יום חמישי, 29 בינואר 2015

היוונים במסר לקרן המטבע: חוקי המשחק השתנו

מאת: משה שלום

היוונים החליטו השבוע שהם לא מוכנים לשחק לפי כללי המשחק שהכתיבה עד כה קרן המטבע בכל העולם. הבשורה לעולם: הם כנראה לא האחרונים.

עלייתה של סיריזה לשלטון ביוון אינה סנונית ראשונה של משבר אירופי נוסף. הוא המשבר בהתגלמותו. לא ניתן להעמיס את האשמה על המצב על כתפי הטרויקה, ולנקות את קובעי המדיניות היווניים לדורותיהם. מאז ירידת החונטה הצבאית מן השלטון, רצף הממשלות האזרחיות ניצלו לרעה את מוכנות הלווים להגיע למאזן חוב עצום ורב. האולימפיאדה רק הוסיפה אלמנט של עוצמה לשלילה הזו. כניסת המדינה לגוש היורו עם ה"ריבית הגרמנית" רק הוסיפה שמן על המדורה וזאת עד נקודת שבירת האמון במדינה ההלניסטית.

או אז החל המהלך שבו ניתן להאשים את בריסל. המהלך היה אופייני למה שקרן המטבע העולמי (IMF) היתה עושה בעבר בכל משבר שבו הוא היתה מעורבת בניסיון פתירתו: ריסון הוצאות ובמיוחד הציבוריות, החזר חוב בכל הכוח ורפורמות מבניות לכיוון הליברלי ביותר המעמידות חלק גדול מנכסי המדינה המדוברת לחסדי ציפורי הטרף הזרים הבאים לרכוש את נכסיה בזול.
מנהיג סיריזה - אלכסיס ציפראס
במקום הקרן לבדה ראינו הפעם את הטרויקה אבל העיקרון היה דומה כאשר גרמניה עמדה על תנאים שרק החמירו את מצבה של יוון מבחינה חברתית. נכון שגביית המיסים שם היא בדיחה גרועה ונכון שכחצי מן התעסוקה עד המשבר הייתה בזכות הסקטור הציבורי, אבל וזה אבל חשוב, הסבל שניחת על העם היה גדול מנשוא.
בדיעבד, ברור לכולם שהיה צריך להפעיל כאן את מה שאנו נוהגים לייחס לבטיחות בדרכים אצלנו: "להיות חכם ולא צודק". שליש מן האזרחים מובטלים, רמת החיים נחתכה בחצי כאשר השכבות החלשות נכנסו לשיתוק עמוק עוד יותר. תוסיפו לכך קפיצה אדירה בהתאבדויות וירידה דרמטית של רמת החיים של האזרח הממוצע- כל אלו אנקדוטות של המצב.

מפלגת שמאל קיצוני המתחברת למפלגה לאומית הוא עכשיו הפתרון של העם היווני על מנת להקל על עצמו מעול החוב. זה שהחל בסביבות בכ-120 אחוז תוצר וגדל לכ-180 אחוז תוצר אחרי כ-9 "תוכניות הצלה". למעשה כמעט כל הכסף שניתן במסגרת אותן תוכניות הלכו למימון הריבית על החוב(!). 

וכך נסכם:
התנהגות בלתי אחראית של הממשלה, משבר פיננסי גלובלי, חוב בלתי ניתן לסגירה גדל עם הזמן ותהליכים חברתיים המביאים לשלטון קובעי מדיניות המתכחשים לחלק או כל אותו חוב. דומה למדינה שאתם מכירים? הייתי מעז לומר שרוב מדינות המערב עומדות בקריטריונים של פוטנציאל כזה.
ההבדל היחיד, העומד ביניהן ויוון, הוא יכולת השליטה על המטבע שלהן, וקריסת האמון. בריטניה, יפן, ארה"ב, כל אלו יכולות עדיין להציף את החוב בהדפסה. ליוון לא הייתה זכות היתר הזו...אומרים שספרד נראית "מבושלת" להיות השנייה בתור לשינוי פוליטי, ולהתכחשות על התחייבויותיה.


הכותב הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל

32 תגובות:

  1. הבנקים יוצרים את העוני:29 בינואר 2015 בשעה 4:53

    הבנקים יוצרים את העוני:

    הבנקים יוצרים כסף יש-מאין ומלווים אותו לרוכשי הדירות. כאשר אין יכולת להחזיר את ההלוואות, הבנק מעקל את הדירות ומשליך את הלווים לרחוב. כך הבנק מתעשר - ע"י יצירת כלום מכלום הוא קונה את הזכות לעקל את רכוש האחרים .

    הבנקים יוצרים את יוקר המחייה:

    הבנקים מתנים את מימון הקבלנים בכך שמחירי הדירות יאפשרו את מימון מחזור הכסף-חוב הבנקאי . מחזור שהכרחי לפעילות הבנקים ותושבי המדינה. אבל החוב הזה מבוסס על ריבית דריבית ולכן חייב לגדול ללא הפסק ומכאן שמחירי הדירות חייבים לעלות תמיד.
    חוב שגדל בכל זמן באופן שהגדלת הייצור מגדילה אותו עוד יותר - יוצר עוני. בסופו של תהליך נוצר מיתון ושיתוק כלכלי.

    מה צריך לעשות?
    לבטל את מושג הריבית. ביטול הריבית ייטול מהבנקים את כוחם המשחית.
    להטיל פיקוח על מחירים ופערי שכר.
    לדאוג שעושר לא יינבע מייצור הכסף עצמו אלא רק מייצור פיסי שישמש את טובת הכלל.
    לייצר כסף חדש נטול חוב ובעל ערך משל עצמו. ערך שיגביל את ייצירתו עד לסף מסויים בכל רגע נתון.

    האם זה ייתכן מבחינה פוליטית?
    האם אפשרית מפלגה שזאת תהיה מטרתה?
    זה תלוי בתבונת של העם. רק בה.

    I.P

    השבמחק
    תשובות
    1. נהדר! אז לא רק שאתה לא רוצה לקחת אחריות למעשים שלך, אתה גם רוצה שמישהו אחר ישא בהשלכות למעשיך (אבל רק בהשלכות השליליות, את הצד החיובי אתה מסכים לשמור לעצמך). יותר נכון, אתה רוצה שגוף שלישי (ממשלה) יטול בכח את כספם של אחרים (פיקוח על מחירים ושכר) ויעביר אותו אליך (אתה אפילו לא מוכן ליטול אקדח וללכת ולשדוד בעצמך, אתה שולח מישהו אחר)

      אני לא תומך של הבנקים, הם חלק ממערכת שמובילה אותנו לאסון. אבל! עדיין אף אחד לא כופה עליך לקחת משכנתא או לקנות דירה.

      שים לב. המשפט הבא הוא חשוב: אתה נושא באחריות הבלעדית לבחירות שאתה עושה ולמעשים שלך. קונספט מדהים, לא?

      דוגמא: לקחת משכנתא וקנית בית? תתחדש! אני לא אבקש ממך לחלוק איתי את הדירה הנוצצת בפ"ת, ואני גם לא מוכן שיתקח את כספי בכח אם לא יתאפשר לך לעמוד בתשלומי המשכנתא

      בדבר אחד אני מסכים. הכל תלוי בתבונת העם. אנשים צריכים להבין שכל אחד הוא האחראי למעשיו (לטוב ולרע), ושאלימות אינה פתרון לבעיות חברתיות מורכבות. העובדה שאנשים חושבים שמגיע להם משהו בגלל שהם הביאו את עצמם למצב ביש הוא אחד הדברים שמאפשרים קיום של חברה אלימה.

      תחשוב על זה. מהיום אתה מקבל את הבעלות על העתיד שלך - לטוב ולרע.

      מחק
    2. לשחרורון (05:41)
      דבריך צודקים.
      עם זאת, בכדי שאדם יהיה אחראי למעשיו עליו ללמוד מה לעשות ומהן ההשלכות של מעשיו (עליו, על הקרובים לו ועל סביבתו).
      מצד אחד הממשלה לא טורחת לספק לעם חינוך כלכלי, ומצד שני מאפשרת לבנקים (ובעצם לכל גוף תאב כספים) לפרסם את מרכולתם ולהציע לציבור הרחב הלוואות משתלמות (לבנקים) שיאפשרו לכל דורש לרכוש את דירת / בית / ארמון חלומותיו.
      אדם שלמד התנהלות כלכלית נכונה, והוא בריא בנפשו, מוטלת עליו האחריות למעשיו.
      אדם שלא למד התנהלות כלכלית נכונה, או שאינו בריא בנפשו, האחריות להלוואות שלקח מבנק שפירסם אותן על כל צעד ושעל - צריכה להיות מוטלת על מנהלי הבנק, אישית.
      אם מנכ"ל בנק ירצח לקוח תמים בתוך סניף הבנק, האם הבנק יואשם ברצח או המנכ"ל? האם חוק החברות רלוונטי במקרה זה?
      כשם שבפרסומות לסיגריות רשומות אזהרות בולטות, כך צריך להיות בפרסום הלוואות.

      מחק
    3. תחקור קצת על ביטקוין

      מחק
    4. אני בעד אחריות כלכלית אישית, וגר בעצמי בבית של ההורים כדי לא להיכנס לחובות, ויחד עם זאת מגעילים אותי כל החכמולוגים המתנשאים שמאשימים את הציבור. מה ייעשה זוג צעיר שזה עתה יתחתן?, גם מחירי השכירות מופרכים ולגור בבית של ההורים זאת לא אופציה ריאלית עבור רוב הזוגות.

      הציבור נמצא היום במצב של עכברים בניסוי מעבדה הנתונים לחסדי החוקרים המביטים בהם. להאשים את הציבור במדיניות מכוונת מלמעלה גובל ברשעות ובאטימות לב.

      מחק
    5. שחרורון
      הגישה שלך נשמעת נהדר - כל אחד נושא באחריות אישית מעשית - לטוב ולרע!

      אולם בפועל זוהי גישה המפרידה בין בני האדם, אשר טוענת כי כל אחד צריך לדאוג לעצמו, להסתדר בעצמו, ואם יש לו בעיה (בין שהוא יצר ובין שנוצרה שלא באשמתו) - זו בעייתו האישית ושלא יצפה שמישהו אחר ינקוף אצבע לעזרתו. זוהי גישה מיזנטרופית, ולמען האמת - מאד אלימה!

      זוהי גישה שמנציחה, ואף מעצימה את כוחו של החזק, שיכול להתמודד, וזונחת את מי שצריך עזרה.

      זוהי גישה אשר בשם "חופש הבחירה" מנציחה ואף מגבירה את חולשתו של החלש, משום שלכל אחד יש "בחירה" האם לעזור או לא לעזור. ומי יעזור לחלש, במידה ובעל היכולת אינו רוצה לעזור?

      מי שמקדש (באופן מוטעה כמובן) את גישתו של אדם סמית, שאמר כי הכסף של העשירים יחלחל למטה ובכך תיהנה ממנו החברה כולה, הוא זה שטוען כי "חופש הבחירה" יגרום לאנשים שיש להם לסייע לאלה שאין להם. זה לא קורה. למען האמת קורה הפוך, אלה שיש להם משעבדים את השאר.

      מחק
    6. אבל תמיד יהיו בעלי יכולת שירצו לעזור.
      אנשים יעזרו לחלשים מרצונם, באופן וולונטרי.
      מעולם לא בדקת מה קורה לחלשים אם לא תיכפה לעזור להם. זה מחקר מורכב אמנם, אבל אתה בכלל לא מתעניין בתוצאותיו.
      בכל מקרה, לחייב אנשים לתת כסף לאחרים מכעיס את רובם המכריע. המתווכים שתמיד יהיו מעורבים בעניין וייגזרו נתח לעצמם ממוטטים את כל התפיסה שלך.

      מחק
    7. מאיפה הקביעה הבלתי מבוססת - "תמיד יהיו בעלי יכולת שירצו לעזור"?
      לדוגמא, לאחרונה בדקו את סכום התרומות השנתי של חברות הביטוח הגדולות ביחס לרווח השנתי שלהן והגיעו לרמה של בין 0.04% ל - 0.09? בין 40 ל-90 אגורות על כל 1000 ש"ח רווח!!
      האם לזו הכוונה "תמיד יהיו בעלי יכולת שירצו לעזור?

      יותר מזה, אתה מפיל את ה"אשמה" על החלשים, אשר העזרה היא בכלל כפויה עליהם. אתה מתכוון, שהם כלל לא רוצים עזרה? מחקר שלא נערך ואתה טוען שאין לי עניין בתוצאותיו???

      המתווכים כיום (שהם אינם מתווכים הם יוצרי הכסף) גוזרים מיליארדים -ראה מקרה פרשיית בנק לאומי בארה"ב ואת משכורות העתק שהם מושכים. הם בונים את התפיסה שלי שצריך לשנות את השיטה.

      מחק
    8. לאנונימי (12:52),
      כבר ידוע מה קורה לחלשים כאשר לא כופים על הזולת לעזור להם.
      קוראים לזה חברה פיאודלית.
      ו"לחייב אנשים לתת כסף לאחרים" נקרא מס הכנסה / ביטוח לאומי, שע"י זה עוזרים לקדם אנשים חלשים בעלי פוטנציאל (למעשה כל ילד נכנס להגדרה הזו).
      אינני רוצה לעשות פה תעמולה דתית, אבל כדאי לקרוא בתורה כיצד יש להתייחס לעניים, מה העשירים צריכים לעשות, ומה קורה בחברה שהעשירים לא עושים מספיק למען העניים. כדאי לשים לב שלמרות שהתורה מאד סוציאליסטית, היא עדיין מבטיחה שיהיו עשירים ויהיו עניים.

      מחק
    9. תבדוק איזה אחוז ממס ההכנסה הולך לעזרה לחלשים. וכמה הולך לכיסיהם של "אזרחים טובים שומרי חוק". זו לא הדרך לעזור.
      בעז, איפה אמרתי שהחלשים אשמים?
      חברות ביטוח ובנקים הם אלה שגוזרים קופון מה"עזרה לחלשים" שאתה תומך בה. אני התכוונתי לכך שבאותה חברת ביטוח עובד פלוני, שיתרום ממרצו ויתנדב. ואתה תתנדב, וגם אני (לפעמים) כי ככה בא לי. התכוונתי לבני אדם ולא לתאגידים בע"מ. בלי להכריח.
      מי שרוצה לכפות על בני אדם לעזור - הוא זה שאין לו אמון בהם..

      מחק
    10. לגבי "לבטל את מושג הריבית"
      בלי ריבית אין לאף אדם תמריץ להלוות כסף לאדם אחר (אדם או חברה או מדינה וכו')
      בלי תמריץ אין הלוואות
      בלי הלוואות אי אפשר להקים מפעלים לבנות בניינים וכו'
      מסכים שיש בעיות בעולם ,לבטל את הריבית זה לא פתרון

      מחק
    11. התעמולה עובדת עלינו כל כך טוב עד שאנחנו כבר מאמינים שהלוואה (חוב) = כסף.
      אפשר ליצור כסף גם ללא חוב!
      עבור מדינה (גם עבור אנשים פרטיים, אבל זה כבר סיפור אחר) תמריץ לא חייב להיות כלכלי מיידי.
      תמריץ יכול להיות קידום השגשוג של האוכלוסיה, שיתוף אנשים נוספים בתוך החיים הכלכליים. בנוסף, אם הכסף יתחלק באופן סביר יותר בין האוכלוסיה, יהיו פחות נזקקים והמדינה תצטרך פחות לסייע להם - הנה גם תמריץ כלכלי מיידי.

      רוב ההלוואות כיום ניתנות עבור דברים לא יצרניים - כיסןי הלוואות קיימות, רכישת מוצרים שאינם מעודדים יצרנות וכו'.

      בוודאי שאפשר להקים מפעלים בפריפריה, שיגבירו את התעסוקה שם, ללא הלוואות. וגם אם כן בהלוואה, למה גורם פרטי צריך להרוויח על כך ריבית? אם זה משהו שהוא לטובת החברה - שהמדינה תלווה ללא ריבית. התמריץ שלה יהיה הגברת התעסוקה. תמריץ מצוין.

      והכי גרוע - זו הריבית המצטברת, ריבית דריבית. העושק המלא. אותה לגמרי צריך להוציא מחוץ לחוק.

      מחק
    12. מעניין למה כשכלכלת המשטר הקומוניסטי נופלת מאשימים את המשטר ולא את האנשים אבל כאשר כלכלת המשטר הקפיטליסטי מתמוטטת מאשימים את האנשים ולא את המשטר הקפיטליסטי.

      galgal21

      מחק
  2. אני עוד לא ראיתי את סיריזה עושה משהו. ההימור שלי הוא שתהיה פשרה כלשהי, שיוון לא תתנתק מהאיחוד. פשוט, להתנתק מהאיחוד זה כמו לצאת מהשטחים. בדיוק כמו שישראל לא תעשה זאת באופן וולונטרי ("זהו שחר של יום חדש". זוכרים את האיש ממגדלי אקירוב?) כך גם יוון לא תתנתק אלא אם כן הניתוק ייכפה עליה באופן ברוטלי (פנימי או חיצוני), וזה עוד לא קרה. כל גופי השלטון שם באשר הם צריכים את הכסף האירופי המיידי ולא מוכנים בעומק ליבם לעמוד בסיכון של פרידה מצינורות ההנשמה של קרן המטבע הטפילית.
    בקיצור, "זהו שחר של עוד יום חדש" פקה פקה.

    השבמחק
    תשובות
    1. אנונימי תתבונן באתר של תמריץ, או שאתה גנבת ממנו או שהוא העתיק ממך. דעתי כדעתך וכל אלו שחושבים אחרת לא מציאותיים
      http://tamritz.wordpress.com/

      מחק
    2. יכול להיות גם ששנינו חשבנו באופן עצמאי.

      מחק
    3. זה לא פלא שאתה לא רואה אתה עיוור מרצון
      https://www.facebook.com/dovhanin/photos/a.591292237571412.1073741825.295104730523499/947041818663117/?type=1

      מחק
    4. זה לא פלא שאתה לא רואה אתה עיוור מרצון
      https://www.facebook.com/dovhanin

      מחק
    5. מה אתה אומר.
      https://www.youtube.com/watch?v=CxeCBE1bn1I
      (דקה 11:20).
      תפנים, דביל. אצלך העוורון לא רצוני.

      מחק
  3. לשחרורן-השימוש בעושר על מנת לשלוט בזולת:29 בינואר 2015 בשעה 17:42

    אלימות היא שימוש בעושר על מנת לשלוט בזולת:
    בלתי נמנע שהעשיר לא ישלוט בזולתו, יקבע את גודל שכרו ותנאי העסקתו ואם להעסיקו בכלל. ישלוט בגורלו.
    פועל יוצא הוא שאתה מטיף לאלימות חסרת מגבלות. ה"חוסר אלימות" שאתה מטיף לו הוא האלימות כשלעצמה.

    כל סגידה לכסף היא צורה של אלימות, של הזדהות מוחלטת עם אנוכיות.

    הפתרון הוא שמה שנבחר באופן דמוקרטי איננו אלימות (אלא אם מבוסס על חוסר שוויון).
    האחריות שאתה מטיף לה היא האחריות שבלגרום סבל לחסר כל, לעני, לחלש, לנזקק.
    אינך מטיף לאחריות אלא לאכזריות. התבלבלת.

    הגישה הנכונה היא המוסרית:
    התעלמות מסבלם של אחרים היא פשע. לשפוט את זולתך ולהאשימו זאת התנשאות שמקורה בבערות.
    אף לא אחד איננו רוצה להיות חסר כל, ואינך במקומו של אף אחד כדי לשפטו.
    אחזור שוב שתקלוט: "אף לא אחד איננו רוצה להיות חסר כל, ואינך במקומו של אף אחד כדי לשפטו."

    הגישה הנכונה היא שעל ההזדמנות לעזור לזולת יש להודות!
    משום שאהבה היא המהות של הכל. העושר האמיתי. אך לא הכסף .

    הגישה המוסרית היא בלרצות בטוב לכולם . ואם אתה רוצה בטוב לכולם אתה רוצה אותו גם לעצמך. אתה ראוי לו.
    אם אינך רוצה בטוב לכולם, אינך רוצה בו לעצמך. אינך ראוי לו.
    לא ניתן לחלק את האמת. האמת המוסרית היא אהבה. ההפך הוא אנוכיות, ניכור, שנאה אלימות .
    שמתנגד לאהבה רואה באמת שקר ובשקר אמת כדבריך, כדרכך.

    אנוכיותך היא זאת שכופה עליך לראות בנטילת חלק מעושרך לטובת האחרים האומללים מעשה של אלימות.
    ראיתך נובעת מנקודת מבט של אנוכיות מעוותת ומעוותת.

    התנכרות לזולת שאתה מטיף לה היא בערות מהסוג הגרוע. היא צורה של אלימות. בדוק עצמך שמא אתה אלים במידה קיצונית.
    ניכור הוא סוג של אלימות. טובת הכלל היא ההפך מכך.

    אף אחד לא חסין מאסון, חולי, תאונה, זקנה.
    אם אתה, ילדיך, ניניך תגיעו עקב אסון, חולי, תאונה, זקנה למצב של חוסר כל, מה אז?
    לשיטתך ראוי אתה לכל התעלמות, ניכור וביזוי.
    אף על פי כן בשיטה המוסרית שאיננה שיטתך תזכה לכל עזרה שבאפשר, במה תבחר?

    לכן יש לומר שהאחריות שאתה מטיף לה היא צביעות וחוסר אחריות ממדרגה ראשונה.
    אטימות, זדון ורוע לב שרק שכמותך שכשמתנסים בהם מבינים את גודל טעותם.

    החיים הם בית-ספר והלימוד הוא לאהוב ללא תנאי ובקשת שכר. לא למדת? סבל וכאב, יגון וצער ילמדוך.

    אף אחד אינו לוקח את כספך בכוח, בתנאי שמבין אתה שנלקח מעושרך, בשיטה דמוקרטית ועל יסוד בחירות חופשיות, ולטובת אחיך, שאם תגיעו אתה או בני משפחתך למצבם תקבלו את אותה עזרה.

    אם תבין שלהיות אדם זה לדאוג לזולתך ולרצות בטובתו - הבנת הכל. ולא יעלה על דעתך לפרש כך את מציאותך .

    והאמת היא גרועה בהרבה והמדינה נטפלת וגוזלת מהעניים את המעט שיש להם ע"י מיסים ותשלומי חובה ויוקר המחייה ומונעת מהם קצבאות והעלאת קצבאות והכל בשם האחריות שאתה מטיף לה.
    זו אותה "אחריות" שבשמה מנהיגי המגזר הציבורי דואגים לעצמם בלבד, לשכרם המנופח, לפנסיות מנופחות ולשדידת העניים והקופה הציבורית.

    ובקשר לתגובה שהגבת עליה: מדובר על הבנקים שהשתחררו מכל אחריות למעשיהם וגורמים לסבל בל יתואר. ומהם התעלמת.

    לסיכום :
    קיים צדק בכך שמדינה לא תוכל להתעשר לאורך זמן תוך התעלמות מענייה וחינוכם להשלמה עם גורלם, כפי שעשית. לכך תטיף מתוך התעלמות בוטה מהעובדה שלא יתכן שכולם יהיו עשירים. מגיע הזמן שהפערים והסבל והמחסור גדולים מידי, ואלימות ושנאה בין בני אדם שוברת שיאים. והדרך שתטיף לה הופכת לאלימות מטורפת מחריבה כל.


    השבמחק
  4. אתם מבזבזים את הזמן שלכם בלהתווכח על זוטות ופילוסופיות.

    אם הכסף לא יהיה מחוב לעשירים ולכולם תהיה פחות מוטיבציה לאגור אותו ולאגור נכסים.
    כרגע מי שלא אוגר נכסים מדרדר לעוני ולכן העשירים לא באמת יעזרו לעניים ולאחרים חוץ
    מלצרכי מצפון ויחסי ציבור.
    המשוואה פשוטה יותר עושר לאחד אומר שהשני חייב להיות עני זאת האמת על השיטה הכלכלית הנוכחית.
    ובמילים אחרות שיפור במצב אחד של אחד חייב להיות על חשבון השני(משחק סכום אפס) כי ברגע שאני צובר נכסים מישהו אחר צובר חובות.

    ברגע שהשיטה תשתנה לכסף ללא חוב ולהלוואות אמיתיות ולא על כסף מדומה אז הכל יהיה בסדר.
    האיזון יחזור לכלכלה.

    השבמחק
  5. אני חושב שהדיון למעלה הוא חשוב ואני שמח לראות אנשים מעורבים – הרשו לי לסכם ולהגיב (זהירות ארוך)

    1. העברת כספים לכאלו שולא עומדים במשכנתא או אלו המוגדרים כחלשים: לפני שבכלל דנים בזה צריך להבין מאיפה הכסף מגיע. לממשלה אין כסף. היא לוקחת את הכסף מאיתנו בכח. לפעולה הזאת קוראים שוד וזה בכלל לא משנה מה מטרת הכסף.

    יכול להיות שאנשים תומכים בשוד אם הכסף מגיע לאוכלוסיה מסויימת, אבל זה דיון אחר לגמרי (האם צריך לשדוד כדי לעזור לחלשים, ג'ינגים או חתולים ). הדבר הראשון הוא לקרוא לילד בשמו.

    2. נגיד שאנחנו תומכים בשוד. האבסורד הוא שזה פשוט לא עובד. מדינת רווחה גורמת לקיבוע עוני ולצמצום מעמד הביניים (יש מחקר מדהים שמראה שבארה"ב העוני ירד במשך תקופה ארוכה. הירידה נבלמה ברגע שהכריזו על תוכנית הרווחה המקיפה בארה"ב). הסיבה היא שקצבאות הם שוחד בחירות. הפוליטקאים נותנים כסף לאנשים (אבל לא מספיק כסף כדי להוציא אותם מהעוני), אותם אנשים שמקבלים כסף מצביעים עבורם (ש"ס היא דוגמא קלה אבל כל מפלגה אחרת נגועה בזה)

    אני דווקא חרד לחלשים. אני מבין שהמדינה הורסת את עתידם, את התא המשפחתי שלהם ומקבעת אותם במצב עוני תמידי. לתת עוד קצבאות רק יתן עוד כח לפולטיקאים ויוביל אותנו לאסון, ע"ע פנסייה, קצבאות ופערי תקציב

    3. מה היה קורה ללא מדינת רווחה? אני משוכנע שאחוז ניכר מהכותבים פה תורם או מתנדב בעמותה מרצונו החופשי (אגב, הייתי מהמר שבועז הירש הוא אחד המתנדבים). זה די אבסורד לטעון שללא שוד מאורגן אנשים ימותו ברחוב, ואז לקום ולהתנדב לעזור לאנשים באופן חופשי

    4. סמכות המדינה. מדיקטטורה עד דמוקרטיה, כל מדינה שואבת את ה"לגיטמציה" שלה מהעובדה שלקבוצת אנשים מסויימת יש יותר רובים מכל השאר. אין חוזה חברתי, אין פטריוטיות, אין בחירה. זה די ברור, כי אם אנשים היו נענים לסמכות המושלים מרצונם לא היה צורך באכיפה.

    לכן, חוק הוא בסה"כ דעה עם רובה. והעובדה ש"הרוב" רוצה שאני אעשה משהו לא הופך את זה למוסרי, להפך, זה רק מדגיש את העובדה שהם יותר חזקים ממני לכן אני נענה. הנה דוגמא: 10 אנשים בחדר. אחד זקוק לכלייה ואני היחיד שמתאים לו. זה ש 9 מתוך 10 הצביעו לקחת ממני את הכלייה בכח לא הופך את זה למוסרי

    5. לא לריבית. עלו פה טענות על כך שריבית היא שורש כל רע ויש לבטל אותה - יכול להיות. אפשר לעשות זאת באופן שוחר שלום: פתח חברה שמלווה ללא ריבית. אם זה עסק כזה נהדר הרבה יצטרפו.

    הבעיה שחלק מהאנשים שקוראים לביטול הריבית הם בעלי משכנתא. והם רוצים לבטל את הריבית כדי ש*הם* לא ישלמו. כלומר, הם נטלו הלוואה מרצונם החופשי ועכשיו הם רוצים שהמדינה תכפה על הבנק לוותר על הריבית.

    השבמחק
    תשובות
    1. שחרורון,
      למרות היותך ליברטן החרד לחלשים עדיין הינך שבוי בקונספציות של דת הכלכלה המודרנית.
      יש להבחין בין דיון על מה אפשר לעשות במצב הקיים, במסגרת החוקים הנוכחיים ובין דיון על אילו חוקים היינו רוצים בכלכלה מתקדמת יותר ומוסרית יותר.
      1. מבחינה פילוסופית הייתי אומר דווקא שהכסף הוא כן של המדינה קרי של האזרחים, הרי אנחנו נותנים את הכוח למדינה לייצרו, ועל השקל כתוב "מדינת ישראל" לכן הכסף הוא משאב מדיני ככל משאבי המדינה וכל מי שעושה שימוש במשאב מדינה ראוי שישלם על כך מס על מנת שכל האזרחים יהנו מפירות המשאב אפילו שרק ל X יש רשיון/יכולת להשתמש בו.
      2. כל עוד המדינה כופה עלי חוקי מסחר שונים המגבילים את החופש שלי (כגון רישיון לפתוח מסעדה, להיות נהג, רישיון לכרות משאבים), בהחלט לאזרחים יש רשות לדרוש מהמדינה שתדאג להם, כמו האסיר שברור שהכלא צריך לדאוג לו לצרכיו הבסיסיים.
      3. לגבי הריבית לדעתי כבר מישהו ענה לך פעם על המשפט של "פתח חברה שמלווה ללא ריבית" חבל שאתה לא מנסה ללמוד. הרי ברור שבחוקי המשחק הקיימים זה טיפשי, אך הטוענים לפניך רוצים חברה בה זהו אחד מחוקי המשחק וחבל שאתה לא מהרהר בעניין ועדיין שבוי בחוקי המשחק הקיימים כאילו הם תורה מסיני.
      4. מעבר לכך אתה מתייחס לכסף כאל סחורה, אך אנחנו היינו רוצים כסף כאמצעי לפיתוח המסחר בין בני האדם ובמצב האופטימלי כסף לא צריך להאגר בכלל אלא לעבור מיד ליד כל הזמן. במצב כזה בני האדם היו יצרנים יותר לאין ערוך, חשוב כל כל חוגי ההעשרה שהיית רוצה לקחת אך אינך עושה זאת מטעמי חסכון, ועל כל המורים שאינם מעבירים שיעורים כי אנשים חוסכים. חשוב על כל האוכל שנזרק. כל המוצרים שאינם נמכרים. וכל זאת רק בגלל שכסף, ניירות ללא שום ערך הוא מצרך נדיר כאילו היה זהב.
      האם אתה מסוגל לדמיין כלכלה בה אין צורך לחסוך לעתיד? כי כסף הוא לא דבר נדיר כל כך. אם אתה משוכנע כי אנשים היו מתנדבים, האם אתה לא משוכנע כי רוב בני האדם מעוניינים לעבוד וליצור ללא קשר להיות כסף מצרך נדיר או מצוי?
      5. כל עוד חוקי המשחק מאפשרים צבירת כוח(כסף) ליחיד/תאגיד לא פרופורציונלי לשאר החברה אזי אנחנו איננו חופשיים ואינך יכול לבוא בטענות לאף אזרח הטוען כי עושקים אותו וכי המדינה צריכה לעזור לו. כי הוא איננו משקר!
      6. בתור ליברטן אתה צריך לחשוב מהם החוקים החדשים שצריך על מנת למקסם את החופש של האזרח. כי אנחנו רחוקים מלהיות חופשיים. אחרי שניהיה חופשיים אפשר לדבר על מה הוא שוד. כמו שאמר החכם באדם "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו, כי ירעב"

      מחק
    2. לשחרורן-מותר וחובה לפתוח בכוח את ידו הקמוצה של העשיר30 בינואר 2015 בשעה 2:57

      ההנחה שלך היא שכל האנשים רואים במיסוי שוד.
      אבל ישנם ששמחים לתת, רוצים במיסוי ולכן הוא איננו שוד מבחינתם.
      הוא נתפס כשוד רק כשאין רצון לתת.

      אם העניים לא יקבלו עזרה הם יסבלו מרעב, מחלות, חום, קור ומוות.
      זה מאפשר להגדיר מחדש את מושגיך:
      שיכול לעזור ואיננו עוזר הוא האחראי לסבלם והוא הפושע שגרם לו.
      בלעזור אין כל דרישה שתפגע בעצמך או שתכפה עליך דרישה כזו - דרישה כזו סותרת את עצמה ושומטת את הקרקע תחתיה.
      לכן הדוגמה שהבאת מופרכת.

      מניעת עזרה היא השוד. שוד של החיים . ומתן עזרה איננו לקיחת כסף בכוח .
      כתב לך 18:41 -"ברגע שאני צובר נכסים מישהו אחר צובר חובות." וזה תמצית הענין.

      לחיים יש ערך, אבל הערך איננו ניתן למדידה בכסף. אך בהשוואה לכסף ערכם אינסופי.
      אתה פוגע בחיים כשאתה מונע עזרה מחלשים ונזקקים, אתה צובר חוב מוסרי שאין לאמדו שתשלם עליו בריבית דריבית בחייך אלה או בבאים.

      כתבת: "חוק הוא בסה"כ דעה עם רובה."
      והעדר חוק מובנו שלכל אחד רובה!
      חוק נכון וצודק הוא חוק שמבטא ערך מוסרי. זהו חוק שכל אחד יכול להסכים לו. רק שמתנגד למוסר איננו מסכים .

      אנשים נענים לחוק לא בגלל כפייה אלא בגלל רצונם בו ובגלל שהוא צודק. זהו האידאל.
      (בפועל אנשים מחוסרי תבונה והבחנה, נעדרי צדק ואמת, רדופי תאוות שררה ובצע מחוקקים חוקים מכל סוג ומין למטרת השגת כוח ויתרון על זולתם לנצלו, לשעבדו, לבזיזתו, להכפשתו והשפלתו.
      חוקים שאין כל קשר בינם לבין צדק ואמת.)

      שאינך מסכים לא הופך את עמדתך לצודקת, ואת השימוש בכוח בהכרח ללא צודק.
      המונח "כוח" כשלעצמו איננו מצביע על תכליתו שיכולה להיות צודקת או בלתי צודקת.
      איננו מהווה הודאה אוטמטית בהעדר צדק .
      ההקשר הוא זה שקובע.

      עכשיו, אתה רואה בכל סוג של שמוש בכוח חוסר צדק. זאת טעותך.
      על פי התפיסה הזאת, למשל אין לעזור לך כשישדדו אותך שכן זה מצריך שימוש בכוח.

      אז מה צודק, האם לתת לעשיר להתעשר ככל יכולתו בלא שיתחלק בעושרו, או למנוע זאת בכוח אם צריך?

      בדמוקרטיה בוחרים בחוק. בוחרים בו מרצון חופשי.
      בוחרים בחוק כדי להגן על החופש בניגוד לטענתך שחוק שולל את החופש.

      אם החוק הוא מוסרי , ואם כולל בתוכו תנאים לשימוש בכוח, אז השימוש בכוח מוצדק כשידרש.
      שימוש בכוח מוצדק כיוון שנועד להגן מפני חוסר המוסריות של אי-השימוש בכוח . החוק מגדיר את המצבים וההבחנות האלה.

      תאוות בצע שאיננה יודעת שובע היא אי-מוסריות לשמה.
      מותר וחובה לפתוח בכוח את ידו הקמוצה של העשיר שאחרת יגוועו ויאבדו חייהם של אינספור בני אדם.
      במיוחד כשאותו עשיר שצועק "שוד" איננו מודע לכך ששולל מאחרים את יכולת הקיום.

      העושר שייך לכולם, העושר הוא של כולם. העושר נועד לטובת כולם. לשם כך קיימת חברה וזאת דרישתה מחבריה העניים והעשירים.
      שאיננו מקבל זאת, אין מקומו בחברה שרוצה בטובת כולם. אין מקום לטענתו על "שוד".
      עליו להתמודד עם היסוד המוסרי של חברתו. לקבלו או לדחותו.
      הוא למשל יכול להתחבר לקפיטליזם החזירי. "ישחק מזלו" יצעד בין הגוועים והנזקקים, מצפונו לא יעיק עליו. אין לו מצפון.
      שמישהו אחר יעזור. אינני חייב. כפייה היא שוד יאמר מצפונו המת.






      מחק
    3. למגיב הסוציאליסט -מילים יפות ונוגות, ואני עוזב את העניין הערכי, אבל בפועל זה לא עובד.

      אני נכה קשה ומקבל קצבה קבועה מביטוח לאומי. מה אני אגיד, אילולוא הוריי הייתי גווע ברעב. מי שלוקח את הכסף שהאזרחים משלמים היא הביוקרטיה, וכל מיני פרזיטים ופרוטציונרים. אתה רואה אותם מגיעים עם עו"ד מעונבים או משלמים שוחד דרך חברות קש כמו לבנת פורן או זכותי. אבל האנשים המסכנים באמת לא יכולים להרשות את הדברים האלה. האנשים המסכנים נזרקים לרחוב. והמדינה לא באמת דואגת להם. וגם אם יגדילו את התקציב, הכסף יגיע לפקידים, לא למי שבאמת זקוק לו. זה לא עניין פרסונלי, זה דבר שטבוע בתוך גוף ממשלתי.

      ולכן, אני מעדיף מצב שהאזרחים ישלמו פחות מיסים ולקבל את הצרכים שלי מעמותות פרטיות מאשר להיות נתון לחסדי הביטוח הלאומי.

      מחק
    4. המגיב הסוציאליסטי בסה"כ רוצה שמישהו אחר ישא בהפסדים שלו, ואם אפשר חתיכה מהכסף שלי שהרווחתי ביושר. הוא פשוט מטבל את זה בסיפורי מעשיות שגורמים לו לישון טוב בלילה

      עם זאת, הוא לא אדם רע, פשוט עשרות שנים של שטיפת מוח עושים את שלהם. חדי ההבחנה ישימו לב שד"כ התירוצים לגזילת כספת של האחרים מתחלקים ל3 קטורגיות:

      1. ככה
      2. הממשלה דפקה אותי, אז אני רוצה שהממשלה תדפוק אחרים (ולא חס וחלילה שהממשלה תפסיק לדפוק את כולנו)
      3. ציטוט נבחר מספר פנטזיה

      מחק
    5. שחרורון, אני מסכים איתך גם ברמה המוסרית. אבל גם מבחינה פרקטית, זה לא עובד. הפקידים והאופורטוניסטים גוזרים קופון יפה, החלשים באמת מקבלים פירורים.

      מחק
  6. פתח חברה שמלווה ללא ריבית. אם זה עסק כזה נהדר הרבה יצטרפו
    Looks like the Stock Exchanges are doing well.

    השבמחק
  7. חברה ללא ריבית זה רק בחברה מאוחדת ומתוקנת בחזון אחרית הימים.לעומת זאת עלות הכסף גובלת בעושק .

    השבמחק
    תשובות
    1. האם התכוונת לחברה מסחרית או "החברה" באופן כללי ז"א כלל האנושות?

      אז חברה מסחרית ללא ריבית תרויח מעמלות הרי צריך להרויח ממשהו אחרת זה אגודה
      ללא כוונת רווח.

      אם התכוונת ל"החברה" אז כמובן שאפשרי להוציא את הריבית מהחוק הכל עיניין של השקפת עולם והחלטה חברתית.

      אגב אפשר להתחכם לנושא הריבית ולתת למשל הלוואה ללא ריבית ואם לא מחזירים בזמן אז יש קנסות.
      קנסות גבוהים יסבסדו את האנשים האחראים שהחזירו בזמן.

      מחק
  8. להדר שכתב שבאופן תיאורטי אפשר לא לחסוך לעתיד וקשר זאת באגירת כסף אז אין קשר
    בין הדברים.
    אגירת נכסים לעתיד היא חובה כיון שאדם לא תמיד יוכל/ירצה לעבוד.

    אפשר בכלל בלי לאגור נכסים אם האדם תמיד ירצה לעבוד(איך אפשר לדעת מראש אני לא יודע אבל נניח) ותהיה חברת ביטוח שתסכים לבטח אותו תמיד על אובדן כושר עבודה.

    השבמחק
  9. אנו שואלים כעת ויותר מתמיד מה קורה לבנקים של אירופה ושאר העולם?
    invertia: החוב של הבנקים המרכזיים בועה מסוכנת וחסרת תקדים.
    דו"ח מג'נבה מזהיר ממשבר כלכלי חדש בלתי נמנע.
    האם אנו באמת חווים משבר שלא היה כמותו וצמיחה איטית?
    בריטניה וארה"ב יבצעו סימולציה של קריסה כלכלית.
    הגוש הכלכלי המרכזי גוש האירו קורס.
    הבנקים במיתון והבועה שלהם עומדת להתפוצץ.
    אם זה המצב איך הם מעזים לומר שיצאנו מהמשבר?
    אם זאת האמת אז כיצד 25 בנקים נכשלו במבחן הלחץ שלהם.
    מדוע הם השתמשו במילה לחץ?
    על מנת להסוות את הקריסה הכלכלית הטראנס אטלנטית !

    השבמחק