יום שני, 20 בינואר 2014

למה מחירי המזון בישראל לא ירדו אף פעם -הגרסה הקמעונאית

מאת א.

א' ,ותיק בתחום המזון הסיטונאי, מספק דעה אחרת מנקודת מבט שונה על נושא יוקר מחירי המזון בישראל. הפעם הוא מציג את הצד של הקמעונאים בנושא. 



אני עוסק בתחום המזון הסיטונאי כבר לא מעט שנים. לצערי אני צריך לפרסם את המאמר בעילום שם, כי אין לי שום שאיפה לירות לעצמי ברגל, אבל חשוב לי שהקוראים יגלו טפח מהצד השני של המשוואה ויבינו למה גם, ואולי בעיקר, הם אשמים במחירי המזון.

אז ככה: חדשות לבקרים אנחנו קוראים על מחירי המזון בארץ. כמה הם גבוהים, כמה הם עולים, כמה הם מוגזמים וכמה יותר יקר מאירופה. וזה נכון, כמובן. למחיר שמשלם הצרכן יש כמה מרכיבים: עלות היבוא, מסים (ישירים ומע"מ), עלויות חומרי הגלם ועוד – אבל המרכיב החשוב ביותר הוא ללא ספק מה שמכונה "פער השיווק". או, במלים אחרות, כמה כסף הסופרמרקט מרוויח על כל מוצר. לא חשוב מה ינסו למכור לכם, הפער הזה מהווה את ההבדל בין מחירים שפויים למחירים שאתם משלמים היום והוא גם המקום היחיד בו אפשר לקצץ. רשתות השיווק ינסו לשכנע אתכם שאלה הרפתנים שמרוויחים, המחלבות, דייגי הטונה או יצרני השמן – לא נכון. הרשתות עצמן הן המרוויחות הגדולות וכל התהליך מסביב – זניח יחסית.

עכשיו הערה קטנה. לא הוגן להסתכל על פער השיווק במונחים של אחוזים, כאילו מדובר בתשואה בבנק או במניות. כשאנחנו נזעקים על כך שרשת כלשהיא "מרוויחה 330 אחוז" על שוקולד – נניח, קונה אותו בשלושה שקלים ומוכרת בעשרה – אנחנו חוטאים לאמת. עבור מוצר כמו שוקולד, פער כזה הוא סביר בהחלט – קחו בחשבון שהרשת היא לא דוכן שעומד לו בנגב, אלא שיש לה אין ספור הוצאות מסביב: שכירות וארנונה, חשמל (מקרר גלידות, לדוגמא, צורך בחודש יותר חשמל ממה שמשפחה ממוצעת צורכת בשנה), עובדים, קופה – באמת שההוצאות אינסופיות ושוקולד בעשרה שקלים זה מחיר סביר – אפילו קצת נמוך. מצד שני, ישנם מוצרים שהפער עליהם מגיע לאלפי אחוזים, בלי שום הצדקה. במוצרים האלה (שחלקם מוצרים בסיסיים למדי) אין שום סיבה הגיונית לכאלו מרווחים. שם המקום שצריך להוזיל.

הנה אנקדוטה: תבחרו סופרמרקט. איזה שתרצו, איפה שתרצו. אני מתחייב לכם, כאן ועכשיו, שאני יכול לפתוח, במרחק של לא יותר מ- 500 מטרים ממנו, סופרמרקט שימכור הכל בשלושים אחוז פחות. הכל – כולל אפילו מוצרים שבפיקוח (אגב, ידעתם שהפיקוח קובע את "מחיר המקסימום" למוצר ולאו דווקא את המחיר שחייבים לקחת?). כן, מה ששמעתם. הכנסו לסופרמרקט, ערכו רשימה של כל אחד ואחד מהמוצרים. לא משנה אם מדובר בגבינה, נייר טואלט, טונה, כסאות נוח או סיגריות. אני מתחייב – שלושים אחוז פחות, ואפילו יותר מזה – אני מתחייב למחיר הזה למשך שנה לפחות. פייר לא? אדרבא: גם לא צריך אותי. כל מי שבתחום ישמח להציע לכם את העסקה הזו – אל תדאגו לנו, גם אחרי הנחה של שלושים אחוז נרוויח יפה מאוד. ואני באמת מתכוון לסופרמרקט זהה – אותו מבחר, אותה רמת שירות, חניה שמורה, אותן שעות פתיחה – הכל.

אז, למה לא פותחים סניף כזה תחת כל עץ רענן? ובכן, הבעיה העיקרית היא אתם. כלומר הצרכנים.
סוד ידוע הוא שלצרכן הישראלי אין עקרונות – אבל ממש, ממש אין. אפס. הוא יתלונן ויפגין ויחתום על עצומות ויפרסם בפייסבוק, אבל כשמגיע מבחן התוצאה, הוא לא באמת יעשה משהו. תראו את מחאת הקוטג': כמה מכם, עם יד על הלב, קנו קוטג' באופן קבוע והפסיקו למען המחאה? או שגם אתם, כמו רבים אחרים, הקלתם עם עצמכם ואמרתם בשקט ש"אנחנו מאוד מאמינים במחאה, אבל הילד ממש אוהב, מה לעשות…" ולקחתם גביע? אז תנובה זרקה לכם עצם, הנחה של כמה אגורות, והופ! חזרתם לאותה נקודה שהייתם בה. הפחד הזה הוא שמונע פתיחה של רשתות מוזלות: לצרכן הישראלי יש זכרון קצר.

הנה עוד דוגמא: עד מהפכת הסלולר של כחלון, שילמנו כולנו כמה מאות שקלים לחודש על שירות סלולר. ואז, קמו חברות חדשות והציעו מסלול "הכל כלול" במאה שקלים. ההגיון אומר שכולנו אמורים לעבור אליהן, ובהתחלה זה מה שאכן קרה. אבל אז החברות הותיקות התחילו להציע מסלול זהה, או טיפה יותר זול, והצרכנים זחלו אליהן חזרה על ארבע. אחרי הכל, הם מציעים חבילה זולה בכמה שקלים, למה לא לחזור?
ובכן, זו בדיוק הנקודה. אם היינו צרכנים נבונים (ומאוגדים), לא היינו אומרים לעצמנו שהחברות הישנות זולות יותר ושזה בסדר לחזור אליהן. מה שהיינו צריכים להגיד לעצמנו הוא: "אני לא מאמין שהם עכשיו מוכרים בתשעים ותשעה שקלים. הם רימו אותי במאות שקלים בעשר השנים האחרונות, ועכשיו פתאום הם נזכרו שהם יכולים למכור גם בתשעים ותשעה – ועדיין להרוויח. אליהם אני לא חוזר, גם אם הם יציעו בחינם!"

כן, אפשר לקרוא לזה נקמנות צרכנית, אבל זו הדרך היחידה שבה משהו אמיתי יכול להשתנות – שהחברות ידעו שאם הן גובות מחיר מופרז מישהו יקום ויכנס לשוק, יציע מחיר טוב יותר והצרכנים יעברו אליו – לנצח. שהם יבטיחו לעצמם שלחברה הקודמת הם פשוט לא חוזרים. זו הדרך היחידה לגרום לחברות לדעת שהן משחקות באש, גם אם עדיין לא קם להן מתחרה.

ומכאן משל הסופרמרקט: הקמנו את הסופרמרקט, והוא אכן זול בשלושים אחוז. ביום הראשון, כולם נוהרים אלינו – איזה יופי! מהפכה של ממש! מנהל הסופר הישן עומד בחוץ, מגרד בפדחת, ולא מבין מה קרה לעסק שלו. ואז עובר עוד יום, והוא מחליט להתחיל להוזיל חלק מהמוצרים בארבעים אחוז. ארבעים אחוז! שמפו שעלה 30 שקל פתאום עולה אצלו 18! אצלנו עולה 21, שלושים אחוז פחות מהמתחרה – כמו שהבטחנו. אבל אצלו זה כבר 18! והשלב הזה, שבו הצרכן יצטרך להחליט לאן הוא נכנס, הוא מה שמונע את ההוזלה הזו. כי הצרכן לא יגיד לעצמו "וואו, הוא מוכר עכשיו ב- 18, ועדיין מרוויח. אני פשוט לא מאמין שהטינופת הזה לקח לי 30 שקלים בלי להתבייש. אליו אני לא חוזר!", אלא יגיד לעצמו "18 שקלים זה יותר זול מ- 21. אני סולח לבעל החנות על כך שעשק אותי שנים רבות, והולך לקנות אצלו."
ואז אני ובעל הסופר הישן נכנסים למלחמת מחירים, מלחמה שתגרום לשנינו לרדת על הברכיים ולהפסיד כסף. סוד קטן: תחרות היא תמיד טובה לצרכנים; אבל לי, כבעל עסק, היא ממש לא טובה. אין לי שום רצון לפתוח סופרמרקט ליד סופרמרקט קיים ולהלחם בשיניים על כל צרכן. אני מציע עסקה הוגנת, לכל אותם הנדכאים שבוכים על זה שדופקים אותם כיום – אבל אני יודע שברגע האמת, הם לא ידבקו בעקרונות שלהם, אלא ילכו למי שמוכר בזול יותר.

בקיצור, רבותי, אתם יכולים להמשיך להפגין שיהפכו את שופרסל בקרית יובל מ"שופרסל" ל- "שופרסל שלי" או ל- "שופרסל דיל" או לכל שקר אחר שמאכילים אתכם, אבל אתם משחקים ומתעסקים בשטויות. תלמדו להיות צרכנים נוטרי טינה, ותראו איך הכל ישתנה. עד אז – תמשיכו לשלם.

96 תגובות:

  1. זה לא מדוייק.
    המחיר נקבע על ידי היצע וביקוש. קמעונאי ויצרן לא עושה חשבון של עלויות ומוסיף עליו X אחוזים. כל מי שמוכר סחורה ימכור אותה במחיר הגבוה ביותר שהוא יכול להשיג, אף אחד לא יסתפק ב-10% כשהוא יכול לקבל 12. ברגע שהיה פתאום עוד היצע (סופרמרקט נוסף), המחיר ירד. זה צפוי.
    הצרכן בתחרות משוכללת לא עושה שיקולים של נקמנות. כל אחד מול הארנק שלו.

    לכן גם לא יועיל אם יפתחו עוד 18 נמלים אפילו. כל ההוזלה שתיווצר בעלויות פריקת המטענים תועבר לכיס של המונופול שממשיך להיות היחיד שמוכר לך שמפו.

    לכן הפתרון היחיד הוא פירוק של מונופולים ויצירת כדאיות לקונצרני ענק להתפרק ליחידות משנה. אם יחליטו שחברה ששולטת על יותר מ-20% משוק מסויים (נגיד חמאה) יגבו הרבה יותר מס, החברה הזו תפרק את הליין של החמאה שמיוצרת ברחובות והליין של החמאה שמיוצרת בחיפה לשתי חברות נפרדות שיתחילו להתחרות זו בזו.

