אני כשנה עוקב אחר הבלוג שלך ולומד המון. תודה שאתה מסייע לאנשים כמותי לפקוח עיניים.
אחת השאלות שמטרידות אותי בעקבות החשיפה לדברים שאתה מפרסם היא שאלת יציבות הבנקים: מדוע כולם נרעשים מבעיית יציבות הבנקים? אם בנקים מייצרים כסף הרי שלא צריכה להיות להם בעיה לייצר את הכסף הנדרש אם תיווצר "ריצה אל הבנקים".
אני אנסה להבהיר את עצמי כדי לא להשמע טפשי. פעם חשבתי שאם הבנק מקבל מיליון שקלים אז הוא מלווה תשע מאות אלף מהם ובונה על כך שהמפקידים לא ידרשו את מיליון השקלים בבת אחת. בתפיסה המוטעית הזו, דרישה של מפקידים רבים לקבל את כספם אכן תמוטט את הבנק. אבל אתר כלכלה אמיתית שינה את האופן שבו אני מבין את פעולת הבנקים. עבור מליון שקלים הפקדות, הבנק למעשה יוצר תשעה מיליון שקלים של כסף חדש וירטואלי ואותו הוא מעניק ללווים. בשלב זה כל כספי ההפקדה עדיין "שוכבים" אצלו. לכאורה, גם אם למחרת ההלוואה יבואו המפקידים וידרשו את מיליון השקלים חזרה, לא אמורה להיות בעיה כי הרי הכסף שניתן כהלוואה הוא כסף חדש. כלומר, מישהו החליט שאם המפקידים ירוצו לבנק בדרישה לקבל את כספם אז לבנק תהיה בעיה. מי החליט זאת ומדוע?
אני מומחה בהסברים פשוטים. לפי החוק צריך להשאיר 100% בהפקדות - ואי אפשר לשנות את החוק ככה בהינף יד. המטרה של להשאיר 100% זה לא לגרום להצפה של כסף(ולהטעות את האנשים שמלווים את הכסף שלהם). תסתכל על מאזן של בנק יש תמיד טיפה יותר כסף בפקדונות מאשר בהלוואות.
בפועל לא תהיה בעיה בריצה על הבנק - בנק מרכזי(אצלנו בנק ישראל) מלווה לבנקים זמנית עד שהממשלה משכנעת את האנשים להפקיד את הכסף בחזרה.
הבעיה טמונה בכך שריצה לבנקים מסמלת קריסת מערכות ואבוד הציבור במטבע אם תיאורטית הבנק היה מדפיס ונותן לכולם את כספם מחיר המוצרים היה עולה בהתאם בדרך כלל על פי ההסטוריה הפניקה מתחילה לאחר שהממשל הדפיס כבר כמויות עתק של כסף ויצר עליית מחירים גבוהה אשר גורמת לציבור לקנות מוצרים במהירות מפחד מאיבוד הערך הסםינה הכלכלית העולמית שקועה בערך 80 אחוז ולא נשאר הרבה זמן עד תחילת העלמותה
עורב, חוששני שאתה טועה. אין הבדל בין "הדפסת כספים" לבין כסף וירטואלי שבמחשב. כל שמחיר המוצרים בכל מקרה עולה בהתאם.
הבעיה עם יציבות הבנקים היא- שבנק, דבר מאוד מרכזי בכלכלה שלנו, צריך להחזיק לפחות 10% (בערך) מהכסף בבנק. לכן, ברגע שהוא יצר 9 מליון ממליון. ואז הבחור שהפקיד את המליון מושך את הכסף, לבנק אין זכות להלוות 9 מליון (שהוא כבר הלווה) ואז הוא נופל (וכל התשע מליון שהוא הלווה הלכו לעזה). ברגע שבנק אחד יפול, יהיה פחד, ואנשים ישר למשוך את הכסף מהבנקים שלהם וכל הבנקים יפלו...
כמובן שזהו התסריט הכי גרוע. כמובן שעכשיו הממשלה מגבה את הבנקים ולא תתן להם ליפול בשביל שזה לא יקרה. כי "הבנקים הם גדולים מידי בשביל ליפול"
וזו בהחלט בעיה בפני עצמה, כי כשהבנקים מרגישים שיש להם גב מהממשלה הם עושים מה שמתחשק להם...
