מאת: משה שלום
אחד מן הפרדוקסים של תקופתנו היא קיומו האינסופי של הכסף למי שיכול להשתמש בו, מול המועקה ההכנסתית של מי שאינו נמצא במעגל הזה. ברוב המקרים שבהם עולה נושא "הפער החברתי" בארץ ובעולם מדברים על פערי הכנסות, רמת חיים או אי צדק חברתי. כל אלו מצביעים על היכולת של חלק קטן מן האוכלוסייה לחנך טוב יותר את ילדיו או לקבל טיפול רפואי ברמה גבוהה יותר. כאיש פיננסי אני רוצה להוסיף עוד אספקט של אותו פער חברתי והוא יכולת יצירת בטחון כלכלי עתידי או גידול של ההון הקיים.
אחד מן הפרדוקסים של תקופתנו היא קיומו האינסופי של הכסף למי שיכול להשתמש בו, מול המועקה ההכנסתית של מי שאינו נמצא במעגל הזה. ברוב המקרים שבהם עולה נושא "הפער החברתי" בארץ ובעולם מדברים על פערי הכנסות, רמת חיים או אי צדק חברתי. כל אלו מצביעים על היכולת של חלק קטן מן האוכלוסייה לחנך טוב יותר את ילדיו או לקבל טיפול רפואי ברמה גבוהה יותר. כאיש פיננסי אני רוצה להוסיף עוד אספקט של אותו פער חברתי והוא יכולת יצירת בטחון כלכלי עתידי או גידול של ההון הקיים.
מה שברור הוא שהאמרה הידועה: "כסף מביא כסף" לא הייתה נכונה יותר מאשר בתקופה שבה אנו חיים. למעשה, ככל שהמשבר הכלכלי עמוק יותר בחברה מסוימת, התופעה הזו חמורה יותר.
לפניכם גרף, המראה את מה שאני מנסה לתאר במלים בצורה הכי ויזואלית שיש:
ניתן לראות מייד את המגמה השלטת. ככל שאנו מתרחקים מן ה-1% העליון, אחוז הנכסים של אותו ציבור מתחלק יותר ויותר לכיוון חוב מול נכסים הוניים. ממצב של ה1% העליון שבו ההון קיים בעסק ובחסכון המגוון לכיוון של העשירונים האחרונים שבו רוב הנכס שלהם הוא הבית העיקרי המהווה למעשה את רזרבות ההון היחידה שנשארה. למי שיש בית כזה. כמו כן, העקומה האדומה מראה היטב את התפתחות היחס בין החוב להכנסה ועם מי הוא מיטיב.
הגרף הוא עוד כלי מחזק של תחושת הבטן שלנו לגבי המציאות. כאשר פערי "החיסכון" גדלים כפי שפערי "ההכנסות" גדלים נלקחת מן השכבות הנמוכות גם התקווה להצליח ולשרוד את הזמנים הקשים. זה כמובן מביא לחוסר השקט החברתי המלווה כמעט תמיד את מה שאנו מכנים משבר כלכלי.
בשבוע שעבר, ג"נט יילן, ראשת הפדרל רזרב האמריקאי, עברה עוד אבן דרך חסרת משמעות במסלול המוכר של הבנק המרכזי החשוב בעולם. אותן מילים אותה עמדה מתחסדת בדבר אפקטיביות הצעדים שנעשו עד כה עם דגש על הבעת תיקווה לגבי העתיד, כאשר מרכז תשומת הלב הייתה על רמז אפשרי להעלאת ריבית קרובה. כיאה למי שגדלה תחת צילו של אלן גרינספאן היא לא סיפקה גם הפעם את הסחורה הספציפית הזו.
וכך יש לנו עכשיו 15 מיליארד דולר לחודש של כסף חדש (!!) המיועד למי שיכול להשתמש בו ולא עבור מי שבאמת צריך אותו. לדעתי פער "יכולת ההטבה העצמי", שציינתי לעיל, הוא פער קשה יותר מאשר פער הכנסתי מיידי כי הוא מקבע את המצב עבור דורות קדימה.
