יום שלישי, 2 בספטמבר 2014

10 עובדות מטרידות לגבי מיזם הבנק החברתי בישראל

מאת: ערן הילדסהיים

אופק היא אגודה שיתופית שמובילה את הקמת הבנק החברתי בישראל. אגודה זו שרצה על הטיקט של ערכים חברתיים, דמוקרטיה ושקיפות סוחפת אחריה את אהדת הציבור שצמא כל כך לשינוי המיוחל בתחום הבנקאי. אבל מה קורה באמת בתוך האגודה הזו? האם אופק באמת פועלת על פי הערכים שהיא מדברת עליהם והאם בנק ישראל באמת מסייע לה ,כמו שהוא מציין מעל כל במה תקשורתית, להקמת הבנק? לפניכם תחקיר הכלכלה האמיתית שחושף תמונה מטרידה במיוחד בכל מה שנקרא 'המיזם להקמת הבנק החברתי הראשון בישראל'.

 הנסיון הרציני הראשון והכל כך חשוב להקמת בנק קואופרטיבי בישראל נראה כי עומד עתה על סף פרשת דרכים. כיום ברור יותר מתמיד שאם האגודה השיתופית אופק לא תשנה, ומהר, את דרכי הניהול והחשיבה שלה ובנק ישראל לא יקל דרמטית ברגולציות, הרי שאז הדרך לפירוק האגודה ,להפסד כספי המשקיעים ולקבירת יוזמת הבנק החברתי ,קצרה.
לתשומת ליבם של מי שרכשו או מתכוונים לרכוש מניה של אופק, לפניכם עשרה סימני שאלה שמרחפים מעל המיזם שאין מנוס מלקבל עליהם תשובות ברורות מאופק ובנק ישראל:

1האם הנהלת אופק מיצגת את כלל חבריה?
בממשל תאגידי מקובל שקיים דריקטוריון המפקח על ההנהלה והחלטותיה. לעומת זאת, באופק יש רק הנהלה המשמשת גם כדריקטוריון בראשות דורון שורר. שורר, יחד עם שאר חברי הוועד המנהל, נבחרו ביוני 2012 בישיבה בה נכחו רק שבעת המייסדים. מתוכם ארבעת חברי הוועד שמינו עצמם לכהונה בת 4 שנים. התקנון וההנהלה אושררו באסיפה הכללית הראשונה שכללה לא יותר מ-20 חברים.
למעשה, על פי תקנון אופק כל אחד מ-2600 החברים חדשים שהצטרפו למיזם מאז, כמו גם האלפים שיצטרפו בשנים הקרובות, יהיו כפופים לשורר כיושב ראש. זאת למרות שאיש מהם לא בחר בו מעולם. גם אם החברים לא יהיו מרוצים מתפקודו של היו"ר הם יגלו די מהר שבהנהלה מציבים מגבלות וקשיים רבים כל כך, שלמעשה הם חוסמים כמעט כל דרך להדיחו לפני תום הקדנציה.

2האם אופק הוא גוף דמוקרטי?
למרות הצהרות אופק להפוך לבנק הדמוקרטי הראשון ,נראה שעד כה הוא לא ניחן בערכים דמוקרטיים במיוחד. כך למשל הנהלת אופק חוסמת לאביבה אדור, אחת מבעלי המניות, את האפשרות לגבש אופוזיציה נגד ההנהלה בתוך האגודה. ההנהלה למעשה לא מאפשרת לאדור לקבל את פרטי הקשר של שאר החברים וזאת מטעמי "שמירה על חסיון החברים". מפתיע לגלות שדווקא בתקנון התחייבה ההנהלה לאפשר לכל חבר לעיין בספר החברים ללא סייג. בנוסף, חברים שניסו להעלות את התקנון לדיון דמוקרטי של כלל החברים באסיפה הקרובה בספטמבר, נחסמו בתירוצים שונים ומשונים על ידי ההנהלה. נשאלת השאלה כיצד יתכן שקומץ אנשים שנבחרו על ידי מיעוט ועומדים בראש ארגון חברתי, שומרים לעצמם את השליטה הבלעדית ברשימת אלפי חברי האגודה ואת ערוצי ההתקשרות המרכזיים שלה, תוך מידור שאר חברי האגודה?

3האם השקיפות באופק היא ברמה הגבוהה ביותר?
למרות שבתקנון נכתב כי אופק מחויבת לשקיפות ברמה הגבוהה ביותר, עד היום מעולם לא פורסם או הופץ בקרב החברים אף פרוטוקול מישיבות הוועד המנהל. כך למשל חברי הוועד המנהל החליטו בינואר השנה להעניק לעצמם משכורות. הם גם החליטו על גובה המשכורות שהם יקבלו. שאר חברי האגודה שמעו על ההחלטה הזו בפעם הראשונה רק אחרי יותר מחצי שנה, באמצעי התקשורת. אופק נזכרה להודיע על כך רשמית לחבריה רק במהלך החודש האחרון. דוגמא נוספת לחוסר בשקיפות היא של אחד הבכירים באגודת הסטודנטים בישראל שסיפר לכלכלה האמיתית את הדבר הבא :
“בא אלי לפגישה דורון שורר בליווי עוד כמה פעילים מאופק שנראו בעלי רצון טוב ועם הרבה מוטיבציה וביקשו ממני שהסטודנטים יצטרפו למיזם. מאחר שיש מאחוריי אלפי סטודנטים שיש לי אחריות כלפיהם ביקשתי משורר לראות קודם כל מסמכים המעידים על מצב האגודה. מאותו רגע הוא נעלם ולא שמעתי ממנו דבר.”
דורון שורר יו"ר אגודה שיתופית אופק. מקור: יוטיוב
4מה בדיוק עושים בהנהלת אופק עם הכסף של החברים?
עד לחודש יולי אף אחד מבין חברי האגודה לא ידע איפה הכסף. אף אחד מהם לא קיבל דו"ח כספי או תשקיף כלשהו על מצב אופק, למרות שכל אחד מהם שילם 3000 ש"ח כדי להיות חבר באגודה. חמור מכך, גורמים בכירים באגודה מסרו לנו כי הכסף שנאסף עד כה מגיוס חברים חדשים (בניכוי 2000 ש"ח שנשמרים בנאמנות) הופנה גם הוא אך ורק לגיוס חברים חדשים. התנהלות זו מזכירה משחק פרמידה מסוכן, או במקרה הטוב תגרום לכך שאופק תאלץ לגייס כמות אדירה של למעלה מ-50 אלף חברים על מנת לעמוד בדרישות הקמת הבנק שעלותו אמורה לעבור את ה100 מיליון ₪. נזכיר פה שעד היום, למרות שכל הכסף נותב לגיוס חברים, גויסו במשך למעלה משנה רק כ-2600 מהם.

