יום שלישי, 24 ביולי 2012

בית המשפט העליון בדרא"פ התבקש להכריע האם המערכת הבנקאית היא ההונאה הגדולה בהיסטוריה

תשכחו ממידוף או מפונזי , ארבעת הבנקים הגדולים בדרום אפריקה והבנק המרכזי שלה נתבעים עתה על ידי ארגון ללא מטרות רווח בשם NewERA.
האשמה: השיטה בה המערכת הבנקאית עובדת היא הונאה נגד כל האזרחים ומנוגדת לחוקה. מדובר אגב, באותה שיטה הקיימת גם בארץ ומונהגת על ידי בנק ישראל והבנקים המסחריים כאן.



בתביעה שהוגשה לבית המשפט נכתב כי מערכת ההלוואות והאשראי של הבנקים היא "לא הוגנת, משרתת רק את הבנקים ,מונופוליסטית, מערכת שיוצרת מחסור בנכסים, גורמת לירידת ערך המטבע ונגועה בהתנהגות בילתי הולמת"

סקוט קולין ,מנהל NewERA טוען כי מטרת התביעה  היא לא כספית. הוא דורש כי בית המשפט ידחה כל פעולה בין הבנקים ללקוחותיו עד שתפתח חקירה מקיפה בנוגע למערכת הבנקאית.
נכון לעכשיו , רוב הבנקים אישרו את הזימון למשפט ונערכים לקראת הגנה בנושא.

החלק העיקרי בתביעה יוצא נגד השיטה המוניטרית הזהה לזו הקיימת גם פה בישראל. התובעים יוצאים נגד כך, שבכל רגע נתון הבנקים משאירים רק חלק קטן מפקדונות הלקוחות שלהם זמינים למשיכה. דבר שעלול לגרום לכך שהבנק לא יוכל לשלם ללקוח שלו את כספו, אם למעלה מכמה אחוזים מלקוחותיו ירצה לפדות את הכסף שלו בו זמנית.
בנוסף, בכל פעם שהבנק מלווה כספים הוא מייצר כסף שלא באמת קיים אצלו .בניגוד למה שחושבים אין לו כסף שקיים בכספות שהוא מעביר הלאה. הבנק פשוט מזין בחשבון הלווה במחשב מספר שמיצג את גודל ההלוואה שניתנת לו וכל זה על בסיס ובגיבוי של כלום. דבר שמוביל בסופו של דבר את כל המערכת הזו לאינפלצה , משברים והתרסקויות.

חלק אחר בתביעה מדבר על כך שהבנק עוטף את ההלוואות שנתן בעזרת כל מיני כלים פיננסיים ,מהסוג שהביא לקריסת המערכת הבנקאית ב2008 ובכך מסכן את הציבור.

הארגון גם מוחה על כך שאין שקיפות היום לגבי פעולות הבנק או לגבי הנעלם הגדול שהוא מה באמת עושה הבנק עם הפקדונות שלנו.
בנוסף דורשים התובעים לקיים מערכת שקופה שעקרונותיה יהיו לוודא שהסיכונים והטעויות שעושה המערכת הבנקאית לא יגולגלו שלא לצורך וללא תנאי על הלקוח כך שיגרמו לו לאיבוד הנכסים ,ההשקעות או ערך הכסף שלו.
.
צפו בראיון מרתק שנערך בCNBC עם מייקל טלינגר ,סופר וחוקר, לגבי מה עומד מאחורי התביעה שהוגשה:


מקור: moneyweb

46 תגובות:

  1. שלום ערן ראיתי שאתה כותב שלדעתך השיטה המוניטרית היא כסף אחר שלא מבוסס בכלום(אבל לא חוב) , לדעתי כסף חייב להיות מבוסס ערך (לאו דווקא זהב), וזאת כדי למנוע מניפולציות בכסף .

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום דוד,
      אני מעולם לא כתבתי שכסף צריך להיות מבוסס על כלום -להיפך אני כל הזמן יוצא נגד זה. הכסף שאני מציע פה (וזו לא המצאה שלי) כפתרון הוא כסף מבוסס על צמיחה ,שעות עבודה ,ייצור,סחורות או כל פרמטר שיצמיד את הכסף להתפתחות הכלכלה. היום קצב הגדילה בכמות הכסף מנותק לגמרי מצמיחת הכלכלה מה שיוצר מצב אבסורדי ועולם מעוות בו הצמיחה צריכה להדביק את כמות הכסף במקום שיהיה הפוך.

      ערן

      מחק
    2. מבוסס על צמיחה לפי איזה מכפיל ?

      מחק
    3. כי צמיחה זה עסק דינמי אז אף פעם אין בדיוק

      מחק
    4. חשוב להפריד בין כמה דברים. יש את כל נושא של יחס לימות ההון ותפעול השיטה המוניטרית המרחיבה, שזה נושא בעיתי בני עצמו. ויש את תאוות הבצע של הבנקאים, חוסר השקיפות, מכשירים פיננסים מסובכים שגובלים בעבירה על החוק שלא נדבר על מוסריות בתפקידם. בנוסף לכל אלו יש את מע' בית המשפט שגם נשלטת ע"י בעלי ההון וקרי ע"י הבנקאים שידאגו להסיט את השיח הציבורי מהם והלאה.
      ללא ההתנהלות המחפירה של הבנקאים ובעלי ההון (לעיתים אלו אותם אנשים) לא בטוח שיחס כמות הכסף לכמות התוצר היה כ"כ מטריד.
      בקיצור, זה שהמודעות עולה זה מצוין. אבל המצב יהיה הרבה יותר רע לפני שיהיה טוב.

      מחק
  2. רק זה חסר לנו25 ביולי 2012 בשעה 1:06

    בדקת פעם על מה מבוססת מערכת המשפט ?

    השבמחק
    תשובות
    1. אני חושב שמבלי להכנס לעל מה ואיך מבוססת מערכת המשפט ,התביעה במקרה זה כבר ניצחה בכך שהעלתה את המודעות לבעיה של השיטה המוניטרית שלא היתה זוכה כנראה אף פעם לקבל במה ברשת כמו CNBC או פרסום כמו שהחבר'ה שם עשו לה. מהבחינה הזו אף שופט לא יקח מהם את ההישג הזה.

      ערן

      מחק
    2. אז תחליף בנקאים בשופטים וזה יפתור לך את הבעיות ?

      מחק
    3. אך אחד לא יפתור לך את הבעיות שלך אם אתה לא תפתור אותם בעצמך. בשביל זה לא צריך להחליף אף אחד -לא שופט בבנקאי ולא בנקאי בשופט- צריך להעלות את המודעות לבעיה כפי שלמשל החבר'ה מדרא"פ עשו והאמן לי כשתהיה מאסה מספיק גדולה שתבין את הבעיה -יהיה גם כוח ולחץ מספיק גדול כדי לפתור אותה.

      ערן

      מחק
    4. ערן,
      אני רואה שהתחלת לצנזר תגובות.

      לפני שעה הייתה תגובה של "רופא מומחה" לאנונימי ועכשיו היא נמחקה.

      כקורא של האתר אשמח להסבר ממך.

      מחק
    5. יאיר,
      לא היה בתגובות שום דבר חוץ משורה של חילופי דברים,העלבות והאשמות בין שני צדדים שאפילו אני לא יודע מי הם. זה לא כיבד את המגיבים, את הקוראים ואת הדיון פה.

      אמרתי בעבר שפגיעה בקוראים או במגיבים והעלבתם לא מקובלת פה ולא משנה מה דעתם ומי התחיל.
      מטרת התגובות היא לקיים דיון ענייני ומכובד שבו הצדדים מכבדים אחד את השני בלי קשר לדעותיהם.

      ערן

      מחק
    6. אז למה את התגובות המתלהמות של אנונימי לא צנזרת?

      מחק
  3. ולמה שאאמין לך25 ביולי 2012 בשעה 1:59

    מה זה פה עסק דתי ?

