מאת: אורי ירון
בנק ישראל לא עומד ביעד האינפלציה זעקו עיתוני הכלכלה אחרי פרסום מדד אוגוסט שהראה כי האינפלציה בישראל עומדת על 0%. למה בכלל צריכה להיות אינפלציה? מה המשמעות הדרמטית של אינפלציה על חיינו? מי ומתי החליטו על יעד האינפלציה בישראל ומדוע הפוליטיקאים והכלכלנים כל כך מצניעים את הדיון על העניין החשוב הזה? אורי ירון חוזר אחורה בהיסטוריה כדי לענות על שאלות שכמעט אף אחד לא מעז לגעת בהן.
בערב ראש השנה התעוררו אזרחי ישראל לקול צפצופי הטלפונים הניידים. ההודעה התפשטה כאש בשדה קוצים של חודש אוגוסט. ממשלת ישראל החליטה אתמול בישיבה לילית מיוחדת החלטה דרמטית .ההחלטה נשאה שני סעיפים .
1. כל בית אב ישלם מידית מס חדש. הסכום יהיה 5000 ₪ לכל בית אב. המס ישולם מידית החל ממתן ההחלטה ובכל ערבו של ראש השנה היהודי
2. כל בית אב ישלם מידית סכום של 30,000 ₪ מערך חסכונותיו. המס ישולם מידית החל ממתן ההחלטה ובכל ערבו של ראש השנה היהודי
לא יינתנו הנחות. לא יהיו וויתורים. לא יתקבלו טענות מהסוג הרגיל , אנחנו עניים, דתיים, ערבים, יהודים, מזרחיים או אשכנזים. כולם ישלמו את אותו הסכום ללא יוצא מהכלל.
מי שמחזיק את הסכום שנקבע בחשבון הבנק, הבנק ינקה את הסכום מחשבונו ויעביר אותו לחשבון מיוחד בבנק ישראל.
מי שמצוי ביתרת חובה ישלם גם כן באותה הצורה בדיוק. במידה ויעבור את המסגרת הקבועה לו בבנק ישלם ריבית חריגה. מי שלא נהנה מהכנסה אבל מקבל קצבה ממשלתית, הסכום יקוזז מקצבתו. מי שאינו מחזיק בחסכונות ,המס יקוזז מתשלומי הפנסיה הממלכתית העתידיים של כל בני המשפחה. שמו של המס יהיה מס שחיקת הכסף .אין הנחות . אין ויתורים. ההתנגדות מיותרת.
טוב בנקודה הזאת מתחיל להתגנב חשד קל שדעתי השתבשה קלות נכון ?.
הרי אין ממשלה בעולם שתעביר כזאת החלטה ואין מצב שהציבור במדינת ישראל יקבל כזאת גזירה. אין מצב ?. בטוחים ? .חשבו שנית.
הכירו את האינפלציה הזוחלת
בניגוד מוחלט לדעה שהשתרשה בעולם במאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת ,האינפלציה הזוחלת לא הייתה כאן תמיד. האינפלציה איננה תופעת טבע. העולם ידע להתנהל בלעדיה מאות בשנים בתקופות של צמיחה ובתקופות של מיתון.
מילטון פרידמן זוכה פרס נובל לכלכלה היה אמנם דמות שנויה במחלוקת בהיבט של מדיניות כלכלית אולם איש לא חלק על הבנתו את המצב הכלכלי הבסיסי. מילטון פרידמן טען "האינפלציה היא בעיה מוניטארית" רוצה לומר האינפלציה היא מעשה ידי אדם. היא מביאה לביטוי מצב של חוסר התאמה בין התוצרת שמייצרים בני האדם ולבין אותו מוצר פיקטיבי שנועד לאפשר את פעולת המסחר במיליארדי הפריטים המיוצרים בעולם. הכסף.
מי צריך אינפלציה
השאלה בכותרת אינה נתונה במחלוקת . שחיקת ערך הכסף היא רעה חולה. כל כלכלן מתחיל או מדופלם יאמר את הדבר ויאמין שאמירתו נכונה. שחיקת ערך הכסף היא אכן רעה חולה. בהתכתבות שהייתה לי לפני כתיבת המאמר עם מרצה בכיר לכלכלה באקדמיה הוא אישר את הדבר.
האמת. מבחינה חוקית הם כנראה צודקים. כל החלטה שטרם שונתה תקפה וקיימת בהתאם לכתוב בחוק בנק ישראל.
חוקית הם אולי צודקים. אבל מהותית הם מתחמקים ממתן תשובה לאזרחי ישראל. שר האוצר הנוכחי לא יכול לומר לאזרחי המדינה שהוא פועל לריסון שחיקת הכסף ( יוקר המחייה, זוכרים ) אם הוא לא מקבל החלטה בעניין.