    הבעייה היא המונופולים ולא חוסר הרצון של הצרכן לנקום.

    השבמחק
    תשובות
    1. שמוליק,
      לצפות מהממשלה לפרק מונופול זה כמו לצפות משחקן כדורגל להבקיע גול עצמי. זה נוגד לחלוטין את המטרה שלהם.
      המונופול *נוצר* ומתוחזק ע"י הממשלה, אחרת זה לא היה נקרא מונופול!

      מחק
    2. הפתרון המתבקש הוא לפרק את המנופול הראשי - הממשלה.
      בטלו מכסים, מועצת החלב, מועצת הדבש, מועצת הפרות והירקות ומועצת בקר ומחר בבוקר יש לכם תחרות.

      כיום אם מישהו פותח סופר שמציע 30% הנחה. תנובה מורידה אותו לברכיים וסוגרת לו את העסק

      מחק
    3. נו באמת.
      אם חברת סלולאר תדע שיש לה לקוח "לנצח",גם היא תשתין עליו בקשת (אם
      עדיין לא עשתה זאת).
      הוצאות חשמל של סופרמרקט הן לא כאלה מאסיביות.
      ראשית,יש תעריף עסקי.שנית,הם עובדים עם זרם של 380V שהוא הרבה יותר זול.
      ושלישית,יש כאלה שרכשו גנרטור שמוזיל עוד יותר.

      הדוחות הכספיים של סופרמרקטים לא מצביעים על מה שאתה אומר.
      יש רווח,גם תזרימי,אבל הוא הופך למשמעותי רק אם יש רשת גדולה.פר סניף
      זה לא משהו כלכך משמעותי.
      3-4 מליון ש"ח רווח נקי לשנה לסניף גדול,זה לא משהו מאסיבי.

      מחק
    4. בל נשכח את מה שעשו לבדש מפיקנטי ששבר את השוק והוריד
      מחירים הרבה יותר מ 30%.
      כל המימסד התנפל עליו באמוק

      מחק
  2. לא ציפיתי למצוא באתר הזה כאלה שטויות.. WOW! כאילו ילד בן 11 כתב את זה.
    מה זה השטויות האלה על צרכנות נקמנית? אם אנשים רוצים מחיר זול יותר, הם ילכו על הזול יותר. הדוגמא ש"א" הביא הזויה לחלוטין.
    הרי אם א' מוזיל ב30 אחוז, ואז הסופר המתחרה מוזיל גם ב30 אחוז, אז שא' יוזיל שוב את המחיר! אחרת מה הוא מבלבל את המוח. למה שאני אשאר אצלו על מחיר יקר יותר? איזה ערימה של שטויות.

    הסיבה האמיתית ליוקר הזה היא ההגנה מהממשלה שהרשתות הגדולות מקבלות - בדיוק כמו כל מונופול אחר.
    בלי ממשלה, בסביבה של שוק חופשי, המחיר הכי מדויק של המוצר היה נקבע על פי תחרות, ומן הסתם המחיר משפיע על הבחירה של הצרכן איפה לקנות.

    א' - לך חפש

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה טועה.
      לסופר חדש בדכ לא יהיה את כוח הקניה של סופר וותיק בעל מספר רב של סניפים. לגדולים ולחזקים תמיד יש כוח להפיל את החדשים שנכנסים לשוק כי יש להם כסף.
      הוא צודק בכל מילה. הצרכן מונע את התחרות האמיתית בטפשות שלו.

      מחק
    2. מולי, אבל אני לא מבין -- למה לא לפתוח חנות ולהלחם?? אני מעסיק מתכנת, איך היית מרגיש (בתור המתכנת) אם כל יום הייתי שם מודעה: דרוש מתכנת שמוכן להרוויח פחות כסף ממה שהמתכנת הקיים שלי מקבל? למה לא לפתוח חנות ולהכנס לקרב מחירים, ולהפסיד כסף??

      מחק
    3. לא = לו, תיקון אוטומטי בטעות

      מחק
    4. כנראה אתה משלם למתכנת שלך מחיר שנראה לך הוגן ביחס לשוק, אחרת היית כבר שם מודעה כזאת.
      אין פה קסמים.
      אם היה לי סופר שאני קונה בו שוקולד ב5 אג' באמת לא הייתי מחפש מחיר זול יותר, כי זה נראה לי זול מספיק בשביל לא לטרוח אפילו לחפש (בהנחה והשירות שאני מקבל מספק אותי גם).
      העניין הוא לרצות את הלקוח. זה לא חייב להיות רק במחיר אלא גם בשירות שמסביב למחיר (חניה נוחה, אדיבות, וכו')
      אבל לצפות מהלקוח לקבל מחיר גבוה יותר זה כמו לצפות ממנו לקבל שירות גרוע רק כדי "להפיל את המונופול". זאת לא הדרך. זה מפגר.

      מחק
    5. פלקון, בוא תנסה להרחיב קצת. אחרת אתה הטיפש.

      מחק
    6. תרשה לי להרחיב בשביל פלקון..
      מכיר את המשפט - זו לא הכמות זו האיכות. ?
      אנשים מחפשים מה שיותר זול בלי עניין במה שקורה מאחורי הקלעים. הגלגל הוא עגול ובסופו של דבר הזול עולה יקר.
      אם תצטרך הרחבה נוספת, תבקש.

      מחק
    7. אני אשמח לספר לך סיפור - אמיתי לחלוטין.
      במשך הרבה זמן היה סופר אחד ויחיד במצפה רמון. הסופר הזה היה היקר בישראל, וחלק מרשת גדולה.
      יזם נחמד אחד ראה את המחירים בסופר, עשה את החישובים שלו והגיע למסקנה שמשתלם מאוד להקים סופר פרטי שיתחרה בסופר הקיים עם מחירים שמקובלים במרכז הארץ.
      אמר, ועשה והקים סופר מתחרה.
      תושבי מצפה רמון מאוד שמחו והלכו לקנות בסופר הזה.

      בעל הסופר הוותיק (שהוא גם חלק מרשת גדולה) ראה מה קורה וחשב מה עושים. בסופו של דבר הוא חתך את המחירים למחירי הפסד (או מחירי אי רווח למעשה) למשך קצת יותר משנה.
      הקונים חזרו לקנות בסופר הוותיק כי עכשיו הוא היה יותר זול מהסופר החדש.

      אחרי קצת יותר משנה הסופר החדש נסגר ופשט רגל, והסופר הוותיק העלה את כל המחירים בחזרה אט אט וחזר להיות הסופר היקר במצפה רמון.

      סיפור אמיתי במדינת ישראל.

      מחק
    8. מה אתה מנסה להגיד פה? שתחרות זה רע וכולנו צריכים להיות קומוניסטים?
      יש עוד מליון דרכים להתחרות ברשת הגדולה שהוא בטח לא השתמש בהן, חוץ מהמחיר.
      אפשר לשפר את השירות בכמה דרכים:
      גישה נוחה יותר.
      תורים קצרים יותר.
      אפשרות להזמנה מהאינטרנט.
      קשר אישי עם הלקוחות הקבועים. כולל מתנות בימי הולדת וכדומה.
      החלפת/הזמנת מוצרים למדף בהתאם לדרישת הלקוחות. זה משהו שלא קורה ברשתות הגדולות.
      שירותים נוספים, מעבר למכירת המוצרים (כמו עזרה בשימוש במוצר).
      להציע מוצרים ייחודיים כולל מוצרים מחו"ל שלא קיימים ברשת הגדולה.
      לפנות לקהל האיכותי יותר.
      ואני בטוח שיש עוד הרבה דרכים לשפר את השירות.

      אתה שוכח שבזמן התחרות הזאת בין הרשת הגדולה למוכר הקטן, הלקוחות קיבלו מחירים נמוכים במשך שנה! זה הבעל העסק הקטן נכשל (כמו רוב העסקים הקטנים) לא אומר שתחרות זה דבר רע, ולא אומר שזה בלתי אפשרי להתחרות ברשתות הגדולות, כל עוד יש את האופציה.

      true story brah

      מחק
    9. מולי אתה ואנשים עם חשיבה כמו שלך הם בדיוק הסיבה שלא תהיה פה ירידה אמיתית במחירים לעולם.
      אתה נעול על הדיעות שלך ומנסה לסובב את כל מה שנאמר כך שיתאים לראיית העולם שלך. בפועל - בתור צופה מהצד - קטלו אותך פה ואתה צריך להתמודד עם זה. המסקנות שהסקת אינן נכונות או הגיוניות, המסר שקיבלת מהתגובות (למעט ההוא שקרא לך טיפש, את המסר שלו קל להבין:)) הוא ממש לא נכון.
      אף אחד לא אמר פה שתחרות היא רעה, לא הבנת בכלל את הפואנטה של הכתבה ושל התגובות לכתבה.
      הרי לא מדובר במישהו שממציא סיפור מצוץ מהאצבע, מדובר במישהו שמספר את המציאות הישראלית בשיא הכנות. (לא ניכנס לזה, אבל אני יודע דבר או שניים על התחום והוא אפילו לא חושף לך את קצה הקרחון של מה שקורה בפועל במלחמת מחירים)
      הרשתות הגדולות, אלו שיש להן עשרות סניפים, אינן בוחלות באמצעים חוקיים ולא חוקיים על מנת לחסל מתחרים במיוחד באיזורים שבהם יש מונופול כמו מצפה רמון.
      בעל עסק שפותח סופרמרקט יחיד - זהו מקור ההכנסה היחיד שלו. ברגע שהוא פותח במלחמת מחירים - יש לו מגבלת זמן עד שהבנקים (החברים של אותו בעל סופר מונופוליסטי) יתחילו לתת ברקסים חוקיים לחלוטין לחובות של הסופר הקטן. הסופר הגדול לעומת זאת יכול להמשיך להפסיד גם 10 שנים, הוא פשוט יקזז את ההפסד הזה באמצעות העלאות במקומות אחרים, בהם אין תחרות. הסופר הקטן יקרוס תחת החובות ובסופו של דבר ייעלם מהמפה.
      המונופול מרוויח פה פעמיים -
      חיסל מתחרה וגם התריע מתחרים פוטנציאלים אחרים כמו א' ממהלך דומה.
      הצרכן הפסיד פה פעמיים -
      העסק היחיד שטובת הצרכן עמדה לנגד עיניו נסגר והמחירים בשנים הבאות יעלו משמעותית יותר על מנת לקזז את שנת ההפסד שנגרמה עקב מלחמת המחירים.

      אבל הצרכן הישראלי הממוצע הוא כמוך. אפילו לא במונחים של חוסר רצון לנקום או לשמור טינה (שזאת טענה קצת מגוחכת, אבל זאת דעתו וזה מקובל) אלא במתמטיקה פשוטה.
      העלו את המע"מ אך "בתמורה" הורידו 5 אג' ממוצרים בפיקוח וביטלו העלאת מס הכנסה. הצרכן מרוצה, אך בפועל הוא מפסיד כי המע"מ הינו על כל מוצר כולל חשמל ומים, מה שמייקר את שאר המוצרים בשיעור שהוא למעלה מהמע"מ עצמו, והוא לא מרוויח שום דבר מעצם העובדה שמס ההכנסה שלו נשאר כמו שהיה. זה כמו שתתן למישהו כאפה והוא יגיד לך תודה שלא דקרת אותו.
      החשיבה שלך על זה ש"לפחות בשנה הזאת היה יותר זול" היא חשיבה לא נכונה, ומרכז הבעיה בכל החשיבה הישראלית. על זול משלמים ביוקר. למה? כי בשנים אחרי זה תשלם הרבה יותר משחסכת בשנה שהיה לך זול.
      ישראלים צריכים להתחיל להפנים שעסק חייב להרוויח. ברגע שעסק לא מרוויח על המוצר שהוא מוכר - כולנו נמצאים בבעיה. בסופו של דבר אותו עסק משלם משכורות לעובדים, אותם עובדים משלמים מיסים, המיסים (בתאוריה...) משמשים לעידוד עסקים וצריכה - וזהו מעגל שברגע שאחת החוליות בו נשברת המצב של כולם מתדרדר. כי ברגע שאין עסקים - אין משכורות - אין צריכה - אין מיסים - והמדינה קורסת.
      אז נכון, המדינה שלנו כבר במשך שנים במודע ובגאווה רבה מחסלת עסקים קטנים ובינוניים, מחסלת את התעשייה הקלאסית, ומסרסת את האפשרות לפתח את מה שנשאר ממנה באמצעות ביטול של בתי ספר מקצועיים והטיית מערכת החינוך להוות הכנה לאקדמיה ואז להייטק - או ללימוד תורה ואז לבטלה. אך כל זה לא אומר שצריך להסתכל אך ורק על שורת המחיר. ברגע שהכנסת את העסקים באיזור שלך למלחמת מחירים שמגיעה להפסד - זוהי מלחמה בשיטת ה-Last Man Standing, וכשיישאר האיש האחרון שעומד - הוא יהיה מונופול ויוכל לעשות ככל העולה על רוחו - מה שניגד לחלוטין את העקרון של התחרות שאתה כל כך מעודד.
      התנהגות כמו שלך וחשיבה כמו שלך היא זו שהביאה את ישראל למצב שבו בכל תחום שולטות מספר מצומצם (מדיי) של חברות, והחשיבה הזאת תביא גם לקריסה של כל מפעילי הסלולר הקטנים שברגע שה"הייפ" הזה יעבור יתחילו לקבל ברקסים של מימון מהבנקים ויישארו רק הענקים שיכולים לספוג הפסדי עתק בזכות זה שצברו הון על הצרכנים במשך שנים רבות.
      הבעיה העיקרית בכל הסיפור הזה - שבארץ יש לא רק מונופולים אלא גם רשתות שליטה מורכבות שמאפשרות חיסול המתחרים בכלל לא באמצעות תחרות או מלחמת מחירים. כשבעלים של אותו סופרמרקט הוא "מקורב" (או בעל שליטה) בבנק שמממן את הפעילות של המתחרים - הוא יכול פשוט להגביל את המימון לאותו המתחרה כך שלא יוכל להתחרות בו. כשבעלים של סופרמרקט הוא מקורב או בעל שליטה בספק אשר מספק מוצרים בסיסיים או פופולריים (זה יכול להיות קטשופ, חלב, חיתולים, קפה, שמפו, לא באמת משנה מה) לסופרמרקט המתחרה - יכול בקלות להעלות את המחיר למתחרה לרמות אשר מתאימות לאיזור או לסרב לספק לו מוצרים.
      אני יכול להמשיך פה ולפרט אינספור שיטות חוקיות לחלוטין לנטרל תחרות, והכל תלוי בכך שהצרכן מחפש אך ורק את המחיר הנמוך.

      מחק
    10. אנונימי יקר,
      אני מדבר על תחרות גם במגזר הפיננסי. אתה נותן את הבנק כאילו זה מונופול שאנחנו חייבים לחיות איתו.
      העובדה שמשהו חוקי לא הופך אותו לנכון.
      ואתה ממש לא צריך מיסים (גניבת כסף) בשביל להחזיק את הכלכלה.
      דמיין מצב של רשויות מפקחות שגם הן בתחרות...

      מחק
  3. מולי אולי תקרא שוב את הכתוב, יש כאן נושא מזווית ראיה קצת שונה - תנסה להיכנס לראש של מוכר ולא של צרכן.

    השבמחק
    תשובות
    1. אני מאמין שהבנתי את הראש של המוכר הזה. הוא מתמקד ב"בעיה" שהוא מדמיין, ולא מסתכל על התמונה הגדולה.
      אני גם מאמין שיש הרבה בעיות עם הצרכן הממוצע - החל בהרגלי הצריכה המופרזים, צריכה נטולת מחשבה ואכפתיות, להחלטות צריכה שמבוססות על דעת הרוב.

      הבעיה האמיתית היא שהצרכנים נלחמים שחברת מונופול תוריד את המחיר של הקוטג' במקום להילחם בקיום של המונופול. זה נובע בעיקר מכך שמונעים מילדים ללמוד איך עובדת הכלכלה, והילדים שכן רוצים ללמוד מקבלים תיאוריות קיינזיאניות מונפצות עם לימודי סטטיסטיקה ומתמטיקה שאף אחד לא רוצה לדעת.

      מה שהמוכר א' מציג כאן זאת רמיזה לכך שאנשים אמורים לאכול חרא לטובתו האישית. המוכר א' מתמקד בעצמו במקום להתמקד בלקוח. המוכר א' הוא מה שנקרא איש מכירות גרוע.

      מחק
    2. מולי - אני מציע שתקרא פעם שלישית..

      הוא לא בא לשנות סדרי עולם. הוא בא להציג זווית נוספת לאחת מהרבה בעיות.
      והוא צודק ב10000% לדעתי.

      אם אתה לא מבין, אז אתה בדיוק חלק מאותה בעיה שהוא מתאר של הרבה מאוד מהציבור בארץ.

      מחק
    3. נכון מאוד!
      מי שלא מבין הוא פשוט חלק מהבעיה.
      :)

      מחק
    4. לאנונימי 09:33
      יציאות מהסוג הזה "מי שלא מבין חלק מהבעיה" כמו גם מה שאמר המגיב שמעליך בסגנון דומה לא שוות הרבה.
      מולי דווקא צודק. מי שרוצה להיפטר משופרסל שיועיל להקים לה תחרות ראוייה - כמו שעשה רמי לוי. ההתבכינות של המפגינים בקרית יובל רק מדגישה את התלות שלהם בשופרסל - מעורר רחמים.
      כותב המאמר בא בטענות לצרכן מפני שהוא לא יודע למי עוד לבוא בטענות. כלומר - מתוך בורות.
      היווצרות מונופלים זו תוצאה של חברה מידרדרת, שבה יש פחות הון עצמי לכל אחד, המיקצועיות פוחתת ועוד סממנים דומים. כשכולם חייבים להשקיע את הכסף באופן מיידי - כלומר להמר, או להתרושש - לאף אחד אין אנרגיה לתכנן עסק, ומעט האנשים שיש להם יכולת לעשות זאת בצורה מוצלחת.

      מחק
    5. מולי אני יכול להבין את הנקודה שאתה מציע.
      והפיתרון הגדול יהיה שילוב שתי הפתרונות אולם אם הציבור היה כמקשה אחת כנגד גנבים כאלה אז לא היה להם סיכוי.
      כמובן שבשתי הפתרונות צריך חינוך ולזה דואגים טוב טוב במשרד האין חינוך בארץ.

      מחק
    6. מולי, מה שא. מנסה להגיד הוא דבר כזה:
      כשהוא מוכר לך את השמפו ב21 שקלים, הוא מוכר לך אותו במחיר *הוגן* - כן כן, יש מילה כזאת שאתה כנראה לא שמעת עליה. ורוב ציבור הצרכנים גם לא שמע עליה כי אנחנו רגילים לראות רק את האינטרס הצר שלנו (וזה כבר נושא לדיון אחר, של ניוון תרבותי עמוק). אז בוא אני אסביר לך, הרעיון של מחיר הוגן הוא שהמחיר הוא הוגן ל......שני הצדדים!! לא רק לך! איזו הפתעה! גם להוא שעובד בשבילך ומוכר את המוצר.
      לטענתו, גם אם ינסה לפתוח מתחרה לשופרסל וימכור במחירים הוגנים, שופרסל שהיא רשת חזקה, עם אשראי בנקאי כמעט בלתי מוגבל, עם כוח גדול מול ספקים, סניפים בכל מקום עם מאות אחוזי רווח בכל רגע נתון, מאות עובדים מאושרים בשכר מינימום מהפריפריה, ועוד ועוד - יכולה להפסיד למשך תקופה ולנהל סניף אחד שהוא לא מאוד רווחי רק כדי לסכל את התחרות הזאת, ולמכור שמפו ב18.
      אז יש לכך שתי השלכות: אף אחד לא יסכן את הונו שבשבילו עבד בשביל קרב אבוד מראש.
      גם מי שמנסה, לא מצליח.

      מחק
    7. מחיר הוגן (או בעגה מקצועית "שווי הוגן") הוא לא יותר מהערכת מחיר. זה בשום פנים ואופן לא המחיר הסופי של מוצר או שירות.
      להגיד שיש מחיר קבועים מראש לדברים זה להגיד שאנחנו קומוניסטים. לא כך המצב (בינתיים...)

      לפי התיאור של א' הוא יכול למכור בהוזלה של 30% ועדיין לעשות רווח נאה. כלומר, הוא יכול להוריד את המחיר אפילו יותר, ועדיין להיות מורווח, אולם מעט פחות.

      אתה צריך להבין שיש היצע וביקוש שפועלים בשווקים, ואנשים יכנסו לעסקים מורווחים. הבעיה היא לא הרצון של אנשים להיכנס ולמכור לך, אלא הפאקינג רגולציה שנכפת עלינו, שמונעת מאנשים בכלל את ההזדמנות להיכנס לשוק!

      המחיר תמיד נקבע בין שני הצדדים, ברור. אחרת זאת גניבה.
      אז כשאתה מדבר על מחיר הוגן לבקבוק מים, לדוגמא, תחשוב כמה היית משלם עבור ליטר מים כשאתה תקוע באמצע המדבר, לעומת כמה היית משלם כשאתה בבית וממלא כוס מהתמי 4 שלך. אני מתערב איתך שהמחיר שהיית מוכן לשלם שונה משמעותית.
      משמע, מחיר הוא דבר סובייקטיבי, ואף צד שלישי לא יכול לקבוע את המחיר של שום דבר.

      מחק
    8. מולי, אתה סוטה מהנושא וכותב שטויות. מה שכתב לך אנונימי 11:04 מבהיר את העניין ומסביר תמציתית ונכונה. עכשיו אתה סתם נכנס לפינות ומתגונן.

      מחק
    9. אור תפסיק להתגונן מאחורי אחרים. אם יש לך דעה בוא ותסביר אותה. התגובה שלי תאמה לתגובה של האנונימי ואם אתה מאמין שפיספסתי משהו אז בוא ותרחיב. אני מתייחס לעקרונות ולא לדוגמאות תלושות מהמציאות.

      אז מה דעתך אור? איך כלכלה אמיתית עובדת ואיך היא צריכה לפעול? אתה רוצה קומונוזים או חופש בחירה? בוא תסביר את הדעה שלך, תרחיב עליה, תיישם אותה בכל תחומי החיים ונראה אם זה באמת מתאים לך.

      מחק
    10. לא אמרתי שיש מחירים קבועים מראש. יש טווח מסוים של מחיר הוגן בהתאם למקום ולזמן ולעוסק הספציפי, למרות זאת אתה ניסית לגרום לזה להיראות כאילו שאני מדבר על קומוניזם...

      מחק
  4. לדעתי שמוליק גם צודק.
    אם אנחנו רק מסתכלים על המחירים באירופה מול ישראל ואפילו מקזזים מיסים גבוהים
    של הממשלה עדיין הצרכן כאן יותר פראייר כי הוא לא מאמין ברוע.

    אני שנים ראיתי את הסרט "המעניש" על מישהו שנוקם בראשי המאפיה וכד'
    ולמה לנקום זה הגיוני?
    כי רוע לא בא רק ממצב אלא גם מאישיות.
    אם מישהו ניסה לדפוק אותך בעבר,רוב הסיכויים שהוא ינסה לדפוק אותך בעתיד גם
    אם זמנית הוא נחמד אליך.
    זה פסיכולוגיה פשוטה.
    אם מישהו נחמד אליך בעבר רוב הסיכויים שהוא ישאר נחמד אליך בעתיד.

    על ידי התנהגות כזאת אנחנו מדללים דרך ברירה טבעית התנהגות רעה ומתגמלים התנהגות טובה.
    יתכן כי בצורה סמויה אנחנו לא מעונינים לתגמל התנהגות טובה כי היא נתפסת אצלנו כחולשה,
    וכיהודים אנחנו פוחדים להיות חלשים כתוצאה מההיסטוריה.

    השבמחק
  5. זאת הבעיה האמיתית הציבור

    ציטוט מהכתבה
    "ובכן, הבעיה העיקרית היא אתם. כלומר הצרכנים.
    סוד ידוע הוא שלצרכן הישראלי אין עקרונות – אבל ממש, ממש אין. אפס"

    השבמחק
  6. אחח, אין כמו קצת הלקאה עצמית על הבוקר. בגרמניה יש סופרמרקטים שנמצאים אחד ליד השני בדרגות מחירים שונות וכל צרכן מחליט איזו דרגת מחיר ישלם תמורת איזו דרגת שירות.
    וראה זה פלא איך הסופר היוקרתי ביותר אינו ריק ועדיין 30% יותר זול מישראל.

    השבמחק
  7. עם טיפש עם זכרון של דג זהב חסר עקרונות לחלוטין אז למה שלא ינקנקו אותם?

    השבמחק
  8. ובגלל זה בדיוק צריך רגולטור עם יד ברזל שייצור שוק משוכלל על ידי הגבלת הגדולים והחזקים ומתר אפשרות לקטנים לצמוח.
    אנחנו בכספנו ממנים רגולטור כדי שיגן עליינו, ואותו, ברוב המקרים, אנחנו לא מעניינים.

    השבמחק
    תשובות
    1. הפוך ידידי הפוך. היום יש לך שפע של רגולטורים שהם הגורמים לכל המצב הנורא: מכסים, תקנות, מועצת חלב\בשר\ירקות\דבש, איגוד יבואנים וכו'.

      מה שצריך זה לתת לשוק לעשות את שלו. צריך לבטל את כל המכסים ולבעוט בכל המועצות והאיגודים למינהם

      מחק
  9. יש משהו שחלק מהמגיבים פה שוכחים.
    כסף זה כמו תחמושת. החברות האלה הרוויחו טונות של כסף ועכשיו הן יכולות להרשות לעצמם להפסיד בזמן הקצר בעוד המתחרה החדש לא יכול להרשות לעצמו להפסיד יותר מידי. אני ב-10 השנים הקרובות לא אחזור ל-3 הרשתות הגדולות שהיו בסלולר. שיתחילו להשתמש בתחמושת שהן צברו.

    השבמחק
    תשובות
    1. "יכולות להרשות לעצמן להפסיד"? מאיפה אתה מביא את השטויות האלה? אתה לא יודע שיש בני אדם שמקבלים את ההחלטות האלה, ושכולם רוצים להרוויח יותר כסף, ולא פחות?
      אתה שוכח שיש לך אנשים שהם בעלי החברות האלה (שמרוויחות "טונות של כסף"), והם מגיעים בבוקר לעבודה שלהם כדי להרוויח יותר כסף, לא פחות.

      ובמישור הפרקטי, אין שום חברה גדולה שיכולה להשיג מונופול בלי כוח ממשלתי.
      אני בכיף הייתי פותח דוכן גלידה ליד הסופר ומוכר גלידות שאני מייצר בעצמי, במחיר הרבהההה יותר נמוך ממה שיש בסופר (אני מוכר ישירות לצרכן, בלי כל מיני גוזרי קופונים בדרך והובלות שצריך לשלם).
      אבל אני לא יכול לפתוח את הדוכן גלידה הזה. למה? כי יזרקו אותי לכלא אם אני לא עובר את כל התהליך הרגולטורי בשביל זה.

      מחק
    2. מולי, לדעתי הנקודה היא זאת -- אתה מכין גלידות מעולות, ומוכר אותן בחמישה שקלים. הסופר מוכר בעשרים -- וואו! אבל, העלות של גלידה היא, נניח, שני שקלים. אז הסופר יוריד לשלושה שקלים -- מה תעשה אז? אתה הרי לא תעבוד בשביל שקל אחד.
      וכאן הבעיה שמועלית לדעתי, שהצרכן אמור להגיד -- הסופר עשקו אותי, אני קונה אצל מולי, אבל במקום הצרכן יחזור כמו פודל לסופר

      מחק
    3. מולי,
      קראתי את כל התגובות שלך ואני חייב לומר שאתה מאמין לכל השטויות שסיפרו/לימודו אותך.
      הטענה שלי: א' צודק ובגדול!
      הסבר: היום כבר כמעט אין מכולות, האם שמת לב לזה? איך זה קרה?
      אז מה שקרה הוא שהגיעו הסופרים כמו מגה בעיר ושופרסל שלי, בנו מתחם ענק, בתחילה אותו סניף של הסופר עשה מבצעים והוריד את המחירים למחירי ריצפה (מכירה בהפסד), כתוצאה מכך כל האוכלוסייה שגרה באזור הפסיקו לקנות במכולות ועברו לקנות בסופר.
      בגלל שכולם קנו בסופר המכולות פשטו רגל וסגרו את העסק. עכשיו לסופר כבר אין תחרות והוא בלעדי באזור-מונופול אזורי. עכשיו הוא יכול להפקיע מחירים ולכולם לא תהיה ברירה אלא לקנות, כי אין אלטרנטיבה אחרת.
      עכשיו אם אתה חושב שהסופר הפסיד באותה תקופה שבה מכר בהפסד אתה טועה!
      ההסבר לכך הוא שסניף של סופר הוא חלק מצבר סניפים גדול מאוד שכבר פועלים כמעט בבלעדיות באזורים מסוימים ומוכרים במחירים מופקעים. החברה לדוגמא שופרסל יכולה לספוג הפסד של סניף אחד לתקופה כמעט בלתי מוגבלת (עד שכל המתחרים יחוסלו ויפשטו רגל) אח"כ הם יוכלו להפקיע מחירים גם בסניף הזה!
      לסיכום, א' צודק, כי אם התושבים לא היו קונים את המחירים "הזולים" לכאורה (כי המחירים לא ריאליים, הם זולים מידי-מחירי הפסד), אזי המכולות היו נשארות, היתה נשארת התחרות ביניהן והסופר היה מפסיד ולא הופך למונופול אזורי. האשמים הם הצרכנים!

      מחק
    4. לשני האנונימיים (ממה אתם מתביישים? שימו שם),
      הסופר לא יכול להפסיד לתקופה בלתי מוגבלת. ואם יש לו עוד סניפים שעושקים, אז גם שם יפתחו גלידריות.
      ומי אמר שלא משתלם להרוויח שקל על כל גלידה? אם אני מוכר 500 גלידות ביום זה 500 שקל שזה יפה מאוד ליום עבודה. יכול להיות שלך לא משתלם להרוויח שקל, אבל לאריתראי שמנקה רחובות שווה מאוד להרוויח את השקל לגלידה הזה.

      ובואו תנסו לדבוק בעקרונות. אתם מאמינים שהבעיה היא בצרכן שרוצה מחירים זולים? מעולה, אז בואו נעלה את המחירים בהכל לכמה שיותר גבוה, עם רגולציה ממשלתית שתגן על זה. יתרה מכך, בואו נחסל את כל המתחרים הקטנים בכל ענף במדינה, ככה שיהיו רק 2 מונופולים שמכתיבים לנו מה לקנות.
      אה רגע, ניסו את זה כבר בהיסטוריה בהרבה מקומות. זה נקרא קומונוזים. וזה לא עובד.

      לעומת זאת, אם תסתכלו על ארה"ב בתקופה של עד לפני 40 שנה, היא שיגשגה יותר מכל מדינה אחרת. זה בזכות תחרות עזה, וכוח ייצור מאוד גדול. היום ארה"ב במצב הפוך לחלוטין, וקרובה מתמיד לפשיטת רגל.

      אז אם אתם באים לי עם עקרונות מסוימים, בואו תדבקו בהם עד הסוף. שוק חופשי זה השוק היחידי שעובד, וההיסטוריה מוכיחה את זה, ככה שכל הדוגמאות המופרכות שלכם פשוט לא רלוונטיות. מצטער.

