יום רביעי, 15 באוקטובר 2014

המלצת קריאה לחג- על הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם שיוצא נגד השיטה

מאת: ערן הילדסהיים

מרטין וולף, הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם, יוצא בגלוי נגד המונופול על יצירת הכסף שיש לבנקים בראיון בכלכליסט 


הנושאים שאנחנו דנים בהם במסגרת הכלכלה האמיתית שוב ושוב ,מקבלים עתה חיזוק ותמיכה משמעותית מפיגורה כלכלית מהמובילות ומשפיעות בעולם. בכלכליסט פורסם היום ראיון של אורי פסובסקי עם מרטין וולף. וולף, הפרשן הראשי של "פייננשל טיימס" נחשב לבכיר הפרשנים הכלכליים בעולם.וולף הוציא לאור את ספרו החדש, רב־המכר "התמורות והזעזועים". ספר שקיבל המלצות מהכלכלן זוכה הנובל ג'וזף שטיגליץ, יו"ר הבנק המרכזי היוצא בן ברננקי והמשקיע אולי המפורסם בעולם ג'ורג' סורוס. המלצות אלה אינן עניין של מה בכך לאור העובדה שבספר קורא וולף לשנות את כל קו המחשבה הכלכלי שעל פיו פועלים קברניטי הכלכלה ומתחנכים מיליוני סטודנטים לכלכלה בכל העולם. וולף טוען שאין מנוס מלהפקיע את היכולת ליצור כסף ממערכת הבנקאות, להתגבר על הטאבו של הדפסת כסף בבנקים המרכזיים, לשנות מהיסוד את האופן שבו אנחנו לוקחים משכנתאות ועוד.

הבעיה על פי וולף:
"אנחנו עדיין סובלים משילוב קטלני של כלכלה עולמית שיצאה מאיזון, מערכת פיננסית שהתמכרה לאשראי ומינוף, ושיטה מוניטרית שאינה משיגה דבר מלבד ניפוח עוד ועוד בועות." 

מרטין וולף
הוא מעביר ביקורת קשה על עמיתיו הכלכלנים:
"אם אתם חושבים שהשינויים שעשיתם הפכו באופן מהותי את הכלכלה ואת המערכת הפיננסית שלנו לחסינות יותר, לפחות רגישות למשברים, אז אתם משלים את עצמכם. קרוב לוודאי שהטעויות שנעשו לפני המשבר יחזרו על עצמן, ובבסיסו של דבר, יש לנו בדיוק אותה מערכת, והיא נותרה שבירה כשהיתה".

את השיטה הכלכלית הנוכחית מכנה לא פחות ולא יותר "האורתודוקסיה החדשה":
"לאורך מאות השנים האחרונות, ובוודאי בעשורים האחרונים, יצרנו סוג ספציפי מאוד של מערכת פיננסית. היא מעסיקה מספר עצום של אנשים, היא לרוב מאוד רווחית, היא מאוד חזקה, ויש לה הרבה השפעה ומשקל: הבנקים הם החברות הכי גדולות בעולם במונחי נכסים. הם לא עומדים לאפשר לשינוי רדיקלי להתרחש, ולכן אין לכך בסיס תמיכה פוליטי".

על העובדה שעכשיו הוא "הוצא" מהמיינסטרים של עולם הכלכלנים בעקבות דעותיו:
"כבר לא מאוד חשוב לי אם אני נמצא במיינסטרים או לא. תמיד ניסחתי את מה שאני חושב על העולם באופן ברור ככל יכולתי, אבל עכשיו, עמוק בשנות ה־60 לחיי, אני מרגיש יותר משוחרר לעשות זאת".

על הפתרון:
"הפתרון שבו נקטו חלק ממדינות המערב בעשורים האחרונים היה לעודד את המגזר הפרטי לצרוך יותר באמצעות אשראי וחובות, אבל במשבר האחרון ראינו איך זה נגמר. אנחנו כבר לא יכולים להשתמש בכלי של יצירת בועת אשראי.הוא איננו". במקום זאת, וולף מציע לשקול ברצינות רעיון שעולה מדי פעם כתרגיל אקדמי: במקום להגדיל את הגירעון, המדינה צריכה לממן השקעה ציבורית באמצעות כסף שיודפס בבנק המרכזי.יו"ר הבנק המרכזי לשעבר בן ברננקי כבר הציע מודל כזה בימיו כאקדמאי (הוא כינה אותו "להמטיר כסף מהליקופטר").  אדייר טרנר, מי שהיה מועמד מוביל לראשות בנק אוף אינגלנד, בחן את הרעיון השנוי במחלוקת הזה - מה שהוביל להפסדו במירוץ לתפקיד."

