יום ראשון, 11 בינואר 2015

למרות ההצהרות: הסיכון והיקף ההשקעות בעסקי קידוח הגז קטנים מזה של עסקים קטנים ובינוניים בישראל

מאת: אמנון פורטוגלי

היקף ההשקעות השנתי הממוצע בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל, גם ב-6 השנים האחרונות בהן פותח שדה תמר, היה נמוך מהיקף ההשקעות השנתי בתחום העסקים הקטנים והבינוניים ובתחום הון הסיכון.
 גם רמת הסיכון בתחום חיפושי והפקת נפט וגז בישראל נמוכה מהסיכון בתחום העסקים הקטנים והבינוניים ואילו התמורה (reward) במקרה של הצלחה גבוהה הרבה יותר. נוסף לכל זה ובניגוד לרושם שנוצר, יצחק תשובה  לא השקיע מכספו בחיפושי הנפט והגז אלא סכומים מזעריים. זה לא ימנע ממנו לקבל אחוז תמלוגים גבוה מזה של המדינה. לפניכם כמה מהשקרים וחצאי האמיתות של חברות קידוחי הגז בדרך להשפיע על מקבלי ההחלטות בישראל.


אחת הטענות הרווחת בעיתונות ובטלוויזיה והנתמכת על ידי דוברי חברות הגז, היא בדבר היקף ההשקעות העצום בסקטור חיפושי הנפט והגז בישראל. "ההשקעות בחיפושים הן אסטרונומיות" צוין בנייר העמדה שהוגש לפני ארבע שנים לועדת ששינסקי, וזה הטיעון הרווח גם בדיונים הנוכחיים על מונופול הגז. תאגידי הגז: נובל אנרג'י, דלק קידוחים ואבנר (קבוצת תשובה) וישראמקו אכן השקיעו מאז סוף 2008 כ- 3 מיליארד דולר ב'תמר', בקידוחים, בפיתוח השדה ובצנרת ובמתקנים לטיפול ולהובלת הגז. אבל יש לבחון השקעות אלו בהשוואה לסקטורים אחרים בשוק. למעשה, היקפי ההשקעות בחיפושי נפט וגז דומים ואף קטנים מההשקעות ביזמות עסקים קטנים ובינוניים וביזמות היי-טק בישראל.



מאז קום המדינה נקדחו בארץ כ-500 קידוחים לחיפושי נפט וגז ובממוצע שנתי כ- 10 קידוחים. עלות הרוב הגדול של קידוחים יבשתיים, מסוג אלו שנעשו בישראל, נעה בתחום של 1-5 מיליון דולר. כלומר, היקף ההשקעה השנתית הממוצעת בקידוחי נפט וגז הגיעה לכ- 20 עד 30 מיליון דולר עד תחילת המאה הנוכחית.
בשנים האחרונות המצב השתנה עם התחלת הקידוחים הימיים העמוקים בהם עלות ההשקעה בכל קידוח יכולה להגיע לכ- 100 עד 150 מיליון דולר אלא שתכיפות קידוחים אלו נמוכה ואינה משנה את תמונת ההשקעה בצורה מהותית. היקפי ההשקעות השנתיים בחיפושי נפט וגז, כולל קידוחים ימיים עמוקים, נאמדים בעשור האחרון בכ- 100 עד 150 מיליון דולר לשנה.לזה יש להוסיף את ההשקעות בפיתוח שדה הגז תמר בשש השנים מאז גילוי השדה בשנת 2009, העומדות על כ-3 מיליארד דולר כלומר כ-500 מיליון דולר לשנה.

בתחום העסקים הקטנים והבינוניים, לעומת זה, רמת ההשקעות השנתית גבוהה יותר. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנים 2011-2005 'נולדו' 44,847 עסקים בממוצע לשנה ובמהלך 2011 נפתחו 50,600 בתי עסק קטנים ובינוניים כמו חנויות מכולת, בתי אוכל ופאבים, חנויות הלבשה ועסקי מסחר. ההשקעה הממוצעת בפתיחת עסק מסוג זה נאמדת בכ- 30,000 דולר. סך ההשקעות השנתי בהקמת העסקים הקטנים והבינוניים החדשים נאמד בכ- 1.5 מיליארד דולר. גבוה מההשקעות השנתיות בחיפושי נפט וגז. במקרה של 'הצלחה' הרוב הגדול של העסקים ששורדים לא רואים הצלחה מסחררת ולא נותנים לבעליהם תמורה הולמת על שעות העבודה הרבות וההשקעה הכספית שהושקעה בהם.

גם ביזמות היי-טק בישראל רמת ההשקעות השנתית גבוהה הרבה יותר מאשר בחיפושי והפקת גז ונפט. לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים,המבוססים על נתוני IVC ((Israel Venture Capital, סך השקעות הון סיכון בישראל בישראל בשנים 2013-2007 עמד על כ- 12.6 מיליארד דולר. ממוצע שנתי של 1.8 מיליארד דולר כאשר בשנת 2013 בלבד הושקעו 2.3 מיליארד דולר. השקעות אלו גבוהות בהרבה מממוצע ההשקעות השנתיות בחיפושי נפט וגז.

למרות שיש הבדל עצום בהיקף ההשקעות הנדרש לחיפושי גז ולהקמת עסק עצמאי, ניתן להשוות את ההשקעה מבחינת המשקיע הבודד בשני התחומים. ההשקעות הגדולות הנדרשות לחיפושי הגז ולקידוחים מפוזרות בין אלפי משקיעים הרוכשים מניות או יחידות השתתפות. בארץ פועלות כמה עשרות חברות ושותפויות לחיפושי נפט וגז, מהן רשומות בבורסה לני"ע 18 חברות ושותפויות. בהנחה שבכל אחד מתאגידים אלו יש כאלף משקיעים (כולל השקעות דרך קרנות נאמנות, קרנות גמל, פנסיה וביטוח) נקבל כ- 20,000 משקיעים בסקטור זה, שכל אחד מהם משקיע אלפי דולרים ספורים בממוצע בחיפושי נפט וגז בכל שנה. לעומת משקיעים אלו, ההשקעה של היזמים הפרטיים בהקמת העסקים הקטנים והבינוניים נאמדת בעשרות אלפי דולרים, לא רק שהשקעה בכסף ובזמן של היזמים הפרטיים בהקמת עסקים אלו גבוהה יותר, יש לה משמעות רבה יותר ביחס לשווי נכסיהם. שכן במקרה של כשלון, יזמים אלו נידונים לעיתים קרובות לעבדות פיננסית עד להחזר חובם.

ההשוואה בין היקפי ההשקעות בסקטורים השונים אינה נותנת את התמונה המלאה שכן יש הבדל עצום באופי הסיכון של ההשקעות בתחום הנפט והגז לעומת השקעות בהון סיכון ובפתיחת עסקים קטנים ובינוניים. ההשקעות בהקמת עסקים קטנים ובינוניים וההשקעות בהון סיכון הן מטבען עתירות סיכון. להמחשה- בתי עסק בתחום המזון נסגרים תוך 1.9 שנים בממוצע, וכ־70% מהמסעדות נסגרות או משנות מתכונת תוך חמש שנים מפתיחתן. בתחום הנפט והגז התמונה שונה לחלוטין. מתוך 3 מיליארד הדולר שהושקעו ב'תמר' בשש השנים האחרונות, כ-150 מיליון דולר הושקעו בשלב החיפוש שהינו מסוכן יחסית (סיכויי ההצלחה לתגלית גז בקידוח תמר עמדו על כ- 27%) ואילו הרוב הגדול של ההשקעה בסך של כ-2.85 מיליארד דולר הושקעו לאחר שהייה ברור שנמצא גז בשווי של כ- 40 מיליארד דולר ושקיים שוק מקומי גדול, זמין וקרוב לגז בתמר. השקעה זו נתפסה כחסרת סיכון ע"י הבנקים ואכן היא מומנה רובה ככולה בהלוואות מבנקים.

התמונה העולה מנתונים אלו ברורה למדי: היקף ההשקעות בחיפושי ובהפקת נפט וגז, כולל קידוחים ימיים עמוקים הגיע בעשור האחרון לכ 600 - 700 מיליון דולר בממוצע לשנה כאשר חלק קטן ממנה היה בסיכון פחות מההשקעות ביזמות בסקטור העסקים הקטנים והבינוניים.זה נאמד בכ- 1.5 מיליארד דולר לשנה. הסיכון הוא קטן בהרבה פחות מההשקעות בהיי-טק שעמדו על 1.8 מיליארד דולר בממוצע לשנה בשבע השנים האחרונות. יתרה מזאת, במקרה של הצלחה ההחזר למשקיעים בתחום הגז והנפט גבוהים לאין שיעור מההחזר למשקיעים בסקטור העסקים הקטנים והבינוניים. במקרה של שדה הגז 'תמר', עד שנת 2020 יחזיר השדה למשקיעים בו פי 30 מהיקף השקעותיהם בסיכון, ופי 1.5 מהיקף השקעותיהם הכולל לפי תזרים המזומנים של הרווח לאחר תמלוגים למדינה, 'תמלוגים' למנהלים (העולים בכ-80% החל משנת 2017), עלויות הפעלה ופיתוח, ומיסים, המהוון ב-10%. 

מקור: דוחות ישראמקו לשנת 2013 (לחץ על הטבלה להגדלה).

יצחק תשובה וגדעון תדמור זכאים לתודה גדולה על שהשכילו והביאו לארץ את נובל אנרג'י, חברה זרה בעלת ידע טכנולוגי ויכולות ביצוע מהדרגה הראשונה בחיפושי והפקת גז ונפט. אבל תשובה ותדמור לא השקיעו מכספם בחיפושי הנפט והגז, אלא סכומים מזעריים. הרוב המכריע של הכסף הושקע ע"י משקיעים קטנים שרכשו יחידות השתתפות בהנפקות של שותפויות הגז דלק קידוחים, ואבנר המחזיקות כל אחת ב-15.6% ב'תמר'. זה לא מפריע לתשובה לטעון שהוא השקיע מיליארדים בחיפושי הגז. יתכן והוא טוען זאת במסגרת מסע הלחצים של תאגידי הגז, ויתכן שהוא באמת מאמין בכך, ואז צריך באמת לרחם עליו שכן הוא כעכביש שנתפס בקוריו שלו עצמו.

תשובה ותדמור מנהלים שותפויות אלו כשותף הכללי שלהן. תשובה (דלק אנרגיה) גובה מדלק קידוחים, דמי ניהול הנקראים 'תמלוג על' בגובה של 3% מהכנסות השותפות ממכירת הגז, עד שהמשקיעים האמיתיים בשותפות יקבלו את החזר השקעתם (ללא מכפיל וללא ריבית). לאחר החזר ההשקעה, תשובה יקבל מדלק קידוחים 'תמלוג על' בגובה של 13% מהכנסות השותפות. אזכיר שהמדינה מקבלת תמלוגים בגובה של 12.5% מההכנסות ממכירות הגז השייך לה. אזכיר עוד שדלק קידוחים ואבנר נכנסו לתמונה ב-2005 וקבלו את הרשיון לתמר בחינם, אחרי שבריטיש גז השקיעה למעלה מ-15 מיליון דולר בסקרים סייסמיים וכתבה את פרוספקט תמר 1 לקידוח.


