יום שלישי, 13 בינואר 2015

מדוע הבטחות הפוליטיקאים להוריד את מחירי הדיור הן חסרות בסיס?

מתוך : ערוץ 10



31 תגובות:

  1. It's not possible to reduce RE prices now, as this will cause current owners to sustain heavy losses and eventually find their situation "upside down" and walk away.
    Not possible to raise salaries either - even the small rise in min. wage poses great risk to small businesses, and min. wage earners are not the ones in RE market.
    Nothing has changed from two years ago "The goose is out".
    Regarding your prev. post:

    Bank Of Israel
    אין הפסד, גם אין רווח

    אולם השנה, הבנק ירשום רווחים גדולים כתוצאה מהפרשי שערים, לצד הפסד סמלי בלבד כתוצאה מהפרשי הריביות. בשבעת החודשים הראשונים של 2014 התחזק השקל מול הדולר ב־1.6% שהסבו לבנק הפסד של כ־6 מיליארד שקל. אולם בעקבות היפוך המגמה בשוקי המט"ח בעולם מאז אוגוסט ועליית שער הדולר
    ב־10.8% עד סוף אוקטובר, כבר נרשם לזכות הבנק רווח של הפרשי שערים בסכום של כ־16.4 מיליארד שקל.

    בשל שיטת הדיווח הייחודית של בנק ישראל, כאשר יש לו הכנסות בזכות הפרשי שערים, הן אינן נרשמות בדו"חותיו כרווח. העלייה בשווי יתרות המט"ח בשקלים תיחשב לרווח רק כשהבנק יתחיל למכור חלק מהיתרות שברשותו. לעומת זאת, כאשר לבנק ישראל נגרם הפסד, הוא אכן נרשם כהפסד.
    בשל שיטת הדיווח הייחודית של בנק ישראל, כאשר יש לו הכנסות בזכות הפרשי שערים, הן אינן נרשמות בדו"חותיו כרווח. העלייה בשווי יתרות המט"ח בשקלים תיחשב לרווח רק כשהבנק יתחיל למכור חלק מהיתרות שברשותו. לעומת זאת, כאשר לבנק ישראל נגרם הפסד, הוא אכן נרשם כהפסד
    http://reshet.tv/Shows/Calcalit/article,132267/

    It's your job as a blogger to provide links to your claims, not send readers to Google, where they will find why you failed to provide them in the first place..
    - Eran

    השבמחק
    תשובות
    1. Also of interest, we've seen a report that calculates a 1% Aliyah of French Jews would translate to apporx. 40% increase in Israel's RE prices, smth. that could unfold in the coming months, we however, are out and will only consider re-entering after the inevitable crush.
      - Eran
      When the crush does happen, it may be so huge they will have to "reset the game" - and issue a new currency.

      מחק
    2. למה Not possible? אז מה אם בעלי הדירות "ייפגעו"? הם "ייפגעו" בערכים של דירות שלהם. עדיין יש להם דירה, וזה מה שחשוב. אז שדירתם תהיה שווה 1 מיליון ולא 2 מיליון. לרוב האוכלוסיה זה לא נורא בכלל, כי או שאין להם דירה (ואז הם מרויחים את האפשרות להחזיק דירה) או שהם מחזיקים בדירה כדי לחיות בה, שנים ע"ג שנים.

      אם החבר/ה האנונימי מעליי חושש ממצב ה_משקיעים_ בנדל"ן - אז, שמע/י, אני לא חושב שצריכה להיות לנו שום סימפטיה מיוחדת.. שהספקולנטים יצפו פגיעה.

      נ.ב. - אני ממעמד חסרי הדירות כמובן :-)

      מחק
  2. ערן מתי תקים מפלגה?

    השבמחק
    תשובות
    1. כרגע יש לי סיפוק והנאה מספיק גדולים מכל העשיה מחוץ לכנסת אז למה לי פוליטיקה עכשיו?

      מחק
    2. מתי יש מפגש של חברי התנועה לשינוי מוניטרי?

      מחק
    3. מפורסם תמיד בדף הפעילים של התנועה בפיסבוק

      מחק
  3. Gold Bulls should keep that finger on the trigger (GCJ15)..

    השבמחק
  4. ערן ידידי,
    אתה צודק לחלוטין בנושא הפוליטיקה אולם שאלת השאלות היא מה בדיוק יקרה לכלכלה הקיימת על מנת שיהיה אפשר להמשיך ולתמוך בשוק הדיור?
    הלא אנשים ממונפים על מעבר לפופיק וזה יוצר משוב שלילי אשר מטביע אותם בחובות נוספים - מה יקרה כשהלווים יקרסו תחת הנטל?

