מאת אורי ירון, בועת נדל"ן
המושג הון-שלטון הוא מושג כללי שלא באמת כולם מבינים מה עומד מאחוריו: האם באמת כל החכ"ים נגועים בהון שלטון הזה? האם כולם כפופים לבעלי ההון? נשמע לא הגיוני? אז הנה הסבר קצר על איך זה עובד:
אורי ירון מסביר איך הון שלטון מתחיל עוד כבר משלב הקמפיין לבחירות ובחסות/כפייה של חוק מדינה.
כאשר החליט שר האוצר יאיר לפיד להיכנס למערכת הפוליטית עמדה לפניו אחת הבעיות הקשות שעומדת לפני כל התארגנות פוליטית שרוצה להתמודד בבחירות. הבעיה הייתה כמובן מקורות המימון להרצת קמפיין בחירות אפקטיבי.
הדרך "היצירתית" שנבחרה על ידי מפלגת יש עתיד העמידה במבחן את מבקר המדינה שלא הצליח להבין את הבעיתיות הקשה בדרך שנבחרה. מפלגת יש עתיד "גייסה" 100 חברים מאליטת הממון של ישראל ,שהעמידו כל אחד בנפרד ערבות של 130,000 ₪ . באופן זה גוייס למעשה סכום של 13 מיליון ₪ שהיווה את הבסיס למסע תעמולת הבחירות הענק של המפלגה החדשה .סכום זעום מכל איש עסקים, כאשר מול הסיכון הנמוך במהלך עמד הסיכוי הרב לקבלת העדפות בהמשך ממי שיהיה חייב לזכור את עובדת החיים : היו 100 אנשי עסקים שללא תמיכתם הראשונית לא ניתן היה להרים את פרויקט מפלגת העתיד. מבקר המדינה כשל במשימה לראות את עקרון "שלח לחמך על פני המים" כאשר נעתר למהלך. הרי איזה איש עסקים שפוי יסרב לסכן סכום זעום כזה אל מול היוקרה להיכנס לרשימת 100 התורמים הראשונים למפלגת העתיד ?
כבר היה מי שאמר "כשיש חברים לא צריך פרוטקציה ".
לפני הבחירות פרסמתי בבלוג את דעתי על מפלגת העתיד ועל התוצאות הצפויות של הבחירות. אמנם טעיתי בכמה מנדטים להבין את עומק משבר ההבנה בעם, אולם ברמת העיקרון הדברים התאמתו באופן מדויק למדי. המערכת הפוליטית ממשיכה בשלה, היא ממשיכה לשרת את בעלי ההון ואפילו שהוחלפה מפלגה אחת באחרת אין לדבר שום משמעות מעשית לאזרחי ישראל. בבחירות האחרונות הוחלפו כמחצית מחברי הכנסת. מצב שלא היה לו תקדים בעבר. הכנסת התחלפה אולם לאחר כמעט שנה של פעילות, לא מורגש שינוי אמיתי בעבודת חברי הכנסת .
אז איפה הבעיה? מה מונע מחברי הכנסת החדשים וגם הוותיקים יותר לעשות את העבודה עבור אזרחי ישראל?
החוק למימון הדמוקרטיה הייצוגית
לאור ההסבר שניתן בפתיח ובמטרה לשחרר את המערכת המפלגתית מלפעול ללא חשש או לחצים אפשרים מגורמי לחץ פיננסיים ,יש לשנות את חוק מימון המפלגות לפי הסעיפים הבאים.
שמו של חוק מימון מפלגות ישונה ושמו יהיה "החוק למימון הדמוקרטיה הייצוגית"
יאסר על המפלגות או על רשימות שמועמדות לבחירות בפעם הראשונה, לקחת הלוואות מכל צורה שהיא ומכל גורם שהוא.
יאסר על המפלגות או על רשימות שמועמדות לבחירות בפעם הראשונה לקבל ערבויות מכל גורם אם פרטי או ציבורי תאגידי.
המדינה תפרע את חובות המפלגות למערכת הבנקאית, בתמורה יעבירו המפלגות למדינה תחת שווי הוגן את כל נכסי המפלגות מלבד שלושה סניפים בשלושת מחוזות המדינה ( צפון , מרכז, דרום ) . הסניפים שיימסרו למדינה יועברו לשימוש הרשויות המקומיות לרווחת האזרחים ( פעילות נוער, פעילות חברתית אחרת ועוד )
המדינה תממן את פעילות המפלגות על ידי הגדלה משמעותית של יחידת המימון לח"כ הקיימת בחוק. סכום ההקצבה ייבחן על ידי וועדה ציבורית בראשות שופט שתגיש את המלצותיה לכנסת. הכנסת תאשר את הסכום במסגרת הצעת חוק נפרדת לכל שנת תקציב.
