שלא תטעו: בנק לאומי לא הפך פתאם בעקבות ביטול ההסדר עם דנקנר לבנק חברתי ובטח גם לא התחיל להתעניין בצדק חברתי. הוא בסך הכל חושש חשש גדול ממיעוט קטן מקרב לקוחותיו. מיעוט שיכל לחשוף תוך זמן קצר את ההונאה הגדולה של המערכת הבנקאית שלנו ולהביא לאיבוד האמון בבנק ולהשבתת פעילותו גם אם רק באופן זמני.
קראו על ה2% שיכולים להפוך בכל רגע את חלום הבלהות של הבנק למציאות כואבת וקשה.
בנק לאומי ביטל את הסדר החוב עם נוחי דנקנר ושלא תבינו לא נכון - הבנק לא הפך היום לארגון צדקה. למעשה צדקה זה הדבר האחרון שמעניין אותו. הוא עדיין גוף שחי וימות למען מטרות רווח. הסיבה היחידה שהסכים לבטל את ההסדר היא בסה"כ חישוב קר שהנזק לרווחיו יהיו גדולים מהרווח שיקבל אילו היה מאשר את ההסדר. מובילי המחאה אלדד יניב, נתן זהבי ועו"ד איתן ארז ביודעין או שלא הציבו לבנק אתגר קיומי אמיתי ואיימו בכך לחשוף את בסיס ההונאה של המערכת הבנקאית שלנו.
בנובמבר 2012 פרסם ידידי אורי ירון באתר בועת נדל"ן מאמר בשם לחץ!!. אורי מתאר שם את ניסיונותיו לקבל מבנק ישראל תשובה לשאלה באיזה סכום של משיכות בפרק זמן קצר, תוכל המערכת הבנקאית לעמוד לפני שתקרוס.
בנק ישראל סרב להגיב ואחרי לחץ נוסף הסכים להודיע כי הוא לא מוכן לפרסם נתון זה לציבור. היתה לו כנראה סיבה טובה לכך:
על סמך הנתונים שכן הצליח אורי לדלות מבנק ישראל ביצע חישוב שמפורט וגלוי במאמר.הוא הגיע למסקנה המדהימה: המערכת הבנקאית יכולה לשחרר בכל רגע נתון רק 2.3% מנכסי הציבור הקיימים במערכת לכל היותר. מעבר לסכום זה המערכת תקרוס ולא תוכל לספק את דרישת הנזילות המתבקשת מרצון האזרחים למשוך את כספם. באותו הרגע יתגלה למעשה הבלוף הגדול של המערכת הבנקאית שלנו ,שהכסף אותו חסכו האזרחים בזיעתם הרבה אינו קיים באמת. הוא תלוי במקדם שימוש ומשיכה מאד נמוך, ותלוי לחלוטין באשליית האזרחים שהכסף קיים ושמור בבטחה על ידי המערכת.
זה לכאורה החשש הגדול ביותר של ראשי בנק לאומי. משיכה בתוך זמן קצר של סכום השווה לסביב רק 2% מנכסי כל הלקוחות הנמצאים באחריותו. אגב, אם הבנק טוען שיש לו נתון אחר, זה הזמן לחשוף אותו. לא יהיה זה הימור פרוע להניח שהבנק ירגיש נוח יותר להמשיך להסתתר מאחורי מדיניות הסתרת המידע מהציבור כדי לא להעמיד עצמו ואת בנק ישראל במבוכה אל מול המציאות.
אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב
קראו על ה2% שיכולים להפוך בכל רגע את חלום הבלהות של הבנק למציאות כואבת וקשה.
בנק לאומי ביטל את הסדר החוב עם נוחי דנקנר ושלא תבינו לא נכון - הבנק לא הפך היום לארגון צדקה. למעשה צדקה זה הדבר האחרון שמעניין אותו. הוא עדיין גוף שחי וימות למען מטרות רווח. הסיבה היחידה שהסכים לבטל את ההסדר היא בסה"כ חישוב קר שהנזק לרווחיו יהיו גדולים מהרווח שיקבל אילו היה מאשר את ההסדר. מובילי המחאה אלדד יניב, נתן זהבי ועו"ד איתן ארז ביודעין או שלא הציבו לבנק אתגר קיומי אמיתי ואיימו בכך לחשוף את בסיס ההונאה של המערכת הבנקאית שלנו.
