יום ראשון, 18 בינואר 2015

השבוע ההיסטרי בכלכלה העולמית: חשש מ"ריצה אל הבנקים" ביוון וברוקרים קורסים ברחבי העולם

מאת: ערן הילדסהיים

ללא ספק השבוע האחרון היה דרמטי בכלכלה העולמית וזה מעבר לנפילות חדות בשוק הסחורות שמטלטלות את כלכלות העולם. מקריסת חברות הברוקר הגדולות עד חשש אמיתי ליציבות הבנקים ביוון. כשכלכלה שלמה בנויה על חובות ומינופים אז האי יציבות זה הדבר הכי יציב בה. להלן כל הפרטים.


"ריצה אל הבנקים" ביוון
ב25 ינואר אמורות להתקיים בחירות דרמטיות ביוון. כרגע מפלגת השמאל סיריזיה התומכת בפרישת יוון מהאיחוד האירופי מובילה בסקרים.זכייתה האפשרית יכולה להכניס את כלכלת יוון והגוש כולו לתוך תקופת אי יציבות ארוכה ומסוכנת.
ההכנות והדריכות לקראת אפשרות הפרישה, ניכרת גם בקרב תושבי יוון. לאחרונה דווח שמהבנקים ביוון נמשכו כ -3 מיליארד אירו בחודשיים האחרונים על ידי לקוחות שביקשו למלט את כספם למקום בטוח יותר.
ספקולציות בתקשורת היוונית לגבי אפשרות של "ריצה אל בנק" [מצב בו כמות לקוחות גדולה דורשת לפדות את חסכונותיה בבת אחת בגלל החשש שהבנק לא יוכל לספק להם את כספם] גרמה לבנק המרכזי היווני להוציא הודעה לא שגרתית בשבוע שעבר ש"המצב תחת שליטה". כשבנק מרכזי מוציא הודעה שהכל תחת שליטה זה סימן בדרך כלל שהמצב רחוק מלהיות כזה.
בניין הבנק המרכזי ביוון
נראה כי למרות הצהרת הבנק המרכזי ובעקבות גל משיכות הכספים הגדולות, ארבעת הבנקים הגדולים ביוון ביקשו רק בשבוע שעבר סיוע מקרנות החירום של הבנק המרכזי באירופה. מנהלים ביורובנק ואלפא בנק, הבנקים השלישי והרביעי בגודלם ביוון, אישרו שהם הגישו בקשה כזו. בעיתון היומי Kathimerini דווח שהוגשו בקשות סיוע של כ-5.8 מליארד דולרים. בסוף השבוע הצטרפו לבקשות הסיוע גם שני הבנקים הגדולים במדינה. המשך יבוא.

ברוקרים קורסים
בעקבות המשבר הגדול באירופה שהחל בסוף העשור הקודם , החלו משקיעים רבים לחפש מקלט בטוח להשקעותיהם. חלקם ראו בפרנק השווצרי החזק כהשקעה מספיק בטוחה. הדבר גרם למטבע להתחזק עוד יותר ואיים על כדאיות ענף היצוא במדינה. כדי להלחם בחוזקו של המטבע, החליט הבנק המרכזי השווצרי בספטמבר 2011 להציב תקרה על שער הפרנק של 1.2 פרנק ליורו.  ביום חמישי החליט במפתיע להסיר מגבלה זו מה שגרם למטבע להתחזק כמעט מיד בכ-29% מול האירו. גלי ההדף של ההחלטה הורגשו בקרב חברות הברוקר ברחבי העולם שרשמו הפסדי עתק. חלקן אף פשטו רגל. חלק אחר ,כמו חברת הפורקס הגדולה FXCM, נזקקו לחילוץ על מנת שיוכלו להמשיך לתפקד

