יום שני, 30 בדצמבר 2013

מסמך רישמי של הכנסת: איומים בטחוניים בעתיד הם אינטרס כלכלי של ממשלת ישראל

מאת בועז הירש, ערן הילדסהיים

ודאי לא יהיה זה מפתיע לגלות שעוצמתה של מערכת כלכלית מעוותת נקבעת על פי ערכים מעוותים לא פחות. כששר האוצר מתגאה בנתוני הצמיחה, שימו לב בדיוק מה צמח. רמז: לא מדובר ברווחתו של האזרח.

 בחודש אוגוסט האחרון שינתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל את אופן מדידת התמ"ג (תמ"ג- הערך הכספי הכולל של כל הסחורות והשירותים המיוצרים בתוך המדינה בשנה). מדובר בנתון שמשפיע באופן דרמטי על המדדים הכי חשובים לפיהם נמדדת כלכלת המדינה. הנושא אמנם כבר סוקר בהרחבה בתקשורת, אולם מחקר חדש שהוגש לועדת הכספים לפני מספר ימים על ידי מרכז המחקר והמידע בכנסת שופך אור חדש, בעייתי ולא מוסרי בלשון המעטה, על השינוי הצפוי.

על פי דו"ח המחקר נקבע שבעקבות השינוי במדידה נוספו לתמ"ג בישראל 64 מליארד ש"ח.  התוספת מהווה עלייה של 7%. לפיכך התמ"ג עומד עתה על 993 מליארד ש"ח לשנת 2012 (במקום 929 ע"פ המדידה הקודמת).

התחומים העיקריים שגרמו לעליה בנתוני התמ"ג הם:
רישום מחקר ופיתוח כהשקעה – עד כה מרבית המחקר והפיתוח נרשמו כהוצאה ולא נכנסו לחישוב התמ"ג. מעתה, המחקר והפיתוח נרשמים כהשקעה ולכן נכנסים לחישוב. מכיוון שבישראל ההוצאה למחקר ופיתוח היא גבוהה יחסית לשאר המדינות, השינוי בתמ"ג בגין סעיף זה הוא משמעותי.

הכללת הכנסות מתיווך פיננסי בתמ"ג – לבנקים ולגופים פיננסיים יש הכנסות משני מקורות עיקריים: עמלות ופערי ריביות. עד כה נכנסו לתמ"ג רק ההכנסות מעמלות, שהוא מצב תמוה לכשעצמו. אבל קובעי אלגוריתם המדידה רצו לעשות אותו תמוה עוד יותר: הם החליטו שמעתה גם ההכנסות מפערי הריביות שהמוסדות הפיננסיים גובים יחשבו כחלק מהתמ"ג והצמיחה שלנו.

הכללת תפוקות הבנק המרכזי בתמ"ג – עד כה תפוקות אלו לא הוכנסו לתמ"ג אולם מעתה הכנסות מתיווך פיננסי שבנק ישראל נותן לבנקים ולמוסדות פיננסיים אחרים, כמו גם הכנסות משרותים פיננסיים שבנק ישראל נותן לכלל האזרחים, נכנסים לחישוב התמ"ג.

והדובדבן שבשינוי המדידה:
בעתיד גם חלק מהרכש הבטחוני, שנרשם עד כה כהוצאה שוטפת, יירשם כהשקעה וייכנס לחישוב התמ"ג. סעיף זה צפוי להגדיל את התמ"ג (באופן מלאכותי כמובן) בכ-3% נוספים, שהם כ-30 מליארד ש"ח. ההחלטה האם ומתי ליישם שינוי זה נתונה בידי הלמ"ס. באותו דו"ח מחקר נכתב על סעיף זה:
"ניתן להניח כי לשינוי זה השפעה רבה על מדידת התמ"ג בישראל, בהשוואה להשפעתו במדינות אחרות, בשל חלקו הרב של הרכש הביטחוני מהתוצר בישראל."
לפיכך, כל עליה בהוצאות הרכש הבטחוני, למשל בעקבות עליה בכמות האיומים הבטחוניים או חלילה בעקבות מלחמה בעתיד, תתרום לתמ"ג עוד כמה אחוזים בניגוד למדינות שנהנות משקט בטחוני "שיסבלו" מתמ"ג נמוך יותר.

כאמור, בחיים האמיתיים שום דבר לא השתנה: אנחנו מדינה עם שיעור העניים הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות, מדד אי השוויון בישראל הוא מהגבוהים ביותר (למעט ארה"ב) ובתוצאות מבחני החינוך אנחנו הרחק מאחור. כל זה כמובן לא יקלקל לאוחזים בהגה הכלכלי שלנו את ההזדמנות להכריז כי מצב המשק הישראלי הוא טוב מאד ולהציג את ההישגים הבאים בעקבות השינוי במדידה (כפי שהוצגו במחקר):
1. הקטנת הגרעון – הגרעון נמדד כפער בין ההכנסות להוצאות והוא מבוטא כאחוז מן התמ"ג. במקרה זה התמ"ג "עלה" ולכן אחוז הגרעון יקטן ל-3.9%.
2. הקטנת היחס בין חוב-תוצר – מדד מרכזי במדידת ביצועיו של משק שירד כתוצאה מן השינוי בכ-5% ל-68%.
3. הקטנת משקלה של ההוצאה הציבורית – לפני השינוי ההוצאה הציבורית בישראל עמדה על 43%. אחרי השינוי היא יורדת ל- 40%. הממוצע של מדינות ה- OECD עומד על 46%.

וכל זאת עוד לפני שבכלל הבאנו בחשבון את "פירות" המלחמות והאיומים הבטחוניים "שנהנה" מהם בעתיד.

למחקר במלואו לחצו כאן 

26 תגובות:

  1. מה היחס חוב לתוצר שיסכן את הכלכלה?

    נסמן חוב X. נסמן תוצר Y. נסמן את הריבית על החוב R.

    נדרוש שהחזר הריבית על החוב יהיה גדול משליש תקציב המדינה.

    הריבית על החוב היא X*R.

    תקציב המדינה הוא כמעט חצי מהתוצר. נסמנו Y/2.

    הדרישה שלנו היא : X*R > Y/2 *1/3 .

    X/Y > 1/6*R .

    אם הריבית היא 5%, נקבל שהיחס חוב לתוצר צריך להיות 1/0.3=3.3.

    כלומר, החוב צריך להיות גדול פי 3.3 מהתמ"ג לעומת 0.68 כיום.

    המרחק עד למשבר פיננסי בלתי הפיך עדין גדול מאוד.
    -
    הערה: הוזנחו גורמים אחרים שמשפיעים, כגון כמות ההלוואות במשק שיכולה לפחות באופן פתאומי ולסכן את יציבות כל הבנקים.
    -

    השבמחק
    תשובות
    1. שים לב שאתה משווה בחישובים שלך את תקציב המדינה רק לריבית על החוב עוד לפני שבכלל התחלת להחזיר משהו מהחוב עצמו.
      ברור שמצב שבו רק הריבית על החוב גדולה משליש ההכנסות של המדינה הוא פסיכי לחלוטין.

      מחק
    2. בדיחה טובה... :)

      מחק
    3. "הכללת הכנסות מתיווך פיננסי בתמ"ג "
      בעצם ככל שהחוב לבנקים גדול יותר התמ"ג גדול יותר

      מחק
    4. השאלה היא כיצד יתכן שהחוב קטן מהתמ"ג?
      בכלכלת חוב מוניטרית החוב תמיד גדול מכמות הכסף שקיימת.

      בישראל 30% מכמות הכסף מקורה ביצוא. התמ"ג (נסמנו Y) בניקוי 30% הוא 0.7*Y .
      זהו התמ"ג בישראל שנובע רק מהדפסת מספרים במחשב על בסיס יצירת חוב שגדול ממנו.
      החוב לפני השיפוצים היה 0.73*Y . מכאן שהחוב גדול ב 3% מהתמ"ג (0.73-0.7=0.03).
      ה 3% הם הריבית על החוב (כמעט).

      היחס חוב לתוצר, בלא יצוא, היה צריך להיות: 0.73/0.7=1.04 .
      בקיצור, החוב בישראל גדול מהתמ"ג בניטרול גורם היצוא.
      התאור הזה מראה עד כמה כלכלת ישראל תלויה ביצוא.
      -

      מחק
  2. גם בברית המועצות כל המספרים הכלכלים היו נהדרים ורק השתפרו שעה שאנשים רעבו. נמות כולנו כשהמצב של המדינה נהדר, בעצם ככל שנצטמצם המספרים יהיו טובים יותר.

    השבמחק
  3. לא מבין למה אנשים מופתעים.
    אחד מהתפקידים המוגדרים של השלטון הוא להמציא חוקים וכללים שרירותיים שמשרתים את אנשי השלטון.

    ברור שזה שהם כתבו מילים על דף לא משפר את הכלכלה. כמו שזה שהם כותבים שצריך לשלם אגרת רשות שידור, לא עושה את זה מוסרי.

    השבמחק
  4. לא חשוב מה תגידו, הליצנים השרלטנים שעובדים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פשוט גאונים

    השבמחק
  5. מוצטפא שמטרלינג30 בדצמבר 2013 בשעה 9:58

    האם קיימים עוד מדדים רשמיים של המדינה, כמו למשל היקף ייצור תעשייתי, צריכת אנרגיה, צריכת פלדה/בטון שניתן לתאר אותם כאומדים לפעילות הכלכלית הריאלית? אולי שם יש פחות מניפולציות ואז לפחות נוכל להעריך מה הפער בין השקרים למצב האמיתי.

    השבמחק
  6. האם אין פיקוח של ה oecd על חישוב המדדים?

    השבמחק
    תשובות
    1. ה oecd גם מושחת.
      זה גופים בינלאומיים שמטרתם להעביר שליטה כמה שיותר ממקומי לבינלאומי,מה שמרחיק עוד
      יותר את השליטה מהאזרח. תתעורר זה קנוניה.

      מחק
  7. עורב
    אז הנתונים מזויפים והמציאות קשה
    את כבר כולם יודעים
    למה לא כמה מפלגה שתשנה זאת כל אחד מכם יכול לעשות ולא עושה

    השבמחק
  8. מה שהכי מחרפן את הדעת שהשינוי הזה, במדידת התמ"ג, נעשה רק אחרי שהעבירו את התקציב עם כל הגזרות שבו. הרי הם ידעו שהם הולכים לשנות את צורת המדידה גם כמה חודשים קודם, לא? אז מודע כשדיברו על התקציב, דיברו על גירעון במושגים של התמ"ג הישן? אולי אז היה אפשר לוותר על העלאת המע"מ? קצת להקל על ההמונים? לא?

    השבמחק
  9. עורב
    http://rotter.net/forum/scoops1/69576.shtml
    לפיד ושמיר יודיעו היום על הוזלת מחירי המזון, הירקות והפירות

    מדובר בהורדת שעשויה להגיע בחלק מהמקרים אף לעשרות אחוזים; השרים יודיעו על הכנסת השמנת המתוקה והגבינה הלבנה של תנובה לפיקוח מחירים במחיר הנמוך בכ-20% ממחיריהם כיום

    שר האוצר, יאיר לפיד, ושר החקלאות, יאיר שמיר, יודיעו היום (ב') במסיבת עיתונאים בכנסת על מהלך נרחב להורדת מחירי המזון, כולל ירקות ופירות. כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, השרים יודיעו על הכנסת השמנת המצוקה והגבינה הלבנה של תנובה לפיקוח מחירים במחיר הנמוך בכ-20% ממחיריהם כיום.

    מסיבת העיתונאים זומנה לשעה 16:00. המהלך תוכנן בשבועות האחרונים בעבודת מטה משותפת שנערכה במשרדי האוצר והחקלאות. מדובר בהורדת שעשויה להגיע בחלק מהמקרים אף לעשרות אחוזים של מחירי מזונות שונים, כולל מוצרי חלב, וכן בהורדת מחירי הירקות והפירות ומוצרים אחרים. מטרת המהלך, להוריד את יוקר המחייה בישראל, ולקרב את המחירים הנהוגים בארץ למחירים הנהוגים בעולם המערבי.

    לפני שבועות אחדים הודיע לפיד על ביטול העלאה המתכוננת ב-1.1.2014 במס הכנסה, ב-2%-1% לכלל האוכלוסייה. רה"מ לוחץ לביטול מקביל של העלאה המתוכננת, החל בתחילת 2014, של העלאת מס החברות ב-1.5%, מ-25% ל-26.5%.

    השבמחק
    תשובות
    1. עורב
      מה ניתן ללמוד מכתבה זו
      במקום ליצור תחרות יצרו משק שרק טייקונים מרויחים,
      עכשיו במקום ליצור תחרות הם מגבילים מחירים
      דמוקרטיה למופת

      מחק
    2. זה פשוט קרקס שלא יאמן.
      הממשלה מגנה על תנובה וטרה ע"י מכסי יבוא וגורמת למחירים אסטרונומים, ואז מחליטה שזה יקר מידי את מפקחת על המחיר של הגבינה הלבנה. לא יותר פשוט לעמוד בצד ולא להפריע - כלומר לבטל את המכס ולתת לשוק לעשות את שלו?

      ד"א, אני בטוח שהמהלך הזה יגרום נזק בלתי-צפוי (כמו שקורה כל פעם שהממשלה מחליטה להתערב). הניחוש שלי הוא שתנובה תצא עם גבינה לבנה "מעושרת" או איזה שטות אחרת שתוציא אותה מהפיקוח (כמו לחם פרוס וחלב בקרטון). ואז אם הגעת 10 דקות אחרי פתיחת הסופר אין מצב שנשאר מהגבינה בפיקוח

      מחק
    3. נהדר. קניית אנשים בגבינה לבנה.

      מחק
  10. באתר בשם הכלכלה האמתית אני מצפה, שתיכתב האמת: התמ"ג אינו מודד למעשה תוצר אלא את ההוצאה המצרפית(נלקח מויקיפדיה).
    ברור שצמיחת ההוצאה המצרפית לא יכולה לשמש מדד לרמת הפיתוח הכלכלי, כפי שכתב המכונה מוצטפא שמטרלינג יש מדדים אחרים. מה קורה כשבודקים את נתוני המדדים האחרים לעומת החובות של המדינה בתקציב?

    השבמחק
  11. בכל העולם מקדמים בעלי אינטרסים איומים ביטחוניים. מי שמרוויח מכך הם סוחרי הנשק, תאגידי הנשק הגדולים ואליטות הצבא וזרועות הביטחון. לכן לעולם לא יהיה שלום באיזורינו או שלום עולמי עד שלא ניקח את חוקי הכלכלה המומצאים בידי האזרחים שוחרי החופש

    השבמחק
    תשובות
    1. מוצטפא שמטרלינג30 בדצמבר 2013 בשעה 15:59

      קרוב אך לא סיגר! מי שמרוויח ממלחמות אלו האנשים שמגלגלים את אגרות החוב שהמדינות מנפיקות כדי לממן מלחמות. הגנרלים עלולים למות בשדה הקרב והמפעלים של התעשיינים עלולים להיות מופצצים. אך בעלי ההון שמוצצים ריבית ממימון המלחמה, בהם לא ניתן לפגוע.

      מחק
  12. יש לי שאלה מי הבעלים של בנק ישראל
    תודה מראש
    ארז

    השבמחק
    תשובות
    1. אותם הבעלים של הפדרל ריזרב.

      מחק
    2. אני הבעלים. במה אפשר לעזור?
      אולי אתה מעוניין בשקר כלשהו?

      מחק
    3. תשובות רציניות יותר
      תודה

      מחק
    4. לגבי הפוסט הקודם,
      2 מיל' עניים בישראל..... פחחחחחחח נו באמת!!! רובם מבחירה, רובם חיים יותר טוב ממני

      מחק
  13. ככל שההכנסה גבוהה יותר, כך נהנה האזרח מהגנה רחבה יותר של המדינה - המדינה שומרת על רכוש רב יותר שלו.
    להטיל על עניים ועשירים את אותו הנטל הביטחוני או נטל מדינתי אחר, זה בלתי הוגן. המדינה שומרת על שדות הגז של הטייקונים ועל האין-בית של האדם העני. מדוע שהעניים יתרמו במידה שווה לנטל השמירה? שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, איים על לבנון, שישראל נכונה להילחם על שדות הגז. מדוע שהעניים יישאו בנטל תחזוק האיום על לבנון למען חשבון הבנק של הטייקון שמחזיק בהם? מדוע שהמנצל והמנוצל יישאו באותו נטל כדי להגן על השיטה?
    החלופה המציאותית לכפיית שירות צבאי או אזרחי היא, שהמדינה תשכור אנשים שיבצעו את אותן עבודות צבאיות או אזרחיות שנעשות כיום בכפייה. להם יצטרכו לשלם. המדינה תממן את שכרם מתקבולי המס שייגבו מן האזרחים. קרי, הנטל ייכפה על האזרחים דרך דיני המס.

    השבמחק