יום שלישי, 12 בנובמבר 2013

חשיפה: כך עובדת המערכת הבנקאית [וידאו]

מאת: ערן הילדסהיים

בדרך כלל מי ששומע בפעם ראשונה איך המערכת הבנקאית עובדת זה נשמע לו כל כך הזוי ומפוקפק, שקשה לו להאמין שזה באמת כך . ריצ'רד וורנר הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת סאות'המפטון משנת 2004. הוא מייסד ומנהל את המרכז לבנקאות, פיננסים ופיתוח בר קיימא. וורנר נחשב היום לאחד הכלכלנים המובילים בעולם בתחום המוניטרי והמערכת הבנקאית. בסרטון המצורף הבא הוא מסביר בצורה פשוטה ותמציתית לכאלה שלא מבינים (שזה הרוב כולל רוב הכלכלנים) איך המערכת הבנקאית עובדת. תורגם לעברית על ידי ישי אברמס.



http://www.youtube.com/watch?v=BE2i1ihngy8

40 comments:

  1. ב-02:40 פרופ' וורנר אומר "זהו מבני משפטי" או "זהו מבנה חוקי", לא "זהו מבנה בלתי-חוקי" כפי שתורגם.

    השבמחק
    תשובות
    1. טעות. הוא אומר בלתי-חוקי בדיוק כפי שתורגם. It's illegal
      תקשיב טוב

      מחק
    2. הוא אומר זה חוקי וחוזר אחרי זה שהבנק מורשה לעשות זאת

      מחק
    3. אתה צודק יש טעות בתרגום מה שהוא אומר its a legal construct the bank is allowed to הבנק מורשה לעשות זאת ואכן הרישיון להנפיק כסף יש מאיין הוא רשיון מונופוליסטי מפלה שניתן אך ורק לבנקים בכלכלה המודרנית. יש לתקן את התרגום

      מחק
    4. צודק, שמעתי illegal ובעצם עכשיו ששמעתי שוב ושוב ובהקשר למשפט שמתי לב - a legal.
      טעות שלי, מתנצל.

      מחק
  2. הסרט אומר שבעצם אין הלוואה בנקאית כי לא באמת עובר כסף מהבנק ללווה אלא אשראי. אבל הלווה שמחזיר את ההלוואה צריך להחזיר כסף אמיתי ואז בעצם לחשבון הבנק מתווסף סכום האשראי שהופך לכסף אמיתי. הבנתי נכון ערן?

    השבמחק
    תשובות
    1. הבנתי אחרת, ברגע שהבנק מעביר את ההלוואה ללווה היא הופכת לכסף לכל דבר ועניין.

      מחק
    2. ההלוואה נעלמת אחרי שמחזירים אותה, ז"א אם בחשבון שלו מופיע לאחר לקיחת הלוואה, מינוס 10,000, כשיחזיר אותה, אותו מינוס פשוט יעלם והחשבון יתאפס. אך הוא מחזיר גם ריבית ואת זה הבנק שומר כרווח.
      מצד שני הוא לקח הלוואה ושילם איתה הלאה כאילו היה זה כסף לכל דבר שהרוויח בעבודה למשל. ז"א ש-10,000 ש"ח נוספו לשוק לפני שיוצר הערך עבורם.

      ותרשה לי להרחיב:
      באותה מידה יכל לקחת את אותם 10,000, להשקיע בבורסה ולהרוויח נגיד עוד 10,000. את ה-10 שלווה הוא מחזיר לבנק פלוס ריבית ועכשיו יש לו כמעט 10 נוספים שהרוויח בלי שייצר משהו אמיתי. ועם ה-10 שהרוויח הוא קונה בשוק. בשוק יש, נניח, רק שלושה אנשים שכולם מייצרים ומנהלים בינהם סחר באמצעות מטבע שהחליטו עליו. בא אותו אחד שלא מייצר אך "הרוויח" כסף "באופן חוקי", וקנה ממוצרם של שלושת האנשים. עוד צרכן לשלישייה ואיתו גם עוד כסף למעגל. עוד צרכן, עוד כסף, לא עוד יצרן.

      עכשיו תאמרו לי בבקשה, מה שונה הדבר מכסף מזויף? הרי כסף כזה ערכו כלום באמת.
      האין זה מה שהבנקים עושים? ואיתם בעלי הון למיניהם שמרוויחים במשחקי בורסה ונדל"ן, צורכים את שאנו מייצרים ועמלים, זאת בלי שהנידו עפעף?
      אם יציעו לשלם לנו בכסף מזויף ונדע שזה מזויף, לא נסכים לקבל אותו. זה ברור לא? זה מה שקורה.

      מחק
  3. ההסבר של פרופ' וורנר בסרטון הזה הוא קצת מטעה.
    כאשר מגיע אדם לבנק א' ולוקח הלוואה, למשל לקניית דירה. הבנק מייצר לאדם חשבון עם הסכום של ההלוואה על ידי הקשת המספרים במחשב. מכאן הכסף עובר לחשבון של מוכר הדירה שנמצא נניח בבנק ב'. ההעברה יכולה עקרונית להעשות ב-2 צורות. צורה אחת היא שתצא משאית עם כסף מזומן מבנק א' לבנק ב', מה שלא סביר שיקרה בכל פעם שמעבירים כסף מחשבון לחשבון. צורה שניה היא שבנק א' יהיה חייב לבנק ב' את הסכום שהועבר. במילים אחרות, בחשבון העסקי של בנק א' בבנק ב' תהיה יתרה שלילית בגובה החוב.
    אם הלווה לא יוכל לשלם את החוב והבנק יעקל לו את הבית, הבנק ימכור את הדירה ואת הכסף שיקבל יצטרך להעביר לבנק ב'. כך שבנק א' לא קיבל דירה מכלום כמו שאפשר בטעות להבין מדבריו של פרופ' וורנר. הבנק הרוויח רק את הריבית על ההלוואה.
    כדי לחדד את הבעייתיות שבשיטה, צריך הבין שהבעיה האמיתית היא בעצם העובדה שהבנקאות היא מעין מערכת סגורה שבה לא עובדים עם כסף אמיתי (מזומן לצורך העניין) אלא עם יצוג שלו במספרים בחשבונות בנק. כך שבין הבנקים צריך מדי פעם לאזן את היתרה בין בנק לבנק מן הסתם על ידי העברה של כסף פיזי אבל ההעברה הזו היא אחוז קטן מהסכומים "הוירטואליים" שמתגלגלים בחשבונות.
    השיטה עובדת בגלל העובדה שבחיי היומיום יש צורך באחוז מזערי של כסף מזומן מכלל הכסף שקיים במערכת.

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון מאוד. ונשאלת שאלה. אם לווה א' קיבל סכום הלוואה והעביר אותו לבנק ב'. אבל בתום תקופת ההלוואה הוא מחזיר את הכסף לבנק א', אז עכשיו לבנק א' יש את הסכום והוא לא חייב אותו לאף אחד. לפיכך הוא לכאורה יכול לקנות איתו בית למשל. משהו לא נכון בתיאור הנ"ל?

      ע'

      מחק
    2. לא ממש. כאשר הלווה מחזיר את סכום ההלוואה לבנק א', הבנק לא מקבל את הכסף הזה. הוא צריך להעביר אותו לבנק ב' (הוא נמצא ביתרה שלילית בבנק ב'). בנק א' נשאר ביד עם הריבית שקיבל על ההלוואה, לא עם הקרן.

      מחק
    3. ההבדל בינך לבין פרופ' וורנר שהוא צודק ואתה טועה, ועוד הבדל שאתה נשאר אנונימי והוא אינו חושש להתייצב ולאמר את האמת, גם לנוכח הכוח החזק בעולם והוא בנקאות הרזרבה החלקית ושותפיהם.

      מחק
    4. הבנק יכול לעשות עם ה9900 מה שהוא רוצה, כל זמן שזה לא יראה כמו פירמידת פונזי או הונאה. הוא יכול לקנות בית ולהשכיר אותו, הוא יכול לשלם תשלום ראשון עבור הבית ולקחת הלוואה על השאר כי הוא כבר שילם תשלום ראשוני, הוא יכול אפילו להלוות אותם לבנק ב שיפקיד אותם אצל הבנק המרכזי יקבל זכות להלוות פי 100 את הזכות הוא ילווה לבנק א שיפקיד אותם בבנק המרכזי ויקבל זכות להלוות פי 100 ועוד ועוד

      מחק
    5. בהתייחס לתשובה מ 10:14 - נכון מאוד, פתרת לי תהייה עתיקה!

