מי מפקח על המפקח?

בחודש שעבר פורסם דו"ח זקן להגברת התחרות בבנקים. הרבה שאלות נשאלו לגבי דו"ח זקן לגבי האם הוא אכן יגביר את התחרות בקרב הבנקים או לא. אבל מבין כל העיתונאים ,הכלכלנים או הפוליטיקאים לא היה אחד שיקום וישאל את השאלה הכי חשובה.



העובדות..
מחבר הדו"ח הוא דודו זקן. דודו זקן, משמש כמפקח על הבנקים.  אחד מתפקידיו המרכזיים של המפקח על הבנקים הוא שמירה על יציבות הבנקים.מאחר שרווחיותו של בנק שנפגעת עלולה לפגוע גם ביציבותו ,יוצא מכך שהוא אחראי גם לדאוג שבנקים ישארו ריווחים.
המפקח על הבנקים ממונה על ידי הנגיד. הנגיד פישר אגב הוא מתנגד גדול לכל פגיעה ברווחיות הבנקים.
כך אמר רק השנה בדיון בוועדת הכלכלה:

"אי אפשר להגיד שצריך להוריד ריבית ועמלות, ולצפות שהבנקים יספקו אשראי במחיר שיורד. בנקים שלא מרוויחים לא יכולים לספק אשראי בריביות נמוכות ולהיות מוסדים יציבים. אם לא נשמור על הבנקים - נשלם מחיר. אם יבוא משבר - לא יהיה לנו בנקים איתנים. נקבל בנקים פחות רווחיים וכאלו שלא יוכלו לגייס כסף".

מה קורה למפקח שיפעל בניגוד למשנתו של הנגיד לטובת הציבור על חשבון רווחיות הבנקים?
לצורך כך אנחנו צריכים לחזור לשנת 2006 אז המפקח על הבנקים היה יואב להמן.להמן ראה את תפקידו של המפקח לא רק כאחראי על יציבות המערכת הבנקאית, אלא גם כמי שאמור להגן על הצרכן. זאת הסיבה לכך שלהמן התערב בנושאים רבים ובהם גביית העמלות של הבנקים, הסדרת מסגרות האשראי ועוד.להמן גם שילם את המחיר על כך: הוא הפך להיות המפקח הראשון על הבנקים שהוצא לחופשה כפויה על ידי הנגיד באמצע הקדנציה. חופשה ממנה כבר לא חזר [קישור].
להמן גם היה "במקרה" למפקח על הבנקים הראשון מאז שנות  ה60 שלא שימש אחרי תפקידו זה, באף תפקיד בכיר באף בנק כפי שניתן לראות ברשימה הבאה שפרסמנו בעבר:

המפקח על הבנקים	תקופת כהונה	תפקידים לאחר הפרישה
מאיר חת	1969-1975	יו"ר בנק לאומי
גליה מאור	1982-1987	מנכ"ל בנק לאומי
ד"ר אמנון גולדשמידט	1987-1992	סמנכ"ל בנק דיסקונט, דירקטור בבנק הבינלאומי
זאב אבלס	1992-1998	יו"ר בנק אגוד
ד"ר יצחק טל	1998-2003	דירקטור בנק טפחות
יואב להמן	2003-2006	יו"ר חברת "שכל"
רוני חזקיהו	2006-2010	יו"ר הבנק הבינלאומי הראשון

והשאלה המתבקשת..
האם חשבתם לעצמכם פעם האם היה מתאפשר לשר התקשורת ,משה כחלון, לעשות את המהפיכה שעשה בשוק הסלולר ,אילו חלק מהגדרות תפקידו היה שמירה על היציבות וההון של חברות סלקום ,אורנג' ופלאפון ? או אילו היה מועמד לעבוד אצלן אחרי שיסיים את תפקידו הציבורי ובנוסף לכל יהיה בסכנה שיפוטר על ידי ראש הממשלה אם יפגע ברווחיות אותן החברות?
השאלה נכונה גם לגבי ח"כ חיים כץ והמהפכה שהוא אחראי עליה בדמי הניהול בגמל.
אם אכן כך היה הדבר בוודאי כולנו היינו מתרעמים על חוסר לגיטימיות של השר או הח"כ לפעול תחת מצב של ניגוד עניינים,אלא שמשום מה ועדת זקן התקבלה בציבור כמשהו לגיטימי למרות שהיא זועקת לניגוד עניינים:
הרי איך אפשר לחשוב שלנושא תפקיד ציבורי יהיה את הרצון והיכולת לפתוח את השוק הבנקאי לתחרות ,כשחלק מהגדרות תפקידו הוא שמירה על היציבות וההון של הבנקים ? או כאשר הוא מועמד טיבעי לעבוד בעתיד באותם הבנקים שהוא אמור לפגוע בהם ובנוסף עלול להיות מפוטר מתפקידו על ידי הנגיד אם יעז לפגוע ברווחיותם?

