יום שלישי, 17 ביולי 2012

פרופ' לכלכלה על לימודי הכלכלה באוניברסיטאות: "לא עושים את האבחנה בין מחקר ומדע לבין אידיאולוגיה ושטיפת מוח"

"רוב מדעי הרוח והחברה [בתוכה נכללים לימודי הכלכלה] בישראל הם ברמה מאוד נמוכה,לא עושים בהם את האבחנה בין מחקר ומדע לבין אידיאולוגיה ושטיפת מוח." -כך אמר הפרופ' לכלכלה מהאוניברסיטה העיברית ,עומר מואב, בהתיחסו לשאלת אחד המשתתפים בכנס התנועה הליברלית החדשה, האם לאקדמיה בארץ אין חלק בבורות של הציבור. פרופ' מואב גם הודה שמדובר בבעיה כלל עולמית.
בנוסף ציין הפרופ' כי האקדמיה היא  "בית חרושת לזבל שנקרא מחקר ולשטיפת מוח רדיקלית שאין לה שום בסיס מדעי  -מבלבלים לסטודנטים את המוח בתמורה לשכר גבוה".



בכך פרופ' מואב מחזק את הטענות שהועלו מספר פעמים באתר זה בקישור כאן וכאן, על כך שהאוניברסיטאות באופן שיטתי בכל העולם לא מלמדות את הסטודנטים על הבעיתיות של הכלכלה הנוכחית ומה האלטרנטיבות הקימות.  בכך,בתור מי שאמורים להוביל את הפתרונות הכלכליים בעולם, אותם בוגרים דווקא משרישים את הבורות בקרב הציבור. הם עושים זאת מבלי להבין כלל מה הבעיה באותה כלכלה שהם כל כך תומכים בה ומדוע הם בעצם מובילים שיטה שבסופו של דבר פועלת נגדם (או בעד קבוצה קטנה של אנשים).
רק אציין לצורך האיזון, שכן קיימים כלכלנים שהחליטו לחקור באופן עצמאי מחוץ לאקדמיה את הבעיה ,את הפתרונות ומנסים להפיץ אותם -אך לצערינו מדובר כרגע רק במיעוט שולי.

צפו בדבריו:

48 תגובות:

  1. ולתוספת (בקשר לנעשה באקדמיה במדינת ישראל בתחום זה) ולהשלמת התמונה :


    כלכלה במשבר
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3517880,00.html

    הפער בין המאקרו למיקרו
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3548349,00.html

    "זה זמן טוב לשנות פרדיגמה בחוגים לכלכלה"
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3548329,00.html

    השבמחק
    תשובות
    1. תוספת על התוספת


      האם הכלכלה היא בכלל "מדע" ??

      האם ישנם בכלל "אמת" או "נכון" ב"מדעים" ההומניים-ו\או בכלכלה ??

      האם לא נכון הוא ש"המדעים" ההומניים-ו\או הכלכלה באופן קטיגורי וגורף "לא עושים את האבחנה בין מחקר ומדע לבין אידיאולוגיה ושטיפת מוח" ???


      1.
      פרופ' סטיבן קין (מהכלכלנים הבולטים בעולם) : "כלכלה היא לא מדע אלא מלחמה בין דתות"
      http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553334,00.html

      2.
      ג'ורג' סורוס (תלמידו של קרל פופר-ומהפיננסיירים הבולטים בעולם) : "פולחן השוק החופשי הפך לאמונה השלטת בעולם"
      http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3564054,00.html

      3.
      ד"ר תומס סדלצ'ק (מהכלכלנים המובילים בעולם) : "את השאלות של "טוב" ו"רע", אלה שבעבר הופנו לכוהנים ופילוסופים, מפנים היום לכלכלנים"
      http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3554457,00.html

      מחק
  2. I seriously doubt that he's talking about economy.
    This is what economists always say about all the equation-less disciplines, never about themselves, though it's also true about them.

    השבמחק
    תשובות
    1. בוודאי שהוא דיבר על כלכלה.
      כל הההרצאה הזו היתה על כלכלה וכך גם השאלה שנשאל וענה עליה כפי שענה בקטע שצירפתי

      ערן

      מחק
    2. ?

      http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4254463,00.html

      http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3417388,00.html

      תפקיד המחקר הכלכלי והערכים בעיצוב מדיניות
      הרצאתו של פרופ' עומר מואב, במסגרת סדרת הרצאות 'מדוע' של האוניברסיטה העברית.
      http://university.qwerty.org.il/?p=1106



      ודיסקלמייר חשוב של מעלה הסרטון ליוטיוב !!!

      הערות של מעלה הסרטון ( edmundburke888 )

      בתור סטודנט שעבר אצל פרופ מואב קורס אני יכול להגיד שהוא דוגמא מצוינת לתופעה שהוא יוצא נגדה.

      פרופסור מואב בילבל לאורך הקורס בין מחקר ואידיאולוגיה, ואף נטה לאינדוקרטינציה ולשטיפת מוח כאשר הציג את דעתו ואמר "טיפשי לחשוב אחרת" או קרא לדעות מנוגדות לשלו "חצי מטומטמות".

      עומר מואב איננו בינוני וכמרצה הוא מצוין, מקווה שיאמץ את ההתנהלות התקינה שהוא קורא לה, ויפסיק להציג את האידיאולוגיה שלו כאוסף עובדות אמפיריות.
      http://www.youtube.com/watch?v=IaxeMC0eqIA

      מחק
  3. http://www.emetaheret.org.il/?p=10047

    לא לשכוח שהאיש הזה הוא נוכל,הוא מדבר על דנמרק בתור כלכלה מוצלחת בגלל שיש
    שם גמישות תעסוקתית שזה עוזר - אבל דבר שולי ביחס לבעיות הגדולות.

    השבמחק
    תשובות
    1. למרות שאני גם חושב שפרופ' מואב לא מדבר על הבעיה הגדולה באמת אני לא הייתי ממהר לקרא לו נוכל רק בגלל שיש לו דעה שונה משלי.

      ערן

      מחק
    2. ומהי הבעיה הגדולה באמת ?

      מחק
    3. השיטה המוניטרית... לא תתקשה למצוא פה באתר מידע.

      מחק
    4. אז מה הבעיה הגדולה d? ואולי אין בעיה לדעתך?

      מסוקרן לשמוע.

      ע'

      מחק
    5. ולמה אתה חייב שתהיה לך הבעיה הגדולה ?..אה ע'..רק כי זה נוח למישהו לכווץ' את העולם כולו למימדים של התפיסה המוגבלת שלו ?.. או אולי להתאים את הכל למסגרת של הההשכלה המצומצמת שלו ?..כמו שאומרים לראות את כל העולם כולו מבעד לחור הקטן שבגרוש..ואיך זה קפצת לי למסקנה שאם אין הבעיה הגדולה אז אולי אין בעיה בכלל ?..אה ע'..אז אולי נתחיל קודם כל עם זה שתסביר לי את זה..

      מחק
    6. d אני חושב שאין ויכוח שיש בעיה עם הכלכלה שלנו.
      לדעתי הבעיה היא השיטה המוניטרית וניסיתי לנמק את דעתי ביותר מ100 מאמרים פה באתר, אני מקווה שגם אולי הצלחתי או לכל הפחות גיריתי אנשים ללמוד על הנושא. זו לדעתי הבעיה המרכזית שאם היא לא תפתר נמשיך לעסוק במתן אקמולים להקלת תופעות המחלה במקום לפתור אותה.

      נשאלה פה שאלה לגיטימית: אם אתה חושב שזו לא הבעיה - אז מה הבעיה לדעתך?

      ערן

      מחק
    7. צודק אין ויכוח..שיש בעיות חמורות בשיטה החברתית המקובלת ובכללה הכלכלה..לא הבעיה..ok אתה ערן הצגת אחת מהבעיות הכלכליות החמורות בצורה טובה..אז ?..איך הגעת מזה למסקנה שזו הבעיה הגדולה ?..ומה לגיטימי בלכפות תפיסה מצומצמת של הבעיה הגדולה על כולם ?..אה..אז קודם תענה ברצינות על השאלות שלי..אחרי זה אולי תהיה לך לגיטימיות..אם תהיינה לך תשובות טובות..

      מחק
    8. ערן הילדסהיים18 ביולי 2012 בשעה 11:49

      d
      לא רק שאף אחד לא מנסה לכפות עליך תפיסת עולם - להיפך אני אומר בוא תציג לי את תפיסת עולמך ותסתור או תאשר את שלי -אני הגעתי למסקנה שזו הבעיה הגדולה ביותר כי לא מצאתי בעיה אחרת שעולה עליה -בוא תוכיח לי שאני טועה או תחזק את טענותי.
      הבמה לרשותך.

      ערן

      מחק
    9. ככה אי אפשר להמשיך..ערן..או שלא קראת מה כתבתי..או שלא הבנת..אם לא מצאת בעיה שעולה עליה אז זו הבעיה הגדולה ?..למה כי קבעת שזו תחרות כפויה על גודל של בעיות ?..ואיך בכלל אתה מגדיר גודל של בעיה ?..ומהם הקריטוריונים שלך להשוואת הגודל של בעיות ?..והאם גודל של בעיה הוא יציב וקבוע ?..ואיך בכלל אפשר להוכיח לך ההיפך אם אתה לא מפרט איך הגעת למסקנה הזו שלך בענין הגודל של הבעיה או זה שהיא ה..בעיה ?..וזה עוד לפני שדברנו על איך בכלל אפשר יהיה להוכיח לך את חומרת הבעיות בתחומים אחרים..במסגרת מצומצמת וכפויה של טוקבק..או רמת ידע מסויימת..לכן כתבתי לך שאתה כופה מסגרת מצומצמת ומצמצמת שהיא שלך..ולא תפיסת עולם..ואיך כתבת..הבמה לרשותך..

      מחק
    10. d
      קצת קשה לי להעלות כ200 מאמרים לטוקבק. כל החומר קיים פה בבלוג. אתה מוזמן לעיין בהם ,לחקור אותם או לחקור בעצמך ואחרי כן אתה מוזמן לנהל דיון פתוח פה ולהוכיח לי שטעיתי.. או שאולי גם צדקתי.

      ערן

      מחק
    11. לא התכוונתי להיכנס לדיון פילוסופי על גודל הבעיות. רציתי להבין מה אתה חושב. אבל אם אתה מתעקש לבקר את השאלות והניסיון לפתח דו-שיח, מה נותר לי להגיד? נו... שיהיה...

      ע'

      מחק
    12. ערן קבל ח"ח על הסבלנות.

      מחק
    13. שאלה מסקרנת..למה אתה לא רושם ע' למעלה בשם של המגיב ?..


      ..חושב על מה ?..ואיך אפשר לדעת למה התכוונת אם מה שאתה כותב מתכווין ומשתמע הפוך ממה שהתכוונת וממה שאתה עכשיו פתאום אומר שרצית ?..ואיפה בכלל ראית ביקורת שלי על משהו.. חוץ מעל הכפייה לקבל שיש ..ה..בעיה..ה..גדולה..?..שאלתי אותך ואת ערן שאלות הבהרה פשוטות וממוקדות..על מנת לפתח תשתית פשוטה וברורה לדיון נורמלי וענייני וממוקד..ואפילו ביקשתי ממך הסבר לכוונותיך ..אבל..אז כנראה ש..או שלא קראתם מה שכתבתי..או שלא הבנתם..או שאתם לא מסוגלים לענות..אבל הפרופסור הזה מלמעלה אומר שככה זה באקדמיה בישראל..אז אולי אתם לא באמת אשמים במצב הזה שלכם..אבל עד מתי ?..

      מחק
    14. תשובה לשאלה - משום שזה לא משנה לי אם הע' למעלה או למטה.

      כול טוב!

      מחק
    15. שכחתי להוסיף למטה...

      ע'

      מחק
    16. שלום לכולם
      אני קוראת די-חדשה של האתר
      הגעתי אליו בעקבות המלצות חמות של ידידים
      וזו פעם ראשונה לי להשתתף בצורה פעילה בדיון



      מה אומר לכם, אני חושבת שצודק d !
      אני לא מבינה מהי בעייתכם לענות לו על שאלותיו ?
      אני דווקא נורא התרשמתי מטיעוניו
      בואו אני אסכם ברשותכם וברשותו את שאלותיו כפי שאני מבינה אותן, או אולי יוצקת לתוכן את שאלותי שלי.


      האם באמת ישנו עיקרון אחד ראשי, בכלכלה, עיקרון שממנו מסתעף כל השאר, ושבהתאם לכך, פגיעה בו תייצר את הבעיה הגדולה, בעיה שתיקונה יפתור לגמרי את כל שאר הבעיות האחרות. ?

      האם העיקרון הכלכלי הראשי הזה, הוא קבוע ובלתי משתנה, ומוכח מדעית. ?

      האם הכלכלה והכסף פועלים מכוח עיקרון או עקרונות משותפים וזהים, או שמדובר בשני תחומים נפרדים ובלתי תלויים המתנהלים לפי חוקיות שונה, ואם אכן מכוח חוקיות שונה, מי מהם הראשי ומי מהם המשני. ?

      (יכול להיות שבגלל שאני לא כלכלנית אז לא הבנתי כלום, אז לא לכעוס עלי בבקשה)



      גילה אלדד

      מחק
    17. חח..וואללה ?..חח..

      מחק
    18. תנסי אולי תמצאי את מבוקשך כאן
      http://www.msbots.com/index.php?option=com_content&task=view&id=14&Itemid=27
      וכאן
      http://long.co.il/index.php?option=com_kunena&Itemid=53&func=view&catid=5&id=3144

      מחק
    19. ברוכה הבאה גילה,
      אני אענה לך את אותה תשובה שעניתי לd כי פשוט אין לי אחרת:
      קצת קשה לי להעלות כ200 מאמרים שכתבתי וכתבו כאן חברים בנושא ולכנס אותם לתוך טוקבק אחד. כל החומר קיים פה בבלוג. את מוזמנת לעיין בו ,לחקור אותו או לחקור בעצמך ואחרי כן את מוזמנת לנהל דיון פתוח פה ולהוכיח לי שטעיתי.. או שאולי צדקתי.
      על מנת להכיר את הבעיה (כפי שאני רואה אותה) ריכזתי את כל החומרים החשובים תחת מדור השיטה המוניטרית.http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/p/blog-page_29.html
      אנחנו פה ובמייל (ראי בצור קשר) כדי לענות לך על השאלות או ההשגות אם יהיו לך.

      לילה טוב
      ערן

      מחק
    20. ברוכים הנמצאים ערן,
      אני נורא מאוכזבת מהתשובה שלך
      לא יכול להיות ששאלות פשוטות וקצרות כל כך
      מצריכות תשובות של 200 פוסטים
      כי אם כן, אז הבעיה הזו לא תפתר לעולם !
      ולעולם גם לא תגיע לכדי תוכנית פעולה מעשית !
      בכל זאת תודה
      בעיקר על מאמציך ועל האיכפתיות שאתה מפגין


      בוצריים טובים
      גילה אלדד

      מחק
    21. שוב שלום גילה,
      השאלות הן פשוטות ,כך גם התשובות אבל הן בהחלט לא קצרות. אין דרכי קיצור-צריך ללמוד כדי להבין. בכלל אין לי שום רצון לשכנע אותך בכלום אלא לגרום לאנשים להתחיל ללמוד ולחקור בעצמם או לפחות לגרות בהם את יצר החקירה.
      אם ברצונך לחקור את הבעיה יש לך את כל החומר לפניך. אם ברצונך ללמוד את הכל כולל הפתרון ב10 שורות של טוקבק אז אני מסכים איתך שהבעיה כך לא תפתר לעולם ובטח שלא נמצא לה פיתרון.


      צהריים טובים
      ערן

      מחק
    22. אגב גילה בקישור ששלחתי לך יש 7 מאמרים ולא 200. מספיק לקרא את הראשון כדי שתוכלי לקבל לפחות חלק מהתשובות לשאלות שלך. אם תקראי יותר או תצפי בסרטים שם -כך תכירי את הנושא יותר.
      זה יהיה בוודאי הרבה יותר יעיל מתשובה בטוקבק

      ערן

      מחק
    23. שלום ערן,
      כל הדיון על "גדול" או "קטן" מזכיר לי בדיחה גסה מהרמה של כיתה ד'. גם השאלה אם "הכי גדולה" תפתור את מכאובינו ואם "הכי גדולה" כוללת את האחרות היא סוגיה מתחום האמונה הדתית. הסחת הדעת - הנגרמת בהצגת שאלות כאלה - מהעניין המרכזי שאתה מציג באתר, היא מסוג הבריחה המקובלת מדיון לגופו של עניין.
      אכן, כל הכבוד לסבלנות שלך. אתה מעלה נושא נכבד - וכבד משקל - הנוגע לחיינו, והמגיבים מתייחסים (במלוא הרצינות, לא יאומן!) לשאלה לא רלוונטית (ומטופשת, לטעמי) האם הנושא שהעלית הוא "הכי גדול" וכן הלאה.
      לא קשה לקלוט את המסרים שלך. לא קשה לקלוט את ההגיון העומד מאחורי טיעוניך. לצערי, אינני יכולה להביא טיעוני-נגד כי אני מסכימה איתך לחלוטין.
      אבל הסיבה שבבחירות ימשיכו להצביע "ביבי" זה מפני שהעדר מתנהג כמו הילד המוכה שירוץ לחבק ולהפגין אהבה כלפי ההורה המכה, כי הוא לא יודע משהו אחר, טוב יותר.
      השכלתי איננה כלכלה ולא סטטיסטיקה. השכלתי היא, ברמת PhD, במדעי התרבות. ושם, כך למדתי, לא צריך תחביר ולא דקדוק כדי לצעוק איי! כשכואב. אז כשלעדר יכאב מספיק, כש"הילד המוכה" יראה את האקדח הטעון שלוף נגדו ומאיים על עצם קיומו, ולא רק את היד המכה, רק אז יירד לו האסימון ויבין וגם יגיע למסקנות שהגיעו בעיירת החוף ביוון ובמקומות אחרים. או אז גם ינקוט פעולה.
      אבל אתה עושה עבודה נהדרת. תמשיך. תבורך. ואל תצפה למחיאות כפיים. לא בצהלת ההמון מצויה ההוכחה לצדקת טיעוניך.

      מחק
    24. תודה יפעת
      לצערי אני נאלץ להסכים עם הסיפא של הדברים שלך.

      ערן

      מחק
  4. מעניין מאד.

    השבמחק
  5. משמעת פיסקלית מתמשכת ומדיניות מוניטרית אמינה בזמנים רגילים מרחיבות את מגוון אפשרויות הפעולה ומסייעים לקובעי המדיניות בזמנים של משבר כלכלי, כך קובע מאמר שנכתב על ידי ד"ר קובי ברוידא מחטיבת המחקר בבנק ישראל והמשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג.
    http://www.themarker.com/markets/1.1778720



    ל-20% מתושבי מדינת ישראל הבוגרים אין כלל השכלה תיכונית
    ו-17% סיימו תיכון ללא תעודת בגרות - כך עולה ממצאי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
    ל-34% מתושבי ישראל בני 25 ומעלה תעודת בגרות או תעודת סיום בית ספר תיכון שאינה אקדמית.
    ל-18% בלבד יש תואר אקדמי ראשון
    ול-12% תואר שני.
    http://www.themarker.com/career/1.1778593



    אולי זה מסביר משהו...

    השבמחק
    תשובות
    1. סקינסי בריסטול18 ביולי 2012 בשעה 0:08

      כי תעודת בגרות/תואר אקדמי תייצר לך הכנסה? ! בדיוק להיפך ! דווקא עתיד מקצועי ויצרני עדיף בהרבה , אחת הרעות באמריקה היא עודף השכלה אקדמית ופחות מידי אנשים שמייצרים .

      מחק
    2. כי השכלה טובה תחסל את התופעה המתוארת בפוסט הנוכחי של ערן !
      וכי השכלה טובה חיונית (!!!) לתשתיות ההון האנושי של החברה !!
      וכי השכלה טובה מסתמכת על עצמה ולא על "מומחים" ובכך מהווה נשמת אפה של דמוקרטיה נאורה !!!



      הוגי עידן האורות האמינו שהפתרון לכל חוליי העולם נעוץ בחשיבה רציונלית.

      הרציונליות הייתה אמורה להחליף את הדת ואמיתות המבוססות על אריסטוקרטיה ומבנים חברתיים באמיתות המוגדרות על ידי רציונליות ושכל ישר.

      בעקבות זאת, מבנים חברתיים החלו להיות מוגדרים על ידי אבדן אמונה במקורות הדתיים המסורתיים של סמכות ואימצו מקורות כמו דאיזם, החוק הטבעי, פילוסופיית הטבע, השיטה המדעית ודרכים מתודיות אחרות של חשיבה.

      כמו כן תאוקרטיות ואריסטוקרטיות שעברו בירושה הוחלפו בדמוקרטיות ורפובליקות בהנהגת אנשים שראו בעצמם "אנשי עילית של עידן האורות" בשל הרציונליות והשכל הישר בהם נחנו.



      במאמרו המפורסם משנת 1781 "מהי הנאורות ?" הגדיר אותה עמנואל קאנט במילים הבאות :

      "הנאורות היא עזיבתו של האדם את חוסר הבגרות שגרם לעצמו. חוסר־בגרות הוא חוסר היכולת להשתמש בהבנה ללא הדרכה של מישהו אחר. חוסר בגרות שכזה, שאנו גורמים לעצמנו אם הוא לא בגלל חוסר חכמה, נובע בשל חוסר נחישות ואומץ להשתמש בשכל ללא הדרכה של מישהו אחר. המוטו של הנאורות הוא אם כן : Sapere aude ! אמץ את האומץ להשתמש בשכלך."



      הוגי עידן האורות חלקו ערכים רבים, ביניהם :

      האמונה שהמדינה קיימת כדי להגן על זכויות הפרט, ולא להפך.

      האמונה שכל אדם זכאי לכבוד עצמי וחופש אישי מקסימלי.

      האמונה שדמוקרטיה היא צורת הממשל הטובה ביותר.

      האמונה שכל בני האדם שווים, בלי הבדל גזע, מוצא אתני, דת או לאום.

      האמונה שהשיטה המדעית היא בת-הברית היחידה שלנו להבחין בין אמת לבדייה בעולם הפיזי ; ושמדע, בשימוש נכון, הוא כוח חיובי לטובת כל האנושות.

      האמונה שלכל בני האדם יש את הזכות לחופש דיבור והבעה, לחופש התאגדות, החופש להאמין (או אף לא להאמין) בכל דת, והזכות לבחור את מנהיגיהם.

      האמונה שדוֹגמה דתית וחוויות מיסטיות נחותים מההיגיון והפילוסופיה ושחלק נכבד מהדוֹגמה הדתית הקלאסית הזיקה לרוב האנושות.



      ראיית האדם כיצור רציונלי ערערה את הבסיס המוסרי לאי־שוויון בין בני אדם.

      רבים מאנשי ההשכלה קראו לחקיקת חוקים שיגבילו את המונרכיה וידאגו לסדר רציונלי של השלטון.

      משהתברר שניסיון זה אינו צולח, בחרו מדינאים שהושפעו מההשכלה בצרפת ובאמריקה במרד ובמהפכה.

      תהפוכות עידן האורות הובילו למלחמת העצמאות של ארצות הברית כמו גם למהפכה הצרפתית והשפיעו באופן משמעותי על המהפכה התעשייתית.

      אחד המניעים למהפכות היה רעיון מרכזי אחר בתפיסת ההשכלה, והוא רעיון הקדמה, כלומר התפיסה הגורסת שהאנושות מתקדמת לתנאי חיים טובים יותר, הן מבחינה מוסרית ופוליטית והן מבחינה טכנולוגית.

      רעיון הקדמה התפתח על רקע האופטימיות שיצרו תופעות חברתיות חשובות שהתגברו בתקופה זו, כמו הקפיטליזם, התיעוש והבורגנות.

      כאמור, הנאורות גם סימנה את עלייתו של הקפיטליזם ותפוצה רחבה של חומר מודפס.

      האנציקלופדיה הצרפתית (Encyclopédie), שפורסמה אז, שילבה מאמרים ששיקפו חשיבה חופשית עם מידע טכנולוגי. את האנציקלופדיה ערכו דני דידרו וז'אן לה-רון ד'אלמבר בסוף המאה ה-18. בהפקתה השתתפו הוגים חשובים כוולטייר ורוסו. האנציקלופדיה לא הייתה רק תוצר של מחקר מדעי, אלא גם כלי לביקורת פוליטית על השלטון. כך היה ברור מתמיד הקשר בין השכלה למהפכנות.



      מאפיין נוסף של חלק מהוגי ההשכלה (אם כי לא של כולם) הוא יחס ביקורתי לכנסייה.

      חלקם היו אנטי-קלריקליים ממש (בעיקר בצרפת, שבה הייתה הכנסייה חלק מהמנגנון השלטוני המושחת), בעוד אחרים אימצו תפישות דאיסטיות, הרואות באל מעין אומן, שברא את העולם כמנגנון מכני, כמו מנגנון מסובך של שעון.

      דגש זה הבליע את המחלוקות המוסריות הכרוכות בדת.

      גישה זו תרמה לפופולריות של ההשכלה, בשל המחיר הכבד שאירופה שילמה במלחמות הדת שניטשו בה מאז המאה ה-16 בעקבות הרפורמציה.
      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%9F_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA

      מחק
    3. מסכימה איתך...אבל כמה הערות:
      ראשית, בניגוד גמור לסטטיסטיקה שהצגת (או שלא..) יש לי תואר שני במנהל עסקים, שאותו סיימתי בהצטיינות יתרה. עשיתי קורסים בכלכלה, מימון, חשבונאות ועוד ועוד - אבל לא הצלחתי לחבר את הנקודות ביחד! רק היום, כשאני משוטטת עצמאית ברחבי האינטרנט - האסימונים, השאלות שלא היו להן תשובות - נופלות בזו אחר זו. מסכימה בהחלט עם עמדתו של מואב, מי שלימד אותי, לא רק שלא העביר לי מספיק מידע, גם לא טרח לתת לי את הכלים המספקים כדי שאוכל לפחות לשאול את השאלות הנכונות.

      שנית, לטעמי השאלה היא לא אחוז האנשים שהם בעלי תעודת בגרות או לא. היום כולם יודעים לקרוא, וכמעט כולם יודעים להשתמש באינטרנט. וזהו. תכלס, לא צריך יותר מזה כלום. השאלה היא בכלל לא האם צריך לעודד את ההשכלה הגבוהה בישראל, השאלה היא האם צריך לעדכן את הלימודים תחת חינוך חובה! האם לא ראוי לצד לימודי ספרות, תנ"ך והיסטוריה - להוסיף גם שיעורי כלכלה? אולי במקום להעסיק את התלמידים שכן לומדים כלכלה (במסגרת הבגרות) בשרטוט של עקומות תמורה, וחישובי נקודת שיווי המשקל - ללמד אותם להסתכל על תאוריות ומודלים במבט ביקורתי...לנתח את שקוראות עינהם במוספי הכלכלה?

      שיר

      מחק
  6. והנה ביקורתו של פרופסור אבישי ברוורמן, כלכלן במקצועו (הכלכלן היחיד בכנסת וזה שברזומה שלו שירות של 14 שנים בתפקידי ניהול בבנק העולמי), לשעבר נשיא אוניברסיטת בן-גוריון :


    "אני מאשים הרבה מהכלכלנים ביוהרה.
    הרבה מעמיתי באוניברסיטאות בישראל ובעולם שתקו בזמן שאנחנו התרענו שוב ושוב על כך שתשואות על ההון גבוהות מדי.
    כל מי שמכיר ספרי כלכלה ידע שתהיה פה נפילה גדולה, אבל הם המשיכו לומר 'קדוש קדוש קדוש', תקפו כל מי שהציע לרסן את השווקים הפיננסיים ובעצמם עברו לעבוד במריל לינץ' או ב-AIG.
    כלומר, הם נהפכו למצליחנים כביכול, שמרוויחים סכומי עתק, וברוב העיתונים היה מוסכם שלא נוגעים במצליחנים".
    http://www.themarker.com/tv/1.1751987

    "אנשים בני גילי מכרו את המדינה"

    "המאבק הוא ערכי ומוסרי. ישראל היתה צריכה לקחת מארה"ב את החוקה ולא את ההערצה לשלטון הכסף של וול סטריט, אבל היא התבוללה."
    http://www.themarker.com/markets/1.607046



    "העמותה לדמוקרטיה מתקדמת" טוענת כי ישנם 47 לוביסטים הרשומים בכנסת כמייצגים את הבנקים בכנסת.

    התנועה מעריכה כי הבנקים משקיעים למעלה מ-10 מליון שקל בשנה לצורך מימון שירותי לובינג.
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000765968

    השבמחק
  7. והנה "רשימת קריאה" שכולה מאמרי ביקורת על "מדע הכלכלה" :


    "כלכלה בהנחה שאנשים חשובים"
    http://www.yesod.net/mag/archives/2007/06/post_77.html


    שעור ישן : מדע הכלכלה
    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%99%D7%A9%D7%9F:%D7%9E%D7%93%D7%A2_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94


    ביקורת יסודית על הנחות הזרם המרכזי בכלכלה
    http://systemsnresources.blogspot.co.il/2010/03/blog-post_27.html


    11 מחלוקות בכלכלה. מה שלא תלמדו באוניברסיטה, וגם לא באוניברסיטה של החיים
    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=217336&blogcode=5266229

    התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים : מחלוקות בכלכלה
    לצפייה בסדרת המפגשים (שימו לב למפגש הראשון שכותרתו : "מחלוקת 1 : כלכלה: מדע, מקצוע או אידיאולוגיה ?"
    http://www.vanleer.org.il/econsoc/5_economics.htm


    תאוריית הבחירה הציבורית
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA


    ההיסטוריה של הכלכלה הפוליטית
    שמשון ביכלר ויהונתן ניצן
    http://bnarchives.yorku.ca/226/02/20070228_bn_the_history_of_pe_web.htm


    כלכלה מבוססת מדע
    http://ecowiki.org.il/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%A1%D7%AA_%D7%9E%D7%93%D7%A2


    אגדות הכלכלה (ב"קישורים חיצוניים")
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A9%D7%98%D7%99%D7%99%D7%9F

    השבמחק
  8. ערן האם החוב האמריקני עולה ויורד בהתאמה לפעילות המוניטרית של הממשל?
    לפי שעון החוב שבאתר יש לפעמים עליה ולפעמים ירידה.
    אבי ג

    השבמחק
    תשובות
    1. ערן הילדסהיים18 ביולי 2012 בשעה 10:30

      מדובר בחוב הלאומי הרישמי של ארה"ב. השעון מתעדכן מידי פעם למעלה או למטה -אני לא יודע בדיוק מה הסיבה -גם לדעתי אין טעם לחקור כי המגמה ברורה והיא למעלה -הערכה היא שעד סוף השנה החוב של ארה"ב יגיע ל16.4 טריליון דולר. בדרך כלל אין בתחזיות האלה טעויות ואם יש אז זה בד"כ כלפי מעלה

      מחק
  9. כמה ידיעות מעניינות מהיום ומאתמול :


    פרשת ליבור אסייתית // חשד למניפולציות בריבית גם ביפן ובדרום קוריאה
    איגוד הבנקאים היפני פתח בבדיקה של קביעת ריבית הטיבור, המקבילה היפנית לליבור
    בדרום קוריאה חשד לתיאום ריבית בין בתי השקעות
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1779409


    "מלך המסחר של טוקיו" הואשם בסחר במידע פנים ונמלט מיפן
    בפרשה מעורבים 12 בנקי השקעות יפניים
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1779587


    בפעם הראשונה : גרמניה הנפיקה אג"ח בריבית שלילית
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1779794

    יום יבוא ותשלמו לבנק על חסכונותיכם
    הכלל ולפיו המלווה מקבל תשואה, כבר לא מתקיים באופן גורף בעולם הפיננסי
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000766037


    הדפסת כסף לרכישת נכסים היא אמצעי מוניטרי שנוי במחלוקת שכרוך בסיכונים לא קטנים; אלא שהאבטלה בארה"ב ובאירופה והריבית האפסית מחייבות את הבנקים המרכזיים להגביר את השימוש בה
    אקונומיסט
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1779275


    הדור האבוד // ביטוח לאומי : המדינה מרוששת את הצעירים
    לפי ניתוח של הביטוח הלאומי, מצבם של הצעירים הורע בצורה דרמטית בעשור האחרון, והם נדחקו לחמישון התחתון על חשבון המבוגרים
    לאור הממצאים ממליצים בביטוח הלאומי להעלות מחדש את קצבאות הילדים
    http://www.themarker.com/markets/1.1779069


    משרד האוצר מסיר את אחריותו מביטוחי הבריאות
    לאחר שנים של הסתמכות על הגדרות שגויות ומיושנות, האוצר יאפשר לחברות הביטוח להגדיר בעצמן את המחלות הקשות. משרד האוצר אמנם ייתן עקרונות מנחים, אך כלל לא בטוח שהמבוטח ייצא נשכר מהרפורמה
    http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3577337,00.html


    היחס לחייבים פשט את הרגל
    יומיים לאחר שמשה סילמן הצית את עצמו פורסם דו"ח של ועדה בראשות השופט עודד מאור המבקש "להשיב את כבודם של החייבים". לפי ההמלצות, חייבים שמוכיחים רצון לשלם ייכנסו ל"מסלול ירוק" ויועברו ממערכת ההוצאה לפועל להליכי פשיטת רגל כדי שיוכלו לפתוח דף חדש
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3577472,00.html



    עוקפים את וול סטריט // הג'ובס אקט של אובמה : "לא פחות ממהפכה"
    החוק של הנשיא האמריקאי יאפשר לחברות חדשות לגייס מהציבור עד מיליון דולר בשנה ללא תשקיף ויציע הקלות רגולטוריות משמעותיות לגיוס כספים ההצעה עברה בסנאט ובקונגרס, בניגוד לעמדת הבנקים הגדולים
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1779411

    השבמחק
    תשובות
    1. בנק אמריקאי "דחף" ללקוחות מוצרים מיותרים ונקנס ב-210 מיליון דולר
      הקנס על בנק קפיטל ואן הוא צעד האכיפה הראשון של סוכנות הגנת הצרכנים הפיננסיים - גוף שהוקם במסגרת הרפורמה הפיננסית של אובמה
      http://www.themarker.com/wallstreet/1.1779988


      ראש ממשלת סין מזהיר מגל אבטלה וחוסר יציבות במדינה
      http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3577622,00.html

      מחק
  10. http://townhall.com/columnists/thomassowell/2012/07/03/teaching_economics

    השבמחק
  11. מנהלי הקולג'ים בארה"ב גורפים מיליונים - בלי קשר להישגי הסטודנטים
    דו"ח שהוציא הקונגרס קובע כי מכללות הפועלות לעשיית רווחים מעניקות שכר של מיליוני דולרים ובונוסים גבוהים על חשבון משלם המסים - אף ששיעור הנשירה מהן כפול בהשוואה למוסדות אקדמיים ציבוריים
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1787904

    השבמחק
  12. זה למה אנשים מאוד אינטליגנטים בורחים מהאקדמיה או מראש לא מגיעים לשם. המעט מאוד גאונים אמיתיים שיצא לי לפגוש בילו באקדמיה שנים מועטות או בכלל לא, ויש להם בטן מלאה על מה שמתרחש שם.
    הם רואים דרך האשלייה, שטיפת המח, ומסוגלים להשכיל לבד באיכות הרבה יותר גבוהה.
    המטרה של המוסד אינה יצירת ידע, ומי שמאמין שכן כנראה נאיבי מספיק להשאר.

    השבמחק