    השבמחק
  4. Publicity stunt.
    The fact that the media gave him exposure is not smth. to be happy about but concerned, as NOTHING is put out in public unless the NWO gang wish it .
    My opinion, of course I could be wrong.
    - Eran

    השבמחק
    תשובות
    1. הסיבה שנתנו לו במה מעניינת, אבל מה שחשוב שנתנו לו במה, וחשפו את העניין לעוד מאות אלפים ואולי מיליונים.
      NWO הם לא בהכרח מה שחשבנו, אני לא אומר שהמטרות שלהם היו טובות (כפי שרובנו תופסים טוב), אני רק אומר שהעניין יכול להיות מורכב הרבה יותר.
      מעבר לזה, אני מציע לבדוק את המחקרים של מייקל טלינג'ר מבחינתי הם מדהימים.

      ע'

      מחק
  5. אני מקווה שבדרא"פ אכן יתחילו להוציא את הגחלים החוצה.
    אנחנו חייבים להתעורר ולעורר את הציבור העייף.
    אנחנו חייבים לחדור לתקשורת עם המידע רק בתקשורת יכולה להעורר את הציבור.
    אפילו פרסום בעתונות.
    ערן אם תפתח חשבון תרומות למען פרסום בעתונות לציבור זה יתחיל לגלגל את המידע הכה חיוני הזה אל הציבור.
    אבי ג

    השבמחק
    תשובות
    1. ועל שם מי יהיה החשבון?

      ע'

      מחק
    2. מה זה משנה על שם מי העיקר שיהיה ברזרבה חלקית ובע"מ אחרי זה כבר ידאגו בכנסת לכיסוי הגרעונות של המפלגות כמו שהם עושים תמיד

      מחק
  6. הראיון מ- CNBC מצוין (קצת ארוך) אבל עדיין מצוין.
    למרות שמשפטית רוב הסיכויים שלתביעה אין ממש סיכוי, זה די מדהים איך המשברים הכלכליים האחרונים בעולם גורמים ליותר ויותר אנשים לתהות על פשר השיטה שמונהגת פחות ממאה שנים (1913).

    השבמחק
    תשובות
    1. לא נכון בכלל. השיטה הונהגה באירופה כבר מהמאה ה-15

      מחק
    2. אתה טועה ומטעה.

      באירופה התחילה השיטה של רזרבה חלקית במאה ה-16 בבנק שבדי.
      לאחר מכן זה עבר גם לאיטליה, הולנד ומקומות נוספים.
      עם זאת, התבססות השיטה לקחה זמן וזה לא קרה בתקופה קצרה.
      בנוסף, כל אותה תקופה, הרזרבה הייתה צמודה לזהב, וכן היא הייתה ביחס גבוה קרי 1:2 או 1:3 (ולא 1:40 כפי שקורה היום).

      הרעיון של בנק מרכזי שמנפיק כסך חוב נוצר רק ב-1913 בארה"ב וגם לרעיון הזה לקח זמן להתבסס במקומות אחרים.

      גם לאחר הקמת בנק מרכזי העוגן היה זהב.

      רק בסוף שנות ה- 80 נותק הקשר בין הדולר לזהב וכיון שהדולר הפך אחרי מלחמת העולם השניה למטבע העיקרי וכל המטבעות האחרים נקבעו מולו, בפועל כל המטבעות נותקו מערכם בזהב.

      ראה בפירוט ספרו בעברית של ההיסטוריון הכלכלי פרופסור ניאל פרגוסון.
      מומלץ.

      כך שאנחנו נמצאים בשיטה כלכלית חדשה ביותר. הרף עין במסגרת ההיסטוריה האנושית.

      מחק
    3. ואתה קשקשן ומקשקש. עשית סלט ממש לא ראוי לאכילה מהכל.
      השיטה היא רזרבה חלקית כלומר כסף מבוסס חוב
      כשהרזרבה היא חלקית אז לא משנה כמה היא חלקית כי איך שלא יהיה מדובר בהנפקה בנקאית של כסף מבוסס חוב
      ברזרבה חלקית לא ממש משנה מה העוגן כמו שערן כתב פה למעלה בתגובות
      ולכן סתם עשית סלט גרוע מהכל
      מדובר בשיטה שנוהגת באירופה כבר מהמאה ה-15
      וכנראה תמיד זו הייתה השיטה
      כי מי בדיוק פיקח על הרזרבה לפני כן ?

      מחק
    4. סגנון:
      "טועה ומטעה" = תגובה לגופו של עניין.
      "קשקשן ומקשקש" = השתלחות לא עניינית.

      לגבי התיארוך:
      אין לפני את הספר של פרגוסון. אבל אם זה המאה ה-15 או ה-16, זאת לא הנקודה העיקרית.

      נושא הזהב:
      רלוונטי ביותר כיון שהוא מנע הדפסת כסף ללא הגבלה.
      [לא שאני בעד הצמדה לזהב. אני נגד הצמדה לזהב]

      בנק מרכזי:
      באירופה לא היה מי שפיקח על הרזרבה עד הקמת המדינה המודרנית.
      בארה"ב לא היה פיקוח עד הקמת הבנק המרכזי.
      באת לבקש את הכסף שלך בבנק ואם לא היה אז הבנק פשט את הרגל.
      באירופה של ימי הביניים ואחריה היו מענישים את בעל הבית על-כך. זה איסור פלילי והיו אוסרים אנשים בבית סוהר על-כך.
      [מבלי לשכוח שהחוק והלווה (שלקח את החוב) היו לרוב אותו אחד –המלך. בתי המלוכה לוו יותר משאר האנשים]
      בארה"ב, לאחר הקמתה, זה היה פרוצדורה של פשיטת רגל בלבד.

      תמונה כוללת:
      אפשר להסתכל על כל דבר כהבדל כמותי בלבד.
      גם איכות היא הרבה כמות.
      אבל אם תחבר את המינוף הנמוך (יחס רזרבה של 1:3), את ההצמדה לזהב, את העובדה שלא היה "מלווה של מפלט אחרון" בצורת בנק מרכזי, תבין שהשיטה אז הייתה אחרת מהיום.

      מסקנה:
      השיטה הכלכלית שאנחנו נוהגים בה היא חדשה גם אם אז היה כסף מבוסס חוב.

      מחק
    5. סגנון : כי אתה כמובן קבעת (רגע של עברית : טעות והטעיה=לגופו של עניין\טועה ומטעה=לגופו של הדובר=השתלחות)...

      לגבי התיארוך : אז גגל לויקיפדיה.

      נושא הזהב : איך בדיוק ? אולי כדאי גם שתנסה להבין קצת על מה אתה מדבר ?!

      בנק מרכזי : הרבה מלל במקום לומר צדקת, נכון. מעניין למה ?

      תמונה כוללת : אי אפשר להסתכל על כל דבר כהבדל כמותי בלבד. ואיכות אינה הרבה כמות. כי אחרת הדפסות בלתי פוסקות של כמויות שטרות נייר חסרי ערך תייצר איכות\ערך... אחרי זה אל תתפלא על התואר קשקשן...בדיוק כמו שהתוצאה אינה "שיטה חדשה".

      מסקנה : אינך יודע על מה אתה מדבר. אבל זה כמובן לא מפריע לך לדבר. ובעברית קוראים לזה קישקוש, קשקשנות, קשקשן.

      מחק
  7. הראיון מעניין ואני באמת מקווה שיעלה מודעות אצל אנשים.
    הבעיה שמייקל נתפס כתמהוני מוזר - האתר של מייקל טלינגר נראה כמו אתר קונספירציות סטנדרטי - עב"מים וכו:
    http://www.michaeltellinger.com/index.php

    אדם

    השבמחק
    תשובות
    1. מעניין באמת למה הוא נחשב תמהוני... אולי כי הוא מדבר על דברים שהוא לא מבין בהםץ כמו רוב הכותבים בבלוג הזה. מביך.

      מחק
  8. צריך להפגין נגד השיטה מתחת לבית של דמויות מפתח בבנקאות הישראלית. לאמלל אותם כמו שעשו לזהבית כהן. זה יגרור פרסום ומודעות גדולה יותר מכל עיתון.

    אודי

    השבמחק
    תשובות
    1. מזה צריך? מי זה? אני מעוניין לפגוש את אותו מר צריך.

