יום שלישי, 23 באפריל 2013

יש פתרון לבעית הגרעון בלי לקצץ שקל אחד!

שר האוצר לפיד חידד אתמול בנאומו בכנסת את הבעיה הכי גדולה שלנו:




הנה פתרון פשוט לבעית הגרעון המבוסס על התכנית של קרן המטבע. אתם מוזמנים לקרוא את התרגום של המחקר שלהם בקישור כאן (לא צריך רקע כלכלי בשביל לקרוא את המבוא) .


עיקרי הצעדים:


1. הממשלה תייצר את ה X מיליארד ש"ח החסרים לה ותשלם אותם דרך המשכורות לעובדי מדינה או קבלנים לביצוע פרויקטים שכרגע רוצים לקצץ. כך ייווצר כסף חדש שלא על בסיס חוב וללא צורך להקטין שירותים או לפגוע בפרויקטים של תשתיות.

2. על מנת למנוע מצב שבו כמות הכסף החדשה הזו תייצר אינפלציה כל שיש לעשות זה להורות לבנקים להעלות מעט את אחוז הרזרבה שלהם (ראו למטה סרטון הסבר פשוט בעיברית על מהו יחס רזרבה). נניח ב 5% , אנו מניחים למומחים של בנק ישראל לקבוע את האחוז המדויק הנדרש. מה שיקרה הוא שהבנקים הפרטיים ייאלצו להביא מהציבור סכום בשיעור זהה לכסף החדש שנוצר וכך לא תוגדל כמות הכסף במחזור.
על מנת לגייס את הכסף הבנקים ייאלצו לייצר תוכניות חיסכון נושאי תשואה נאה על מנת למשוך את הלקוחות.

השלכות (ברוח המסקנות שהגיע צוות המחקר של קרן המטבע):

1. במקום אג"חים עליהם אנו משלמים ריבית במיסים ובמקום שהממשלה תלווה כספים מהכסף שהבנקים מייצרים הם יוכלו להנות מכסף ללא חוב וללא ריבית לצרכיה.

2.  הבנקים יוכלו לייצר פחות כסף ובכך יאלצו לשלם ריבית מתוך הרווחים שלהם. כן הרווחים הענקיים של הבנקים יקטנו. אפשר לחיות על זה, מקסימום יהיו פחות טייקונים חדשים במשק בשנים הקרובות.
3. הבנקים יהיו יותר יציבים ויהיה להם יותר כסף בפקדונות במקרה של קריסה כלכלית.
4. יכולת המינוף של הבנקים תפחת וכך הם יוכלו פחות להאיץ בועות בעת גאות או לתקוע את המשק בעת שפל כלכלי.
5. אין צורך להפסיק פרויקטים של תשתית או לפגוע בתקציבי תמיכה לפרויקטים חברתיים אחרים. ירידה בהוצאת הממשלה בעת של חשש למיתון זה לא דבר מוצלח במיוחד.
6. נמנע מעליית מחירים אשר נובעת מהדפסת כסף.
7. נמנע מהגדלת הגרעון כמו שמעוניין יאיר לפיד.
8. נוכל גם להחזיר חובות ובכך להקטין את תשלומי הריבית על החובות שהם נתח גדול מאוד מהתקציב

9. קרן המטבע ממליצה להעלות את יחס הרזרבה בסופו של דבר ל100% כך שהבנקים לא יוכלו לייצר כסף. דרישה כזו על פי המחקר, תבטל לחלוטין את התופעה המכונה "ריצה אל הבנק" (מצב שבו אם מספר גדול של לקוחות ירצה למשוך את כספו בו זמנית והוא עלול להביא לסגירת הבנק) וכן הצמיחה תואץ ב10%.

אתם מוזמנים לשלוח את ההצעה הזו לשר האוצר שלנו.



 הסבר פשוט על מהו יחס רזרבה:

64 תגובות:

  1. שלום ערן.
    אני מבין מהו יחס רזרבה, אני מבין מדוע בנקים ממונפים הם לא דבר בריא ולמה כהגדרתך צעדי צנע מהווים גסיסה איטית, בעוד שהגדלת הגירעון היא כמו זריקת הירואין מעוררת לפני מנת היתר...

    הדבר היחיד שלא הבנתי הוא אם החוב הממשלתי עומד על כמה עשרות מיליארדים, אז מהיכן הגיעו ה-650 מיליארד שדיברת עליהם בכתבות בשבוע האחרון? האם 14 מיליארד שקל הם הגירעון של התקציב הנוכחי וה-650 הם הגירעון הכללי (השורה התחתונה) בתקציב המדינה? כלומר מה מייצגים ה-650 האלו? חוב של מי ולמי?

    תודה מראש!

    השבמחק
    תשובות
    1. הנה כל הפרטים המעודכנים על החוב של מדינת ישראל (מתוך האתר של בנק ישראל):
      http://www.boi.org.il/he/DataAndStatistics/Lists/BoiTablesAndGraphs/tnc13_h.xls
      ערן

      מחק
    2. ערן רשום 460 מיליארד החוב נכון לפבואר 2013. איך מגיעים ל-650 מיליארד?

      מחק
    3. אנונימי, 14 מיליארד זה גירעון שנתי. 650 זה חוב מצטבר.

      מחק
  2. האם הבנקים מסוגלים להמשיך לתפקד ככל שיקטינו את יחס הרזרבה?

    השבמחק
    תשובות
    1. בהחלט. הם ירויחו פחות אבל עדיין מספיק בשביל לקיים את העסק. בנק שיתנהל בחוסר אחריות או בחוסר יעילות יסגר מחוסר כדאיות להפעילו אלא שהפעם סגירתו לא תגרום לנזק למפקידים והממשלה לא תצטרך לחלץ אותו. הוא למעשה יהפוך להיות כמו כל עסק רגיל המנוהל היום.


      ערן

      מחק
    2. ערן, אפילו העלאה של אחוז בודד או שניים ביחס הרזרבה יוצרת מצוקת אשראי נוראית - ראה את המעבר מבזל 2 לבזל 3. להעלות ב5%... נשמע לי מזעזע.
      יצא לי להכיר עסק שהבנק (מרכנתיל ספציפית) סגר לו את הברז כי לא היה לו מספיק אשראי. לא כי העסק לא טוב, לא כי הריבית נמוכה מדי (כן ממש), פשוט כי היה להם X כסף לחלק ועכשיו הם קיבלו הנחתה מלמעלה ששנה הבאה זה יהיה X-Y והם צריכים לוותר על לקוחות.

      אין יותר לשפוך את התינוק עם המים מזה.

      מחק
    3. בזל 2 ו3 מדבר בעיקר על יחס הלימות הון אבל גם כך הוא בכלל לא רלוונטי לפתרון של קרן המטבע.
      תוכנית קרן המטבע מדברת על כך שהעלאת יחס הרזרבה תעשה על מנת לספוג את הכסף החדש הממשלתי שיכנס לשווקים. בצורה כזו כמות הכסף במשק תשאר כפי שהיא היום ללא שינוי.
      אני ממליץ לך בחום לקרא את התוכנית (יש גם בעיברית). מדובר בתוכנית יוצאת מן הכלל ,מפורטת לפרטי פרטים שבה נותנים גם תשובות לשאלות ששאלת לאיך יגיע אשראי חדש למשק.

      ערן

      מחק
    4. אין ספק שבנקים יוכלו להתקיים ביחס רזרבה מלא. ישנם היום בישראל בנקים שמתנהלים ביחס רזרבה מלא. הם נקראים בנקים בשוק האפור והם לוקחים ריביות רצחניות, אבל הם מתקיימים.
      ערן כנראה מציע שכל הבנקים בישראל יהיו בנקים בשוק האפור.

      חן

      מחק
    5. חן לצערי לא קראת את תוכנית קרן המטבע כי היא נותנת מענה בדיוק לבעיה שהעלת.

      ערן

      מחק
    6. אני לא העלתי בעיה. אני רק הארתי עובדה: בנקאות בשוק אפור עובדת כבר עכשיו עם יחס רזרבה מלא.

      חן

      מחק
    7. אם יש רוצח צמחוני , זה לא אומר שצמחונות הופכת אותך לרוצח.

      השוק האפור עובד מול אנשים נואשים ולכן יש לו ריבית גבוהה - הסיכון גבוה וכך גם הצורך של הלווים בכסף, ערך הכסף גבוה ולכן הריבית גבוהה. היות והם לא בנקים "רגילים" אין להם רשיון להדפיס כסף אחרת היו כמובן עושים את זה. לכן הם ברזרבה מלאה.

      מחק
  3. ערן,
    בהמשך לפוסט קודם בו אמרת שבשיטה הקיימת עליית מחירים תמידית היא חוק טבע:

    מה שאתה אומר אולי נכון למדינות מתוקנות עם יוקר מחיה סביר (יחסית לשכר).
    בארצנו, בה לקנות דירה או רכב או אוכל עולה פי 2-3 משכורות מבמדינות מתוקנות, יש הרבה לאן להוריד יוקר מחיה.
    זאת ע"י פרוק ריכוזיות, פתיחה לתחרות, הורדת מיסים.
    הורדת מיסים מחויבת כמובן בהפסקת סבסוד פרזיטים ונצלנים (גם וועדים וטייקונים-ספרים הם נצלנים), הפסקת בזבוז בסקטור הציבורי והבטחוני ועוד. כמובן שזה עובר גם בצמצום הון-שלטון.
    ברור שהירידה הנל במחירים תגרום לנפחי מסחר וצמיחה גדולים בהרבה, מה שייטיב לבסוף גם עם קופת המיסים והמדינה, מה ששוב יאפשר הורדת מיסים.
    המיסים, הנצלנות והריכוזיות הן כרצועת חנק על המשק.
    אין אשליות, זה לא יקרה ביום, ולא הכל יקרה, לי כן נראה שהכיוון חיובי.

    שינוי מוניטרי צריך להיות תוכנית לטווח ארוך, ברור שאי אפשר לעשות מהלך כה דרסטי וחדשני עכשיו בחופזה ללא בדיקה מעמיקה של ההשלכות וכשהאדמה בוערת מתחת לרגליים (גרעון אדיר).

    לגבי התייקרות תיירות פנים עקב פתיחת השמיים,
    מעניין כשלג דאשתקד, למה לצרוך תיירות פנים כשנופש ביוון זול יותר? מתוך ציונות? תרשה לי לפחפח.
    תיירות פנים היחידה שלי היא טיולים בטבע בחינם.

    שמעון חג

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום שמעון,
      עניתי לך בפוסט הקודם. לא מדובר על עליות מחירים או ירידות מחירים מדובר על ירידה או עליה בערך השקל. אם ערך השקל לא ירד זה יעודד אותך לחסוך ויגרום לך לקחת פחות הלוואות. במקרה כזה לא ייוצר מספיק כסף במשק (הרי כסף נוצר אך ורק מחוב) כדי להחזיר את הריביות על חובות קודמים (כאמור הריבית שאתה צריך להחזיר לא קיימת ואתה תלוי בכך שמישהו אחר יקח עוד חוב כדי שיוצר במשק הכסף החסר לך לתשלום הריבית). במקרה כזה יכנס המשק לגל של פשיטות רגל. זאת הסיבה שבנק ישראל כחלק ממדיניות הממשלה דואג שערך הכסף שלנו ירד בין 1%-3% בשנה. שתה רואה את זה כעליית מחירים שבין 3-9% (במדד מחירים שהיה משקף את המציאות)
      סיבה נוספת לכך שהממשלה מעונינת באינפלציה זה שמדובר בדרך מצוינת בשביל ה לגבות יותר מס מבלי להעלות את שעורי המס .
      ההנחה שעליית ערך הכסף מעודדת לקניות הוכחה כאינה נכונה תחת השיטה הנוכחית -היא מעודדת אותך לחסוך כי "מחר יהיה זול יותר".

      ערן

      מחק
    2. זו הסיבה אגב שהנגיד ברגע שראה שמחירי הדירות (שהם חלק משמעותי במדד) עומדים לרדת רץ לשר אטיאס לבקש ממנו להפסיק לשווק קרקעות.

      מחק
    3. ערן,
      כמו שציינתי בגלל שהמשק שלנו כ"כ מעוות אז יש מקום לירידת מחירים חדה תחת השיטה הקיימת. ירידת מחירים שתבוא עקב תחרותיות והורדת מיסוי ושתלווה בהגדלת מחזורי מסחר וצמיחה, תאפשר הגדלת כמות הכסף למרות ירידת המחירים. תאפשר גם גביית מיסים גבוהה יותר למרות הורדתם.
      כך למשל קרה בסלולר. ולכן זה אפשרי במסגרת השיטה הרקובה הקיימת.

      בהמשך לפוסט קודם, האם אתה טוען שבשיטה המוניטרית החדשה לא תהיה ריכוזיות? לא מונופוליזם? לא הון-שלטון? לא סקטור ציבורי מנופח ובזבזן? לא מע' בטחון מנופחת ובזבזנית? לא וועדי עובדים נצלנים? לא פרזיטים מוצצי דם? לא בירוקרטיה אינסופית? (ע"ע 12 שנה לפרויקט נדלן בועדות התכנון).
      כל זה עולה לנו הון גם במיסים וגם במחירי מוצרים ושרותים.
      הרי אלה בעיות שורשיות ולא רק סימפטומים. אומנם לא נהיה בשליטת הבנקים בשיטה החדשה, אך יש מספיק הון שעדיין ינסה להתחבר לשלטון.
      ברור שלא הכל יפתר, טבע האדם ליצור שחיתויות, אבל אם יצומצמו הרעות החולות האלה בהתמדה, אז דיינו.

      שמעון חבלז

      מחק
    4. ולמזלנו פישר, הסב החביב אך האטום, נוטש. כולי תקווה שטרכטנברג יבוא תחתיו ולא פלוג (סגניתו, תאומתו).
      נראה בהחלט שלפיד-בנט יוכלו לנווט את ספינת ממשלת ביבי למסלול שונה לגמרי מהקודם.

      שמעון חד

      מחק
    5. שמעון יש גם את הענין הקטן של רווחים כלואים ומיסים מגוחכים לתאגידים. תפתור גם את זה ובא לציון גואל.

      יריב

      מחק
  4. מצטער אבל סעיף 9 נשמע כל כך לא מציאותי שאני לא יכול לקבל אותו בלי לראות אסמכתא שאכן קרן המטבע המליצה לדבר כזה. מעבר לברור מאליו והוא שיחס רזרבה של 100% יקטין את האשראי במשק ב-90% ביחס להיום, מה ששקול ללשים לצמיחה ולהתפתחות הטכנולוגית כדור בראש, מעבר לזה, יחס רזרבה של 100% לא אפשרי מבחינה חוקית. מה הבנק יעשה ברגע שלקוח אחד מבקש למשוך את הפקדון? יבטל אשראי ללקוח אחר? זה לא יקרה.
    אשמח אם תציגו אסמכתא לכך שקרן המטבע אכן המליצה דבר כזה.

    השבמחק
    תשובות
    1. בבקשה:
      מופיע בעמוד הראשון ואחרי כן יש פירוט בתוכן המסמך
      http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2012/wp12202.pdf

      מחק
    2. באותו עמוד ראשון גם כתוב שאין לראות במסך הנ"ל כמייצג של עמדתה הרשמית של הקרן...

      מחק
    3. מדובר במחקר של שני כלכלנים שביצעו אותו מטעם קרן המטבע. אשמח לדעת איפה אתה רואה את הבעיה עם עיקרי התוכנית

      ערן

      מחק
    4. צבי מה שאתה אומר לא מדוייק. אכן יחס רזרבה של 100% יקטין את *כמות הכסף* במשק ב-90% ביחס להיום (כמות הכסף לצערנו היום שקולה בערך לכמות האשראי). זה פתיר פשוט ע"י הדפסת כסף כמו שערן אמר.

      בנק ב-100% רזרבה *לא מלווה כספים מהפקדונות*. במצב כזה ההלוואה מבוצעת מכספי הבנק (נוסטרו). לכן גם אם כל הלקוחות ימשכו את הכספים לא תהיה לכך שום השפעה על האשראי. ברור עם זאת שכמות האשראי במשק תקטן ושהריביות יעלו. השוק יהיה פחות "יעיל" כי כספי הפקדונות לא "יעבדו". למעשה המפקידים יאלצו לשלם לבנק תמורת הזכות להפקיד את כספם.

      יריב

      מחק
  5. What high interest is this fellow talking about..the environment has been of record low rates..if he's talking about old debt, refinance!
    Cancel the penalties on the middle class, cut back on government expenditure, and borrow the remainder. Money is cheap as it has ever been!
    - Eran

    השבמחק
  6. **Off topic**
    Don't get distracted by economic news..your PM, as I posted at the time, went out on the limb in the U.N. regarding Iran, and the time to act per his own words then, is NOW:

    http://www.debka.co.il/article/22919/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A4%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9D-%D7%A7%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%9F-%D7%97%D7%A6%D7%AA%D7%94-%D7%9B%D7%91%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%95-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%95%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95-%D7%95%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9-%D7%91%D7%A0%D7%A9%D7%A7-%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D-

    Looks like 2-3 months window.
    You had better be super defensive (conservative) with your portfolio(s))
    In fact, my words were to move funds ot U.S. Money Market Funds/Dollar denominated short term instruments..
    - Eran


    השבמחק
  7. שלום רב,
    אני קראתי פה כתבות רבות והחלטתי להגיב בפעם הראשונה.

    אוק לענין ..
    הטענה שלך שהממשלה תדפיס כסף במדפסת ועל ידי זה תממן את הגרעונות שלה גרועה לדעתי בין היתר מהסיבות הבאות.
    א-גם באמצעות הגדלת יחס הרזרבה הסבירות שכמות הכסף במשק תגדל משמעותית ויווצר אינפלציה שתפגע גם ביצוא גבוהה.
    ב- למיטב הבנתי שום מדינה מערבית לא מתנהלת ככה אלה מדפיסות כסף רק על ידי גיוס חוב כלומר הנפקה/קנית אגחים וכו' הדבר יגרום לבריחת משקיעים כלומר בריחת הון ופגיעה באימון הציבור ביציבות הפיננסית.
    ג-גרעון בשיטה הישנה מגדיל רבית שזה מרתיע את הממשלה לכן היעד הוא רק 3% בשיטה שלך נמצא את עצמנו מהר מאוד עם יעד של 4-5 ואז בום 20 וכמה יחס הרזרבה יוכל לעקר את האינפלציה לדעתך ? אחרי עשור ? תחשוב טווח רחוק..!!!
    ד-גרעון נמדד ביחס לתוצר הגולמי מה שצריך לשם לב שהריבית שהמשק משלם יחסית לסיכון שלו גבוה מאוד לכן הבנק המרכזי צריך להוריד תריבית איכשהו על ידי נתינת ערבויות במטח מספיק שאחוז הריבית ירד מ4 ל3 אחוז חוסכים למשך כ10 מליארד!!למה על זה לא שומעים ?!?

    סיימתי לבנתיים.

    השבמחק
    תשובות
    1. שלום מיכאל, ההצעה כאמור אינה של ערן אלא של חוקרים בקרן המטבע הבינלאומית. הם מנמקים באופן מפורט מדוע השיטה הזו תגביר את היציבות הפיננסית. אתה מוזמן לבחון את הנימוקים שלהם.

      בברכה,

      ע'

      מחק
    2. מיכאל, הגדלת יחס הרזרבה מקטינה את כמות הכסף במשק ולא מגדילה אותו.
      סעיף ב' שלך הוא בדיוק הבעיה במשפט אחד. כל מדינה מערבית מתנהלת ככה ובסוף לא מבינה מאיפה הגיע הגרעון ולמה יש מפגינים ברחובות.

      מחק
    3. ראשית, אתם מדברים קודם כל על הדפסת כסף יש מאין,כלומר בהכרח כמות הכסף תגדל גם במידה ויעלו את יחס הרזרבה השפעה ראשונית בכלכלה תמיד יות דומננטית.
      שנית, כמו שיש חוקרים בקרן המטבע שחושבים א יש חוקרים בקרן המטבע שחושבים ב'.

      העורב למה אתה לא מתיחס לסוגית הריבית שאנחנו משלמים על החוב?
      גרעון של 600-700 מליארד שמשלמים עליו בין 3.5-4 אחוז ריבית בשנה! בזמן שיש לנו יתרות דולריות של 70 מליארד לא ניתן לתת ערבויות להוריד ריבית ל2.5-3 ?? כמו מדינות מערביות נורמליות ? הריבית שאנחנו משלמים על החוב לא משקף את הסיכון!הורדה של אחוז אחד שווה 7 מליארד בשנה !

      מחק
    4. להפך, להגדיל את הריבית ל - 10%-15% שהשיטה הקיימת תמוטט ואז אפשר יהיה לבצע את תוכנית קרן המטבע.

      כל אלה שיהנו מעליית הריבית יהיה אפשר להאשים אותם בהתמוטטות, ולהפטר מהרבה בעלי הון ומקורבי שלטון שמתעשרים שנים על חשבון המדינה, וחובות אזרחיה, ובוזזים את אוצרותיה.

      מחק
    5. מה ההגיון ? אני מציע דרך ראלית לחסוך 7 מליארד מה שאתה מציע זה חורבן! בוזזים את אוצרותיה ? חובות אזרחיה? דיבורים באוויר ריבית של 10-15 אחוז תמוטט את כל בעלי החוב במשק משכנתאות אשראי של משקי בית פרטים!!
      ריבית זה פונקציה של סיכון ריבית 15% תחשוב על המשמעות..

      מחק
    6. מיכאל שלום,

      המטרה היא למוטט את השיטה.

      מי מרוויח מהשיטה הקיימת?
      בעלי הבנקים ובעלי הון ובעלי קשרי הון-שלטון.

      מי בוזז את אוצרות המדינה?
      הבעלים של - מפעלי ים המלח; הפוספטים, המלחים, האשלג; הגז, הנפט; הקרקעות... כל האוצרות האלה שייכים לך ולכל אזרחי המדינה. הרווחים מהם - לפחות 50% צריכים להגיע לחשבונך הפרטי.
      מי נהנה מחובות האזרחים?
      בעלי הבנקים באמצעות הריביות שהם גובים. קבלני הדירות שמעלים מחירים.
      בעלי מפעלים שמשלמים משכורות מינימום.
      עובדי המדינה בעלי משכורות עתק שתשלומם מתבסס על גידול בחוב המדינה שמתגלגל על הציבור כהעלאת מיסים ומחירים.

      כשכל בעלי החוב במשק יתמוטטו הם יתחילו להבין את השיטה וירצו לשנותה.

      מחק
  8. זה המייל של לשכת לפיד: ylapid@knesset.gov.il

    השבמחק
    תשובות
    1. מצחיק - אתמול בערב חשבתי לשלוח לו לינק למאמר הזה. מה דעתכם? זה ראוי?

      מחק
    2. הוא בשיעורים הראשונים במאקרו תנו להבין איך השיטה עובדת אחר כך מה לא טוב בה...

      מחק
  9. איך הבנקים יכולים להציע חסכונות עם תשואות נאות אם הרזרבה שלהם צריכה לגדול? מאיפה הם אמורים לגרד את הריבית שהם צריכים יהיו לשלם למפקידים אצלם? אם אני מבין נכון, זה יכול להגיע רק מהריביות שישלמו לבנקים לווים. האם אני צודק? אפשר לחדד את הנקודה?

    השבמחק
    תשובות

    1. אתה צודק
      זה בדיוק מה שהם עושים היום.
      הם מרוויחים על פער הריביות בין הריבית שהם מעניקים למפקידים לריבית שהם גובים מהלווים.

      ערן

      מחק
    2. אם אני צודק, אז אני מבולבל. גם בעתיד הם יצטרכו לשחק על פערי הריבית נכון? ז"א כדי למשוך אליהם הון (כדי לעמוד בדרישת רזרבה גבוהה יותר) הם יצטרכו לתת ריבית גבוהה על פיקדונות. לשם כך הם יצטרכו לגבות ריבית גבוהה יותר על הלוואות שהם יתנו. נכון? זה אומר שבעל עסק קטן שרוצה להרחיב קצת יצטרך לשלם הרבה יותר על הכסף שהוא ילווה. עד כאן, ניחא. אבל מאיפה אותו בעל עסק אמור לגרד את הריבית? עדיין אני לא מבין משהו. שוב נשמע כאילו צריך לצוץ כסף יש מאין כדי שאותו לווה יוכל להחזיר את ההלוואה בתוספת הרבית.

      מחק
    3. אתה מבולבל ובצדק כי התוכנית המוצעת משנה את הקונספט לגמרי ממה שאתה מכיר היום. על פי התוכנית הבנקים יקבלו הלוואה מהממשלה וילוו אותו הלאה. בדיוק ההפך ממה שקורה היום. כך הממשלה היא שתשלוט בכמות הכסף ומכאן שגם בגובה הריבית מה שיוכל לגרום לכך שהאינפלציה גם תהיה אפסית מבלי לגרום למשבר ,מה שלא אפשרי היום.
      אני לא רוצה לבלבל אותך יותר כי במסגרת תגובה אין לי יכולת לפרט כזה תהליך ולכן תוכל למצא את כל התשובות בפירוט במסמך שנמצא בקישור בגוף המאמר.

      ערן

      מחק
  10. זה נשמע כאילו ההצלחה של התכנית של קרן המטבע תהיה תלויה בסופו של דבר ביושרה של הבכירים בממשלה ובוועדה המוניטרית שמחליטים כמה כסף לייצר ולאיזה מטרות.
    אם הם לא יתפרעו ויקמבנו יותר מדי אז זה יצליח.

    איך דואגים שיהיו שם רק אנשים ישרים ואחראים??

    השבמחק
    תשובות
    1. זו הבעיה הכי גדולה של התוכנית שאתה תלוי באנשים. אלא שלפי התוכנית אתה תוכל להחליף את האנשים בכל תקופה בבחירות אם מעלו בתפקידם כי מי שישלוט בכסף יהיו נבחרי ציבור. היום מי שמייצר את הכסף מחלק אותו למקורביו ולא חייב לך אפילו דין וחשבון על זה (ראה את העדרות ראשי הבנקים אתמול מועדת הכספים),אתה לא בראש מעיניו כי מה שמעניין אותו זה הרווח ואתה גם לא יכול להעניש אותו . תחליט אתה איזו אופציה אתה מעדיף?

      ערן

      מחק
  11. כסף מנייר הוא הסרטן של הכלכלה, והרעיון לתת לפוליטיקאים להדפיס כסף כדי לממן את הבזבוזים שלהם הוא כמו הרעיון לתת לפדופילים לעבוד בגני ילדים כדי להתמודד עם היצר הרע שלהם.

    שלא לדבר על העובדה שמדובר ב"תרגיל" חד פעמי. השנה נעלה את יחס הרזרבה ל20% כדי לווסת את ההדפסה. בשנה הבאה ל25%. בעוד 5 שנים נגיע ל60%, ומה יקרה כשנגיע ל100% רזרבה? נכריח את הבנקים לשמור על יותר מ100% רזרבה?

    אחרי שבוטלה ההצמדה לזהב, הדולר איבד כ97-98% מערכו תוך 40 שנים. זה מוכיח שבשום פנים ואופן אסור לסמוך על פוליטיקאים שידעו להדפיס "באחריות".

    השבמחק
    תשובות
    1. אם אתה חושש (ובמידה מסוימת של צדק) שפוליטיקאים ידפיסו כסף ללא בקרה אז איך אתה תומך במערכת היום שבה הם לווים ללא בקרה. הרי הלוואה גרועה מהדפסה שכן היא גם גורמת לייצור כסף וגם צמודה לה ריבית ככה שמדובר בהדפסה ++.

      אחרי שבוטלה ההצמדה לזהב הממשלה לא יצרה את הכסף. לפוליטיקאים לא היתה אפשרות לייצר כסף. זה היה רק בסמכות המערכת הבנקאית בראשות הבנק המרכזי.

      בכל אופן גם לחשש זה יש פתרונות של ועדה מוניטרית עצמאית שתקבע את כמות הכסף שיוזרם לממשלה ובכך תיצור הפרדה בין כמות הכסף המיוצרת לפוליטיקאים. גם זה לא פתרון מושלם אבל ההתסכלות על כל פתרון צריכה להיות ביחס לאלטרנטיבות המוצעות לה.

      ערן

      מחק
    2. ערן, יש בכל זאת הבדל מסוים:
      כשממשלה לווה כסף, יחס החוב-תוצר שלה גלוי, ויש מנגנון ויסות מסוים שמונע מהממשלה ללוות ככל העולה על רוחה - ריבית הגיוס שלה (למרות שגם כאן, הממשלה מנסה לעשות מניפולציות בכך שמכריחה קרנות פנסיה להשקיע באג"ח ה"בטוח" שלה, אבל זה נורא אחר...).

      בהדפסה, הוסת כמעט ולא קיים - הממשלה מדפיסה בלי בקרה, ושוקחת את השכר והחסכונות של הציבור.

      לכן, הדפסה היא הרבה יותר גרועה.
      הלוואה לא בהכרח יוצרת כסף, כי כסף שמלווה לממשלה לא מלווה לגורם אחר (עסק פרטי).

      "
      אחרי שבוטלה ההצמדה לזהב הממשלה לא יצרה את הכסף. לפוליטיקאים לא היתה אפשרות לייצר כסף. זה היה רק בסמכות המערכת הבנקאית בראשות הבנק המרכזי. " - תיאורטית זה כמובן נכון, אלא שבפועל, הממשלה היא שממנה את הנגיד, והשמירה על ערך המטבע לא באמת קיימת (לראיה - הדולר).

      חוץ מזה, לא הבנתי, מה נעשה אחרי שנגיע ל100% רזרבה? אז פתאום נצליח לאזן את התקציב ונפסיק להדפיס?

      ויש לאטרנטיבה: הצמדה לזהב (או כל דבר אחר). עבד נהדר במשך כל ההיסטוריה עד 1970. הבעיה היחידה היא שהיחידים שאין להם אינטרס לחזור לתקן הזהב הם הפוליטיקאים, שלא יוכלו לחלק דברים ב"חינם" לציבור.

      מחק
  12. תקרא מה שנכתב מעליך - חייב להיות גורם כלשהו שאחראי ליצירת הכסף. כרגע זה גורמים פרטיים אינטרסנטים לעצמם (בנקים), על הממשלה אתה יכול לסמוך יותר מכל גורם אחר משום שיש לך הזכות להחליפה כל ארבע שנים. אלו הברירות הקיימות תחשוב לבד מה עדיף.

    השבמחק
    תשובות
    1. על סאטושי אני סומך יותר :)

      מחק
    2. לא נכון. הבנקים לא מייצרים כסף. בנק ישראל שולט על כמות הכסף. הוא קובע את יחס הרזרבה ואת כמות הכסף שמדפיסים.

      השיטה הנוכחית היא הגרועה פחות משלושת השיטות המוצעות. מי ששולט על כמות הכסף אלה לא הבנקים תאבי הבצע ולא הפוליטיקאים המושחתים, אלא הכלכלנים בבנק ישראל.

      מחק
  13. ערן, יש משהו שלא לגמרי ברור בשיטה שאתה מציע - לא כל הזרמה של כספים מהממשלה יוצרת אינפלציה, אלא רק אם הכסף מוזרם למקומות בהם יש ממנו מספיק. איזו אינפלציה תיווצר אם הממשלה תגדיל את השירותים לציבור כמו רווחה, דיור, חינוך או בריאות מכסף שהיא מייצרת ללא חוב? ההשלכות של זה יהיו רק הפחתת החוב הקיים של הציבור או עלייה לרמת חיים סבירה של חלקים גדולים יותר מהאוכלוסיה. אינפלציה, להבנתי, יכולה להווצר רק במקום בו יש עודף כסף, כשכרגע מדובר על הזרמת כספים למקומות בהם חסר כסף.

    השבמחק
  14. ערן, לגבי יוקר המחיה (עליות מחירים) ואינפלציה (שחיקת ערך המטבע)
    אני לא מבין למה אתה קושר כל עליית מחירים לירידה בערך המטבע.
    אם עגבניה עלתה 5 ש"ח לפני שנה וכיום היא עולה 6ש"ח.
    זה בהכרח בגלל ירידת ערך השקל?
    הרי יש סיבות רבות לעליות מחירים (עליית מחירי הסחורות, עליית מחירי הייצור, עליית מחירי הדלק וההובלה, סתם אנשים בדרך שרוצים לגזור קופון), למה כל עליית מחירים זה בהכרח קשור לשחיקת ערך המטבע??

    השבמחק
  15. ערן, לשם שינוי זו הצעה שאני לא שולל על הסף אבל היא בעייתית משתי בחינות: אם הממשלה תזרים כסף שהיא מדפיסה בעצמה רק למגזר השירותים הציבוריים ועובדי המדינה, יש כאן אפליה כלפי שאר המגזרים (הפרטי, המובטלים וכו). כדאי להודות: רוב הכסף הזה יילך למשכורות ולקצבאות. מה הטעם בחלוקה של כספי מדינה למגזר מקורב לצלחת? שנית, שער בנפשך למה זה יגרום: לחצים משאר המגזרים להעלאות שכר. במגזר הפרטי לחצים להעלאות שכר אמנם לא מופנים כלפי תקציב המדינה באופן ישיר אבל הם מגולגלים על כלל הציבור בדמות העלאת מחירים. וזה בדיוק המתכון לאינפלציה: כסף שהדמינה מדפיסה ומזרימה לציבור.

    נכון שהעלאת יחס הרזרבה עלולה למתן את ההשפעה האינפלציונית אבל מדובר בצעד לא מאוזן. אי אפשר להדפיס בלי הכרה ואז להעלות ריבית בלי הכרה בדיוק כמו שלא ניתן לטרוף 10 ק"ג שוקולד מדי יום ולבלות במכון כושר 12 שעות מדי יום "כדי לאזן את זה".

    הרי מי שזקוק לאשראי יסבול ממחנק אשראי ומי שלא זקוק לאשראי ייהנה ממשכורת עודפת שהמדינה מחלקת לו בנדיבות מכונת הדפוס הפרטית שלה. בחישוב ממוצע זה אמור להתאזן אבל מבחינה חברתית זה יגדיל פערים וייצור אי שוויון גבוה יותר.

    שנית, העלאת יחס הרזרבה עלולה למוטט בנקים. אין אפשרות לחייב בנקים, שהם גופים פרטיים, לתת ריבית יותר גבוהה בדיוק כמו שלא ניתן לחייב אותך או אותי לקנות מוצר שאנחנו לא חפצים בו. העלאת יחס הרזרבה באחוזים בודדים תשפיע דרמטית על המשק כולו. יחס רזרבה של 100% לא מציאותי כי אף בנק לא יוכל להתקיים במצב כזה. הרי הבנקים יידרשו להרויח ממקור אחר והוא יהיה קרוב לוודאי ריבית נשך על הלוואות שהם יעניקו אבל מהיכן הם יגדילו את ההון העצמי כדי לשלם ריבית עבור פקדונות שמצויים בידיהם? יחס רזרבה של 100% פירושו בעיקר שמירת כספי פקדונות בסכומים עצומים שעד היום אף בנק לא דמיין (ותשלומי ריבית עתק למפקידים), או לחילופין בנקים קטנים מאוד שעלולים לקרוס עם כל תנודה קטנה בשוק הסחורות/משכנתאות וכו.

    ראוי להעיר שמעולם לא התקיימו בנקים מסוג כזה בשום תקופה בהיסטוריה. אפילו הבנקים הראשונים באיטליה פעלו ביחס רזרבה של 1:3 (גם אם לא תמיד זה היה היחס הרשמי המוצהר). מבלי להתייחס להשפעות על המשק שישקע מייד בקיפאון עמוק, אף בנק לא יוכל לשרוד ביחס רזרבה כזה.
    עוד הערה: אחרי שבוטלה ההצמדה לזהב פולטיקאים ועוד איך הדפיסו כסף. נכון שזה נעשה בצורת הלוואות מהפד ומהציבור אבל שנינו מסכימים שהלוואות מסוג זה הן הדפסת כסף לכל דבר. מאין לפד הכסף שהוא מלווה למדינה אם לא ממכונת הדפוס? זה באמת משנה מה שם בית הדפוס (פרט לעניין הריבית)?

    השבמחק
    תשובות
    1. דני, רואים שלא קראת את המאמר ובוודאי לא את תוכנית שיקגו שמצורפת.
      לכל שאלותיך תשובות ברורות והתייחסות בתוך המאמר ובתוכנית.
      נראה שאתה מגיב לכל כתבה רק כדי ליצור דיסאינפורמציה בקרב הקוראים.

      מחק
    2. שלום דני
      1. גם היום המדינה משלמת משכורות לעובדיה. אז במה זה יהיה שונה? המשכורת תהיה אותה משכורת -הכסף יהיה פשוט כסף אחר לא מיוצר מחוב. בתוכנית קרן המטבע זה יהיה קצת שונה -העברת הכסף תהיה למגזר הפרטי דרך הבנקים.
      2. על פי חישובי קרן המטבע (ובמסמך יש חישובים) לא רק שלא יווצר מחסור באשראי אלא אפילו קצב הייצור במשק יגדל ב10%.
      3. קרא את המסמך ושם נותנים תשובות לכל השאלות שהעלת פה. אשמח אם תעיר ספיציפית על התוכנית מתוך המסמך ולא מהתקציר פה שהוא אפילו לא קצה קצהו של מה שכתוב שם.
      4. לגבי הדפסת הכסף של הפוליטיקאים/המדינה אזרום עם הטיעון שלך:
      לא ברור לי מדוע אם לטענתך המדינה הדפיסה את הכסף אחרי ביטול תקן הזהב, והכסף שייך למדינה, מדוע היא צריכה ללוות כסף ששיך לה ועוד לשלם עליו ריבית ולא משנה אם זה מהפד, מהבנק או מתנובה?
      תראה בארה"ב היום החלק הכי גדול של המיסים שם לא הולך לבניית בתי ספר או כבישים אלא לתשלום החוב על הכסף (שלטענתך בכלל שייך לאזרחים)

      ערן

      מחק
  16. ערן, בדבר אחד אתה צודק: אני חייב לקרוא את המסמך בשלמותו. ואת זה אעשה עוד היום.

    לגבי תשלום משכורות מטעם המדינה: ברור שהיום היא עושה את זה אבל מה שאתה מציע הוא להגדיל את המשכורות האלה או פשוט לשכור עוד כ"א בשירות המדינה מעבר לקיים היום. כלומר להגדיל את ההוצאה באמצעות הדפסת כסף נוספת ולא באמצעות הגדלת הכנסות המדינה. ומכאן -- כל שרשרת האירועים שהזכרתי בתגובה הקודמת שלי.

    ובעניין אחר אך קשור: צפיתי מספר פעמים בהרצאה של בן דייסון וככל שאני צופה בה יותר, אני מזהה כל מיני פירכות ואקסיומות בעייתיות מאוד. אולי תפתח שרשור ייעודי לדיון בהרצאה עצמה? אני מניח שבן דייסון לא יכול להשיב בעצמו על השאלות פה (חבל מאוד) אבל בכ"ז, מדובר בנושא חשוב וראוי לדיון.

    השבמחק
  17. ערן, מה שאתה אומר הוא שבעצם אין שום סיבה שמדינה תהיה בגרעון שכן את כל הכסף שחסר לה היא יכולה פשוט להדפיס?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא רק אני אומר. בכירי המומחים לשיטה המוניטרית בעולם אומרים זאת.

      ערן

      מחק
    2. זה אומר שכל הזמן יחס הרזרבה במשק וכמות הכסף ובסיס הכסף ישתנה בצורה קיצונית דבר שישפיע על מחירים בטווח קצר ויגרום לפגיע חמורה ביצוא ולחוסר אימון במערכת הפיננסית וחזרה להצמדת השכר לאינפלציה ובום שוב שנת 85 ?

      מחק
  18. ערן,

    הפעם הפתעת אותי לטובה. אני מאוד אוהב את הרעיון, ולאחר שקראתי את התוכנית אני אפילו מסכים את פרטיה. לגרוע מרווחי הבנקים ע"מ לשלם את הריבית של המשק, להניע את הכלכלה ע"י פרוייקטים חדשים ומשכורות...
    מה לומר. אהבתי.

    השבמחק
  19. אז אם ככה, למה התכנית מדברת על "להביא כסף מהציבור" באמצעות העלאת יחס הרזרבה מול הכסף שיוזרם ע"י הממשלה?

    השבמחק
    תשובות
    1. כדי לספוג את הכסף שהממשלה תיצר ובכך למנוע אינפלציה

      מחק
  20. אז אני מבין שבשיטה הזו יבחר ראש ממשלה שיבטיח הכי הרבה קיצבאות שאותן יוכל להדפיס ככה מהאוויר

    השבמחק
    תשובות
    1. אם הוא יעשה את זה הוא יגרום לאינפלציה ועלול להענש בבחירות הבאות.

      מחק
    2. הבעיה היא שברגע שמתחילה אינפלציה - אתה לא יכול לעשות undo בקלות...
      ראה מה קרה למחירי הנדל"ן כשגרינספאן/פישר הורידו את הריבית לאפס ויצרו בועת נדל"ן. ברור לך שקשה מאוד לפוצץ בועה כזו ללא נזק היקפי משמעותי.

      מחק
  21. שלום -

    קראתי את ההצעה ולרגע זה נראה לי מדהים
    ואז עלתה השאלה מה ימנע מבעלי הבנקים להעביר את העסקים שלהם לחו"ל ו/או להכריז על פשיטת רגל ברגע שיודיעו להם שהם צריכים להעלות את כמות הרזרבות?

    השבמחק