בנובמבר 2012 פרסם ידידי אורי ירון באתר בועת נדל"ן מאמר בשם לחץ!!. אורי מתאר שם את ניסיונותיו לקבל מבנק ישראל תשובה לשאלה באיזה סכום של משיכות בפרק זמן קצר, תוכל המערכת הבנקאית לעמוד לפני שתקרוס.
בנק ישראל סרב להגיב ואחרי לחץ נוסף הסכים להודיע כי הוא לא מוכן לפרסם נתון זה לציבור. היתה לו כנראה סיבה טובה לכך:
על סמך הנתונים שכן הצליח אורי לדלות מבנק ישראל ביצע חישוב שמפורט וגלוי במאמר.הוא הגיע למסקנה המדהימה: המערכת הבנקאית יכולה לשחרר בכל רגע נתון רק 2.3% מנכסי הציבור הקיימים במערכת לכל היותר. מעבר לסכום זה המערכת תקרוס ולא תוכל לספק את דרישת הנזילות המתבקשת מרצון האזרחים למשוך את כספם. באותו הרגע יתגלה למעשה הבלוף הגדול של המערכת הבנקאית שלנו ,שהכסף אותו חסכו האזרחים בזיעתם הרבה אינו קיים באמת. הוא תלוי במקדם שימוש ומשיכה מאד נמוך, ותלוי לחלוטין באשליית האזרחים שהכסף קיים ושמור בבטחה על ידי המערכת.
זה לכאורה החשש הגדול ביותר של ראשי בנק לאומי. משיכה בתוך זמן קצר של סכום השווה לסביב רק 2% מנכסי כל הלקוחות הנמצאים באחריותו. אגב, אם הבנק טוען שיש לו נתון אחר, זה הזמן לחשוף אותו. לא יהיה זה הימור פרוע להניח שהבנק ירגיש נוח יותר להמשיך להסתתר מאחורי מדיניות הסתרת המידע מהציבור כדי לא להעמיד עצמו ואת בנק ישראל במבוכה אל מול המציאות.
לפיכך, מספיק שכמה אחוזים בודדים מהציבור היה נענה לבקשת מובילי המחאה למשוך את הכסף , הרי שמהר מאד היתה יציבות הבנק מתערערת. איתה כמו כדור שלג המרחק ממצב של "ריצה אל הבנק", שבו לקוחות רצים להציל את כספם לפני שיהיה מאוחר מידי או לפני שהאשליה תתנפץ להם בפרצוף ,היתה קרובה מתמיד. מי שרוצה דוגמא טריה לאיך נראה מצב של "ריצה אל הבנק" מוזמן להביט בתמונות משכנתנו מעבר לים בקפריסין.
 |
| "ריצה אל הבנק" בקפריסין |
אני רק יכול להרגיע אתכם שבתרחיש כזה בנק ישראל היה מתערב ומציל את הבנק אלא שאז המוניטין של הבנק היה נהרס ואיתו גם אמון האזרחים יחד עם ערך השקל. אה וכמעט שכחתי.. הרווחים של הבנק גם היו קטנים במצב כזה בהרבה יותר מסתם 150 מיליון ש"ח שויתר לטיקון.
אין בתוכן באתר זה משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן באתר זה אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והשימוש בתכנים המופיעים באתר זה הינו על אחריותו הבלעדית של הקורא. המסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד ואין הנהלת האתר אחראית במישרין ו/או בעקיפין לתוצאות העלולות להיגרם כתוצאה מהסתמכות על תכנים אלו, שאינם באים במקומן של חוות-דעת ו/או עזרה מקצועית. כמו-כן, אין הנהלת האתר אחראית, בשום צורה שהיא, על מהימנותו ושלמותו של המידע המפורסם כאן.הכותבים כותבים בהתנדבות מלאה, ואין לראות בתכנים משום המלצה, אמת מוחלטת או אמת כלשהי, או ראייה למצב - אלא דעתו הפרטית והבלתי מחייבת של הכותב
מעניין :)
השבמחקלמרות שאני בספק אם פשיטת רגל של בנק בגלל חוסר נזילות (להבדיל מפשיטת רגל אמיתית של סך התחייבויות גדול מנכסים) זה משהו שבאמת מסכן את הבנק
אם זה יקרה, יחברו את הכספומטים ישירות למדפסת של פישר או המחליף שלו
אבל עדיין מאוד מביך לבנק וברור שהם לא ירצו להגיע לשם
Wasn't Fischer stating similar number in regards to mortgage defaults(?)?
השבמחקIf so, it's likely that the situation is the same across the board.
Now, Dankner is bankrupt but they keep delaying the nightmare hoping for a miracle, so in the end the losses, your losses, will be far larger. The bank failed to monitor the "performance of its loans", so in essence, if Dankner goes down, they're likely to follow, unless the public indirectly bails out the bank. And they will.
My position, as stated, is that Isrealis would be smart to move their savings into U.S. Money Market Funds or similar safe dollar denominated instruments (CDs, T-Bills etc..)
Lastly, I view אלדד יניב, נתן זהבי ועו"ד איתן ארז
actions as populism - as they failed to provide an alternative to resolve the current situation.
Thus, it's not that the bank isn't going to assist Dankner , they've just, surprisingly, learned that they'd better get more "creative" on how to do so, or face PR nightmare.
For now, lay low, let the storm subside, then quietly act - perhaps drop Dankner's other loans interest the equivalent of 150M NIS..not too difficult, and it will keep the morons quiet.
- Eran
שימו לב למה שקורה למניית בנק לאומי בהשוואה למניית פועלים נניח!
השבמחקאוי רקפת רקפת ...
סיפור אמיתי: במדינה מסויימת, עובד של חברת רשת טלפונים גדולה שלח לכל הלקוחות הודעות טלפוניות המודיעות שהבנק עומד לקרוס ועליהם להוציא את כל כספם מיד. תורים התארכו לפני הכניסה לבנק. תוך שעות הבנק המרכזי שלח משאיות של כסף לכל סניפי הבנק, שטרות שהודפסו מידית.
השבמחקכמו במיקרה של קפריסין יסגרו את הבנקים למספר ימים, הרי הבנקים נחשבים בכלכלה המודרנית ללב של המדינה לא יתנו להם להפסיק לפעול, ממש כמו שבשנות השמונים עם המפולת, חילצו אותם.
מה שמפתיע אותי הוא שהמחאה התעוררה אחרי שהבנק הסכים להפסיד כספים לטייקון. על זה אנחנו מוחים, על ששני נבלות פוגעים אחד בשני ולא על פגיעה בנו
מפחיד . . .
השבמחקיש למישהו רעיון איך לשמור על הכסף ?
בבנק אני מבין שלא בטוח,
כספת בבנק ה גם לא בטוח, אם בנק נופל לא בטוח שתהיה גישה לכספת
להחזיק מזומן בבית - מסוכן
מה עושים ?
האם הכסף של אלשטיין (הנאיבי כביכול שלא רואה את האמת) הוא הכסף השחור של דנקנר?
השבמחקאני לא לגמרי מסכים עם המאמר לעיל מהסיבה הפשוטה הבאה:
השבמחקאם אנשים היו מעבירים את כספם מבנק לאומי לבנק אחר - הכל היה קורה דרך המחשב, ללא העברה של כסף אמיתי והבנקים היו מסתדרים בינהם כדי לא להיחשף.
וטכנית הבנק בטוח היה מפסיד כסף - זה נכון!
מצד שני לא בטוח לגבי חשיפת ההונאה הבנקאית.
לגבי השואל לעיל מה לעשות עם הכסף:
אני לא מומחה אבל ישנם שתי אופציות שאני מכיר
1. לעשות יותר כסף בעזרת הכסף שיש לך, ויש הרבה דרכים.
2. לפזר את הכסף לכמה מטבעות בנוסף לשקל - לדוגמה אם או כאשר יהיה מיתון השקל יצנח כי המשקיעים יצאו ממנו - מחשש להפסד, מאידך הדולר יעלה או המטבע השווצרי וכו׳
לגבי השיטה הזו של לחלק את הסיכון את צריך להבין ששמירת כסף עומד לא ממש מגנה על ערכו לטווח ארוך - בגלל האינפלציה - אלא אם אתה יודע מתי לעבור ממטבע למטבע וזה יותר דומה ל1 לעיל.
מסכנה - לקנות נכס מניב של לפחות 10% שנתי ואז לטווח הארוך אתה מסודר.
אני לא יכול להמליץ לך על משהו ספציפי כי זה יהיה קידום מכירות ואז יתקיפו אותי ובצדק.
בהצלחה!
רבותיי אני מצטער לאכזב אותכם. כל מי שחושב שיש כאן הונאה טועה ומטעה את כל האחרים. כל מי שלמד אי פעם מבוא לכלכלה אמור לדעת שהעקרון שעליו בנוי בנק הוא כזה שמלכתחילה בכל "רגע נתון" הבנק אינו יכול להחזיר בבת אחת את כל הכסף לכל המפקידים שלו. את הכסף שאנו מפקידים בבנק, הבנק נותן כהלואה לכל מיני לווים. ב"רגע הנתון" המסוים הכסף נמצא בהלוואות שמועד הפרעון שלהן הוא אי שם בעתיד. כלאמר ב"רגע הנתון" בעצם הכסף שלנו מפוזר בין כל הלווים שלקחו הלוואה מהבנק והכסף שלנו לא שוכב בקופה של הבנק. בכל "רגע נתון" הבנק מסוגל להחזיר לכל המפקידים שלו רק חלק מסכום ההפקדה. גודל החלק הזה נקבע על ידי שיעור הנזילות שבנק ישראל מכתיב לבנקים. השיעור הזה אמור להיות אי שם סביב 10%. לכן הבנק יכול להחזיר לנו את כל כספנו רק אחרי שהבנק יקבל בחזרה מהלווים את כל סכום ההלואה. הבנק מרויח עלינו על ידי זה שהוא גובה מהלווה ריבית יותר גבוהה מהריבית שהבנק משלם לנו על הפקדון שהפקדנו בבנק. זו כל הפואנטה.
השבמחקאז בבקשה להתעורר ולא לצעוק הונאה הונאה הונאה.
שבת שלום שלמה,
מחקהונאה זה עניין של ניסוח:
אם אתה תעשה את מה שהבנק עושה, תכנס לכלא באשמת הונאה. אומרים שההבדל בין מערכת ההשקעות של מיידוף לזה של המערכת הבנקאית היא שהבנקים עושים את זה בצורה חוקית.
ותיקון קטן לטעות נפוצה ולהנחה שגויה שכיחה שכתבת:
הבנקים לא מלווים את כספי הפקדונות שלנו. הם מייצרים כסף חדש בכל פעם שהם מלווים. הנה ההסבר של כלכלן קרן המטבע על איך זה עובד:
http://youtu.be/jFHpXb9Ei4s
ערן
שלמה
מחקכולם מסכימים שבבנקים יש רק כ 10% מהכסף שלנו. אם כך אז 90% אמור להסתובב מחוץ לבנקים.
הבעיה היא שלפי מה שידוע לי 97% מכל הכסף הוא וירטואלי כלומר כסף שקיים במחשבי הבנקים ורק 3% הוא בצורת שטרות ומטבעות שיכולים להיות מחוץ לבנק.
לפי הנתונים האלו רוב הכסף אכן לא קיים. לי זה נשמע כמו הונאה.
שלמה - אתה מסביר לנו בשיא הרצינות על השיטה בצורה שמזכירה אישה מוכה שמסנגרת על בעלה ש"הוא לא כזה".
מחקאכן, כך בנקים עובדים *היום*.
זה לא היה המצב לפני 400 שנה. פעם בנק היה מלווה רק את הכסף שיש לו להלוות, וחי מההפרשים בין הלוואות שהוא נותן להלוואות שנותנים לו (פקדונות). והוא חי יופי!
השיטה של בנקאות ברזרבה חלקית מאפשר לבנק לקחת ממך את הכסף פעם אחת, ולהלוות אותו 10 פעמים (פיגורטיבית, לא פרקטית). כלומר, אם הבנק היה מכפיל ומשלש את הריבית שהוא נותן לך, היה עדיין מסיים ברווח. לא שווה?
זהו פוסט מתלהם ולא רציני. אינני מכיר בעולם שעובד בשיטה אחרת והעובדה שברגע נתון הציבור יכול למשוך רק 2% לא מגובה במספיק עובדות. גם אם זה המצב, לא ברור האם הכוונה היא למשיכת מזומן (שטרות ומטבעות) או משיכה באמצעות העברות כספיות שכמובן ניתן לבצע תמיד בהקלדת מקש. בכל מקרה של התנפלות המונית על הבנק, אמרתי כבר בעבר: התסריט הסביר הוא שיישלחו משאיות מאובטחות של שטרות וייתכן שהבנקים כולם ייסגרו לכמה ימים עד שהם יצטיידו בכמות מספקת של נייר צבעוני. ונייר צבעוני באמת לא קשה להדפיס בלי הגבלה כמעט. אז מה?
השבמחקבנקים לא מתמוטטים כל כך מהר מסיבה אחת פשוטה: יש תמיד מי שידפיס את דרכם החוצה מהמשבר. זה מה שוקה באירופה, ארה"ב ויקרה גם בישראל אם וכאשר. ובאוא לא נשכח אמת פשוטה אחת: רוב הלקוחות הקטנים של הבנק ממילא חיים באוברדארפט. איזה כסף בדיוק הם ימשכו ממנו?
שלום דני,
מחקבנקים לא יתמוטטו במצב כזה של ריצה אל הבנק .גם הבהרתי את זה במאמר.
לגבי העובדות- כנס לקישור בתוך המאמר לפוסט של אורי ירון
ערן
רק אוסיף על דברי ערן שזהו העקרון מאחורי הבלוג הזה - כווולם עובדים בשיטה שבה בעצם מתבצעת הונאת פרמידה. כפי שכבר כתבו כאן, למה למיידוף אסור ולבנקים מותר?
מחקיש לך מושג האם אורי לקח בחשבון שהרבה מהכספים של הישראלים מושקעים בבורסה?
השבמחקהרי כסף שמושקע בבורסה אינו "כסף על הנייר" זה כסף שמושקע במניות ספציפיות ואם בן אדם ירצה למשוך אותו הוא יהיה קיים. זאת לעומת 400K שנמצאים בחסכון בבנק ולמעשה הולוו לאנשים אחרים.
זאת באמת שאלה טובה. האם כספים שמושקעים במניות נחשבים לכספי פקדונות? האם בקפריסין התספורת פוגעת גם בהשקעות חיצוניות כמו מניות במדינה אחרת?
השבמחקאפרופו קפריסין:
השבמחקכולם מתייחסים ל"תקדים קפריסין" כדוגמה לדורסנות המערכת הבנקאית אבל מי שממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות שם רואה שעדיין אף בעל פיקדון לא איבד יורו אחד מכספו וכל העניין נראה כמו ברווז - כעת מדברים שם על תספורת לא של הקרן עצמה אלא של רווחים על פקדונות....דהיינו:
ס-ת-ם ה-פ-ח-י-ד-ו א-ו-ת-נ-ו!
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3600168,00.html
השבמחקהמאמר הזה טוען שלבנקים הון עצמי רק של 3 אחוז. די מתאים לטענה של אורי ירון
1. לבעלי הפיקדונות בבנקים המסחריים בישראל יש ביטוח ממשלתי מוחלט של כל כספיהם. הביטוח הוא לא פורמלי או מוסדר בחוק, אבל ברור לכל מי שעבר את משבר מניות הבנקים (וכמה משברי בנקים קטנים יותר כמו בבנק למסחר) שבמצב של פשיטת רגל, הממשל תערוב לכל כספי הלקוחות. זו גם אחת הסיבות שהריבית על הפקדונות בבנקים בישראל נמוכה כל כך, כי הפקדונות נושאים אפס סיכון - אין סיכוי שבעולם שלא תקבל לפחות את כספך המקורי בחזרה. זו גם לדעתי הסיבה שלא הייתה ריצה אל הבנקים במשבר שנות השמונים - כי היה ברור שהשקלים שלך הם בטוחים בבנק באותה מידה שהם בטוחים מחוץ לבנק (שניהם לא היו ממש בטוחים בגלל ההיפר אינפלציה, אבל הנקודה היא שהם היו לא בטוחים באותה המידה).
השבמחק2. למעשה, קשה לי לראות תרחיש שבו הציבור מאבד את אמונו בבנקים אבל לא מאבד את אמונו בממשלה. בכל משבר כלכלי מאז קום המדינה שלבנקים הייתה אחריות חלקית אליו, גם לזרועות הממשל הייתה אחריות חלקית (ולעיתים אף רבה יותר) למשבר (ראו למשל את פעולות, או היעדרן של פעולות, משרד האוצר, הרשות לניירות ערך, הפיקוח על הבנקים, הכנסת, נגיד בנק ישראל וכו' בשנים טרם משבר מניות הבנקים). בניגוד למדינות אחרות, כמו ארצות הברית, שבהן היו משברים כלכליים שניתן לומר שכמעט מלוא האחריות עליהם רובצת על כתפיהם של הציבור או המוסדות הפיננסים (למשל בועת הדוט קום והתפוצצותה), פה הממשלה מאוד מעורבת בכל הפעילויות במשק וכאשר משהו ממש רע קורה, כמעט תמיד הציבור רואה בממשלה את האשם (ובלי להיכנס לויכוח אם הציבור בכיין או לא, קשה להכחיש שמהבחינה הזו הוא בדרך כלל צודק...).
3. כמה מהכסף הנזיל במערכת הבנקאית מגובה על ידי שטרות ומטבעות? אני מנחש שאחוז קטן מאוד. במקרה של דרישה דחופה ומיידית לכסף נזיל על ידי הציבור הישראלי (קרי, מזומנים). גם מלאי השטרות והמטבעות בידי בנק ישראל לא מכסה את כלל פקדונות העו"ש למיטב זכרוני (אם מישהו רוצה להביא נתון מדויק, אדרבא). לכן במקרה של דרישה כזו לנזילות על ידי הציבור אני מנחש (כפי שאחד מהמגיבים כבר ציין) שבנק ישראל יעביר הגבלות חמורות על הוצאת הון (כמו שראינו בקפריסין לאחרונה) עד אשר יוכל לספק את הנזילות (בכל זאת לוקח למפעל ההדפסה של בנק ישראל באירלנד, או איפה שהוא לא נמצא, לארגן כמות גדולה של כסף ולשלוח אותה לישראל. לא נראה לי שיש לישראל מטבעה או מפעל להדפסת שטרות בשטח המדינה).
4. עם זאת, אני חייב להודות שאני לא רואה שום תרחיש שהוא, גם לא הפצצה של ישראל בטיל גרעיני על ידי איראן, שבו עם ישראל יהיה זקוק לכזו רמה דרסטית של נזילות. מה יש לאזרח הממוצע לעשות עם כמות כזו של שקלים בארנק או בבית שלו?
5. מה שכן ייתכן הוא איבוד אמון בשקל הישראלי ונטייה מצד הציבור הישראלי להעביר את רוב חסכונותיהם למטבע חוץ, כמו הפאניקה לדולרים שהייתה בשנות השמונים. ברמה הבסיסית אני מניח שאין בעיה עם זה - לבנקים אין בעיה לעבוד עם דולרים (נראה לי שעדיין מנפיקים היום משכנתאות נקובות בדולרים) ורוב העסקים בישראל יסתגלו מהר מאוד לדעתי למסחר בדולרים במקום בשקלים. ברמה הממשלתית יש כמובן בעייתיות גדולה עם מהלך שכזה כי המדיניות המוניטארית של בנק ישראל תהפוך למעשה לקשקושים של הנייר, כי הבנקים בפועל יצטרכו ללוות מה-Fed או מבנקים מסחריים באמריקה כדי לעבוד עם מטבע דולרי. למעשה לממשלה יהיו שתי ברירות - ליישר קו עם הציבור ולעבוד עם תקציב דולרי (מה שאכן קרה שבשנות השמונים) או, כמו במקרה של דרישת נזילות דרסטית, ליישם בחוק מגבלות על סחר, אגירה וביצוע עסקאות במטבע חוץ (מה שגם כן כבר קרה בעבר).
אף אחד לא מבטיח לך שהממשלה תגבה בנק שהולך לקרוס, ובכלל לא בטוח שהיא צריכה לעשות את זה. אם מדובר על בנק קטן אז ניחא. אבל אם לאומי, פועלים או דיסקונט יעמוד בפני קריסה הממשלה תצטרך לרשום צ'ק בסכום בלתי נתפס ולא בטוח שהיא יכול לעשות את זה.
מחקלממשלה יש שיקולים נוספים, הראשון בהם הוא שיהיה כסף לשלם לצבא כדי שלא יזרקו אותנו לים. לא כל כך מהר יחלצו את לאומי/פועלים. בוא נקווה שלא נגיע לזה כדי להיווכח.
לא אמרתי שהיא תציל את הבנק, אבל היא "תציל" את המפקידים. למה? זה עניין של תרבות או לחץ ציבורי או משהו. למשל אחרי מפולת הבורסה ב-93 לקוחות רבים של הבנקים שקעו בחובות עתק (כי הם לקחו הלוואות והשקיעו את הכסף במניות ואז לא יכלו להחזיר אותו). אחרי כמה שנים הוקמה על ידי הכנסת ועדת עתירת סמכויות בראשות אוריאל לין והבנקים נדרשו למחוק חובות של לקוחותיהם בסכומים של מיליונים.
מחקזה אולי לא נראה כך אבל לממשל הישראלי מאוד אכפת מכספי הציבור. אולי יותר מדי אכפת...
השבמחק6. אובדן האמון עצמו בשקל הישראלי יכול להתרחש כתוצאה משלל גורמים אפשריים, למשל היפר-אינפלציה כפי שקרה בשנות השמונים. בניגוד לדרישת נזילות שקלית רחבה, יש תקדים היסטורי לדרישת נזילות דולרית רחבה - בשנות השמונים היה ידוע לכל בר דעת במשך שנים רבות שהן המניות הבנקאיות והן הבנקים עצמם הם בדרך למפולת, אבל מה שבסופו של דבר עורר את תשומת ליבם של הפוליטיקאים ואנשי האוצר וגרם להם להתערב זה עצם העובדה שיתרות המט"ח בבנק ישראל כמעט אזלו כליל.
7. לכן (בהתחשב בנקודות הנ"ל) אני חושב שמה שצריך להדאיג את בנק ישראל ומשרד האוצר זה לא ריצה אל הבנקים אלא מצב שבו הציבור מעוניין להתרחק כמה שאפשר ממה שקשור למערכת הפיננסית הישראלית וממיר את חסכונותיו ונכסיו לנכסים פיננסים שאין לשני גופים אלה שליטה עליהם, כגון מטבע חוץ, ניירות ערך שהונפקו על ידי מוסדות חוץ (למשל אג"ח ממשלתיות של ארה"ב, כפי שהציע ערן) או נכסים ריאלים שיושבים מחוץ לארץ (למשל נדל"ן בלונדון). לכן במקום בנק ישראל, מה שאני הייתי מסתכל עליו זה היחס בין שווי הנכסים הפיננסים של הציבור שלא קשורים לישראל לשווי הנכסים הפיננסים שקשורים לישראל (פקדונות בבנקים הישראלים, אג"ח של ממשלת ישראל וכו').
8. זה תרחיש אפשרי לקפריסין במצבה הנוכחי. אין ספק שאמון הציבור הקפריסאי בממשלתו נסדק בצורה ניכרת לאור הדיבורים על תספורת לפקדונות וההגבלות על משיכת הון מהבנקים. השאלה היא עד כמה האמון נסדק. למרות האמון הנמוך של הישראלים בממשלה בשנות השמונים, תוכנית הייצוב הכלכלית שיושמה באותה עת הצליחה לשקם את האמון הזה (אולי דווקא משום שחיברו אותה שני פרופסורים אמריקאים ולא הפוליטיקאים הישראלים או משרד האוצר שלנו) והציבור נפטר בהדרגה מהדולרים וקיבל בברכה את השקל החדש. מאחר ואני לא קפריסאי ומעולם לא הייתי בקפריסין, אני לא יודע איך האזרח הקפריסאי הטיפוסי רואה את ממשלתו ואת המוסדות הפיננסיים והממשלתיים בקפריסין. אני חושב שתשובה לשאלה "עד כמה האמון נסדק?" נקבל בעוד כמה שנים כשנוכל לבחון האם הייתה זליגה גדולה של כסף מחוץ לקפריסין או לא.
9. דוגמא מעניינת בהקשר הזה היא יפן, שהציבור בה איבד את אמונו בבנקים ובמוסדות הפיננסים בעקבות התפוצצות בועת הנדל"I שם והתמוטטות בנקים וחברות רבות ומאז משקיע את חסכונותיו בעיקר באג"ח ממשלתיות של יפן או של ארצות הברית, למרות שהאג"ח האלה מציעות ריבית כמעט אפסית בשנים האחרונות. כלומר חרף אובדן האמון בבנקים, לא אבד האמון בממשלה. ואפילו במצב הזה יפן נכנסה למיתון, דפלציה, ירידה בשכר החציוני וכו'. כנראה שהממשלה לא יכולה לספק את כל הצרכים, לא משנה כמה כסף ימטירו עליה.
10. אולי יש נטייה לא להעניק משקל לאובדן של אמון הציבור בהתנהלותה הכלכלית של ממשלתו כי בדרך כלל כשההתנהלות הכלכליתה היא קלוקלת אז התנהלות הממשלה בכלל היא חרפה. ואז מה שקורה בדרך כלל זה לא עשור של סטגנציה כלכלית כמו ביפן, אלא קריסה רחבה יותר שתוצאתה לרוב היא אחת משניים - הגירה מסיבית מחוץ למדינה (כמו ביוון וספרד עכשיו) או הפיכה אלימה (כמו במצרים). מאחר ולרוב הישראלים אין לאן להגר (רק לסד"ג של חצי מיליון יש דרכון זר, למיטב זכרוני), אם חס וחלילה נגיע מתישהו למצב כזה, אז כנראה שהתוצאה השנייה זה מה שיקרה...
הנתון של 2.3% זה בולשיט מהאגדות.
השבמחקמה אתם חושבים שהבנקים, בנק ישראל והמפקח על הבנקים כולם מטומטמים? יש רזרבות.
ברגע שיש סכנה לריצה לבנק הבנק יכול לדוגמא לקחת מלווה בינלאומי בשוק האשראי הבין-בנקאי ע"ס כמה מיליארדים בתוך עניין של דקות. לבנק יש ניירות ערך בחו"ל, עתודות מט"ח ועוד מקורות מימון יחסית נזילים שהם לא פקדונות.
הייתי מעריך את רף הנפילה יותר לכיוון ה-5-6% וזה לפני גיבוי של בנק ישראל.
הבנק ללא ספק ישרוד 2.3% אבל הבעיה היא אחרת- פניה לעתודות כאלה תרסק את השקל.
ונקודה אחרונה: מי שלא אוהב את שיטת הרזרבה של הבנקים, יש דבר מאוד פשוט שהוא יכול לעשות - לשכור תיבת כספת בבנק ולהחזיק שם את רוב כספו במזומנים ולהשאיר בחשבון העו"ש רק קצת כסף שמספיק להתנהלות השוטפת. זה יגביל מאוד את הבנק מבחינת סכום הכסף שהוא יכול להלוות. כמובן, אם הכסף יושב בכספת אז גם לא תקבלו ריבית עליו, אבל מה הריבית העלובה שמקבלים על פקדונות בישראל? בין חצי אחוז לאחוז וחצי במקרה הטוב? מחיר פעוט לשלם אם דרך העבודה של הבנקים באמת מפריעה לכם.
השבמחקאם הרבה אנשים יעשו את זה, אז בסופו של דבר הבנקים כנראה יעלו את הריביות שהם משלמים על פקדונות כדי לעודד אנשים לחזור להפקיד כספים בחשבונות העו"ש שלהם, אז אתם תצאו ברווח כך או כך. מצד שני, אנחנו חיים במדינה מפגרת אז יש מצב שהתגובה של הבנקים תהיה פשוט להעלות את עלות השימוש בתיבת כספת בבנק לסכום הזוי. לך תדע מה יקרה מחר במדינה הזו....
גובה הרזרבה הוא 50% לא 10% בא"י
השבמחק