המהפכה הגדולה ביותר של הכלכלה החופשית לא מסוקרת

מאת: רם און אגמון

הם אינם עשירים או מנקרי עיניים כי בשבילם כסף הוא באמת לא הכל. יש להם מספיק ממנו אבל הם לא חזירים ואינם מעודדים צריכה, ניצול עובדים או ביזבוז משאבים ולמרות זאת הם מחזיקים היום את כל כלכלת העולם. הכירו את אנשי הקוד החופשי.

סיפורה של התוכנה החופשית, בשונה מסיפורי הצלחה אחרים, אינו נמדד במונחים של רווח עבור היזמים ואפילו נראה שהיזמים אינם מתענינים כלל ברווח כלכלי.זאת למרות שהתעשיה המתבססת על תוכנה חופשית היא מהגדולות והעשירות בעולם. זה סיפור מלא סתירות, בו יסודות המחשבה המגדירים הצלחה נבחנים שוב ושוב, בו כלכלה חדשה מומצאת. אך יותר מכל זה ,מדובר בסיפור גדול על הצלחה ענקית ועל פילוספיה שמצליחה להוכיח עצמה כטובה יותר בכל פעם. ככל שהתחומים חדשים יותר ומרתקים יותר, כך הצלחתה של התוכנה החופשית גדולה יותר. אבל אין זה ניצחון שמושג על ידי הרס הצד השני אלא באמצעות השתלבות, שינוי ושלום, על ידי שיתוף פעולה ומתוך שאיפה למצויונות ואהבת היצירה. זהו ניצחון ברוח "הצוללת הצהובה" של החיפושיות, לא מלא זעם כמו "החומה" של פינק פלויד.

את הולדת התוכנה החופשית בעידן המודרני, ניתן ליחס לשני “יזמים”. ריצ'רד סטולמן אשר כתב בשנת 1989 את רשיון התוכנה החופשית, הוא ה - GPL. בניגוד לרשיונות המופקים על ידי תאגידים שמטרתם להגביל את השימוש בתוכנה, ה- GPL נועד להבטיח כמה שיותר חופש לשימוש בתוכנה. הפרויקט החל כשסטולמן כעס על חוסר הנכונות של תאגיד לתת לו לבצע שינויים במדפסת שהמחלקה שלו רכשה מהתאגיד.

סטולמן האמין שהרעינות המובילים ליצירת תוכנה שייכים לאנושות, לא לתאגיד אשר שילם עבור התוכנה. הוא האמין שהתוכנה היא יצירה אנושית, וככזו אינה צריכה להינעל מאחורי רישינות משפטיים, אלא שיש לאפשר לכל אדם את הזכות להשתמש בה לתועלתו.
כאשר הרשיון הראשון נכתב, מחשבים היו נדירים והתוכנות מעטות. כיום, אנחנו מוקפים באין ספור מחשבים המופעלים על ידי אין ספור תוכנות. מטרת רשיון התוכנה החופשית היא להבטיח את יכולתו של הציבור לעשות בה שימוש, כלומר לשחרר את כוחו של המחשב להועיל לנו. אך סטולמן הוא לא רק אידאולוג ואיש חזון, אלא גם מתכנת מוכשר אשר כתב עורך גרפי, מהדר ומנפה שגיאות. אלו הם כלים בסיסיים לבנייתה של מערכת הפעלה. אלו הפיגומים עליהם נשען הרעיון. אך עדיין, חסרה הליבה. מערכת הפעלה חופשית.

לינוס בנדיקט טורבאלדס למד מדעי המחשב באוניברסיטה בפינלנד. בדומה לסטולמן, גם לו הפריע משהו קטן. הוא רצה לעבוד על מערכת יוניקס בביתו על המחשב שלו ומאחר שלא היה משהו חופשי בסביבה, הוא החליט לכתוב אותו בעצמו. הוא לא שאף להרוויח מליונים, או לבנות תאגיד ענק, אלא לפתור בעיה. לינוס אינו מילארדר כבד, הוא לא טס במטוס פרטי ולא מנהל תאגיד חובק עולם. אבל פיסת התוכנה שלו מפעילה כיום יותר מחשבים מאשר כל פיסת תוכנה אחרת. כי לפיסת התוכנה הזו, המשוחררת תחת הרשיון שסטולמן כתב, יש יותר כוח כלכלי, פוליטי וחברתי מאשר לכל פיסת תוכנה שנכתבה אי פעם. אם פתאום כל התוכנה החופשית תיעלם לה, הכל ייעצר. הקוד הזה מניע אותנו כמו חשמל.