שאלה מעניינת היא מדוע חברות הברוקר (הפורקס) הן כל כך רגישות להתחזקות הדרמטית בפרנק?
התשובה היא במינוף. חברות פורקס מאפשרות ללקוחותיהם למנף את השקעותיהם. כך למשל משקיע שירצה להשקיע 1,000 דולר במינוף של פי 50, יוכל להרויח 1000 דולר (100% מהשקעתו) באם תתרחש עליה של 2% בלבד בשער המטבע עליו הימר . החישוב פשוט: 2% מ-1000 דולר הם 20 דולר,אם נכפיל את זה פי 50 (גובה המינוף) נקבל 1000 דולר רווח. מנגד בירידה של 2% מגובה השער שעליו הימר המשקיע, הוא יפסיד את כל השקעתו מאותה סיבה.
מאחר שה1000 דולר הוא הבטחון היחיד שהמשקיע שם לצורך כיסוי ההפסד שלו -ברגע שההפסד יתקרב לסכום זה , הברוקר יסגור מיד את העסקה ולא יאפשר לו להפסיד מעבר לכך. המינופים שמאפשרות חברות הפורקס לעיתים חורגים מפי-50 ויכולים להגיע למינוף של לעיתים עד פי כמה מאות. המשמעות במינופים גבוהים אלה היא ,שמספיקה ירידה של פחות מאחוז בשער המטבע עליו הימר המשקיע,כדי לגרום לברוקר לסגור את העסקה ולמשקיע להפסיד את כל כספו.
ביום חמישי מיד לאחר הודעת הבנק המרכזי השווייצרי, לקוחות של אותן חברות פורקס ספגו הפסדי עתק. הירידה החדה והמהירה לא אפשרה לברוקרים לסגור את העסקה בזמן בטרם תחרוג מעבר לבטחונות. הפסדי העתק האלה העמידו את חברות הפורקס במצב קשה, חלקן לא הצליחו להתאושש ממנו ופשטו רגל. בין הפושטות רגל אפשר למצא בין השאר את הברוקר הבריטי אלפרי (Alpari )המאמצת את קבוצת הכדורגל האנגלית ווסטהאם.

29% ברבע שעה -הנפילה בערך האירו מול הפרנק השווצרי לאחר הודעת הבנק המרכזי השוצרי

28 תגובות:

  1. ב25 ינואר אמורים להתקיים בחירות
    אמורות..
    אפשרות של "ריצה אל בנק" מצב בו כמות לקוחות גדולה דורשת לפדות את חסכונותיה בבת אחת בגלל החשש שהבנק לא יוכל לספק להם את כספם
    אבל אמרת שבנקים יכולים להדפיס כסף..

    השבמחק
    תשובות
    1. אהה אתה צודק, הפרכת את צדקתו של הבלוג, אז עכשיו אפשר להפסיק לחפש אלטרנטיבה לשינוי שיביא לרווחה כלכלית ולהמשיך לבהות בטמבלטויזיה ולעשות שופינג כאילו אין מחר.

      הבנקים אולי לא יכולים להדפיס כסף, אבל יכולים לרשום אותו בספרים כאילו קיים. באשר לכסף פיזי, אם תהיה ריצה אל הבנק, הם יהיו בבעיה כי הכסף קיים רק בספרים.

      מחק
    2. הבנקים יכולים לייצר כסף עם מתן הלוואה/אשראי. הם לא יכולים ל"חלק כסף" סתם ככה לכל מי שבא לסניף. מצב של ריצה אל הבנק מדבר על בעית נזילות. מחסור בכסף מזומן או אלקטרוני בחשבון אותו בנק שנמצא בבנק המרכזי.

      מחק
    3. הבנקים יכולים ליצר כסף רק אם יש טמבלים כמוני שמוכנים לערוב לו כלומר לחתום על הלואה.במצב הזה אין קופצים....

      מחק
    4. מדוע הבנק לא יכול להלוות ללווה פיקטיבי 10 מיליארד דולר ומיד הלווה הפיקטיבי מחזיר לבנק את ההלוואה והרי לבנק 10 מיליארד דולר, ובכך הבנק ניצל מפשיטת רגל?!

      מחק
    5. מדוע הבנק לא יכול להלוות ללווה פיקטיבי 10 מיליארד דולר ומיד הלווה הפיקטיבי מחזיר לבנק את ההלוואה והרי לבנק 10 מיליארד דולר, ובכך הבנק ניצל מפשיטת רגל?

      בדיוק. הם לא רואים את הכשל הלוגי בתאוריה שלהם.

      מחק
    6. כי ברגע שהחוב יוחזר הכסף "ימחק".
      הכסף שכביכול נשאר במערכת זה הריבית.

      מחק
    7. הקרן שחוזרת לבנק נמחקת. מה שנשאר לבנק היא הריבית שמשולמת על הקרן. לכן אם הבנק ילווה פקטיבית הוא לא ירויח מהתהליך דבר.

      מחק
    8. נכון, אבל זו לא תשובה..יכול ללוות מבנק אחר אפילו עם ריבית, אם כביכול בנק יכול ליצור כסף יש מאין

      מחק
    9. Hildesheim "problem" is that he is presenting highly controversial subjects as facts rather then inform the reader that this is a point of view he chose to believe in and (I believe), he has zero direct knowledge that things are indeed as he enthusiastically
      present them. Common pitfall.
      I do believe the information in the link below that does support the notion of money out of thin air..
      Feel free to form your own belief, just don't lose that fact.....

      http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1057521914001070

      - Eran

      מחק
    10. :אנונימי 18:29
      הלוואות בין בנקים זה סיפור אחר -רובן מתבצעות דרך חשבונות הבנקים בבנק המרכזי. אבל אל תשכח שבנקים הם לא ערבים זה לזה. בנק לא יתן הלוואה לבנק אחר אם הוא חושש שהבנק האחר עלול לקרוס יחד עם ההלוואה שנתן. אחת כמה וכמה כאשר כל המערכת הבנקאית בצרה (כמו ביוון) -אף אחד לא יעז להלוות אחד לשני.

      מחק
  2. שלום ערן, שאלה שלא קשורה ישירות לפוסט, בהמשך לאזכור בפוסט קודם לכך שנעשתה פניה לכחלון בנושא השינוי המוניטרי ותגובתו האדישה והמתחמקת: אני מניח שפנית אל כל חברי הכנסת והרשימות הרצות לכנסת כדי לעניין אותם ולחשוף בפניהם את הדיון על דרך ייצור הכסף הבעייתית והדרכים להתמודד עם בעייתיות זאת. כיצד הגיבו? זה מידע חשוב עבורי בהתלבטות עבור איזה רשימה להצביע. תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. לא פניתי אל כולם. נפגשתי עם חלק מחברי כנסת ממספר סיעות. זה נושא שחכ"ים כיום לא מעוניינים לגעת בו - גם כי הם לא מבינים את הנושא וגם כי אין היום כלכלנים שמבינים את הנושא לבוריו ויכולים לגבות אותם (הם הרי מלמדים בעצמם בצורה שגויה את המערכת). אלה שכן חקרו מחוץ לאקדמיה ומבינים חוששים לדבר. אחד מהם ,ד"ר לכלכלה, למשל ציין בפני שזה עלול לפגוע לו במעמדו באותה אוניברסיטה בה הוא מלמד.
      היחידים שהסכימו להתעסק עם זה היו פייגלין (אלא שהוא החליט להתמקד בעיקר בנושא הקונפליקט בי-ם) וברוורמן שהוא במקרה פרופ לכלכלה שמבין היטב את הנושא, קידם את הנושא בכנסת בהתאם ליכולותו אך החליט לפרוש.

      מחק
    2. לא הייתי אומר שברוורמן מבין היטב את הנושא אחרי איך שהוא דיבר בכנס השני של התנועה לשינוי מוניטרי.

      מחק
    3. מבין גם מבין יותר טוב כמעט יותר מכל כלכלן אחר בישראל- גם אם לא אמר זאת במפורש.

      מחק
  3. אולי אפשר איזו תגובה של "הכותב האורח " מר משה שלום
    על מצב החברה שהוא מייצג ?

    הייתי מצפה כי הרי לאתר כאן יש נציג מכובד בחברה/ קזינו שכנראה פשט את הרגל

    "משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות)."

    מתוך גלובס

    השבמחק
    תשובות
    1. FXCM פרסמה כבר תגובה ואגב היא לא פשטה רגל. עדיין לא.

      מחק
    2. כן , אשמח לקישור
      כי באתר שלהם כאן בארץ ( גם בפייסבוק ) "עסקים כרגיל

      הכי מצחיק ש"ניתוח הטכני " של מר משה שלום היום אין אפילו מילה על הפרנק השווצרי

      לא "ניתוח טכני " ולא כלום

      :)

      הגמל לעולם לא רואה את דבשתו

      מחק
    3. אני הבעתי את דעתי באתר כבר לפני הרבה זמן. כל מי שמתעסק בפורקס הוא שרלטן. לתת למשה שלום לכתוב טור אורח ב'כלכלה האמיתית' זה ללבן את התדמית שלו ולשדר גורם כביכול מקצועי. זה כמו שדביר בנדק או מודי בר-און יפרסמו בנק.

      מחק
    4. האנונימי השני מעלי ( זה לא אני )
      אמר את מה שאני רמזתי
      אני סמכים לחולטין עימו

      מחק
    5. אני לא שופט באתר אף אחד לפי מקצועו. אם המאמרים ראויים אשמח לתת להם במה ולא משנה אם הכותב הוא נהג מונית, מנהל בחברת פורקס ועד מנכ"ל בנק. אחרי הכל - אנשים צריכים להתפרנס ולחיות וכל עוד הם פועלים על פי החוק -לי אין שום בעיה עם עבודתם. כן יש לי בעיה לפעמים עם החוק אבל פה צריך לבוא בטענות כבר לרגולטורים או למחוקקים.

      מחק
  4. בוקר טוב ערן,
    אהבתי את ההצהרה של הבנק המרכזי "הכל תחת שליטה"
    לא להאמין - אבל אנחנו עומדים לעבור תקופה מאוד מעניינת גם בישראל!!!

    מה שאני לא מבין בצורה טובה זה את הדמוקרטיה ביוון - האם באמת יתנו להם להתנתק מהגוש.
    הלא יש לכך השלכות אדירות על כל הגוש.

    ואם היורו מתרסק - האין זה ישפיע על שער סל המטבעות? ואם כן - אז מה בדבר הריבית?

    קשה לי להבין מה ההשלכות האפשריות על הארצות השונות - או שאני לא רוצה להיות כלכך פסימי.

    אשמח לקבל קישור לסרט בנושא.

    בהערכה
    אמיר

    השבמחק
    תשובות
    1. אמיר
      אם מפלגת סירזיה תעלה ביוון -סביר להניח שהדבר הראשון שהמנהיג שלה יקבל מראשי האיחוד לא יהיו פרחים אלא לחצים כבדים לא לפרוש מהגוש. לפרישה תהיינה השלכות על המטבעות ,על החובות, על יציבות הכלכלה וקשה מאד לצפות לאן כל זה יוביל.

      מחק
  5. כל הכבוד, זה ההסבר הכי טוב שקראתי למה שקרה השבוע.

    השבמחק
  6. You aren't concerned with any of this cuz you made a killing the other day in Gold, right?

    השבמחק
  7. רק בשביל לתת לכם קצת פרופורציות על המשבר, מאז הוא החל מדד הדקס הגרמני וכל הבורסה באירופה רק נוסקת מעלה מעלה ואני מחייך. משבר הפרנק אינו פוגע ואינו עתיד לפגוע בכלכלה הריאלית ובשוק ההון, רק עתיד לפגוע באלה שעסקו בפורקס במינוף גבוהה.

    השבמחק
    תשובות
    1. מה הקשר בין פורקס לפרנק?

      galgal21

      מחק
  8. למה ריצה אל הבנק מהווה בעיה? נניח שאין לבנקים כסף אז מדוע הבנק המרכזי לא יוכל להדפיס כסף, להלוות אותו להם ובמקביל להעלות את יחס הרזרבה?

    galgal21

    השבמחק