על ההצעה לשנות את דרך יצירת הכסף שלנו כך שייוצר על ידי המדינה במקום הבנקים:
'בואו נגדיר טוב יותר עבור הציבור מהו כסף ומה אינו כסף'.המטרה היא שהציבור יבין שכסף שהוא מפקיד במוסדות [בנקאיים] הוא כסף שנמצא בסיכון. לשינוי כזה, יהיו מגוון יתרונות. אם המשקיעים יבינו את הסיכון הכרוך בהשקעותיהם,  הם יפקחו עליהן טוב יותר, ואולי גם לא יסכימו להפקיד את כספם באפיקים מסוכנים ללא כל בטוחות שיגנו עליהם."

על הסיכוי שהפתרונות שלו יתממשו:
"אי אפשר לבצע רפורמה רדיקלית בלי קונצנזוס פוליטי, ואין קונצנזוס כזה בשום מקום. אני מכין את הקרקע לרגע שאחרי המשבר הבא, ואני לא אופטימי בנוגע לאפשרות שמשהו ישתנה לפני כן. מאז המשבר כבר עברו כמה וכמה שנים, העניינים קצת משתפרים - וכשמצב העניינים משתפר, גם אם בקצב מאכזב, אנשים לא מתמקדים ברפורמות."



לראיון המלא עם מרטין וולף בכלכליסט לחצו כאן

13 תגובות:

  1. או שהפרשן הבכיר לא מבין איך נוצר הכסף או (מה שיותר סביר) הכתב של כלכליסט לא מבין איך נוצר הכסף . (בכתבה נטען שחלק מהכסף שאנו מלווים לבנק ניתן כהלוואה לאחרים )

    השבמחק
  2. ה"כלכלה" - כ"אחדות הניגודים" - מיצבה עצמה בתודעה כ"דת". גם היא, תחשבו היטב, היא האחת והיחידה אבל היא גם ה"רבים", כמו אלוהים: אחדות הניגודים. היא מכילה את כל האפשרויות ואין בילתה. אמונה, שהכופרים בה מודרים ונשלחים ללקט פירורים, ולא חשוב כמה הם מוכשרים או "צודקים", חלילה. עד שלא תנחת עלינו קטסטרופה אמיתית, מתמשכת, כל הברברנים יתמקחו על "כן מבין" בכלכלה (או באיך נוצר הכסף) או "לא מבין" בכך. תחשבו על האינקוויזיציה: לקח שנות דור ויותר כדי שאנשים יפסיקו לחשוש מלהיות מועלים על המוקד באשמת כפירה בעיקר. זה לא "צדק" שמשחק כאן; גם לא ה"נכון" או הלא נכון. זה האינטרסים והכוח לכפות המשך העמידה בשירות אותם אינטרסים של המעטים ששמו עצמם מקורבים לאותו "אלוהים". זו הייתה האסטרטגיה של האינקוויזיציה וטוב ללמוד איך מוגרה אותה "דת הרחמים" הרצחנית, אולי זה יעזור למגר את "הכלכלה" הטוטליטרית של ימינו. צריך לעשות פעם חשבון, חשבון יבש, כמה נזק גורמת הכלכלה הזאת, שחוסמת לילדים מוכשרים ומצוינים את הדרך למימוש יכולותיהם ודנה אותם לעוני מביש, רק כדי שהיא - המפלצת - תוכל לצמוח ולהתנפח על חשבונם. וזה רק פן אחד מהרישעות המוסווית של ה"כלכלה" הזאת.

    השבמחק
    תשובות
    1. המרוויחים הגדולים (והמעטים יחסית) מן הכלכלה הנוכחית נמצאים קרוב מאד לצלחת השלטון. יש כאן קשר גורדי סבוך של אינטרסים אישיים בין אנשי ההון והשלטון. את הקשר הזה יכול להתיר רק גורם אחד - הגוף האזרחי. כל זמן שהוא יהיה מפורד ומפולג, המרוויחים של היום יכולים לישון בשקט.
      כאשר האזרחים יתלכדו באופן ממוקד לשנות את האופן בו הכלכלה פועלת - במקום לטובת המעטים, לטובת הרבים - צפוי להתרחש שינוי.
      קל להגיד ומאד קשה לבצע.

      מחק
    2. הרשי להציע תיאור טיפה שונה: Statism (או האמונה במדינה) כדת (או אמונה תפלה אם תרצי)

      * ישות עליונה אמורפית (יש יגידו שלא באמת קיימת): בדת זה אלוהים במדינתיות זה המדינה

      * עקרונות "מוסריים" הנובעים מציווי עליון: בדת זה התנ"ך (למשל) במדינתיות זה ספר החוקים

      * אכיפת החוקים על ידי הנציגים עלי אדמות: בדת יש כוהנים במדינתיות יש מושלים. בכל מקרה יש להם גישה לבריונים חמושים שיפיעולו נגדך אלימות בשם הדת

      * איום על הכופרים: דת מאיימת על כופרים בגהנום ועל המאמינים בגן עדן, מדינתיות מאיימת באלימות גלובלית ומבטיחה "צדק חברתי" למאמינים

      מחק
  3. ערן תגיד, יש איזה אומדן לכמה כסף ׳נעלם׳ מהמערכת כל חודש בגלל החזרי הלוואות / אשראים למיניהם? האם הירידה בכמות המשכנתאות החודשית מספיק גדולה כדי שמשמעותה תהיה ירידה בכמות הכסף שבמחזור וזה מה שמוביל לירידה במדד?

    השבמחק
  4. האם נדמה לי או שהממליצים של וולף הם האריות הטורפים של הסדר העולמי החדש שעקרו אגנדה 21 וחיסול המדינה לטובת דיקטטורה פיאודלית של עילית התאגידים והפיננסים...

    השבמחק
    תשובות
    1. צודק. לפחות שניים מהם שטיגליץ וסורוס.
      סורוס גם מקושר ותורם לכל מיני ארגונים שתפקידם לערער את היציבות הפוליטית.

      מחק
  5. האם נדמה לי או שהממליצים של וולף הם אדריכלי הסדר העולמי שעיקרו אגנדה 21 והדיקטטורה של אוליגרכיה תאגידית פיננסית בנוסח פאודלי עם קציר אוכלוסין לרמה של 500 מיליון עבדי אדם ושמורות סגורות למשכן להם...

    השבמחק
  6. שלום לכולם!

    בסוף 2012/תחילת 2013 ערן הילדסהיים הביא תחזית מאחד המשקיעים הגדולים בעולם (נדמה לי ג'ים רוג'רס אבל לא סגור על זה) שלפיה קריסה כלכלית גלובלית תתרחש בסוף השנה הנוכחית. אז הנה, בשעה טובה הגענו כמעט לנקודת הזמן המיוחלת. נותר לנו להמתין עוד מעט כדי לראות האם התחזית תתגשם.

    בברכה,

    קורא ותיק

    השבמחק
    תשובות
    1. ג"אסטין
      אני חושב שוולף והמולי"ם שלו חושבים (לצערי, כנראה בצדק) כי משיקולים שיווקיים כדאי לקשט את העטיפה בהמלצות של בנקאי מרכזי (ברננקי), איל הון (סורוס) ואיש אקדמיה (שטיגליץ) כדי לקדם את מכירת הספר.
      מעניין אם הספר היה נמכר פחות לו היו נותנים לקומהוף, מרווין קינג וריצ'רד וורנר לכתוב המלצה בגב הספר ...... עולם של תוויות ודימויים.

      מחק
  7. ההיבט המעניין ביותר בכתבה הוא דבריו של וולף: ולף מציע לשקול ברצינות רעיון שעולה מדי פעם כתרגיל אקדמי: במקום להגדיל את הגירעון, המדינה צריכה לממן השקעה ציבורית באמצעות כסף שיודפס בבנק המרכזי.יו"ר הבנק המרכזי לשעבר בן ברננקי כבר הציע מודל כזה בימיו כאקדמאי (הוא כינה אותו "להמטיר כסף מהליקופטר"). ואני אומר או הפקת כסף חדש לשם ייצור תשתיות, או לשם אהב"ה.

    השבמחק
  8. שלחתי החומר לפייגלין, בתקווה שיעיין. מאמר מאלף.

    השבמחק
  9. קראתי את הראיון עם מרטין וולף ועם כל הכבוד לאיש ולמוניטין שיש לו כעיתונאי ופרשן כלכלי בכיר לא התרשמתי שמדובר במהפכן ..ברור למרטין וולף והוא מודה בכך שלא ניתן להגשים את השינוי כה מרחיק לכת בהפקת הכסף בעולם הגלובלי היות והמימסד שהוא משתייך אליו וכנ"ל בן שלום ברננקי ואחרים מימסד זה לא יאפשר את השינוי בשום תנאי ומהפכה מלמטה בענין זה לא תגיע במהרה ואולי בכלל לא..בכל זאת אם נניח היפוטטית שאכן ממשלת ארה"ב תחליט לשנות את השיטה המוניטרית והיא זו שתפיק את הכסף או אז מה יקרה לבנקים במדינה..? מי יתן הלוואות לציבור הרחב לצרכים בסיסיים כמו רכישת בית מכונות לתעשיה טרקטורים לחקלאים וכ"ו ועוד דבר כמה מובטלים יתווספו למשק האמריקאי עם שינוי השיטה המוניטרית כזו שחושב עליה מר וולף..?לעניות דעתי זה לא פתרון ריאלי לבלימת משברים כלכליים אשר פוקדים את האנושות מדי תקופה היות ולא ניתן לישם אותו בפועל..עוד דבר מדינה אשר תפיק את הכסף בעצמה היא בעצם מלאימה את המשק ופוגעת אנושות בכלכלה חופשית ותחרותית בהסתייגות אם קיימת כלכלה כזאת בעולמינו אנו אבל זה כבר נושא אחר..

    השבמחק