בנק ישראל הוא גוף מבצע. הוא גוף שאמון על ביצוע הוראות הממשלה. הוא צודק שכל עוד לא התקבלה החלטה אחרת הוא פועל ללא הפסק למימוש יעד שחיקת הכסף הקיים. 1-3% בשנה. 5000 ₪ לבית אב על הוצאות המשפחה הממוצעות. כל שנה. ו - 30,000 ₪ מערך חסכונותיו. אז אולי בנק ישראל צודק אבל גם הוא לא חף מאשמה.
באותה התכתבות עם דובר הבנק היפנה אותי הדובר לנייר עמדה שהוציא בנק ישראל בשנת 2007 על נושא יעד שחיקת הכסף. משפט אחד בניר העמדה מסביר את כל הבעיה.
היבטים נוספים של האינפלציה
יש לנושא עוד היבטים רבים. כאמור שחיקת ערך החסכונות, הצורך המובנה לשלם מס ניהול כסף לכל אותם "מוסדות מנהלים" שכל תפקידם לשמור על ערך הכסף שנשחק כזכור בכוונת מכוון (מדובר במיליארדי שקלים בשנה) וכלה בתפקיד אותו לקחה המדינה בשמנו ובכספנו לשלם ריבית שנתית לקרנות הפנסיה שוב במטרה לשמור על ערך החסכונות שנשחק תחת גלגלי השיטה. ואת הריבית אנחנו משלמים במיסי הכנסה שמיועדים כולם לתשלומי ריבית על הלוואות המדינה .
כל שנה 40 מיליארד ₪ נכון לשנת 2014. רעות חולות בלי סוף למען קידוש המטרה, שחיקה זוחלת של ערך הכסף.
אז בפעם הבאה כשתקראו מאמר פייסבוק מתחכם של שר האוצר על רצונו העז להילחם בשחיקת הכסף במדינה (לאמור יוקר המחיה), או שתשמעו את ראש הממשלה מלהג על עמידתו המופלאה של עם ישראל בקשיים שאינם תלויים בו וברצונו, אמרו להם בלי להתבלבל:
החלטה כבר קיבלתם ?. חזרו אלינו כשתקבלו...
פורסם לראשונה בבלוג "בועת נדלן"
בנק ישראל לא עומד ביעד האינפלציה זעקו עיתוני הכלכלה אחרי פרסום מדד אוגוסט שהראה כי האינפלציה בישראל עומדת על 0%. למה בכלל צריכה להיות אינפלציה? מה המשמעות הדרמטית של אינפלציה על חיינו? מי ומתי החליטו על יעד האינפלציה בישראל ומדוע הפוליטיקאים והכלכלנים כל כך מצניעים את הדיון על העניין החשוב הזה? אורי ירון חוזר אחורה בהיסטוריה כדי לענות על שאלות שכמעט אף אחד לא מעז לגעת בהן.
בערב ראש השנה התעוררו אזרחי ישראל לקול צפצופי הטלפונים הניידים. ההודעה התפשטה כאש בשדה קוצים של חודש אוגוסט. ממשלת ישראל החליטה אתמול בישיבה לילית מיוחדת החלטה דרמטית .ההחלטה נשאה שני סעיפים .
1. כל בית אב ישלם מידית מס חדש. הסכום יהיה 5000 ₪ לכל בית אב. המס ישולם מידית החל ממתן ההחלטה ובכל ערבו של ראש השנה היהודי
2. כל בית אב ישלם מידית סכום של 30,000 ₪ מערך חסכונותיו. המס ישולם מידית החל ממתן ההחלטה ובכל ערבו של ראש השנה היהודי
לא יינתנו הנחות. לא יהיו וויתורים. לא יתקבלו טענות מהסוג הרגיל , אנחנו עניים, דתיים, ערבים, יהודים, מזרחיים או אשכנזים. כולם ישלמו את אותו הסכום ללא יוצא מהכלל.
מי שמחזיק את הסכום שנקבע בחשבון הבנק, הבנק ינקה את הסכום מחשבונו ויעביר אותו לחשבון מיוחד בבנק ישראל.
מי שמצוי ביתרת חובה ישלם גם כן באותה הצורה בדיוק. במידה ויעבור את המסגרת הקבועה לו בבנק ישלם ריבית חריגה. מי שלא נהנה מהכנסה אבל מקבל קצבה ממשלתית, הסכום יקוזז מקצבתו. מי שאינו מחזיק בחסכונות ,המס יקוזז מתשלומי הפנסיה הממלכתית העתידיים של כל בני המשפחה. שמו של המס יהיה מס שחיקת הכסף .אין הנחות . אין ויתורים. ההתנגדות מיותרת.
טוב בנקודה הזאת מתחיל להתגנב חשד קל שדעתי השתבשה קלות נכון ?.
הרי אין ממשלה בעולם שתעביר כזאת החלטה ואין מצב שהציבור במדינת ישראל יקבל כזאת גזירה. אין מצב ?. בטוחים ? .חשבו שנית.
הכירו את האינפלציה הזוחלת
בניגוד מוחלט לדעה שהשתרשה בעולם במאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת ,האינפלציה הזוחלת לא הייתה כאן תמיד. האינפלציה איננה תופעת טבע. העולם ידע להתנהל בלעדיה מאות בשנים בתקופות של צמיחה ובתקופות של מיתון.
