"אני כבר בן 84 וזה מאוד ברור לי - משהו בשיטה הזאת לא עובד. הוא פשוט לא נכון. אני שומע כל הזמן שיש עכשיו מחאות, ושכולם מאוד כועסים על המדינה, אבל אומרים שהמחאות מבולבלות ומפוזרות ואף אחד לא מבין מה הכיוון האמיתי של המחאה ומה בעצם האזרחים דורשים"-
מוישה משתף אותנו בכמה ממצאים חשובים שגילה לאחרונה ומה הפתרון לדעתו לבעיות שלנו.
שלום לכולם, קוראים לי מוישה ואני בן 84.
לפני כמה זמן נתקלתי בציטוט של הנרי פורד, שהיה תעשיין אמריקאי מאוד עשיר ומפורסם, הוא אמר: "העם לא מבין את המערכת הכספית והכלכלית בה אנו פועלים, מכיוון שאם היה מבין אז הייתה מתרחשת מהפכה עוד לפני מחר בוקר"
אז החלטתי לבדוק למה הוא התכוון ורציתי לספר לכם כמה דברים שלמדתי בזמן האחרון בקשר לכסף ואני ממש לא מאמין שלמדתי אותם רק עכשיו, אחרי שכל החיים נתתי לכסף להוליך אותי.
התחלתי לשאול את עצמי - למה אנחנו חייבים לשלם כל כך הרבה מיסים? ואיך זה שכל שנה, המיסים רק עולים ועולים?
למה המנהלים של הבנקים נהיים עשירים כל כך, אבל אנשים אחרים לא?
למה מדינת ישראל נמצאת בחוב? למי בעצם המדינה חייבת כסף?
אני רציתי לדעת למה כל השנים אני והחברים שלי עבדנו כל כך קשה, ואף פעם לא נהיינו עשירים כמו המנהלים של הבנקים.
גיליתי, שלמדינה יש חוב של 164 מיליארד דולר. אני לא יודע להסביר לכם בדיוק כמה דברים היינו יכולים לפתור עם כזה סכום, אבל זה המון המון כסף. ומי בכלל הולך לקבל את כל הכסף הזה כשהמדינה תחזיר את החוב שלה?
אני רוצה לחלוק אתכם כמה דברים שלמדתי. אני רציתי להבין דבר אחד - איך מגיע כסף לכלכלה שלנו? איפה הוא נולד?
למדתי שבחודש דצמבר בשנת 1954, באישור הכנסת, הוקם "בנק ישראל" ונחקק "חוק בנק ישראל". מומחים מחוץ לארץ הציעו, וזה גם התקבל, שהבנק יהיה בעל מעמד של בנק עצמאי, אל מול משרד האוצר. עצמאי זה אומר שהוא לא שכיר של אף אחד ואין לו מעסיק, כלומר, בנק ישראל הוא בכלל לא מוסד מדיני.
בעקבות החוק הזה, וההקמה של "בנק ישראל", התהליך של יצירת כסף מתחיל בזה שהממשלה שלנו לוקחת הלוואה, בעיקר מהבנקים המסחריים, שהם פרטיים ושייכים כמעט לגמרי לאנשים מאוד עשירים, ובתמורה לכך - הממשלה מנפיקה "אגרות חוב ממשלתיות". הבנקים קונים את האגרות חוב האלו, והממשלה מתחייבת לשלם להם ריביות ועמלות, שאותם היא גובה מאיתנו, האזרחים, דרך המיסים שאנחנו משלמים למדינה כל הזמן. הממשלה גם נתנה לבנקים יכולת לתת לנו, האזרחים, הלוואות של כספים שבעצם אין לבנק. כשאני לוקח הלוואה או משכנתא מהבנק, הוא לא באמת נותן לי כסף שיש לו בכספת. הפקיד פשוט מקליד מספרים במחשב שלו, ויוצר כסף חדש - כזה שאף פעם לא באמת היה קיים.
אני לא הצלחתי להבין איך זה יכול להיות, אז הסבירו לי שיש חוק שנקרא "יחס רזרבה", וניתן לקרוא לו גם "יחס הלימות הון". לפי החוק הזה, הבנקים צריכים לשמור כסף אמיתי בכספות שלהם בשיעור של חמישה עד עשרה אחוזים מכל הכסף שהם לווים, ואת כל השאר - שזה אומר מעל 90 אחוז מהכסף שהם נותנים לנו בהלוואות - הם לא באמת חייבים להחזיק, והוא בעצם לא באמת קיים. אבל למרות שהכסף לא באמת קיים, אנחנו כן באמת צריכים לצאת כל יום לעבודה כדי לשלם לבנקים את הריבית ואת העמלות שהם גובים, תמורת זה שהם נתנו לכם כסף שבכלל לא היה להם.
זה נשמע ממש מגוחך, לא?
כל השיטה הזאת והחוקים האלו שהממשלה קבעה, מאפשרים לבנקים לרכז את כל ההון של המדינה. אנחנו האזרחים חייבים להם כסף על ריביות ועמלות והממשלה על האגרות חוב שנקנו מהם. אני הבנתי שכשאנשים פרטיים ועשירים מאוד מאוד שולטים על כל הכסף שיש במדינה כמעט, הממשלה כבר לא ריבונית. היא כבר לא הכוח שבאמת שולט במדינה, והיא לא יכולה יותר לפעול לטובת הציבור באמת. . עם החוב הלאומי שהם מחזיקים - הם בעצם שולטים בכל הפוליטיקה, שלטון של עשירים. גיליתי שאפילו רוטשילד אמר פעם: "מי ששולט על הכסף של מדינה, לא יהיה לו אכפת מי קובע את החוקים שלה"
אני ניסיתי להבין אם יש כסף שהמקור שלו הוא לא בבנקים - אבל אין כזה כסף! ואז הבנתי שעבדתי כל חיי, ושהילדים שלי עובדים כרגע כל היום רק בשביל הקיום של הכסף הזה. הבנתי שהבנקים גנבו אותי ועכשיו את הילדים שלי, ואת החופש שלי ושלהם, ושאנחנו חייבים להתאחד ולעצור אותם!
בעבר היה משבר ממש גדול בארץ, שקרה בגלל שהממשלה לא ניהלה נכון את המערכת שמדפיסה כסף, אבל אני לא מבין למה היום, כשאנחנו מדינה כל כך מתקדמת, המדינה לא יכולה לייצר את הכסף של עצמה במקצועיות ועם שקיפות מלאה לציבור, והיא עדיין צריכה לתת את הכוח הזה לגוף עצמאי ומונופוליסטי ואז להלוות מאותו גוף את הכסף בחזרה ולשלם עליו כל כך הרבה ריביות ועמלות?
ההון הזה, כל הכסף שמסתובב במדינה, זה כסף שהאזרחים משלמים עליו בעבודה קשה, בזיעה ובמיסים. הכוח של מדינה לייצר בעצמה את המטבע הלאומי שלה הוא הכוח הכי חשוב שיכול להיות למדינה, ובעצם - הוא זה שקובע אם אפשר לקרוא למדינה "מדינה עצמאית" או לא. מדינה לא צריכה להלוות כסף מאנשים עשירים אחרים - מדינה יכולה לייצר את הכסף שלה בעצמה!
אחרי שלמדתי את כל זה, שאלתי את עצמי - אז איך בעצם אמורה המערכת הבנקאית לעבוד?
הבנתי שיש 2 עמודי תווך שהמערכת הבנקאית חייבת להשען עליהם: אחד - לבנקים אסור בשום פנים ואופן להלוות כסף שאין להם. אם אין להם את הכסף בכספות שלהם - אסור להם להלוות אותו לאזרחים! השני - במקום שהמדינה תקנה את הכסף באגרות חוב עם ריביות, בנק ישראל הוא זה שצריך לייצר את הכסף, והוא צריך להלוות אותו למערכת הבנקים והם אלה שיצטרכו לשלם ריביות ועמלות לקופה של המדינה ושל בנק ישראל, ולא להיפך!
אם המערכת שלנו תפעל ככה, נוכל להתנקות מכ-ל החוב הלאומי שלנו, ונוכל לחיות במערכת כלכלית נטולת חוב, ואז המדינה תוכל לפרוח ולשגשג באמת, והילדים שלי ולאחר מכן הנכדים שלי לא יעבדו כל היום רק בשביל לשלם ריביות לבנקים.
אני כבר בן 84 וזה מאוד ברור לי - משהו בשיטה הזאת לא עובד. הוא פשוט לא נכון.
אני שומע כל הזמן שיש עכשיו מחאות, ושכולם מאוד כועסים על המדינה, אבל אומרים שהמחאות מבולבלות ומפוזרות ואף אחד לא מבין מה הכיוון האמיתי של המחאה ומה בעצם האזרחים דורשים- לדעתי צריך לא לבקש, אלא לדרוש מערכת כלכלית ובנקאית הוגנת יותר שדואגת לכל האזרחים ולא רק לאנשים שבראש המערכת.
תודה שהקשבתם לי, אני מקווה שתעזרו לי להעביר את ההודעה הזאת לכמה שיותר אנשים כדי שכולם יתחילו להכיר קצת את המערכת שאנחנו חיים בתוכה וככה נוכל להתחיל לענות על השאלה מה בעצם אנחנו רוצים לשנות. לחיים שלי זה כבר מאוחר מדי אבל תעזרו לי להעביר את המסר למען החיים של הילדים ושל הנכדים שלי והכי חשוב- בשביל עצמכם.
לפני כמה זמן נתקלתי בציטוט של הנרי פורד, שהיה תעשיין אמריקאי מאוד עשיר ומפורסם, הוא אמר: "העם לא מבין את המערכת הכספית והכלכלית בה אנו פועלים, מכיוון שאם היה מבין אז הייתה מתרחשת מהפכה עוד לפני מחר בוקר"
אז החלטתי לבדוק למה הוא התכוון ורציתי לספר לכם כמה דברים שלמדתי בזמן האחרון בקשר לכסף ואני ממש לא מאמין שלמדתי אותם רק עכשיו, אחרי שכל החיים נתתי לכסף להוליך אותי.
התחלתי לשאול את עצמי - למה אנחנו חייבים לשלם כל כך הרבה מיסים? ואיך זה שכל שנה, המיסים רק עולים ועולים?
למה המנהלים של הבנקים נהיים עשירים כל כך, אבל אנשים אחרים לא?
למה מדינת ישראל נמצאת בחוב? למי בעצם המדינה חייבת כסף?
אני רציתי לדעת למה כל השנים אני והחברים שלי עבדנו כל כך קשה, ואף פעם לא נהיינו עשירים כמו המנהלים של הבנקים.
גיליתי, שלמדינה יש חוב של 164 מיליארד דולר. אני לא יודע להסביר לכם בדיוק כמה דברים היינו יכולים לפתור עם כזה סכום, אבל זה המון המון כסף. ומי בכלל הולך לקבל את כל הכסף הזה כשהמדינה תחזיר את החוב שלה?
אני רוצה לחלוק אתכם כמה דברים שלמדתי. אני רציתי להבין דבר אחד - איך מגיע כסף לכלכלה שלנו? איפה הוא נולד?
למדתי שבחודש דצמבר בשנת 1954, באישור הכנסת, הוקם "בנק ישראל" ונחקק "חוק בנק ישראל". מומחים מחוץ לארץ הציעו, וזה גם התקבל, שהבנק יהיה בעל מעמד של בנק עצמאי, אל מול משרד האוצר. עצמאי זה אומר שהוא לא שכיר של אף אחד ואין לו מעסיק, כלומר, בנק ישראל הוא בכלל לא מוסד מדיני.
בעקבות החוק הזה, וההקמה של "בנק ישראל", התהליך של יצירת כסף מתחיל בזה שהממשלה שלנו לוקחת הלוואה, בעיקר מהבנקים המסחריים, שהם פרטיים ושייכים כמעט לגמרי לאנשים מאוד עשירים, ובתמורה לכך - הממשלה מנפיקה "אגרות חוב ממשלתיות". הבנקים קונים את האגרות חוב האלו, והממשלה מתחייבת לשלם להם ריביות ועמלות, שאותם היא גובה מאיתנו, האזרחים, דרך המיסים שאנחנו משלמים למדינה כל הזמן. הממשלה גם נתנה לבנקים יכולת לתת לנו, האזרחים, הלוואות של כספים שבעצם אין לבנק. כשאני לוקח הלוואה או משכנתא מהבנק, הוא לא באמת נותן לי כסף שיש לו בכספת. הפקיד פשוט מקליד מספרים במחשב שלו, ויוצר כסף חדש - כזה שאף פעם לא באמת היה קיים.
אני לא הצלחתי להבין איך זה יכול להיות, אז הסבירו לי שיש חוק שנקרא "יחס רזרבה", וניתן לקרוא לו גם "יחס הלימות הון". לפי החוק הזה, הבנקים צריכים לשמור כסף אמיתי בכספות שלהם בשיעור של חמישה עד עשרה אחוזים מכל הכסף שהם לווים, ואת כל השאר - שזה אומר מעל 90 אחוז מהכסף שהם נותנים לנו בהלוואות - הם לא באמת חייבים להחזיק, והוא בעצם לא באמת קיים. אבל למרות שהכסף לא באמת קיים, אנחנו כן באמת צריכים לצאת כל יום לעבודה כדי לשלם לבנקים את הריבית ואת העמלות שהם גובים, תמורת זה שהם נתנו לכם כסף שבכלל לא היה להם.
זה נשמע ממש מגוחך, לא?
כל השיטה הזאת והחוקים האלו שהממשלה קבעה, מאפשרים לבנקים לרכז את כל ההון של המדינה. אנחנו האזרחים חייבים להם כסף על ריביות ועמלות והממשלה על האגרות חוב שנקנו מהם. אני הבנתי שכשאנשים פרטיים ועשירים מאוד מאוד שולטים על כל הכסף שיש במדינה כמעט, הממשלה כבר לא ריבונית. היא כבר לא הכוח שבאמת שולט במדינה, והיא לא יכולה יותר לפעול לטובת הציבור באמת. . עם החוב הלאומי שהם מחזיקים - הם בעצם שולטים בכל הפוליטיקה, שלטון של עשירים. גיליתי שאפילו רוטשילד אמר פעם: "מי ששולט על הכסף של מדינה, לא יהיה לו אכפת מי קובע את החוקים שלה"
אני ניסיתי להבין אם יש כסף שהמקור שלו הוא לא בבנקים - אבל אין כזה כסף! ואז הבנתי שעבדתי כל חיי, ושהילדים שלי עובדים כרגע כל היום רק בשביל הקיום של הכסף הזה. הבנתי שהבנקים גנבו אותי ועכשיו את הילדים שלי, ואת החופש שלי ושלהם, ושאנחנו חייבים להתאחד ולעצור אותם!
בעבר היה משבר ממש גדול בארץ, שקרה בגלל שהממשלה לא ניהלה נכון את המערכת שמדפיסה כסף, אבל אני לא מבין למה היום, כשאנחנו מדינה כל כך מתקדמת, המדינה לא יכולה לייצר את הכסף של עצמה במקצועיות ועם שקיפות מלאה לציבור, והיא עדיין צריכה לתת את הכוח הזה לגוף עצמאי ומונופוליסטי ואז להלוות מאותו גוף את הכסף בחזרה ולשלם עליו כל כך הרבה ריביות ועמלות?
ההון הזה, כל הכסף שמסתובב במדינה, זה כסף שהאזרחים משלמים עליו בעבודה קשה, בזיעה ובמיסים. הכוח של מדינה לייצר בעצמה את המטבע הלאומי שלה הוא הכוח הכי חשוב שיכול להיות למדינה, ובעצם - הוא זה שקובע אם אפשר לקרוא למדינה "מדינה עצמאית" או לא. מדינה לא צריכה להלוות כסף מאנשים עשירים אחרים - מדינה יכולה לייצר את הכסף שלה בעצמה!
אחרי שלמדתי את כל זה, שאלתי את עצמי - אז איך בעצם אמורה המערכת הבנקאית לעבוד?
הבנתי שיש 2 עמודי תווך שהמערכת הבנקאית חייבת להשען עליהם: אחד - לבנקים אסור בשום פנים ואופן להלוות כסף שאין להם. אם אין להם את הכסף בכספות שלהם - אסור להם להלוות אותו לאזרחים! השני - במקום שהמדינה תקנה את הכסף באגרות חוב עם ריביות, בנק ישראל הוא זה שצריך לייצר את הכסף, והוא צריך להלוות אותו למערכת הבנקים והם אלה שיצטרכו לשלם ריביות ועמלות לקופה של המדינה ושל בנק ישראל, ולא להיפך!
אם המערכת שלנו תפעל ככה, נוכל להתנקות מכ-ל החוב הלאומי שלנו, ונוכל לחיות במערכת כלכלית נטולת חוב, ואז המדינה תוכל לפרוח ולשגשג באמת, והילדים שלי ולאחר מכן הנכדים שלי לא יעבדו כל היום רק בשביל לשלם ריביות לבנקים.
אני כבר בן 84 וזה מאוד ברור לי - משהו בשיטה הזאת לא עובד. הוא פשוט לא נכון.
אני שומע כל הזמן שיש עכשיו מחאות, ושכולם מאוד כועסים על המדינה, אבל אומרים שהמחאות מבולבלות ומפוזרות ואף אחד לא מבין מה הכיוון האמיתי של המחאה ומה בעצם האזרחים דורשים- לדעתי צריך לא לבקש, אלא לדרוש מערכת כלכלית ובנקאית הוגנת יותר שדואגת לכל האזרחים ולא רק לאנשים שבראש המערכת.
תודה שהקשבתם לי, אני מקווה שתעזרו לי להעביר את ההודעה הזאת לכמה שיותר אנשים כדי שכולם יתחילו להכיר קצת את המערכת שאנחנו חיים בתוכה וככה נוכל להתחיל לענות על השאלה מה בעצם אנחנו רוצים לשנות. לחיים שלי זה כבר מאוחר מדי אבל תעזרו לי להעביר את המסר למען החיים של הילדים ושל הנכדים שלי והכי חשוב- בשביל עצמכם.
פוסט יפה.
השבמחקרמת התסכול מהמערכת הקיימת או יותר נכון, מאדישות העדר למערכת הקיימת, פשוט מטריפה.
לפעמים בא לי לתלוש את מעט השיער שנותר לי מרוב תסכול.
השיטה המדעית היא שם כולל לטכניקות המשמשות לחקר תופעות, צבירת ידע חדש, או תיקון ושילוב של ידע קודם.
מחקהטכניקות המאפשרות להכריע בין רעיונות ותפישות שונות כוללות הן אמצעים ושיטות מדידה והן כלים מחשבתיים של היקש לוגי.
השיטה המדעית עברה התפתחות רבה במרוצת ההיסטוריה, וחלק מקפיצות הדרך הגדולות במדע נחשבות כנקודות מפתח בשינוי השיטה המדעית.
מכיוון שהשיטה המדעית עוברת התפתחות מתמדת אין עליה הסכמה כוללת, באותו אופן שאין הסכמה כוללת לגבי מהו מדע.
כך לדוגמה לדעת חלק מהעוסקים במדעי הטבע, חלק מהמחקרים בתחומים כמו פסיכולוגיה וסוציולוגיה לוקים במתודולוגיה מכיוון שהשיטות המדעיות שבהן משתמשים ענפים אלו אינן ריגורוזיות מספיק.
באותו אופן הוויכוח סביב ענפים הנחשבים כפסבדו-מדע כגון הומאופתיה עוסק לרוב בשיטה המדעית שבהם ענפים אלו משתמשים (או לא משתמשים).
מודל בסיסי לשיטה המדעית המודרנית הוא :
1. השתמש בדמיון שלך - שקול את הבעיה, ונסה להבינה. חפש הסברים קודמים; אם הבעיה חדשה לך אז
2. העלה השערה - כאשר דבר אינו ידוע, נסה לנסח את ההסבר, ולהסבירו לאדם אחר, או להעלותו על הכתב.
3. נסח תחזית על סמך ההסבר - אם 2 נכון, הצהר תוצאה של ההסבר.
4. בחן - חפש את היפוכה של התוצאה, על מנת להפריך את 2. זוהי שגיאה לוגית לחפש את 3 כהוכחה ישירה ל-2. שגיאה זו מכונה אישור הסוגר.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%AA
אבל אל תתלוש את שיערך ! זה אינו חלק מהמודל המדעי...
אינפורמטור אני מעריך את מאמציך, אבל הרעיון פה, כפי שאני מבין אותו, שהקוראים רושמים תגובות מפרי עיטם. ולא מעתיקים חלקים ממאמרים אחרים כתגובה.
מחקמנקודת מבט שלי, זה מייגע לעקוב אחר הדיון באופן כזה, ומפריע לדיון.
הבקשה האישית שלי, היא שתפסיק עם זה. ואני לא בהכרח מייצג את ערן העניין הזה.
בברכה,
ע'
ע', אני מעריך מאוד את רצון ההתבלטות שלך, אפילו שלרוב נראה לי בבירור שהוא חסר ולו בסיס קלוש, אבל המקובל בעולם הכללי הוא,ובצדק !, כפי שמקובל בדיונים רציניים ובכלל, שהמתדיינים מעלים טיעונים בלוויית אסמכתאות המקובלות כמקורות אמינים, ולפעמים (ועדיף) ולשם קיצור, מציגים רק את תוכן הדברים (המקוצר, והערוך והמחולק לקריאה נוחה !) שידבר בעד עצמו !, ולא מלהגים "הגיגים אישיים" כתחליף למקורות וסמכויות ידע מקובלים, או מסרסים אותם ב"עריכה" ובניסוח עילג משלהם...
מחקלתחושתי שלי, זה מתיש ובלתי אפשרי לנסות ולנחש מה עובר ל"מתדיין להגני" בראש, או לעקוב אחרי פירורי רעיונותיו חסרי הבסיס טחסרי המיקוד הכולל, ומוחק בכלל את הזכאות להקרא "דיון"...
אלא אם התכוונת (נורא אופייני לבלוגרים) להרצאה ו\או נאום בלוגריים המבקשים את תמיכת הקוראים באגו חסר הביטחון (ברור למה..) שלהם, במקרה כזה אני איתך "היידה ע'!!"...
הבקשה האישית שלי, היא שתרד ממני בעניין הזה, ותפסיק לנסות ולסתום פיות, ובמיוחד כאלו המביאים מידע שלם לקוראים, ולא מניפולציות מידע חלקיות...
בברכה ובידידות
אינפורמטור
יואב, הלוואי והייתי יכולה לעשות לייק לתגובה שלך. זו הצורה הכי תמציתית שאני מכירה להביע הסכמה באופן אלקטרוני. אין לי מיקלדת עיברית אבל הנה, השקעתי בתגובה כתובה.
מחקתבורכו, ושתעבור עלינו שבת שקטה
תודה למוישה שוב חידדת לי את מה שערן אומר וחוזר על כסף מבוסס על חוב שכולנו משועבדים לו.
השבמחקאם אני רוצה להיות רציונאלי אז אומר שהפתרון הברור והפשוט הזה לא מקובל על בנק ישראל ועל הבנקים של הטיקונים.
הבעיה שהם יודעים מצויין שהאזרחים נשלטים בשיטת הפרד ומשול בצורה כזאת שכל ההפגנות שיהיו בכיכר רבין לא יזיזו במילימטר את פישר וחבר מרעיו.
המצב היחידי שעשוי לשנות את השיטה זה לנקות את השולחן מהשיטה הישנה ע"י קריסה טוטאלית שממנה תצמח השיטה החדשה.
לדעתי יש תקווה שהמצב הבלתי נסבל בעולם יזרז את הקריסה הזאת.
כואב הלב שרבים רבים יסבלו עם בואה של הקריסה
אבי ג
מספר שאלות לי
השבמחק1. בעניין המיסים-האם אין זה נכון שכמות המיסים עולה בהתאם לכמות השרותים הגדלה והולכת שהאזרחים מקבלים מהמדינה ?
2. האם אין זה נכון שכמות המיסים אינה מספיקה לשלטון במדינה ולכן עליו ליטול הלוואה ?
3. האם אין זה נכון שעל השלטון במדינה לשלם בעד ההלוואות שהוא נוטל מהבנקים באמצעות אג"ח ?
4. האם אין זה נכון שעל מנת להוזיל את האשראי שהשלטון נוטל מעודפי החסכונות של האזרחים המופקדים בבנקים הוא מאפשר ואולי אפילו מעודד את הבנקים להלוות לו ולאחרים ברזרבה חלקית נמוכה יותר ויותר ?
5. האם אין זה נכון שבמרבית שנות המדינה היא נשאה ונושאת בנטל פנסיה תקציבית וביטוחית בריאותית-סיעודית המעמיד אותה בגרעון קבוע המהווה ריבית במקור על הכנסותיה ?
6. האם אין זה נכון שהוצאות הבטחון העצומות בישראל עקב האילוצים אינם מאפשרים לשלטון שלא להיות בגירעות תמידי המהווה ריבית גבוהה במקור על הכנסותיה ?
7. האם אין זה נכון שהבנקים אינם מייצרים את הכסף המשמש לתשלומי הריבית ?
8. האם אין זה נכון שבשיטה של בנקאות ללא רזרבה עלות הריבית תהיה יקרה הרבה יותר עקב נדירות ההון להלוואה ובנוסף עלות גדלה של השרות הבנקאי היות ומספר הפעולות הבנקאיות יקטן ביחס לתפוקה האפשרית משרותי הבנקאות מה שבעצם יגרור מחנק אשראי וחוסר צמיחה ?
9. האם אין זה נכון שגופי הניהול הפנסיוניים מתנהלים בדיוק בשיטה המוצעת כאן כלומר בנקאות שאינה מבוסס על רזרבה דבר שמוביל אותם בבטיחות למשבר אקטוארי עצום מימדים שבסופו איך לא השלטון במדינה יקח את הגירעון על עצמו ?
בתודה למשיבים תשובות רציניות
ואם אפשר לבקש
אז נא להוסיף מקורות לאימות
תשובות:
מחק1. לא בהכרח. אם כספי המיסים הולכים למקורבים ולפרוייקטים שלא יוצא מהם דבר כמות המיסים אינה עולה בהתאם לכמות השירותים.
2. לא בדיוק. השלטון נוטל הלוואה משום שהוא אינו יכול להדפיס את הכסף ומשום שהוא מוציא יותר מדי. אין היגיון בליטול הלוואה. הלוואה צריך להחזיר +ריבית, כך ששכרנו יוצא בהפסדנו.
3. לאו דווקא. השלטון יכול להחזיר את ההלוואה לבנקים באמצעות כסף שגייס באג"ח, באמצעות מיסים, או באמצעות כסף שידפיס.
4. לא יודע.
5. האנלוגיה לריבית לא כל כך מתאימה. הנטל של הפנסיה התקציבית צריך לבוא בחשבון בהוצאות הממשלה, כך שבסופו של דבר הממשלה לא תיכנס לגרעון. אין שום היגיון בגרעון, זה למעשה הלוואה שעולה יותר ממה שמקבלים.
6. לגבי הוצאות הביטחון והוצאות בכלל שלכאורה מובילים לגרעון. גרעון זה אשלייה, אשלייה שקיבלנו עוד כסף, אבל בתכלס רק איבדנו יותר כסף. לגרעון יש מחיר, ובמקום להפיל את המחיר על הדור הבא, אנחנו צריכים לקחת את האחריות ולשלם את מלוא ההוצאות כבר היום. אם אין מספיק כסף כדי לקיים את ההוצאות ללא גרעון צריך לצמצם את ההוצאות. אבל לפני כן צריך לבטל את הוצאות הריבית של הממשלה בצורה הדרגתית (35 מיליארד ש"ח) ע"י כך שהממשלה תדפיס את הכסף בעצמה ללא חוב באופן פרופורציונאלי לגידול במשק.
7. לא. הבנקים והמוסדות הפיננסיים מייצרים מעל 90% מהכסף, לעיתים זה כולל גם את הכסף שמשמש לתשלומי ריבית.
8. לא. בשיטה ללא רזרבה הנפקת הכסף (ללא חוב) יכולה להעשות כך שההון יהיה זמין יותר (חפש בגוגל את "הנס של וורגל"). אין צורך בבנקאים. הם יכולים ללכת לעבוד במשהו אחר. תכלס בנק זה גוף טפילי במשק שרק מושך משאבים תמורת הזכות האקסקלוסיבית לייצר כסף.
9. בגדול זה נכון. אבל יש כמה הבדלים, גופי הפנסיה מקבלים את זרם הכסף ממקור מצומצם יותר מאשר הבנקים. בגופי הפנסיה יכולת המשיכה של הכספים קטנה יותר. המשבר האקטוארי לא בהכרח יקרה אם הם ישנו את הקצבה בהתאם ליתרות שהם מחזיקים. השלטון "שלוקח את הגרעון על עצמו" זה אשלייה. אין לשלטון שום כח שהוא לא נוטל\מקבל מהאזרחים. אם השלטון יחליט לממן את הפנסיות, מה שבעצם יקרה, שציבור רחב יותר יממן ציבור מצומצם יותר.
ע'
לגבי הנס של וורגל, עושה רושם שהנס העיקרי שלהם הוא התחמקות מתשלום מיסים. ברגע שמשתמשים במטבע חילופי לא משלמים מע"מ (כי העסקאות לא מדווחות). באותו אופן הם כנראה גם התחמקו ממס הכנסה וכו'...
מחקעומס המס בישראל הוא בסביבות 50% (16% מע"מ, 30% מס הכנסה, ביטוח לאומי וכו'). ללא המיסים הכל עולה חצי. חוכמה גדולה? לא בטוח.
Oi
מחקהיום קיימים עשרות מערכות של מטבע אלטרנטיבי בעולם והמס משולם שם כדין. המס משולם בדיוק כמו שמס ישולם אם תבצע עסקאות בארץ עם דולרים או יורו. פשוט יש צורך במנגנון של המרה ממטבע מקומי למטבע הלאומי.
ערן
ארני
השבמחקבבקשה על כל שאלה שלך, שנאמרת כעובדה, נא לציין מקורות אימות, על מנת שאהיה רציני בתשובותי.
אבי ג
אני אף פעם לא מצליח להבין את החלק הזה כמו שצריך
השבמחק"אני לא הצלחתי להבין איך זה יכול להיות, אז הסבירו לי שיש חוק שנקרא "יחס רזרבה", וניתן לקרוא לו גם "יחס הלימות הון". לפי החוק הזה, הבנקים צריכים לשמור כסף אמיתי בכספות שלהם בשיעור של חמישה עד עשרה אחוזים מכל הכסף שהם לווים, ואת כל השאר - שזה אומר מעל 90 אחוז מהכסף שהם נותנים לנו בהלוואות - הם לא באמת חייבים להחזיק, והוא בעצם לא באמת קיים. אבל למרות שהכסף לא באמת קיים, אנחנו כן באמת צריכים לצאת כל יום לעבודה כדי לשלם לבנקים את הריבית ואת העמלות שהם גובים, תמורת זה שהם נתנו לכם כסף שבכלל לא היה להם."
אם הבנקים לווים כסף,שומרים 10 אחוז בכספות שלהם,אז מותר להם להלוות הלאה את ה90 אחוז,לא ככה?
ההבדל בין הבנק לבינך הוא שאם יש לך 1000 ש"ח והלוות 900 - נשארו לך 100. סה"כ כמות הכסף בשוק לא השתנתה במקרה זה.
מחקאם לבנק יש 1000 ש"ח (נגיד כסף שהפקדת) והוא מלווה 900 -הוא עושה גם קסם - בחשבון של הלווה יהיו רשומים 900 ש"ח וגם בחשבון שלך יהיו רשומים לך עדיין אותם 1000 ש"ח . סה"כ הבנק יצר 900 ש"ח שלא קיימים.
כלומר תאורטית אם נניח שה1000 ש"ח אלה כל הכספים שיש בבנק ותרצה לפדות אותם -הבנק יפשוט את הרגל כי יש לו רק 100. במציאות מספיק ש10% ואולי פחות ירצו לפדות את כספם בו זמנית כדי שהבנק יפשוט רגל.
אם אתה תעשה מה שהבנק עושה תכנס להרבה זמן לכלא באשמת הונאה
ערן
תודה רבה.
מחקעוד שאלה שלי.
מחקזה חל גם עם הכסף שאני מפקיד והוא לא מזומן?
עם המשכורת גם מותר להם להלוות 90 אחוז?צ'ק?העברה מחשבון לחשבון?
תודה
זה חל על כל מה שנמצא אצלך בפקדון בנק, כולל אפילו הלוואה שלקחת מאותו בנק והפקדת חזרה באותו חשבון באותו בנק.
מחקהנה לך תשובה מפורטת למדי, תקרא את זה ["מצגי השווא של המערכת הבנקאית"]http://www.kav.org.il/100994/b1274
מחקתודה על התשובה
מחק2 עדכונים מעניינים בהמשך לפוסטים קודמים של ערן
השבמחק1. ערים ומדינות בארה"ב תובעות את הבנקים על זיוף הריבית : הטענה : זיוף הליבור גרר הפסדים כבדים במשבר הפיננסי
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1753408
2. סן ברנרדינו : העיר השלישית שפושטת רגל בקליפורניה בתוך חודש
http://www.themarker.com/wallstreet/1.1753346
וראיון מעניין שבתזמון מושלם לפוסט עלה לאוויר היום
השבמחקהפרופסור שמלמד את הכלכלנים קצת צניעות
פרידמן, פרופסור לכלכלה, הוא האיש שממנו חוששים עמיתיו באקדמיה.
אם יתגלה שהוא זה שצודק והכלכלנים טועים, הם יצטרכו לשנות את כל המודלים שעליהם הם מסתמכים בתחזיותיהם. גרוע יותר מבחינתם - הם יצטרכו לזנוח את היומרה לדעת איך העולם הכלכלי באמת עובד.
אם פרידמן צודק והם טועים - תם העידן שבו כלכלנים מקבלים כסף רב לחזות מה יקרה בעתיד.
התיאוריה שפיתח פרידמן עם פרופ' מייקל גולדברג מכונה IKE, ראשי תיבות של "כלכלת ידע לא מושלם" (Imperfect Knowledge Economy).
בקצרה, התיאוריה טוענת שלא רק שאין לבני אדם ידע אמיתי שמסביר איך בנוי העולם האמיתי, אלא שגם לעולם לא יהיה להם...
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3576764,00.html
אני לא חושב שהאמירה שבנק ישראל לא מדפיס כסף אלא שהממשלה לוקחת כסף כהלוואה מהבנקים הוא מדויק. לדעתי בנק ישראל הוא זה שמדפיס את הכסף במדינה והממשלה מלווה ממנו ובישראל, בניגוד לארה"ב, בנק ישראל לא נשלט ע"י בנקאים פרטיים, למרות שהוא אכן עצמאי.
השבמחקאם אני טועה והאמירות שבמאמר נכונות, אנא פרסמו את המקורות לטענות שלכם.
בנוגע ליחס רזרבה, זה לא נכון שהבנק מייצר יש מאין כסף מעבר ליכולות הכלכליות שלו.
הבנק יכול לתת הלוואה על סמך כסף שאין לו אבל יש לו לקוחות עם התחייבויות עתידיות להחזר הלוואות ותשלום ריבית ועל סמך ההון הזה אפשר לתת הלוואה
זה לא מאמר של עורכי האתר, זה מאמר של מוישה שפורסם כאן.
מחקלממשלה בארץ אסור ללוות ישירות מבנק ישראל. היא עושה זאת בעקיפין.
בנק ישראל נשלט ע"י אדם אחד בשם סטנלי פישר.
הבנק המסחרי כן מייצר יש מאין כסף ראה את מה שכתב ערן:"אם לבנק יש 1000 ש"ח (נגיד כסף שהפקדת) והוא מלווה 900 -הוא עושה גם קסם - בחשבון של הלווה יהיו רשומים 900 ש"ח וגם בחשבון שלך יהיו רשומים לך עדיין אותם 1000 ש"ח . סה"כ הבנק יצר 900 ש"ח שלא קיימים."
לגבי ההחזר העתידי - זה לא מדויק. אם יבואו המפקידים ויבקשו את הכסף הוא לא יוכל לתת אותו משום שהכסף פשוט לא נמצא שם.
ע'
http://www.themarker.com/markerweek/1.1642966
מחק(וציטוט מתוך הקישור) "הדבר החשוב שעשו ב-1985 הוא שלקחו למשרד האוצר את הסמכות להדפיס כסף. עד 1985 הנגיד היה קצת כמו נשיא המדינה, איש חשוב עם אוטו ונהג אבל כמעט ללא סמכויות. אם שר האוצר היה צריך מיליארד לירות או מיליארד שקל הוא היה מרים טלפון לנגיד ואומר 'אני מבקש עד מחר בצהריים מיליארד שקל, אלי למשרד', ולנגיד לא היה מקום לשיקול דעת. ב-1985 חלה מהפכה בתחום הזה, ומי שקבע מאז את ההדפסה, מי שהיה אחראי על המדיניות המוניטרית, הוא בנק ישראל. משרד האוצר לא היה יכול לקבוע יותר כמה כסף יודפס. לקחו לפוליטיקאים את היכולת להדפיס כסף ונתנו אותה לאדם יותר רציני.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%91%D7%A0%D7%A7_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C
(וציטוט מתוך הקישור) חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954 : קביעה מקנה לבנק סמכויות פעולה בתחום המוניטארי, אך מחייבת אותו לפעול בהתאם למדיניותה הכלכלית של הממשלה, ובכך מגבילה את עצמאותו. לבנק ישראל סמכות בלעדית להנפיק מטבע, שהוא הילך חוקי בישראל, בסכום שלא יעלה על הסכום שקבע הנגיד. חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 : (6) להנפיק מטבע, להסדיר את מערכת המזומנים במשק ולכוונה; החוק מדגיש את עצמאותו של הבנק: "הבנק יהיה עצמאי בבחירת פעולותיו ובהפעלת סמכויותיו לשם השגת מטרותיו ולמילוי תפקידיו" (סעיף 5 לחוק). לבנק ישראל סמכות בלעדית להנפיק מטבע, שהוא הילך חוקי בישראל.
http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/neumim/neum173h.htm
(וציטוט מתוך הקישור) עד 1985 לא היה בנק ישראל עצמאי והיה מחוייב להדפיס כסף למימון הגירעון של הממשלה ללא הגבלה, עפ"י בקשתה (קראו לזה להלוות כסף לממשלה – גם אם הממשלה לא הייתה מחזירה אותו). בשנת 1985 - שנת מפנה במשק הישראלי, עם כניסתה לתוקף של תוכנית הייצוב למצב המשק שהורידה את שיעור האינפלציה בצורה ניכרת, אך רק ל-15-20% בשנה, הגבוהים מהרמה המערבית - שונה חוק בנק ישראל ונאסר על הממשלה לדרוש ממנו להדפיס עבורה כסף. שינוי זה בחוק (הידוע כחוק אי הדפסה) הוא המשמעותי היחידי מאז שהבנק הוקם ב-1954.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3673310,00.html
(והכותרת) שלמה מעוז : בנק ישראל מדפיס כסף הכלכלן הראשי של אקסלנס-נשואה טוען שהחלטת בנק ישראל לרכוש אג"ח ממשלתיות לטווח ארוך היא עקיפה של החלטת ממשלה מלפני כ-25 שנה, שאסרה על הדפסת כסף. לדבריו, מדובר בצעד "חוקי אבל מסריח"
http://finance.walla.co.il/?w=/3/1442006
(והכותרת) בנק ישראל : "אנחנו לא מדפיסים כסף"
אנונימי10 ביולי 2012 16:57
מחק...
פה זה לא זה לא עיתון "הארץ" בו "משחקים" עם התגובות:
http://www.emetaheret.org.il/2012/06/05/%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%AA%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5/
ע'
כן הא? או בשמך השני אינפורמטור
מחקפה זה לא הארץ אבל זה ממשק של גוגל שמידי פעם דוחף הודעות גדולות לספאם. הן משוחררות ברגע שאני רואה אותם. התגובה שלך באויר.
ערן
הי ערן ,
השבמחקכמה מהכסף של המדינה "מיוצר" ע"י הלוואות של אג"חים מהבנקים ,וכמה "מיוצר" כתוצאה מ"הלוואה" של בנק ישראל למדינה (ז"א הדפסת כסף ישירה) ?
משה טעה בהבנה שלו בדבר הזה:
השבמחקהבנקים כבר מלווים כסף מבנק ישראל - זו הריבית הידועה שבנק ישראל מפרסם.
פשוט זול להם יותר להלוות כסף מהציבור דרך הפיקדונות.
וגם בזה טעות כללית יותר:
לא חשוב למי חייבת המדינה כסף אם זה לבנקים או לאזרחים פרטיים או למדינות.
מדיניות פיסקלית
השבמחקמדיניות פיסקלית היא מונח בכלכלה המתייחס להוצאות הממשלה כמו גם לאופן שבו הן ממומנות, אם על ידי הטלת מיסים, אם על ידי חוב ציבורי ואם על ידי הדפסת כסף.
מדיניות זו עומדת בניגוד למדיניות מוניטרית.
מונחים :
כאשר הממשלה מוציאה יותר מסך הכנסותיה, כפי שנוהגות בפועל רוב הממשלות, אנו נאמר כי לממשלה גרעון פיסקלי.
הגירעון יכול להיות ממומן על ידי מכירת נכסי המדינה או על ידי הנפקת אגרות חוב או מלווים לציבור במטבע המקומי (חוב פנימי) או על ידי קבלת הלוואות מחו"ל (חוב חיצוני).
לבסוף, יכולה הממשלה, בדרך כלל על ידי הבנק המרכזי, להדפיס כסף חדש ולשלם באמצעותו.
ממשלה נוקטת מדיניות פיסקלית מרחיבה כאשר היא מגדילה את הוצאותיה באופן גרעוני, או לעתים כאשר היא מצמצמת את גביית המסים. המצב ההפוך ייקרא מדיניות פיסקלית מרסנת.
שימוש במדיניות פיסקלית
לפי משנתו של ג'ון מיינארד קיינס (הקרויה כלכלה קיינסיאנית), הממשלה יכולה וצריכה להשתמש במדיניות פיסקלית ככלי על מנת לסייע לשוק להגיע למצב של תעסוקה מלאה ולמנוע עודפי היצע המביאים למיתון.
ביקורת
כלכלנים מוניטריסטים כגון מילטון פרידמן סבורים כי הממשלה אינה יכולה להשיג דבר באמצעים המתוארים לעיל ואף גורמת נזק כאשר היא מממנת את גרעונה על ידי הזרמת כסף חדש לשוק. הגדלת היצע הכסף היא לדידם הגורם היחידי לעליית מחירים. במקום מדיניות פיסקלית, יש להשתמש לטענתם במדיניות מוניטרית - לקבוע שער ריבית גבוה כדי לרסן (או נמוך, כדי לעודד) פעילות כלכלית.
חוב ציבורי
כאשר הממשלה נוהגת להוציא כספים באופן גרעוני לאורך זמן, היא מייצרת חוב לאומי גדל והולך. על חוב זה היא נדרשת לשלם ריבית שהופכת להוצאה ממשלתית גדלה והולכת. כאשר החוב הלאומי (שמקובל למדוד כאחוז מהתמ"ג) מגיע לממדים גדולים, יש לכך השלכות שליליות, לא רק משום שהמשק מקצה משאבים גדלים והולכים להחזר חובות העבר, אלא גם משום ששיעור הריבית שהוא נדרש לשלם עולה.
בישראל מוקדש כשליש מתקציב המדינה להחזר חובות. בשנת 2006 שילמה הממשלה כריבית על החוב הלאומי כ-36 מיליארד ₪; למעלה מ-13% מסך תקציב המדינה, שהיה כ-271 מיליארד ₪.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%AA
מדיניות מוניטרית היא מדיניות מקרו-כלכלית המשפיעה ישירות על כמות הכסף במשק, ללא התערבות בשוק המוצרים (התלוי במדיניות הפיסקלית של הממשלה).
המדיניות המוניטרית מבוצעת על ידי הבנק המרכזי (בישראל אחראי עליה בנק ישראל), המפקח על כמות אמצעי התשלום במשק.
בתקופה שבה יש אינפלציה גוברת, תיושם מדיניות מוניטרית מצמצמת שתפעל להעלות את שווי הכסף (העלאת ריבית) ולהקטין את כמותו על ידי הנפקת איגרת חוב של בנק ישראל בשם מלווה קצר מועד (מק"מ), בעוד בתקופות שפל של מיתון או דפלציה ינקוט הבנק במדיניות מוניטרית מרחיבה, שתפעל להורדת שווי הכסף והגדלת כמותו (על ידי הורדת הריבית וקניית מק"מ מהציבור או אי הנפקתו).
הבסיס לפעולות אלה הוא ההנחה כי תוספת כסף למשק מגדילה את היקף הצריכה של הציבור המביאה להגדלת הביקוש המצרפי והתל"ג, וכן לצמצום ממדי האבטלה.
מטרת המדיניות היא השגת יעדי הממשלה שנקבעו, כגון קצב הצמיחה של הכלכלה, מניעת אבטלה, ריסון האינפלציה, יציבות שער החליפין, הקטנת החוב הלאומי וכדומה. עם זאת מידת ההשפעה של פעולות הבנק המרכזי איננה נתונה לחיזוי מדויק אלא בקווים כלליים בלבד.
האסכולה הדוגלת בנקיטת מדיניות מוניטרית לוויסות הביקוש המצרפי, סך התוצר ורמת המחירים במשק, נקראת בשם מוניטריזם. מדובריה הבולטים ניתן למנות את הכלכלן מילטון פרידמן, נגידי הפדרל ריזרב פול וולקר ואלן גרינספן, ונגידי בנק ישראל יעקב פרנקל, דוד קליין וסטנלי פישר.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%AA
אלדד. מה שחשוב זה ההפליה. אני ואתה לא יכולים להלוות ביחס רזרבה. הבנק יכול. הבנק המסחרי. פאק גם אני בנק מסחרי בקנה מידה קטן. ותאמין לי שאני הרבה יותר שומר חוק מהמאפיה הזאת.
השבמחקאם הרבה היו יכולים להלוות ביחס רזרבה אז כנראה שהפירמידה הזאת היתה מתמוטטת מהר יותר כי השיטה הזאת לא יציבה.
מחקבדיוק !
מחקזו תמצית בעיית משבר הסאב-פריים
כי הלוואה ברזרבה חלקית=(ונקראת גם) מינוף
מוקד הבעיה הוא במשכנתאות נדל"ן
שם משובר ב"הלוואת ערך הנכס לבנק ברזרווה חלקית"
והתוצאה אכן התמוטטות מהירה
מוישה . אני ממש גאה בך. בחור בגילך שמסוגל לקבל את העובדה שכל חייו עבדו עליו בעיניים ולהודות בכך בפה מלא, ראוי לכל הברכות.
השבמחקהלוואי וצעירי הארץ יתחילו להתעורר ולהבין שמדובר כאן על עתידם שלהם ויתחילו לפעול בהתאם. בדיוק כפי שהבנת אתה.
כל הכבוד על ההבנה ועל המאמר המדויק.
כחלק מהמעקב אחר תפקוד הממשלה ובחינת הישגי המחאה החברתית, הוקם לאחרונה אתר אינטרנט חדש (watch.gov.il) על ידי פעילי "הסדנא לידע ציבורי".., העוקב אחר יישום מסקנות הוועדה לשינוי חברתי-כלכלי, היא ועדת טרכטנברג.
השבמחקבאתר המפורט להפליא מופיעות 138 בוקסות המכילות את כלל המלצות הוועדה שמינה רה"מ בנימין נתניהו בעקבות מחאת הקיץ הקודם, וליד כל מסקנה מפורטים דברי הסבר, לוח הזמנים ליישומה והסטטוס הנוכחי שלה.
במילים אחרות, הגולשים יכולים לדעת כיצד הממשלה והכנסת טיפלו בכל אחת ממסקנות ועדת טרכטנברג.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3576848,00.html
שלום לכולם,
השבמחקסטנלי פישר איש חכם וגאון הדור של הכלכלה המודרנית, אם השיטה שהאתר
הזה מציע היה כל כך מוצלח פישר היה מיישם אותה מידית בישראל.
אם הוא לא עושה זאת כנראה השיטה המוניטרית עדיפה בהרבה לכן אין
צורך להתיימר כחכמים יותר מסטנלי פישר.
הרצון להגדיל את כמות הכסף לפי כמות גידול הסחורות והשרותים הוא
באמת המצב האופטימלי אבל שום ממשלה לא תקפיד על כך ויודפס יותר
כסף כדי לשלם פנסיות צבאיות ומשכורות המנופחים של עובדי המדינה.
החזקות הציבור בבנק לאומי הן 84%
כלומר ציבור המשקיעים נהנה מרווחי הבנק ולא העשירים לפי הטענה מהפוסט.
החזקות הציבור בבנק הפועלים הן 70%
החזקות ציבור בבנק דיסקונט 74%
החזקות ציבור בבנק מזרחי 52%
כפי האמור לעיל רוב מניות הבנקים בידי הציבור...
שלום גם לך,
מחקקרא את זה
"בנק ישראל : כלכלה פוליטית בעידן ניאו ליברלי"
http://www.haaretz.co.il/literature/1.1269999
(וציטוט מתוך) ממן ורוזנהק מתארים ומנתחים בספרם את מקורותיה של עוצמה זו בכלים של סוציולוגים ואנשי מדע המדינה.
המחקר מתאר פוליטיקה של כלכלנים, אשר עושים שימוש ברטוריקה של כלכלה כדי לצבור עוצמה פוליטית במטרה לקדם סדר יום פוליטי-כלכלי-חברתי, הרצוי להם והנראה להם ומוצג על-ידם כאמת מדעית צרופה ומוחלטת, תוך הדרת הפוליטיקה והפוליטיקאים מן הזירה.
על פי הספר הפרדוקס הוא, שעוצמה זו הוגשה על טס של כסף לבנק על ידי המערכת הפוליטית עצמה בלי שהוא עצמו ביקש אותה, וכאשר הבנק קיבל אותה הוא לא ביקש להרחיק את הפוליטיקה מן הכלכלה, אלא לגייס אותה יחד עם פקידות משרד האוצר (בדרך כלל) לשרת את סדר היום שלו.
ממן ורוזנהק מקפידים לכנות את התיאוריות והידע הכלכלי, שמקורו בכלכלנים ניאו-ליברלים כ"כלכלני". כלומר, ידע שיש לו רטוריקה ודיוקן כלכליים (מודלים, מתמטיקה וכיו"ב), אף שאינו כלכלי, אלא אידיאולוגי או פוליטי.
לטענתם זהו ידע מגויס של "קהילת הידע הכלכלני", כך הם מכנים אותם. לטעמי, זו עמדה אידיאולוגית במסווה של עמדה אובייקטיווית שאינה נופלת מזו שהם מבקרים אותה.
לא היה נגרע דבר מטיעוניהם ומניתוחיהם דבר אילו היו קוראים לאותם אנשים פשוט "כלכלנים" ומוכיחים, כפי שהם מיטיבים להוכיח, שהצלחתם הגדולה לא היתה באמת מדעית, כפי שהם התיימרו לייצג, אלא ביכולת המופלאה שלהם לייצר קואליציה שהורכבה מפקידות האוצר, פוליטיקאים ישראלים בכירים, פרופסורים מן האקדמיה, גורמי ממשל ואקדמיה אמריקאים וקרן המטבע הבינלאומית שתשכנע בכך שאינפלציה היא אויב, שיציבות מחירים היא ערך עליון, שגרעון בתקציב הוא אסון, ששער חליפין נייד הוא ברכה, שצו השעה הוא השתלבות בגלובליזציה, שבנק מרכזי עצמאי וחזק הוא חלק ממערכת כלכלית מודרנית, ושהימנעות מהכרה בכל אלה גוזרת נידוי של ישראל ממפת הקידמה הכלכלית וגוזרת אסון על המשק.
זו היתה רטוריקה מנצחת, קובעים ממן ורוזנהק : "הצלחתו (של בנק ישראל היתה) להציב את עצמו בשדה כסוכנות א-פוליטית המשמיעה את הקול הסמכותי של המומחיות בענייני הניהול הכלכלי - מומחיות הנשענת על ידע מדעי מקובל שקשה לערער על אמיתותו".
והנה עוד אחד שכדאי שתקרא
"מדעי המומחיולוגיה"
http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553328,00.html
אנונימי מ21:22
מחקאין ספק שפישר הוא איש חכם וגאון, אחרת אין לי שום הסבר איך הוא מנהל שיטה כלכלית שמיטיבה רק עם הבנקים ,על הדרך גרם לעשרות אלפי משפחות להשתעבד לכל חייהם לבנק בשביל 4 קירות (לפעמים אפילו קירות מקולפים),אילץ אותנו להיות כפופים לשיטה שמובילה אותנו בצורה ודאית לקריסה (הכל רק שאלה של זמן וכנראה לא הרבה זמן) בלי להבין מה הבעיה ועדיין להצטייר בפני העם כ"מבוגר האחראי".
גאון אמרנו?
ערן
אם אתה חושש אגב מממשלה שתדפיס כל כך הרבה כסף אז איך אתה רגוע היום שממשלה יכולה להלוות כל כך הרבה כסף? ולהזכירך הלוואה בשיטה היום= יצירת כסף +ריבית שזה כמו יצירת כסף ++ שזה שקול ליצירת אינפלציה ++. אז תענה לי מה עדיף:
מחקהמצב היום בו אינפלציה היא חלק מהשיטה שמנהיג בנק ישראל ולנו אין מה לעשות או ממשלה שאם תהפוך את האינפלציה לחלק מהשיטה נוכל להחליף אותה?
ערן
לגבי אחזקות הציבור במניות הבנקים יש לי 2 שאלות:
מחק1. מי שמחזיק במניות הבנקים הפסיד בערך 7% מערכן מתחילת השנה. כמה כסף הפסידו המנהלים הבכירים בבנק באותו הזמן? האם הבונוסים שלהם בוטלו בעקבות כך? האם הבעלים ויתרו על רווחי העתק שלהם בעקבות הירידה בערך המניות?
2. כשמחזיקי המניות ,קרי הציבור, יקרוס במשבר וכשהבנקים יקרסו במשבר -את מי פישר לדעתך יציל?
חברה היא ארגון בעל ישות משפטית שמאגד אנשים למען מטרה משותפת, בדרך כלל לשם הפקת רווח.
מחקהחברה היא ישות הקיימת בחוקיה של כל מדינה מודרנית, והיא הדרך העיקרית לקיומה של פעילות עסקית משותפת לאנשים אחדים.
בעוד שבעל עסק אשר איננו במסגרת חברה חשוף לכל הסיכונים העסקיים ואחראי אישית לחובות העסק, בחברה המצב שונה.
הרעיון המשפטי העומד מאחורי החברה הוא שהחברה, אשר במסגרתה מתנהלת כל הפעילות העסקית, היא גוף משפטי נפרד ושונה ממייסדיו ובעליו.
המייסדים הם בדרך כלל בעלי החברה באמצעות החזקת מניות, ונקראים בעלי מניות.
המנייה הנה למעשה אגד של זכויות וחובות חוזיות אשר המחזיק בה חב כלפי החברה והחברה חבה כלפיו ; לדוגמה, הזכות להשתתף ברווחי החברה.
בכך ישנה הפרדה כמעט מלאה בין הישות המשפטית של החברה לבין בעלי המניות.
החברה ובעלי מניותיה לא חד הם.
רוב החברות מאוגדות כך שבעליהן נהנים מאחריות מוגבלת. דבר זה מצוין בשם החברה. בישראל הסיומת היא "בע"מ" (בערבון מוגבל).
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94_%28%D7%AA%D7%90%D7%92%D7%99%D7%93%29
בעלי העניין מול בעלי המניות היא שאלה בכלכלה לגבי תפקיד של הנהלת חברה בע"מ.
יש הוגי דעות וכלכלנים שסבורים שתפקיד ההנהלה להעשיר את בעלי המניות תוך הזנחה של כל ערך אחר, במגבלות החוק.
אחרים טענו שגם לחברה יש חובות לדאוג לשלום ולרווחת עובדיה, לקוחותיה, ואזרחי המדינה בה היא פועלת (בעלי העניין).
ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, נאם כמה פעמים בעד הרעיון שעובדי החברה הם גם בעלי עניין, כמו בעלי המניות.
בספרות הכלכלית מכונה מחלוקת זו בשם stakeholder vs. stockholder theories of corporate governance. על נקודה זו נכתבה ספרות גדולה ורחבה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%95%D7%9C_%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA
שלום ערן,
השבמחקההבדל הוא שפישר לא מרשה לביבי להגדיל את הגרעון ולוחץ עליו
בהגדלת מיסים וקיצוצים לצורך כיסוי הגרעון. בשיטה שלך ביבי
היה פשוט מדפיס את כמות הכסף של הגרעון והנה קיבלנו דילול
לכסף שלנו. בנוסף הריבית שדבוק להלוואה אמורה להרתיע את ראשי
המדינה מלקיחת הלוואות נוספות כי הם באות ביחד עם הריבית.
השיטה נטולת חוב תגרום למחנק אשראי שיגרום לחצי מדינה לפשוט רגל.
אתה בעצם רוצה להוריד את כמות האשראי לציבור ב90% כי הבנק יכול לתת רק
את הכסף שיש לו בפקדונות. במצב כזה כל מחירי הבתים יעלו בחדות כי
לא יהיו קבלנים שיוכלו לבנות דירות מחוסר נזילות וזו רק דוגמא אחת מני רבות.
פישר לא יכול לכפות על ביבי יעד גרעון. הוא יכול להמליץ ,הוא יכול לנסות ליצור דעת קהל ,הוא יכול ללחוץ ולאיים בהתערבות חיצונית מחוץ לישראל (כפי שעשה כבר בעבר בתפקידו הקודם כעוזרו של שולץ) אבל זה המקסימום.
מחקראה בארה"ב הממשל מנפח את החוב והגרעון שלו ללא הפסקה, ראה באירופה את התנפחות החוב והגרעון. הריבית לא כל כך מרתיעה אותם במיוחד שיש בנק מרכזי (שפועל בשיטה דומה לזה של בנק ישראל) שרוכש את רוב החוב ובצורה מלאכותית מוריד את הריבית על החוב ועל הדרך ממשכן את עתיד אזרחיו.
גם בנק ישראל רכש ב2009 אג"ח של ישראל ובכך גרם לביקוש מלאכותי ולריבית נמוכה.
בשיטה שלי (והיא לא שלי אגב, היא התקימה למשך 40 שנים בקנדה עד 1976 ) ביבי לא היה צריך להדפיס כסף נוסף. היום הגרעון הממשלתי הוא בערך 6-7 מיליארד (יתכן שאני טועה מיליארד פה ומיליארד שם)-כולו הולך לתשלום על החוב . הריבית שממשלת ישראל משלמת על החוב שלה הוא 37 מיליארד ש"ח בשנה-כלומר לשיטתי הממשלה לא היתה צריכה להדפיס עוד שקל אחד ובנוסף היו לה עוד 30 מיליארד שקל מידי שנה!!! פנויים.
בעבר ע' עשה חשבון ומצא שמעבר לשיטה בה כסף ייוצר ללא חוב תפנה מיידית 60 מיליארד ש"ח לממשלה ולציבור ועוד עשרות רבות בטווח הארוך יותר.
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/11/blog-post_14.html
השיטה היום מציבה 2 אלטרנטיבות : או מחסור חמור באשראי או אינפלציה - מה אתה בוחר?
הסיבה לזה היא שהכסף היום מיוצר מחוב -הוא מנותק לגמרי מהכלכלה האמיתית. רק 2% היום מכל הכסף מגיע מהכלכלה האמיתית זו שמייצרת דברים ממשיים. ולכן היום קצב הצמיחה צריך להיות מותאם לקצב ייצור הכסף במקום שיהיה הפוך. בגלל שגדילת הכסף היא כגדילת הריבית על החוב והריבית גדלה בצורה אקספוננציאלית, אף פעם לא תהיה צמיחה שתדביק את החוב ולכן זו מערכת שבסופו של דבר תקרוס אם בגלל מחסור באשראי (ראה באירופה) או אינפלציה אדירה (ראה עשרות מקרי ההיפר אינפלציה שהתרחשו רק במהלך ה50 שנים האחרונות בעשרות מדינות).
ושאלה לי אליך:
אם אתה חושש מאינפלציה מדוע אתה לא יוצא נגד השיטה המוניטרית הנוכחית ששוחקת לך את השקל בעשרות אחוזים כל עשור כחלק ממדיניות מוצהרת של בנק ישראל?
אם אתה חושש שממשלה לא אחראית תדפיס כסף בצורה לא אחראית אז מדוע אתה לא קורא לפחות לבנק ישראל לייצר כסף ללא חוב?
ערן
תודה רבה על התשובה המפורטת.
מחקאחרי מה שכתבת לי הייתי מוכן לתת צ'אנס לשיטה הזאת
ולראות את פירותיה.
נ.ב
למה חוץ מהבלוג הזה אף אחד לא מדבר על הנושא של
כלכלה נטולת חוב?
הרי עשו כבר עשרות תחקירים בטלויזיה על הבנקים, משפחת עופר, כור בדימונה בקיצור שחתו את כל הפרות
הקדושות אבל משום מה אף אחד לא מעלה את הנושא הזה?
אני לא יודע למה אף אחד לא מדבר על זה. אני רק יכול לשער.
מחקבגלל שהיום הכל נשלט על ידי המערכת הבנקאית (פוליטיקאים, תקשורת, תעשיות) ראשי המערכת הזו אולי מבינים היטב את מה שהנרי פורד הבין(ראה ציטוט במאמר). אני לא מכיר מערכת שתצא נגד עצמה.
הטיקונים הם תוצר של המערכת ולא המערכת עצמה.להערכתי אין בעיה למערכת הבנקאית להקריב טיקונים-קרי ,לגרום לך להפנות את הכעס לכיוונם, למען השרדותה.
מישהו יכול בבקשה לתת הסבר פשוט לשאלות אלו !
השבמחקבנק ישראל קנה בשנים האחרונות כ 60 מיליארד דולר (מקווה שהסכום נכון)
1 . האם זה היה כל כך חשוב ?
2 . מאיפה לבנק ישראל מעל 200 מיליארד ש"ח כדי לבצע את הרכישה ?
3 . למה לא משתמשים בכסף הזה לכיסוי חובות ?
4 . האם פישר השתמש במינוף ?
ואם כן , מה היה קורה אם הדולר היה יורד ל 3 ש"ח ?
וסתם שאלה לא קשורה : מהי דעתכם על חוק שעובר בכנסת ע"י 10 חכים (מתוך 120) 9 הצביעו בעד ואחד התנגד ?
שלום רפאל,
מחקכל התשובות או כמעט כל התשובות תוכל למצא כאן:
http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/11/blog-post_20.html
ערן
ירון זליכה : סטנלי פישר מנפח את בועת השקל, הנדל"ן והבורסה
מחקhttp://www.themarker.com/markets/1.537430
זליכה : "בנק ישראל לווה כסף מהציבור לרכישת הדולרים; הריבית הנמוכה פגעה בציבור"
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000493059
זליכה : "מדיניות המט"ח תשעבד צעירים ל-20 שנה"
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-256982-00.html
"את הצמיחה של דור העתיד בישראל שיעבדנו לטובת ההגנה על הדולר"
http://www.themarker.com/markets/1.646034
זליכה נגד בנק ישראל : "15 שנה זוגות צעירים ייחנקו עם המשכנתא"
http://www.themarker.com/markets/1.1546044
ירון זליכה "האגדות של משק קטן תמיד נועדו כדי לשרת אינטרס קטן"
http://www.funder.co.il/article.aspx?idx=20024
עם יתרות של 76 מיליארד דולר : מתי בנק ישראל ימכור דולרים בשוק ?
http://www.themarker.com/markets/1.1693125
פישר עונה לביקורת : אנחנו דואגים לבנקים מתוך דאגה לזוגות הצעירים
http://www.themarker.com/markets/1.1731327
תודה
השבמחקאוניברסיטת ת"א מזהירה : הבורסה מתנהגת כמו מוח בהתקף אפילפסיה
השבמחק...
אחת התוצאות הבולטות נחשפה במחקר חדש, שבן יעקב וגיתית גור גרשגורן מפרסמים עתה, וניסה לבדוק את שורשי המשבר הפיננסי של 2008.
התוצאה המפתיעה של המחקר היא כי שורשי המשבר הנוכחי נולדו כבר ב-2001, וכי מ-2001 חל שינוי דרסטי בקורלציות של שוק המניות האמריקאי.
שינוי שגרם, מאותה שנה ואילך, לשוק המניות האמריקאי לחוות התנהגות דומה לזו של התקף אפילפטי - עד להתקף החמור מכולם שאירע ב-2008.
בכל שוק מניות מתקיימות קורלציות בין המניות השונות הנסחרות בשוק. אלו הן קורלציות טבעיות ובריאות, והן התקיימו בשוק האמריקני עד 2001. מאותה שנה, הקורלציות הטבעיות ירדו כמעט לאפס, ובמקומן השתלטה על השוק קורלציית-על אחת : קורולציה למדד המניות (המדד שנבדק במחקר היה סטנדרד אנד פורס 500).
התברר שהמשתנה המסביר החזק ביותר של התנודות בשוק, החל מ-2001, הוא התנודות של מדד המניות בעצמו.
משמע, במקום קורלציות טבעיות ומפוזרות, המוח הופך למוח הנשלט בידי קורלציית-על יחידה.
מאז 2001, גילה המחקר, הקורלציות הטבעיות בשוק ההון עברו גם הן תהליך של הפחתה, והשוק הפך כפוף לקורלציית-העל של המדד, דבר שהביא ל"התקפים אפילפטיים". משמע, תקופות של תנודות חדות מאד של השוק, כאשר השוק פועל כולו יחדיו. זאת, עד להתקף האפילפטי החמור מכולם - משבר ספטמבר 2008.
עד כאן ממצאי המחקר.
קבוצת המחקר, עם זאת, ניסתה גם לספק הסבר לשינוי החד בקורלציות בשוק ההון האמריקני החל מ-2001.
ההסבר העיקרי היה הגידול הניכר במסחר על בסיס המדד - קרנות נאמנות שמשקיעות במדד, אופציות על בסיס המדד, וכל עולם הנגזרים שהבסיס לו הוא המדדים, שהפך את ההשקעה בשוקי המניות להשקעה "מדדית" יותר מאשר השקעה נפרדת בכל מניה.
מי שהביא לכך, כמובן, היה המגזר הפיננסי - שהוא זה שמנפיק את כל המכשירים מבוססי המדד.
בהתאם, הבדיקה גם העלתה כי הקורלציה הגדולה ביותר של התנהגות השוק היתה לזו של מדד מניות החברות הפיננסיות.
הערכת כותבי המחקר היא שהפחתת הריבית במשק האמריקני החל מ-2001 הביאה להסטת זרמי ההשקעה מהשקעה סולידית, להשקעה במניות. השקעה במניות נעשית בעיקר דרך מתווכים - הגופים הפיננסיים. כך קרו שתי תופעות במקביל : המגזר הפיננסי הלך וגדל בעוצמתו ובהשפעה שלו על השוק, ובמקביל המגזר הפיננסי הסיט חלק גדל והולך מהעוצמה שלו להשקעה מדדית. גם בכלי השקעה פשוטים ישירים (קרנות אינדקס, תעודות סל), וגם בכלי ההשקעה המורכבים - המכשירים הנגזרים.
כך נוצר מעגל של ריבית נמוכה, מגזר פיננסי מתחזק, והסטת השקעות להשקעות מוטות מדד - שילוב שפגע במהלך התקין של שוק המניות.
המטריד הוא שההתקף האפילפטי החמור מכולם, משבר 2008, לא הביא לפתרון הבעיה אלא להחמרתה.
ההתמודדות עם המשבר התבצעה באמצעות הפחתה חדה של הריבית - ובכך המעגל השלילי, של התחזקות כוחו של המגזר הפיננסי והתגברות כוחו של המדד על חשבון המניות הפרטניות, רק מוחרף.
"המדיניות הכלכלית בארה"ב, לאחר המשבר, מדברת על שינוי", כותב בן יעקב, "אבל למעשה מדובר בשינויים קוסמטיים בלבד, אשר נמנעים מהניתוח החריף והכואב הנדרש כדי להבריא את השווקים".
http://www.themarker.com/markets/1.636916
אינפורמטור
השבמחקאתה מביא חומר חשוב ומעניין אבל שוב העתקת הטקסט עלולה להתפרש כהפרת זכויות יוצרים ובנוסף זה גם לא הוגן לעשות זאת ללא אישור. אני מבקש שוב אם אתה רוצה להביא חומר חשוב סכם אותו במילותיך או הבא משפט או שניים מתוכו. אם זה יעניין את הקוראים הם כבר יכנסו לבד לקישור לקרא את המאמר המלא.
תודה על שיתוף הפעלה
ערן
ערן,
השבמחקלדעתי שלי אתה טועה לחלוטין
וגם מסרס את כוונת ורוח המונח הפרת זכויות יוצרים
כשלא ממש מובן לי מדוע
ובנוסף אם אינך מתערב בתוכן הגולשים
אתה עצמך מוגן וחסין מהאשמה שכזו!
לכן איני מוצא טעם בדבריך
אמונתי שלי היא
כי פעולותי הוגנות וחוקיות לחלוטין
כך ובדיוק כך
אמור להתנהל חופש מידע מחקרי ועיוני !
לכן אני דוחה בזאת את בקשתך
תודה על דאגתך הכנה
אינפורמטור
אינפורמטור,
השבמחקבתור מי שהתעסק הרבה עם נושא של זכויות יוצרים אפשר לפרש את זה להרבה כיוונים. כבר התכתבנו על כך בעבר שהחוק הוא לא חד משמעי ובהחלט מה שאתה עושה עלול להתפרש כהפרת החוק. בסופו של דבר העו"ד המנוסה יותר בדרך כלל ינצח. אין לי שום רצון להכנס לפינות משפטיות ולכן אבקש שתפסיק להעתיק קטעי מאמרים שלמים או את רובם. אם אתה מעוניין להכנס לסיכונים משפטיים עד רבה אתה מוזמן אבל לא בבלוג זה. אנחנו פה נמצאים כדי לנהל דיונים ענייניים אבל לא על חשבון הפרת חוק או חשש להפרת חוק.
שוב אם אתה רוצה להביא חומר חשוב סכם אותו במילותיך או הבא משפט או שניים מתוכו. אם זה יעניין את הקוראים הם כבר יכנסו לבד לקישור לקרא את המאמר המלא ולכן אפשר יהיה לקיים חופש מידע גם אם הקוראים יקראו את המאמר מאתר אחר.
אני לא מצנזר תגובות גם אלו עם הביקורות הקשות ביותר חוץ ממקרה של קללות,איומים והפרת חוק או חשש להפרת חוק.. איומים וקללות כבר היו..הפרות חוק עדיין לא יצא לי לצנזר..בוא נשאיר את זה ככה.
ערן
ערן,
השבמחקאבל אני לא שאלתי או ביקשתי ממך ייעוץ חוקי. וגם לא רואה שום סיבה הגיונית-חוקית-צודקת מדוע להשאיר את זה ככה. אני מתנגד לצנזורה מכל סוג. ולא מוצא סיבה להתחשב ברגשותיהם של צנזורים פוטנציאליים. במיוחד כשלדעתי הם משתמשים בתחפושת חוקית על מנת לבצע את רצונם שלהם וממניעים שאני יכול רק לנחש. אדרבא ואדרבא ! אמשיך בשלי ואאפשר לך את העונג המצנזר שבהתמכרות לפחדיך האישיים.
בידידות
אינפורמטור
אינפורמטור,
השבמחקאני לא נותן לך יעוץ כי אינני עו"ד אבל אני מבין גם את נקודת מבטך כמי שאינו נושא באחריות לנזקים וכמי שאפילו אם נושא באחריות מסתתר תחת שם בדוי.
אשמח להמשיך לנהל דיונים עניינים פה אבל אדאג עוד יותר לעשות זאת בהגינות כפי שאני רואה אותה. במקרה של ספק אני מעדיף שלא יהיה פה ספק.
חופש המידע הוא המטרה שלשמה הוקם הבלוג-איו פירושו של חופש המידע פגיעה ביצירות של אחרים ,מה עוד שאני גם לא רואה סתירה בקיום חופש המידע אם המידע ניתן דרך אתר זה או אתר אחר. אם אתה מתעקש להעתיק מאמרים שלמים לפה הרי פה אתה נכנס לפינה משפטית שאתה גם לא תצטרך לתת עליה דין וחשבון.
אתה גם בנוסף מוזמן לפתוח בלוג משלך ושם לקחת איזה סיכונים שתבחר ולבחור בכללי האתיקה שתחליט עליהם.
המשך יום טוב
ערן
אני עם ערן בדילמה פה.
השבמחקיואב
ערן,
השבמחקברור, חידדת את השפיץ, מבין בהחלט את נקודת מבטך, אבל חושב שהיא עניינך שלך בלבד, ורק אתה נושא באחריות לאמת שלך ובדרכים ובמקומות שבחרת בהם להיות אחראי ולהגן עליה, ובאמצעים ומול אנשים שבחרת לנקוט ו\או להתעמת איתם עליה.
אולי שווה לפתוח דיון על : אם בלוג-מפלגה-רעיון-דרך קוראת להצטרפות כוללת לנקודת מבטה בתחום מסויים, ואנשים נענו לקריאה ובאו והצטרפו, האם זה מצדיק גם את כפיית נקודות מבטה האחרות והבלתי קשורות על השותפים לנושא ?
האם עצם האחריות על הפלטפורמה מעניקה זכויות יתר ?
האם "מטבע קהילתי" שמוטבעת עליו פרוטומה של מייסדו, כופה גם שימוש בו אך ורק בצורות שהמייסד בחר בהן ?
אם כן זה די-מסביר מדוע הבנקאים ואנשי ההון כופים תפיסה כלכלית התואמת לנקודת מבטם בלבד...
וזה גם שולל כל אפשרות ביקורת או דיון, או בכלל טענה צודקת, כי התשובה תהיה "תפתח לך עסק\בנק מתחרה"...
אתה מבין, בגישה הזו שלך נגיע רק לאוסף בלוגים ובלוגרים פרודים החיים תחת מטריה של קפיטליזם כוחני-רצחני השואב את כוחו מבעלותו על הפלטפורמה. כל אחד יפתח "בלוג-בנק-רעיון\ת" ברזרבואר חלקי שתוצאתו תהיה קריסה של כלכלת הידע הקיבוצית. ואולי זה באמת מה שקורה...
לכן, כל שנשאר לנו הוא, להתנהג בכבוד האחד למשנהו, תוך המשך עשייתנו השונה, ותוך הכרה בכך כי בידך הכוח לכפות את עמדתך בטריטוריה שלך. זכותך היא, ואינני כופר בה. זכותי היא לחשוב ולפעול אחרת, ועליך לא לכפור בה. גם אם החלטת להשתמש בכוח שלך.
בברכת הנאה מתפקידך החדש וההתנדבותי כצנזור
אינפורמטור
אינפורמטור,
השבמחקאם עסקינין בכיבוד איש את רעהו, חבל שאתה לא מכבד אותי ועוד כמה קוראים שהתלוננו על הפצצת התגובות בכתבות ארוכות שמפריעות להם.
איש לא מצנזר אותך ולא סותם לך את הפה. אם כבר סותמים את הכתבות של גלובס, דה-מרקר, וויקיפידיה במסגרת התגובות כאן.
לא כולם חייבים להתאגד באותה סירה. אתה יכול לפתוח בלוג אחר ולהפציץ אותו כאוותך, לא רק בתגובות אלא גם בפוסטים עצמם. אתה גם מוזמן להישאר כאן, ואני לפחות מבטיח לתמוך בחופש הביטוי שלך. אבל שלך, לא של עיתונים אחרים. לעיתונים אחרים יש במה משלהם.
בהצלחה.
ע'
אינפורמטור,
השבמחקאתה לוקח את הדיון הזה קצת רחוק מידי. בוא אני אסכם לך את עמדתי:
הבלוג הזה הוא של כולם ונעשה בצורה התנדבותית וברוח טובה. הוא לא ממומן על ידי איש ומעולם לא ביקשתי דבר מאיש כדי לספק את המידע שניתן פה ושחלקו לא תוכל למצא באף אתר אחר בעברית. המידע ניתן על ידי ועל ידי אחרים רק מתוך רצון טוב לעשות שינוי.
אולם ההתעקשות שלך להדביק מאמרים שלמים במקום לתת קישור (ואני באמת לא מבין מה הסיבה להתעקשות וזה גם לא משנה לי) ובכך לסכן את מי שמנהל את האתר היא לא מקובלת עלי ועלולה לפגוע בו ובנו גם אם זו לא היתה כוונתך.
אם אתה חושב שאני טועה ואולי אני טועה ,אתה מוזמן להכנס לפינות משפטיות אבל רק אם אתה תהיה מוכן לשאת בכל מה שכרוך למעשים שלך.
זה יכול להיות דרך בלוג משלך שתפתח זה יכול להיות דרך בלוג אחר שיסכים לקבל את גישתך בעניין,זה יכול להיות גם בדרך שונה שתכבד גם אותנו כפי שאתה מצפה שנכבד אותך.
יום טוב
ערן
ל-ע' אם כבודך=סתימת פי שלי, הרי שאינך ראוי לו !
השבמחקלקרוא למידע תוכני בשם מוצאו, לא ממש מוסיף לך...
חופש הביטוי שלי מבוטא בבחירתי מה ואיך לצטט מן המידע הרחב, ואם אפילו את זאת אינך מבין, אז...אינך תומך בחופש הביטוי-החקר-המידע כי אם בחופש הסגנון...
ולערן,
לא ביקשתי ממך שתסכם למעני דבר, עמדתך ברורה לי לחלוטין. והתייחסתי אליה במלואה ובפירוט. אם כבר, נראה שלך לא ברור מהו מעמדך וזכויותיך. אחזור שוב : זכותך למחוק-לצנזר-ולפעול כראות עיניך בפלטפורמה הזו-שאתה הוא בעל הכוח השולט בה. וזהו...
ממש כמו שבעל מכונית יכול לעשות בתוך מכוניתו כראות עיניו-אבל בכפוף לכך שהכביש הציבורי שבו הוא נוהג-אינו שלו ! וזכותו בכביש היא בדיוק כמו זכותם של הנהגים ועוברי האורח האחרים !
אין זו זכותך או זכותו של שום אדם לבקש משום אדם יהיה מי שיהיה "צנזורה עצמית" לשם כבודך או פרשנותך העצמית. והטעמים ברורים לכל ...
איני מבין מה הבעיה שלך, תמחק כל מה שלא מוצא חן בעיניך וזהו !. נכון, הדבר יעמיד אותך בעיני עצמך באור שלילי כאילו היית איזה טייקון המשתמש בכוחו כפי הבנתו שלו. אבל אז תוכל הרי להאשים את "השיטה" ולטעון שגם אתה קורבן שלה...
מה אתה רוצה בדיוק ממני ? הלא לא הפרעתי לך למחוק-לצנזר כראות עיניך. עשה זאת באם אתה מוצא לנכון. סביר גם שתקבל קריאות "היידה !" אם כי לא ממני.
המידע שאני מוסיף גם "הוא של כולם ונעשה בצורה התנדבותית וברוח טובה. הוא לא ממומן על ידי איש ומעולם לא ביקשתי דבר מאיש כדי לספק את המידע שניתן פה ושחלקו לא תוכל למצא באף אתר אחר בעברית. המידע ניתן על ידי ועל ידי אחרים רק מתוך רצון טוב לעשות שינוי." בדיוק כמוך ! אז ?...
ובכן ולסיכום
אחזור שוב על דברי
"לכן, כל שנשאר לנו הוא, להתנהג בכבוד האחד למשנהו, תוך המשך עשייתנו השונה, ותוך הכרה בכך כי בידך הכוח לכפות את עמדתך בטריטוריה שלך. זכותך היא, ואינני כופר בה. זכותי היא לחשוב ולפעול אחרת, ועליך לא לכפור בה. גם אם החלטת להשתמש בכוח שלך."
ובברכת חופש ביטוי
אינפורמטור
(:
השבמחקכרגיל אצטט דברים בשם אומרם !
חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר, מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, יצירת סרט קולנוע וכל שאר דרכי התקשורת. "כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי" (מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם) עקרון חופש הביטוי הוא הרחבה של עקרון חופש הדיבור. חופש הביטוי נחשב למימוש של חופש הדעה והמצפון, שטעמם ניטל אם נשללת האפשרות לבטא אותם.
ג'ון סטיוארט מיל, הפילוסוף החברתי האנגלי בן המאה ה-19, מציג ארבעה נימוקים המבהירים מדוע הגבלת חופש הדיבור והמחשבה מהווים מכשול לאמת :
ייתכן שהדבר שאת השמעתו אוסרים הוא האמת.
אין אמיתות שלמות והאמת היותר שלמה מושגת כפשרה בין דעות שונות המכילות אמיתות חלקיות. לכן צריך לשמוע את כל הדעות ולא להגבילן.
האמת עצמה מתחזקת במהלך מאבקה בשקר. לכן, גם אם הדברים שאת השמעתם אוסרים הם שקר - יש להשמיעם.
האמת מאבדת את כוח השכנוע שלה כאשר היא נזקקת לכוח הזרוע. גם אם בהגבלת חופש המחשבה והדיבור מגינים על האמת - מזיק לה הדבר.
מיל אינו מאמין כי בענייני מוסר וחברה ניתן להגיע לאמיתות מוחלטות ואין כל סיבה שדעה רווחת ומקובלת תהא אמיתית רק בתוקף היותה דעת רבים. הגבלת חופש הביטוי, מכל סוג שהוא, לא זו בלבד שאינה מוצדקת אלא שאף מזיקה.
מתיאור זה נגזר, כי לטובת הפרט והציבור כאחד, יש להגביל את סמכויות הכפייה של השלטונות ולעודד את דרך הוויכוח החופשי והחלפת הדעות השונות, כיסוד מהותי ביצירת חברה ליברלית. דרך הוויכוח החופשי נמנעת הליכה עיוורת בתלם. האזרח, מדורבן לפעילות מחשבתית ולהשתלמות מתמידה. ואושיותיה של החברה הנאורה והמתקדמת, המושתת על חירויות הפרט, משתמרים ומתחזקים.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%99
שימוש הוגן
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%95%D7%92%D7%9F
צר לי אינפורמטור,
השבמחקאין לבלוג מחלקה משפטית שתבדוק טענותיך ולכן כשיש ספק מבחינתי אני לא לוקח סיכון.
אתה נלחם על להפיץ מידע של מישהו שלא נתן לך את רשותו להפיץ אותו.
אם יש לך טענות מול החוק פעל לשינויו אבל כל עוד הוא קיים אכבד אותו כפי שאני מכבד כל חוק אחר גם אם אני עושה הכל כדי להביא לשינויו.
יום טוב,
ערן
אינפורמטור, בעיני אתה בן אדם חצוף שמשתמש בחופש הדיבור
השבמחקלקידום גחמות אישיות שלך.
ההודעות שלך מקשות על קריאת ההודעות אחרות ומבלבלות את עיני הקוראים.
תעשה מה שביקש ממך ערן והוא לשים משפט מסכם קצר ללינק אליו אתה
שולח את האנשים.
אם זה היה בלוג שלי מזמן הייתי חוסם אותך. אל תנצל את חופש הדיבור
כדי להתפלסף מול האנשים שהקימו את האתר הנפלא הזה.
אני בטוח כשאתה הולך להתארח אצל חבריך אתה לא שם רגליים על השולחן
מתוך "חופש תנועה" אז על תעשה את זה גם כאן.
שיהיה לך יום נפלא:)
האם לא ניתן להגביל את מספר השורות המוצגות בכל תגובה?
השבמחקואם התגובה ארוכה מידי, יופיע כפתור או לינק שיפתח את התגובה המלאה?
בנוסף, לדעתי שיכפול מאמרים שלמים מנוגד לרעיון הקישוריות בין הלינקים באינטרנט.
עדיף לדעתי ובהחלט מספק לצטט מספר שורות מועט ככל האפשר,
ואילו את השאר הקורא יכול לקרוא בעצמו בלינקים המצורפים אם ירצה בכך.
לאנונימי
מחקאין את האופציה שהעלת..לצערי
ערן הויכוח שהיה כאן הציף את זהירות היתר שלך שבעקבותיה אתה לא נותן עיצות
השבמחקמה לעשות בפועל בשביל לצלוח את המשבר אולי מחשש שהם לא יהיו נכונות.
שלום אלדד,
מחקלא הייתי קורא להעתקת מאמרים שלמים ללא רשות הכותב (ויש כאלה שזה פרנסתם) כזהירות יתר אלא כמהלך מיותר מאחר שניתן לשים קישור לאותו מאמר ולמנוע חוסר נעימות לכל הצדדים.
לגבי צליחת המשבר - כתבתי על כך 2 מאמרים בעבר חפש : "המדריך לשורד" בראש העמוד בצד שמאל.
ערן
שוב טעות שלך !
מחקאין ממש הבדל בין ציטוט נרחב לבין קישור
ראה כאן 2-
http://www.lawforums.co.il/ObjDoc.asp?PID=1089&OID=130663&docMode=print&oType=3
וכאן ("מה יכול להחשב כהעתקה ?")
http://www.lawforums.co.il/objDoc.asp?PID=15254&OID=25447&DivID=1
וכאן
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2568160&forum_id=20186
ותפסיק כבר להשמיץ כאילו מדובר בעבירה על החוק
או בפגיעה בפרנסתו של מישהו
מדובר בסך הכל בגחמה שלך
הנובעת מפחד
ופחד נובע מחוסר ידע...
אבל מה כבר אפשר לצפות
ממישהו המסתיר את מניעיו האמיתיים...
(:
עכשיו בטח יבואו עוד כמה לעודד "היידה ערן !"...
(:
אינפורמטור ,
מחקאתה עושה פה מהלך שהוא חסר אחריות ולא מוסרי. אינך עו"ד ואתה לא יכול לקבוע מהי הפרה ומהי לא.
הנה הסבר של אחד מעו"ד הבכירים בארץ המתמחה בתחום עו"ד יורם ליכטינשטיין:
"קיימת פסיקה ישראלית שקובעת שבמרבית היצירות המודרניות (כולל אלו שקיימות באינטרנט) קיימות זכויות יוצרים ועל המעתיק להיות מודע לכך. מעתיק שלא טרח לברר של מי הזכויות ולקבל את הסכמתו, רואים אותו כמי שהפר זכויות יוצרים.
באינטרנט ניתן למצוא גם אתרים רבים המעמידים לרשות הציבור יצירות עם רשיונות שימוש שונים שמאפשרים העתקה כזו או אחרת של היצירה, אך מומלץ להקפיד לקרוא את הרשיון ולבדוק שאתם עונים לדרישותיו שכן אחרת – זו הפרת זכויות יוצרים.
שימו לב שישנן תוכנות המאפשרות לבעלי הזכויות מעקב אחר שימוש תכנים מוגנים שלהם המועלים לרשת, כולל תמונות ותכנים אחרים שנחזים להיות "נקיים" ממעקב."
אתה מוזמן לקרא ולהחכים ולהבין עד כמה המהלך שלך לא הוגן ולא בסדר בחוות הדעת של אותו עורך דין:
http://www.y-law.co.il/page122.html
גם בלינק ששלחת כתוב במפורש:
"לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה בודקים, בין היתר, את: מטרת השימוש ואופיו; אופי היצירה שבה נעשה השימוש; היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה..."
עד כמה שאני ראיתי היקף השימוש שלך בחומרים הוא לא קטן בלשון המעטה, מבחינה כמותית ביחס ליצירה בשלמותה -גם פה אתה לא עומד בתנאי החוק.
עשה טוב ערן שנקט במשנה זהירות.
ובאותה הזדמנות ספר לנו מה המניעים שלך לא לשים קישור ובמקום אתה מתעקש להעתיק מאמר שלם למרות שבית משפט כבר פסק נגד מיקרים דומים בעבר ובכך להעמיד את מנהלי האתר במצב לא פשוט.. .
עלה למעלה וקרא את הקישור שהבאתי תחת הכרותרת "שימוש הוגן"
מחקוזה גם מסביר היטב מדוע אינני מביא (בדרך כלל) רק קישורים
עובדה שכדיון הזה כשהבאתי רק קישור
לא טרחת להכנס אליו ולקרוא אותו...חחח...
(עצלן ויהיר כמו מרבית הישראלים...)
כתוצאה מכך כתבת כעת שטויות מוחלטות
והבאת קישורים ותכנים שאינם קשורים
ברור במוחלט לפי החוק
שכל ציטוט לשם לימוד-מחקר-ו...
הוא שימוש הוגן ומותר
ללא כל צורך בקבלת רשות !!!
הסייג של היקף הציטוט
משתייך לפי הפרשנות החוקית המקובלת לסוגי יצירות מסויימים כשירה-מוסיקה-ויצירות אמנותיות בלבד
תנאי מהותי ממנו הוא "שימוש מסחרי"
אבל מה אני כבר מצפה ממך...
ודרך אגב
אשמח לראות קישור להצהרות הריקות שלך בדבר
פסיקת בית במשפט במקרים דומים...
(:
חבל שלא קראת את חוות הדעת של יורם ליכטינשטיין כי אינך עו"ד ולמרות שאינך כזה אתה בוחר להביא שוב ושוב חוות דעת משפטיות .
מחקזו עבירה פלילית בפני עצמה -אלא שאתה מרגיש מספיק בטוח לבוא מהאנונימיות שלך ולהטיף לכולם מה אסור ומה מותר ובנוסף אתה עוד דורש לראות חומרים: "בואו והגישו לי קישור לפסקי דין -הכי הרבה טעיתי אבל גם כך מי שידפק מזה זה לא יהיה אני ..."
ושוב אני שואל אותך:
ספר לנו מה המניעים שלך לא לשים רק קישור ובמקום אתה מתעקש להעתיק מאמר שלם למרות שאתה יודע שבעלי האתר חוששים מכך (ולדעתי בצדק), שאתה יודע שלפחות 5 מגיבים הודיעו שזה מפריע להם ושזה מבחינה משפטית לא ברור עד כמה חוקי.
בפסק הדין חשוב, אולי החשוב ביותר שניתן על-ידי בית המשפט העליון בנושא זכויות יוצרים מאז פסק הדין בעניין "אינטרלגו" מלפני 16 שנים, הבהיר השופט סלים ג'ובראן את מהותה של דרישת המקוריות בדיני זכויות יוצרים בישראל.
מחק...
כפי שהבהיר בית המשפט, הנתונים הכלולים בלוחות אינם מוגנים, שכן כלל מושרש בדיני זכויות יוצרים הוא כי אין זכות יוצרים בעובדות או בנתונים.
...
(כדאי ורצוי לקרוא את כל הכתוב בקישור)
http://www.tglaw.co.il/article.php?id=32
האם למי שעמל רבות וריכז נתונים גולמיים לכדי ספר טלפונים יש זכות יוצרים על תוצר כפיו ? זו השאלה עליה נדרש בית המשפט המחוזי בבאר שבע לענות.