      דיבורים כמו חול ואין מה לאכול.

      מחק
    2. אדון "דני ואס", ל"מר צריך" יש שם: אהוד פלד. כך הוא חתם. והוא מציע משהו נכון מאד ונבון מאד: להפגין "מתחת לבית" של הקלוצים - כינוי קיבוצי קליט, עם כוונות טובות ומחמיאות, המתייחס לכל מי ששואב מזולתו את משאבי חייו. אצל "הרי פוטר" קראו להם "סוהרסנים" - הגורמים לכך שלך אין מה לאכול, כפי שאתה כותב. וגם לאחרים אין מה לאכול. הפגנה מתחת לבית היא סוג של תיאטרון ריאליטי שמושך תקשורת. התקשורת מבינה היום רק "ריאליטי" תיאטראלי, אבל היא משפיעה על הקלוצים (כמוגדר לעיל), וזה מה שחשוב. מצד אחר אתה יכול לראות את הצעתו של אהוד בבחינת "לחם ושעשועים". אז אם לחם אין לך (לאכול), לפחות תשתעשע, כי מה עוד נשאר? אחלה הצעה, אהוד. אני בעד - עם בימוי, תלבושות, מוזיקה (ווזלות מומלץ, ראה רוח דרום אפריקה). על ריחות אפשר לוותר. זה לא עובר בטלוויזיה.

      מחק
  9. תגידו כמה סוגי מס או חוב אתם מכירים ?


    כי אני כבר מכירה
    כסף מבוסס חוב שזה מיסוי בנקאי ואינפלציוני וזה בעיקר הנושא של הבלוג כאן
    פיקוח ורגולציה שזה מיסוי בדרך של גידול במשרות ובעלותן הכספית
    ביטחון שיטור ושיפוט שזה מיסוי בדרך של גידול במשרות ובעלותן הכספית ובגידול הכיסוי הביטוחי
    גידול בתוחלת החיים שזה מיסוי אקטוארי ופנסיוני


    אז אני כבר בכלל לא מבינה איך בכלל אפשר לעשות השוואה בעלויות הכלכליות של השיטות הכלכליות השונות ?
    ואני לא מבינה איך בכלל אפשר לייצר כסף שלא מבוסס על חוב או מס כלשהו מהמיסים או החובות האלו שלמעלה ?
    וגם איך בכלל אפשר לייצר משהו ללא חוב מיידי לכלכלת משרות השרותים ?
    וגם למה לגידול במשרות השרותים ביחס למשרות הייצור לא קוראים משכורת מבוססת חוב או רזרבה חלקית או מי יודע מה ?
    וגם מה זה משנה בכלל אם הרגולציה תייצר משרות מיותרות ותגדיל ככה את עלות המיסוי תמורת השירותים שהיא מספקת או שהסקטור הבנקאי יעשה את אותו דבר ?



    רעות
    (סטודנטית כלכלה ומנ"ע)

    השבמחק
    תשובות
    1. אפיקורס חארטאטיטיס25 ביולי 2012 בשעה 14:16

      אני הייתי מוסיף על דברייך
      ידע ומקצועיות שזה מיסוי בצורה של פיחות רצוף באיכות הידע של "המומחה" שסיים את לימודיו וקיבל משרה וכבר מפסיק ללמוד אבל דורש העלאה במשכורת בהתאם לנסיונו הגודל ולא פיחות במשכורת בהתאם לידיעותיו הפוחתות ביחס ובהשוואה לאיכות ולצמיחת הידע המקובל.

      בעיני זהו גם איזה סוג של ידע ברזרבה חלקית שהולכת ופוחתת ככל שהיא מתרחקת מקבלת "התעודה" או כמו שאוהבים לקרוא לזה כאן ידע מבוסס חוב שנוצר באמצעות של הנפקת ידע "חדש" על ידי המומחים וללא פיקוח כלשהו.

      ואפילו הייתי אומר שזו התמצית של הבעיה
      החלטות של ידע חלקי
      בסביבת ידע צומחת ומשתנה במהירות וללא הפסקה
      כך שההחלטה רודפת אחרי הידע הרץ קדימה
      ולא להיפך
      (אם להשתמש בסגנונו של ערן)

      מחק
    2. רעות, שתי החלופות שנתת גרועות
      גם משרות מיותרות זה רע, אין ספק

      איך ניתן לייצר כסף שאינו מבוסס חוב?
      ממליץ לך לראות את הסרטונים באתר
      במיוחד את הסוד של הקוסם מארץ עוץ

      מחק
  10. רעות/חארטאטיטיס
    1000 ש"ח שלך ששמת בבנק נלקחו ממנו 900 ש"ח להלוואה ללא רשותך ע"י הבנק לגורם שלישי.
    הגורם השלישי (בעל עסק) נתן 900 ש"ח כמשכורת לעובד ששם כספו בבנק שממנו 90% נלקח ע"י הבנק ונמסר לגורם אחר כהלוואה וכך חוזר חלילה מספר רב של פעמיים.
    תסבירו לי רעות/חארטאטיטיס:
    1. למה הבנק לא משלם למי ששם כספו בבנק ריבית.
    2. איך אפשר שהבנק יעביר את כסף הלוך וחזור ויעשה רווח רב על כך.
    3. החוב הרב שהבנק חייב לכל אלה ששמו כספם בבנק מבוסס על אוויר והפרד ומשול, כי אם 5% מבעלי החשבונות בבנק ימשכו כל כספם הבנק יקרוס במידי.
    4. ברגע ש 5% מהציבור יכנס לפאניקה וירוץ לבנק
    את רעות ואתה חארטאטיטיס תעמדו ראשונים בתור לבקש את כספכם מהאין שיש בבנק.

    אבי ג.

    השבמחק
    תשובות
    1. אפיקורס חארטאטיטיס25 ביולי 2012 בשעה 15:51

      בתור מה אתה שואל אותי את זה ?


      אז הנה גם אני אשאל אותך
      1000 שעות עבודה שלך ששמת אצל הפקיד-העובד והוא לקח מהן 900 שעות לענייניו שלו ללא רשותך ע"י תפקידו לגורם שלישי.
      הגורם השלישי (הפרוטקציונר\טייקון\או אחר) נתן 900 שעות כתשלום לעובדיו ששמו את שעותיהם-מבטחם בפקיד הרגולטור וכך חוזר חלילה מספר רב של פעמים.
      תסביר לי אבי ג.
      1. למה הפקיד-רגולטור-איש התקשורת לא משלם למי ששם שעותיו-מבטחו במשרתו ריבית.
      2. איך אפשר שהפקיד-רגולטור-איש תקשורת יעביר את הזמן הלוך וחזור ויעשה כסף רב כל כך.
      3. החוב הרב שהפקיד-רגולטור-איש התקשורת חייב לכל אלה ששמו זמנם ומבטחם עליו מבוסס על הפרד ומשול, כי אם ...% ימשכו את אמונם המדינה-רגולציה תקרוס מיידית.
      4. ברגע ש...% מהציבור יכנס לפאניקה וירוץ לרחובות אתה אבי ג. תתחבא מתחת למיטה ראשון.

      מחק
    2. אני רוצה להוסיף סעיף.
      אחרי שהבנק הפך את ה1000 שח הראשונים ל10000 ש9000 מהם נמצאים בהלוואת לאנשים כאלה ואחרים שקנו: מכונית, יהלום, זהב, בית, טלוויזיה, אייפון. מה קורה אם וכאשר כל האנשים הללו פושטים את הרגל.
      האם הסחורות בשווי 9000 שח עוברות לידי הבנק ואז למכירה פומבית?