MouthHole2, מישהו החליט שהבנק צריך להחזיק 10% מהכסף בבנק, כפי שמישהו החליט שמותר לבנקים להדפיס כסף. אם היה מדובר בזהב פיזי, אז אכן לאחר חלוקתו למפקידים לא היה נותר לבנק זהב ולא היה ניתן לייצר עוד זהב יש מאין, כך שהבנק היה קורס. אבל כשכספים מופקים וירטואלית והבנק יכול להפיק אותם, אין סיבה שתהיה קריסה של הבנקים.
כדי להמחיש את המצב, נניח שכספי המפקידים הם מיליון שקלים שבעבורם ניתנו תשעה מיליון שקלים. לכאורה, מישהו שמעוניין שהבנק לא יקרוס יכול להפקיד בבנק כמאה אלף שקלים ולקבל הלוואה של מיליון ואותה לתת לבנק כדי שלא יקרוס. אם אין לו מאה אלף שקלים, הוא יכול להפקיד עשרת אלפים שקלים, לקבל הלוואה של מאה אלף שקלים שאותה יפקיד כדי לקבל הלוואה של מיליון והנה, כקסם, יש מספיק כסף לשלם למפקידים. בכלכלה של יצירת יש מאין זה אפשרי לחלוטין, אולי בצורה טיפה יותר מתוחכמת ממה שתיארתי ועם מילים יפות כמו "הרחבה כמותית" או משהו דומה לעטוף זאת. אז איפה נכנס לסיפור עניין "יציבות הבנקים"?
יש כאן מרכיב גדול ולא ברור בכלכלה המודרנית שאני לא מבין ואשמח להסבר ברור.
היי יוסף. ציקרא שוב את מה שרשמתי. זה ש"מישהו החליט שהבנק צריך להחזיק 10% מהכסף בבנק" זה לא אומר שמישהו יכול לבטל את ההחלטה הזו. הוא תמיד חייב להחזיק כמות של יחס רזרווה פיזית בבנק. אחרת הוא נופל.
וגם התשע מליון שהבנק יוצר - הוא יכול אך ורק להלוות את הסכום הזה. אסור לו להשתמש בזה בתור רזרווה, אסור לו לחלק עם התשע מליון האלה משכורות לעובדים אלא אך ורק להלוות לאחרים. לכן כל ההמחשה שלך אינה נכונה.
MouthHole2, תודה שאתה מנסה להסביר את הנושא. לצערי לא הצלחתי להבין מההסבר שלך את הבעיה. את יחס הרזרבה קובע בנק ישראל והוא יכול לשנות אותו כרצונו. בישראל, בנק ישראל החליט שבנק מסחרי צריך להחזיק כ- 10% מהכסף בבנק, והוא יכול לשנות יחס זה כרצונו. כשיוצרים כסף יש מאין, אין סיבה שלמי שיכול לייצר את הכסף יהיה מחסור בכסף. יש כאן סיבה מורכבת יותר שאותה אני עדיין לא מבין.
היכן הבעיה? עד כמה הבנק (אתה בדוגמה) יכול להלוות לעצמו (בתווך הסקטור הפיננסי)? כמה הון הבנק יכול לרשום כחוב (כהלוואות)? תאורטית אין גבול, אבל החוק מגביל את הבנק לעד פי 10 מההפקדות שבו.
אתה מעלה את השאלה מה יקרה לבנק אם ההפקדות בנקודת ההתחלה של התהליך יפחתו או שימסרו למפקידים? התשובה היא שעל הבנק להפחית את כמות ההלוואות באופן שיגרום למלווים החדשים להפקיד בבנק 10% מהלוואותיהם. אבל למעשה זה מה שהמלווים עושים - הם מפקידים בבנק את הלוואותיהם.
נחזור לדוגמה: הבנק נותן 10 שקלים (שאין לו) כהלוואה למקורב והמקורב מפקיד 50% מהם בבנק. באותו הזמן מפקיד קודם של הבנק משך 10 ש"ח מהבנק שהיו הבסיס לרזרבה של הבנק. מה התוצאה? בבנק רשומים 5 ש"ח כהפקדה ו 10 ש"ח כחוב. יחס הרזרבה הוא 50% הרבה מעבר לנדרש ע"פ החוק. מסקנה - אין גבול לכמות ההלוואות שהבנק יכול לתת, בדיוק כפי שטענת!
אם נביא בחשבון את הריבית, אז החוב על ההלוואה גדול תמיד מההלוואה וגודל כל הזמן בגלל האפקט של ריבית דריבית. החוב גדל לאחר Y שנים פי (R+1)בחזקת Y. הריבית היא R.
מגיע הזמן שתלוי בריבית שגובה הריבית על ההלוואה גדול מההלוואה המקורית שניתנה לפני Y שנים. מסקנה - החובות הרשומים בבנק חייבים לגדול כל הזמן.
נניח שההלואה המקורית (10 ש"ח) היא עלות היצור של כל המוצרים במשק וגם מחירם לציבור (בהנחת רווחיות 0) לצורך הפשטות. עליית המחיר של ההלוואות (הריבית) צריכה לגרום לעליית מחירים ב R אחוזים. נניח גם שההלוואות שגדלות כל הזמן מחולקות באופן שווה לכל אזרחי המדינה. התוצאה שכל המחירים עולים באופן יחסי בשווה ולכל אזרחי המדינה אותה יכולת קניה כמו שבעבר. מצב כזה יכול להמשך ללא סוף מבלי לעורר בעיות מלבד אחת: המספרים המודפסים על שטרות הכסף היו גדלים כל הזמן. ענין של נוחות.
הבעיה האמיתית היא שכמות הכסף שגדלה כל הזמן איננה מחולקת באופן שווה. היא מצטברת לסכומים עצומים בידי הסקטור הפיננסי בזמן שהציבור הופך רעב לכסף. במילים אחרות הופך לעני. הסקטור הפיננסי כתוצאה מעושרו מעלה מחירים של מוצרים שהוא סוחר בהם לבלי גבול ואותם מוצרים הופכים למעבר הישג ידם של ההמונים - כגון דירות. אותו סקטור מפחית את הייצור החומרי שהפך ללא רווחי, בגלל שכמות הכסף שבידי הציבור קטנה . בנוסף הוא שומר על משכורות נמוכות והופך עם שלם לעבדים-עניים בעידן של קדמה טכנולוגית.
יש ענין שלא נגענו בו והוא של הקצאת משאבי הייצור והטכנולוגיה למטרות שגורמות להפחתת הייצור וההון . למשל ניהול כושל שגורם לזיהום סביבתי רעיל - מבטל את כל השגי הטכנולוגיה. סחר בהון בבורסות. שרותים מיותרים או עודפים, ייצור נשק וטכנולוגיה צבאית(שבמקרים מסויימים הוא הכרח קיומי), ניהול ציבורי מושחת ופנסיות מנופחות כל אלה מבטלים את עודף הייצור שיכל להעלות את רמת החיים של פרטים ועמים.
לסכום - כפי שכתבת לבנק לא נשקפת סכנה מיידית. הסכנה היא מציבור העניים שיעלה בדעתו שלא חייב לפרנס ולהעשיר ללא גבול אדונים חסרי מצפון. סכנה אחרת היא מכמות החובות שאין בידי הציבור להחזירם והיא גדלה כל הזמן. -
א', תודה על ההסבר המפורט והמקיף. אני מסכים לחלוטין עם התיאור שלך, אבל לא מבין מכך מדוע יש בעיה של יציבות בנקים. האם מרמים אותנו כשמדברים על יציבות הבנקים?
כמות הכשלים בסרטון הזה די מבהילה...אין כמעט דבר אחד שהבן אדם הזה מבין לגבי כלכלה או כיצד ואיך יש לנו את הדברים שיש לנו...הוא מנסה להתחיל את הסיפור מהאמצע, כאילו שזה מובן מאליו שיהיו לנו משאבים מרובים ושהם יוקצו היטב ושכל השאלה היא האם נהיה נחמדים ואדיבים ונדיבים זה לזה או שנהיה ב"תחרות". האמת היא כמובן, שהמנגנון של שוק החליפין הוא הסיבה שיש לנו את היכולת להקצות משאבים בצורה יותר יעילה, ושחליפין מעודדים תחרות ברמת ההסתכלות ממבט פרטי אבל במאקרו למעשה מעודדים שיתוף פעולה...זוהי בדיוק הסיבה שאדם סמית' הכיר בכך שקפטיליזם זה טוב על אף שהוא לא אהב את השחקנים הקפיטליסטיים בפני עצמם.
יש כאן טעות מובנית. הוא אהב את הקפיטלזם אבל לא את השחקנים הקפיטליסטיים - אתה לא רואה שעצם הניגוד מראה על בעיה? זה כמו שתגיד הדרך רעה אבל המטרה טובה אז אני אמשיך - גישה כזאת בסוף גורמת למפח נפש.
אין כאן טעות מובנית ואין כאן כל סתירה או סיבה למפח נפש. האמת שעליה הוא ביקש להצביע היא ששחקנים אינדיווידואליים שפועלים בצורה אנוכית גורמים לבסוף למקסום התוחלת הכלכלית של החברה הרבה יותר מאשר שחקנים קולקטיביים אשר מבקשים לפעול בצורה אלטרואיסטית. הפואנטה היא שבין אם אנשים חושבים שאנוכיות תאווה וחתירה אחר מטרות ואינטרסים אישיים הם ערכים טובים ובין אם לא, חברה חופשית אשר לא מפריעה לאנשים להיות כאלו יוצרת רווחה ושגשוג המוני ומניבה תוחלת טובה יותר עבור כלל החברה המדוברת, וכן משיגה את אותן המטרות האלטרואיסטיות שאליהן אנשים שואפים.
התאוריה הזאת קרסה כי אין גבול לתאוות הבצע ואותם שחקנים קפיטליסטים בשביל להשיג יותר כסף,כוח ושליטה בסוף נכנסים לפוליטיקה והופכים את האגואיזם שלהם למניעת אגואיזם מאחרים.
כמו שהתחיל השוק החופשי בארה"ב היה מצוין,עד שחדרו לפוליטיקה ואז דרך דאגה למיקסום רווחים שלהם(אגואיזם) הם מנעו מאחרים את האגואיזם שלהם דרך קרטלים,תקנות וכיוצא בזה.
לכן שאין גבול לתאוות הבצע בסוף היא גולשת לפגיעה באחרים. לכן הגישה הנכונה זה לא אגואיזם אלא חופש. המינוח שהוא טבע היה כ"כ חולני שאפילו הוא הסתייג ממנו - מראה לך כמה התאוריה שלו היתה לא מספיק טובה.
בוודאי שהפיתרון הוא חופש...זו בדיוק הפואנטה של סמית' וממשיכיו...חופש=הזכות של כל אדם לפעול למען מטרותיו האישיות בלי שום קשר לכמה אגאויסטיות הן. אתה חושב שאתה חולק על משהו בתיאוריה אבל אתה רק מחזק אותה.
המצב הכלכלי הגיע לכך בגלל הרצון לשילטה. זה נכון שתמיד אנשים רוצים יותר אבל אם היה מספיק כסף והוא לא היה משועבד להלוואות אז הכסף היה מתגלגל מהר והיה לנו הרבה יותר סיפוק לרצונות בצורה הדדית בלי לעשות נזק.
למשל אנשים היום עושים דברים רק בשביל להרוויח כסף ולכן עושים נזק(כורתים יער), אם היה מספיק כסף הם לא היו צריכים לעשות מעשים קיצוניים כי לא היה חוסר כ"כ גדול בכסף והם היו יכולים להסתפק בכריתת עץ אחד שנכלל במחזור הטבעי של הטבע - הטבע מסוגל להשתקם מנזק קל, לבד ובזמן סביר, אבל לא מנזק כבד.
תודה ערן על שפירסמת את הסרטון ובזכותך הכרתי את צ'רלס אייזנשטיין. הקשבתי לעוד סרטונים שלו, קראתי עליו ובהחלט שווה להקשיב למה שהוא אומר. קראתי בתגובות שהיו עד כה, רובן אינן מתייחסות לתוכן שהאיש מביא וחבל, הרעיון של ריבית שלילית, כלכלה מבוססת מתנות וכו' הם רעיונות ראויים מתוך ראייה עמוקה וחשובה אותה הוא מביא. שוב - תודה.
השבמחקשלום ערן,
אני כשנה עוקב אחר הבלוג שלך ולומד המון.
תודה שאתה מסייע לאנשים כמותי לפקוח עיניים.
אחת השאלות שמטרידות אותי בעקבות החשיפה לדברים שאתה מפרסם היא שאלת יציבות הבנקים:
מדוע כולם נרעשים מבעיית יציבות הבנקים?
אם בנקים מייצרים כסף הרי שלא צריכה להיות להם בעיה לייצר את הכסף הנדרש אם תיווצר "ריצה אל הבנקים".
אני אנסה להבהיר את עצמי כדי לא להשמע טפשי.
פעם חשבתי שאם הבנק מקבל מיליון שקלים אז הוא מלווה תשע מאות אלף מהם ובונה על כך שהמפקידים לא ידרשו את מיליון השקלים בבת אחת. בתפיסה המוטעית הזו, דרישה של מפקידים רבים לקבל את כספם אכן תמוטט את הבנק. אבל אתר כלכלה אמיתית שינה את האופן שבו אני מבין את פעולת הבנקים. עבור מליון שקלים הפקדות, הבנק למעשה יוצר תשעה מיליון שקלים של כסף חדש וירטואלי ואותו הוא מעניק ללווים. בשלב זה כל כספי ההפקדה עדיין "שוכבים" אצלו. לכאורה, גם אם למחרת ההלוואה יבואו המפקידים וידרשו את מיליון השקלים חזרה, לא אמורה להיות בעיה כי הרי הכסף שניתן כהלוואה הוא כסף חדש. כלומר, מישהו החליט שאם המפקידים ירוצו לבנק בדרישה לקבל את כספם אז לבנק תהיה בעיה. מי החליט זאת ומדוע?
אשמח להסבר.
בברכה,
יוסף ק'
אני מומחה בהסברים פשוטים.
מחקלפי החוק צריך להשאיר 100% בהפקדות - ואי אפשר לשנות את החוק ככה בהינף יד.
המטרה של להשאיר 100% זה לא לגרום להצפה של כסף(ולהטעות את האנשים שמלווים את הכסף שלהם). תסתכל על מאזן של בנק יש תמיד טיפה יותר כסף בפקדונות מאשר בהלוואות.
בפועל לא תהיה בעיה בריצה על הבנק - בנק מרכזי(אצלנו בנק ישראל) מלווה לבנקים זמנית עד
שהממשלה משכנעת את האנשים להפקיד את הכסף בחזרה.
הבעיה טמונה בכך שריצה לבנקים מסמלת קריסת מערכות ואבוד הציבור במטבע
השבמחקאם תיאורטית הבנק היה מדפיס ונותן לכולם את כספם מחיר המוצרים היה עולה בהתאם
בדרך כלל על פי ההסטוריה הפניקה מתחילה לאחר שהממשל הדפיס כבר כמויות עתק של כסף ויצר עליית מחירים גבוהה אשר גורמת לציבור לקנות מוצרים במהירות מפחד מאיבוד הערך
הסםינה הכלכלית העולמית שקועה בערך 80 אחוז ולא נשאר הרבה זמן עד תחילת העלמותה
עורב, חוששני שאתה טועה. אין הבדל בין "הדפסת כספים" לבין כסף וירטואלי שבמחשב. כל שמחיר המוצרים בכל מקרה עולה בהתאם.
מחקהבעיה עם יציבות הבנקים היא- שבנק, דבר מאוד מרכזי בכלכלה שלנו, צריך להחזיק לפחות 10% (בערך) מהכסף בבנק. לכן, ברגע שהוא יצר 9 מליון ממליון. ואז הבחור שהפקיד את המליון מושך את הכסף, לבנק אין זכות להלוות 9 מליון (שהוא כבר הלווה) ואז הוא נופל (וכל התשע מליון שהוא הלווה הלכו לעזה). ברגע שבנק אחד יפול, יהיה פחד, ואנשים ישר למשוך את הכסף מהבנקים שלהם וכל הבנקים יפלו...
כמובן שזהו התסריט הכי גרוע. כמובן שעכשיו הממשלה מגבה את הבנקים ולא תתן להם ליפול בשביל שזה לא יקרה. כי "הבנקים הם גדולים מידי בשביל ליפול"
וזו בהחלט בעיה בפני עצמה, כי כשהבנקים מרגישים שיש להם גב מהממשלה הם עושים מה שמתחשק להם...
מקווה שהבנתה את ההסבר (ושהסברתי נכון :)
cheers
MouthHole2, מישהו החליט שהבנק צריך להחזיק 10% מהכסף בבנק, כפי שמישהו החליט שמותר לבנקים להדפיס כסף. אם היה מדובר בזהב פיזי, אז אכן לאחר חלוקתו למפקידים לא היה נותר לבנק זהב ולא היה ניתן לייצר עוד זהב יש מאין, כך שהבנק היה קורס. אבל כשכספים מופקים וירטואלית והבנק יכול להפיק אותם, אין סיבה שתהיה קריסה של הבנקים.
מחקכדי להמחיש את המצב, נניח שכספי המפקידים הם מיליון שקלים שבעבורם ניתנו תשעה מיליון שקלים. לכאורה, מישהו שמעוניין שהבנק לא יקרוס יכול להפקיד בבנק כמאה אלף שקלים ולקבל הלוואה של מיליון ואותה לתת לבנק כדי שלא יקרוס. אם אין לו מאה אלף שקלים, הוא יכול להפקיד עשרת אלפים שקלים, לקבל הלוואה של מאה אלף שקלים שאותה יפקיד כדי לקבל הלוואה של מיליון והנה, כקסם, יש מספיק כסף לשלם למפקידים. בכלכלה של יצירת יש מאין זה אפשרי לחלוטין, אולי בצורה טיפה יותר מתוחכמת ממה שתיארתי ועם מילים יפות כמו "הרחבה כמותית" או משהו דומה לעטוף זאת. אז איפה נכנס לסיפור עניין "יציבות הבנקים"?
יש כאן מרכיב גדול ולא ברור בכלכלה המודרנית שאני לא מבין ואשמח להסבר ברור.
תודה,
יוסף ק'
היי יוסף. ציקרא שוב את מה שרשמתי.
מחקזה ש"מישהו החליט שהבנק צריך להחזיק 10% מהכסף בבנק" זה לא אומר שמישהו יכול לבטל את ההחלטה הזו.
הוא תמיד חייב להחזיק כמות של יחס רזרווה פיזית בבנק. אחרת הוא נופל.
וגם התשע מליון שהבנק יוצר - הוא יכול אך ורק להלוות את הסכום הזה. אסור לו להשתמש בזה בתור רזרווה, אסור לו לחלק עם התשע מליון האלה משכורות לעובדים אלא אך ורק להלוות לאחרים. לכן כל ההמחשה שלך אינה נכונה.
MouthHole2, תודה שאתה מנסה להסביר את הנושא.
מחקלצערי לא הצלחתי להבין מההסבר שלך את הבעיה.
את יחס הרזרבה קובע בנק ישראל והוא יכול לשנות אותו כרצונו.
בישראל, בנק ישראל החליט שבנק מסחרי צריך להחזיק כ- 10% מהכסף בבנק, והוא יכול לשנות יחס זה כרצונו.
כשיוצרים כסף יש מאין, אין סיבה שלמי שיכול לייצר את הכסף יהיה מחסור בכסף.
יש כאן סיבה מורכבת יותר שאותה אני עדיין לא מבין.
יוסף ק'
ליוסף:
מחקנפשט את המצב: ללא תלות ברזרבה וללא ריביות.
חסרים לך 10 שקלים. אתה(הבנק) רושם על נייר 10 שקלים ובצד רושם 10 שקלים כחוב .
משהו השתנה?
החוסר נשאר אותו חוסר ורק נדחה למועד מאוחר יותר.
היכן הבעיה?
עד כמה הבנק (אתה בדוגמה) יכול להלוות לעצמו (בתווך הסקטור הפיננסי)?
כמה הון הבנק יכול לרשום כחוב (כהלוואות)?
תאורטית אין גבול, אבל החוק מגביל את הבנק לעד פי 10 מההפקדות שבו.
אתה מעלה את השאלה מה יקרה לבנק אם ההפקדות בנקודת ההתחלה של התהליך יפחתו או שימסרו למפקידים?
התשובה היא שעל הבנק להפחית את כמות ההלוואות באופן שיגרום למלווים החדשים להפקיד בבנק 10% מהלוואותיהם.
אבל למעשה זה מה שהמלווים עושים - הם מפקידים בבנק את הלוואותיהם.
נחזור לדוגמה:
הבנק נותן 10 שקלים (שאין לו) כהלוואה למקורב והמקורב מפקיד 50% מהם בבנק.
באותו הזמן מפקיד קודם של הבנק משך 10 ש"ח מהבנק שהיו הבסיס לרזרבה של הבנק.
מה התוצאה?
בבנק רשומים 5 ש"ח כהפקדה ו 10 ש"ח כחוב. יחס הרזרבה הוא 50% הרבה מעבר לנדרש ע"פ החוק.