ריצ'רד סטולמן

 בכל מקום שתביטו, בכל אמצעי תקשורת שתחזיקו, בכולם יש רכיבים חופשיים. סביר להניח שיש לכם יותר מכונות לינוקס בבית מאשר כל תוכנה אחרת. החל מטלויזיות חכמות, מודמים לתקשורת, נתבים, דרך טלפונים חכמים, מערכות בידור ביתיות ועד ממירי הכבלים והלווין. בכל מקום יש תוכנה חופשית. גם אם אתם גרים באיזה בית פלאי, שאין בו תוכנה חופשית והכל קנייני לחלוטין, כאשר אתם ניגשים לאינטרנט, התוכנה החופשית היא מה שמאפשרת לכם את הגישה הזו. מערכות התקשורת, חומות האש, שרתי האינטרנט, שרתי הדואר. בכל מקום יש המון תוכנות חופשיות, איכותיות, מאובטחות, ברמה הגבוהה ביותר. כך גם מחשבי העל, כמו גם מערכות של מסדי נתונים. בחלקם יש שליטה מוחלטת של תוכנה חופשית וזה רק גדל משנה ושנה. כי תוכנה חופשית היא לא רק דרך הוגנת יותר לפתח תוכנה, זו גם הדרך טובה ביותר שמספקת מוצרים טובים יותר. שיטה זו מאפשרת ליחידים, לתאגידים ולאירגונים ממשלתיים להגיע להישגים מהר יותר ובזול יותר. התבססות על תוכנה חופשית מעניקה יתרון יחסי לכל העושה בה שימוש.

מובילי התוכנה החופשית אינם עשירים מנקרי עיניים כי בשבילם כסף הוא באמת לא הכל. יש להם מספיק ממנו אבל הם לא חזירים ואינם מעודדים צריכה, ניצול עובדים או ביזבוז משאבים. אלו הם גם מיסודותיה של הכלכלה החדשה, הכלכלה החופשית. אין בתוכנה חופשית גרגרנות ותאבת בצע אלא אהבת היצירה וכך גם בתוצרים שלה. לינוקס יכולה באותה ליבה להפעיל גם טלפון סלולרי, גם טלויזיה וגם מחשב על. אין עוד מערכת הפעלה שיודעת לעשות את זה, אין עוד מערכת הפעלה יעילה יותר.

מבחינה ארגונית, תוכנה חופשית מפותחת במודל של מריטוקרטיה. למרות שסטולמן ולינוס הם בעלי השפעה ענקית על התחום, הם הרי אינם היחידים. יחד איתם יש עשרות אלפי פרויקטים ועשרות רשיונות שונים. כל פרויקט מונהג על ידי "דיקטטור נאור". במידה ו-"נתיניו" יאבדו את האמון בו, הם ילכו לעזור לפרויקט אחר. מאחר שהקוד פתוח, ניתן לקחת את הקוד לפרויקט החדש. כל פרויקט, בוחר את הרשיון לפיו הקוד ישוחרר, או אפילו יכול לקחת רשיון קיים ולבצע בו שינויים לנוחיותו. זה עולם חופשי, מלא אפשרויות בחירה ,בו אין אפשרות אחת "הכי טובה" לבצע משימה אלא מגוון רב של דרכים. זו סובלנות כהנחת עבודה. מבחינה תרבותית, ויקיפדיה היא מימוש של רעיונות התוכנה החופשית (והיא פועלת על גבי שרת web חופשי, בסיס נתונים חופשי ותוכנת ניהול מידע חופשית)- אבל במקום קוד נכתבת אנציקלופדיה. קיימים עוד אין ספור פרויקטים המשחררים מידע וגם דואגים שהמידע ישאר משוחרר לתועלת האנושות.