לפניכם גרף, המראה את מה שאני מנסה לתאר במלים בצורה הכי ויזואלית שיש:
 |
| העשירים מחזיקים בנכסים. העניים בחובות. |
הגרף הוא עוד כלי מחזק של תחושת הבטן שלנו לגבי המציאות. כאשר פערי "החיסכון" גדלים כפי שפערי "ההכנסות" גדלים נלקחת מן השכבות הנמוכות גם התקווה להצליח ולשרוד את הזמנים הקשים. זה כמובן מביא לחוסר השקט החברתי המלווה כמעט תמיד את מה שאנו מכנים משבר כלכלי.
בשבוע שעבר, ג"נט יילן, ראשת הפדרל רזרב האמריקאי, עברה עוד אבן דרך חסרת משמעות במסלול המוכר של הבנק המרכזי החשוב בעולם. אותן מילים אותה עמדה מתחסדת בדבר אפקטיביות הצעדים שנעשו עד כה עם דגש על הבעת תיקווה לגבי העתיד, כאשר מרכז תשומת הלב הייתה על רמז אפשרי להעלאת ריבית קרובה. כיאה למי שגדלה תחת צילו של אלן גרינספאן היא לא סיפקה גם הפעם את הסחורה הספציפית הזו.
וכך יש לנו עכשיו 15 מיליארד דולר לחודש של כסף חדש (!!) המיועד למי שיכול להשתמש בו ולא עבור מי שבאמת צריך אותו. לדעתי פער "יכולת ההטבה העצמי", שציינתי לעיל, הוא פער קשה יותר מאשר פער הכנסתי מיידי כי הוא מקבע את המצב עבור דורות קדימה.
האם יש סיכוי שנחזה בשינוי לטובה בעניין זה? לצערי זה נראה עדיין די ערטילאי כל עוד ה-1% הנהנה הוא שקובע את כללי המשחק.
משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל
משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל
תודה רבה משה על הגרף מאיר העיניים.
השבמחקמה שאני לא מבין זה איך ה-1% יושב בשקט וחושב שהעניינים ימשכו כך לאורך שנים ועשורים.
המהפיכה הצרפתית פרצה בגלל ענייני מיסוי וחוסר שקט חברתי, גם בשל קיטוב חברתי.
הגליוטינה המשיכה לעבוד כ-10 שנים לאחר מכן..
מי שחושב שהמון עני, שנדחק לפניה ובוער מזעם לא יעלה על גבעת הקפיטול או על הכנסת במועד כזה או אחר חי בסרט.
אפילו אם תסריט קיצון כזה לא יתרחש הצמיחה גמורה ולהרבה זמן.
אני חושב שרוב האנשים בחובות מנסים להקטין חובות ולכן מקטינים צריכה.
גם אם יהיו מיליון מליארדים בארה"ב הם לא יצרכו כמו 250 מיליון אזרחים עניים מבחינת גיוון המוצרים.
מסקנה: יותר עניים ומעמד ביניים שנמחק = פחות צמיחה ברת קיימה לאורך זמן.
חשבתי שמילת הקסם אצל כלכלנים היא צמיחה, לא?
http://tamritz.wordpress.com/2014/09/20/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9F/comment-page-1/#comment-1454
השבמחקהסיפור הזה הוא שירת הברבור של העידן התעשייתי. אנחנו נחזה בעליית ריבוי של מערכות כסף מקומיות כך שכסף כבר לא יהיה משאב עם פיקציה של מחסור. קהילות קטנות ומרוחקות יוכלו לשוב לסחר עצמי פנימי והציעירים יתרגלו לסחור במטבעות אלו ויעשו בהן שימוש בעסקים שהם יקימו
השבמחקאם בבתי הספר היו מלמדים את כולם כיצד לייצר נכסים, להשקיע ולהקים עסקים, במקום או בנוסף לתעודת בגרות חסרת תועלת, יותר אנשים היו יכולים למצב את עצמם באחוזונים העליונים. גם אם הם נולדו ל"אבא עני" ולא ל"אבא עשיר" הם היו יכולים להפוך בעצמם לאבא עשיר.
השבמחקלשנות את כללי המשחק זו מגמה חשובה ואצילית, אבל כל זמן שלא השתנו, יש לתת לילדים כלים לשחק את המשחק ולא לגרום להם להפסיד מראש.
איזה קשקוש מטופש באמא'שך..
מחקאם בכלל, אם היו נותתנים לאנשים הלוואות ללא ריבית מטעם המדינה ללימודים ו/או לדיור (אבל לא להקמת עסק שבמקרים רבים זו השקעה שזורמת לפח) זה היה מקטין את נפח החוב של הציבור משמעותית.
לא אמרתי לתת לאנשים הלוואות להקמת עסק, אלא ללמד אותם את החשיבה היזמית ואת הקונספט של יצירת נכסים במקום התחייבויות.
מחקלדעתי בימינו אסור לאדם להסתמך על הלימודים האקדמאיים לצורך פרנסה, יותר יותר אקדמאיים נזרקים למעגל המובטלים ולא מצליחים לצאת מזה.
לא דומה חשיבה של יזם לחשיבה של עצמאי.
להרחבה עיינו בספר המפורסם אבא עני אבא עשיר.
המטרה של מערכת ה"חינוך" היא לא לעודד חשיבה עצמאית או יוזמה. מערכת ה"חינוך" נועדה להכשיר חיילים ציתנים, אזרחים שלווים ומשלמי מיסים טובים. והיא עושה עבודה מעולה.
מחקאתה, כהורה (בהווה או בעתיד) צריך לחנך אנשים חופשיים, עם חשיבה עצמאית ויכולות ששוות משהו למישהו. כל זה למרות קיומה של מערכת ה"חינוך" ולא בזכותה.
לימוד ליצירת נכסים לכשעצמו הוא בעייתי. בעצם מדובר בחינוך המכוון לאיך אני מרוויח כמה שיותר ועושה כמה שפחות. במילים אחרות - שאחרים יעבדו בשבילי. ברגע שמוציאים את האלמנט המוסרי מכמעט כל דבר בעצם ובפרט בנושא זה - כל דרך שתהיה בחיים לא תעבוד לזמן ארוך ותמיד יהיה מי שיחייה על חשבון האחר.
מחקהשמועה אומרת שסבא של חבס היה פקיד בטאבו שעוד היה באלגן והקרקע היתה זולה מאוד ופשוט העביר קרקעות שלא היה להם בעלים ע"ש חבס.
השבמחקז"א חבס הנכד עצמו איש עסקים גרוע כמו דנקנר ופשוט קיבל כסף בירושה.
מדוע באתר הכלכלה האמתית שחרת על דגלו את הרפורמה המוניטארית, המאמרים והתגובות לאחרונה אינם משקפים את הבעיה היסודית והראשונית של הכלכלה, הכשל הראשוני של הכלכלה, הוא הכשל המוניטארי, לאמור הכשל של יצרני הכסף הפרטיים שפועלת כמכונת הון השואבת את העושר הלאומי לצמרת הפירמידה הסוציואקונומית. נא לקרוא על כך באתר זה - ראו בית הספר לכלכלה אמתית.
השבמחקאין ספק שאֵם כל הבעיות זו הצרה המוניטרית. למרות שהנושא נדון כבר כמה פעמים יש מקום להעלות אותו שוב למען הקוראים החדשים.
מחקבכל מקרה הנושא הזה הוא לא הכי סקסי בעולם והרבה יותר קל למשוך אנשים חדשים דרך נושאים שקרובים לליבם ולכיסם ואולי בכך לגרום להם להתעניין יותר בשאר הכתבות באתר - בין היתר כאלה העוסקות הנושא הנ"ל.