מאחר ולבנק אין באמת את כל הכסף שהוא לכאורה מבטיח לנו שהוא קיים ,כל המערכת הזו בנויה על בסיס ההנחה שלא יגיעו לבנק יותר מכמה אחוזים מלקוחותיו בו זמנית כדי למשוך את כספם. האחוז המדובר משתנה ממדינה למדינה אבל בדרך כלל הוא נע סביב ה5% ולעיתים אף פחות. כשיש בהלת משיכה הבנקים נותרים מהר מאד בלי כסף. כך קורה עכשיו גם במצרים על רקע המהומות וזאת קצת פחות משנה לאחר שקרה גם אצל שכנתה מעבר לים, קפריסין.
בעקבות המהומות שמתרחשות במדינה ,בנק HSBC הודיע ביום שישי כי יגביל באופן זמני את הסכומים שניתן למשוך מסניפיו . הבנק הודיע כי הסכום שיוכלו מחזיקי כרטיסי אשראי וכספומט למשוך ממנו יוגבל ל-300 לירות מצריות (42.5 דולר) ביום. ההפקדות והמשיכות במזומן יוגבלו ל-500 אלף לירות ביום, אלא אם כן תינתן על כך הודעה יומיים מראש.
בעקבות המהומות שמתרחשות במדינה ,בנק HSBC הודיע ביום שישי כי יגביל באופן זמני את הסכומים שניתן למשוך מסניפיו . הבנק הודיע כי הסכום שיוכלו מחזיקי כרטיסי אשראי וכספומט למשוך ממנו יוגבל ל-300 לירות מצריות (42.5 דולר) ביום. ההפקדות והמשיכות במזומן יוגבלו ל-500 אלף לירות ביום, אלא אם כן תינתן על כך הודעה יומיים מראש.
נשיא מצרים, מוחמד מורסי, אמר בנאומו בשבוע שעבר כי הבנק המרכזי של מצרים יכפיל את כמות המזומנים שיספק לבנקים וזאת כדי שיוכלו לעמוד בדרישת הלקוחות בזמן ההפגנות.
הוידאו הבא, שצולם בסופ"ש מול בנק HSBC סניף הסולטן חוסיין שליד הפקולטה לרפואה באלכסנדריה ,מוכיח אחרת. הצלם תיעד את הניסיון הכושל השלישי שלו למשוך כסף אחרי שני ניסיונות משיכה כושלים בשני סניפים אחרים באזור.
הפיסקה המודגשת הראשונה שכתבת מוטעת מיסודה.
השבמחקאתה (שוב) מתבלבל בין כסף מזומן קאש של הבנק המרכזי
לבין הכסף שקיים כרישום הדיגיטאלי במחשבי הבנק המסחרי, ושכחלק מהשירותים והמוצרים של הבנק המסחרי ישנה אפשרות להמיר חלק מהכסף "הדיגיטאלי" הזה לכסף המזומן.
במערכת מוניטרית עם בנק מרכזי ובנקים מסחריים לכתוב כאילו לבנק מסחרי "אין באמת את כל הכסף שהוא לכאורה מבטיח לנו שהוא קיים" זאת הטעיה גסה בלשון המעטה.
זה מאוד פשטני לכתוב שרוב "הכסף" ברישומים של הבנק מסחרי לא נמצא ברשותם וזאת מבלי להבדיל בין הסוגים השונים של הכסף. מה שכן, הסניפים של הבנקים מסחרים באמת לא מחזיקים עתודות או מאגרים של כסף מזומן אחד לאחד כנגד כל הכסף הדיגיטאלי זה נכון.
דרך אגב, הווידאו עצמו לא מוכיח שום דבר שקשור לזה שהבנק המרכזי המיצרי היכפיל או שילש את כמות המזומן בכספומטים.
יא-מאהן
נראה לי שאתה מתבלבל.
מחקהבנק יכול לקחת את הכסף שלך, להשאיר אצלו אחוז מסוים(יחס רזרבה או נזילות הון, לא סגור בדיוק איזה) ואת השאר להלוות למישהו אחר. זה לא ממש רישום דיגיטלי, זה כסף שלך שהבנק "השקיע" אותו.
מאחר ומי שלווה את הכסף לא מחויב להחזיר אותו מחר לבנק לא יהיה את הכסף הזה מחר.
אתה זה שמתבלבל(כנראה ששוב).
מחקזה נכון שהבנק יכול להחזיק גם כסף דיגיטלי שהוא שווה לחלוטין לכסף מזומן (שניהם הונפקו ע"י הבנק המרכזי), והוא גם יכול להחזיק השקעות אחרות וכו'. וכל זה כרזרבה.
אבל מה שיש לאזרחים בחשבון זה לא כסף, הם רק חושבים שזה כסף, זה בעצם אשראי. אז ביחס הלימון הון של 10% אם הבנק צריך לספק ללקוחות שלו 10% מה"כסף" שלהם, הוא ישאר עם 0 כסף ביד גם אם ההלקוחות שלו יקבלו כסף דיגיטלי או סתם נכסים שיש לבנק לתת.
מה שהוא עדיין לא יכול לעשות, זה להפוך אשראי לכסף בצורה ישירה.
אז כשערן כותב "מאחר ולבנק אין באמת את כל הכסף שהוא לכאורה מבטיח לנו שהוא קיים" הוא צודק
הקטע שלפי התגובה שלך אתה יודע את הפרטים אפילו יותר לעומק
אבל משום מה מסרב לעשות אחד ועוד אחד
לאנונימי מ 03:07
מחקהבנק לא משאיר אצלו אחוז מההפקדות ומלווה את השאר.
המערכת פשוט לא עובדת ככה בניגוד לכל מיני מאמרים או סרטונים ברשת.
עד כמה שאני מבין, בפועל הלוואות חדשות פשוט מגדילות את המאזן של הבנק המסחרי ואילו רק לאחר מכן וגם זה רק אם יש בכלל צורך בכך אזי הבנק המסחרי יצטרך לדאוג שהוא עומד ברוגולציה. כלומר יצירת ההלוואה קודמת ורק אחר כך דואגים שעומדים ביחס רזרבה ובהלימות ההון.
לכן המשפט האחרון שלך הוא לא באמת נכון כי למשל הרי בדיוק בשביל זה (אחת הסיבות) יש את הבנק המרכזי אשר יכול לאפשר לבנק המסחרי כמה כסף שידרש.
לאנונימי מ 03:21
נראה לי שלא הבנת את כוונתי.
לא דיברתי על חשבונות הרזרבה של הבנקים המסחריים אצל הבנק המרכזי.
מה שרציתי להגיד בגדול זה שאין הרבה משמעות לדבר על המונח המופשט "כסף" בהקשר ל "משיכה" ו"הפקדה" מבלי להסביר שיש מספר מוצרים שונים שמיוצרים על ידי גורמים שונים אשר משמשים ככסף חוקי של המדינה, אבל יחד עם זאת יש בינהם שוני ותנאי המרה.
גם הכסף המזומן וגם הכסף הדיגיטאלי שניהם יכולים לשמש ככסף לרוב בדיוק באותה המידה, ולכן כאשר ערן כתב ש"לבנק אין באמת את כל הכסף" כאשר לקוחות רוצים "למשוך את כספם" זוהי לדעתי הטעייה גסה אשר לצערי בהחלט מפחידה את הציבור שבגלל חוסר במידע מהימן ושקיפות לא יודע כיצד פועלת המערכת ככלל ולא מבין את ההבדל בין כסף מזומן לסוגים השונים של הכסף הדיגיטאלי ואת תנאי ההמרה ביניהם בפרט. זה קצת כמו להתלונן על "השיטה" שלא מאפשרת לכולם פתאום להמיר את שטרות המזומן למטבעות.
יתכן והמחלוקת פה נעוצה בהנחה (השגוייה לדעתי) שיש ציפייה שכל לקוח של בנק יוכל להמיר את שהכסף שרשום לו בחשבון (הכסף שהבנק חייב לו) בחזרה למזומן באופן מידי.
מבלי להכנס לדקויות, מה שכתבת לגבי שהכסף בחשבון הוא בעצם אשראי אני כן יכול להסכים מהזווית שזהו כסף אשר נוצר על ידי הבנק ושהוא שונה מהכסף המזומן למרות שבהחלט ניתן להשתמש בו לתשלום חשבונות וקניית מוצרים כמו עם כסף מזומן. כלומר יתכן ויותר נכון להגיד ש"הכסף" שיש לאנשים בבנק זה בעצם התחייבות של הבנק כלפיהם, או במילים אחרות "מוצר" שהבנק "מכר" להם אשר יכול לשמש ככסף אבל עם תנאים שונים ונוקשים יותר מכסף מזומן.
אל תסתכל על זה שללקוחות יש "כסף" בחשבון. את הכסף שהם הפקידו הם בפועל נתנו לבנק וקיבלו בתמורה אשראי והתחייבויות.
לבנק יש התחייבויות כלפי הלקוחות שהפקידו כסף. התחייבויות יכולות לשמש ככסף אבל ישנם תנאים מגבילים בהמרתם למזומן.
לגבי מה שכתבת על הלימות ההון, בשתי מילים,
לבנקים היום ישנם מספר כלים (אמנם לא יעילים ב100%) להגדיל את ההון שלהם במקרה הצורך.
מסקרן אותי אם תוכל להרחיב כי אני לא בטוח שהבנתי כוונתך על
"מה שהוא עדיין לא יכול לעשות, זה להפוך אשראי לכסף בצורה ישירה"
האם אתה מתכוון לאיגוח?
יס-מאן
יס מאן,
מחקאתה חייב לנו כמה הסברים:
1. "בפועל הלוואות חדשות פשוט מגדילות את המאזן של הבנק המסחרי ואילו רק לאחר מכן וגם זה רק אם יש בכלל צורך בכך אזי הבנק המסחרי יצטרך לדאוג שהוא עומד ברוגולציה"-
יש לך מקור להנחה זו?
2. אם טענתך נכונה שההגבלה היא רק על כסף מזומן אז מדוע כשבנקים במצרים, קפריסין וארגנטינה למשל בעשור האחרון הגבילו את כמות הכסף שניתן למשוך מכספומטים מדוע לא הסתפקו רק בזה וגם הגבילו את סכום הכסף שניתן לבצע עימו העברות הבנקאיות (הרי זה כסף וירטואלי..לא)?
3. במה התנאים בשימוש בכסף וירטואלי שונים מהתנאים בשימוש בכסף מזומן? שניהם הרי נוצרו באותה דרך (דרך חוב)? ובשניהם אתה יכול להשתמש באותה מידה לאותם הצרכים. יש היום אנשים שאין להם חשבון בנק שמשתמשים רק במזומן בדיוק כמו בכסף וירטואלי.
4. לי הבנק אף פעם לא סיפר שיש לי הגבלה בהמרה למזומן של הכסף שיש לי בבנק. למעשה הסיבה היחידה שלא המרתי זה חוסר נוחות להסתובב עם כל כך הרבה כסף. אז מהן המגבלות עליהן אתה מדבר? הבא מקורות.
אמנם אני לא חושב שאני חייב שום דבר לאף אחד
מחקאבל אנסה לענות בכל זאת :)
1. ככה אני מבין את המכניקה של ההלוואות.
אם אתה רוצה להתעמק בנושא חפש מונחים כמו
Endogenous money
MMT (modern money theory),
או פשוט
"loans create deposits"
הנה פה יש מצגת אינטרקטיבית עם סימולציה של המאזנים של השחקנים השונים. את זה מצאתי רק עכשיו אבל מרפרוף מהיר נראה מרשים. מומלץ.
http://econviz.org/how-loans-create-money/
http://econviz.org/macroeconomic-balance-sheet-visualizer/
אמנם אין לי עוד הרבה בשלוף אבל אם אתה גם מחפש מאמרים מוסמכים אני די משוכנע שתמצא.
שמתי לב שאוהבים פה להדביק את "תוכנית שיקגו"
אז הנה מתוך המסמך המעודכן:
http://www.scribd.com/fullscreen/130321463?access_key=key-8a8ri1402jpghur6fmk&allow_share=true
The “loanable funds” model of banking that still dominates virtually the entire macroeconomic literature on the subject misses the fact that under the present system banks categorically do not have to wait for depositors to appear and make funds available before they can on-lend, or intermediate,those funds. Rather, they create their own funds, deposits, in the act of lending.
אפשר לחפש גם money multiplier myths
ישנו גם את מחקר של הפד בנושא "?Money Multiplier Exist"
אבל שם צריך לקרוא קצת בין השורות
מתוך
http://www.federalreserve.gov/pubs/feds/2010/201041/201041pap.pdf
Hence, we claim that reservable liabilities cannot be driving loans and that the marginal funding source of lending is not reservable liabilities.
At this point, we feel reasonably confident that there is little evidence that open market operations can directly change loans by changing deposits. A more plausible channel is that the quantity of loans is primarily determined by the demand, which is presumably a function of price and other economic variables, subject to the borrower meeting the criteria set forth by the bank. To fund these loans, banks have a set of liabilities that they can adjust in reaction to shifts in the demand for loans.
2. לא אמרתי שישנה "הגבלה" והיא "רק על מזומן"
מה שהתכוונתי אליו שאמנם גם המזומן וגם הרישום הדיגיטאלי שניהם משמשים ככסף, אבל יחד עם זאת הם גם די שונים ואל לך לצפות שכל לקוח יכול בכל זמן להמיר אחד לשני.
לגבי ארגנטינה, עד כמה שידוע לי אמנם הגבילו משיכת מזומן אבל בהחלט ניתן היה להשתמש בכסף הדיגיטאלי
http://en.wikipedia.org/wiki/Corralito
Operations using credit cards, debit cards, cheques and other means of payment could be conducted normally
אבל זה לא באמת עזר לאנשים שהממשלה פשוט דפקה אותם עד העצם.
לגבי קפריסין, לא זוכר מה הוגבל שם בדיוק, אבל בגלל השייכות ליורו אני משער שהשלטונות פשוט לא רצו שהכסף הדיגיטאלי יברח לאירופה לפני שהם יספיקו לגזול חלק ממנו. גם הכסף המזומן הוגבל מסיבה דומה וגם בגלל שבאופן כללי אגירת מזומן מסיבית של האזרחים המפוחדים אינו צעד חיובי לכלכלה.
לגבי מיצרים, לא יודע.
3. לא באמת יודע לענות.
לגבי מזומן אני לא בטוח שהוא נוצר מחוב.
לדעתי מה שקורה זה שהבנק המרכזי מייצר את המזומן בעלות כמעט אפסית אבל מוכר אותו במחיר מלא face value לבנקים המסחרים.
4. אין לי.
יא-מאן
אני מ13:21
מחקבאמת לא הבנתי את כוונתך לכסף דיגיטלי
אבל בוא נעשה סדר
אתה צודק שאם ניתן לשלם בעזרת משהו ככסף(כרטיס אשראי, צ'ק) הוא כסף. אבל עדיין יש הפרדה בין כסף שמייצר בנק מרכזי הכולל לצורך העניין כסף מזומן ואת החשבונות של הבנקים המסחריים בבנק המרכזי (לא משנה כרגע אם זה לא מדוייק)
שאר הכסף בכלכלה, נגיד 95% זה אשראי על סוגיו השונים. לצ'ק יש ערך כי ניתן להחליף אותו בכסף של הבנק המרכזי, לכרטיס אשראי יש ערך כי יש משהו שמגבה אותו.
חדלות פירעות כתוצאה מחוסר נזילות, כפי שבוודאי ידוע לך, קורה כאשר יותר מדי לקוחות רוצים את הכסף שלהם בצורת כסף ולא אשראי ולבנק אין מספיק כסף לתת להם. את זה שאתה ואני יודעים שזה בכלל לא אמור לעבוד ככה היא ומה שיש לך בחשבון זאת התחייבות ולא כספת עם הכסף שלך זה אחלה, אבל רוב הציבור ממש לא מודע לזה.
נגיד שמחר כל לקוחות הבנק המזרחי מסתערים על הסניפים ורוצים את הכסף שלהם, בשטרות או בהעברה לבנקים אחרים
מה שבנק המזרחי לא יכול להגיד להם, זה שהוא לא מתכוון לחלק להם מזומן אבל הם מוזמנים לגשת לבנק ישראל והוא יחליף את ערך החשבון שלהם בשטרות.
משחק ביחס הלימות ההון לא ישנה כאן שום דבר, כי כמות הכסף הנזיל או הנכסים הנזילים היא קיימת ולא ניתן לשנות אותה בדיעבד עיין.
על איגוח לא חשבתי, אבל ברור שלבנק יש גם נכסים ואם ממש רוצים אפשר למצוא פתרונות יצירתיים להשתמש בנכסים האלה כדי להשיג כסף להעביר ללקוחות
העניין הוא שכל הסיפור הזה הוא המחיר שאנחנו משלמים על זה שהבנקים מייצרים כמעט את כל מה שאנחנו משתמשים בו ככסף שלנו(מחוב, אלא מה), בלי שהם באמת מייצרים את מה שאנחנו קוראים לו כסף.
אני לא נוהגת להגיב בשעות כאילו או בעייפות כזו (כי זה עלול להיות מבולבל או תוקפני מידי), אבל תכלס:
השבמחק- יש לך 1000 ש"ח בבנק
- אתה רעב ללחם / צריך לשלם חשבון מים, חשמל
- אתה לא יכול למשוך את ה-1000 ש"ח שלך ולקנות בהם לחם, כי הבנק קורס ואין לו שטרות לתת לך (ואולי בריצה אל הבנק, אתה נשארת רק באמצע התור)
- אל תבנה על זה שבמצב קטסטרופלי כנ"ל מישהו יהיה מספיק טיפש לקבל ממך תשלום בכרטיס חיוב
- סביר להניח שבנפילת הבנק, ימחק הכסף שלך כליל. היו לך 1000 ש"ח. האנשים בארגנטינה עדיין לא קיבלו את הכספים שלהם מקריסת הבנקים שם לפני יותר מעשור.
מה אתה עושה?
האם באמת אכפת לך שיש "שני סוגים של כסף"?
למען האמת, אכפת לך. כי העובדה שקיים כסף "דיגיטלי" שכזה, שנוצר יש מאין, היא זאת שהביאה אותך למצב הביש מלכתחילה.
האם הכסף בבנקים בישראל מוגן מקריסה או פשיטת רגל של הבנק? כלומר אפילו אם לא נוכל למשוך אותו מיידית, יש חוק המבטיח את קבלת הכסף בסופו של דבר?
השבמחקלא שידוע לי.
מחקבהתחשב בעובדה שבבנקים (ובחברות הביטוח - הפנסיה שלך) יש הרבה יותר כסף מאשר בתקציב המדינה כולו, זה גם נראה לי לא אפשרי.
כן. במקרה שבנק כלשהו בארץ לא מסוגל לעמוד בהתחייבויות שלו לפי חוק, בנק ישראל מחוייב לחלץ אותו, גם אם זה אומר להדפיס מיליארדי שקלים
מחקרק הבהררה קטנה. הדפסת כסף = אינפלציה = מס.
