.
לדעתי, יש כאן אפשרות של שינוי אסטרטגי דרמטי, שבו העולם המערבי יראה בשיעים הקיצוניים, את מגנם מפני הרעה הגדולה יותר המגיעה מן הסלפא הסונית. כמו, שבזמנו, בן לאדן היה לעזר רב במיגור הכיבוש הסובייטי באפגניסטן.
האביב הערבי הופך אט אט לסיוט כולל, שבו הברז על חלק נכבד מן המאגר האנרגטי העולמי יהיה נתון תחת מטריה של מאבק כוחות בין גרועים, וגרועים יותר. דרך אגב, בסיטואציה כזו, שבה המערב "סומך" על איראן על מנת להילחם את מלחמתו כנגד קבוצות כמו ה-ISIS, מתגבר הספק ביכולתה של מדינתנו הקטנה למנוע את ה"לא יעלה על הדעת", דהיינו הפצצה האיראנית.

ובכל זאת, מילה לגבי השפעת כל זה על השווקים: 112 היא רמת המחיר בחוזה ה-WTI (חוזה על נפט), שכל הסוחרים מסתכלים עליו. אחריה 116, אך מעל זה קיים חור שחור של חוסר התנגדות, אשר יכול לגרום לתנועה מאוד חדה כלפי מעלה. ומה יקרה לשוקי המניות, בעולם של 150-200 דולר לחבית, ביחד עם צמיחה כה אנמית?

הכותב הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל