יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

משבר החוב בארה"ב -הסבר ב5 דקות

תורגם על ידי הכלכלה האמיתית (2012)

14 תגובות:

  1. משהו לא מסתדר לי עם המספרים של ההכנסות מול ההוצאות - השנה הנוכחית היא הגרועה ביותר מאז השנה שלאחר מלחמת העולם השנייה מבחינת גודל הגרעון התקציבי. המספרים הם (בקירוב) : הוצאות : 3.5 טריליון הכנסות 2.7, זה תואם את תחזיות קודמות לגרעון של 800 מליארד (ללא אובמה קאר). בסרט המספרים שגוים (3.8 מול 2.2) גם אם נלקחו לפני שנה או שנתיים.
    3:25 - 2:18 קטע מצוין.

    השבמחק
    תשובות
    1. "2:18-3:25" קטע מצוין. (??)
      והקטע הלא ברור בסרט. איך בדיוק כשארה"ב מלווה ממדינות אחרות זה גורם לה להיראות עשירה יותר ואיך ערך הדולר עולה? אם מדינה מלווה לארה"ב, הרי שמשתמע שמצבה של המדינה המלווה טוב יותר, אז איך זה שארה"ב היא זאת שמתעשרת?? במה זה שונה מהלוואות בתוך המדינה? פשוט אומרים את זה בסרט וקופצים הלאה. שאר הסרט ברור, הגיוני ומפורט. אני לא הבנתי את החלק הזה. מישהו מוכן להסביר בבקשה?

      מחק
    2. כשאתה מלווה בתוך המדינה אין שינוי בשער החליפין (יתר התנאים קבועים). כשאתה מלווה למדינות זרות הן יוצרות ביקוש לדולר דבר שפוגע בייצוא האמריקאי ותומך בייבוא מהמדינות המלוות.

      מחק
  2. לכל דולר שהונפק שייך חוב נושא ריבית.

    ז"א שהחוב של 16.7 טריליון נכון לרגע זה נוצר מהנפקת דולרים לארה"ב ולשאר העולם.

    כמה מתוך החוב הנתון הוא הלוואה ?

    הנוסחה היא : הלוואה/חוב=ריבית+1. הלוואה=ריבית+1/חוב.

    נניח שהריבית היא 2%. ז"א שכמות הדולרים שמסתובבים בעולם היא 16.7/1.02=16.37 טריליון.

    ז"א שסך הגרעון בהדפסת דולרים הוא 327 מיליארד. (זהו איננו הגרעון התקציבי)

    האם יש כאן בעיה עקרונית?
    לא נראה. הבנק תמיד יגדיל את כמות הדפסת הדולרים - אין דבר שמגביל אותו.
    המחירים יעלו ואם המשכורות יעלו במידה שווה לא תיווצר בעיה.

    מדובר על מיספרים שמייצגים את השווי היחסי של הסחורות. אם המספרים גדלים אבל שומרים על אותם יחסים מספריים, אז דבר לא ישתנה.

    הבעיה מתחילה להיווצר כשמישהו (הסקטור הפיננסי) מקצה לעצמו מספרים הולכים וגדלים שמפרים את האיזון המספרי. נוצר חוסר של מספרים לאנשים אחרים.
    מכאן מתחילות הבעיות - מגניבת מספרים!
    זהו סיפור של גניבת מספרים.(ורכוש!)

    הפתרון הוא לייצר מספרים חדשים - סוג חדש. אולי מספרים מרוכבים!
    העיקר הוא שלסקטור הפיננסי שתאוות הבצע שלו איננה יודעת שובע לא תהיה שליטה עליהם.
    -

    השבמחק
  3. לא בטוח שתהיה קריסה כלכלית עולמית זה תיאוריה.

    עובדה שרמזו בסרט עד שנתיים ומי יודע כמה שנים עברו מאז.
    כמו כן אפשר לפתור את הבעיה במטה קסם רק שמי שבשלטון לא רוצה כי הוא יאבד הגמוניה.

    ועדיין בסרטון נחשפת האמת הקשה שערן מצניע באתר הזה:
    ממשלות באמת לא יכלו להתאפק עד עכשיו ותמיד בזבזו יותר ממה שהרויחו מכאן נובע החשש ההיסטורי
    לאינפלציה עצומה מיידית ברגע שהמדינה תדפיס כסף כמה שהיא רוצה.

    זה הפחד הקמאי שמוסתר כאן.
    שכמו מכור לסמים גם אם הוא יהיה נקי תקופה(מבזבז כמה שהוא מרויח ועדיין נשאר לו עודף)
    מתישהוא הוא יחזור לסורו ומתאוות השלטון והכסף הממשלה תדפיס שוב פעם יותר מידי כסף ותפיל את המטבע.

    לכן פרדוקסלית כל האנשים כאן שלא סומכים על הממשלה חייבים להאמין שאפשר לסמוך על הממשלה.
    זה מה שיתקן את המצב!

    השבמחק
  4. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  5. טעות בסרט היא שכשהפד מדפיס כסף (בפועל זה כסף אלקטרוני שמונפק במחשבים ולא מודפס בפועל) הוא אינו מעביר כך סתם את הכסף לממשלה, אלא הוא רוכש אג"ח של ממשלת ארה"ב, כלומר מלווה לממשלה, בריבית נמוכה אומנם של אחוז אחד כיום, זאת מוציאה את הכסף 85 מיליארד לחודש, הכסף מהר מוצא את עצמו בפיקדונות הבנקים שגדלים ובשל כך גדלה הרזרבה של הבנקים והם יכולים להמשיך להלוות בלי חשבון. זוהי ההקלה הכמותית שכולם מדברים עליה אך מעטים מבינים את מלוא משמעויותיה. הצרכנים האמריקאים, שהריבית שהם נושאים גבוהה יותר ועומדת על חמישה אחוז לפחות, שוקעים בחובות ובתשלומי ריבית הולכים וגדלים. מי שמרוויח מכל הסיפור הם כמובן הבנקים, שממשיכים לייצר כסף יש מאיין - במינוף של כפי 20 מהרזרבות שברשותם וכם הסקטור הפיננסי שגודל כמפלצת על חשבון הכלכלה האמתית. אילו הייתה משתנה השיטה, והרפורמה המוניטארית עליה אנו עמלים הייתה מתרחשת, הפד היה אמור לתת את הכסף לממשלה ללא ריבית כלל, והבנקים, אלה היו ממשיכים להלוות, אך רק ברזרבה של 100% וכדי שהיקף האשראי לא יצנח בפיתאומיות, הפד גם היה יכול להנפיק כסף רב, כדי לגבות את ההלוואות של הבנקים ב100% והבנקים היו מחזירים הלוואות גיבוי אלה שהעניק להם הפד, עם פרעון ההלוואות על ידי הלווים. כך היה משתנה סדר העולם הכלכלי, ממילכוד החובות לכלכלת כסף-בר-קיימא שתביא בעיקבותיה שפע לכל, צימצום דרמטי של בועות האשראי ושוק ההון, אינפלציה השואפת לאפס, עליית כוח הקניה של הצרכנים, אפשרות של אבטחת הכנסה בסיסית הולמת לכל, צימצום דרמטי של החוב הפרטי והציבורי, הפסקת הצמיחה הכלכלית המאולצת. ובא לעולם גואל. כדי לדעת על הנושאים האלה יותר לעומק כולם מוזמנים מחר מ19.30 עד 22.00 לערב העמקה בנושאים אלה מטעם התנועה לשינוי מוניטארי, במועדון בר-קיימא בתל אביב, רח בר אילן. אל תחמיצו יהיה מעניין. הכניסה חופשית.

    השבמחק
    תשובות
    1. אינפלציה נגרמת כתוצאה מריבית. ריבית=אינפלציה.

      אם בכלכלה נטולת חוב, הבנקים יתנו הלוואות בריבית, תיווצר אינפלציה. כסף חדש ייוצר לתשלום הריבית.
      הפתרון הוא בהטלת מס של 100% על רווחי הבנקים מריביות. המס יחולק בשווה לכל אזרחי המדינה.

      פתרון יותר טוב הוא לאסור על השימוש בריבית. אסור מוחלט.

      הפתרון לבעיית הגדלת כמות הכסף במחזור (החשש ל"אינפלציה עצומה", כדברי "אנונימי 16 באוקטובר 2013 09:10") הוא ביצירת כסף שיעלם מעצמו לאחר תקופת זמן ידועה מראש.
      יהיו סוגי כסף שונים, בעלי ייעוד שונה ואורך חיים שונה. למשל כסף לקניית מזון יהיה בעל אורך חיים קצר יותר מכסף לקניית דירה או מכונית.

      הפתרון יהיה ישים באמצעות כסף אלקטרוני. כסף אלקטרוני ישמש כאמצעי תשלום במקום כסף נייר.
      הפתרון הזה יפטור את המדינה מהצורך לגבות מיסים ומכל השחיתוית והביורוקרטיה הנלווים למיסוי.

      המדינה תייצר כסף באופן רציף למימון פעילותה, שיימחק לאחר תקופות זמן שונות שיקבעו מראש.
      -

      מחק
    2. מה זה משנה אם לא תהיה קריסה גלובלית?
      כל כמה שנים יש קריסה מקומית או סמי גלובלית
      87, 94, 2000, 2008... 2014/15??

      מחק
    3. אינפלציה לא נגרמת מריבית.
      רק מהדפסת כסף חדש.
      אם לבנקים לא יורשה להלוות כסף חדש אלא רק להלוות בריבית(כסף שלהם) לא תהיה אינפלציה.
      כמובן שהכסף עצמו צריך להיות נטול חוב(הכסף שמוציאה הממשלה) אחרת יהיו פשיטות רגל עצומות עקב חובות גדולים מידי.

      מחק
  6. אתם מתעלמים מהאפשרות שהזרקת הכסף לשווקים ממריצה את הכלכלה, מגדילה את הפעילות הכלכלית וכתוצאה מכך הממשלה מרוויחה יותר מסים גם בלי להעלות את אחוז המס וכך משלמת את חובותיה.

    השבמחק
  7. שאלה - למה הממשל האמריקאי משלם ריבית כאשר הוא לוקח הלוואה מהבנק הפדרלי? למה הוא לא יכול לקחת את הכסף ללא ריבית?

    השבמחק
    תשובות
    1. זה גם מה שאני שואל (ולא רק אני). אין שום סיבה שהממשלה תשלם לבנק המרכזי שלה ריבית.

      מחק