יום שני, 16 ביולי 2012

הסבר על השיטה המוניטארית ב4 דקות

לאחרונה יש התעוררות גדולה ברשת לגבי הבעיתיות של השיטה המוניטרית: סבא מוישה שרשם על כך פוסט זכה לאלפי שיתופים בפיסבוק ,פעם ראשונה שמישהו מהכנסת מעלה את הנושא בדף הפיסבוק שלו (אפילו שאולי לא התכוון לכך), יאיר לפיד נשאל על ידי אחת מקוראות האתר על כך בכנס שלו (והתחמק מתשובה)  , אחד מקוראי האתר פיזר פלאירים בנושא באחת המחאות האחרונות ויותר ויותר אתרים מפיצים את המידע בעיברית איך כסף נוצר (ולחשוב שרק לפני כ3 חודשים אתר זה היה בין הבודדים).
ועכשיו גם הסרטון: עידו זיפמן בוגר 'בצלאל' החליט לתרום מזמנו על מנת ליצור סרטון הסבר יוצא דופן בהשקעתו בדיוק באותו נושא. הסרטון אמנם באנגלית אבל רק אומר שיתכן שבקרוב יצא גם סרט ראשון בנושא בעיברית. מבטיח לעדכן כשיהיה על מה.

הנה כמה מילים שכתב עידו על הסרט ומיד לאחריהם תוכלו גם לצפות בו:




לפני כשנה וחצי התחלתי להתעניין בנושא בעקבות מספר סרטים ויראלים שראיתי ברשת. חלקם אף באתר זה כגון "הקורס בהתרסקות"
ככל שהעמקתי את מחקרי בנושא הבנתי עד כמה הנושא חשוב ורלוונטי לכל אחד מאיתנו. לצערי הנושא הזה כמעט ולא מטופל במדייה המסחרית. הסרטים כיום בנושא במידה מסויימת כבדים ולא נגישים וצריך אורך רוח כדי לגשת אליהם.
מכאן הייתה יריית הזינוק שלי לעשות סרט בנושא. המטרה שעמדה לנגד עיני היא ליצור סרטון זכיר, קיצבי ונגיש גם לאנשים שעוד לא נחשפו לרעיון של כסף כחוב, במטרה לעודד אותם ללמוד עוד על הנושא.
אני מאמין שהצעד הכי מהותי בשינויי השיטה הוא שינויי תודעתי. כדי להגיע למודעות יש צורך להנגיש את החומרים לציבור הרחב.

על התהליך העיצובי:
ישנם סרטים כיום שמנתחים את הנושא בצורה מעמיקה, אך רובם אינם נגישים, הן מבחינת אורך והן מבחינת בהירות. המטרה שלי בבחירת השפה העיצובית היא ליצור סרט שהוא מצד אחד מעביר אינפורמציה בצורה בהירה מצד שני מעביר תכניים ויזואלים שיש בהם ערך אסתטי ( במילים אחרות -סרט שיהיה מעניין וכיף לראות אותו ברמה הויזואלית ושהצופים בו ישמחו לשתף את חבריהם ברשתות חברתיות)
הבחירה בריבוי השפות הויזואליות נבעה משני טעמים עיקריים. האחד - ליצור סרטון אינפורמטיבי שאינו נראה כמו סרטוני אינפוגרפיקס קלאסיים ובכך ליצור בידול מול סרטים אחרים בנושא. האחר- ברמה הקונספטואלית יש במערכת המוניטרית המון החלטות שנעשו לאורך השנים שהובילו למשברים שאנו חווים היום, ניתן לומר (בהכללה גסה) שכל השיטה בנוייה טלאיים טלאיים ואינה נבנתה / או נבחנה לימים אלו. הריבוי הזה אמור במידה מסויימת לשרת את תחושת הגיבוב שקיימת במערכת המוניטרית.

תקציר הסרט:
הסרט אינו בנוי כנרטיב אחד. אלא מקבץ של דימויים אשר יוצרים את התמונה הכוללת על המערכת.
הסרט בנוי מ2 חלקים עיקריים
הראשון: היסטוריה קצרה של כסף וכיצד נוצרו הבנקים הראשונים.
השני: המערכת המוניטרית היום והצגת כסף כחוב והבעיתיות שבו.
בתוך השני החלקים הקריין שואל שאלות לגבי המערכת-מטרת השאלות היא לתת עוגן לדימויי שיבוא לאחר מכן וליצור חוצצים בין נושא לנושא.