    נתון נוסף הוא העסקים הקטנים בארץ - לא חיובי בכלל, למילה "מתגלגלים" יש היום הגדרה חדשה: נכנסים לחובות גדולים יותר.
    ומה יהיה כשהם יקרסו - כמובן שמדובר כאן באחוזים ולא בנתון בינארי.

    פוליטיקה out מציאות in.
    יכול להיות שהפוליטיקאים מבינים שאין מוצא אחר?
    ויש לנו כאן שילוב, מבטיחים כי אין ברירה אחרת,
    או שאנחנו אוכלים כאן נסיון נוסף לדחות את הקץ.

    בהערכה
    אמיר

    השבמחק
    תשובות
    1. בסופו של דבר יהיה גבול ליכולת לתמוך בשוק הזה. סופו ליפול השאלה רק מתי ועוד כמה זמן יצליחו להחזיק אותו עם הראש מעל המים בעזרת ריבית נמוכה.

      מחק
  5. ערן, אני מניח שבגלל קוצר הזמן לא ניתן היה להעלות את הפיתרון היחידי למצב, קרי רפורמה מוניטארית ושהבנקים יפסיקו ליצר לנו את הכסף יש מאין. במילים אחרות, רזרווה של מאה אחוז.

    השבמחק
  6. ערן מה דעתך לגבי ההסתברות של התהליכים הבאים:
    1. העלאת הריבית על הדולר על-ידי ה-FED בעתיד הנראה לעין?
    2. העלאה של הריבית השיקלית ע"י בנק ישראל (אם ככורח מ-1 לעיל ואם מסיבות מערכתיות אחרות)?
    3. חדלות פירעון משמעותית ו/או לחץ חבות על אחוז משמעותי מבתי-אב בישראל?

    וכן כמובן:
    א. האם להערכתך למערכת הפינאנסית יש פתרונות סבירים לתרחיש כזה?
    ב. אם הנ"ל מתקיים, איך (ואם) יושפעו שוק הנדל"ן בישראל?

    השבמחק
    תשובות
    1. שאלות כבדות
      1-2. תלוי בכל כך הרבה גורמים שקשה לחזות שאני לא בטוח שבפד ובבנק ישראל יוכלו לענות לך על זה.
      3. השאלה לא אם זה יקרה אלא מתי.

      א. כל עוד המערכת מבוססת על חובות -היא תנוע לנצח בין ניפוח בועה לפיצוצה.אנחנו בשלב הבועה
      ב. כשאנשים לא יוכלו לקחת/להחזיר הלוואות זה יוביל לירידת מחירים שתנבע ממחסור בכסף

      מחק
  7. מוצטפא שמטרלינג13 בינואר 2015 בשעה 16:07

    שאלה של תם: הממשלה גם הפסידה הכנסות מיסים גדולות מאוד מהוזלת שירותי הסלולר (גם מע"מ וגם מס על הכנסות החברות). לפי ההגיון בנושא הנדל"ן גם בתחום הסלולר האינטרס היה לשמור על המחיר גבוה - הרי גם לפני 5 שנים לכל ישראלי היו בממוצע יותר ממכשיר סלולרי אחד אז זה לא שהמחיר הגבוה הרתיע מישהו מלשלם.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא בטוח שהבנתי את השאלה. אני אניח שאתה שואל מהו האינטרס של הממשלה להוריד את מחירי הדיור - תקן אותי אם אני טועה.

      הנקודה היא שזה לא שמחירי הדיור עלו כמו שערך הכסף צנח. הסיבה שהכסף שלך לא שווה כלום היום משתקפת בריבית (שהיא למעשה מחיר הכסף). הממשלה יכולה לעלות את ערך הכסף (ולכאורה להוריד את מחירי הדיור, ומחירם של הרבה דברים אחרים).

      כל פעולה אחרת כנראה שלא תעבוד בטווח הארוך. כל הגבלה תעקף, כל תיכנון מרכזי יצור אסון (ע"ע ברית המועצות). חלקות דירות ואדמות יסתיים כמו כל חלוקה אחרת - מיעוט גונב את כספם של הרוב. לא צריך להיות נביא, מספיק להביט בהיסטוריה

      הממשלה תעלה ריבית רק אם לא תהיה לה ברירה. הסיבה היא שהעלת ריבית משמעה שמעט אנשים עשירים יפסידו הרבה כסף. מבחינת המושלים יש לזה שתי השלכות :
      1. הם לא יחזרו לכנסת בבחירות הבאות כי הגורמים שנתנו להם כסף יפגעו
      2. הם לא יצליחו למקסם את הרווח האישי שלהם בקדנציה הנוכחית (או כ"מינוי בכיר" אחריה) כי הגורמים שנתנו להם כסף יפגעו

      מחק
    2. מוצטפא שמטרלינג13 בינואר 2015 בשעה 22:57

      מה שניסיתי להבין הוא: אם ערן אומר שהממשלה לא באמת יכולה להוריד את מחירי הדיור כי זה מקור הכנסה עיקרי עבורה אני שואל למה היא כן דחפה להוריד את מחירי התקשורת, הרי גם שם היו לה הכנסות גדולות, גם ממס הכנסה על רווחי החברות ועובדיהן וגם מתשלומי מע"מ על החשבונות הגבוהים.

      מחק
    3. אני לא בטוח שהבנתי את תשובה
      זה לא שמחירי הדיור עלו כמו שערך הכסף צנח
      Are you paying 100s% more for non subsidized goods?
      הממשלה תעלה ריבית רק אם לא תהיה לה ברירה
      It's not in the hands of government, but the Bank Of Israel
      העלת ריבית משמעה שמעט אנשים עשירים יפסידו הרבה כסף
      You contradict yourself (see interest rates/value claim in your post).

      מחק
    4. אין לזה שום קשר להכנסות הממשלה ממיסים. אם היה קשר אז אכן לא היו מורידים מחירי סלולר.

      הנה השערה להורדת מחירי הסלולר:

      הממשלה הורידה את מחירי הסלולר כי היה להם אינטרס לעשות את זה, כלומר מישהו הרוויח באופן אישי. רווח יכול להיות הון פוליטי (למשל לעזוב את הליכוד, להקים מפלגה ולהתמודד על ראשות ממשלה), תפקיד בכיר מחוץ לכנסת, תרומות לקמפיין הפוליטי הבא וכו'

      אם מספיק חברים בחבורה השולטת ירויחו מהורדת מחירי הדירות - מחירי הדירות ירדו

      מחק
    5. היום 80% מהגידול באשראי הקמעונאי מקורו במשכנתאות. הסלולר מהווה עד כמה שאני זוכר פחות מאחוז. מקווה שזה ענה לך על השאלה.

      מחק
  8. אולי כדאי להקדיש פוסט מיוחד לבחינת פתרון הקסם המכונה העלאת שכר.
    שיטה זו בדומה לשיטות רבות אחרות בכלכלה הפוסט מודרניסטית שקולה לניסיון להקל על האנגאובר באמצעות שתיית אלכוהול.

    המנגנון הכלכלי בארץ מהונדס בצורה כזו בה תקורות השכר של חלקים נרחבים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי מעוגנים לשכר הממוצע. לכן במקרה של העלאת שכר, מופעלים מנגנונים אוטומטיים שמייקרים בצורה גורפת את ערכם של הסחורות, השירותים והמיסים בכלכלה הנתונה.

    מס הארנונה הוא הדוגמה המובהקת ביותר למנגנון כזה. עליית השכר הממוצע מתורגמת אוטומטית לעליה בארנונה. אינפליצה היא דוגמה פחות מובהקת אך פועלת על פי אותו עיקרון. והשיטה פועלת במגוון מנגנונים גלויים ונסתרים אחרים. כך למשל שכר של אלפי אנשים במגזר הציבורי (ובין היתר השכר של חברי הכנסת) צמוד לשכר הממוצע.

    בסופו של דבר הכל בעצם יחסי (כפי שאמר החכם). ולכן העלאת שכר היא בעצם התייקרות כל המוצרים והשירותים במשק.

    בסוף התהליך חוזרים תמיד לנקודת ההתחלה. לאחר תקופה לא ארוכה מגלים שהעלאת השכר שאושרה לאחר מאבקים רבים בסיבוב הקודם, אינה מספיקה בסיבוב הנוכחי.

    וכרגיל את הקופונים גוזרים כל מיני כוכבים נולדים שמבטיחים (ולפעמים) מקיימים את העלאת השכר. והציבור כרגיל, משלם על בורותו.