מסקנה - אין גבול לכמות ההלוואות שהבנק יכול לתת, בדיוק כפי שטענת!
אם נביא בחשבון את הריבית, אז החוב על ההלוואה גדול תמיד מההלוואה וגודל כל הזמן בגלל האפקט של ריבית דריבית.
החוב גדל לאחר Y שנים פי (R+1)בחזקת Y. הריבית היא R.
מגיע הזמן שתלוי בריבית שגובה הריבית על ההלוואה גדול מההלוואה המקורית שניתנה לפני Y שנים. מסקנה - החובות הרשומים בבנק חייבים לגדול כל הזמן.
נניח שההלואה המקורית (10 ש"ח) היא עלות היצור של כל המוצרים במשק וגם מחירם לציבור (בהנחת רווחיות 0) לצורך הפשטות.
עליית המחיר של ההלוואות (הריבית) צריכה לגרום לעליית מחירים ב R אחוזים.
נניח גם שההלוואות שגדלות כל הזמן מחולקות באופן שווה לכל אזרחי המדינה.
התוצאה שכל המחירים עולים באופן יחסי בשווה ולכל אזרחי המדינה אותה יכולת קניה כמו שבעבר. מצב כזה יכול להמשך ללא סוף מבלי לעורר בעיות מלבד אחת: המספרים המודפסים על שטרות הכסף היו גדלים כל הזמן. ענין של נוחות.
הבעיה האמיתית היא שכמות הכסף שגדלה כל הזמן איננה מחולקת באופן שווה. היא מצטברת לסכומים עצומים בידי הסקטור הפיננסי בזמן שהציבור הופך רעב לכסף.
במילים אחרות הופך לעני. הסקטור הפיננסי כתוצאה מעושרו מעלה מחירים של מוצרים שהוא סוחר בהם לבלי גבול ואותם מוצרים הופכים למעבר הישג ידם של ההמונים - כגון דירות.
אותו סקטור מפחית את הייצור החומרי שהפך ללא רווחי, בגלל שכמות הכסף שבידי הציבור קטנה . בנוסף הוא שומר על משכורות נמוכות והופך עם שלם לעבדים-עניים בעידן של קדמה טכנולוגית.
יש ענין שלא נגענו בו והוא של הקצאת משאבי הייצור והטכנולוגיה למטרות שגורמות להפחתת הייצור וההון .
למשל ניהול כושל שגורם לזיהום סביבתי רעיל - מבטל את כל השגי הטכנולוגיה.
סחר בהון בבורסות. שרותים מיותרים או עודפים, ייצור נשק וטכנולוגיה צבאית(שבמקרים מסויימים הוא הכרח קיומי), ניהול ציבורי מושחת ופנסיות מנופחות כל אלה מבטלים את עודף הייצור שיכל להעלות את רמת החיים של פרטים ועמים.
לסכום - כפי שכתבת לבנק לא נשקפת סכנה מיידית. הסכנה היא מציבור העניים שיעלה בדעתו שלא חייב לפרנס ולהעשיר ללא גבול אדונים חסרי מצפון.
סכנה אחרת היא מכמות החובות שאין בידי הציבור להחזירם והיא גדלה כל הזמן.
-
א', תודה על ההסבר המפורט והמקיף.
מחקאני מסכים לחלוטין עם התיאור שלך, אבל לא מבין מכך מדוע יש בעיה של יציבות בנקים.
האם מרמים אותנו כשמדברים על יציבות הבנקים?
תודה,
יוסף ק'
כמות הכשלים בסרטון הזה די מבהילה...אין כמעט דבר אחד שהבן אדם הזה מבין לגבי כלכלה או כיצד ואיך יש לנו את הדברים שיש לנו...הוא מנסה להתחיל את הסיפור מהאמצע, כאילו שזה מובן מאליו שיהיו לנו משאבים מרובים ושהם יוקצו היטב ושכל השאלה היא האם נהיה נחמדים ואדיבים ונדיבים זה לזה או שנהיה ב"תחרות". האמת היא כמובן, שהמנגנון של שוק החליפין הוא הסיבה שיש לנו את היכולת להקצות משאבים בצורה יותר יעילה, ושחליפין מעודדים תחרות ברמת ההסתכלות ממבט פרטי אבל במאקרו למעשה מעודדים שיתוף פעולה...זוהי בדיוק הסיבה שאדם סמית' הכיר בכך שקפטיליזם זה טוב על אף שהוא לא אהב את השחקנים הקפיטליסטיים בפני עצמם.
השבמחקיש כאן טעות מובנית.
מחקהוא אהב את הקפיטלזם אבל לא את השחקנים הקפיטליסטיים - אתה לא רואה שעצם הניגוד מראה על בעיה?
זה כמו שתגיד הדרך רעה אבל המטרה טובה אז אני אמשיך - גישה כזאת בסוף גורמת למפח נפש.
אין כאן טעות מובנית ואין כאן כל סתירה או סיבה למפח נפש. האמת שעליה הוא ביקש להצביע היא ששחקנים אינדיווידואליים שפועלים בצורה אנוכית גורמים לבסוף למקסום התוחלת הכלכלית של החברה הרבה יותר מאשר שחקנים קולקטיביים אשר מבקשים לפעול בצורה אלטרואיסטית.
מחקהפואנטה היא שבין אם אנשים חושבים שאנוכיות תאווה וחתירה אחר מטרות ואינטרסים אישיים הם ערכים טובים ובין אם לא, חברה חופשית אשר לא מפריעה לאנשים להיות כאלו יוצרת רווחה ושגשוג המוני ומניבה תוחלת טובה יותר עבור כלל החברה המדוברת, וכן משיגה את אותן המטרות האלטרואיסטיות שאליהן אנשים שואפים.
התאוריה הזאת קרסה כי אין גבול לתאוות הבצע ואותם שחקנים קפיטליסטים בשביל להשיג יותר כסף,כוח ושליטה בסוף נכנסים לפוליטיקה והופכים את האגואיזם שלהם למניעת אגואיזם מאחרים.
מחקכמו שהתחיל השוק החופשי בארה"ב היה מצוין,עד שחדרו לפוליטיקה ואז דרך דאגה למיקסום רווחים שלהם(אגואיזם) הם מנעו מאחרים את האגואיזם שלהם דרך קרטלים,תקנות וכיוצא בזה.
לכן שאין גבול לתאוות הבצע בסוף היא גולשת לפגיעה באחרים.
לכן הגישה הנכונה זה לא אגואיזם אלא חופש.
המינוח שהוא טבע היה כ"כ חולני שאפילו הוא הסתייג ממנו - מראה לך כמה התאוריה שלו היתה
לא מספיק טובה.
בוודאי שהפיתרון הוא חופש...זו בדיוק הפואנטה של סמית' וממשיכיו...חופש=הזכות של כל אדם לפעול למען מטרותיו האישיות בלי שום קשר לכמה אגאויסטיות הן. אתה חושב שאתה חולק על משהו בתיאוריה אבל אתה רק מחזק אותה.
מחקכלכלה מנסה לפתור את הבעיה הבאה:
השבמחקרצון האדם הוא אינסופי, אך כמות המשאבים מוגבלת.
האדון בסרטון חי בעולם של חדי קרן ופיות.
המצב הכלכלי הגיע לכך בגלל הרצון לשילטה.
מחקזה נכון שתמיד אנשים רוצים יותר אבל אם היה מספיק כסף והוא לא היה משועבד להלוואות אז הכסף
היה מתגלגל מהר והיה לנו הרבה יותר סיפוק לרצונות בצורה הדדית בלי לעשות נזק.
למשל אנשים היום עושים דברים רק בשביל להרוויח כסף ולכן עושים נזק(כורתים יער),
אם היה מספיק כסף הם לא היו צריכים לעשות מעשים קיצוניים כי לא היה חוסר כ"כ גדול בכסף
והם היו יכולים להסתפק בכריתת עץ אחד שנכלל במחזור הטבעי של הטבע - הטבע מסוגל להשתקם
מנזק קל, לבד ובזמן סביר, אבל לא מנזק כבד.
תודה ערן על שפירסמת את הסרטון ובזכותך הכרתי את צ'רלס אייזנשטיין.
השבמחקהקשבתי לעוד סרטונים שלו, קראתי עליו ובהחלט שווה להקשיב למה שהוא אומר.
קראתי בתגובות שהיו עד כה, רובן אינן מתייחסות לתוכן שהאיש מביא וחבל,
הרעיון של ריבית שלילית, כלכלה מבוססת מתנות וכו' הם רעיונות ראויים
מתוך ראייה עמוקה וחשובה אותה הוא מביא.
שוב - תודה.