אני פעיל תוכנה חופשית כבר קרוב לעשור. זה מאוד נחמד להיות פעיל תוכנה חופשית. היקף השימוש הולך וגדל ורואים את זה כל יום: גוגל, טוויטר, פייסבוק, יאהו, אמזון ואלפי חברות אחרות מתבססות על תוכנה חופשית. המנועים שלהן, הטכנולוגיה שלהן, חופשית. והם גם תורמים לה חזרה כמו משוגעים.
למרות ההצלחה של התוכנה החופשית, כתופעה חברתית, תרבותית וכלכלית, היא כמעט אינה מסוקרת. קיימת מידה לא מבוטלת של אירונה כאשר מיליארדי ביטים נשפכים ברשתות החברתיות ועל הרשתות החברתיות, באמצעות הטלפונים הסלולרים ועל הטלפונים הסלולרים, אבל כה מעט נכתב על היסודות המניעים את התופעות הללו.

תוכנה חופשית אינה צריכה את ההכרה של הציבור. היקף התופעה מכפיל את עצמו כל שנתיים. עולם התוכנה החופשית מורכב, מתפתח, מלא חיים ועוז. אבל הציבור הישראלי ונבחריו כן צריכים לדעת על תוכנה חופשית. זה משאב השווה מליארדי דולרים וכל מה שצריך לעשות זה לנצל אותו. זה משאב אשר ניתן לעשות בו שימוש במערכת החינוך ולהתבסס עליו לצמיחה כלכלית בתעשייה.

 הכלכלה הקניניית, התאגידית, התומכת בגלובליזציה, מאפשרת לתאגידים זרים לשאוב את הכשרונות המקומיים וזה אינו הכרח. אם המדינה תתחיל לבצע התאמות בתוכנות חופשיות ותחזיר את השינויים האלו אל הקהילה, תוך זמן קצר עלות השימוש בתוכנה תלך ותרד ובמקביל גם התועלת, גם במונחים מוחלטים, תלך ותגדל. כי תרומה של קוד חזרה לפרויקט תוכנה חופשית לא רק מיטיב עם הפרויקט בערך השיפור עצמו, אלא גם מעודד אחרים לעשות בו שימוש ולהכניס שיפורים לקוד.

במדינת ישראל קיימות עשרות ומאות יחידות מנהלתיות שרוכשות פיתוח לפרויקטי תוכנה. כל פרויקט שכזה מתנהל בפני עצמו ואם תוכנה דומה מפותחת על ידי יחידה אחרת, או ברשות מקומית אחרת, הם לא ידעו זה על עבודתו של זה. כך נוצר מצב בו במשק הישראלי מפותחת אותה תוכנה מספר פעמים והדבר מביא לחוסר יעילות גבוה. הצבא האמריקאי, למשל, הקים אתר בו הקוד חופשי זמין לשימוש בין יחידות שונות ובאופן זה נמנעות כפילויות והיעילות עולה. היקף התועלת למשק גדל ככל שיותר קוד משוחרר. ברגע שהמדינה מבצעת שיפורים בתוכנה חופשית כל שאר משתתפי שוק המיחשוב יוכלו לעשות שימוש בשיפורים אלו.

כאשר רוכשים רשיון תוכנה מזרימים הון ישירות לכיסם של תאגידי תוכנה. כאשר משלמים עבור התאמת תוכנה חופשית, משלמים לתעשייה המקומית כי רכישת רשיון הינה החזר רב פעמי עבור אותו המוצר בתשלום אחד. שחרור קוד מבטיח תועלת רב פעמית עבור אותו התשלום. כיום, הממשל במדינת ישראל אינו עושה דבר לעידוד השימוש בתוכנה חופשית. בעבר היו מספר ניסינות שהביאו להישגים מרשימים- משרד האוצר עזר לממן תמיכה בעברית במעבד תמלילים חופשי והשיג הנחה של עשרות מליוני שקלים עבור רשיונות. המשרד לקשר עם הציבור פיתח תוכנה בעלויות נמוכות באופן משמעותי מאשר אם היה עושה שימוש בתוכנה קניינית.

אבל עדיין כואב לראות איך בחו"ל רצים קדימה. מעבורת החלל הבין לאומית, הצבא האמריקאי, ממשלת בריטיניה, ממשלת צרפת, עיירית מינכן, המשטרה הצבאית הצרפתית, ממשלת ספרד, תעשיות הבטחון הישראליות, התעשייה הישראלית. כולם כבר שם. ורק כאן, בממשל הישראלי – שקט ודממה.