    משך הזמן הנדרש לשעבד כדי להשיג סל סחורות ושירותים בסיסי לעולם לא ירד בשיטה הנוכחית. גם עם יעלו את שכר המינימום למיליון שקל בחודש.
    כמעט אף אחד לא עובד כיום פחות מההורים שלו כשאלו היו בגילו (ברוב המקרים ההפך הוא הנכון) למרות שהשכר כיום גבוה הרבה יותר ולמרות קפיצת הטכנולוגיה בעשרים השנים האחרונות.







    השבמחק
  9. אריק,
    אמרת את זה!!!
    אנחנו בכיוון אחד בדרך לשום מקום.
    השאלה היא מה בדיוק הפתרון בקונסטלציה הנוכחית? - חוץ מפיצוץ!

    אני מאמים שעד הפיצוץ - לא יסכימו לאמץ את השינוי הרצוי, אשר ערן מציג כאן באתר.

    לילה טוב
    אמיר

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה טענת שהעלאת שכר המינימום שקולה לאינפלציה. לדעתי זה לא נכון. למעשה, אין שום קשר בינהם.

      מה זה שכר מינימום: זה הסכום המינימלי אותו מעסיק צריך לשלם לעובד
      מה זה אינפלציה: ירידה בערך המטבע בעקבות עלייה בכמות הכסף

      זה שחייבים לשלם לעובדים יותר כסף לא בהכרח יוצר עוד כסף, כי תמיד אתה יכול לפטר עובד במקום לשלם לו עוד

      למעשה, זה גורם לדחיקתם של בעלי שכר נמוך משוק העבודה. למשל: אם אני מוכן לשלם עבור משהו 10 ש"ח לשעה ומישהו מוכן לעבוד עבורי עבור 10 ש"ח לשעה - אנחנו נבצע את העיסקה ולכל אחד מאיתנו יהיה טיפה יותר טוב. אם הממשלה תתערב ותגיד לי שאני חייב לשלם לפחות 20 שח לשעה יתכן שישתלם לי יותר לא לבצע את העסקה (או לשכור אנשים מחול).

      העלאת שכר המינימום היא סוג של אופיום להמונים אבל בטווח הארוך זה פוגע באותם אנשים שלכאורה זה אמור לשרת

      מחק
    2. הפיצוץ הוא הפתרון.

      מאז ומעולם שליטים שאפו לתת לעבדים את המינימום ההכרחי לכך שאלו ימשיכו להיות עבדים.
      המערכת אורגנה בצורה כזו שהווסילים ישועבדו במשך רוב שעות ערותם בתמורה לקיום בסיסי ולשעשועים שהשלטון סיפק כמעט בחינם.

      כיום המצב אינו שונה במאומה.
      קיימים כוחות אדירים שמטרתם לשמר את המצב הקיים. האינטרס הראשי והכמעט בלעדי של השליטה הוא לשמר את עצמה. המערכת מפעילה מנגנונים של שטיפות מוח, מסכי עשן ובורות מכוונת.

      ברור שהשינוי לא יגיע מאלו שפועלים לשמר את השיטה. ולאלו יש מספיק כלים כדי ליירט את האיומים ולתגמל את הידידים. השנוי יגיע מאלו שנדרשים לשלם את המחיר.
      אבל זאת רק לאחר שהם יבינו את המחיר שהם משלמים.

      החשש העיקרי הוא מה שיגיע בעקבות הפיצוץ. ההיסטוריה מלמדת שלפעמים מהפכות מובילות לאסונות נוראים יותר. מהפכות סוציאליסטיות כמעט תמיד הסתיימו במוות המוני. המהפכה שתגיע יכולה להוביל לבניית חברה טובה יותר אך יכולה גם להוביל למצב גרוע יותר.

      צריך להתכונן למהפכה ולנסח ולבסס את השיטה המוניטרית שתהא מעומדת להחליף את השיטה הנוכחית. וזאת כדי שלא נמצא את עצמנו לאחר המהפכה עם עוד איזה כוכב נולד שמבטיח לפתור את כל הבעיות ע"י העלאת שכר. זה יהיה באמת אסון. מזה היה לנו מספיק.




      מחק
    3. שחרורון,

      הטענה שלי היא שעליית שכר כפויה בסופו של דבר חייבת להיות מתורגמת לאינפלציה.