29 תגובות:

  1. האם המסקנה המתבקשת היא למשוך את הכסף מהבנק כבר עכשיו ולרכוש איתו דברים מוחשיים כמו נדל"ן?

    השבמחק
    תשובות
    1. אני אצטט מקריון ספר 1 זמני הקץ(1998):"ישויות מאוזנות תזכינה בכוח רב,אך עליהן להיזהר בכל הנוגע לעניינים כלכליים. אל תבטחו במערכות הכלכליות של ממשלותיכם במהלך שינוי זה. שנו את שיטת התחלופה הכספית האישית שלכם לצורה הבסיסית ביותר. נהלו משא ומתן על מה שתוכלו,ואל תשימו את אמונכם במוסדות כלכליים כלשהם."

      מחק
    2. חוק גרשאם בניסוחו הנפוץ קובע : "כסף רע דוחק כסף טוב".

      הנוסח המלא של הכלל קובע : "כסף רע דוחק כסף טוב בתנאי חוקי המטבע".

      משמעות הכלל היא כי כאשר קיימים במחזור החוקי שני סוגי מטבע בעלי ערך נקוב שווה על פי חוקי המטבע, אך ערכם הריאלי שונה, בסופו של דבר, המטבע ה"רע" (בעל הערך הריאלי הנמוך יותר) ידחק מן המחזור את המטבע ה"טוב" (בעל הערך הריאלי הגבוה יותר).

      לדוגמה, מטבע עשוי כסף ידחק מן המחזור מטבע בעל ערך נקוב זהה העשוי זהב. זאת מכיוון שהערך הריאלי של המטבע העשוי זהב גבוה יותר מהערך הנקוב של מטבע העשוי ממתכת זולה יותר. במצב דברים זה הציבור יעדיף להשתמש לשם תשלומיו ומחייתו היומיומית במטבע ה"רע" ולאגור ולצבור את המטבע ה"טוב" שערכו גבוה יותר ועשוי עוד לעלות.

      חוק זה מראה שאין אפשרות לקיים לאורך זמן שני סוגי מטבע "רע" ו"טוב" כי בסופו של דבר ישאר במחזור רק מטבע אחד.

      לפי חוק זה, ערך נמוך של מטבע מזרז את קצב המחזור כי הציבור ממהר להוציא את הכסף בעל הערך הירוד.

      לעתים חוק גרשאם בא לידי ביטוי אף במטבעות בעלי ערך נקוב נמוך ביותר, עם עליית ערך המתכת ממנה עשוי המטבע.

      מאידך, יש מקרים שבהם חוק זה אינו תקף. בתקופה של אינפלציה דוהרת וקשה (היפר-אינפלציה), ערכו של מטבע "רע" יורד כל כך, עד שהסוחרים מסרבים לקבלו ואז דווקא הוא שנדחק מן המחזור.

      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%92%D7%A8%D7%A9%D7%90%D7%9D

      נייר ותו לא : מהם המקרים החמורים בהיסטוריה של היפר-אינפלציה
      http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3510232,00.html?dcRef=ynet



      United States Circulating Coinage Intrinsic Value Table

      http://www.coinflation.com/

      מחק
    3. הצד המכוער של הכסף הזול
      כאשר הריביות כבר ירדו לאפס, ראוי לתהות אם המודלים ההיסטוריים עדיין יעילים / ביל גרוס, פייננשל טיימס
      http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000708385

      מחק
    4. בשעה שיש משבר חובות ממשלתיים בעולם והחוב של ארה"ב ומדינות מפותחות רבות שובר שיאים, מפתיע לגלות שהשווקים מתנהגים הפוך להיגיון. ג'ו ויזנתל מ"ביזנס אינסיידר" מצביע על צניחה רבתי בתשואות האג"ח של ממשלות רבות...משלמות ריבית שלילית על האג"ח שלהן. משמעות הדבר היא שהמשקיעים שרוצים להלוות כסף לממשלות הללו מוכנים לשלם להן כסף רק כדי שייקחו מהם כסף.
      http://www.themarker.com/wallstreet/1.1777440



      מה ההבדל בין אחזקה באג"ח ללא ריבית של מדינה מסויימת, לבין אחזקה בשטר-כסף של אותה מדינה ???...