הכותב הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר


14 תגובות:

  1. אין כמו להשוות מלפפונים לעגבניות. אפשר ללמוד מזה הרבה על חסה

    השבמחק
    תשובות
    1. קוראים לזה job security.
      אחרת, ממה יתפרנסו חוקרים מדופלמים? הרי גם הם השקיעו הון עתק (רובו משל המדינה באמצעות סיבסוד הלימודים באוניברסיטאות) וזמן רב (3+ שנים) כדי ללמוד מקצוע שאין בו פרנסה רבה (לא בכמות המקומות שירצו להעסיק חוקר מדופלם, ולא בגודל השכר).
      מצד שני, שלא כמו יצחק תשובה (שהוא, מה לעשות, לא אדם משכיל ולא שייך לשכבה האינטלקטואלית של זרם אידיאולוגי מסוים) חוקר מדופלם נדרש להשקיע לא יותר מאשר את הנ"ל, אבל לעולם לא ברמה שאליה הגיע יצחק תשובה. בנוסף, שלא כמו יצחק תשובה, החוקר יתרום המון למשק הישראלי, ויספק מקומות עבודה למכביר, וכמובן יסייע למשק הישראלי להתגבר על החרם הערבי (הרשמי. הלא רשמי הוא חרם של שייכים ערבים על בתי חולים מסוימים בישראל. הם למשל לעולם לא יתאשפזו בצפת או באילת, אבל ברמב"ם או בשיבא כן).

      המראה מספקת תמונה לא נעימה. יש אנשים שלא מסוגלים להביט בה. הם מעדיפים לעסוק ב"ניראות" ולא בתוכן.

      מחק
    2. ועדיין חוץ מלתקוף את הכותב -אף אחד מכם לא התיחס לפרטים שהובאו במאמר.

      מחק
    3. אהה כן כי הלוביסטים וה אקדמאים התומכים בחזירי הגז עושים זאת כי אין להם מקום עבודה לשמור עליו. הם עושים זאת בגלל טוב ליבם ויושרם

      מחק
  2. בכלל לא משנה אם תשובה השקיע כסף או לא מה שחשוב הוא שלא משנים הסכמים בדיעבד.
    חוץ מזה שעדיף שהמדינה תרוויח 12.5 אחוז מאשר אפס עגול,שזה המצב החדש אחרי שהממונה על ההגבלים העסקיים (עוד פקיד קטן עלוב ומושתן בשרשרת של פקידים שחושבים שהם השליטים האמיתיים),עשה מגה פיגוע אסטרטגי נגד מדינת ישראל ואזרחיה

    השבמחק
  3. פיגוע אסטרטגי? קרא את הכתבה בדה מרקר על ה דר' שמנע שלום אזורי. אולי תתחיל להבין את מהות השקרים המיוצרים על ידי לוביסטים ואקדמאים שנקנו שאתה מאמין להם ובולע כמו סוכריות. לפחות החוקר הנל מביע עמדה כנגד. אולי יש לו אידאולוגיה אבל תן לי אידיאליסטים על פני לוביסטים ומשוחדים כל יום! גם בתור שמאלן מדיני אני אתמוך בפייגלין!

    השבמחק
    תשובות
    1. ברגע שכתבת "דה מרקר" הבתי שאתה שונא ישראל

      מחק
    2. ברגע שכתבת זאת הבנתי שאתה בור ועם הארץ כלי שרת בידי האליטות השונות. לא מבין מי נגדך ומי בעדך

      מחק
  4. אנונימוס מ10:41 ולאנונימוס מ11:16 (ערן מציע שתכניס שינוי שיחייב כתיבת שם גם אם סתם שניתן יהיה להתייחס באופן פשוט).
    ברור שלא מדובר להולכי שווא, אלא במישהם שמבינים את העניין אך החליטו לבחור בפוזה של מקטרגים.
    ברור מהכתוב כי אתה מנסה להלקות בתואר, בהשכלה וכיוצ"ב ולגרור את הדיון למקומות לא ענייניים על מנת להרוג אותו בדרך של "לחם ושעשועים,במקום לדון בגופם של דברים.
    זה שהברון תשובה שיחק אותה עם עוד מספר חברים, זאת עובדה.
    זה שהם מפעילים מגיבים בתשלום ומגיבים בחינם (כמוך למשל), גם זה ידוע. וזאת למטרה אחת להשיא את רווחיהם.
    באשר לתשובה, לא משנה מה רמת ההשכלה שלו, היא לעילא ולעילא (ראה את התספורות שעשה ותבין את האיש ממעשיו).
    זה שמדובר בברון שודד, נכלולי שמגייס כל אשר יכול (והוא יכול לקנות) על מנת להציל עוד ליטרת בשר מפי העם, זה ברור לאור כל אשר השמיע הוא ודוברים מוסמכים מטעמו.
    באשר לניתוח האקדמי, אתה יכול לא להסכים לו, אך אז אתה חייב בנימוק מפורט ולא בזריקת רפש זר, אחרת חבל ששיחתת את זמנך ולתוכל להמשיך להיות מתוסכל בכוך שלך, או להציג עובדות נכונות ומגובות אחרות, ואפילו פרשנות שלהן, אך ברמת הדיון.
    באשר לכלכלנים וחוקרים, נכון, הם לא טלית של תכלת (ראה את העובדה שרובם לא דוחפים לשינוי מוניטרי), ויש בהם שצריכים לפרסם על מנת להמשיך להתקיים במשרתם.
    אך עובדה היא גם שאלמלא הדיון האקדמי, לא היתה הבנה מה קורה והברונים השודדים היו גורמים כבר למהפכה שתפיל אותם.
    לעצם העניין, ואם תעשה ניכוי במקור של בסיסי ההשוואה שבחר הכותב של עסקים קטנים או אפילו סטארטאפים, ותתייחס רק לעובדות הקשורות לחיפושי הגז והנפט תמצא כי:
    1. מונופול הנפט לא מציג אמת כשהוא מציג את מספריו.
    2. אם הם יסתלקו מהשדות, השדות יאויישו מיידית על ידי מומחים אחרים שינקבו את שכרם וגם אתה תוכל להציג תוכנית עיסקית סולידית שתגרום לגורמים מממנים לממן את הנושא.
    3. גם הכותב וגם אתה לא התייחסתם למחירי השוד שהמונופול הצליח להחתים את הפקידות הישראלית (חח"י, אוצר, אנרגיה וכו') ומשמעות הרווחיות הגוזלת הטמונה במחירים ובמודל ההתפתחות שלהם (הם קוראים לזה הצמדה).
    אם הדינוזאורים ושאר החיות שההתפרקות שלהן יצרה את המאגרים היו גובים הצמדה, העסק לא היה כדאי, אך כיוון שמדובר ב"מציאה" וברמת סיכון ידועה (74% בשנת 2004) הרי שאין בעיה לחלץ את הסיכון של מי שהשקיע.
    אם תמדוד את התפלגות ההשקעות בנושא, תוכל גם להעריך מה הם סיכנו (ותנכה את הכספים שמשכו ומושכים בשוטף) מיום הארגון ועד לפני שנה), תוכל להציג מה הם סיכנו.

    גם בארה"ב היתה תקופה של ברונים שודדים אך האמריקאים פרקו את זה, האמריקאים שידועים כאומה אימפריאליסטית, לא מפרקים את זה כשמדובר על משהו שאינו בגבולותיהם גם אם זה שלהם, וגיבורי התהילה הישראלים שתמיד עסוקים ב"לעשות לביתם" מוחלים להם ונסוגים מפני דרישותיהם הקולוניאליסטיות.

    אז טוב עשה בכותב שחשף את המידע באשר לאמת של ההשקעות של בעלי המונופול, וכיצד עבדו על ציבור המשקיעים שהשקיע ביחידות השתתפות (אך זה שיקול התאבדות חופשי של אלה ואיני חס עליהם).
    ועתה יש לך אפשרות להגיב לעניין בעובדות אחרות, או לשתוק.
    לצערי אצטרך גם בהמשך לקרוא את התחלות התגובה כיוון שאתה פחדן שאינו מציג שם (אפילו שם עט לצורך זיהוי והימנעות מרצף הברברה שלך שאינו לעניין.
    הכי טוב יהיה אם תשתיק את המקלדת שלך כשאתה עובר באתר הזה.

    ואם רק שכחת לקחת את הכדור הורוד היום, קבל התנצלות שהדבר לא היה בהיר לי והגבתי.
    שיהיה לך / לכם יום נפלא.

    השבמחק
  5. למה הממשלה צריכה לתת זיכיונות לחיפושי גז למישהו פרטי?
    היא יכולה לעשות זאת בעצמה. היא יכולה להשקיע כסף בחיפושים, הכסף יעבור לידי האזרחים שיעבדו בחיפושים האלו. כלומר אפילו אם כל החיפושים היו נכשלים זה היה עולה אפס (סך הכל הכסף שעובר מידי הממשלה לאזרחים).

    galgal21

    השבמחק
  6. למה שהמדינה תשקיע במשהו אם היא פשוט יכולה להלאים את זה מתי שבא לה?

    השבמחק
  7. מדהים איך שהפכתם את היוצרות: 1. לאחר שנמצא הגז- הוא "שלנו"! 2. אם נשווה בין מלפפונים לחסה- נמצא ששוקו עולה יותר! 3. איך נכה ב"טייקונים"? בכיסם! לפני שנים מעטות העיתונות הכלכלית סגדה למקימי הפירמידות דנקנר, בן דב ותשובה! מיד לאחר שהעלו אותם למעלה- היכו בהם כדי לצאת טהרנים וצודקים וחברתיים- עאלק... מי שהשקיע-זכאי לתמורה בעד ההשקעה! זה שתקראו לו שודד וכו' בשם החברתיות והשיוויון לא הופך אתכם לצודקים יותר או חברתיים יותר... זה הופך אתכם רק לקנאים יותר במי שהצליח כלכלית טוב יותר ממכם.
    ועוד משהו, לא משנה כמה תהפכו ותצדיקו את זה, לא משנים הסכמים לאחר שנחתמו! בעסקים, מילה צריכה להיות מילה! אחרת, מה תכליתו של ההסכם? ואם אתם חושבים שמישהו אחר ייכנס בדלת במידה ותשובה ונובל אנרג'י ייצאו- אני מאמין שצפויה לכם הפתעה! אם תשובה ונובל ייצאו- זה יהיה כי העסקה לא כלכלית עבורם ואם העסקה לא כלכלית- מי ירצה להיכנס למיטה החולה הזאת?
    ו... תחשבו על זה...

    השבמחק
    תשובות
    1. השאלה בכלל למה נתנו להם את הזכות להשקיע ולחפש? המדינה יכלה לשמור את הזכות הזו לעצמה ולערוך את החיפושים בעצמה. עלות החיפושים למדינה היא בסביבות האפס כי זה כסף שיוצא מהמדינה ונכנס לכיסי האזרחים. חוץ מזה באיזה זכות הממשלה מוכרת את משאבי הטבע שלנו לאנשים פרטיים.
      משאבי טבע אלו שייכים לכל אחד מ-8 מליון אזרחי המדינה (וגם לדורות הבאים) וצריך לבקש רשות מכולם.

      galgal21

      מחק
    2. הסכמים צריך לכבד – אני מסכים

      ב-24 לדצמבר 2009 אישר דירקטוריון חברת החשמל התקשרות במכתבי כוונות שנחתמו בין חברת החשמל לבין השותפים בפרוייקט תמר, למכירת גז טבעי מפרויקט תמר לחברת החשמל.
      ב-5 לפברואר 2011 התרחש הפיצוץ הראשון בצנרת הגז שמובילה ממצרים לישראל. כשבוע אחרי הפיצוץ הראשון בצינור שסיפק גז הטבעי ממצרים, (ולפני הדיונים על אישור חוק ששינסקי בכנסת), פתחו השותפים ב'תמר' במהלך לשינוי התנאים שעליהם סיכמו למכירת הגז מהמאגר לחברת החשמל. שותפות תמר שיגרה מכתב לחברת החשמל ובו בקשה לקיום דיון בתנאי עסקת הגז שעליה סיכמו הצדדים באופן עקרוני כשנה קודם לכן.

      ואחרי זה יש לתאגידי הגז ולדובריהם את החוצפה לבוא ולטעון שהסכמים צריך לכבד.

      מחק