מילטון פרידמן זוכה פרס נובל לכלכלה היה אמנם דמות שנויה במחלוקת בהיבט של מדיניות כלכלית אולם איש לא חלק על הבנתו את המצב הכלכלי הבסיסי. מילטון פרידמן טען "האינפלציה היא בעיה מוניטארית" רוצה לומר האינפלציה היא מעשה ידי אדם. היא מביאה לביטוי מצב של חוסר התאמה בין התוצרת שמייצרים בני האדם ולבין אותו מוצר פיקטיבי שנועד לאפשר את פעולת המסחר במיליארדי הפריטים המיוצרים בעולם. הכסף.
את הבנתי ודעתי על הכסף ותפקידו ניסיתי להסביר במאמר הזה( "קישור" .)לכן לא ארחיב. אבל המצב הבסיסי בו כמות הכסף ו\או מהירות השימוש בו גדלים מעבר לגידול בתוצר, מייצר אינפלציה. האינפלציה איננה עליה במחיר המוצרים. האינפלציה היא שחיקה מתמדת בערכו של הכסף. שחיקה שמקורה בחוסר התאמה מכוון בין כמות הכסף המיוצרת על ידי המערכת הבנקאית לבין הגידול בתוצר.
התוצאה שמתקבלת היא ערך מטבע שנשחק באופן קבוע ורציף, אבל תוך ניסיון להסתיר ולטשטש את המעשה על ידי ניסיון לבצע שחיקה איטית מספיק שתעוור את עיני האזרחים מלראות את המעשה.
קצת היסטוריה
בעזרתו של ידידי בועז הירש ההיסטוריון המוניטרי, הגיעו לידי כמה מנתוני שחיקת הכסף במדינות העולם המערבי החל מתחילת המאה התשע עשרה:
שחיקת הכסף בארה"ב של אמריקה הייתה אפסית לכל אורך המאה התשע עשרה. אמנם ניתן לראות בגרף המצורף קפיצות אינפלציוניות בשתי תקופות קיצון מלחמתיות ( מלחמת 1812 כנגד הבריטים ומלחמת האזרחים). תקופות בהן יש עדויות למעשי זיוף מכוונים של הבריטים. מעשים שגרמו להתפתחות אינפלציה זמנית . אבל המערכת התאפסה לאחר מכן ואיזנה את עצמה בהתאמה, כך שהגרף שהתקבל לאורך המאה התשע עשרה בארה"ב הראה קו רציף ואפסי. מי שחסך 20 דולר בשנת 1800 יכול היה לפדות את ערכם בסוף המאה ולקנות את הרכוש אותו היה קונה כששם את כספו תחת הבלטה המיוחדת בביתו . בשנים אלה צמחה הכלכלה בארה"ב בקצבים שמוכרים היום רק בסין . קצבים של 7-10% בשנה. צמיחה אמיתית , ריאלית . צמיחה בכלכלה האמיתית. צמיחה ללא אינפלציה.
נקודת המפנה הבולטת התרחשה לאחר סיום מלחמת העולם השניה ויתכן שהייתה מתרחשת לפי מועד זה ללא ההשפעה השוחקת של אותה מלחמה נוראה. מאז ועד היום נשחק המטבע האמריקאי ב96% ולמעשה איבד את רוב ערכו כפי שהיה בראשית המאה העשרים.
דוגמה נוספת ודומה מאד היא האינפלציה בכלכלה הבריטית. גם הדוגמה הבריטית מראה מאה שלמה ללא אינפלציה. מאה שהתאפיינה בצמיחת האימפריה הבריטית בכל העולם. צמיחה כלכלית. מהפיכה תעשיתית מדהימה. שוב ללא אינפלציה. ושוב אותה תמונה בדיוק . מיד לאחר סיום מלחמת העולם ,אינפלציה איטית ושוחקת ששחקה את ערך המטבע הבריטי עד דק.
התוצאה שמתקבלת היא ערך מטבע שנשחק באופן קבוע ורציף, אבל תוך ניסיון להסתיר ולטשטש את המעשה על ידי ניסיון לבצע שחיקה איטית מספיק שתעוור את עיני האזרחים מלראות את המעשה.
קצת היסטוריה
בעזרתו של ידידי בועז הירש ההיסטוריון המוניטרי, הגיעו לידי כמה מנתוני שחיקת הכסף במדינות העולם המערבי החל מתחילת המאה התשע עשרה:
שחיקת הכסף בארה"ב של אמריקה הייתה אפסית לכל אורך המאה התשע עשרה. אמנם ניתן לראות בגרף המצורף קפיצות אינפלציוניות בשתי תקופות קיצון מלחמתיות ( מלחמת 1812 כנגד הבריטים ומלחמת האזרחים). תקופות בהן יש עדויות למעשי זיוף מכוונים של הבריטים. מעשים שגרמו להתפתחות אינפלציה זמנית . אבל המערכת התאפסה לאחר מכן ואיזנה את עצמה בהתאמה, כך שהגרף שהתקבל לאורך המאה התשע עשרה בארה"ב הראה קו רציף ואפסי. מי שחסך 20 דולר בשנת 1800 יכול היה לפדות את ערכם בסוף המאה ולקנות את הרכוש אותו היה קונה כששם את כספו תחת הבלטה המיוחדת בביתו . בשנים אלה צמחה הכלכלה בארה"ב בקצבים שמוכרים היום רק בסין . קצבים של 7-10% בשנה. צמיחה אמיתית , ריאלית . צמיחה בכלכלה האמיתית. צמיחה ללא אינפלציה.
נקודת המפנה הבולטת התרחשה לאחר סיום מלחמת העולם השניה ויתכן שהייתה מתרחשת לפי מועד זה ללא ההשפעה השוחקת של אותה מלחמה נוראה. מאז ועד היום נשחק המטבע האמריקאי ב96% ולמעשה איבד את רוב ערכו כפי שהיה בראשית המאה העשרים.
דוגמה נוספת ודומה מאד היא האינפלציה בכלכלה הבריטית. גם הדוגמה הבריטית מראה מאה שלמה ללא אינפלציה. מאה שהתאפיינה בצמיחת האימפריה הבריטית בכל העולם. צמיחה כלכלית. מהפיכה תעשיתית מדהימה. שוב ללא אינפלציה. ושוב אותה תמונה בדיוק . מיד לאחר סיום מלחמת העולם ,אינפלציה איטית ושוחקת ששחקה את ערך המטבע הבריטי עד דק.
האינפלציה באנגליה 1750-2003
המס הנסתר
אין זה סוד שאינפלציה או בשמה החדש החל מהיום ,שחיקת ערך הכסף, היא מס נסתר לכל דבר ועניין. שחיקת ערך הכסף היא מס. אפשר לדמות מצב זה לפריצה וגניבה מביתה של כל משפחה בישראל או כפי שבחרתי לעדן במקצת בפתיח, כהחלטה ממשלתית להלאים את רכושה של כל משפחה בהחלטת מיסוי דרמטית. המשמעות זהה מכיוון שערכו של הכסף נשדד ומופחת בהחלטת מכוון אליה נגיע עוד מעט. המצב בו הכסף נלקח מהציבור בעורמה אינו משנה את המצב היסודי. הכסף נעלם ועובר לחזקת מישהו אחר.
המצב החוקי במדינת ישראל
בשנת 2010 עבר בכנסת ישראל חוק בנק ישראל החדש. עבר ללא התנגדות. כאילו היה דברי אלוהים חיים. בחוק בנק ישראל הגדרת תפקידו של בנק ישראל כתובה בסעיף הראשון . תפקידו של בנק ישראל הוא
אין זה סוד שאינפלציה או בשמה החדש החל מהיום ,שחיקת ערך הכסף, היא מס נסתר לכל דבר ועניין. שחיקת ערך הכסף היא מס. אפשר לדמות מצב זה לפריצה וגניבה מביתה של כל משפחה בישראל או כפי שבחרתי לעדן במקצת בפתיח, כהחלטה ממשלתית להלאים את רכושה של כל משפחה בהחלטת מיסוי דרמטית. המשמעות זהה מכיוון שערכו של הכסף נשדד ומופחת בהחלטת מכוון אליה נגיע עוד מעט. המצב בו הכסף נלקח מהציבור בעורמה אינו משנה את המצב היסודי. הכסף נעלם ועובר לחזקת מישהו אחר.
המצב החוקי במדינת ישראל
בשנת 2010 עבר בכנסת ישראל חוק בנק ישראל החדש. עבר ללא התנגדות. כאילו היה דברי אלוהים חיים. בחוק בנק ישראל הגדרת תפקידו של בנק ישראל כתובה בסעיף הראשון . תפקידו של בנק ישראל הוא
"לשמור על יציבות המחירים וזאת כמטרה מרכזית".
רוצה לומר. אנחנו מבינים מה הוא תפקידו העיקרי והראשון במעלה של בנק ישראל. הבנק שמופקד על ניהול הפקת הכסף במדינה. לשמור על יציבות המחירים כמטרה מרכזית. או בתרגום לשפת העם, למנוע את שחיקת הכסף כמטרה מרכזית ועיקרית. אכן נכון. זה באמת תפקידו של כל בנק מרכזי תחת שיטת הפקת הכסף הקיימת. תפקידו החוקי הוא לוודא שערך הכסף שמייצג את התוצרת של אזרחי ישראל שומר על ערכו. אינו מפוחת ואיננו נשחק. המחוקק הבין במקצת את העניין. הבין אבל לא השלים את המלאכה.