      עכשיו השאלה מה קורה כשהאזרחים מאבדים אמון ומתחילים למשוך את הכסף במזומן או דרך צריכה? נראה המערכת הסגורה - נפתחת וכל הכסף נשפך תוך יצירת היפר אינפלציה.

      ע'

      מחק
    6. ל-17:38, בוא נבדוק מה יקרה בבנק אחד. אם באים כל הלקוחות של בנק אחד ורוצים למשוך את כספם במזומן, לבנק לא יהיו מזומנים. הוא יכול לבקש אותם מבנק ישראל ובתמורה הוא יהיה חייב לבנק ישראל את הסכום הזה. במילים אחרות בחשבון שלו בבנק ישראל הוא יהיה ביתרה שלילית בגובה סכום המזומן שהוא קיבל. בסופו של דבר אם מדובר בבנק קטן ולא חשוב, אני מניח שבנק ישראל לא יתן לו אשראי בלי הגבלה ומתישהו הבנק יפשוט את הרגל כי הוא יהיה בחוב גדול מדי לבנק ישראל.
      אם מדובר בבנק גדול ומשמעותי, אין סיכוי שבנק ישראל יתן לו לפשוט את הרגל וכנראה שיאשר לו להכנס לחוב בכל סכום כדי למנוע קריסה של המערכת הבנקאית. בנק ישראל ידפיס כסף מזומן כמה שצריך כדי לשלם ללקוחות הבנק והבנק יכנס למינוס ענק בבנק ישראל. סביר להניח שבשלב זה המדינה תקח בעלות על הבנק.
      אני לא יודע מה המשמעות של הדפסת מזומן מבחינה אינפלציונית. נראה לי שבעצם החלפנו כסף וירטואלי בכסף מזומן אבל כמות הכסף בעצם לא גדלה כתוצאה מכך. אולי אני טועה.
      אגב, לשאלתך, יש בעיה רק אם הדרישה למזומן גדלה. אם מגדילים את הצריכה לא אמורה להיות בעיה. כשאתה קונה בכרטיס אשראי או בהעברה בנקאית הכסף נשאר במערכת הבנקאית ולא הופך למזומן.

      מחק
    7. אם משאית של כסף יכולה לצאת מבנק א' לבנק ב', אהרבה יותר קל ל"משאית ווירטואלית" לעשות את אותו המסלול. בהעברה בנקאית הכסף פשוט נמחק מחשבון בבנק א' ומופיע בחשבון בבנק ב'. למה לסבך ולבלבל סתם?

      מחק
  4. מבחינה מאזנית, כאשר הבנק מלווה כסף, הוא רושם את ההלוואה במאזן בצד הנכסים שלו. בכך הוא בעצם הלווה כסף שיצר יש מאיין. עכשיו כאשר הלווה החזיר את חובו, הנכס (סכום ההלוואה) פשוט נמחק. מה שנשאר לבנק היא הריבית, שבממוצע רחב של הלוואות הבנקאות, עומדת +- על סכום ההלוואה הראשוני. ההסבר של פרופ' וורנר לא רק שהוא נכון ומדוייק, אלא הוא חושף את הולכת השולל הדידקטית של הבנקאות העולמית שבכל מיני מניפולציות של תעמולה מנסה לכסות על העובדה שהיא מלווה כסף יש מאיין ובכך שואבת את ההון הלאומי מכלל האוכלוסייה, אל מיעוט זעיר של בעלי ההון הגדולים. בחגיגה של הבנקים משתתפים גם הטייקונים, ראשית כי רבים מהם הם בעלי שליטה או בעלי עניין בבנקים ושנית כי הם שזוכים לקבל את ההלוואות הגדולות והמסוכנות מצד הבנקים ובכך יחד אתם שואבים עוד מההון הלאומי מכיסיהם המצטמקים של כלל האוכלוסייה לכיסיהם המתפקעים שלהם. אני מציע לערן לא להסתפק בסרטון חשוב זה אלה להמשיך הלאה לשלושה הסרטונים הנוספים של פרופ' וורנר. בסידרה זאת ניתן לראות את הרמת המסך הברורה והמוסמכת ביותר מעל בנקאות הרזרבה החלקית וכיצד הם שודדים באופן חוקי את העולם.

    השבמחק
    תשובות
    1. דוד, מעניין מה שאתה כותב. הבנק אכן רושם את ההלוואה כנכס, אבל אם הלווה מעביר את הסכום לבנק ב', הרי לבנק א' יש כעת התחייבות לבנק ב' על הסכום. נראה שההתחייבות צריכה להרשם בצד ההתחיבויות ומאזנת את הנכס. כשהלקוח מחזיר את הקרן, אז הנכס נמחק (ההלוואה אינה קיימת), הקרן מועברת לבנק ב', ואז גם ההתחייבות נמחקת. ככה חזרנו למצב אפס, למעט הריבית שנשארה בקופת הבנק. נראה לי שזה משלב את הגישה של Money as debt כפי שהובאה ע"י אנונימי לעיל, והגישה שאתה מביא.

      ע'

      מחק
  5. נראה לי שכווווולכם לא רואים התמונה בגדול אלא נשארים בשלולית
    לגבי הבנק שהלווה, כשהוא מקבל חזרה את הכסף הוא יכול להמשיך ולהלוות אותו למישהו אחר, ההלואה מתאפסת אבל לא זכותו ליצר את ה9900 למול ה 100 שהפקיד. אבל זה הכסף הקטן.
    כי אם אני לויתי 9900 ואני מקים חברה בונה בית או קונה מכונית, הכסף הזה עוהר לעובד שלי לבנאי לחברת המכוניות...והם מפקידים את הכסף בבנק במזומן והבנק יכול להפקיד אותו בבנק המרכזי ולהלוות פי 10 כנגדו כך שלכאורה ה 9900 הופכים לפי 100 שוב וזה 990 אלף שכולם התחילו מ ה100 הראשון.
    ועל כולם הבנק מקבל ריבית.
    ובנוסף, הבנק יכול למכור לי שטרי חוב עם מינוף למינהם, אני יכול לקנות ממנו קילו זהב ולשלם עבורו במזומן והוא יכול לתת לי נייר סחיר שכתוב עליו שהוא חייב לי קילו זהב וגם זה יצירת כסף יש מאיין.והוא גם לוקח עמלה על זה, והוא יכול למכור לי נייר שעליו כתוב שיש לי זכות לריבית של ההוא שלקח את ההלוואה הראשונה של ה 9900 והוא יכול לקחת עמלה על קרן הפנסיה שלי ולהשקיע את קרן הפנסיה באיגרות חוב של חברת בניה שבונה בעזרת ההלוואה של ה990 אלף ועל הכל משלמים ריבית ועמלות והכל התחיל מה 100 ש"ח שערן הפקיד

    השבמחק
    תשובות
    1. לפי מקורות קומהוף, וורנר, פוזיטיב מוני, Money as debt, הבנק לא צריך את הכסף שהוחזר לו כדי להמשיך ולהלוות. בכל פעם שהוא מלווה הוא יוצר את הכסף יש מאין. הבנק לא צריך מקור לכסף, משום שהוא הוא הקוסם מעוץ שיוצר את הכסף מהאויר.

      למרות שאדוארד ג'י גריפין The creature of Jekyl island וכריס מרטנסון (הקורס בהתרסקות) מסכימים איתך, נראה שההסבר עם הסדרה ההנדסית האינסופית פשוט אינו מתאר את המציאות כי הבנקים אינם עובדים כך. ברגע שמבקשים הלוואה, הם אינם בודקים אם יש להם הפקדות, הם פשוט מייצרים את הכסף. אחת לכמה זמן הם בודקים יחס הלימות הון, שזה למעשה היחס בין הנכסים המסוכנים לנכסים הבטוחים, ואת יחס הרזרבה, שזה כמה כסף נזיל יש להם לעומת כסף בפקדונות שאינם נזילים.

      ע'

      מחק
    2. ע', למיטב הבנתי ה"אחד לכמה זמן" הזה נע בין מיידי למקסימום פעם ביום. תשאלתי את מנהל הבנק שלי בנושא לפני זמן מה והוא אמר לי שכל יום המערכות בודקות אותו והוא צריך לדאוג לחובת נזילות, לפחות ברמה הסניפית. אני מניח שזה אומר שגם במקרו הבנק צריך להיות מאוזן ולדווח לבנק ישראל לפחות ברמה היומית.
      בעידן ממוחשב כמו שלו אפשר לטעון שהבנק יכול כל שנייה נתונה לדעת האם הוא "בסדר" או לא, ואז רק מתדרדרים לשאלה של האינטרס שלו לבדוק את עצמו, ומי שומר על השומרים.

      מחק
    3. חובת הנזילות אומרת כמה כסף מזומן יש לבנק לעומת כמה פקדונות לא נזילים. זה עניין אחר מאשר בדוגמא של "השמיים יפלו" שם דובר על יחס בין פקדונות להלוואות.

      ע'

      מחק
    4. זה לא משנה, אתה סתם תופס אותי בלשון. הוא מחויב לשניהם (הלימות הון ויחס רזרבה) - באתי להראות שיש מנגנון ביקורת יומי.

      מחק
    5. מנגנון הביקורת תקופתי בודק הלימות הון וזה שונה מיחס בין פקדונות להלוואות. בקיצור התיאור של "השמיים יפלו" אינו נכון. אני לא מנסה לתפוס בלשון פשוט להעמיד את אופן פעולת המערכת על דיוקה.

      ע'

      מחק
  6. החלק הכי נחמד פה הוא שהמגדל בבל נופל, היחיד שלא מפסיד הוא הבנק, זאת אומרת: בעלי הבנק והמנהלים והדירקטוריון שישלמו לעצמם משכורות ומצנחי זהב ומענקים מהריביות והעמלות ולא אחראים לחוב של הבנק כשהוא קורס כי הממשלה תשלם כי הוא גדול מלפול.
    בסין יורים בבנקאים שמעלו.

    השבמחק
  7. מי אמר שכסף אינו צומח על העצים? לפחות אצל הבנקים הוא צומח אפילו יותר בקלות

    השבמחק
  8. זה לא ממש נכון להגיד שכשהלווה מחזיר לבנק את ההלוואה (הפיקטיבית), הבנק נשאר רק עם הריבית. כי הלווה יכול, תיאורטית, להחזיר את החוב גם במזומן, או ע"י נכס (דירה למשל) ואז הבנק נשאר עם רווח ריאלי ולא רק עם הריבית.

    השבמחק
  9. רגע אז למה בנקים נופלים? אם הבית יכול ללכת לבנק בסופו של דבר?

    השבמחק
    תשובות
    1. כי כשיש משבר גדול ,שווים האמיתי של הבתים נחשף והוא בדרך כלל הרבה פחות ממה שרשום במאזני הבנקים (שם הוא רשום לפי ערכו בשוק של בועת מחירים). מכאן ועד שכמות הנכסים של הבנק יורדת מתחת לכמות ההתחיבויות היא קצרה.

      מחק
    2. כי הבנק רושם את הבית במאזן לפי ערך מסוים שקובע שמאי (נגיד ש). לפי הסכום הזה מגדירים לו את ההון העצמי וזה קובע לו כמה מותר לו להלוות. אם השמאי יעריך מחדש בחצי את כל הבתים שבמאזן, לבנק יהיה רק חצי מההון העצמי והוא יוכל להלוות רק חצי. מאחר והוא הלווה כבר X הוא ייכנס למצוקת נזילות - הוא או יפנה לבנק ישראל או יתחיל לצמצם אשראים איפה שהוא יכול.

      מחק
    3. תודה!

      ערן, בהמשך להסבר של עורב, כדאי פעם להתייחס בפוסט לפעולה של השמאים עצמם, כלומר לחלק שלהם באיזון המשוואה שמאפשרת את הבנקים. לי זה סגר פינה שהקשתה עליי להבין את התמונה.

      מחק
    4. השמאי הוא רק גוף מוסמך לקביעת ערכו של נכס נדל"ני - בתיאוריה יכול הבנק בעצמו להחליט איך לכתוב את השווי בספרים. יש הרבה משחקים כאלה בדוחות של חברות - הערכות שווי של חברות בת, האם לרשום שווי היסטורי או שווי שוק בהתאם לתכנוני מס... וכו'. אל תתפס לשמאים דווקא.
      לדוגמה - הנגיד ו/או המפקח על הבנקים קובע כמה מההלוואות יש להפריש לחובות מסופקים - אין פה שיקול דעת של הבנקים.

      מחק
  10. או בקיצור למושג תמורה בכל הסכמי ההלוואות יש רק צד אחד שנותן תמורה ממשית וזה הלווה בלבד הבנק לא נותן שום תמורה אלא מייצר סכום ממוחשב במערכת סגורה שכולם מאמינים שיש להם ערך כלשהו

    השבמחק
  11. לפי החוק במדינה הבנקים כאילו מלווים את הפקדונות.
    עמודת פקדונות שצוברים ריבית תמיד גדולה יותר מעמודת ההלוואות שמשלמות ריבית.
    נגיד 10 מיליארד פיקדונות,9.5 מיליארד הלוואות.
    וכמובן שאי אפשר להוציא את הפקדונות בזמן שהם סגורים זה שלא תיווצר ספירלה מהירה של עודף
    כסף במשק.
    זה מה שיוצר את מצג השווא שהבנקים מלווים את הפקדונות ולא מיצרים כסף מהאויר.
    בפועל הכסף בפקדונות מרותק לטובת יצירת הלוואות.

    השבמחק
  12. אלברט יוסיפון13 בנובמבר 2013 בשעה 1:50

    חברים, יש כאן טעות נפוצה, כשהבנק מלווה כסף הוא יוצר כאמור כסף יש מאיו, ולכן כשהלווה מחזיר את הכסף הוא מחזיר (בעבודה קשה, יזע ודמעות, בעצם נאבק שם בחוץ בג׳ונגל על כסף מול אחרים קטנים במעמדו, נלחם על כסף שמקורו גם הוא בחוב) כסף שלא היה קיים אז אין פה איזון אלא רווח נקי של הבנק, שאולי במקרה הטוב גובה ברזרבה של אחוז.... כמובן שכם את הריבית יש להמציא.

    השבמחק
  13. לפי כללי הנהלת החשבונות הדו צדדית שהבנק מחויב אליהם כל פעולה נרשמת בצד הזכות ובצד החובה. סכום הפעולות צריך להסתכם לאפס. כסף שנוצר בהלוואה יש מאין נרשם בהנהלת החשבונות של הבנק לזכות הלקוח. מהי תנועת החובה הנגדית שרושם הבנק?

    השבמחק
  14. יש משהו שמציק לי מאוד בכל הסיפור הזה. אשמח אם תוכלו לענות לי לשאלה הזאת. אם בנקים יכולים לייצר כסף יש מאין כל כך בקלות, למה הם פונים למוסדיים שיקיעו במניות ובאגרות חוב שלהם? בשביל מה הם צריכים ללות כסף ממוסדיים אם הם מייצרים אותו בעצמם?


    מירית

    השבמחק
    תשובות
    1. הכסף שהבנקים מייצרים לא יכול לשמש אותם לצורך מימון פעילות הבנק אלא אך ורק לצורך מתן הלוואות. מה שנשאר בקופת הבנק בסופו של כל התהליך היא רק הריבית שמוחזרת על החוב. הבנק זקוק לגיוס כספים מאג"ח או מניות כדי לממן את פעילותו השוטפת.

      ערן

      מחק
    2. ככה מציגים טיעון.
      לגזור ולשמור.
      איך כותבים את השם שלו באנגלית ?
      אני פשוט רוצה לחפש קטעים נוספים בהשתתפותו

      מחק
    3. יש עוד חמישה סרטונים בסדרה איתו , richard werner (השם כתוב בתחילת הסרטון) בקרוב תרגום נוסף

      מחק