      מחק
    5. מולי,
      כנראה לא קראת או לא הבנתי את שכתבתי:
      א) בין המכולות היתה תחרות וזה אגב עוד איכשהו קרוב להיות "שוק חופשי", כשיש סופר אחד-אין שוק חופשי.
      ב) סניף סופר אחד יכול להפסיד לתקופה מספיק ארוכה (אורך נשימה גבוה) בד"כ עניין של מספר חודשים ספורים כדי לחסל את המתחרים, מהסיבה שיש לחברה שמחזיקה בו הכנסות נוספות מסניפים אחרים (את זה אין למכולות - להם אין אורך נשימה כלל).
      נוסף לכך כשאני מתכוון הפסד אני לא מתכוון להפסד פיסי כי הוא עדיין מרוויח ומכסה את הוצאות התפעול שלו פשוט הרווח הנקי לפני מס שלו קטן משמעותית משאר הסניפים האחרים, או במילים אחרות, תוספת הרווח שלו לרווחים המצטברים של החברה - זניחה. וכן סניף כזה יכול לשרוד גם שנתיים.
      ג) שוק חופשי נכון בתאוריה, ולמה בתאוריה? כי הוא מתבסס של מספר מתחרים גדול (אינסופי) בכל ענף ועל --אי התערבות רגולטורית-- חשוב ביותר
      במיוחד בישראל ממשלת ישראל מטילה חסמים עסקיים ומונעת מחברות אחרות ועסקים קטנים ובינוניים להתחרות בגדולים.
      שוק חופשי לא עובד - כי הוא מעולם לא התקיים, בעיקר בגלל התערבות ממשלתית והתערבות הבנקים במתן אשראי (הם יתנו אשראי בלתי מוגבל לחברים שלהם ולא לעסקים הקטנים).
      בישראל - אין שוק חופשי, שכח מזה! אגב, ככה זה גם בארה"ב ובשאר העולם.
      יפה מאוד שלמדת על כל מיני מודלים ועקרונות מאקרו ומיקרו כלכליים, רק שלצערנו הרב המודלים האלה קיימים רק בתאוריה ולא במציאות.
      הרי האם שאלת את עצמך פעם מאיפה יש לשופרסל כסף לפתוח סניפים?
      התשובה, גיוס הון דרך הנפקות אג"ח קונצרני
      הם שאלת את עצמך, מי קונה את האג"ח הקונצרני הזה?
      תשובה, אנחנו, כולנו, הציבור
      איך?
      תשובה, ע"י חברות הפנסיה
      ואיך זה קורה?
      קיימת חברת אחזקות שמחזיקה גם בחברת ביטוח ופנסיה וגם בשופרסל, אז מה הפלא שבעלי הפנסיה באותה חברת ביטוח מושקעים באג"ח של שופרסל?
      אנחנו הצרכנים מממנים עם כספי הפנסיה שלנו את אורך הנשימה של שופרסל, כדי לרסק את התחרות בין המכולות כדי שאח"כ הם יהיו מונופול ויפקיעו מחירים! וזה קורה בכל ענף בישראל. זה לא שוק חופשי וזה לא קומוניסטי, זוהי שחיתות במלא הדרה! שחיתות שמטיבה עם הטייקונים ולא עם העסקים הקטנים.
      ד) צרכנים אוהבים מחירים זולים וזה ברור, אף אחד לא מצפה ממשפחה קשית יום להיות פילנטרופית של בעל המכולת, וזה ברור שיחסי הכוחות וכוח המיקוח מול הספקים אינו זהה בין הסופר והמכולת, אבל עם זאת המצב הזה לא יכול להימשך. אם הצרכנים יתאגדו ויחד יפעלו כמקשה אחת, יש סיכוי לשינוי. כאשר צרכנים ממשיכים להיות ללא חוט שידרה וליפול שוב ושוב במלכודת הדבש שטומנות לנו החברות הגדולת, אנחנו (הצרכנים) אלה שמפסידים בסופו של דבר ולא וחברות הגדולות, למרות שלכאורה בסופו של יום חסכנו קצת כסף, אבל בטווח הארוך הפסדנו הרבה הרבה יותר כסף.

      תחשוב על זה

      מחק
    6. יוגב,

      תודה על התשובה המפורטת.
      לנק' א+ב כבר התייחסתי בתגובות אחרות. אתייחס לג'+ד'

      אז שוק חופשי באמת אין, ואתה קלעת בול כשאמרת שהמונופל הזה ממומן דרך הפנסיות שלנו, שהממשלה אותנו מכריחה אותנו "לחסוך", כי זה "לטובתנו"
      והקרטל של הבנקים ימשיך להתקיים כל עוד יש ממשלה. מה שאני מציע זה להיפטר מהממשלה ולחיות בסביבה של שוק חופשי אמיתי. למה אתה אומר לי שכח מזה? אתה לא מאמין שאפשר לשנות את המערכת הדפוקה שאנחנו חיים בה? כמו שהיא נוצרה ככה היא יכולה גם להיעלם.

      וזה לא שבשוק חופשי אין רגולציה. פשוט אין ממשלה. תחשוב מה זה אם את ה"מיסים" היית יכול לבחור למי אתה רוצה לשלם. תדמיין מצב בו אתה יכול לבחור את הרגולציה שמתאימה לך, ולעזוב אותה בכל עת לטובת רגולציה אחרת. רגולציות שמתחרות אחת בשניה. זה שוק חופשי אמיתי.

      אז אנחנו באמת צריכים להתאגד, אבל לא כדי לשלם בכוח לחנות קטנה כדי לנסות להיפטר מהמונופול תוך כדי שאנחנו דופקים את עצמנו. מה שכמובן לא יעבוד כי זה לא ריאלי. אנחנו כן צריכים להתאגד מול הממשלה ולהבין שהיא רוע קיומי על כולנו. אפילו ביבי מעלים מס. אף אחד לא רוצה באמת את המערכת הדפוקה הזאת, אפילו ראש הממשלה בעצמו. הוא בסה"כ מנצל את המנגנון הקיים, ועל זה אי אפשר לבוא בטענות. ברגע שמספיק אנשים יאמינו באלטרנטיבה, אז יהיה שינוי ויהיה לנו שוק חופשי.

      תחשוב על זה

      מחק
    7. מולי, 500 שקל זה טוב ויפה אבל מי שרוצה להשקיע 20-30 מליון שקל בהקמת סופרמרקט מצפה להחזר על התשואה שלפחות יתחרה במה שהוא יכול לקבל בבנק...

      מחק
  10. מחירי המזון הן דוגמא בלבד. כל דבר, אבל כל דבר שנמכר בישראל יקר בממוצע ב-30% ממחירו באירופה ובוודאי בארה"ב בעוד המשכורות הממוצעות נמוכות בערך באותו שיעור. מדינה שבה רכב שעולה 60,000 ש"ח נחשב לזול היא מדינה אוכלת יושביה וההמונים שמלווים את עצמם לדעת כדי לממן את המחירים הלא שפויים האלה הם אכן חסרי עקרונות ומתנהגים כמו עדר מסומם. צודק כותב המאמר.

    השבמחק
  11. תודה על הפוסט המענין .....

    תרשו לי קצת , להאיר הסיפור של המחירים , מזוית שונה במקצת , הרבה פחות מדומיינת :

    בפועל , השוק מנהל תחרות בלתי הוגנת או בלתי סבירה בין חנויות מכולת שכונתיות לבין רשתות גדולות , ו- בין רשתות גדולות בינן לבין עצמן .

    התפיסה הכללית הינה זו , שמונופולים , או עוצמות עסקיות , גורמות להעלאות מחירים . בפועל , התמונה יותר מורכבת . כלל הוא בניהול עסקים , ככל שהמחזור שלך יותר גדול , ערכי ההון הפוטנציאלים גדולים יותר , ויש לך אפשרויות תמרון פיננסיות טובות יותר , וממילא מירווח גדול יותר להוזלות לצרכן .

    אם אתה מכולת קטנה , תנסה להוריד מחירים , ולהגדיל מחזור , אזי , לא תבזבז גרעפס על השקעות הון בגין כמה אלפי שקלים תוספת למחזור של המכולת , חבל על הזמן והעצבים והסיבוכים שבדבר !! אבל , אם אתה סופרסל , והמחזורים שלך גדולים יותר ( ובגין הורדת מחירים ) אזי – בשביל תוספת של כמה מיליארדים למחזור , שווה לך להשקיע הכסף בערכי הון ( תיק נוסטרו , החזקות צולבות וכו..... ) שיביאו לך השבחה עצומה .

    לכן , יותר גדול , יותר כסף , יותר הוזלה לצרכן !! למכולת שכונתית , בלתי אפשרי כמעט , וקשה ביותר .
    אז איפה הבעיה ( מעבר למכסים , פערי שיווק וכו..... ) הבעיה הינה בתמריץ שיש לרשתות שיווק , למצות את ההוזלות . כאן אנו זקוקים לרגולציה ותחרות ממילא , אבל , הנקודה החשובה להבנה הינה זו :

    קטן יותר , יקר יותר !! גדול יותר , זול יותר !! ולא כפי שמקובל לרוב לחשוב !! ההסתברות להוזלה מגוף גדול ומאורגן , תהא יותר גדולה מאשר קטן ולא מאורגן , וחסר גב פיננסי משמעותי , ובלבד :

    שהרגולטור והשווקים דואגים למצות זאת עם זה הגוף הגדול .

    תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. דיון מרתק. אנסה לתרום טיפונת משלי, כצרכן פרטי. התוודעתי לסופר הגדול "עדן טבע מרקט" במיתחם G בכפר סבא על ידי חברתי הטובה, שהצטרפה למועדון הלקוחות שם כמעט מיד לאחר פתיחתו. היא כלכלנית, חכמה, והלכתי בעקבותיה "על עיוור". אני עשיתי זאת כמה שנים טובות אחריה בשיטת ה"סמוך", ותראו מה קרה לי: זה היה בחודש אוגוסט. קיבלתי המון קופונים ו"הטבות" וכרטיס מגנטי עם הבטחה שזה "מנוי לשנה". התברר, בדיעבד, שה"שנה" הייתה קלנדרית, כלומר: מאוגוסט עד סוף דצמבר פחות מחמישה חודשים ולא 12 חודשים; ה"קופונים" היו של מצרכנים שאני לא משתמשת. אם כבר היה משהו שבכל זאת רציתי, זה היה דגם קטן או גדול יותר מזה שבקופון. "הכל לפי הבר-קוד" הסבירו לי ברצינות תהומית. כדי לקרוא את הבר-קוד הזה הייתי צריכה להשקיע למעלה מ-2000 ש"ח במשקפיים טלסקופיים. נשבעתי, שאני יותר לא נכנסת לשם. אבל אני כן, וקונה בפנצטה רק מוצרים שאין במקום קרוב אחר. מנסים באותה הזדמנות לשכנע אותי שהמנוי "כדאי" לי, שבפרסומת "בעל הבית" מבטיח וכו'. ואז אני מצטטת את א', בתוספת קטנה: אני שונאת שמעליבים לי את האינטליגנציה שלי, גם אם הגעתי אליה בדרך בה לומד כל פראייר מצוי. אותי מרמים רק פעם אחת. אלא מה? פעם אחת למדתי משהו ממישהי שעמדה בתור אחריי ונמאס לה לחכות שעות לוויכוח השיכנוע של הקופאית. "יאללה" הסבירה לי, "תחתמי כבר!". נו, לא הייתה לי ברירה וגיליתי לה שאני "דוקטור", ולדעתי היא לוקה במחלת "האקזמה הצרכנית". היא חיפשה איפה מגרד לה ואז ניחמתי אותה: "אותך ימשיכו לדפוק, כי את נהנית מזה פעמיים, פעם את נהנית לגרד ופעם שנייה - לקטר. ואת לא תתני שייקחו לך את השמחות הקטנות שלך, אה?" שמירת טינה, מבקש א'? הוא צריך היה לראות איזו טינה הייתה בעיניה של הצרכנית הישראלית ההיא, שעושה מה שאומרים לה בפרסומות, כי זה "IN", יעני, היא בסדר-ניקית, ותעזבו אותה מכלכלה או מהיגיון.

      מחק
    2. קטן יותר, יקר יותר?
      אולי לפי המודלים המנותקים של האקדמיה... וגם אם בחלק מהמקרים זה נכון, עליך לזכור שיש מחיר ל"זול". וזה מתקשר לדיון על חוסר בערכים.
      ובין המחירים של זול - חוסר מגוון, שירות ויחס מנוכר, חוסר תחרות, עובדים מנוצלים(שאחד מהם יהיה אולי הילד שלך)

      מחק
    3. אנונימי ...... אלו מודלים מנותקים של האקדמיה ? איך אתה יודע ? ובחלק מהמקרים זה בכלל נכון ? אז אולי בכלל נכון , וכמו כל דבר , משתנה מנסיבה לנסיבה , או כלל וחריגים ?

      אני לא דיברתי על ערכים במופגן , אבל , תמיד חשבתי שהוזלת מחירים הינה ערך כלכלי וחברתי , תקן אותי , בפעם האחרונה שבדקתי . ו

      ואז , איך מורידים ?

      קודם כל מבינים ומגדירים המיכניזם , ואחר כך מתקנים , מכווננים ומכוונים . כאשר אדבר על שירות מנוכר , ועושק עובדים ושאר ירקות מרעין בשין , אז תואיל להתיחס בהתאמה . אבל למגינת ליבך ( אני מניח ) , לא דיברתי כלל וכלל על זה !!

      לתשומת ליבך .....

      מחק
    4. הי פוקסי, סורי על האף טופיק, סתם רציתי לדעת למה אתה רושם כל-כך הרבה נקודות.... ? (אני לא מנסה לפגוע, סתם סקרנות :))

      מחק
    5. אין בעיה , אני לא מבין זאת כניסיון לפגוע בי , זה בסדר !!

      קודם כל , אין הרבה נקודות , שים לב , כי אם ברישא ובסיפא בלבד ( התחלה / סוף ) . בעיקרון אבל , במקרה הנדון של התגובה הספציפית הזו ( יש הרבה תכליות לנקודות דנן ) אזי :

      לא לתת למתוקשר להיבלע ברצף הקריאה , אלא , אתנחתא מתבקשת , במקרה הנוכחי הרי רישא / סיפא של הטקסט , במקרים אחרים , אתנחתא לעיכול הנקרא , הכנסה להמתנה / פוז אינטלקטואלי .

      כמו שתראה בהוראות מחשב , בתיבות דיאלוג , המתן , נקודות ........בטעינה .........

      עכשיו , אשאל אותך כך :

      האם רום אל , שמך האמיתי , או פסאדו שם ?

      תודה

      מחק
    6. חחח, אתה בטח עורך דין או לפחות קשור לעולם זה איך שהוא :)
      טוב, אני שמח ששאלתי כי התשובה שלך מאוד שיעשעה אותי (זה חיובי כמובן, שוב אין כאן נסיון להעליב חלילה).

      בכל מקרה, למרות שעכשיו אני רואה את ההגיון בנקודות, עדיין הייתי מציע לך לחתוך אותם בחצי, כי זה לא כל-כך נוח לקרוא הרבה נקודות (לפחות לי).

      לשאלתך, זהו אינו שימי האמתי :) ברשותך וברשות האנונימיות האינטרנטית, לא אציין מדוע בחרתי בכינוי יפה זה

      מחק
    7. פוקסי, לא בטוח שלגמרי הבנתי את התגובה האחרונה שלך...
      ובכל מקרה מה שאני מנסה להגיד זה שהמחיר לא צריך להיות הערך העליון היחיד כשזה מגיע לצרכנות, זה גם חלק ממה שכותב המאמר מנסה להגיד.

      מחק
    8. אנונימי ....

      לא מבין בדיוק מה לא הבנת בתגובה האחרונה ? אני לא טענתי שהמחיר הינו הערך העליון היחיד , בסך הכל הגבתי על נושא הפוסט, נושא שהיה ממש בלעדי כמעט לפוטס !! משמע - רמת המחירים בשוק הקמעונאי וכו..... . לא נכנסתי לשום סיבוך ערכי , כי אם כן , אזי לא היה נגמר הסיפור .

      מהתגובה האחרונה אגב , הבנת , ואתה גם מבין מכללא , שהורדת מחירים , הינה ערך חברתי כלכלי כשלעצמו . ובזה דנו פה , ובזה אני דנתי בדיוק , איך מורידים מחירים ? בשביל להבין זאת , מגדירים מכניזם תחילה . הכותב הנכבד של הפוסט , לא הגדיר מכניזם , אלא פיתרון באמצעות טינה צרכנית אינטנסיבית , " שומרת אמונים " .

      אני לעומת זאת ( במחילה בכבודו של כותב הפוסט ) " פתחתי מכסה מנוע " תיארתי מיכניזם , והצעתי פיתרון מסתבר .

      כך שלא הבנתי בדיוק מתגובתך , על מה אנו חלוקים בכלל ?

      תודה

      מחק
    9. אנחנו חלוקים על זה שאתה טוען (אלא אם הבנתי לא נכון) שישנה עדיפות מבחינתך לעסקים גדולים כי בפוטנציה הם יכולים להיות זולים יותר מעסקים קטנים. אני טענתי שאולי זה נכון, אבל יש שיקולים נוספים מעבר למחיר...

      מחק
  12. אני דווקא חושב שאותה נקמנות היא פתרון מצויין כדי להביא לתוצאות מהירות יותר בשטח...
    כלומר, עד שישתנו פה המנגנונים המסועפים של מונופולים, מיסוי וכד'.

    זאת דרך מצויינת של האזרח הפשוט/הצרכן הפשוט להשפיע על המציאות דה פאקטו,
    אין ספק שבטווח הקצר הצרכן יאלץ לשלם קצת יותר אבל בטווח הקצת ארוך יותר הוא ילמד שליטה עצמית,
    ואותם רשתות, כמו הסלולריות, יאלצו לרדת על הברכיים ולפתוח פה גדול כדי שאנשים בכלל ישקלו לעבור אליהם....
    צריך ללמוד צרכנות נכונה מהציבור החרדי, הבעיה היא שכמו שא' כתב... אין לנו ערכים.

    בכל אופן, אני אישית נותן ליצר הנקמנות שלי דרור כשזה מגיע לצרכנות...
    וכשאורנג' מתקשרים להציע לי עוד מבצע מדהים.. אני אומר להם בדיוק לאן וכמה עמוק הם יכולים לדחוף אותו.

    השבמחק
  13. חברה תעבירו את הרעיונות הללו במפגשים משפחתיים - זו תורה שבעלפה וזה לא יפורסם בעיתון.
    הגיע הזמן להעיר עוד כמה חברים קרובים!

    גם אני לא מוכן לחזור לחברות הסלולאר הישנות - מי היה מאמין שאנשים שילמו 700 שקלים בחודש וגם 3000 על סלולארי - היה להם נחמד לקרוע אותנו - הגיע הזמן לשנות כיוון.

    גם בסופר לא לקנות אם זה יקר - כעיקרון ולמרות שלא נוח! - הנוחות הזו היא כלוב של זהב.

    גם בקולנוע - 1.5 ליטר קולה עולה 6-10 שקלים, מדוע לקנות חצי ליטר ב 17 שקלים כשבאותו מקום קומה אחת מטה מוכרים ב 7 שקלים?
    ובמקום פופקורן ב 17 שקלים אפשר במבה - הלך טוב מאוד בצבא יעשה את העבודה בקולנוע.

    הסיבה שאשים לא עושים את זה היא שהם מתביישים שיחשבו שהם מסכנים או עניים - תרבות הצריכה מביאה את אלה שאין להם ( טלפון חדש לדוגמה ) להיות פחות מקובלים - מתנים לכם את ההרגלים מקטנות - אתם בתוך העיסה ובוחשים אותכם טוב טוב!

    ברגע שאדם מחליט על בסיס "מה יחשבו עלי" ולא על בסיס "מה טוב לי באמת" הוא פראייר - וזה לא מקרי שהרבה פראיירים נמצאים בארץ הזו - הם לא נולדים ככה הם מיוצרים או מעוצבים כך מקטנות.

    זה הזמן לשנות - ברגע שאתה חושב לא לעשות משהו כי "לא נעים לך" - תתעורר!
    תחליטו לעשות את זה מתוך שליחות ולא צריך להתבייש כי זו בסה"כ שיטה לשלוט בכם ואתם לא חייבים להיכנע! - לא חייבים! ולא שפוטים!

    חלק מלהתעורר זה להסתכל מה באמת נכון.
    "הגיון" כיום הוא תוצאה של השפעה סביבתית ולכן המלחמה האמיתית של האדם מתחילה מבפנים.

    בהצלחה בקרב
    אמיר

    השבמחק
    תשובות
    1. "ברגע שאדם מחליט על בסיס "מה יחשבו עלי" ולא על בסיס "מה טוב לי באמת" הוא פראייר - וזה לא מקרי שהרבה פראיירים נמצאים בארץ הזו - הם לא נולדים ככה הם מיוצרים או מעוצבים כך מקטנות."

      נכון!

      מחק
  14. צריכה להיות צרכנות נקמנית סלקום היתה החברה הזולה בארץ לאחר כ-10 שנים התחילו להעלות מחירים כאשר ליין הפרסום שלהם היה "משפחה" הטבות צרכניות "משהוא קטן וטוב" שום דבר על מחיר שום דבר על איכות הקו איכות השירות... אז כן בהחלט כדאי ורצוי לזכור את זה. כדאי ורצוי לזכור את כל ה-"טעיות" וכל התלונות על חיובי היתר שאורנג' הוליכה בהם עד למועד הרפורמה אם אתם לא זוכרים את זה ובטיפשוטכם אתם רוכשים חבילת הכל כלול ב-75 ש"ח מאחת מהחברות הישנות (זו חבילה שבה בעצם הגלישה מוגבלת ) אבל אתם רוכשים את החבילה הזו כי היא יותר זולה כביכול אז הכותב צודק...

    השבמחק
  15. רק מלקרוא את כל הדיעות אפשר להבין מדוע שום דבר לא ישתנה כאן.

    השבמחק
  16. נו, אז מה הוא רוצה להגיד? שהסופר ימכור בהפסד?
    אם הוא יכול להוזיל ב 30% סימן שהרווח שלו 60%. והוא בסה"כ רוצה להחליף סופר שעושק אותנו בסופר שעושק אותנו קצת פחות, ועוד חושב שאנחנו צריכים להגיד תודה.
    הנה מוח של טייקון...

    השבמחק
  17. הפתרון הוא שקיפות.
    אם במקום לשים רק תג מחיר על המוצר, יהיה חייב המוכר לשים פירוט של המחיר בו הוא קונה את המוצר, המחירים ירדו דראסטית.

    השבמחק
    תשובות
    1. אבל גם תג של ההוצאות: שכירות ארנונה חשמל מים גניבות משכורות מע"מ ועוד *מליון* דברים

      מחק
  18. כן גם אני חושב כך, רק מלקרוא את הדעות אפשר להבין מדוע כלום לא ישתנה, נראה לי שהחמצתם את הנושא. 35 תגובות ומעט מאד בשר

    השבמחק
  19. לכל החברים היקרים שטוענים שכולם פספסו את הנושא...
    אנא מכם, פתחו את עינינו :)

    השבמחק
    תשובות
    1. הם טוענים כך מתוך יאוש.
      הדרך ארוכה זה נכון אבל כל צעד מוסכם בכיוון של שינוי הוא צעד נוסף לעבר המטרה.
      אין כאן טועים יש כאן כאלה שנשבר להם לחכות והם רוצים שינוי - אתמול!

      כמובן שזה בלתי אפשרי להעיר את העם עם פצצה כי כשרע אנשים מתחפרים.
      תנו לשינוי לצמוח לאט - האתר הזה צעיר והשיהויים שהוא מביא הם חסרי תקדים מבחינת המודעות - קצת תקווה אנשים!

      באהבה
      אמיר

      מחק
  20. מאמר יפה ותובנות טובות מאוד לציבור ותודה על כך.
    רק נקודה אחת אני חייב לציין כאן, שלציבור אין אימון גם בסופר החדש, כלומר מחר שכל הצרכנים יהיו כבר נאמנים לו ונוקמים בסופר הישן ?! בעל הסופר כבר ירגיש חופשי לעלות מחירים עד שיבוא מישהו חדש שיפתח סופר חדש וחוזר חלילה וחלילה. כלומר לצבירו אין כבר אימון באף אחד ולכן הוא רואה רק מחירים זולים ולא נקמנות ונאמנות לאחר.

    השבמחק
    תשובות
    1. לציבור אין דעה - לציבור יש טלביזיה.
      והם עושים מה שאומרים להם בדיוק רב.
      כמובן - עם סיבות אחרות לחלוטין למדוע הם באמת עושים את זה.
      אבל השליטה כאן מאוד מדויקת.

      אתה צריך להעריך פחות את ה"ציבור"
      כי הרוב לא ממש חושבים אלא עובדים על אוטומט - אוטומט שהסביבה מפעילה.

      מחק
  21. בתל אביב תפתח בקרוב מאד החנות של הקואופרטיב שלנו.
    למי שרוצה לקנות בחנות שלא חושבת רק על הרווח.

    אהוד

    השבמחק
    תשובות
    1. הטענות של הכותב אינן נכונות והרווח של הקמעונאים הוא צנוע ומהווה פיצוי סביר על השקעה. מסיבה זו לא ברור כיצד תצלח אותה חנות קואופרטיבית, הרי תצטרכו למכור סחורה באותם מחירים כמו בסופרמרקט, או תצטרכו "לרמות", להביא עובדים מתנדבים, להשיג הנחה בארנונה מהעירייה וכן הלאה.

      מחק
    2. או שהבחור עם הקופראטיב יודע משהו שאתה לא יודע
      תחרות זה בריא - שיהיה המון בהצלחה

      מחק
    3. נו, מה הוא יודע?

      תן לי לנחש, אתה ממלא פיך מים. לדבר זה זול.

      מחק
    4. מה שבטוח, דנטה, שאתה לא יודע... ומכיוון שאתה כלכך משוכנע בצדקת עמדתך - אתה גם לא תטרח לבדוק בחנות החדשה.
      דרך אחת היא למשל למכור מוצרים של חברות קטנות ומשקים משפחתיים, כאלו/ה שהרשתות הגדולות לא מכניסות בכלל את המוצרים שלהם למדף. המוצרים שלהם זולים יותר מאלה של יצרנים מונופוליסטים כמו שטראוס ותנובה, אבל לרשתות השיווק אין אינטרס להציג אותם לציבור.
      (אנונימי חדש באתר)

      מחק
  22. וזה בדיוק העניין:
    "אם היינו צרכנים נבונים (ומאוגדים), לא היינו אומרים לעצמנו שהחברות הישנות זולות יותר ושזה בסדר לחזור אליהן. מה שהיינו צריכים להגיד לעצמנו הוא: "אני לא מאמין שהם עכשיו מוכרים בתשעים ותשעה שקלים. הם רימו אותי במאות שקלים בעשר השנים האחרונות, ועכשיו פתאום הם נזכרו שהם יכולים למכור גם בתשעים ותשעה – ועדיין להרוויח. אליהם אני לא חוזר, גם אם הם יציעו בחינם!"

    השבמחק
  23. הפתרון הוא לא בהכרח נקמנות , הפתרון הוא לקנות בסופרים רק כאשר הם עושים מבצעים ולקנות בכמויות, חצי שנה קדימה. ברגע שרשתות יראו שהן עושות מלא כסף במבצעים הן יעשו יותר מבצעים, מה שבסופו של דבר יאט את עליית המחירים.

    מוצרים שאי אפשר לקנות בכמויות בגלל תאריך תפוגה קצר מוצרי בשר,חלב וירקות, לא לקנות בסופרים אלה בחנויות קטנות שם ניתן להשיג בדרך כלל מחירים טובים יותר.

    השבמחק
  24. אז מה הבעיה להתאגד ולפעול כל פעם נגד גוף אחר
    למשל כולם מניידים מסלקום

    הבעיה שלישראלי הממוצא לא אכפת כל עוד לא זה לא דופק בדלתו

    השבמחק
  25. בראשל"צ נפתח סופר חדש וזול שנתן בשיניים לטיב טעם ושופרסל, אבל אחרי כמה חודשי פעילות מתיישר איתם במחיר ולא הם איתו... אז למה לי להישאר בו ולא לחזור לשופרסל???

    אני לא מחפש נקמנות
    אני לא מחפש כחול לבן וציונות
    אני מחפש מחיר זול (וזול זה לא מילה גסה) למשפחה שלי.
    חנן

    השבמחק
    תשובות
    1. "כחול לבן" זה ניסיון להכריח אותך לעשות משהו שאתה לא רוצה, כאשר אין סיבה הגיונית שתעשה זאת.

      כל פעם שמישהו מנפנף לי בפנים עם מונחים כמו כחול לבן או ציונות זה תמיד מלווה בדרישה שאני אתן מכספי או זמני ללא תמורה הולמת. אף פעם לא נתקלתי במצב הפוך

      מחק
  26. 14:35"לא לקנות בסופרים אלה בחנויות קטנות שם ניתן להשיג בדרך כלל מחירים טובים יותר".
    חנויות קטנות = גזלנים.
    לדעתי מגורים במרחק סביר מרמי לוי או רשת דומה היא שיקול מרכזי.

    השבמחק
  27. לא מבין שום כלום ממה שמקשקשים פה.
    אם שני סופרים מתחרים אחד בשני ומורידים מחירים למה שזה יזיק לצרכן? מה ההבדל בין זה לבין חברות טלפונים או חנויות מכל סוג שונה?
    עוד מעט יציעו לפתוח סופרים קהילתיים שהרווח ילך לקהילה או לא יהיה רווח כלל.

    השבמחק
  28. אני לא רואה איך תהיה דרך קלה לפתור את העניין.
    מטרת הסופר מרקט היא רווח. לא טובת הקהילה, או למכור במחיר הוגן או לשרת את הצרכנים. רווח.
    לא רק הוא, העסק הזה מתקיים בסביבה עסקית שרווח הוא בראש הרשימה.
    מתוך זה נגזרים אי השקיפות, התחרות, מרווחי הרווח הגדולים וכל שאר הדברים הפוגעים בנו הצרכנים.
    אז מה הפלא? אם נמצא פתרון כלשהו מעבר לשינוי המהות העסקית, הוא יהיה רק זמני, כי מהר מאד העסק ינסה בכל כוחו למצוא פתרון אחר אל עבר יעודו - עוד רווח.
    הגיע הזמן לשנות את השפה שלנו ולזרוק לפח מילים כמו עסק, צרכנים, מחירים, מכירה וכו'. או לתת לאותן מלים משמעות והקשר אחרים. אם היינו מתגמלים אנשים הרוצים לעבוד בלספק לנו מוצרי מזון וכו', ולעשות לביתם בכבוד, בהוגנות, כל זה לא היה מתרחש. בשורה תחתונה, כולם אנשים. לי לא נעים בחברה המתנהלת כך, ביודעי שעושים עליי קופה ולמעשה אני איני נחשב במשוואה. הבעיה היא תרבותית ולא כלכלית.
    לכן כדי לשנות, יש מחיר שצריך "לשלם". לא צרכנים, ולא נקמנות. אנשים שלא מתפשרים על הערכים שלהם, שסוחרים עם אנשים אחרים ומוודאים הוגנות. זה תהליך, זה מאתגר אך רק שם ימצאו הפתרונות האמיתיים.

    השבמחק
  29. חברים יקרים

    אני כמו רבים ממכם מאמין ב"נקמנות" הצרכן
    הדוגמא לכך היא שעזבתי את אורנג' לטובת גולן טלקום ואני מאושר כבר למעלה משנה למרות שבכל מהתקופה שילמתי יותר מאשר הציעו לי באורנג'
    האמונה שלי היא שהצרכן חייב להשתמש יותר בזכרון
    אסור לנו לשכוח את שהיה, אם הצרכן שעזב את חברות הסלולר הגדולות לטובת גולן טלקום יחזור אליהן כתוצאה מהורדה של המחירים שלהם יקרו 2 דברים:
    1. גולן טלקום יתקשו להתקיים ואולי אף יפסיקו מלהתקיים
    2. חברות הסלולר הותיקות יתכילו לאט לאט להעלות מחירים
    *חשוב לי לציין של החברות משתמשות כדוגמא בלבד והכוונה היא לכלל החברות במשק

    אנא ממכם הפיצו את הדרך, המהפכה תתחיל מלמטה, מהמועט שאכפת לו ושמבין
    אסור לנו לאבד תקווה ולהאמין שאין מה לעשות

    תומר

    השבמחק
  30. אני לא מסכים עם הגישה שלך.