      מחק
    3. לא.
      כאן נכנס הבע"מ (שזה "אחריות ברזרווה חלקית") לפעולה.
      ולכן חלק מהותי מהקריאה לתיקון
      צריכה להיות התביעה הבלתי מתפשרת לביטול "הבע"מ" מיידית וללא תנאים.
      כי
      סיכוי=סיכון
      אחרת לא טוף יהיה

      מחק
    4. פופר לינקאוס25 ביולי 2012 בשעה 23:27

      אבל גם לשופטים יש בע"מ ביחס לתוצאות החלטותיהם השיפוטיות
      וגם למורים ומחנכים ומרצים ושאר מחלות אקדמיות יש בע"מ ביחס לתוצאות "מחקריהם" או תלמידיהם (ערן הביא איזה אחד שכינה את האקדמיה בית חרושת לזבל) הפגועים
      וגם לפוליטיקאים ושאר "מומחים ואנשי מקצוע" יש בע"מ ביחס לתוצאות הכרעותיהם
      ואפילו לעורכי דין (החלטת השופט מנחם קליין שפורסמה היום בעיתונות)
      וגם לבלוגרים ושאר מעודדי תנועות מחאה
      וגם לפקידים ורגולטורים
      אז למה שלא יהיה בע"מ ל"אנשי עסקים" ו"בעלי חברות" ???
      ואיפה עובר הגבול בין "מיטב הידע" לבין "רשלנות" או "פשיעה" ?
      ומי קובע ?
      ומי ישפוט את הקביעה לפי אותם פרמטרים ?
      וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה
      (כבר אפלטון בפוליטיאה הגיע עם זה לדרך ללא מוצא)

      מחק
    5. אז מה בעצם קורה לכל הסחורות שנקנו בכסף שהבנק יצר? הן נשארות אצל פושט הרגל?
      אני מכיר מקרים שבהם הבנק מעמיד למכירה בתים שהיו ערבות למשכנתא שנלקחה לקנייתם, למה שזה יהיה שונה עם סחורות?

      מחק
  11. רעות ואפיקורס, נו אז מה אם את דוקטור לכלכלה, אז את חושבת שאת מבינה יותר עם המילים הבלתי מובנות שלך, יש פה אנשים שעברו הרבה בחיים ולמדו, ולא קראו איזה ספר וחושבים שהם יודעים הכל.
    הבנקאות והכלכלה היא הרמאות הגדולה בהיסטוריה והספר שקראת הוא בדיוק חלק ממנה.
    אז כדאי שתקשיבי לאנשים הרבה הרבה יותר חכמים ממך כגון אבי ג

    השבמחק
    תשובות
    1. מה התלבשת עליה ? מה זו התגובה המטומטמת הזו ? איך היא קשורה למה שהיא שאלה ? מה זה פה אין מנהלים לבלוג הזה ? איך מרשים לתגובות ירודות כאלה להתפרסם ???


      רעות
      אני מבקש את סליחתך בשם שאר הקוראים השפויים

      מחק
  12. אבל זה בדיוק התפקיד של בנק ישראל לא? לפקח על כמות המזומנים שיש לבנק בצד?

    עד כמה שידוע לי בנק ישראל יודע בדיוק כמה יש לכל בנק.

    השבמחק
  13. עליית שיעור המע"מ תקטין את רווחי הבנקים ביותר מאחוז
    הבנקים לא גובים מע"מ מהלקוחות ולכן לא תהיה עלייה אוטומוטית בתעריפים הנגבים מהלקוחות
    במקרה שהבנקים לא יעלו את התעריפים ההוצאות התפעוליות שלהם יעלו באחוז אחד
    http://www.themarker.com/markets/1.1790461

    השבמחק
  14. מדוע הבנקים לא מוציאים חשבוניות מס ללקוחותיהם בגין העמלות האגרות וכו' שהם גובים מהם? אלו הרי חברות בע"מ לכל דבר ועניין. מה הולך פה?!

    השבמחק
  15. לאנונימי
    הבנקים פטורים ממע"מ אולי, משום שהם היו מגלגלים את העלות על הלקוחות וזה היה גורם לעליית מחירים לרוחב המערכת.
    במחשבה שנייה, הפיתוי להביא עוד הכנסות למדינה גדול, במיוחד כאשר ההכנסות יורדות והענף היחידי שמשגשג הוא הבנקאות. מעין חלוקת שלל.
    באמת תמוה שהמדינה לא תובעת חלק מרווחי הבנקים שמיוצרים בזכותה.
    השאלה שלך טובה!

    השבמחק