מחקכלומר, בשורה התחתונה, אם בנק בישראל יקרוס הכסף לחילוצו יגיע מכיסי וכיסך
רשמית: לא, אין הגנה כזו ובנק ישראל מעולם לא יצא בהצרה מפורשת שהוא ערב לכל הפקדונות (צעד די חכם אגב, תיכף אסביר למה). בפועל, יש רשת הגנה כזו ובנק ישראל מבין שקריסת בנק מסחרי גדול תצית אש בשדה קוצים.
מחקלמה זה חכם? בפרוץ המשבר אירלנד ("הנמר הקלטי", זוכרים?) יצאה בהכרזה שכל הפקדונות בבנקים האיריים מבוטחים בערבות ממשלתית. שני דברים קרו: משקיעים מכל העולם העבירו פקדונות לשם, ומפקידים איריים ספקניים בכל זאת משכו כספים מבנקים מקומיים. הממשלה האירית נאלצה להלאים כמעט את כל הבנקים במדינה ולערוב לחובות הענק שלהם. בפועל מה שקרה הוא שהחוב של בנקים פרטיים הפך לחוב לאומי שרובץ על כל משק בית אירי. אירלנד הלכה למעשה פשטה את הרגל ונזקקה לתוכנית חילוץ. כלומר משקי הבית האיריים הפכו לבני ערובה שמבטחים את הפקדונות של משקיעים זרים בבנקים איריים. פישר לא רצה ליפול לבור דומה ולא יצא בהכרזות דומות. אבל בפועל לכולם ברור שאם יתרחש פה מקרה דומה, בנק ישראל יחלץ בכל מחיר בנק מסחרי. זה מה שתמיד קרה בכל מקרה של קריסת בנק בישראל.
כן כן.. מדהים אותי שיש כלכך הרבה אנשים שחיים בבועה מבלי לדעת.
השבמחקפשוט בלוף, שעד שהוא לא מתפוצץ לך בפנים לעולם לא תבין את גודל הטיפשות.
בקיצר.. Enjoy it while it lasts and try to make the best out of things
השאלה ערן, מה אתה מציע ? לעשות? עם כל הידע שלך והכתבות שחושפות את הבנקאים והפוליטיקאים המושחטים... נחש מה? כבר ידענו שהם מושחטים והיום רק מבינים קצת יותר עד כמה..
השבמחקאבל מה האלטרנטיבה שלך לבנקים?? ולמה נראה לך שבני אדם מסוגלים אחרת? כלומר, תמיד יהיו קבוצות של חמדנים שינסו לשלוט בעולם.. ויהיה את העדר שילך אחרי.
אשמח לראות שתיזום איזשהו מהלך שיסית את פני התקשורת התאגידיים (אלו ששותפים לנו ת'מוח) לכיוון האג'נדה שלך.. ואולי גם את העדר.
בהצלחה. ועד אז, הכל דיבורים באוויר מבחינתי.
סיפורים יפים :-)
אחד מהפתרונות שמוצעים הוא בנק קואופרטיבי, כלומר, שבעלי המניות של הבנק הם גם הלקוחות שלו. הבנק ישתמש ברווחים עודפים לא לצורך חלוקת רווחים אלא למען הוזלת עלויות ללקוחות. בעיית הסוכן נפתרת, פשוט ואלגנטי (בלי קשר לרזרבה חלקית או לא).
מחקhttp://www.haaretz.co.il/news/education/1.1876553
מחקבנק קוארטיבי, מציע לחפש בגוגל. מעניין מאד. מסתבר שיש יוזמה ותהליך ראשוני של הקמת בנק קואפרטיבי בישראל. כל חבר קונה מניה ב 3000 ש"ח. המפקח על הבנקים טוען שהוא בעד
ביטקוין
מחקבמצרים מאד מקובל השימוש במזומנים. אספנים מקצועיים שמו לב שהמצרים נוהגים להדפיס את הכסף שלהם במינונים כאלה המעידים שזה תהליך מדוד ואיטי וכנראה כמעט יומיומי. ההדפסה נעשית במצרים עצמה ולא מחוץ למדינה כפי שמקובל בישראל למשל. החלפנים במצרים עובדים במרווח מאד קטן כלומר הפרש זעום בין קניה ומכירה.
מחקמקווה שלא טרחנתי לכם יתר על המידה, אבל זה מה שעלה בראשי למקרא הכתבה.
משהו כאן שאל את ערן מהו הפיתרון עם כן? פיתרון הוא החלפת המערכת הכלכלית שהיא כולה מושחטת ומזוייפת. המערכת ההצעה שלי היא המערכת של פרוייקט ונוס - כלכלה מבוססת משאבים שבמרכזה עומדת העובדה שהאנשים אינם זקוקים לכסף על מנת להתקיים. הם זקוקים למשאבים. הכסף נמצא היום כאן כדי להפריד אותנו מהם וכדי לשמר את המחסור.
מחקעם כל הטכנולוגיה שנמצאת כאן היום ניתן בקלות ליצור שפע ולבטל את המחסור. בבקשה היכנסו לאתר פרוייקט ונוס וקיראו עוד ל כלכלה מבוססת משאבים. אשמח אם נדבר על הרעיון הזה אני חושב שהוא גאוני. הינה קישור: http://discovervenus.com/resource-based-economy/
הפיתרון הוא לעבור לביטקוין.
השבמחקמצרים חיפשה נדבות אצל החברים מקטאר, מסעודיה ומהבנק העולמי. אף אחד לא נתן לה.
השבמחקאז לפני שבועיים שלושה הם הגישו בקשה רשמית לצרפת שיתנו להם חיטה.
אולי אתם לא יודעים אבל... לאחר שאף אחד לא נותן לכם כסף, אתם הולכים לבקש אוכל...
מכיוון שיש גל חום מטורף בארה"ב והתחזית לקיץ הזה היא לעוד גלי חום, אני מאמין שיבולי החיטה בעולם יסבלו ולכן המחירים יעלו.
המצרים יאלצו לאכול אחד את השני כבר בתחילת 2014.
לירות מצריות זה כל כך 2012. תתקדמו.
הבעיה במצרים היא לא אספקת ניירות צבעוניים. הרי ברור שניתן להדפיס מהם בלי חשבון. הבעיה היא ההובלה והשינוע שלהם לבנקים. מצרים נמצאת בלמעשה במלחמת אזרחים: מעשי שוד, ביזה, אונס ורצח מתרחשים באור יום ברחובות והאנרכיה משתוללת. כל משולח מאובטח של מזומנים הופך למבצע צבאי מורכב ודי קשה לעמוד בביקוש לניירות הצבעוניים במיודח במדינה שמתנהלת בעיקר על בסיס מזומן. חוץ מזה שבנק שמחזיק מלאי גדול מדי של שטרות מסתכן בכך שיישדד. בקיצור, הבעיה שם היא בעיקר בטחון פנים, לא מחסור בנייר טואלט צבעוני שהבנק המרכזי של מצרים מדפיס. אבל כמובן, במודל הכלכלי הנוכחי כל הסיטריה ציבורית עלולה להפוך לנחשול שימוטט בנקים.
השבמחקשאלה:
השבמחקהאם מזומנים המופקדים בבנק הדואר נטולי סיכון הלימות הון ?
מבלוג "בועת נדלן חמורה בישראל"
השבמחקhttp://www.buat-nadlan.com/2013/04/blog-post.html
ל 14:30, שלחתי מכתב לבנק ישראל ומשרד התקשורת (האחראי על בנק הדואר) בדיוק על שאלה זו, התשובה שקיבלתי היא שהכספים שמופקדים בבנק הדואר על ידי הלקוחות מופקדים בבנק ישרא ובבנקים מסחריים בהתאם לחוק.
השבמחקלפי הבנתי יש סיכון להלימת הון.