5האם קיימת ביקורת על פעילות הוועד המנהל באופק?
באגודה השיתופית טוענים כי היא פועלת בצורה מסודרת, ולראיה יש לה וועדה מבקרת בראשותו של אלדד בריק שאמורה לפקח על הועד המנהל בראשות שורר. אלא שגם חברי וועדת הביקורת נבחרו על ידי קומץ חברים. בכירים באופק טוענים שנכון להיום לא ראו אף דו"ח ביקורת כלשהו שכתב בריק על עבודתו של שורר והוועד המנהל. גם על מבקרת הפנים, רו"ח רוחמה סלמן, הם טוענים שרק "שמעו שיש מישהי כזו באגודה" אך לא ראו אף דו"ח שיצא ממנה. באופק טוענים כי דוחו"ת ביקורת כאלה קיימים אך נכון לזמן כתיבת שורות אלה לא הצליחו להמציא לבקשתנו אף דו"ח כזה.

6האם באמת החברים באופק הם גם הבעלים?
באופק טוענים שהחברים באגודה הם גם הבעלים. לא ברור לכן כיצד אגודה יכולה למנוע מהבעלים שלה לבחון את מצבה בכל רגע נתון, או לכל הפחות בכל רבעון. באופק מתפארים בכך כי פרסמו עתה את הדוח"ות הכספיים לשנת 2013 למרות שמדובר בשמונה חודשים אחרי. ואיך נראה הדו"ח הכספי מאז תחילת 2014? את זה החברים ידעו על פי התקנון רק עמוק לתוך 2015. נזכיר רק שאפילו בנקים פרטיים, שלא מתיימרים בשום צורה להיות חברתיים, מחויבים לפרסם מדי רבעון דוח כספי מפורט לציבור על מצבם הפיננסי.

7איפה התכנית העסקית של אופק?
נכון להיום, למעלה משנה אחרי קיום האסיפה הראשונה, גיוסי הלקוחות/משקיעים מתבצעים למרות שאופק עדיין לא השלימה את התכנית העסקית של האגודה. זו עובדה שצריכה להרים גבה אצל הרבה מחברי הבנק ,שכן תכנית עסקית היא הבסיס לבדיקת כדאיות ההשקעה בכל עסק, גם הכי קטן, ובנק חברתי הוא עסק מסובך ומורכב לכל דבר ועניין.
אצל אופק חשיבות התכנית גדולה פי כמה וכמה כי מדובר בתנאי הכרחי של בנק ישראל לצורך קבלת אישור ראשוני להקמת הבנק. בכירים המעורבים באופק מסרו לכלכלה האמיתית כי עד היום התכנית העסקית נכתבה על ידי מתנדבים. על פי אותם בכירים, השלמת השלבים הבאים בתכנית העסקית תצריך התערבות גופים חיצוניים ועלותה יכולה להגיע למאות אלפי שקלים. לא ברור כיצד אופק תשלים את התכנית כאשר כל ההכנסות שלה מנותבות לגיוס חברים חדשים.

8. מדוע נוטשים מנהלים בכירים את אופק?
תעלומה נוספת סובבת סביב פרישתם של מנהלים בכירים במהלך חייה הקצרים של האגודה. מנכל"ית מטה ההקמה אירה פרידמן פרשה לפני כחודש (לשעבר בכירה בחטיבה המסחרית של בנק לאומי ובמחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל), לפניה עזבו המנכ"ל רונן קלר לאחר פחות מחודש בתפקיד (בעבר בכיר בצ'ק פוינט)  וראש צוות מוצרים ושירותים פיננסיים ,רונן ישראלי (בעבר מנכ"ל הבנק הישיר הראשון).

9. האם אופק מעמיד סטנדרטים חדשים של "צדק חברתי"?
בזמן שבכנסת יש גל חקיקה נגד הכפיה על לקוחות להתחייב לגופים עסקיים לתקופה ארוכה, דווקא בגוף החברתי של אופק הוסיפו סעיף בתקנון שכובל את בעל המניה לאגודה. מדובר בסעיף הכובל את כספי החבר באגודה לתקופת זמן שיכולה להימשך במקרים מסוימים עד שנת 2019. קשה למצוא היום חברה פרטית עם תקנה מסוג זה. בכל מקרה אין שום דבר חברתי בכבילת חבר לכל כך הרבה זמן או בכלל.

10.האם בנק ישראל באמת פועל למען הקמת בנק חברתי בישראל?
בנוסף וללא קשר להתנהלות הבעייתית של אופק, גם בנק ישראל הוא מכשול גדול בדרך להקמת בנק חברתי בישראל לא רק של אופק אלא בכלל.
על פניו נראה שהסיכוי שהמפקח על הבנקים יפתח היום את שוק הבנקאות לתחרות זהה לסיכוי שהוא לא יעבור עם סיום תפקידו למשרת מפתח באחד מהבנקים המסחריים. למעשה המפקח על הבנקים מתנהל פה על תקן ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד. בעוד הוא מצהיר על כוונותיו מעל כל במה לפתוח את שוק הבנקאות לתחרות בפועל הוא פועל בדיוק הפוך. המפקח דורש הון ראשוני ,בלתי אפשרי להשגה בישראל, של 75 מיליון ש"ח כתנאי להקמת בנק חברתי. זו דרישה שלא קיימת באף מדינה בעולם בה קיימים בנקים חברתיים, כולל בארה"ב ובאירופה. חלק גדול מהבנקים החברתיים שם, גם אלו שמגלגלים סכומים אדירים והפגינו יציבות גדולה יותר אפילו מבנקים פרטיים, לא נדרשו כלל להון עצמי ראשוני על ידי הרגולטור. שם הדרישה (ההגיונית) היא להון עצמי הגדל ביחס שווה לגדילת מספר הלקוחות בבנק. בבנק ישראל מסרבים לאמץ גישה זו, למרות הצלחתה בחו"ל ולמרות שהיא מקלה בצורה דרמטית על הקמת בנק חברתי בישראל.
בנוסף, בנק ישראל מונע אפשרות לממן את הקמת הבנק על ידי גופים פילנטרופים המוכנים לתרום במטרה להכניס שחקנים חדשים למערכת הבנקאות בישראל. מימון בצורה זו מקובל בארצות התומכות בהקמת בנקים חברתיים.

איור: רועי פרידלר

 בכך מפחית בנק ישראל דרסטית את האפשרות להקמת הבנק ובנוסף חוסם גם את הקמתם של בנקים חברתיים נוספים בישראל בעתיד. פה נציין שאופק הגישה בקשה לבנק ישראל להפחית את ההון הראשוני ל-10 מיליון ש"ח. מקבילתה, הקואופרטיב "שלנו", שגם הוא מתיימר להיות בנק חברתי, דורש מבנק ישראל ליישר קו עם רוב העולם ולבטל את דרישת ההון הראשוני לגמרי.


את תגובות בנק ישראל ,אגודה שיתופית אופק ומנכלי"ת מטה ההקמה הפורשת אירה פרידמן לתחקיר, ניתן למצא בקישור כאן

47 תגובות:

  1. ביקורת מצויינת מטעם הכלכלה האמיתית, והתגובה שאנחנו מקבלים מהבנקים היא של ילד מפגר. נימקתי בעמוד של התגובה.

    השבמחק
  2. יופי של פוסט
    כבר הרבה זמן יש ריח לא טוב מההתנהלות של ההתארגנות הזאת

    השבמחק
  3. ביקורת חשובה אבל צריך להזהר ולא לשפוך התינוק עם המים.
    יכול להיות שאופק לא מתנהל ברמה הכי גבוהה ובהחלט לגיטימי לשאול שאלות - אבל חשוב גם לשאול - האם קיומו של אופק (או בנק דומה) לא יהיה כמעט בכל מקרה עדיף על העדרו? במיוחד בהתחשב הנוף הדואופוליסטי כאן בישראל?
    לפעמים האיוב של הטוב הוא הטוב-מאוד אז יש להזהר כי העולם מה לעשות לא מושלם ולא כל מי שבא לעשות ולתרום עושה זאת 100% מאלטרואיזם... למעשה בני אדם תמיד עושים דברים כי יש רווח שולי אישי עבורם - זה בסדר שזה ככה רק צריך לשמור שבני האדם לא יהפכו חזירים (כפי שהמצב כיום בבנקאות המוסדרת).

    השבמחק
    תשובות
    1. אבנר -איך שאני רואה את זה וכמו שכתבתי אם לא יהיה שינוי הן בהתנהלות אופק והן ברגולציה של בנק ישראל - התינוק כבר יהיה לבדו עמוק בתוך המים ואיתו כל מיזם הבנק החברתי לעוד הרבה מאד שנים. לכן כל עוד העסק עדיין חי זה הזמן לדרוש וללחוץ על מי שצריך לבצע את השינויים המתאימים לפני שיהיה מאוחר מידי.

      מחק
    2. ערן - מצטער, אני יותר ממסכים עם אבנר. מה שאתה עושה כאן זה לתקוע מסמרים בקבר של היוזה הזו, שהיא היחידה שנלחמת להרים ראש. ברור שגם עם הון של 10 מיליון וגם עם 20 וגם עם 75 ללא חברים שיצטרפו זה לא יקום. לא משום שההנהלה של אופק בנה call-center ולא לקחה שירותי קבלן הכול הופך למושחת, לא משום שהנהלת אופק אחרי שנה וחצי בהתנדבות לוקחים לעצמם משכורת סמלית של 15 אלף ₪ בחודש - הלוואי עלינו שמנהלי הבנקים בישראל היו לוקחים לעצמם משכורות כאלו (גם על 50 אלף בחודש עבור המנהלים של הבנקים הפרטיים הייתי חותם).
      בקיצור - ללא התגייסות הציבור לא יהיה בנק קואופרטיבי ומה שאתה עושה זאת פגיע של ממש באינטרס החברה בישראל שזה הקמת בנק כזה.
      עוד משהו - ציינת שבתחילת ספטמבר מתקיימת אסיפת בעלי מניות. באסיפה עתידים להיבחר עוד 9 חברים לוועד המנהל של האגודה. אני מבקש שתציין זאת בכתבה שלך בסעיף מספר 1 אם אתה בהמת כזה הוגן כפי שאתה טוען שאתה.

      מחק
    3. פולטיקיה היא אמנות הפשרה - אני בכל זאת חושב שעדיף בנק קואפרטיבי פגום על העדר בנק קואפרטיבי בכלל. זה לא אומר שלא צריך לנסות לשפר אבל חשוב לבדוק *איך* אנחנו מנסים לשפר - אני מלא הערכה לבלוג שלך אבל נדמה לי שהדרך היחסית סנסציונית שבחרת להציג הדברים חוטאת לאמת ולמורכבות שלה ומעודדת דעות פשטניות של שחור ולבן (או שאופק טוב או שהוא רע).
      המציאות כמובן הרבה יותר מורכבת - הרי יש כל כך הרבה כוחות כמו טייקונים ומוסדות פיננסים שלא רוצים לראות בנק שיתופי אפילו הוא מוגבל ופגום ולכן על מי שמטיף (ובצדק רב - אתה עושה עבודת קודש - לא פחות) ליותר צדק כלכלי וחברתי צריך להיות זהיר כפליים בביקורת שלו על יוזמה שבסה"כ תואמת מאוד את עמדתו אפילו אם נופלת בביצוע.
      זה לא אומר שלא צריך לבקר - אבל תקרא את התגובות ותראה שאנשים מחליטים לא לקנות על סמך מה שכתבת, זה מראה שני דברים: 1. אנשים אוהבים לסכם דברים בשחור ולבן ומבחינת הרבה אנשים אתה הכנסת עכשיו את אופק לשחור. 2. הכתבה לא מאוזנת מספיק - זה כיף לתקוף ולהוקיע אבל כל מי שניסה לעשות משהו אמיתי בעולם יחד עם אנשים אחרים (כתיבת בלוג היא פעילות יחדנית) יודע שזה תמיד רחוק ממושלם ואנשים משתפים פעולה ממגוון סיבות - רובן קשורות אגו יותר מכל - אבל זו המציאות האנושית (פגומה כמונו) מאז ומעולם (לעניות דעתי בכל אופן).

      מחק
    4. לאנדרי
      אני אמנם לא חלק מאופק אך למרות זאת אני תומך נלהב בבנק חברתי אמיתי ולכן אם קיימים מסמרים זה לא אני פיזרתי אותם ,אלא אני רק מתריע מפניהם לפני שדורכים עליהם.
      מיזם חברתי שפועל לא נכון בסביבה של רגולטור שדה פאקטו לא מעוניין בהקמת בנק חברתי (לפחות כרגע) יכול לגרום לנזק גדול יותר לפרויקטים מקבילים בעתיד מאשר אילו לא היה קם בכלל.הראיה צריכה להיות קדימה ואופק כחלוץ בתחום חייבת (לפני שיהיה זה מאוחר מידי) להשתפר ולהיות דוגמא ומופת של עמידה בעקרונות השקיפות ,החברתיות והתנהלות פיננסית נכונה. במקביל עליה וגם עלינו הציבור יש את האחריות ללחוץ על בנק ישראל כדי שיסיר את הרגולציות ויתאים אותם לסטנדרטים הקיימים (שהוכיחו עצמם) בחו"ל במקום לחסום את הקמת הבנק. ולא רק של אופק אלא גם עבור קואופרטיב "שלנו" ואחרים בעתיד.
      כאשר רואים בעיות מהותיות על כל בר דעת להציף אותם. להתעלם ולטאטא את הבעיות מתחת לשטיח בתירוץ ש"אתה מפריע לגייס מספיק חברים" -עלול לחזור אל כולנו כמו בומרנג בהמשך.

      אבנר
      התחקיר נכתב בזהירות הראויה תוך אימות הדברים עם גורמים רבים. אתה לא חייב להסכים לכל . גם אני מעוניין לראות בנק חברתי פעיל בישראל זה לא אומר שאמנע מלבקר אם אני רואה שהוא הולך לכיוונים אחרים.
      בואו נקווה שיהיה מי באופק שיקרא את התחקיר יתקן מה שצריך ובכך כולם יצאו מורווחים מהעניין. האמן לי שבמקרה כזה התחקיר זה יקבר עמוק עמוק בהיסטוריה של האינטרנט.
      ערן

      מחק
    5. מה לגבי התיקון של סעיף 1 ? כתבת שועד המנהל מנהל הכל בריכוזיות. בפועל מימים הקרובים מצרפים לו עוד 9 נציגים חדשים. ראוי שתתקן את דברך.

      מחק
  4. ערן, מדובר בפוסט מוצלח מאוד.
    באופן כללי, ממש כיף לקרוא את הבלוג הזה.

    השבמחק
  5. תודה רבה ערן!
    אשמח לקרוא תגובה של אופק במידה ותהיה כזו.

    השבמחק
    תשובות
    1. יש את התגובות של בנק ישראל ואופק בקישור בסוף הרשומה
      http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/p/httpswww.html

      מחק
  6. ערן,
    שכחת לציין את עזיבתם של חצי מחברי האגודה המקוריים, במקביל לעזיבתה של המייסדת המקורית של האגודה, קרן אור און מלפני למעלה משנה וחצי. כבר אז היו חשדות כבדים כנגד היו״ר, דורון שורר. בניגוד למה שאבנר כותב, עדיף היה שהפרויקט הזה ימות ויאפשר לפרויקטים אחרים לצמוח. אני אישית מאמין שעצם קיום פרויקט כ״כ מושחת מעכב כל אפשרות לשינוי במערכת הבנקאית.

    השבמחק
  7. המייסדת והמנכ״לית של הפרויקט. מאוד תמוה כל מה שקורה שם... חבל, לקחו רעיון כ״כ מלהיב והרסו אותו ע״י נפוטיזם ושחיתות (לא פעם ראשונה עבור דורון שורר)

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא חושב שיש פה בעיה כלשהיא של שחיתות. אני גם חושב שבהנהלת יש באמת הרבה רצון טוב לעשות שינוי חברתי אלא שהדרך והניהול לא הולמים במיוחד את הערכים שעליהם אמור להבנות בנק קואופרטיבי.

      מחק
    2. אני במקרה מכיר את המקרה מקרוב. היה שם מקרה של שחיתות קשה ואווירה של פחד שהשליט דורון שורר. בדיעבד, זה לא היה מפתיע עקב העבר הבעייתי של האיש (ליטו ועוד). למעשה, היום אני מבין ששורר לקח את הפרויקט על מנת להגן על עצמו מפני שתי חקירות שחיתות אחרות שמתנהלות נגדו (הוא כבר צוטט שאמר ״"ההדלפה על חקירתי - פיגוע של ההון-שלטון" http://www.themarker.com/markets/1.2203751)

      מחק
  8. ברגע שהבאתם את השם של אביבה אדור הבנתי שבעצם לא הבנתם דבר. אני קניתי מניה ואין לי שום קשר לאנשי האגודה אבל משראיתי פעם תגובה של גברת אדור עניתי לה ואז הבנתי איזה סגנון יש לה. אם תרצה ערן אראה לך תגובה שלה אלי מבלי שהיא מכירה אותי בכלל. בקיצור תחפשו אנשים אחרים כי תמיד יהיו כאלה איך לומר קצת שונים.

    השבמחק
    תשובות
    1. קובי
      ראיינתי את אביבה בתכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית , היתה לה ביקורת קשה ונוקבת בסגנון שאולי לא כולם יאהבו לשמוע אך לא כזו שחוצה קווים אדומים. בוא נגיד ששמעתי כבר יושבי ראש בועדות בכנסת אומרים דברים הרבה יותר גרועים.
      ולעניין: העיון בספר החברים היא זכות בסיסית וערכית של כל אגודה שרואה עצמה חברתית ואף מעוגנת בתקנון אופק וזה כלל לא תלוי סגנונו של החבר המבקש. אם אופק חושבת שהתנהגות מי מחבריה לא ראויה היא יכולה על פי התקנון להדיחו אבל כל עוד היא או הוא חברים מן המניין אין שום סיבה למנוע ממנו או ממנה לקבל את המידע על פי התקנון או להתארגן.

      מחק
  9. כמעט רכשתי שם מניה, למרות מחירה הגבוה מאוד, בעיקר מתוך הרעיון האידיאולוגי שחשוב שיהיה בנק חברתי בישראל. הבעיה היא שברגע שהתחלתי לקרוא עוד, ולהבין שעל מנת שהפרוייקט הזה יצא לפועל צריך ה-מ-ו-ן אנשים שירכשו מניות, לצד חוסר וודאות מוחלטת מה בכלל יהיו רמות השירותים, ומחירי השירותים לחבר באגודה - זה כבר היה נראה לי מוגזם. אני מסכימה שלדעתי רק הקלות אמיתיות של בנק ישראל לסכומים נמוכים הרבה יותר של הון עצמי, יאפשרו באמת מיזם כזה. אני בספק עצום, במיוחד לאור מצבם הכלכלי של צעירי ארצנו, שיהיו כל כך הרבה אנשים שיהיו מוכנים לסכן אלפי שקלים (בעבור רוב הצעירים מדובר כמעט על משכורת חודש שלמה) - בחוסר וודאות גדולה שכזאת.

    השבמחק
  10. כמו שכתבת, מיזם חברתי שפועל לא נכון... יכול לגרום לנזק גדול יותר לפרויקטים מקבילים בעתיד מאשר אילו לא היה קם בכלל. במקרה של אופק, העננים הקודרים שמלווים אותו ועזיבתם של מחצית מהפעילים הקימו אותו (כולל המייסדת והמנכ״לֹית של האגודה, קרן אור און), יקלו על הרגולטורים לסכל הקמה של כל מיזם דומה בעתיד. חבל שפעילים חברתיים מסתכלים על הקנקן (הרעיון הגולמי) ומתעלמים מהרעל שהוא מכיל (שחיתויות, נפוטיזם והעדר על תרבות ארגונית תקינה)

    השבמחק
  11. למה אתה שם תגובות בלינק נפרד? אתה פוחד שיקראו אותן ואז יבינו שחצי מזה לא היה ולא נברא?

    השבמחק
    תשובות
    1. תגובות שאורכן מעל עמוד אני שם בלינק נפרד על מנת לעשות את זה מסודר ולא לצור בלבול בין המאמר לתגובות. מי שמתעצל ללחוץ על הלינק כדי לקרא את התגובה בטח ובטח יתעצל לקרא תגובה מעל עמוד אחד ,כך שהטענה שבגלל זה פחות יקראו אותה פשוט לא תופסת.

      מחק
  12. הבנק הזה הוא דוגמא נהדרת לכך שלא צריך פיקוח ממשלתי על בנקים (כל עוד הבנקים לא יכולים לזייף כסף וכו')
    הרי אם הממשלה מפקחת למה היא לא מתריע על האי סדרים או סותרת את הטענות? (שאלה רטורית...)

    אברהם לינקולן אמר: "You can fool all the people some of the time, and some of the people all the time, but you cannot fool all the people all the time"

    כלומר, יכול להיות שהבנק זה הונאת פרמידה ויתכן שזה הדבר החברתי הכי טוב שקרה ב60 שנה האחרונות. בכל מקרה, יופי הוא שאף אחד לא חייב לקנות מנייה ב 3000 שקל. כל אחד הוא ה"מפקח" של עצמו ואחראי על פעולותיו וכספו.

    הכתבה זאת היא דוגמא נהדרת לכך שעידן שבו המידע זמין זה די מטופש לחכות לאיזה פקיד ממשלתי עם אינטרסים צרים (שונים משלך בד"כ) להגיד לך מה לעשות. כולנו ילדים גדולים, כל מי שמחליט להשקיע לוקח סיכון אבל גם יש לו סיכוי מסויים.

    השבמחק
  13. ברגע שבנק ישראל שם דרישה לא הגיונית אז מן הסתם הבנק החברתי היחיד שיכול להיפתח זה בנק של נוכלים - וזה בדיוק מה שקרה.

    אגב ערן בנק חברתי לא פותר את הבעיה הכלכלית הוא רק דוחה את הקץ - הנה עובדה בעולם יש המון בנקים חברתיים והמצב גרוע.

    ויש גם היום יוזמות של הלוואות בלי בנק - אתה מפקיד נגיד 5000 ש"ח ואז מלווה לאנשים את הכסף שלך בפיזור 100 לזה מאתיים לזאת וכד'.
    כאשר המתווך מקשר בינכם,קובע רמות סיכון,סולק ומטפל בחוסר תשלום.

    השבמחק
  14. אנונימי 1, אין ספק שמימון המונים זה העתיד. שחרורון, המדינה לא מפקחת, אלא נתנה פטור מתשקיף (ומפיקוח של הרשות לני״ע ולכן פטור מכל פיקוח של איזשהו רגולטור) ומתייחסת למיזם כסוג של חברה פרטית בהנחה ברורה שהמיזם יסיים את הכסף שגייס (פחות מ-10 מליון שקלים) ויעלם - כמו ליטו ועוד כמה חברות של שורר או כל הונאת פרימידה שהמדינה התערבה בה מאוחר מדי...

    השבמחק
  15. אני הצטרפתי. יקח לי קצת זמן ללמוד את הנושא, כי זה הבנק הראשון שאני קונה. אני מקוה שועדת הביקורת תהיה פעילה - ואז כל הנקודות המוזכרות אינן חשובות.

    השבמחק
  16. http://www.hayadan.org.il/water-fluoridation-2808149

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה מאמין לאנשים האלה תהיה איתם מה אתה רוצה מאיתנו?

      הנושא מאוד סבוך מבחינה לוגית. מבחינה רגשית קל מאוד להבין שהפלרה זה רע אם עוברים
      על כל המאמרים והסרטים בעד ונגד.

      בסופו של יום כל הטיעונים שלהם נגמרים ב "המחקר הראה כך וכך".
      לא אתה לא אני ולא 99.9 אחוז מהאנשים מבינים לעומק ולפרטי פרטים את המחקרים - מה שנותר לכן להאמין או להאמין לתחושה שיוצרת בנו מחקרים אלה ולאנשים והאינטרסים של האנשים שמציגים אותם.

      מחק
  17. שלא לדבר על חגיגת השכר שהולכת שם בקרב הבכירים

    השבמחק
  18. ערן ידידי היקר, חבל שלא נכחת באספת החברים שהייתה היום 3.9 במוזאון ישראל.

    אני סבור ובטוח שכל הטענות שלך היו מתמוססות מול צוות התפעול המקצועי והאידאולוגי של המיזם, אשר הציג באופן מרשים מול קהל ביקורתי ומקצועי (כל אחד ששאל הציג את עצמו) את כל התשקיפים, ההתנהלות הפיננסית לפרטי פרטים, את מנגנון קבלת ההחלטות, את הדרישות וחוקים שהאגודה נדרשת לעמוד בגינם, כולל כל נושאי השקיפות למיניהם שאתה מעלה (הכל זמין)

    אשמח לראות אותך מבצע תחקיר נוסף ומוצא את התשובות לכל הנושאים אשר הצגת כבעייתיים.

    הבעיה המרכזית, לדעתי, היא חוסר המודעות של הציבור לתועלת אשר תצמח לו בהקמת הבנק והשימוש בשרותיו. זו הבעיה המרכזית. באמת.

    מקווה לראות אותך מצטרף לחברי האגודה הבנקאית בהקדם :-)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה נדב על הדיווח
      קודם כל אני הראשון שאשמח אם אופק תשנה את התנהלותה בעקבות הביקורת ותציב אגודה שקופה ,חברתית ,דמוקרטית בעלת התנהלות פיננסית נכונה. זה אינטרס ברור של כולנו -גם אלה שאינם חלק מהאגודה ובהחלט תהיה זו הצלחה גדולה.
      אני מודע בהחלט לתועלת הציבורית בהקמת בנק חברתי -זה לא אומר שאם רואים שהמיזם הולך לכיוון לא נכון -צריך לשתוק. חוסנה של אגודה לא יכול להיות מבוסס על הסתרת או אי הצפת בעיות ודיון פתוח בפתרונן ואני מקווה שזה מה שאופק עושה עכשיו ותעשה.