מקור הסמכות
במדינת חוק דמוקרטית בהתאם לשיטת הדמוקרטיה הייצוגית, העם הוא מקור הסמכות. הביצוע נעשה באמצעות נבחרי העם בכנסת שמחוקקים את החוקים ובאמצעות הרשות המבצעת הממשלה שממונה על ידי אותה כנסת. חוק בנק ישראל אינו שונה במקרה זה. מקור הסמכות היא הכנסת והממשלה או כהגדרת החוק
מקור הסמכות
במדינת חוק דמוקרטית בהתאם לשיטת הדמוקרטיה הייצוגית, העם הוא מקור הסמכות. הביצוע נעשה באמצעות נבחרי העם בכנסת שמחוקקים את החוקים ובאמצעות הרשות המבצעת הממשלה שממונה על ידי אותה כנסת. חוק בנק ישראל אינו שונה במקרה זה. מקור הסמכות היא הכנסת והממשלה או כהגדרת החוק
"הממשלה בהתייעצות עם הנגיד תקבע את תחום יציבות המחירים".הממשלה תקבע. זו זכותה לקבוע וזו חובתה החוקית לקבוע את יעד שחיקת הכסף. בנק ישראל כאחראי על היציבות המוניטארית צריך לקבל את היעד ולבצע את המוטל עליו .זה תפקידו העיקרי .
מי צריך אינפלציה
השאלה בכותרת אינה נתונה במחלוקת . שחיקת ערך הכסף היא רעה חולה. כל כלכלן מתחיל או מדופלם יאמר את הדבר ויאמין שאמירתו נכונה. שחיקת ערך הכסף היא אכן רעה חולה. בהתכתבות שהייתה לי לפני כתיבת המאמר עם מרצה בכיר לכלכלה באקדמיה הוא אישר את הדבר.
"אני לא חושב שיש מישהו באקדמיה או במקבלי ההחלטות שחושב שאינפלציה זה דבר טוב. אינפלציה היא דבר שגורם עיוותים בכלכלה ופוגע ברווחה.אם תשמור על כמות הכסף באדיקות , יכול להיות שתצליח להגיע ל-0% אינפלציה בקירוב. אבל כמו כל דבר בכלכלה - זה יבוא על חשבון משהו. במקרה הזה המשהו הזה הוא היכולת "לשחק" עם כמות הכסף כדי לעודד צמיחה"אכן כן. שוב אותה צמיחה מקודשת שמקדשת את כל האמצעים כולל התפרצות לבתי האזרחים בחשאי וגניבת ערך עבודתם ללא ידיעתם.
בתאריך 16.08.2000 התקבלו כמה החלטות במדינת ישראל.דווקא הפחות מוכרת מבינהן היתה ההחלטה האחרונה לעניין שחיקת הכסף במדינת ישראל. הנה צילום ההחלטה:
כך, לפני ארבע עשרה שנים, קיבלה ממשלת אהוד ברק את החלטת הממשלה המחייבת האחרונה לנושא החשוב ביותר לפעולת המערכת המוניטארית במדינה. נושא שהוגדר כיעד ראשון ומרכזי של בנק ישראל, שמירה על ערך הכסף במדינה.
מאז ועד היום התחלפו חמש ממשלות בישראל. פרצו חמש מלחמות ( אם לא עוסקים במכבסת מילים ומגדירים מלחמה כמבצע) . התרחש משבר כלכלי עולמי שאיים לחרב את כלכלת העולם ואת כלכלת ישראל. התנפחה לה בועת נדל"ן ענקית, פרצה מחאת המונים שנבעה מאותה סיבה בדיוק ,שחיקת ערך הכסף או בשמו המכובס "יוקר המחייה" (בהתחשב בכך שהמשכורות שלנו לא עלו בקצב האינפלציה) . התחלפו שישה שרי אוצר שהבטיחו לטפל בבעיות היסוד של הכלכלה ונכתבו עשרות אם לא מאות מאמרים במדיה הכלכלית על כל נושא אפשרי מלבד הנושא הזה.יעד שחיקת הכסף.
עם קבלת הסמכות באה גם האחריות. ממשלה שמסרבת לקחת את הסמכות מסרבת גם לקחת אחריות על מעשיה. אלו הן ממשלות ישראל, לפחות מאז חודש אוגוסט 2000. אין לקיחת סמכות ואין קבלת אחריות.
כך, לפני ארבע עשרה שנים, קיבלה ממשלת אהוד ברק את החלטת הממשלה המחייבת האחרונה לנושא החשוב ביותר לפעולת המערכת המוניטארית במדינה. נושא שהוגדר כיעד ראשון ומרכזי של בנק ישראל, שמירה על ערך הכסף במדינה.
מאז ועד היום התחלפו חמש ממשלות בישראל. פרצו חמש מלחמות ( אם לא עוסקים במכבסת מילים ומגדירים מלחמה כמבצע) . התרחש משבר כלכלי עולמי שאיים לחרב את כלכלת העולם ואת כלכלת ישראל. התנפחה לה בועת נדל"ן ענקית, פרצה מחאת המונים שנבעה מאותה סיבה בדיוק ,שחיקת ערך הכסף או בשמו המכובס "יוקר המחייה" (בהתחשב בכך שהמשכורות שלנו לא עלו בקצב האינפלציה) . התחלפו שישה שרי אוצר שהבטיחו לטפל בבעיות היסוד של הכלכלה ונכתבו עשרות אם לא מאות מאמרים במדיה הכלכלית על כל נושא אפשרי מלבד הנושא הזה.יעד שחיקת הכסף.
עם קבלת הסמכות באה גם האחריות. ממשלה שמסרבת לקחת את הסמכות מסרבת גם לקחת אחריות על מעשיה. אלו הן ממשלות ישראל, לפחות מאז חודש אוגוסט 2000. אין לקיחת סמכות ואין קבלת אחריות.
להבהרת הנושא מול שני הגורמים שאחראים על שחיקת הכסף במדינה פניתי לבנק ישראל ולמשרד האוצר.
דובר בנק ישראל שכרגיל עושה עבודה נאמנה במתן תשובות ברורות ומהירות, מסר את התגובה הרשמית הבאה.
דובר בנק ישראל שכרגיל עושה עבודה נאמנה במתן תשובות ברורות ומהירות, מסר את התגובה הרשמית הבאה.
" הממשלה קיבלה החלטה בשנת 2000, על פיה יעד האינפלציה יעמוד על שיעור של בין 1% ל-3% החל משנת 2003 ואילך. החוק לא מחייב את הממשלה לקבוע את יעד האינפלציה מדי שנה, ולכן, כל עוד לא מצאה הממשלה לנכון לשנות את יעד האינפלציה, הרי שהחלטת הממשלה לגבי היעד שנקבע שרירה וקיימת, ובנק ישראל פועל על פי החוק כאשר הוא חותר להשגת יעד אינפלציה זה."תגובת משרד האוצר למרבה הפליאה הייתה זהה מילה במילה לזה של בנק ישראל, למרות שהתקבלה באיחור אופנתי של חודשיים ימים.
האמת. מבחינה חוקית הם כנראה צודקים. כל החלטה שטרם שונתה תקפה וקיימת בהתאם לכתוב בחוק בנק ישראל.
חוקית הם אולי צודקים. אבל מהותית הם מתחמקים ממתן תשובה לאזרחי ישראל. שר האוצר הנוכחי לא יכול לומר לאזרחי המדינה שהוא פועל לריסון שחיקת הכסף ( יוקר המחייה, זוכרים ) אם הוא לא מקבל החלטה בעניין.
בנק ישראל הוא גוף מבצע. הוא גוף שאמון על ביצוע הוראות הממשלה. הוא צודק שכל עוד לא התקבלה החלטה אחרת הוא פועל ללא הפסק למימוש יעד שחיקת הכסף הקיים. 1-3% בשנה. 5000 ₪ לבית אב על הוצאות המשפחה הממוצעות. כל שנה. ו - 30,000 ₪ מערך חסכונותיו. אז אולי בנק ישראל צודק אבל גם הוא לא חף מאשמה.
באותה התכתבות עם דובר הבנק היפנה אותי הדובר לנייר עמדה שהוציא בנק ישראל בשנת 2007 על נושא יעד שחיקת הכסף. משפט אחד בניר העמדה מסביר את כל הבעיה.
" בבנק ישראל סבורים כי יש להשאיר את אמצע טווח היעד ברמה של 2 אחוזים. רוב המדינות עם יעד אינפלציה קבעו יעד חיובי קטן, 2 עד 3 אחוזים – בין השאר כדי להימנע מהבעייתיות הכרוכה באפס אינפלציה." ( ההדגשה לא במקור).אז מה היא אותה בעיתיות הכרוכה באפס אינפלציה. הרי כל כלכלן יאמר מיד שאינפלציה היא דבר רע. כל אזרח יסרב בתוקף מרגע שיבין את התרגיל, לשלם מס אינפלציה שנתי של 5000 ₪ ולהפחית 30,000 ₪ מערך חסכונותיו. אז למי יש בעיה שכרוכה באפס אינפלציה. אמר ולא פירש..
היבטים נוספים של האינפלציה
יש לנושא עוד היבטים רבים. כאמור שחיקת ערך החסכונות, הצורך המובנה לשלם מס ניהול כסף לכל אותם "מוסדות מנהלים" שכל תפקידם לשמור על ערך הכסף שנשחק כזכור בכוונת מכוון (מדובר במיליארדי שקלים בשנה) וכלה בתפקיד אותו לקחה המדינה בשמנו ובכספנו לשלם ריבית שנתית לקרנות הפנסיה שוב במטרה לשמור על ערך החסכונות שנשחק תחת גלגלי השיטה. ואת הריבית אנחנו משלמים במיסי הכנסה שמיועדים כולם לתשלומי ריבית על הלוואות המדינה .
כל שנה 40 מיליארד ₪ נכון לשנת 2014. רעות חולות בלי סוף למען קידוש המטרה, שחיקה זוחלת של ערך הכסף.
אז בפעם הבאה כשתקראו מאמר פייסבוק מתחכם של שר האוצר על רצונו העז להילחם בשחיקת הכסף במדינה (לאמור יוקר המחיה), או שתשמעו את ראש הממשלה מלהג על עמידתו המופלאה של עם ישראל בקשיים שאינם תלויים בו וברצונו, אמרו להם בלי להתבלבל:
החלטה כבר קיבלתם ?. חזרו אלינו כשתקבלו...
פורסם לראשונה בבלוג "בועת נדלן"
אינפלציה היא שחיקה בערך הכסף הנובעת מהוספת כסף למערכת (אקט שיקרא זיוף אם אנחנו נעשה אותו). זה נכון שבגדול אינפלציה היא מס אבל יש מספר דקויות קטנות שראוי לשים לב אליהן.
השבמחקמרגע שמודפס שטר חדש של מאה שח (או מוקלד לחשבון בנק) ועד שהמחירים מתעדכנים, עובר זמן. כלומר, מי שמניח את ידו על הכסף החדש קודם נהנה מרמת המחירים הישנה, האחרון בשרשרת סופג את מלוא עליית המחירים. נגיד במדינה בה חלק גדול מהכסף החדש ניתן כמשכנתא ותשלום לקבלנים. מי נמצא בראש השרשרת ומי בתחתיתה? כלומר, מי נהנה מהאינפלציה?
התאוריה כאילו ניתן לבטל השפעת אינפלציה ע"י הצמדה לגידול השוק, תוצר לאומי, מנח הירח או ריח הגוף של ג'סטין ביבר - היא קישקוש אחד גדול. נכון שזה תאורתית יכול לעבוד *בממוצע* אבל על זה נאמר: יש שקרים, יש שקרים ארורים ויש סטטיסטיקה. כיון שמדינה מורכבת מאנשים, תמיד יהיו מרוויחים ומפסידים (למשל: ראה פסקה קודמת). אלא אם כולם מרוויחים אותו דבר בדיוק, לכל משק בית יש 2.4 נפשות וכלב והכסף פשוט מחולק באופן שווה בין האזרחים, הדרך היחידה לבטל השפעת אינפלציה היא להפסיק לזייף כסף.
לא אפשרי להפסיק "לזייף" כסף היות וכמות האוכלוסיה הולכת וגדלה
מחקכולם מדברים על האינפלציה ועל הבעיה של החוב האמריקני אבל אף אחד לא מציע פתרון מעשי, איזה כיף שפתחו בארץ עסק שמייבא זהב להשקעה, זו הדרך להינצל מהאינפלציה והחוב האמריקאי.
השבמחקזהב זה אכן פתרון אפשרי, רק מילת אזהרה: בשנת 1933 ארה"ב הברית הפקיעה את הזהב הפרטי (כלומר, שדדה אותו מאזרחיה). התירוץ היה משבר כלכלי. להיסטוריה יש נטייה מטרידה לחזור על עצמה.
מחקוזה בנוסף, לבעיה הרגילה של איך אדם פשוט נמנע מקניית זהב מזוייף
אני הולך הפוך על הפוך.
מחקכיון שעשו את זה כבר פעם אחת,כולם מוכנים שיעשו את זה עוד פעם ולא יעשו את זה.
בכלל אין כבר אינפלציה גבוהה זה המטרה בעצם של הבנקים המרכזיים - להאט את תהליך האינפלציה של הבנקים הרגילים.
חוץ מזה ככל שעובר הזמן כך קשה וקשה יותר להחזיר הלוואות מה שמאט באופן טבעי את תהליך שחיקת הכסף.
הזהב שייך לעידן אחר שבו היו מלחמות ואנשים צריכים היו לברוח פיזית עם כל הכסף עליהם ממדינה למדינה. היום הנכסים עוברים איתנו בקלות יחסית.
הערך של הזהב מתבטא יותר ביתרון האמיתי שלו - השימושים האמיתיים של הזהב ולא צריך אותו בתור אגירה של הון.
אם אני טועה ותתחיל אינפלציה רצינית כל מה שכתבתי בטל ויש לרוץ ולקנות לפחות זהב וירטואלי.
אם כבר קניית מתכות לפי שימוש "אמיתי" (כלומר, שימוש אחר מלבד אגירת ערך) - אני הייתי הולך על כסף (silver) יש לו הרבה יותר שימושים מזהב.
מחקקשה לי לראות מאיפה הקביעה שאין אינפלציה גבוהה. מספיק להביט במחירי הדירות, המזון ולמעשה בכל דבר שהוא סחורה. נכון שהסטטיסטיקות של בנק ישראל נראת אחרת אבל זה שהממשלה אומרת שאין אינפלציה גבוהה או שהריבית נמוכה זה לא אומר שזאת האמת
האינפלציה הרצינית כבר כאן מזמן. אני לא הייתי רץ לקנות זהב וירטואלי כי ישנו סיכוי לא מבוטל שהוא (כמו מטבעות פיאט אחרים) פשוט נייר ללא כיסוי (כלומר, אין זהב אמיתי מאחוריו לגיבוי). גם פה, צריך לדעת ממי לקנות
שוב מתכת כסף זה בגלל שווי השימוש(נדירות ושימושיות) ולא בגלל ההגנה האינפלציונית.
מחקלמעשה יש כ 5 אחוז אינפלציה בכל שנה.
ברור שלאורך זמן זה משמעותי מאוד בגלל הריבית דריבית אבל לגבי היום יום זה פחות חשוב - רוצה לומר בטווח הקצר יותר חשוב כמה כסף חדש נכנס לשימוש באחוזים מתוך כלל הכסף הקיים זה מה שקובע את האינפלציה האמיתית.
לדעתי(כי לא בדקתי את הנתונים של m1) כמות הכסף החדש(באחוזים)קטנה יותר מאשר פעם ולכן בפועל האינפלציה "רק" 4-5 אחוז בשנה.
מה שמשפיע יותר על חיי האזרחים זה מהירות גלגול הכסף ובגלל שקשה יותר ויותר להחזיר הלוואות מהירות הכסף יורדת וזה,יותר מכל,מה שגורם למיתון.
הדירה שלי הייתה שווה ב 1969 - 2 ש"ח
השבמחקהיום מיליון ומאתיים.
פעם היתה אינפלציה רצינית לא כמו היום.
מסקנה מאנונימי 1 - כדאי להשקיע ולאגור שווארמה
השבמחקאורי
השבמחקמאמר יפה אך אתה מתמם
בוודאי שאתה יודע את ה"בעיתיות" באפס אינפלציה.
אינפלציה היא שוט לליבוי ביקושים. קנה מהר היום כי מחר יהיה יקר יותר.
ללא זה הם חוששים ממיתון ביקושים שיביא למיתון.
כמובן שסו שטות , כפי שהוכח בסלולר.
במשק כה קרטליסטי , עשה כחלון לכל ענף וענף במשק , תקבל ירידת מחירים חד פעמית של 30-50% עקב הגדלת תחרותיות ותקבל הצפת ביקושים עקב המחיר הנמוך.
כל הדוברים הנכבדים דברו בחכמה.אוסיף רק שיש נתון אחד שמדברים עליו כנתון אמיתי וזה האינפלציה. מהדוגמאות שניתנו פה אפשר לראות שהאינפלציה האמיתית היא הרבה הרבה מעבר לאינפלציה ה"נתונה"-מכיון שבסביבות תחילת המילניום כמה פקידים בלמ"ס שאמורים לחשב את האינפלציה שינו על דעת(?) את שיטת חישוב מדד יוקר המחיה והתאימו אותן לשיטות הרמאות ה"יצירתית"שהופעלו במדינות פושטות הרגל דוגמת ארצות הברית ובריטניה לחשב אינפלציה שיקרית נמוכה כדי להציג צמיחה ותוצר יותר גבוהים מהמציאות .אלמליא שיטות אלה כנראה שסין היתה המעצמה הראשונה בעולם.על ידי זה נשחקים בהתמדה החסכונות הפנסיות משכורות קיצבאות וכל שאר תשלומי המוסדות והמעסיקים בעוד העובד והאזרח הנזקק מקבלים פחות ופחות.עסקים וממשלות לא נפגעים כי הם מרויחים אחוז מהמחזור ולכן הכנסתם גדלה ככל שהמחירים האמיתיים מאמירים.בשיטה זו הכסף עובר בהדרגה מרוב העם אל המיעוט השולט בכלכלה ובפיננסים.אלה שלא שותפים לחגיגה כמו פקידי ממשלה רופאים רואי חשבון עורכי דים נאלצים לגנוב ולכן -גל השחיתויות האינסופי שמציף את מסכינו ערב ערב כי מי שרוצה להשאר על העגלה חייב לגנוב לקחת שוחד לעשות קומבינה או לאכול את זולתו.
השבמחקצודק
מחקלכן התמונה האמיתית הרבה יותר גרועה מהכתוב במאמר המצוין .או ושכחנו גם להזכיר שמה שקרה בנקודת ההיפוך של גרף האינפלציה היה הקמת הבנקי המרכזי שהפך למוצר חובה לכל מדינה. והסיבה למשל להרס מדינות כמו סוריה לוב ועירק היה סירובן להכניס את הסוס הטרויאני הקטלני הזה לתחומן....או ניסיון לקרוא תגר על קרטל הבנקאות העולמי.
השבמחקמאמר שהתחיל מצויין אבל הסתיים קצת פחות טוב.
השבמחק1. איך בדיוק בנק ישראל שולט באינפלציה חוץ מכלי הריבית?
2. האם מישהו בכלל שולט בגובה האינפלציה וכיצד?
3. איך מתרחשת האינפלציה צעד אחר צעד מהשלב של הגורמים ועד האינפלציה בשטח?
4. אם אינפלציה זה כמות הכסף ביחס לתוצר , הלכה למעשה כמות הכסף נקבעת על ידי היכולת ונכונות הציבור לקחת הלוואות התוצר נקבע על ידי מגוון של גורמים נוספים, איך זה בדיוק קורה שיד מכוונת מצליחה לשמור על אינפלציה בטווח יחסית קטן?
5. מי מרוויח מהאינפלציה וכיצד?
לכל השאלות האלה לא נתת מענה..