מה שיותר מטריד הוא כיצד לא קם אף אדם בעל השפעה בתקשורת, בפוליטיקה ובכלכלה שהעלה את הנושא?


התוצאות..
מה שנותר לפיכך למפקח זה רק ליצור מצג שווא של דוח אמיתי להגברת התחרות: לא פלא שהדו"ח בסופו של דבר מכיל מקבץ שלם של נושאים שלא ניתן ליישמן או נושאים שניתן ליישמן אבל לא בצורה כזו שבאמת יגרמו לתחרות אמיתית.

למשל אם ניקח את נושא הבנק האינטרנטי -    משנת 2007 פועלים מנכ"ל הבנק הבינלאומי לשעבר שלמה פיוטרקובסקי, מנכ"ל ביטוח ישיר לשעבר יהושע אגסי ואיש העסקים איציק דבש בניסיון להקים בנק ללא סניפים. אולם השלושה נכשלו בדרישה של בנק ישראל לגייס הון עצמי מינימלי של 100 מיליון שקל [קישור]. זאת למרות שלמשל על פי דרור שטרום ,הממונה על ההגבלים העיסקיים לשעבר, אין בעיה להפחית את דרישת ההון האסטרונומית הזו, תוך קביעת חובה להביא עוד הון עם העליה בנפח הפעילות של הבנק [קישור].
כשנשאל על המגבלה הזו דודו זקן הוא ענה:

"הוועדה משנה ניואנסים... האמירה של הוועדה היא 'זה אפשרי'. אנו לא אומרים שהממשלה צריכה לתרום, אני מודע לכך שהמצב העולמי של הבנקאות אינו מדהים ושזו תקופה קשה להשקעה, אבל עכשיו ההליך גלוי לכולם ואנו מחכים ליזמים".

בעצם מאחורי המילים היפות האלו אומר זקן: עד היום בנק ישראל לא התלהב מבנק אינטרנטי והטיל מגבלה שמנעה מעשית את הקמתו. לעומת זאת היום בנק ישראל "מתלהב"  מהרעיון אך לא מסיר את המגבלה שמונעת מעשית את הקמתו. בשורה התחתונה הרבה כותרות חיוביות בעיתונים ויחסי ציבור אבל שום דבר מעשי.

לגבי כניסת שחקן מוסדי לאשראי הקמעונאי ,אז גם פה ההעובדה היא שעד היום אין שום מגבלה של כניסת שחקן כזה ואף על פי כן שום דבר לא קורה. אז מה השתנה עכשיו נשאל זקן וענה:

"כל הנושא בסימן שאלה, אך אנו מתכוונים לשבת עם המוסדיים ועם הבנקים ולשמוע אותם. נראה אם יש חסמים ואיך ניתן לטפל בהם". [קישור]

שוב, סעיף שמראה את "הרצון הטוב" של בנק ישראל אבל מסתיר את העובדה שאין מאחורי הרפורמה הזו כלום ושום דבר.

אפילו באחד הדברים שזקן מתגאה בהם הכי הרבה שזה חשיפת תיק האשראי של הלקוחות ,שמשמעותו שאם הייתם לקוחות טובים - הבנקים האחרים יוכלו לחזר אחריכם, גם פה מסתבר שמדובר בפתרון חלקי מלווה בהמון מגבלות משפטיות שזקן לא טיפל בהן. דרור שטרום,שפעל בעבר להביא חוק אמיתי לחשיפת תיק האשראי של הלקוחות, תיאר סעיף זה במילים: "הועדה למריחת התחרות".[קישור]

ולסיכום..
אני חושב שסיכם זאת היטב אנליסט הבנקים הבכיר של לידר שוקי הון אלון גלזר:

"הרבה מאד כוונות טובות, אבל לא מדובר במהפכה כמו שראינו בתחום הסלולר או בהפחתת דמי הניהול בתחום הגמל... כל עוד לא נראה כניסה אמיתית של תחרות - ואנחנו לא חושבים שתחרות כזאת באמת בדרך - הפגיעה תהיה של אחוזים בודדים בלבד אם בכלל"

עכשיו אתם יודעים גם למה.




אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב