מה עפרה שטראוס לא סיפרה אתמול בוועידת הקיימות?

מאת: ערן הילדסהיים

עופרה שטראוס ,יו"ר קבוצת שטראוס, סיפרה אתמול בוועידת הקיימות של "כלכליסט" כי "בעוד כמה שנים לא יהיה מספיק מזון לכולם". לטענתה הפתרון לבעיה הוא רק אם נעבוד "ביחד". שטראוס חזרה על המלה "ביחד" כ-10 פעמים ב5 הדקות הראשונות לדבריה. לטענתה יצירת טכנולוגיות מזון חדשות בשיתוף הסקטור הפרטי והממשלה, הוא  הפתרון למחסור. פעילות כזו תאיץ את קצב ייצור המזון בארץ ובעולם ובכך תפתר הבעיה. נשמע טוב? אז מסתבר שהמציאות קצת שונה: מזון שמסופק בשפע ובזול לכולם, הוא תרחיש שגם הממשלה וגם הסקטור הפרטי יעשו הכל כדי למנוע ממנו להתקיים"ביחד". קראו למה.

 אז בואו נתחיל עם החלק הראשון ב"ביחד" של עפרה שטראוס -הממשלה. שטראוס טוענת שהממשלה תומכת בחדשנות טכנולוגית ,שבסופו של דבר גורמת להאצת קצב ייצור המזון. אלא שמסתבר שמרכז המחקר והמידע של הכנסת טוען אחרת. על פי מסקנות דו"ח המרכז, דווקא טכנולוגית המזון מהווה כאב ראש גדול לממשלה. כל כך גדול עד שהיא במכוון משמידה מזון או מכוונת אותו אל מחוץ לשוק המקומי. הנה מה שנכתב במסמך שפורסם באתר הכנסת ב2009 ושכותרתו "התמודדות עם עודפי תוצרת חקלאית":

"עודף תוצרת הוא בעיה אופיינית של שוק חקלאות מפותח. שיפורים בטכנולוגיות של אמצעי הייצור וההתייעלות בעבודת המשק החקלאי תורמים לגידול בהיקף התוצרת החקלאית, ולעתים היקף התוצרת החקלאית עולה על הצרכים. עודף תוצרת חקלאית עלול לגרום לירידה במחיר התוצרת בשווקים מתחת להוצאות הנדרשות לגידולה.
יש כמה דרכים להתמודד עם עודפי תוצרת חקלאית, ומדינות בעולם נוקטות מגוון שיטות התמודדות: מכירת עודפי תוצרת לתעשייה; מכירת עודפי תוצרת למדינות אחרות; עידוד המגדלים לעבור לגידולים שהמדינה מייבאת במקום גידולים שהשוק המקומי רווי בהם; קביעת מכסות ייצור ומחיר מובטח;השמדת עודפי תוצרת; קניית עודפי תוצרת במרוכז למגוון שימושים. לכל פתרון יתרונות וחסרונות משלו."

שטראוס מספרת גם על החלק השני ב"ביחד"- שהוא המגזר הפרטי בארץ בשיתוף גופים שונים מהעולם. היא מציעה ששטראוס תרכז את טכנולוגיות המזון להגברת קצב ייצור המזון. הבעיה היא שבשיטה הקיימת השאלה היא לא כמה ייצרת אלא כמה מכל זה הגיע בסוף לצרכן. חשוב להבין, חברות המזון מחויבות בראש ובראשונה לבעלי המניות, הרבה לפני הצרכנים. השילוב של החברות "ביחד" עם הממשלה,  מבטיח שלעולם בשיטה הנוכחית היצע המזון המיוצר שיגיע לצרכן יהיה מוגבל. כבר היום כ-40% מהמזון המיוצר בישראל מושמד ונזרק בכל שנה לפח. חלק גדול ממנו מושמד במכוון כתוצאה מהרצון לשמור על רמות מחירים גבוהות. יש חלק נוסף של חברות מזון קטנות יחסית ,שאמנם לא מושמד, אבל דואגים שלא יגיע לרשתות השיווק הגדולות כדי שלא יפיל את המחירים. אם אכן היה מנוצל כל פוטנציאל יצור המזון בישראל והוא היה מועבר לצרכנים, היינו יכולים להבטיח בטחון תזונתי לעוד הרבה שנים קדימה גם ללא צורך בחדשנות טכנולוגית . הבעיה במקרה כזה של שפע מזון,תהיה למנכ"לי חברות המזון ,שיצטרכו למצא פתרון לצניחה החדה ברווחי החברות שלהם.
בעיה נוספת היא החשש שרווחי החקלאים ירד עד כדי כך שלא ישתלם להם לגדל לנו מזון. מנפלאות השיטה הכלכלית.

ארגון המתנדבים "לקט ישראל" מנסה לנצל חלק קטן מהמזון שנזרק בישראל. אבל כפי שתשמעו ממנכ"ל הארגון, הוא משום מה לא זוכה לשיתוף פעולה מרוב יצרניות המזון ואפילו נדחה על ידי מרבית הרשויות, שמעדיפות להתעלם מהארגון באופן תמוה:

http://bcove.me/kd39rxk4