      לגבי חלק מהטענות שהועלו בתחקיר מעניין לדעת האם אופק מאפשרת כבר לחבריה לקבל את פרטי הקשר של שאר החברים?
      היכן נמצאים דוחות הביקורת שהאגודה טוענת שהם קיימים?
      האם חבר שאינו מעוניין להיות באגודה יוכל לקבל את כספי הנאמנות שלו תוך זמן קצר או שיאלץ להמתין עד שנת 2019?
      האם גיוס 50 אלף חברים כשכל אחד ישלם 3000 ש"ח נבדק בכלל שהוא תרחיש ראלי במיוחד לאור קצב גיוס החברים בשנה האחרונה?
      האם התקנון החדש יוגש לאישור החברים בטרם יוגש לאישרורו ברשם האגודות?
      מתי תושלם התכנית העסקית? האם יש תאריך להגשת התכנית מרגע שיגיע OK מבנק ישראל?

      מחק
    2. אני מסכים בהחלט שיש מקום לביקורת. אין לי שום טענות כלפיה.
      נחשפתי למידע רב מאוד במהלך המפגש והתגובה שלי מבטא את התחושה הכללית אשר הצטברה בי. אנסה להיות יותר מדוייק וענייני (כמוך) ולהציג תשובות לשאלות אותן אתה מעלה בהקדם.

      תודה על ההתייחסות ועל העשיה שלך בכלל. ישר כח!

      מחק
    3. שלום ערן,
      טרם קיבלתי תשובות על כל השאלות אותן אתה מעלה. אך לחלקן נראה שיש תשובות ואני ומעוניין להציג אותן כעת ואת שאר התשובות כאשר הן יהיו זמינות, במקום לעקב את כל התגובה. ולכן...

      בעמוד מידע (https://www.ofek.coop/articles/ofek-members-meeting) אשר מוצג באופן ציבורי באתר האינטרנט של האגודה ("אופק") מופיעה הפסקה הבאה, אשר צוינה במהלך המפגש:
      "תקנון האגודה, יובא לאישור החברים באסיפה הכללית הבאה, משום שטרם אושר על ידי רשם האגודות." בכפוף לחוק רשם האגודות. (צוין בע"פ בזמן המפגש, ואינו מצוין באתר)
      באופן אישי אינני חש בעיה עם הנושא. ואף אחד אחר לא הביעה הסתייגות במהלך המפגש לנושא. למיטב זיכרוני. הנושא תהליכי, ואין לי התנגדות מהותית לסדר ההתרחשות של האישורים. כל זמן שאני גם מעורב, במידה יחסית מאוד, בתהליך.
      האם אתה חושב שיש לך חשיבות מיוחדת? אשמח אם תוכל להרחיב.

      "האם גיוס 50 אלף חברים כשכל אחד ישלם 3000 ש"ח נבדק בכלל שהוא תרחיש ראלי במיוחד לאור קצב גיוס החברים בשנה האחרונה?"
      האגודה מתכננת על 30,000 חברים כדי להגיע להון התחלתי של 75 מיליון ש"ח (דרישות המפקח על הבנקים) במקביל, מתקיימים דיונים מול המפקח על הבנקים להוריד את רף דרישת ההון ההתחלתי כיוון שהאגודה איננה מתכננת להציע את מלוא השרותים/מוצרים של בנק רגיל. ולכן מקווים להגיע למספרים הרבה יותר נמוכים אשר יגדלו עם קצב הגדילה של הבנק וכמות ההון/חברים שלו. (לפני שיקלול רווחים בעקבות פעילות שותפת)
      ניתן לראות תשקיף של הצטרפות חברים עד סוף 2015 בקישור הבא:
      https://www.ofek.coop/Media/Default/formal%20doc/7079_ofek_taktziv.pdf
      נטען על ידי מחברי התשקיף (תקציב) שהוא שמרני מאוד. במהלך דיון סביב הצגת התשקיף, הביעו מומחים (אשר הציגו את עצמם כ: חשבים, רואי חשבון ומומחים ממגזר הפיננסים) שהמספרים המצוינים בתחשיב הגיונים. לאחר דיונים נוספים על חלקים אחרים בתקציב התבצעה הצבעה והתקציב/תשקיף אושר.

      "מתי תושלם התכנית העסקית? האם יש תאריך להגשת התכנית מרגע שיגיע OK מבנק ישראל?"
      להבנתי, כדי להשלים את התוכנית העסקית יש תחילה לסיים את הדיון על "טיוטת המתווה לרישוי אגודה בנקאית". מסמך המתווה הסופי יוכל לתת בסיס איתן לסיום הכנת התוכנית העסקית. אין תאריך ברור לנושא. (בשבוע הקרוב, יפגש צוות אופק עם נציגים של בנק ישראל לדיון על תגובת אופק לטיוטה.) הובהר לחברים במהלך המפגש שהתהליכים הביורוקרטי מול כול הגופים הממשלתיים ארוכים ומתישים וכל זאת לאחר שכל הגופים מצהירים בהופן ציבורי על תמיכה במיזם. (כולי הערצה לחברי אופק אשר מקדמים את הנושא מול הביורוקרטיה הממשלתית)

      "היכן נמצאים דוחות הביקורת שהאגודה טוענת שהם קיימים?"
      להלן מסמך מאוד כללי, לדעתי, על נושא הביקורת.
      https://www.ofek.coop/Media/Default/formal%20doc/7079_ofek_bikoret.pdf
      (אשר נמצא בקישור: https://www.ofek.coop/AboutUs/Documents)
      להבנתי, המסמכים המפורטים זמינים לחברי אופק. ולא ברור לי אם תוכל לקבלם באופן חופשי במידה ואינך חבר. (אינני בקיא בנושא, אך אחזור עם תשובה יותר עניינית)

      אציג נושאים נוספים, ככול שאקבל מידע חדש מחברי באגודה.

      בברכה,
      נדב

      מחק
    4. הי נדב
      תודה על התגובה
      להערותך:
      1. הטענה במאמר מדברת על כך שחברים באגודה רצו להעלות את התקנון לדיון באסיפה שהתקיימה בטרם ינוהל עליו דיון עם בנק ישראל ורשם האגודות. בהנהלה בניגוד לתקנון הנוכחי סרבו להעלות את בקשת חברים לדיון וזאת בטענה שקודם כל הם צריכים לקבל אישור עליו מהגורמים לעיל. לעניות דעתי במנהל תקין קודם כל מקבלים את הסכמת החברים לתקנון ורק אחר כך שולחים אותו לאישור הגופים הממסדיים. אחרת החברים הופכים פה לסטטיסטים שבסך הכל מאשררים את החלטות ההנהלה.פעולה כזו של אישור החברים היום היא פשוטה מאד - אפשר למשל להעלות את התקנון ברשת ולקבל את הערות החברים ולהגיש נוסח סופי המתחשב בהערות להצבעה. באופק בחרו לא לעשות זאת אלא לבוא לחברים עם תקנון קריטי כשהוא סגור, גמור ואחרי אישורי הגורמים המוסמכים. עכשיו לך תנסה לשנות אותו שוב....

      2.דרישת ההון הראשוני היא 75 מיליון ש"ח.כלומר נכון להיום אם ניקח בחשבון שרק כספי הנאמנות הולכים להון הראשוני הרי שאופק צריכה לגייס למעלה מ37 אלף חברים. ומה לגבי הוצאות הקמת הבנק (גופים בכירים בתחום מסרו לי שמדובר בעלות שנעה בין 25 מיליון ש"ח לבין 45). זה לבדו מצריך גיוס עוד אלפים רבים בנוסף ל37.5.
      לגבי הדיונים על הורדת יחס ההון הראשוני של בנק ישראל - כמו שכתבתי רק ביטול ההון הראשוני כפי שדורש קואופרטיב "שלנו" או הפחתתו בשעור דרמטי ישאיר לאופק "רק" את הוצאות ההקמה ובכך יגדיל משמעותית את סיכויי הקמתו. זה יהיה אם יהיה (הרשה לי להיות סקפטי פה) בהחלט צעד דרמטי בדרך לשינוי כללי המשחק בשוק הבנקאות בישראל.

      3. חלקים קריטיים מהתכנית העסקית עדיין לא נעשו. למרות הכחשות אופק ככל הנראה הם יצטרכו לשים הרבה כסף ולא מעט עבודה כדי לסיים את התכנית. זה עדיין לא משנה את המשמעות בלרוץ ללא תכנית עסקית - שאומרת שאופק מגייס כסף מבלי שכלל ידוע מה הכדאיות העסקית של העסק. אני מסכים עם העובדה שצריך קודם לקבל את תגובתו הסופית של בנק ישראל לגבי תנאיו, אבל אולי היה כדאי לחכות אם כך קודם לתנאי בנק ישראל הסופיים, לבדוק את הכדאיות העסקית של בנק חברתי בישראל ורק אז להתחיל בגיוס החברים או להודיע שאין טעם בכלל לגייס חברים?
      הנזק שיגרם עתה אם חלילה הבנק לא יקום לאחר שגויסו אלפים רבים של חברים יהיה גדול לאין שעור אילו היתה מודיעה אופק מראש שאין כדאיות עסקית להעלותו לפני שגויס בן אדם אחד.

      4. אשמח אם אתה בתור חבר תבקש לראות דוח ביקורת. אני הבנתי מבכירים שם שאין כזה דבר ואשמח אם תפריך זאת. בתגובת אופק חברות באגודה אינה תנאי על מנת לקבל דוחות ביקורת. מה שצירפת אגב אינו דו"ח ביקורת.

      ערן

      מחק
    5. היי ערן,

      תודה על תגובתך.
      להבנתי הנוכחית, אתה צודק בכל הסעיפים.

      למרות זאת, חיוך, אני שומר על אופטימיות זהירה, ברשותך. ומקווה שחברי אופק וצוות המו"מ מול בנק ישראל וגורמים ממשלתיים נוספים יצליח להשיג את התקדימים הדרושים לצלחת המיזם ומיזמים מקבלים (כגון קואופרטיב "שלנו").

      כפי שציינתי, אציג מידע חדש ככול שיגיע לידי.

      תודה רבה
      נדב

      מחק
    6. הדבר האחרון שארצה לעשות זה למנוע ממשהו להיות אופטימי.
      מאחל הרבה הצלחה במו"מ של אופק מול בנק ישראל ומקווה שאופתע.

      תודה על התרומה לדיון
      ערן

      מחק
  19. מסכים עם נדב. גם אני הייתי שם באסיפה של אופק, גם אני בעל מניה, גם אני סכנתי 3000 ש"ח כדי להיות שותף בהגשמת רעיון כלכלי חברתי נכון. מתשובותיו של ערן לנדב מובן כי הוא בעד הרעיון של בנק חברתי קואופרטיבי. מדוע אין לכך ביטוי חד משמעי ברשימתו של ערן, לצד הנורות האדומות שהוא מדליק - דבר לגיטימי בהחלט?
    בהיעדר תמיכה ברעיון יוצאים מחוריהם כל אנשי "כת האנונימיים" בדברי ביקורת ונאצה ללא שום צורך ליטול אחריות למילתם הכתובה או למקורות המידע שלהם....מאליו ברור גם שיש בעלי עניין גדולים וחזקים
    שיעשו הכל להכשיל את הקמת הבנק הקואופרטיבי הראשון.
    בהינתן שכל בר דעת מסכים כי הרעיון חיובי ורצוי -מן הראוי לקבל בברכה את הנחשון הקופץ ראשון למים. נכון! יש לעשות מעשה, יש לסכן סכום כסף ויש להאמין באנשים ובתהליכים. הרבה יותר קל לשבת על הגדר
    והכי קל - לזרוע ספקות לכל עבר...
    אבל בשביל להגשים תכנית / רעיון / דרך / שינוי חברתי כלכלי (מחק את המיותר...) -מישהו מכיר דרך אחרת מאשר לקפוץ למים?! (אפילו במקרה אופק הם לא כה עמוקים ואי אפשר לטבוע...)

    השבמחק
    תשובות
    1. זה יופי להיות אופטימי ולקפוץ למים. אבל צריך לבדוק את עומק המים לפני שקופצים כדי לא לשבור את הרגליים או הראש.
      במקרה של אופק קשה לבדוק את העומק בגלל חוסר השקיפות.
      לגבי הטענה על "כת האנונימיים", תבחן שוב את עשר הטענות, תגלה שרק טענה אחת מסתמכת בחלקה על גורם שהעדיף לשמור על עילום שם. כך שהבסיס לטענה זו לא קיים.


      מחק
  20. מבחן השכל הישר:
    כדי להיות לקוח הבנק הזה, חובה עליך לרכוש מניה ב 3000 ש"חדמי סחשבון המינימליים, בבנק לאומי למשל הם 5.5 ש"ח בחודש.
    3000/5.5= 545.45 חודשים שהם 45 שנה. מכיוון שבעלי המניות (קרי: הלקוחות) לא אמורים לראות ולו שקל אחד בדיבידנדים, מדובר בתשלום של דמי חשבון מראש ל 45 שנה. מהכסף הזה, ישולמו משכורות שמנמנות לחבורת המייסדים שיתפסו תפקידים ניהוליים בבנק והלקוחות יקבלו אתם יודעים מה ...
    חברתי? פחחח ...

    דירק דיגלר

    השבמחק
    תשובות
    1. דיגלר ידידי,
      קצת מוזר לנהל חשבון בנק ולשלם עליו עלות מינימלית. האם זה מקרה מציאותי?
      אני סקרן, כמה אתה משלם בחודש על השימוש חשבון הבנק שלך?

      להלן טבלאת השוואת מחירי עמלות שונים של בנקים (ישנם אתרים רבים ושונים המציגים טבלאות כאילו. בחרתי אחד שנראה דיי קריא)
      http://www.sagy.co.il/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%90%D7%AA-%D7%AA%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9D.html
      לבטח תמצא שעלות קניית המניה מחזירה את עצמה דיי מהר. כמובן, תלוי בנפח הפעילות העיסקית שלך. כל אחד יעשה את החישוב שלו.

      וכל זאת, עוד לפני שדיברנו על לקיחת הלוואות בריבית נמוכה מזו המוצעת בבנקים פרטיים. ושלל יתרונות במוצרים השונים אשר מוצעים על ידי בנק אופק. ראה אתר אופק למידע נוסף.

      כפי שצויין לפני מספר ימים בכנס האגודה: המשכורות של הבכירים בבנק יהיו פי 10 מהמשכורת הנמוכה ביותר. בניגוד לבנקים פרטיים בהם יחס המשכורת הוא 1:267 !

      מקווה שעניתי על חלק מהנושאים שמעלים בך חשש.

      מחק
    2. נדב אני חושב פה שאתה עלול לטעות ולהטעות.
      1. באופק לא מבטיחים שלא יגבו עמלות מחברי האגודה. להזכירך עד שלא תהיה תכנית עסקית זה ישאר בגדר שאלה פתוחה.
      2. גובה הריביות על ההלוואות היא עניין של תחרות בין הבנקים. או כמו שאמר המפקח על הבנקים לשעבר יואב להמן (בעל מניה מס. 8 באופק) אם אופק תאיים על הבנקים הגדולים אלה עם רווחי העתק והשומנים הרבים -לא תהיה להם בעיה להציב מול אופק תנאים אטרקטיביים יותר( קרי ריביות נמוכות יותר) ובכך לחסל אותם מבחינה תחרותית. כפי שעושה כל תאגיד גדול מול מתחרה קטן שמאיים עליו.
      3. אני חושב שפה העניין האידיאולוגי הוא יותר נכון וחשוב לצורך שיווק הבנק.

      ערן

      מחק
    3. ערן, אינני טועה ומטעה.
      1. לא ציינתי שלא יגבו עמלות. אך כעת אני כן מציין, שהתכנון הנוכחי, כפי שהוצג במפגש חברי האגודה, להציע שרותי בנק בעמלות שהן ב 25% נמוכות מכל בנק אחר.
      2. אני מניח שאתה צודק. בכל זאת, נראה...
      3. אינני חושב שמהלכים אידיאולוגים הם עניין של שיווק. אני מקווה שאתה מתלוצץ.

      נדב

      מחק
    4. 1. בהעדר תכנית עסקית לא ברור לי על סמך מה התכנון הזה מבוסס. מה יקרה אם הבנק יהיה בהפסדים למשל? מה יקרה אם בנקים אחרים יבטלו את העמלות שלהם לזמן מוגבל כדי לדכא את תחילת פעילותו של הבנק שהיא הקריטית לגבי ההמשך שלו. יש פה הרבה שאלות שצריכות להשאל.

      3. אידיאולוגיה כפי שאתה יכול לראות בעצמך היום היא חלק מאסטרטגית השיווק של אופק . האם זו אסטרטגיה יעילה? אני בספק, אבל זה היתרון הברור היחידי שאופק יכולה לעמוד מאחוריו במאבק על הלקוחות תחת הרגולציה הנוכחית. אלא אם היא רוצה להבטיח לחבריה דברים שלא בטוח שתוכל לעמוד בהם כפי שציינת בסעיף 1

      מחק
    5. אשמח מאוד לראות את כל הבנקים מורידים עמלות בשיעור גדול מ 25% כדי להתחרות בבנק אופק. מהלך זה לבד שווה לי את העלות של קניית מניה.

      אני מניח שאם היית נפגש עם האנשים פנים אל פנים לא היית חש שמדובר במהלך אסטרטגי שיווקי אלא מהות של דרך חיים עבור אותם חברי אופק אשר מובילים את הקבוצה.

      מחק
    6. מה עם בנק הדואר?? האם הוא לא בנק ללא עמלות ושאינו מבוסס חוב??? אשמח להבין יותר ותודה מראש :)

      מחק
  21. ערן-
    אם אתה בעד הראיון, ואתה מאמין שצריך לעשות שינוי, אולי תרכוש מנייה ותיהיה בעל השפעה (חלקית אך קיימת) על שקיפות ותהליכים נוספים.
    אני סיכנתי בלשון התגובות פה 3,000 ש"ח. אבל אני רואה זאת כהשקעה!
    אני מקבל את הביקורת שלך, אך אני מעדיף אותך כחבר מעלה על סדר היום את הנושאים ביחד איתי ועוד חברים ולא רק ככותב ביקורות- למילים יש ערך גבוהה אך מבחן התוצאה הוא הקובע, בוא ותשפיע.

    אלון זיו.

    השבמחק
    תשובות
    1. אלון לפי מה שכותב ערן בגלל ההתנהלות המוסתרת והלא ריאלית של אופק, הוא מסב נזק לרעיון הבנק הקואופרטיבי, לכן אין סיבה לתמןך בו.

      מחק
  22. חלק מהטענות ניתן לפתור בכך שמדובר בארגון חדש, עדיין ללא נהלי עבודה, פרוטוקולים, חבלי למידה וכו'

    בכל מקרה בנק אופק מעצם היותו ארגון שלא למטרת רווח לעולם לא יוכל להיות תחרותי מול הבנקים המסחריים (התייעלות, מחלקת מחקר וכו') ופה בעצם קבור הכלב. הבנק הזה הוא סוג של פרדוקס שסותר את עצמו- נוצר כבנק חברתי למען האזרח אך בפועל גובה סכום גבוה בעת הרישום כחבר ונותן בתמורה שירות פחות מתוחכם וטוב משאר הבנקים. הלוואי שאתבדה אבל הקונספט של הבנק הזה מאוד שנוי במחלוקת.

    השבמחק