      ראשית, הגמישות התעסוקתית שתיארת אינה קיימת בחלקים נרחבים של המגזר הציבורי והמגזר הסמי-ציבורי (בנקים, חברת חשמל, רכבת, נמלים). אף אחד לא יפטר עובד נמל בגלל שהעלו את שכר המינימום. אף אחד גם לא ישקול ברצינות לצמצם את מספר חברי הכנסת כתוצאה מהעליה בעלות שכרם. במקום זאת, השירותים והמיסים יתייקרו. בחלק מהמקרים, כפי שציינתי, היקור יתבצע ע"י מנגנון אוטומטי. (ולא הזכרתי את מנגנוני ההצמדה של הפנסיות התקציביות)

      אכן המעמד הנמוך יסבול כתוצאה מהעלאה שאמורה לשרת אותו (אותו ואת עוד כמה פוליטיקאים שחייבים להגיע לכנסת...). והסבל של אותם מפוטרים ואותם אנשים שלא ימצאו עבודה כתוצאה מכך שלא יווצרו משרות נוספות, יגיע בסופו של דבר אל ספרי החשבונות של המדינה בצורה של צמיחה נמוכה (הכנסות ממיסים נמוכות) ותקציבי רווחה גבוהים.

      ועוד עיוות מעניין הוא שבעוד שבעלי השכר הנמוך נפלטים החוצה משוק העבודה, חברי המנגנונים ההסתדרותיים (והפנסיונרים התקציביים) ירוויחו יותר בשל עליית השכר הממוצע. כשיש פחות אנשים עם שכר מינימום, השכר הממוצע עולה. ובסופו של יום, גם זה יגיע אל פנקס הצ'קים של המדינה.

      התוצאה של כל הווקטורים האלו היא כמעט תמיד אינפלציה. שהרי הדפסת כסף (על כל צורותיו) זה תמיד הפתרון הקל ביותר.

      כך שכשהכל מתייקר ואין צמיחה (סטגנציה) חייבים להזריק כסף למערכת כדי שהיא לא תקרוס. וזה ממש לא בעיה למצוא כמה כלכלנים מהאקדמיה (ואפילו נגידי בנקים) שיתמכו בהדפסת כסף מאסיבית.

      מחק
    4. לדעתי שניכם טועים, ושניכם חוזרים אחרי קלישאות של תאורית ה"טיפטוף מטה" שאנחנו רואים בימינו כי אין לה שום קשר למציאות. אני ממליץ להקשיב להרצאתו של המליארדר ניק הנואר (Nick Hanauer).
      אינפלציה נגרמת כאשר יש יותר כסף העולה על ההיצע ותלויה בגורמים נוספים כגון "מהירות הכסף". העלאת שכר מינימום הופכת כסף איטי לכסף מהיר כי האנשים המקבלים אותו בודאי יוציאו אותו מיידית על צרכי קיום של חינוך, מזון ובילויים לעסקים אלו אין שום בעיה של היצע ותמיד היו שמחים להציע עוד במחירים דומים. בנוסף הכסף והתעסוקה המגיעה לעסקים אלו בודאי תדרוש מהם דווקא להעסיק יותר עובדים! אותם עובדים שכביכול היו אמורים להיות מפוטרים כי על העסק לשלם להם שכר גבוה יותר. ולכן ההנחות שלכם שגויות.

      מחק
    5. אריק,

      האמת שאתה צודק. לא לקחתי בחשבון את המנגנון הממשלתי שבאמת לא מפטר אנשים בגלל עליית שכר. המושלים זקוקים לעוד כסף וכסף אפשר להשיג ע"י מיסוי, הלוואות או אינפלציה. לכן יתכן שזה יגרור אינפלציה

      הדר,
      "טיפטוף מטה" זה קישקוש אמיתי. ניסו את זה והראו שזה לא עובד - פה אנחנו מסכימים.

      את מניחה שברגע שיעלו את שכר המינימום כולם יקבלו העלאה, מה שלא נכון. אני מזמין אותך להסתכל על נתוני תעסוקה ולראות מה קורה במגזר הפרטי לאחר העלאת שכר המינימום. שכר מינימום גורם לאלו שלא מייצרים מספיק ערך לאבד את עבודתם

      מחק
    6. הדר,

      אני לא טענתי בשום מקום בעד התאוריה של "טיפטוף מטה" וגם לא טענתי נגד. ובטח שלא חזרתי על קלישאות.

      הטענה שלי הייתה בדיוק כנגד הדברים שהבאת. אם מדברים על קלישאות אז הטענה כי העלאת שכר המינימום תוביל ליותר עושר היא הקלישאה הגדולה שאותה ניסיתי להפריך ובעבורה כתבתי את התגובה.