    תפקידן של חברות הוא למקסם את ריווחיהן עבור בעלי המניות שלהן.
    התחרות החופשית היא זו שאמורה להגביל אותן.

    הבעיה היא המדינה שיוצרת קרטלים
    באמצעות פיקוח
    ובכך עושקת את הצרכנים פעמיים:
    פעם אחת כי הפיקוח מפחית את התחרות ומעלה מחירים
    ופעם שנייה כי הפיקוח עצמו עולה כסף.

    השבמחק
  31. נקמנות צרכנית שהרבה תגובות סולדות ממנה לא "ה"-פתרון אבל בהחלט תוספת מבורכת.
    חנויות בחו"ל מאוד זהירות עם היחס ללקוח ותמיד מנסות לפצות, פשוט כי הן יודעות שמספר פאשלות ולא רק יאבדו את הלקוח הנפגע אלא הרבה אנשים אחרים לא יתקרבו אליהן.
    איך העניין עובד בארץ? כל החנויות הגדולות פשוט שמות ז וכך לצרכן אין מה לבחור את האמינה והשירותית, כי פשוט אין כזאת! קנית מוצר יקר שנשבר? יעבירו אותך גיהנום עד שתקבל תיקון חאפרי שיחזיק קצת זמן ובדרך ידפוק עוד כמה דברים תקינים. חיכית לטכנאי שבמקרה הטוב לא מגיע בזמן ובמקרה הרע לא מגיע בכלל וגורם להפסיד עוד יום עבודה? נו כולם ככה..
    בלי שנאלץ בוסים מלמעלה להבין שכוח צרכן יחיד מתבטא ביותר מצרכן בודד לא יתחילו להילחם על הצרכן הבודד. הדבר נכון אגב גם בפוליטיקה, אבל זה כבר דיון אחר.

    אני אישית לא מתקרב לחברות אפ"ס בסלולר לא משנה גם אם יתנו בחינם. לא קונה תנובה עוד לפני מחאת הקוטג' כי הרבה ידיעות על מוצרים פגומים קשורים בה או בחברות בת שלה. זוכר מאוד לרעה את העמלות המופרכות של בנק הפועלים ויחס מזלזל של נציגת שירות ומנהל שאמר שהם לא חייבים אותי.. תגרמו להם להפסיד לקוחות באופן קבוע ותראו אותם מתיישרים מהר מאוד מחוסר ברירה.

    השבמחק
  32. בקימונעות אני מבין (קימונעי גדול בעברי), וגם בצרכנות (כצרכן עירני), וגם בהתייחסות ללקוח.
    א) בחו"ל מפצים את הלקוח / מחליפים לו את המוצר, משום שעלות החזקת אנשי שרות / מנהלים שהלקוח יטריד אותם, היא גבוהה לאין ערוך לעומת פיצוי כספי או החלפת המוצר. בקצרה - קח מוצר חליפי ותעוף לי מהעיניים.
    כך זה בחו"ל. בארץ ישראל דואגים הרבה, הרבה מעבר למה שהלקוח ראוי לו, שהלקוח יהיה מרוצה, כי הלקוח הוא צרכן צרחן. תנסו לרכוש מכשיר משוכלל (סמארטפון / טלויזיה / מחשב / מדפסת / מערכת סאונד וכד'), ותבדקו את המהירות שתתקשרו למוקד התמיכה כדי לקבל הסבר על התפעול, במקום לקרוא את המדריך למשתמש. אינני מדבר על מקרים בהם המדריך למשתמש כתוב על דף בגודל של 1 מ"מ על 1 מ"מ, אלא מדריך מפורט ומאויר עם דוגמאות למכביר.
    הלקוח הישראלי פשוט לא רוצה לעשות כלום בעצמו, אלא שיעשו הכל, אבל הכל, בשבילו. אין זה פלא שהחברות מזלזלות בו. לא משום שהוא אינו ראוי ליחס טוב יותר, אלא משום שהוא מזלזל בעצמו.

    ב) נניח שעד היום רכשתי מוצר כלשהו אצל ראובן, במחיר של 15 ש"ח ליחידה.
    היום שמעון הקים עסק מתחרה שנמצא דלת ליד, ומוכר את אותו המוצר במחיר של 13 ש"ח ליחידה.
    כמובן שאתחיל לקנות אצל שמעון, ולא בגלל שראובן עד היום הרויח בגללי רוח מופקע, אלא משום ששמעון פשוט יותר זול.
    אין זה מענייני מדוע שמעון יותר זול (תחרות / מבצע היכרות / מחיר זול ליחידה ברכישת כמות גדולה של יחידות וכו'). עינייני הוא ששמעון כרגע יותר זול, והכסף שלי חשוב לי.
    אם ראובן יוריד את מחיר המוצר ל 12 ש"ח ליחידה, ללא תגובה מתאימה של שמעון, כמובן שאחזור לרכוש אצל ראובן, משום שהכסף שלי חשוב לי, והנקמה בראובן או בשמעון אינה רלוונטית לצורך/רצון שלי לרכוש את המוצר.
    שכחתי להבהיר - הזמן שלי הרבה יותר חשוב מהעיסוק (הטפשי לדעתי) ביצר הנקמה.

    ג) אם קימעונאי א' מוכר לי מוצר/שרות במחיר X, וקימונעי ב' מוכר לי את אותו מוצר/שרות במעט יותר, אבל השרות שלו טוב הרבה יותר משל הראשון, הרי שאני משלם על ערך מוסף של השרות. אולי אני מעדיף לשלם עוד כמה ש"ח ולקבל שרות טוב יותר?
    לייחס לי כצרכן העדפה של נקמנות על פני העדפה של שרות טוב יותר - זהו זלזול בי כאדם סביר בר דעת. קימעונאי שיזלזל בי כך - לא יראה אותי, משום שהוא נותן לי שרות גרוע, ולא מעניין אותי עד כמה הוא יותר זול מהמתחרים שלו.

    השבמחק
  33. ובדיוק בגלל זה אני נשאר אצל גולן טלקום, גם אם יש לפעמים ניתוקים וגם אם המתחרה מציע עכשיו ב 5 שח פחות.
    אם גולן יפול אז כל המחירים יעלו חזרה

    השבמחק
  34. וזה לא צרכנות נקמנית אלא צרכנות אידיאולוגית

    השבמחק
    תשובות
    1. לתגמל את מי ששבר את השוק ולהעניש את החזירים, גם אם כבר חזרו בהם מחזירותם.

      מחק
    2. הם לא חזרו בגורנישט, נעלצו להתאים את עצמם והפלא ופלא, לאחר כל האיומים שמה שזול לא יעבוד עדיין אנשים מדברים בסלולר. בגלל זה גם מצחיק לקרוא איומים של קבלנים שלא יבנו אם המחירים ירדו, ובעצם על כל חברת ענק שלא תתפקד כראוי ללא רשיון לגנוב. אחרת מה הם יעשו, ילכו לחתום בלשכה?

      מחק
  35. מעניין איפה קיימים סופרים שמוכרים ב-30% זול יותר מהרשתות הגדולות. הייתי שמח למצוא סופר כזה.
    לפי מה שאני מכיר הם מוכרים ב-5% - 10% יותר מהרשתות הגדולות.
    חלקם גם מצליחים לשרוד במחירים האלו.

    galgal21

    השבמחק
  36. ל-galgal21
    נסה את "אושר עד". מקווה שזה נמצא בסביבתך.
    יש שם מוצרים מסוימים במחירים שלא יאמנו. ע"ע מחירי הסלולר לפני ואחרי התחרות.
    יש שם גם הזדמנות להכיר יצרנים קטנים עם מוצרים איכותיים במחירים שפויים שלא תפגוש אצל הרשתות הממותגות.

    אנונימית

    השבמחק
  37. בהמשך אני רוצה להעיר.
    קוראי אתר זה מן הסתם יש להם מודעות צרכנית גבוהה מהממוצע וגם ידע כלכלי גבוהה ממוצע האוכלוסיה.
    רציתי לשאול כמה מיכם העבירו את חשבון הבנק שלהם לבנק אגוד?
    הבנקים עשקו ועושקים אותנו חדשות לבקרים, והנה בא בנק שמציע ההפך. נכון, פטור מעמלות אפשר להשיג כמעט אצל כל הבנקים, אבל ריבית על יתרת העו"ש 3% ו 0% על יתרת חובה. מי נותן?
    ובכל זאת לא עומדים בתור לפתוח חשבון בבנק אגוד.
    דרך אגב התנאים הם לשלוש שנים ולא לשנה אחת כמו בשאר הבנקים. ששם אחרי שנה צריך עוד פעם לנהל משא ומתן.
    אז אני חוזר על שאלתי בפתיח, כמה מקוראי האתר הזה עברו לבנק אגוד?
    והנה לכם התשובה בדיוק כמו במאמר שפורסם, למה המחירים לא ירדו.
    פשוט כי אנחנו פראירים. (אני עברתי לאגוד, אבל בטוח אני פריאר בפן אחר של צרכנות...למשל הוט)

    משה

    השבמחק
    תשובות
    1. משה,

      תקרא את האותיות הקטנות גם:
      http://www.unionbank.co.il/1170-he/UnionBank.aspx

      לא בא לי להוציא 2K על אשראי כל חודש בשביל כמה שקלים עלובים בריבית שאני מממן בעצמי דרך העמלות.
      את המערכת הבנקאית אי אפשר לעקוץ. אפשר רק להפיל אותה.

      מחק
    2. גונבים אותנו בכל תחום ותחום , לכן תיקנו רק מה שצריך אם תהיה ירידה חדה בצריכה של האזרחים כ ל המחירים יירדו , אני לא נכנס לקניונים במשך שנתיים .... מה שיש מספיק מעל ומעבר ! אם תשוו את הצרכן הישראלי וצרכן הארופאי ת ב י נ ו למה גונבים אותנו פה . מנופולים /שמונופולים ה פ ת ר ו ן הוא להכות בהם דרך הכיס .

      מחק
  38. אנחנו עברנו לגולן טלקום ולא עברנו להוט כשהם הציעו יותר זול כי הם דופקים את כולם במחירי כבלים..
    הלא פראייר הישראלי הממוצע הוא הפראייר הכי גדול בעולם.

    השבמחק