      מחק
  2. כל מה שאתם צריכים לדעת על התחרותיות בבנקים
    בנק ישראל מציג : כל השאלות והתשובות
    http://www.themarker.com/markets/1.1777210

    מעניינת ההתיחסות ל"אגודות אשראי" (סעיף 6) שכמותן רווחו בקנדה בשנים 1930-1970 ואשר סן ברנרדינו מנסה להחיות משהו בדומה להן

    השבמחק
  3. 2 דברים:

    1. סרטון ממש ממש נחמד- מאוד אהבתי, מסביר בצורה יפה ומעניינת!
    2. אנונימי - בנקים זה משהו שממשלות לא נותנות לו ליפול בקלות.. אז אני לא חושב שזה הצעד הנכון.

    השבמחק
  4. אנשים מתחילים להתעורר!

    השבמחק
  5. שאלה בבקשה.
    מי ת'כלס מדפיס את הכסף? אני מניח שזה הבנק המרכזי.

    אם אכן הבנק המרכזי מדפיס ת'כסף, כאשר הבנק המסחרי מלווה שטרות שאין לו (ששומר אצלו רק 10% מסך הכסף שיש לו),
    איך לעזזל הוא יכול לתת שטרות אם אין לו אותם? מאיפה הוא נותן לי שטרות שכביכול אין לו אותם?

    תודה,
    משה.

    השבמחק
    תשובות
    1. כשבנק נותן הלוואה הוא יוצר כסף בחשבון הבנק -לא שטרות.
      איך הוא עושה זאת? מקיש מספר ולוחץ על Enter אחרי שהחתים אותך על כל הטפסים ומצא אותך כראוי לקבל הלוואה.
      לבנק יש שטרות כסף שקיבל כהלוואה מהבנק המרכזי אבל מדובר בכמה אחוזים מכל הכסף שיצר או הלווה.
      לכן מספיק היום שרק כמה אחוזים מציבור לקוחות הבנק ירצו למשוך כסף במזומן בו זמנית -הבנק יקרוס.

      ערן

      מחק
    2. אולי כדאי שתתחיל להשתמש במילה המקובלת "מינוף" ?


      "מינוף"="ייצור כוח קניה ופעולה" גדולים יותר מאותה כמות של "כסף"
      כך לא תבלבל קוראים תמימים
      שבאמת מבינים ממך שמדובר ב"ייצור כסף" כפשוטו
      מה שלא ממש נכון
      ולא בהגדלת כוח הקניה והפעולה של הכסף
      מה שנראה כנכון



      הגלגלת
      תוארה לראשונה על ידי ארכימדס שחי בין השנים 287 – 212 לפנה"ס. הגלגלת היא אחת משש המכונות הפשוטות

      שימוש חשוב של הגלגלת הוא הפחתת הכוח הדרוש להרמת המשא - באמצעות עיקרון היתרון המכני.

      כאשר מחברים גלגלת אחת או יותר באופן בו הגלגלת משנה את גובהה, הכוח שיידרש להרמת המשא יקטן, אך יידרש להימשך אורך חבל גדול יותר.

      כאשר במתקן נעה גלגלת אחת, הכוח שיידרש להנפת המשא יקטן בחצי, אך אורך החוט שימשך יוכפל בשתיים.

      בצורה דומה, כאשר במתקן ינועו שתי גלגלות, הכוח שיידרש להנפת המשא יקטן פי 4, אך החבל אותו יש למשוך גדל פי 4.

      עם זאת, כאשר ישתמשו בכמות גדולה של גלגלות במתקן אחד, החיכוך הרב שיוצר בין החלקים השונים יפחית מיעילות המערכת.

      מניחים לצורך החישוב שהגלגלת חסרת משקל ושאין כוחות חיכוך ומתקיים הכלל של שימור האנרגיה לפיו המתיחות בחבל כפול התזוזה של המשקולת היא ערך קבוע.

      ניתן למיין את הגלגלות לשלוש קבוצות :

      גלגלת קבועה -הגלגלת קבועה ורק החבל נע
      גלגלת נעה - החבל קבוע בקצה אחד והגלגל נעה
      גלגלת מרכבת - שילוב של גלגלת קבועה עם גלגלות נעות
      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C%D7%92%D7%9C%D7%AA

      כננת היא מכשיר המיועד להזיז משאות כבדים באמצעות חבל הנכרך על גבי ציר.

      הכננת מורכבת מגלגל סובב עליו מתלפף החבל. את הגלגל ניתן לסובב באמצעים שונים – כוח השרירים, כוח פנאומטי, כוח הידראולי, כוח חשמלי ועוד.

      כדי למנוע מצב בו כובד המשא ימשוך חזרה את החבל, ניתן לצייד את הכננת בבלם חד כיווני (ראצ'ט) – התקן מכני המאפשר תנועה בכיוון אחד בלבד. במקרה זה הראצ'ט יאפשר רק פעולת הרמה ולא הורדה.
      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A0%D7%A0%D7%AA

      המונח רווח כוח או מערכת רווח כוח מתייחס לכל מערכת המאפשרת להפעיל כוח גדול על ידי שימוש במערכת תמסורת ועקרונות של יחסי העברה. מערכות כאלה ממירות כוח גדול למרחק קצר בכוח קטן למרחק גדול.

      הערה חשובה. במאמר הזה מתוארות מערכות אידיאליות, במובן זה שלצורך ההסבר והחישוב מתעלמים מן החיכוך.

      בפועל, גם בגלגלות יש חיכוך, וכאשר אין גלגלות אלא טבעות, החיכוך כלכך גדול שאם החבל עובר על שלוש טבעות או יותר - הוא מבטל את כל היתרון המכני של המערכת.

      http://wiki.imga.org.il/index.php?title=%D7%A8%D7%95%D7%95%D7%97%D7%99_%D7%9B%D7%95%D7%97

      בצל התקדמות תהליך חקיקת החוק לצמצום הריכוזיות שאושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת השרים לחקיקה, הביע אתמול פרופ' אריה בבצ'וק, הסתייגות מפירמידות שליטה בנות שלוש שכבות. לפי תזכיר החוק יידרשו בעלי השליטה בפירמידות קיימות "לקפל" אותן לשלוש שכבות, ואילו פירמידות חדשות יורכבו משתי שכבות בלבד. לדבריו, מבנה של שלוש שכבות שליטה מאפשר חריגה גדולה מדי מעיקרון של "מניה אחת - קול אחד" הנהוג בישראל.
      http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3574551,00.html

      חִיבּוּץ
      לועזית : churning
      פעולות של קנייה ומכירה בחשבון לקוח שעושים ברוקרים בשווקי ניירות הערך שלא לצורך, במגמה להרוויח עמלות תיווך בלי להתחשב בטובתו האמיתית של הלקוח. (גם : גִלְגוּל יֶתֶּר). (עגה, ארה"ב).
      http://www.yediothsfarim.co.il/lex3/glossary/g_2765.asp


      לא עושים חשבון
      http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1566229,00.html

      גִּלְגּוּל שֵיקִים
      http://www.maot.co.il/lex3/glossary/g_1104.asp
      גִּלְגּוּל חוֹסֶר
      http://www.maot.co.il/lex3/glossary/g_1100.asp

      במסגרת האוטונומיה של בעלי השליטה להפעיל את עסקם, מכיר בית המשפט אף בתופעה המוכרת כ"גלגול כספים" או כ"גלגול חובות".
      http://www.zilberfeld-law.ybay.co.il/OpenIsuk.aspx?a=104


      רשימת המונחים :
      1. מינוף הון
      2. גלגול הון
      3. כננת בנקאית
      והנה קבלנו מכשיר מכאני עתיק ופשוט...

      מחק
    3. תרמית פירמידה או משחק פירמידה הוא מודל עסקי שאינו מחזיק מעמד לאורך זמן, שעוסק בעיקר בתגמול כספי בתמורה לצירוף אנשים חדשים למשחק, בלא כל מוצר או שירות.

      השגיאה הבסיסית היא שאין רווח קצה - הכסף פשוט מטפס במעלה הפירמידה, ורק האנשים בראש הפירמידה מרוויחים כסף, המגיע מן האנשים הרבים שבתחתית הפירמידה - אלו שהצטרפו למזימה אך לא הצליחו לצרף אליה אנשים חדשים.

      הצלחה ביוזמה זו נשענת באופן בלעדי על גידול הנדסי במספר המצטרפים. בעקבות כך ניתן לה השם "פירמידה", המציין את הגידול במספר האנשים בכל קומה. לרוע המזל, ניתוח פשוט מראה שתוך מספר שלבים יגיע השוק לרוויה, והמשתתפים האחרונים לא יוכלו למצוא משתתפים חדשים שיכסו את הפסדיהם. כיסוי ההפסדים הוא בלתי אפשרי, ומתמטית מובטח שרובם המוחלט של המשתתפים במזימות מסוג זה יפסידו את השקעתם.

      המאפיין המרכזי של משחקי פירמידה הוא העובדה שלמוצר המוצע אין ערך עצמי.
      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94

      בנקאות ברזרבה חלקית היא מערכת בנקאית שבה בנקים שומרים רק חלק מהכסף שמופקד אצלם כרזרבה (ככסף מזומן או נכסים נזילים מאוד אחרים) ומלווים את כל יתר הכסף ללווים. במצב זה, לבנקים אין מספיק רזרבות להספקת כל ההתחיבויות הכספיות, אם כל המלווים, או כמות מספקת שלהם, יבואו לדרוש את כספם בו זמנית.

      המערכת הכספית של רזברה חלקית תלויה בציפיות להתרחבות מתמדת של הכלכלה ומעודדת ציפיות אלה.

      הציפיה הזאת מאפשרת לצפות לחזרי ההלוואות שניתנות, ולכן לתת עוד הלוואות שמגדילות את כמות הכסף.

      כמות הכסף הגדלה אם בגלל אשליית הכסף ואם בגלל היבטים אחרים יוצרת תמריץ לאנשים להוציא כסף ובכך הם גורמים להתרחבות הכלכלה הריאלית - ייצור עוד סחורות.

      דבר זה נמשך זמן מה, עד שמתגלה שאין מספיק הכנסות לכיסוי ההלוואות שניתנו, והמערכת מתכווצת בחזרה.

      בכל מקרה, למערכת הבנקאית עצמה יש אינטרס להכחיש קשיים וסיכונים, כדי להמשיך ככל האפשר את האווירה האופטימית שתאפשר את המשך קיומם של בנקים ולהרחיק ככל האפשר מצב של ריצה על הבנק.


      ביקורת :
      סודי הבחין בין עושר אמיתי - המושג ונשמר בדברים פיזייים, כמו שדות, אנשים, מכונות, בתים, לבין חוב במונחים של כסף.

      בעוד שחוב יכול לתפוח עם הזמן בגלל ריבית, עושר, בהיותו דבר פיזי הוא דבר שמתקלקל בגלל החוק השני של התרמודינמיקה וללא תחזוקה הוא מגדיל את האנטרופיה ומאבד את תכונותיו המועילות.

      היות ויש גידול מתמיד של החובות על ידי מנגנון של ריבית ובנקאות ברזרבה חלקית, אבל אין גידול כזה אפשרי בדברים פיזייים (שיכולים לגדול אבל על פי חוקי הפיזיקה ולא על פי החלטות על ריבית), יש צורך במנגנונים ש"סוגרים את הפער" בין העושר לבין החוב - מנגונים שנחשבים שליליים כמו אינפלציה פשיטות רגל, החרמת רכוש וכו'.

      סודי טען כי אי אפשר להתנגד לתופעות אלה כל עוד מתקיים המנגנון של ריבית ואי ההבחנה בין חוב לבין עושר.
      http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%96%D7%A8%D7%91%D7%94_%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%AA

      מחק
    4. Eran, can you pls replay me with links to maybe Facebook Groups connected to similar subjects? like the up raising in Spain, fighting the current economic system, ect? I'd like to share this video on those pages.
      Thx!
      J.

      מחק
    5. שלום Eran
      אני באמת לא מכיר הרבה כאלה.

      תודה בכל מקרה על הרצון להפיץ את המידע החשוב
      ערן

      מחק
  6. משה
    אתה מזכיר לי את בגדי המלך החדשים
    זה שאין לבנק ישראל גיבוי לכסף שהוא מדפיס ברור לכל ילד קטן, אך הציבור הטיפש חושש להוכיח את טיפשותו באי ראיית הגיבוי.בעוד החכמים (אנשי האוצר/טיקונים/עושי דבריהם רואים ועוד איך את הגיבוי אשר נמצא אצליהם בחשבונות הבנק הפרטיים.
    אבי ג

    השבמחק
  7. משה
    מה שאין לו, הוא פשוט מבקש מבנק ישראל שידפיס לו (נדיר שזה קורה, בדרך כלל אף אחד לא מבקש למשוך כל כך הרבה כסף)
    לאנונימי, משהו מוחשי זה זהב
    זה לא מחליד ולא מתכלה

    ערן, אפשר עדכון לגבי המצב בהונגריה ואיסלנד?

    השבמחק
    תשובות
    1. הונגריה כנראה בדרך לחזור בה מהנסיון להלאים את הבנק המרכזי בתמורה לסיוע של קרן המטבע והאיחוד.
      לגבי איסלנד-הם החליטו לא להחזיר חובות אבל להמשיך לשחק את אותו המשחק של יצירת כסף מחוב ולאחרונה אף קראתי שיש דיבורים על כך שהם רוצים להצטרף לאיחוד

      ערן

      מחק
    2. למה המערכת הסגורה שהם ניסו ליצור לא עובדת?
      בגלל החוב הקיים שגדול מידי?

      מחק
  8. עידו.
    הפורמט של הסרט מעולה ועושה את העבודה.
    לגבי התוכן יש לי כמה הערות והארות.
    הסרטון הסתיים ללא הצגת פתרון.
    מצב שישאיר שוב את הבנת האזרחים בחסר אל מול קלקלני המערכת.
    האזכור ההיסטורי של הצמדה לזהב צריך להיות מוצג כפי שהייה בזמנו, ז"א כלי בידי הפלוטוקרטיה לשליטה על האזרחים.
    אפשר לתת אזכור לשיטה שהייתה נהוגה בימי הביניים של מסחר בכסף נטול חוב כמו מקלות הטליי. או לעובדה שמלחמת האזרחים האמריקאית פרצה על רקע דרישת הבריטים לשימוש בזהב בלבד בעוד המתיישבים הפיקו כסף נטול חוב שביטל את יכולת השליטים הבריטים לשדוד את המתיישבים .
    הייתי מדגיש את העובדה שהשיטה הנוכחית משעבדת את האזרחים לחובות אל מול האליטה הפיננסית מפיקת הכסף.
    אבל היי אולי צריך משהו לסרטון הבא.:)

    השבמחק
  9. אנשים צריכים להבין שכל המסים שלהם הולכים לריבית על החוב הלאומי יש דבר יותר מטומטם מזה?

    השבמחק
  10. ערן, אני רוצה לתת לך ח"ח גדול על הדרך שבה אתה מתמודד עם המגננה העקבית הזו שהשיטה הפעילה על הבלוג שלך, זאת שנקראת "אינפורמטור".
    זה יפה איך שאתה נותן מקום אפילו לביקורת המכורה.
    זה יפה לראות איך שסומכים פה על קוראים מזדמנים שיוכלו לחשוב בכוחות עצמם.

    במרחב הציבורי שמלא התנצחויות בולשיט ופחד ועצבים,
    זה מעורר השראה מבחינתי.

    יש משפט של מהטמה גנדי שנחשפתי אליו בהרצאת TED כלשהי:
    "בהתחלה הם מתעלמים ממך
    אחכ הם צוחקים עליך
    אחכ הם נלחמים בך
    ואז אתה מנצח."

    השבמחק
    תשובות
    1. (:

      אהבתי
      אפילו שלא ממש הבנתי...

      מחק
    2. עמית לי קרה הפוך פה במדינת ישראל
      בהתחלה התעלמו ממני
      אחר כך צחקו עלי
      אחר כך נלחמו בי
      ואחר כך הפסדתי כמובן
      ואחר כך הכפישו את שמי
      ואחר כך המשיכו עם השחיתות כאילו כלום לא קרה
      אין איזה מטהגנדי שיש לו פתגם בשבילי

      מחק
  11. אין לי בעייה לפרגן, אבל הסרטון לא כ"כ ידידותי. יותר מדי אנימציה ופיט'רים שגורמים למסר ללכת לאיבוד.
    בסרטונים מהסוג הזה, עדיף להיות קצר וקולע. למשל בסרטון us debt crisis שפורסם כאן בבלוג בעבר :
    http://www.youtube.com/watch?v=Jjv-MtGpj2U

    קח את זה כביקורת בונה להמשך. אין ספק שאתה אדם מוכשר.

    איתי

    השבמחק
  12. אם נספור את כל הכסף שיש בישראל, לאחר ניקוי חובות, לכמה נגיע?
    לפי איך שהשיטה עובדת, אנחנו אמורים להגיע למספר שלילי
    אבל בחישובים כאלה המספר הוא תמיד חיובי וגדול. מה מסביר את זה?

    השבמחק
    תשובות
    1. בגלל שכל כסף מיוצר מחוב -אם תוריד את כל החובות תשאר עם המינוס שזה הריבית שצריך עוד לשלם.
      לפי איזה חישובים מצאת שזה תמיד מספר חיובי?

      מחק
    2. לא האנונימי !

      ובכל זאת תשובה
      אולי לפי החישובים שאתה מצאת ש"כל (ה- ?)כסף מיוצר מחוב"...
      מה עם הון הבסיס ? מה שקוראים הלימות הון\רזרבה חלקית שזה משהו כמו 10 אחוז
      תקזז אותו (לפי החישובים שלך...) עם ריבית בגובה 5% ותגיע תמיד למספר חיובי (כי אין ריבית בגובה 10%...)
      http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2012/07/blog-post_17.html
      תוכנו של הפוסט הזה עלול להיות מופנה גם כלפיך-וכלפי האקדמיה=בלוג הזה...

      מחק
  13. עדכון על התפתחויות מעניינות-היום :


    בבריטניה פיצלו את הפיקוח על הבנקים מהפיקוח על יציבות הכלכלה
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3577191,00.html


    ראשי הרשויות החזקות יחליטו מחר אם לפרוש ממרכז השלטון המקומי
    לטענת חולדאי יוזמת האוצר לשינוי תקצוב החינוך והרווחה ברשויות כך שתינתן עדיפות לרשויות חלשות היא הלאמה של כספי הארנונה
    http://www.themarker.com/career/1.1777860


    אתרי אינטרנט המתווכים בין לווים למלווים ומאפשרים לעקוף את הבנקים ולקבל תשואה גבוהה למלווים לצד ריבית נמוכה למלווים צומחים במהירות וצוברים אמון גם מצד משקיעים מוסדיים ובנקים מרכזיים.
    http://www.themarker.com/markets/1.1777579


    70% מהישראלים מחזיקים רק ב-20% מההון הפיננסי; העשירון העליון מחזיק ב-60%
    ניתוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת : העשירון העליון של משקי הבית נהנה מכ-60% מההכנסות
    http://www.themarker.com/markets/1.1777129


    קנס של 1,700-17,000 דולר על העסקת עובד זר בסין
    http://www.themarker.com/career/1.1777781


    אסון הכור ביפאן : 36% מילדי פוקושימה אובחנו כבעלי גידולים
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1777967


    כשהמריטוקרטיה נהפכת לאוליגרכיה : חוסר האחריות של האליטות

    הפרשן כריסטופר הייז טוען שאליטות בעלי הכישרון של ימינו מושחתות מעצם הגדרתן
    מנגד, דיוויד ברוקס מאמין שיש להן שאיפות וכישרון אך הן נעדרות אמונה בחשיבות החברתית של תפקידן
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1777132


    למה הוא צריך משכנתא ?
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1777684
    קיבל משכנתא בתנאים חלומיים
    http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3577314,00.html


    ועדת זקן קוראת להחיות את רעיון הבנק השיתופי
    בולטת במיוחד הקריאה להקים מחדש בישראל אגודות אשראי שיתופיות
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3577192,00.html


    היקף הנכסים של אגודות האשראי בעולם זינק ב־20% בשנה החולפת
    אגודות האשראי אינן המצאה חדשה. הן הופיעו בעולם בתחילת המאה הקודמת, ונפוצות בעיקר בארצות הברית
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3577193,00.html



    שימו לב
    אגודות אשראי
    מבטאות (בערך ?) את חזונו של ערן
    והן הן אלה שרווחו בקנדה בשנים 1930-1970
    http://en.wikipedia.org/wiki/Great_Depression_in_Canada


    http://en.wikipedia.org/wiki/C._H._Douglas
    תקופה המכונה בפי ערן
    כלכלה ללא חוב
    כך שאפשר לומר שחזונו של ערן
    קורם עור וגידים לנגד עינינו

    השבמחק
  14. עד שהכסף עצמו לא יוחלף אגודת אשראי לא תעזור, היפר אינפלציה בוודאות תגיע בזמן הקרוב, המחירים של הכל יזנקו והציבור בקושי יוכל לקיים עצמו.

    השבמחק