      הטענה היא שבמידה ושכר המינימום יעלה בעקבות החלטה ממשלתית, כל תוספת העושר תספג מיידית ע"י המערכת. לשם כך המערכת תכננה מנגנוני יקור אוטומטיים שמופעלים מיידית במידה ויש שינוי כלשהו בחלוקת השכר במשק. אין כאן אפילו שוק שיודע לווסת את עצמו כעבור זמן אלא נוסחאות מתמטיות שהשפעתם מיידית.

      הטענה כי תוספת העושר למגזר החלש תגדיל את הצמיחה, מאחר ואלו ינתבו מייד את תוספת העושר שלהם לצריכה פרטית, אינה נכונה. מה שייקרה הוא שכל המוצרים והשירותים יתייקרו. וכך תוספת העושר תשאב כולה כדי לקבל בדיוק את אותה רמת חיים שהתקבלה מלפני השינוי.

      הטענה שלך נכונה כשמדובר על עובד אחד (או קבוצה מצומצמת של עובדים). במקרה זה כל תוספת לשכר המינימום של העובד הבודד תוביל להגדלת הצריכה שלו. אך כשדובר בכמות גדולה של אנשים, תוספת השכר תייקר מיידית את כל השירותים והסחורות. עובדי המינימום לא יצרכו יותר אלא ישלמו יותר עבור כל אותם דברים שהם צרכו מלפני השינוי.

      לדוגמה, אם נקח את נושא החינוך, הרי שבמידה של תוספת שכר מינימום, תקורות החינוך יגדלו מיידית באמצעות המנגנונים האוטומטיים שתיארתי (שכר מוצמד, פנסיה מוצמדת, מיסים מוצמדים ועבדים בשכר מינימום במערכת החינוך). התוצאה תהיה עליית יוקר החינוך. וכך, אנשים יידרשו לשלם בסופו של דבר יותר כדי לקבל בדיוק את אותו חינוך שהם קיבלו לפני תוספת השכר. לחלקם החינוך פשוט יצא מהישג היד. והתופעה מתקיימת בכל חלקי הכלכלה.

      מה שיקרה לבסוף הוא שמצב העניינים יהיה בדיוק כמו לפני התוספת. אפשר להבחין שסוגיית שכר המינימום תמיד חוזרת. מה שהיה מספיק טוב בסיבוב הקודם כבר לא מספיק בסיבוב הנוכחי.

      והתוצאה היא כפי שמתואר בספר אליס בארץ הפלאות: צריך לרוץ בכל הכוח וזאת רק כדי להישאר במקום.

      מחק
  10. בכל שינוי יש מרוויחים ומפסידים זה ברור. ומהבחינה של מי שלא מייצר מספיק ערך מאבד את מקום עבודתו זה נשמע הפסד הגיוני וסביר. אבל כמו שאני טוען, ואחרים טוענים העלאת שכר המינימום מייצרת משרות חדשות (למשל בתחומי המסחר) בהם האנשים שאיבדו מקומות עבודה יוכלו למצוא עבודה. ולראיה ניק הנואר מביא את המדינות והערים בהם יש את שכר המינימום הגבוהה ביותר אפילו פי 2 מממקומות אחרים ושם יש את הצמיחה והתעסוקה הגבוהים ביותר.
    הנקודה שלי היא שהעלאת שכר מינימום בודאי לא תגרום לאינפלציה ולא להקטנת סך המשרות במשק. לא טענתי שלא יהיו מפסידים או מרוויחים

    השבמחק
    תשובות
    1. ניק הנואר מראה קורולציה ולא סיבתיות. וכידוע קורלציה לא מוכיחה סיבתיות. יתכן שאותם מדינות וערים נהנות מצמיחה גבוהה למרות שכר מינימום גבוה ולא בזכות.

      בניגוד לניק, החברה האלו* ערכו מחקר אמיתי וגילו שהעלאת שכר מינימום כנראה משמיד מקומות עבודה*
      *https://ideas.repec.org/p/irv/wpaper/060708.html

      מחק
  11. מעבר לכך חשוב להבין שלא כל תוספת כסף למשק יוצרת אינפלציה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אינפלציה היא עליית מחירים. נכון שהמחירים לא בהכרח עולים עם תוספת כסף, אבל כל תוספת כסף מורידה את ערכו של הכסף שכבר קיים במערכת (או מבטלת עלייה בערכו של הכסף הקיים)

      או במילים אחרות תוספת כסף - משמעו גזילת כסף מאנשים אחרים - בדומה למיסוי

      מחק