...
בית המשפט שב על ההלכות הידועות וציין כי אף שמדובר ביצירה מסוג "לקט" בה חוק זכות יוצרים מכיר מפורשות, בכדי שיצירה זו תזכה להגנה עליה לעמוד במבחנים הרגילים: דרישת הקיבוע, ודרישת המקוריות.
בית המשפט הזכיר כי ההלכה הפסוקה ביחס לחוק הישן הכירה קבעה שני מבחנים מצטברים לשם הוכחת מקוריות : הראשון, גישת ההשקעה ; והשני, גישת היצירתיות.
לעניין זה קבע בית המשפט, כי אף המאמץ הרב אותו השקיעה התובעת בחיבור הלקט, לא ניתן לומר כי מדובר בפעולה יצירתית במידה מספקת בכדי להצדיק מתן זכות יוצרים.
...
נוכח קביעתו זו, דחה בית המשפט את התביעה
http://patent.glazberg.com/2012/01/%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%98%D7%9C%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D.html
כעיקרון, כל ביטוי מקורי מוגן על ידי דיני זכויות יוצרים. המשמעות היא כי מה שאיננו "ביטוי" איננו מוגן, למשל רעיונות, עובדות וכדומה. משמעות הביטוי "מקורי" מרכזית בדיני זכויות יוצרים, ומגלמת דרישה שמקור היצירה הוא ביוצר.
סעיף 2(1) לחוק זכות יוצרים, 1911, קבע:
"רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה על ידי אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים, בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות יוצרים: (I) כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית. (II) ..."
בפסיקה נקבע שכדי לזכות בהגנת הטיפול ההוגן צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים:
טיפול הוגן - המבחנים העיקריים לכך הם:
השימוש אינו מסחרי / אינו למטרת רווח,
השימוש תורם לערכים החשובים לחברה, לחינוך ולתרבות.
מטרת השימוש - לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית.
וכך נפסק:
"לשון הסעיף מצביעה על כך שמדובר בתנאים מצטברים ורשימת המטרות המפורטות בסעיף היא רשימה סגורה וממצה"
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D
"אתה יודע על המשפט לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית ושכחת גם היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה"
מחקעל זה בית משפט יכול לבד לנהל דיון של ימים ומי ישלם את מימון העו"ד בינתיים?
בכל מקרה אינך עו"ד אינך נושא באחריות וגם אפילו אתה לא מזדהה בשמך כך שאפילו לא יהיה למי לפנות ברגע האמת כדי לקבל יעוץ משפטי
עכשיו ראיתי שאתה ממשיך לכתוב שטויות...
מחקמניין לך שאיני עו"ד ?
ספר לי על אותה עבירה פלילית שאתה כעו"ד (כמובן...חחח...) מחווה דעתך עליה ?
מי הם ה-5 (למעט ע' + 4 אנונימויות מוכפלות שלו...חחח...)
אני מבין שחסרה לך הבנת הנקרא מינימילת
רק זה מסביר מדוע לא הבנת את ההסבר הברור שלי
לשאלה מדוע אני מצטט בהרחבה...
והכי מצחיק ש"מבחינה משפטית בכלל לא ברור מדוע זה אינו חוקי"... אבל זה כמובן לא מפריע לך להפוך את היוצרות...חחח...
אופס שכחת "היידה ערן !"...
(:
אם אתה עו"ד הזדהה בשמך כדי שנוכל לקבל ממך יעוץ משפטי.
מחקממה אתה כל כך חושש? אם אתה בז כל כך לבעלי האתר מדוע אתה ממשיך לכתוב פה?
אם אתה כל כך בטוח בצדקתך מדוע אתה לא פותח בלוג וממלא אותו במאמרים של גלובס וthemarker.היום פתיחת בלוג זה בחינם
"מנוסחו של סעיף 2(1)(I) (ראה לעיל) עולה, כי לתחולת החריג הגלום בו נדרש קיומם של שני תנאים: האחד שהשימוש שבו מדובר יהא למטרות לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית; ואילו השני שהטיפול בחומר המוגן במסגרת שימוש זה יהיה הוגן. לשון הסעיף מצביעה על כך שמדובר בתנאים מצטברים; ויודגש: טיפול הוגן כשלעצמו איננו מבטיח הגנה. זהו תנאי הכרחי אך לא מספיק. על השימוש ליפול בגדר אחת מן המטרות המפורטות בסעיף, ורשימת המטרות היא רשימה סגורה וממצה"
מחק...
"סבורני כי המבחן הראשון – הגינותו של השימוש, שבמסגרתו נבחנת התנהגותו של הנתבע – הוא העיקרי. לעומתו, דומה שמשקלו של המבחן השני – מטרותיו של השימוש – קטן יותר."
...
"המבחן הראשון – הגינותו של השימוש, שבמסגרתו נבחנת התנהגותו של הנתבע – הוא העיקרי. לעומתו, דומה שמשקלו של המבחן השני – מטרותיו של השימוש – קטן יותר."
...
http://www.sfz-law.co.il/2010/11/17/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%92%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%96%D7%9B/
ב-ע"א 559/69 אלמגור נ' גודיק (פ"ד כד(1) 825) נקבע כי:
מחק"כדי לבסס תביעה על פגיעה בזכות יוצרים על התובע להוכיח כי הנתבע העתיק חלקים ממשיים ומהותיים מיצירת התובע. בענין זה לא הכמות היא קובעת, אלא האיכות והערך של החלקים שהועתקו...
http://www.psakdin.co.il/fileprint.asp?filename=/ip/private/ver_duox.htm
כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן מביהמ"ש המחוזי ת"א ... מדובר בפסיקה מפתיעה ועדכנית, אם כי אינה מחייבת וערעור עליה ודאי יוגש לבית המשפט העליון. בפסק הדין נדונו שאלות מהותיות של מדיניות בדיני הקניין הרוחני, שאלות הנוגעות למשפט וטכנולוגיה בכלל ולרשת האינטרנט בפרט. השופטת קראה למחוקק לקבוע הסדרים בסוגיה.
מחק"המהפכה הדיגיטלית ורשת האינטרנט שינו את חיינו. קל יותר להגיע ליצירות, קל יותר להפיץ יצירות, קל יותר להשתתף בשיח הציבורי. שינוי זה מחייב איזונים חדשים שייקחו בחשבון את זכויות הציבור בצריכת תרבות והשתתפות בשיח התרבותי, הכולל צפייה במשחקי כדורגל, כך שזכויות היוצרים לא ישללו יתרונות אלו של העידן החדש."
חוק זכות יוצרים כולל רשימת שימושים מותרים שניתן לעשות ביצירה, אף מבלי רשות בעל הזכויות בה. העיקרי ביניהם הינו עשיית "שימוש הוגן". בפסה"ד הורחב 'שימוש הוגן' לכדי זכות העומדת בפני עצמה ובעלת חשיבות למשטר דמוקרטי ולאינטרס הציבורי בשימוש חופשי ביצירות התרבות ובהנגשתם לציבור רחב ככל האפשר.
"החוק החדש הרחיב את השימוש ההוגן והשאיר שיקול דעת לבית המשפט לבחון במקרים שיבואו לפניו, האם מדובר בשימוש הוגן. כאשר מפרשים את הסעיף ועורכים את האיזון בין זכויות יוצרים לזכויות משתמשים, יש לקחת בחשבון את העובדה שכמעט כל אחד בחיי היום יום יושפע מאיזון זה, ולדאוג שכל אותם אנשים לא יפגעו מפרשנות צרה מידי של זכויות המשתמשים, ובמרכזן הזכות לשימוש הוגן. יש להזהר לא להפוך אומה שלמה למפרה."
http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/12275/77/
קראתי שוב את הכתבות שלך המדריך לשורד אולי פיספסתי משהו - אין בהם
מחקעצות מעשיות אני מצטער.
אל תשקיעו במה שאתם לא מבינים זה כללי ולא ממוקד.
ההערכה שלך שמה שיקרה זה משהו יותר עדין מיוון זה שוב פעם יריה באפלה.
לא מצאתי שום דבר בסגנון "אני עושה ככה כי אחת שתיים שלוש".
אלדד, אני חושב שאתה מגזים בבקשות שלך מערן. מה אתה מצפה מימנו שידע את העתיד כך שיגיד לאנשים כיצד להתכונן? חוץ מזה שלכל אחד יכולה להיות חוויה שונה, האחד חווה מחסור והאחר שפע באותה העת.
מחקאולי יהיה מחסור במזון ומים? ואולי תיהיה מלחמה? ואולי המצב הנוכחי ישאר.
אולי בכלל יהיה שפע.
איזה הוראות הישרדות אתה מצפה שערן ייתן? ועל סמך מה?
ע'
אם אתה מחפש עצות מעשיות 1. 2. 3. של מה לעשות כנס למדורי הכלכלה הגדולים ,תקבל שם כאלה בשפע. אם אתה רוצה ללמוד ולחקור כדי שברגע האמת תדע מה לעשות ותבין גם מה אתה עושה במקום לעשות מה שאומר לך בעל אינטרס כזה או אחר -אז זו המטרה של הבלוג הזה.
מחקכמה חשוב לעבור חינוך פיננסי, ולמה זה לא יעזור לכם בחיים
מחקכשכללי המשחק מכוונים נגדך מראש, ידע הוא לא בהכרח כוח
ההתלהבות העצומה של הגורמים הכלכליים בירושלים ובתל אביב מרעיון החינוך הפיננסי מטרידה מאוד : היא משקפת את התפישה שהאזרח, החוסך, משלם המסים, הוא האחראי העיקרי לגורלו. אם רק יידע, יבין ויתעמק בכללי המשחק - הוא יוכל לשחק בו ולנצח.
המציאות הפוכה, כמובן : הבעיה הגדולה היא לא הבורות של האזרחים, אלא כללי המשחק שמבטיחים מראש את הפסדם של רבים מהם, שלא הצליחו להתחבר למוקדי הכוח, הכסף ולעתים גם השחיתות במשק הישראלי
http://www.themarker.com/tv/1.1774715
ערן בקיצור אין לך מושג.
מחקברגע האמת יהיה כבר מאוחר מידי למהלכים חכמים,תהיה פאניקה ויהיה
צוואר בקבוק שכולם ירצו לעבור בו.
אז בעצם בפועל בגלל שאתה לא נותן עצות מעשיות יוצא שאתה פשוט מפחיד את האנשים.
מצטער להגיד לך את זה אני יודע שזה לא הכוונה המודעת שלך אבל חוסר
הרצון שלך לקחת סיכון מתי שחייבים לקחת סיכון מוביל לתוצאה הזאת.
אלדד,
מחקלמה אתה מחפש כל הזמן שיגידו לך מה לעשות?
הרי אם אתן לך עצה מעשית לא אני לוקח את הסיכון פה אלא אתה שתאמץ אותה ותסתכן בכך שמימשת עצה שגויה בלי להבין למה אפילו. לי אל תדאג אני הרי יוכל להוסיף בסוף העצה דיסקליימר שאינני אחראי והכל על אחריותך וזו דעה אישית וכו' וכו'...
פאניקה נגרמת כתוצאה מאירוע שלא התכוננת אליו. המטרה בבלוג זה להסביר לך שהמערכת הזו מובילה אותך לקראת אירוע כזה . אם זה מפחיד אותך אתה יכול להתכונן לקראת זה -יש בבלוג ובכלל באינטרנט הרבה תרחישים למה מערכת כזו עלולה לגרום ומה הדרך שאפשר להתגונן מולם ברמה האישית, הקהילתית והלאומית.
יש לך אפשרות לחקור ולהבין קודם כל למה המערכת מובלת לקריסה, מה ההשלכות של קריסה כזו, איך אפשר להתגונן מולה ומה דרך ההתגוננות הטובה ביותר בשבילך אם דגש על בשבילך.
יש לך גם אופציה לחפש כאלו שיתנו לך הנחיות מדויקות מה לעשות ולעשות בדיוק מה שאומרים לך. אני מודה ואומר אין לי מושג מה יהיו ההשלכות של כל הקריסה הזו כי לא היינו במצב כזה אף פעם בעבר, לדעתי בגלל זה גם אף אחד אחר לדעתי לא יכול לדעת זאת. זה כמובן לא מונע מאנשים להגיד לך מה לעשות ולסכן בעיקר אותך.
שבת שלום
ערן
אני מקבל.
מחקעדיין אם תתן עיצה לא נכונה האמינות שלך תרד אז יש כאן סיכון לך מבחינת
מוניטין אתה מופיע כאן בשם מלא.
בכל זאת הייתי רוצה שתעשה מאמץ ותגבש דיעה אישית על דרכי התגוננות - הייתי רוצה עיצות כלליות ולא אישיות.
תקרא את זה כהכנה ("המצב החברתי והכלכלי")http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%90%D7%A8
מחקאינפורמטור אתה חופר ואתה מציף פה את הבלוג עם ה-TMI שלך (היידה ערן)
השבמחקאז הנה, במיוחד בשבילך : "היידה פישר !"...
מחקhttp://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000765232
(: