לפניכם כותרת של 'אל מונדו' החושף הודעה שהעביר ראש ממשלת ספרד לשר האוצר שלו בחודש שעבר.כל זה רגע לפני שהשר נכנס לסבב שיחות עם ראשי האיחוד הארופי בנוגע לאישור חבילת חילוץ לבנקים בספרד. בהודעה הוא דוחק בשר האוצר שלו להשיג עסקה טובה תוך כדי כך שאמר לו: "אנחנו הכוח הרביעי הגדול באירופה. ספרד זה לא אוגנדה".
לא עברו יומיים מפרסום ההודעה עד שחברת דירוג האשראי Egan Jones הורידה את דירוגה של ספרד ל+CCC והפכה אותה רישמית לכלכלה גרועה מזו של אוגנדה הנמצאת עם דירוג B.
מצבה של ספרד כל כך גרוע עד שראשי האיחוד החליטו בסופ"ש האחרון להוריד ביוזמתם את התנאים הנדרשים מהבנקים בספרד כדי לקבל סיוע והכל אפילו ללא מו"מ.
ואם כבר בבנקים שבצרות עסקינן, קבלו את הבנק השמיני באירופה והשני בצרפת שמנע מלפחות חלק מלקוחותיו למשוך כספים כתוצאה מ"בעיות טכניות" במהלך החודש האחרון. זאת ההודעה שצילם אחד מלקוחות הבנק Societe Générale כאשר בא לסניף לפדות כסף ביום חמישי האחרון:
 |
| מקור :MaxKeizer |
שר העסקים של בריטניה וינס כייבל יצא במתקפה פומבית וחסרת תקדים על המערכת הבנקאית בארצו. כייבל מונה במאמר שכתב את הפרשיות שעוררו מחדש את הזעם הציבורי על הבנקים.
השבמחקאוזלת היד מתבטאת, בין היתר, בתקלה חמורה במערכות המחשוב של בנק RBS (רויאל בנק אוף סקוטלנד), קבוצת הבנקאות הבריטית שהיא גם בעלת הבנק Natwest ומשרתת מיליוני לקוחות : לאלפי לקוחות הבנק נחסמה בשבועיים האחרונים הגישה לחשבונותיהם והם נותרו ללא יכולת למשוך כסף, לשלם בכרטיסי חיוב או לשלם חשבונות.
באחד המקרים, אדם ששוחרר בערבות בעיר קנטרברי לא הצליח לשלם את כספי הערבות מחשבונו בגלל התקלה ונאלץ להישאר בכלא במהלך סוף השבוע.
"מחשבים אכן קורסים", כתב כייבל, "אך RBS הוא גדול מדי
http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3575830,00.html
יצונזר להבא-על פי בקשת בעל הבלוג
מחקטיק,
מחקאף הודעה שלך לא צונזרה
ראה תגובתי מ23:42
"ספרד היא לא אוגנדה": שיעורי הגיאוגרפיה של מנהיגי אירופה
השבמחקלאור סימני ההחרפה וההתרחבות במשבר החוב באירופה הביא אתר "זירו הדג'" מדריך של הציטוטים וההערכות הכי לא מוצלחים של מנהיגי היבשת מהשנתיים החולפות, אשר ממחיש כיצד ההשוואות גיאוגרפיות שערכו בכירי אירופה כשלו שוב ושוב בהערכת המצב
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1731997
Up to 100,000 customers of Ulster Bank are still unable to access their money, as the IT crisis that crippled the RBS network stretched into its 14th day.
השבמחקhttp://www.telegraph.co.uk/finance/newsbysector/banksandfinance/9371452/RBS-computer-glitch-Ulster-Bank-customers-still-hit-by-crisis.html
Computer glitch happens at some Santander branches
http://www.businesstoday-eg.com/business/europe/computer-glitch-happens-at-some-santander-branches.html
ממשלת קפריסין הזרימה היום (ב') הון לבנקים הגדולים שלה על מנת לספק להם תקיפה לנוכח המשבר הפיננסי אליו נקלעו, כך הודיע משרד האוצר של קפריסין. בהודעה נכתב כי המדינה רכשה איגרות חוב בשווי 1.8 מיליארד יורו שהונפקו ע"י קיפרוס פופולאר בנק והזרימה 592 מיליון יורו לבנק אוף קיפרוס. את הכסף קיבלה קפריסין כסיוע מהאיחוד האירופי וקרן המטבע תוך שהיא הופכת למדינה הרביעית בגוש היורו שביקשה סיוע לאחר יוון, אירלנד, פורטוגל וספרד.
השבמחקבין הבנקים, המעוררים את דאגתם של אנליסטים – בנק אוף קיפרוס, קיפרוס פופולאר בנק והלינק בנק שחשופים במיוחד לחובות היווניים. החוב הכולל
של ניקוסיה מתקרב ל-100% מהתוצר וכדי להתמודד עם משבר החובות אליו נקלעה תזדקק קפריסין לכ-12 מיליארד דולר. התוצר המקומי של האי עומד על 18 מיליארד דולר בלבד.
יש לציין שמלבד סיוע מהאיחוד האירופי, קפריסין נהנית גם מתמיכה של רוסיה שהעבירה לה אשראי של 2.5 מיליארד יורו בריבית מועדפת בשנה שעברה. על פי דיווחים, בכוונת קפריסין לבקש 5 מיליארד יורו נוספים מהרוסים. דובר ממשלת קפריסים כריסטוס כריסטופידיס אמר לאחרונה כי מתנהלים מגעים מתקדמים עם מוסקבה על תנאי האשראי.
http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3575950,00.html
ב-40 הימים הקרובים יוכל הציבור הרחב להשתתף במשאל עם כלכלי על סדרי העדיפות בניהול תקציב המדינה, במסגרת יוזמה של פעילים חברתיים וכמה מפעילי המחאה החברתית שתושק היום.
השבמחקלצורך היוזמה הוקם אתר האינטרנט hamishal.org, שיאפשר למשתתפים להצביע על תוכניות חברתיות-כלכליות שהם מעוניינים לקדם, והמקורות התקציביים שישמשו למימון תוכניות אלה.
המשתתפים במשאל יחויבו להגיע לאיזון תקציבי כדי לסיים את הליך ההצבעה.
יוזמי המשאל הם ישי מישור, דוקטורנט למשפטים באוניברסיטת אוקספורד ומרצה לדיני עבודה ומדיניות רווחה, שהיה פעיל במאהל בן גוריון בתל אביב ובמאהל באר שבע בקיץ שעבר; ויזם ההיי-טק אבי תורג'מן.
כמה פעילים מרכזיים במחאה של קיץ 2011 תרמו לניסוח המשאל, ובהם דפני ליף, סתיו שפיר, איציק שמולי, אורן פסטרנטק, מאיה רימר, אלון לי גרין ותנועות כמו המשמר החברתי, תנועת ישראל חופשית ותנועת חדו"ש לחופש דת ושוויון.
בתוכנית השתתפו גם פעילי מחאה מהפריפריה כמו גדי פרץ וציפורה חלפון, פעילים במחאה החברתית בדרום.
"בקיץ הקודם עיקר הקריאות היו ברמה של ערכים ועקרונות. עכשיו הגיע הזמן לעשות צעד נוסף ולתרגם את הערכים לתוכניות מעשיות - לנסח רשימת דרישות ממוקדת וחדה, אבל גם אחראית ורצינית", אומר מישור.
http://www.themarker.com/career/1.1746533
טיק דווקא - תן לנו עוד כתבות מדה מרקר וגלובס, אנחנו לא יכולים להסתדר בלי זה
השבמחקידעתי...
השבמחקהצעירים ממנפים עצמם לדעת בדרך לדירה : משתכרים 6,248 שקל בחודש - וקונים דירות ב-1.5 מיליון שקל
נתונים מבהילים של האוצר חושפים את האמת מאחורי רכישות דירות של הצעירים
אם בשנת 2004 נדרשו 89-114 משכורות של צעירים לקנות דירה בת"א - ב-2011 נדרשו לשעבד 182-241 משכורות ברוטו
ותודה להורים
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000762247
נ.ב : והנה עוד אחת דומה מכלכליסט...אפילו שממנו לא ביקשת
השבמחקמחקר חדש מפנה את הזרקור לפער הבלתי סביר שנפתח משנת 2004 בין השכר במדינה לבין מחירי הדירות
http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3575969,00.html
ממש תודה לך
השבמחקלא יודע איך היינו מסתדרים בלי שאתה מעתיק לנו כתבות לפה
בבקשה
מחקהאמת שגם אני לא יודע...
ערן וע'
השבמחקאתם כל הזמן כותבים פה שכל מטבע חייב לסיים את דרכו בהיפר אינפלציה במחזוריות של בערך 30-40 שנה.
אני מבין את ההסבר המתמטי לכך שכסף מבוסס חוב גדל בצורה מעריכית ולכן חייב לסיים את דרכו בצורה הזאת.
אבל אני לא בטוח שזה מה שקורה לכל מטבע ואני לא בטוח שזה קורה במחזוריות הזאת.
יש לכם נתונים מדוייקים ועובדות מהעבר עד היום על כל המטבעות שנוצרו במאה שנה האחרונות?
לגבי זמן החיים של מטבע-חוב פיאט, זה אני רשמתי, לא ערן.
מחקלגבי ה-30-40 שנים, זה משהו שקורה בדר"כ, אבל מטבע יכול להחזיק פחות וגם יותר. לא ערכתי סטטיסטיקה מקיפה בעניין, קראתי את זה אצל כתב אחר לפני מספר שנים (ואני באמת כבר לא זוכר את שמו), ובדקתי את הנושא על מספר מדינות ומצאתי אותו די אמין. אתה מוזמן לבדוק את העניין שוב.
לגבי סופו של כל מטבע, ברנארד לייטאר (מאדריכלי מטבע היורו) חקר את הנושא לעומק והגיע למסקנה דומה.
87 משברי מטבע התרחשו במשך 20 שנה (חלקם גדולים מאוד):
http://www.slideshare.net/LocalMoney/bernard-lietaer-the-future-of-money-full-book
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1671970
"במשך יותר מ-40 שנה, חקר ליטאר מערכות מוניטריות. נדרשו לו הרבה פחות מכך, לדבריו, כדי להבין שני דברים חשובים: האחד, שהמערכת שבורה, מקולקלת, מועדת לקריסות חוזרות ונשנות; והשני, שהבנקים המרכזיים הם מונופול שלעולם לא יאפשר רפורמה במערכת העולמית."
ע'
הבנק המרכזי של סין הזרים היום 143 מיליארד יואן (22.6 מיליארד דולר) לשוק הכספים דרך רכישת נכסים, ההזרקה הגדולה ביותר בחצי השנה האחרונה.
השבמחקממשלת סין נקטה בגישה של רכישת נכסים דרך הסכמים בשוק על מנת להזריק נזילות בשוק ולעודד את הפעילות הכלכלית.
http://www1.bizportal.co.il/article/325820
נגיד הבנק המרכזי של סן פרנסיסקו, ג'ון ויליאמס, אמר אתמול כי יכולת הבנק הפדרלי לשלם את הריבית על הרזרבות שלו, תאפשר לו למנוע השתוללות אינפלציה אפילו אם יוזרם סכום שיא לכלכלה האמריקאית כחלק מתוכנית התמריצים.
"יש פרשנים שהביעו דאגה כי הרחבת הבסיס המוניטרי תגרום לאינפלציה גבוהה", אמר ויליאמס אתמול. "למרות פרשנויות קודרות אלו, האינפלציה בארה"ב היא כמו הכלב שלא נבח, השינוי הוא כיוון שהיום משלם הבנק הפדרלי ריבית על הרזרבות השמורות אצלו".
הסכנה בפעולות מסוג זה היא לזינוק באינפלציה, שכן הכלכלה מגלגלת יותר מזומנים.
"קשה למצוא את התזמון הנכון להנדס הזרמת כסף מבלי לגרום לקפיצה באינפלציה", אמר ויליאמס. "הפעם זה יהיה מאתגר במיוחד בהינתן עומקו של המיתון הנוכחי".
לפי ויליאמס, כאשר הזמן יתאים, יעלה נגיד הבנק, בן ברננקי, את שיעור הריבית על הרזרבות במקביל לשיעור הריבית במשק, העומדת כיום על שיעור אפסי של 0-0.25%.
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1746590
משלחת של נציגי ה"טרויקה" - קרן המטבע הבינלאומית, הבנק האירופי והנציבות האירופית - הגיעה היום לאתונה לראשונה מאז הבחירות ביוון, כדי לדון בהמשך יישום הצעדים עליהם סוכם בתכנית החילוץ השנייה ליוון בפברואר.
השבמחקהורסט רייכנבאך, ראש צוות האיחוד האירופי לשיקומה של יוון באמצעות הקרנות האירופיות, אמר כי יוון חייבת לשים בעדיפות גבוהה את תשלומי הפיגור שצברה מול ספקים מקומיים שונים, כדי לספק להם את הנזילות הדרושה ולמנוע מהם לפשוט רגל.
מנגד, עיתון קתמריני מצטט גורם בממשלת יוון שאמר כי הממשלה תציג לטרויקה "נתונים שלא ניתן לערער עליהם, שמוכיחים את המבוי הסתום שאליו נקלעה יוון בשל צעדי המדיניות הצנע" שהוטלו עליה. "המידע הזה משמש כנשק שלנו ויאפשר לנו להציג הצעות אלטרנטיביות, ואנחנו מאמינים שנצליח בדרך החדשה שתאושר".
ראש המפלגה הסוציאל דמוקרטית פאסוק, אוונגלוס וניזלוס, אמר היום כי הוא מקווה שיוון תוכל להנות מההסכם המאפשר לקרנות החילוץ להעביר כספים ישירות לבנקים בגוש היורו, ולא דרך רכישת חוב ממשלתי. עד כה תקף ההסכם לספרד, אירלנד ואיטליה.
אוונגילוס אמר כי אם השינוי יחול גם על יוון, הוא יוכל להוריד את החוב הלאומי שלה, העומד על 330 מיליארד יורו, בכ-50 מיליארד יורו. יו"ר פאסוק הציג גם תכנית פעולה בת 10 נקודות לכלכלת יוון, הכוללת כיבוד של הסכם המדינה עם הנושים הבינלאומיים שלה, עם הארכתו לשלוש שנים.
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1746893
החששות מפני מיתון חוזר בבריטניה ברבעון השני של השנה מעמיקים, לאחר שבחודש יוני נפל מדד הייצור התעשייתי בשיעור חד, המשקף התכווצות בפעילות הכלכלית במדינה.
השבמחקהנתונים הם מכה לא פשוטה לממשלת קמרון, שסופגת בחודשים האחרונים ביקורת גוברת בתקשורת ומצד האופוזיציה על המדיניות הכלכלית שלה. באפריל הציגה הממשלה את התקציב השנתי, הכולל סעיפים שנויים במחלוקת כמו גביית היטלי מס על מיליוני פנסיונרים ומס של 40% על עוד 300 אלף עובדים. מנגד החליטה הממשלה לקצץ במס החברות ב-1%, וב-2014 הוא יעמוד על 22%.
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1746930
ראש ממשלת צרפת, ז'אן-מארק איירו, הציג היום בפני הפרלמנט במדינה את התוכנית הכלכלית של ממשלתו, שלדבריו אמורה להתמקד במלחמה בשיעור החוב הלאומי של המדינה.
השבמחקהחוב הלאומי של צרפת כיו הוא 1.8 טריליון יורו - 90% מהתמ"ג של המדינה.
איירו אמר כי הממשלה תיאלץ את הבנקים הגדולים במדינה, כמו BNP פאריבה וסוסייטה ז'נרל לפצל חלק מהפעילויות המסוכנות שלהם.
איירו לא פירט את צעדי התוכנית, שנועדה להבטיח כי חסכונות הציבור לא ייפגעו בצורה משמעותית מבעיות נזילות של הבנקים, אך לפי הערכות, היא עשויה להעלות את שיעור המס שמוטל על הבנקים במדינה.
עוד אמר היום איירו כי ממשלתו תטיל מס של 45% על בעלי שכר גבוה - ויותר מכך, מס של 75% על הכנסות של יותר ממיליון יורו בשנה.
עוד אמר איירו כי כלכלת המדינה תציג השנה צמיחה של 0.3% בלבד, לעומת תחזיות קודמות לצמיחה משמעותית יותר של 0.7%. ב-2013 תצמח כלכלת המדינה ב-1.2%, לעומת תחזיות קודמות לצמיחה של 1.75%.
ממשלתו של איירו עומדת בפני בעיה קשה אחרי שהחשב הכללי של צרפת הצהיר בתחילת השבוע כי צרפת תהיה חייבת לחסוך בשנה הקרובה ובזאת שאחריו 43 מיליארד יורו. "השנה הקרובה היא קריטית, ובה הגמישות התקציבית תהיה קשה - קשה יותר מכפי שסברנו בגלל הצמיחה האיטית", אמר החשב הכללי דידיה מיגאו. "זה ידרוש מאיתנו לצמצם הוצאות ולהעלות מסים".
דבריו של מיאגו מעמידים בפני ממשלת צרפת להטיל גם קיצוצים שעשויים לפגוע במעמד הביניים - למרות ההבטחות.
מנגד, שכר המינימום בצרפת עלה בתחילת יולי ב-2% בניסיון לעודד את האוכלוסיות המוחלשות במדינה ולהניע את הצריכה המקומית.
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1746977
הזמנות ממפעלים בארה"ב עלו בחודש מאי, לראשונה זה שלושה חודשים, ועזרו להרגיע את החששות להאטה בייצור.
השבמחקעם זאת, משבר החובות באירופה והאטה בשווקים באסיה, כולל סין, מגבילים את הייצוא ומשפיעים לרעה על התחזיות של היצרנים. "הייצור מצטנן", אמר מייקל הנסון, כלכלן בכיר בבנק אוף אמריקה בניו יורק. "הביקוש נחלש, ויש לכך השפעה על פעילות הייצור. נמשיך לראות חולשה בייצור בהמשך".
לא כולל ציוד תחבורה, ההזמנות ממפעלים עלו במאי ב-0.4%, לאחר ירידה של 0.9% באפריל. הייצור מהווה 12% מהכלכלה, ועמד בחזית ההתאוששות מאז החלה ביוני 2009.
http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3576076,00.html
התוכנית האסטרטגית הלאומית לחינוך פיננסי תוצג תוך חודש ותועבר לאישור הממשלה, כך אמר הערב (ג') פרופ' עודד שריג הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון.
השבמחקלדברי שריג, המידע הפיננסי אותו יבקש האוצר להעביר לציבור מתחלק לשלוש שכבות מרכזיות :
רמה בסיסית - הכוללת כלכלת משפחה, ניהול תקציב, ניהול חשבון בנק, צרכנות נבונה, השקעה וחיסכון, חוב ואשראי, סיכונים, ביטוח וחיסכון פנסיוני.
רמת ביניים למתעניינים ורמת מתמחים שמיועדים לאנשים ספורים בלבד.
"צריך לקחת בחשבון שרק חלק קטן מהתחומים הללו נמצאים תחת פיקוח האגף. לכן המטרה שלנו בתוכנית הפיננסית היא לא בהכרח לבצע ולהשגיח על כולם אלא לרכז ולראות שקיימת עקביות בהעברת הידע לציבור", אמר שריג.
החינוך הפיננסי מיועד, לדבריו, לכולם, אולם יש קבוצות שמענייינות את האגף במיוחד, החל מילדים. שריג אמר כי "התפיסה האומרת כי ילדים לא יכולים להבין היום בתחום הפיננסי לא מקובלת יותר בעולם. אנו מתכוונים להתחיל בגיל הרך ולהמשיך לצעירים בתקופת השירות הצבאי, סטודנטים, מבוגרים ערב פרישה ומי שנמצא בתחנה של לקיחת משכנתה. החינוך ייעשה כל הזמן אבל בעיקר בתחנות ובצמתים שבהם מקבלים החלטות : עזיבת בית, חתונה, לקראת לידה, לקיחת משכנתה וכדומה.
"היום האחריות המוטלת על כתפי הצרכנים גדלה, לא מפני שהממשלות משתמטות מאחריות אלא משום שהן אף פעם לא ידעו מה טוב לכל אדם ואדם ולכן רק הפרט יוכל לקבל החלטות".
"החלטות פיננסיות מהותיות נדרשות כיום כבר בגיל צעיר, השווקים הופכים להיות יותר מורכבים ואיתם גם המוצרים ברקע תוחלת החיים המתארכת.
בנוסף, משברים פיננסיים נמשכים כיום הרבה זמן.
גם היום אנו מרגישים את שאריות המשבר של 2008", אמר שריג, "כל אלה, חידדו את הצורך לעזור לאנשים לקבל החלטות נכונות.
מספיק אם נזכיר את האנשים שבשיא המשבר משכו כספים פנסיוניים.
הפערים החברתיים הולכים וגדלים. למרות שישראל מצטיינת בכך זה לא רק נחלתה של מדינת ישראל. חינוך פיננסי הוא רגולציה עצמית של כל אחד ואחד מאיתנו".
שריג שם דגש על שיתוף פעולה עם גופים אחרים כמו הצבא, הביטוח הלאומי וגופים פרטיים וציין, כי "בלי שיתוף פעולה התוכנית לא תקרום עור וגידים.
תוך חודש נפרסם לציבור את התכנית, נערוך דיום פתוח בנוגע תכנית, נבנה אתר אינטרנט מרכזי לחינוך פיננסי שירכז פעולות שנמצאות בגופים שונים, כמו בנק ישראל".
לסיכום אמר שריג, כי "יישום התוכנית יהיה מדורג והכל כפוף כמובן למגבלות התקציב".
http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3576088,00.html
פיניטה לה קומדיה...
העלאת מס הכנסה ב-1% שבוחן האוצר: הכסף יגיע מבעלי השכר הנמוך
השבמחקhttp://www.themarker.com/markets/1.1747108
שריג מאיים : השקעות המוסדיים בנדל"ן ותשתיות - יוגבלו
http://www.themarker.com/markets/1.1747143
ארה"ב מציגה : לא שילמת קנס על עבירות תנועה? קבל מאסר של חודשים
השבמחקחברות גבייה פרטיות שולחות אזרחים אמריקאים למאסרים ממושכים לאחר שכשלו בתשלום קנסות ;
מאחורי התופעה המזעזעת עומדות לא רק החברות שמבקשות להגדיל רווחים אלא גם עיירות שזקוקות נואשות למזומנים בעקבות המשבר הכלכלי
...הסיפור הזה הוא רק אחד מני רבים על התופעה המתפשטת של קנסות והיטלים שונים שגובות עיירות נואשות למזומנים ברחבי ארה"ב, ועל עסקים מוטי רווח שמשרתים את המערכת הזאת.
"עם כל כך הרבה עיירות במצוקה כלכלית, יש לחץ גובר על בתי המשפט לגבות עוד כסף, במקום לעשות משפט צדק", אמרה ליסה בורדן, שותפה במשרד עורכי דין גדול בברמינגהם, אלאבמה, שהשקיעה זמן רב בנושא.
"החברות שהעיירות האלה שוכרות נוהגות באגרסיביות. האזרחים שנכלאים לא מקבלים מידע על הזכויות שלהם ואם יש להם אלטרנטיבה לקנסות ומאסרים. יש כאן שאלה חוקתית מהותית".
"החברות האלה אמורות לגבות חובות, אולם הן קיבלו את הסמכות לומר לכל אדם שאם הוא אינו מסוגל לשלם, הוא ילך לכלא", אמר ג'ון לונג, עורך דין מאוגוסטה, ג'ורגי'ה, שמתכוון להגיש בקרוב עתירה לבית משפט פדרלי בסוגיה.
"יש דברים כמו איסוף זבל שבהם התפקיד של חברות גבייה נכון. אלה מקרים שהחירות של אף אחד לא נפגעת. אבל ככל שאתה מתקרב לשים מישהו במאסר, כך אתה קרוב יותר להיתקל בבעיה חוקתית".
סטיבן ברייט, נשיא המרכז הדרומי לזכויות אדם, המשמש מרצה באוניברסיטת ייל, אמר כי במצב בו החברות הפרטיות מחפשות למקסם את הרווחים, כשבתי המשפט זקוקים להגדלת ההכנסות וכאשר האנשים הפגיעים הופכים לקורבנות המערכת, "אנחנו מאזנים את התקציב על גבם של האנשים העניים ביותר בחברה".
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1747052
מבוא לפיאודליזם...
שלום טיק דווקא,
מחקאני מאד מעריך את הניסיון שלך להעביר פה מידע מהמדיות המרכזיות אבל לדעתי ציטוט נרחב או ציטוט של רוב הכתבה עלולה להתפרש כהפרת זכויות יוצרים.
אם אתה רוצה להביא קטע מעניין אתה יכול לסכם במשפט שניים את הכתבה וכמובן צרף קישור.
תודה
ערן
שלום ערן,
מחקהרי לך ציטוט מתוך חוק זכויות יוצרים (התשס"ח-2007)
http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/17/3/196_3_1.rtf
פרק ד' : שימושים מותרים
שימושים מותרים
18. על אף הוראות סעיף 11, עשיית הפעולות המפורטות בסעיפים 19 עד 30 מותרת בתנאים המפורטים באותם סעיפים ולשם השגת המטרות המפורטות בהם, אף בלא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים ובלא תשלום תמורה...
שימוש הוגן
19.(א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה : לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
קישור אני מצרף בקביעות-לשם מתן קרדיט מלא-ולשם אימות.
אז מה הבעיה בדיוק ?
הלא אינני מקבל תמורה כספית על כך
ומטרתי הברורה לכל הינה ציטוטים רלוונטיים לתחום החקר בו עוסק הבלוג
ועל מנת לנסות ולהרכיב "תמונה כלכלית מלאה"
בעדכון שוטף
אולם
היות ואני מתרשם
שהדבר הוא לצנינים בעיני
חלק מקוראי הבלוג
כמו גם בעל הבלוג
אחדל מכך
"היו שלום-ותודה על הדגים"
טיק דווקא+סמול טיק+דאבל טיק
נ.ב
במאפייני התגובות לציטוטי
אני מוצא
"קפיטליזם של ידע-מבוסס חוב" !!!
כי כנראה שאחרי הכל
"מטבע לשוני הריהו מבוסס חוב"...
אם כי רק לעתים חריגות המדובר הוא
בחובה נעימה...
טיק,
מחקאל תיקח את הדברים לכיוון האישי - בתור מישהו שהתעסק עם זכויות יוצרים בעבר לא כמשפטן אלא כבעל אתר - התחום הזה הוא די בעיתי ולא כזה חד משמעי ואם תסתכל בחוק תגלה ששימוש הוגן תלוי גם למשל ב :
(3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;
שזה די גבולי במקרה שלך. סה"כ המטרה פה היא להעביר כמה שיותר מידע אבל לא על חשבון זכויות האחרים.גם אם אתה חושב שהחוק לא הוגן עדיין זה החוק.
בכל אופן כמו שאמרתי -אם אתה חושב שיש מידע שחשוב שנדע - הדרך הנכונה והכי פחות פוגעת בזכויות יוצרים היא סיכום בשורה או שניים את הנאמר בכתבה ולא העתקתה של רובה בטח לא את כולה.
ערן
ערן בעוד אנחנו מדברים על אוגנדה/ספרד אצלינו הגירעון עולה ותופח והינה הודעה מהיום.
השבמחק"בעוד הדיונים בנושא הדרך לסגור את הבור בתקציב המדינה נמשכים, היום מתפרסם כי נתוני הגירעון לחודש יוני מצביעים על חומרת המצב. על פי אומדנים ראשונים של אגף החשב הכללי, הגירעון הממשלתי בתקציב בחודש יוני הסתכם ב-5.4 מיליארד שקל. הגירעון של יוני הכפיל את הגירעון המצטבר מתחילת השנה לרמה של 9.7 מיליארד שקל, לעומת גירעון של 5.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד."
בקצב כזה גם הבנקים בארץ יחסמו טכנית את הבנקטים מפעם לפעם על מנת לעצור את זליגת המזומנים מחוץ לבנק.
אבי ג
ערן שלום
השבמחקיש לי שאלה ואולי כתבת בעבר בנושא: יש כתבות בנושא ירידות מסך המחזור בבורסה, קראתי שירד המחזור ל 500 מליון ש"ח ביום ממוצע לעומת 1.1 מליארד לפני שנה, אני מבין את המשמעות של בריחת משקיעים לחו"ל או כמות כסף קטנה במשק, אני שואל המדדים עולים ויורדים, כלומר מחזור מסחר נמוך עם עליות מחזור גבוהה עם ירידות, השאלה מבחינת עלוית ירידות, השאלה כמובן לא מצד ההשקעות אלא יותר במצב כלכלי והשפעתו על השוק הריאלי
תודה רונן
שטיינץ מעוניין בבנייה לשכירות כמו בארופה, כלומר עבדים כמו בארופה, כלומר הוא רוצה לעזור לבנקים הנוכלים, אז אם זה נשמע כמו מושחט ומתנהג כמו מושחט אז מה זה ביבי.
השבמחקהנה מה זה ביבי...
מחקמרכיבי כלל הברזל של האוליגרכיה
הכלל נוצר עקב סיבות רבות:
מרבית הפעולות הדמוקרטיות, ככל פעולה המבוצעת בחברה אנושית גדולה, מחייבות התארגנות.
מרבית האוכלוסייה אינה מעוניינת בפעילות פוליטית. לפועלים האמיתיים אין כוח ויכולת לעסוק בפעילות פוליטית.
פיתוח של ארגון חזק דרוש להשגת מטרת הקבוצה.
ארגונים חזקים דורשים מנהיגות חזקה.
התארגנות בקנה מידה גדול דורשת פיצול בתהליכי קבלת ההחלטות לוועדות, חלוקה לא שווה של אחריות על עיצוב התהליך, האצלת סמכויות, וכו'.
חלוקה לא שווה של האחריות מביאה לריכוז כוח בידי הוועדות וההנהלה בשני תהליכים עיקריים, המחזקים זה את זה:
המנהלים רוכשים מיומנויות ומידע הנחוצים על מנת לשפר את צורת הניהול שלהם, בעוד שאלו שאינם מנהלים מפתחים מיומנויות ומידע הנוגעים לביצוע המעשי של העבודה. פערים אלו יוצרים פערי כוח בתוך הארגון והולכים וגדלים ככל שהמערכת נעשית מורכבת.
מנהל אחראי על מבנה הארגון ועל כן ממנה מנהלי משנה הכפופים לו ובכך יוצר מוקד כוח סביבו.
תהליכים אלו מתקבעים ומתחזקים בשל שני תהליכים נוספים:
הכפופים מפתחים נאמנות טבעית כלפי המנהלים מסיבות שונות, והעיקרית שביניהן היא היעדר עניין, מיומנות או הערכה עצמית מספקת להשתלב בניהול.
המנהלים שואפים לשמר את כוחם מסיבות רבות, שהעיקריות שבהן הן זכויות היתר המתלוות לניהול, זיהוי כוחם עם טובת הארגון ושאיפה מופשטת להגדלת כוחם החברתי.
מיכלס טוען כי לאוליגרכיה אינטרסים משלה הנוגעים בעיקר לשימור והגדלת כוחה היחסי, אינטרסים שאינם תואמים במקרים רבים את מטרות הארגון ואת תועלת החברה הדמוקרטית בהם פועלים הארגונים. דוגמה עיקרית לאינטרס כזה הוא שמרנות הארגון, בשלה נוטים ארגונים עם הזמן לשמרנות-יתר (לעתים על חשבון מטרות הארגון).
על-פי מיכלס, כלל הברזל של האוליגרכיה טבוע בקיום האנושי ואינו ניתן לביטול, אך ניתן לצמצום.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%9C_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%94
קץ שלטון האחוס”לים/ ברוך קימרלינג
על פי ברוך קימרלינג האחוס”לים הם: אשכנזי, חילוני, ותיק, סוציאליסט, לאומי- ציוני. בדרך כלל בא ממוצא אתני מערבי, וחותר לתווית תרבותית כזו...
הטענה היא כי החל מהעשור השלישי, הם כבר לא מצליחים להתבדל, בשל הצלחת כור ההיתוך. כך ימנים מקדימים הם נפילת מפא”י, והבחירות לליכוד. פרס ושרון הם האחוסלים הותיקים. ואילו ברק ונתניהו החדשים, לא מצליחים לען הישאר הרבה זמן מכיוון שזה עידן אחר והם לא מבינים איך לשלב בו את האחוסליות שלהם...
http://textologia.net/?p=4313
בישראל, טוענים ביכלר וניצן, התרחש עד תחילת שנות השבעים תהליך של "הרחבת הצבר", בו הייתה אליטת הכוח הדומיננטית ממשלתית בעיקרה; בנקודה זו, כאשר הושלמה "הפרולטריזציה של המהגרים היהודים", קנתה לה אחיזה במושכות השלטון אליטה צבאית-עסקית והחל תהליך של "העמקת הצבר", שנמשך לאורך שנות השבעים והשמונים.
החל בשנות התשעים, טוענים ביכלר וניצן, השתנה "אופי ההצבר העולמי" והתפתחה תחרות כלל עולמית על רווח דיפרנציאלי. אליטת ההון הישראלית, שלתפישתם של המחברים חוללה את מלחמות ישראל כדי להגדיל את רווחיה, פנתה כעת לעידוד השלום, כדי להגדיל את "הביקוש האפקטיבי" למוצריה.
הכותבים תוקפים בלשון חריפה תאוריות מקובלות שונות בתחום הכלכלה, ובייחוד את התאוריה הכלכלית המוניטריסטית. זו האחרונה מוצגת על־ידם כפולחן דתי, שטיפת מוח, גניבת דעת ומרמה וראשי דבָּריה מכונים "דון" (של מאפיה) ו"מסיונר" (דן פטינקין), "משרת בעלי ההון" (מיכאל ברונו), "מגרש שדים" (ברונו וסטנלי פישר) או "הכהן הגדול של הכנסייה הכלכלית (מילטון פרידמן).
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%99_%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%91%D7%99%D7%93%D7%A0%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%9C_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D