שמים את האדם העובד במרכז ואת הילדים שלו בצד

מאת: אמג'ד שופאני

לפני שאתם שמחים על קיצור חופשת הקיץ, הורים יקרים, עצרו לרגע ודעו עם מי יש לכם עסק.

הם לא סוציאליסטים, איכות החינוך לא ממש מעניינת אותם, והרי גם תוספת שעות החינוך היא לא מה שיעשה את ההבדל ויהפוך את ישראל בין לילה למעצמת גאונים מתכנני תחנות חלל ומשחקי שחמט. אז מה הם כן רוצים?

מה שהם כן רוצים זה להקל עליכם כדי שתוכלו לעבוד יותר- לבלות יותר שעות בעבודה ושהמשפחה לא תעכב אותכם, חס וחלילה. הם רוצים שתבלו פחות שעות עם ילדיכם. שתדברו פחות עמם. שלא תשאלו מה שלומם ומה הם עשו היום בבית הספר. הרי כשתחזרו הביתה מעבודתכם רוב הסיכוי הוא שבקושי תספיקו לקלח אותם ולהכניסם למיטה.

על כישלונכם בהקדשת הזמן לילדיכם הם מקווים שתרצו לכפר עם האייפד החדש שתרכשו להם, ואת הריקנות שטיפחתם בתוך ילדיכם הם מקווים שילדיכם ינסו למלא עם כל מיני מותרות וסגנון חיים בזבזני.

הם רוצים שתעבדו יותר, כדי שתוכלו ליטול על עצמכם יותר הלוואות, כדי שתוכלו לקנות מותרות שאתם לא ממש צריכים, שיגרמו לכם לרצות לעבוד יותר, כדי ליטול עוד הלוואות כדי שתוכלו לשלם על ההלוואות הקודמות ולקנות עוד מותרות.

בינתיים ילדיכם הם כבר לא יותר מאשר אבן נגף בדרך ההגשמה העצמית שלכם. הם לא יותר מאשר נטל שמר לפיד בא עכשיו כדי להושיעכם ממנו, כי במעגל הקסמים הזה לילדיכים אין מקום.

אז במקום לשאול איך אפשר למצוא יותר זמן לעבודה, אולי הגיע הזמן לשאול למה לא מאפשרים לכם לבלות יותר זמן עם הילדים.
לשאול למה נדמה לכם כי איבדתם את השליטה על המשאב היקר ביותר שיש לכם, זמנכם, עד כדי שלא נותר לכם ולו חלק מינימאלי ממנו על מנת להקדישו למשפחתכם.
הגיע הזמן לשאול למה היום כבר קל יותר לקנות אייפד לכל ילד מאשר להקדיש לו חצי שעה לשיחת איכות בכל יום.

כי בקו הנוכחי, ובאם תמשיכו לא לשאול את השאלות הנכונות, אפשר כבר לקפוץ ישירות אל עבר הפתרון האולטימטיבי:
להקים מתקנים שישמשו מעין פנימיות במשך כל השבוע. הם יאכלסו את ילדינו וכבר ידאגו לכל צרכיהם הפיזיים והחינוכיים (עם כספים שאנחנו נשלם, כמובן).
את הילדים נוכל לארח בבית לזמן איכות לסוף שבוע אחת לשבועיים או שלושה, בתקווה שהדבר לא יעכב את השלמות העבודה שתיכננו לעשות מהבית בסופ"ש.