מימון הוצאות תעמולת הבחירות יעשה על ידי המדינה באמצעות תקציב המדינה. סכום המימון יהיה שווה לכל המפלגות המתמודדות ללא קשר לכוחם היחסי בכנסת הקיימת. סכום הוצאות מימון הפרסום יהיה סכום נפרד ונוסף על מימון המפלגות שבסעיף 5
רשימות חדשות שיגישו מועמדות לבחירות ושיגישו לפחות 10,000 חתימות של בוחרים מפנקס הבוחרים הקיים, יקבלו מימון בהתאם לסעיף 5 ללא התניה למספר המנדטים שיקבלו לאחר הבחירות . המטרה בסעיף זה היא לעודד פעילות חוץ פרלמנטרית חדשה ונמרצת, להיכנס למערכת ולנסות להשפיע במסגרת המוסדות הדמוקרטיים.כך ,
אורי ירון מסביר איך הון שלטון מתחיל עוד כבר משלב הקמפיין לבחירות ובחסות/כפייה של חוק מדינה.
כאשר החליט שר האוצר יאיר לפיד להיכנס למערכת הפוליטית עמדה לפניו אחת הבעיות הקשות שעומדת לפני כל התארגנות פוליטית שרוצה להתמודד בבחירות. הבעיה הייתה כמובן מקורות המימון להרצת קמפיין בחירות אפקטיבי.
הדרך "היצירתית" שנבחרה על ידי מפלגת יש עתיד העמידה במבחן את מבקר המדינה שלא הצליח להבין את הבעיתיות הקשה בדרך שנבחרה. מפלגת יש עתיד "גייסה" 100 חברים מאליטת הממון של ישראל ,שהעמידו כל אחד בנפרד ערבות של 130,000 ₪ . באופן זה גוייס למעשה סכום של 13 מיליון ₪ שהיווה את הבסיס למסע תעמולת הבחירות הענק של המפלגה החדשה .סכום זעום מכל איש עסקים, כאשר מול הסיכון הנמוך במהלך עמד הסיכוי הרב לקבלת העדפות בהמשך ממי שיהיה חייב לזכור את עובדת החיים : היו 100 אנשי עסקים שללא תמיכתם הראשונית לא ניתן היה להרים את פרויקט מפלגת העתיד. מבקר המדינה כשל במשימה לראות את עקרון "שלח לחמך על פני המים" כאשר נעתר למהלך. הרי איזה איש עסקים שפוי יסרב לסכן סכום זעום כזה אל מול היוקרה להיכנס לרשימת 100 התורמים הראשונים למפלגת העתיד ?
כבר היה מי שאמר "כשיש חברים לא צריך פרוטקציה ".
לפני הבחירות פרסמתי בבלוג את דעתי על מפלגת העתיד ועל התוצאות הצפויות של הבחירות. אמנם טעיתי בכמה מנדטים להבין את עומק משבר ההבנה בעם, אולם ברמת העיקרון הדברים התאמתו באופן מדויק למדי. המערכת הפוליטית ממשיכה בשלה, היא ממשיכה לשרת את בעלי ההון ואפילו שהוחלפה מפלגה אחת באחרת אין לדבר שום משמעות מעשית לאזרחי ישראל. בבחירות האחרונות הוחלפו כמחצית מחברי הכנסת. מצב שלא היה לו תקדים בעבר. הכנסת התחלפה אולם לאחר כמעט שנה של פעילות, לא מורגש שינוי אמיתי בעבודת חברי הכנסת .
אז איפה הבעיה? מה מונע מחברי הכנסת החדשים וגם הוותיקים יותר לעשות את העבודה עבור אזרחי ישראל?
הסיבה היא שחברי הכנסת אינם חופשיים לפעול מבלי להיות מאויימים על ידי המערכת הפיננסית. זו הרי שולטת בכל ההליך ממרחק כזה שמסתיר את מעורבותה מהציבור ,אבל במרחק קרוב מספיק כדי להוות איום מתמיד על חברי הכנסת המכהנים והמפלגות . אחרי הכל, גם חברי כנסת ישראל הם בני אדם כמוני כמוכם. גם הם מעוניינים מאד לשמור על מקום עבודתם . גם הם מבינים מי הם המעסיקים האמיתיים שלהם נכון לשיטה הקיימת..
בתקציב מדינת ישראל לשנת 2013 רשומה שורה שכותרתה היא "מימון מפלגות" .הסכום הרשום בתקציב המדינה לשנת 2013 עבור מטרה חשובה זו הוא 142 מיליון ₪ !! כן זהו הסכום הזעום שמקציבה הדמוקרטיה הייצוגית של מדינת ישראל לכל המפלגות הפעילות בכנסת. 142 מיליון ₪ או 0.038% מתקציב המדינה השנתי . כך רוצה מדינת ישראל לאפשר למפלגות לפעול באופן חופשי ומשוחרר מלחצים למען רווחת האזרחים.
טוב ,אז הבנו שמדינת ישראל החליטה (שלא על דעת האזרחים יש לומר) , להשקיע סכום מצחיק לתחזוקת הדמוקרטיה בישראל. אבל איך בכל זאת מצליחות המפלגות להתקיים, להחזיק סניפים לקיים פעילות הסברתית לעודד פעילות אזרחית ועוד פעילויות? התשובה לכך היא מתן אפשרות לקבל תרומות בסכום מוגבל כדי למנוע שחיתות חלילה או גיוס דמי חבר מפעילי המפלגה ( מקור הכנסה רצוי אבל שאינו יכול לקיים את כל הפעילות) והאפשרות האחרונה שהיא החשובה ביותר להבנת שיתוק המערכת אל מול כוחות בעלי ההון: לגייס הלוואות . המחוקק שרצה למנוע אפשרות לגייס הלוואות ממקורות עלומים החליט שמקור גיוס ההלוואות מותר אך ורק מהמערכת הבנקאית המוכרת או כהגדרת החוק :
בתקציב מדינת ישראל לשנת 2013 רשומה שורה שכותרתה היא "מימון מפלגות" .הסכום הרשום בתקציב המדינה לשנת 2013 עבור מטרה חשובה זו הוא 142 מיליון ₪ !! כן זהו הסכום הזעום שמקציבה הדמוקרטיה הייצוגית של מדינת ישראל לכל המפלגות הפעילות בכנסת. 142 מיליון ₪ או 0.038% מתקציב המדינה השנתי . כך רוצה מדינת ישראל לאפשר למפלגות לפעול באופן חופשי ומשוחרר מלחצים למען רווחת האזרחים.
טוב ,אז הבנו שמדינת ישראל החליטה (שלא על דעת האזרחים יש לומר) , להשקיע סכום מצחיק לתחזוקת הדמוקרטיה בישראל. אבל איך בכל זאת מצליחות המפלגות להתקיים, להחזיק סניפים לקיים פעילות הסברתית לעודד פעילות אזרחית ועוד פעילויות? התשובה לכך היא מתן אפשרות לקבל תרומות בסכום מוגבל כדי למנוע שחיתות חלילה או גיוס דמי חבר מפעילי המפלגה ( מקור הכנסה רצוי אבל שאינו יכול לקיים את כל הפעילות) והאפשרות האחרונה שהיא החשובה ביותר להבנת שיתוק המערכת אל מול כוחות בעלי ההון: לגייס הלוואות . המחוקק שרצה למנוע אפשרות לגייס הלוואות ממקורות עלומים החליט שמקור גיוס ההלוואות מותר אך ורק מהמערכת הבנקאית המוכרת או כהגדרת החוק :
"לא תקבל סיעה או רשימת מועמדים הלוואה אלא מתאגיד בנקאי "
לפי הגדרת החוק אפשר היה לחשוב שבהגדרה תאגיד בנקאי, מתייחסת המערכת לקבוצת מלאכי שרת שכל מטרתם היא לחולל ניסים ונפלאות בכלכלת ישראל.אחרי הכל בסופו של דבר מדובר בקבוצת תאגידים שקיימות למטרות רווח ושמוחזקים בידיים פרטיות בחלקם הגדול, ושקיבלו גם את הזכות המדהימה לייצר את כספי אזרחי ישראל יש מאין ולגבות על ההליך ריבית שנתית של כ 52 מיליארד ₪ . לידי אלה שלח המחוקק את מפלגות ישראל לקחת הלוואות למימון הפעילות. האמת היא שהמהלך הזה מוציא שם טוב להפרטה הרגילה של נכסי האזרחים כמו תשתיות לאומיות וכו'.
את הנכס היקר ביותר לממשל הדמוקרטי, המערכת המפלגתית, זו שאמורה לייצג את כלל דעות העם בדמוקטיה הייצוגית, שלחה כנסת ישראל לידי המערכת הבנקאית לממן את פעילותה.
לפי הגדרת החוק אפשר היה לחשוב שבהגדרה תאגיד בנקאי, מתייחסת המערכת לקבוצת מלאכי שרת שכל מטרתם היא לחולל ניסים ונפלאות בכלכלת ישראל.אחרי הכל בסופו של דבר מדובר בקבוצת תאגידים שקיימות למטרות רווח ושמוחזקים בידיים פרטיות בחלקם הגדול, ושקיבלו גם את הזכות המדהימה לייצר את כספי אזרחי ישראל יש מאין ולגבות על ההליך ריבית שנתית של כ 52 מיליארד ₪ . לידי אלה שלח המחוקק את מפלגות ישראל לקחת הלוואות למימון הפעילות. האמת היא שהמהלך הזה מוציא שם טוב להפרטה הרגילה של נכסי האזרחים כמו תשתיות לאומיות וכו'.
את הנכס היקר ביותר לממשל הדמוקרטי, המערכת המפלגתית, זו שאמורה לייצג את כלל דעות העם בדמוקטיה הייצוגית, שלחה כנסת ישראל לידי המערכת הבנקאית לממן את פעילותה.
בזמן ביקור ביל סטיל בישראל בחודש יוני האחרון נפגש ביל עם עו"ד יאיר אולמרט. עו"ד אולמרט ששימש בעבר כעו"ד של אחד הבנקים בישראל סיפר לביל את האופן המעשי בו שולטים למעשה הבנקים במערכת הפוליטית הישראלית. לדבריו, שפורסמו בראיון מוקלט כאן, המערכת המפלגתית בישראל מצויה בחובות גדולים מאד למערכת הבנקאית ( עשרות מיליונים לכל מפלגה גדולה ) באמצעות הלוואות המכונות בעגה המקצועית "הלוואות און קול".
משמעות צורת העמדת אשראי זו היא ,שלבנק שמורה הזכות לדרוש ולקבל את קרן ההלוואה מהמפלגה בהודעה מראש של מספר ימים קבוע וקצר יחסית. לכן אין להתפלא שהמערכת הפוליטית בישראל לא עושה דבר שיכול להוריד ממעמדה או לפגוע בכיסה של המערכת הבנקאית ושלוחותיה הפיננסיות האחרות. לכן אין להתפלא יתר על המידה ששום פעולה מעשית לא תתרחש להורדת או להקטנת הטבות המס שניתנות למשל לחברת טבע שמצויה בחובות של 11.5 מיליארד ₪ למערכת הבנקאית. לכן אין זה מפתיע שלמרות ,שמחצית מחברי הכנסת התחלפו בבחירות האחרונות כשרובם הגדול נישא על גל המחאה של 2011, אין שום סימן לתזוזה במעשי הכנסת למעשים שישפרו את רווחת האזרחים. או קידום יוזמות משמעותיות להורדת "יוקר המחייה" למשל. האם מי מחברי הכנסת או מסיעות הכנסת יוכל לקדם חקיקה שתוריד את מחירי הדיור? הורדה שאם תתרחש תפגע קשה במאזני המערכת הפיננסית במדינה. הרי ביום שלמחרת העלאת הרעיון, יקבל מנכ"ל המפלגה טלפון מסגן מנהל הסניף האזורי של הבנק שמממן את המפלגה, שיסביר למנכ"ל את ההשלכות הקשות שיכולת להיגרם אם הבנק יפגע ולא יוכל עוד לממן את אותה מפלגה.
לא בגלל רצון לסחוט חלילה, הוא פשוט לא יוכל להמשיך את המימון בגלל אותה פעילות של אותה מפלגה שפוגעת בחוסנו של אותו בנק.
משמעות צורת העמדת אשראי זו היא ,שלבנק שמורה הזכות לדרוש ולקבל את קרן ההלוואה מהמפלגה בהודעה מראש של מספר ימים קבוע וקצר יחסית. לכן אין להתפלא שהמערכת הפוליטית בישראל לא עושה דבר שיכול להוריד ממעמדה או לפגוע בכיסה של המערכת הבנקאית ושלוחותיה הפיננסיות האחרות. לכן אין להתפלא יתר על המידה ששום פעולה מעשית לא תתרחש להורדת או להקטנת הטבות המס שניתנות למשל לחברת טבע שמצויה בחובות של 11.5 מיליארד ₪ למערכת הבנקאית. לכן אין זה מפתיע שלמרות ,שמחצית מחברי הכנסת התחלפו בבחירות האחרונות כשרובם הגדול נישא על גל המחאה של 2011, אין שום סימן לתזוזה במעשי הכנסת למעשים שישפרו את רווחת האזרחים. או קידום יוזמות משמעותיות להורדת "יוקר המחייה" למשל. האם מי מחברי הכנסת או מסיעות הכנסת יוכל לקדם חקיקה שתוריד את מחירי הדיור? הורדה שאם תתרחש תפגע קשה במאזני המערכת הפיננסית במדינה. הרי ביום שלמחרת העלאת הרעיון, יקבל מנכ"ל המפלגה טלפון מסגן מנהל הסניף האזורי של הבנק שמממן את המפלגה, שיסביר למנכ"ל את ההשלכות הקשות שיכולת להיגרם אם הבנק יפגע ולא יוכל עוד לממן את אותה מפלגה.
לא בגלל רצון לסחוט חלילה, הוא פשוט לא יוכל להמשיך את המימון בגלל אותה פעילות של אותה מפלגה שפוגעת בחוסנו של אותו בנק.
הם ,מ ס ו נ ד ל י ם
החוק למימון הדמוקרטיה הייצוגית
לאור ההסבר שניתן בפתיח ובמטרה לשחרר את המערכת המפלגתית מלפעול ללא חשש או לחצים אפשרים מגורמי לחץ פיננסיים ,יש לשנות את חוק מימון המפלגות לפי הסעיפים הבאים.
שמו של חוק מימון מפלגות ישונה ושמו יהיה "החוק למימון הדמוקרטיה הייצוגית"
יאסר על המפלגות או על רשימות שמועמדות לבחירות בפעם הראשונה, לקחת הלוואות מכל צורה שהיא ומכל גורם שהוא.
יאסר על המפלגות או על רשימות שמועמדות לבחירות בפעם הראשונה לקבל ערבויות מכל גורם אם פרטי או ציבורי תאגידי.
המדינה תפרע את חובות המפלגות למערכת הבנקאית, בתמורה יעבירו המפלגות למדינה תחת שווי הוגן את כל נכסי המפלגות מלבד שלושה סניפים בשלושת מחוזות המדינה ( צפון , מרכז, דרום ) . הסניפים שיימסרו למדינה יועברו לשימוש הרשויות המקומיות לרווחת האזרחים ( פעילות נוער, פעילות חברתית אחרת ועוד )
המדינה תממן את פעילות המפלגות על ידי הגדלה משמעותית של יחידת המימון לח"כ הקיימת בחוק. סכום ההקצבה ייבחן על ידי וועדה ציבורית בראשות שופט שתגיש את המלצותיה לכנסת. הכנסת תאשר את הסכום במסגרת הצעת חוק נפרדת לכל שנת תקציב.
מימון הוצאות תעמולת הבחירות יעשה על ידי המדינה באמצעות תקציב המדינה. סכום המימון יהיה שווה לכל המפלגות המתמודדות ללא קשר לכוחם היחסי בכנסת הקיימת. סכום הוצאות מימון הפרסום יהיה סכום נפרד ונוסף על מימון המפלגות שבסעיף 5
רשימות חדשות שיגישו מועמדות לבחירות ושיגישו לפחות 10,000 חתימות של בוחרים מפנקס הבוחרים הקיים, יקבלו מימון בהתאם לסעיף 5 ללא התניה למספר המנדטים שיקבלו לאחר הבחירות . המטרה בסעיף זה היא לעודד פעילות חוץ פרלמנטרית חדשה ונמרצת, להיכנס למערכת ולנסות להשפיע במסגרת המוסדות הדמוקרטיים.כך ,
אם רק נשנה את אופן מימון המערכת המפלגתית בדמוקרטיה הייצוגית הישראלית ,נוכל להניח בסיס איתן לפעילות אמיתית ואפקטיבית לרווחת האזרחים ללא מורא המערכת הפיננסית.
איני תמים לחשוב שלאחר שינוי החוק יעלמו מחיינו הלחצים על המערכת הפוליטית. מכיוון שמדובר בבני אדם סביר להניח שעדיין יהיו כמה מושחתים שינסו לקדם חוקים לרווחת אותה אוליגרכיה פיננסית .אולם שינוי מהותי כזה בחוק יאפשר לאלה שרוצים לחולל שינוי ,לבצע את הליך החקיקה הנדרש, כל אחד לפי השקפתו, כשהוא משוחרר מלחצים.
שינוי כזה ירחיק ממערכת הדמוקרטיה הייצוגית הישראלית את מנופי הלחץ הפיננסי שאינם נבחרים על ידי הציבור ושלציבור אין שום השפעה על פעילותם. זה יהיה צעד ראשון וחשוב בקידום הצעדים הנדרשים כל כך לאזרחי ישראל.
הדבר בידינו. העבירו את המסר לחברי הכנסת. הם קשובים לדעת הקהל יותר ממה שנדמה לחלקינו. בעזרת לחץ ציבורי אפקטיבי נוכל להקים את הבסיס החדש לדמורטיה הייצוגית הישראלית.
איני תמים לחשוב שלאחר שינוי החוק יעלמו מחיינו הלחצים על המערכת הפוליטית. מכיוון שמדובר בבני אדם סביר להניח שעדיין יהיו כמה מושחתים שינסו לקדם חוקים לרווחת אותה אוליגרכיה פיננסית .אולם שינוי מהותי כזה בחוק יאפשר לאלה שרוצים לחולל שינוי ,לבצע את הליך החקיקה הנדרש, כל אחד לפי השקפתו, כשהוא משוחרר מלחצים.
שינוי כזה ירחיק ממערכת הדמוקרטיה הייצוגית הישראלית את מנופי הלחץ הפיננסי שאינם נבחרים על ידי הציבור ושלציבור אין שום השפעה על פעילותם. זה יהיה צעד ראשון וחשוב בקידום הצעדים הנדרשים כל כך לאזרחי ישראל.
הדבר בידינו. העבירו את המסר לחברי הכנסת. הם קשובים לדעת הקהל יותר ממה שנדמה לחלקינו. בעזרת לחץ ציבורי אפקטיבי נוכל להקים את הבסיס החדש לדמורטיה הייצוגית הישראלית.
עצוב, פשוט עצוב
השבמחקעצוב שבנושאים ערכיים, יש מעט מגיבים.
מחקלמשל, 52 המיליארדים שהבנקים גובים מריביות על הזכות לייצר כלום מכלום הם הסכום שמפריד בין עוני ורעב לבין עוני בלבד.
נקח את הנתון האמיתי של הבלתי מועסקים כ 40% מכוח העבודה שהם כ 2.5 מיליון שצריכים להסתפק בקצבה של 1500-2000 לחודש שמשמשת אותם לשכירות, אוכל הם משיגים דרך אנשים שבסביבתם שמוכנים לעזור. אם נחלק את רווחי הבנקים בנתון הזה נקבל 1700 שיספיקו לקניית אוכל, חשמל ותקשורת.
לדעתי מיעוט התגובות מעיד על הסכמה עם כל מילה.
מחקאורי ירון כתב מתומצת ורהוט אין מה להוסיף, רק לקרוא ולהפנים.
לי עצוב שזה לא בכותרות.
לא לכולם יש מה להגיב בגדול הכל נאמר... השינויי צריך לבוא מהעם אבל הוא לא יבוא כי זה עם פאסיבי!
מחקקצת ארוך מדי. אם היו לך משקפי גוגל והיית נואם לנו הינו עוברים לפורנו באמצע
השבמחקהמסקנות שלך טובות מאד, למי שהצליח להחזיק מעמד ולהגיע אליהן, אלא שהמפלגות ימצאו תרגילים אחרים. אתה באמת מאמין שהמפלגות יעבירו נכסים למדינה?
המימון כן צריך להיות עם התניה להשיג לאחר הבחירות, לא יתכן שמפלגה לעידוד מריחואנה תקבל מימון זהה למפלגה כמו של לפיד, זה צריך להיות ביחס ישר לבחירה של העם
ערבות למפלגה שהסקרים אופטימים לגביה זה סיכון נמוך ו0 כסף מהכיס. אם לא תהיה ערבות תהיה מעטפת מזומנים ועברות על החוק שבתמורתם אתה מבקש הרבה יותר.
פעם חברי כנסת היו אנשי צבא, עוד היה להם קשר לעם והם יצגו את החיל הפשוט. היום הם כולם או עורכי דין, ואלו את המוסר הוציאו להם בניתוח בזמן הלימודים, או אנשי מדיה נרקסיסטים.
הפתרון פשוט, או שנמצא נצר לבן ישי, ונכריז על ממלכה כי דמוקרטיה לא עובדת עם יהודים, או שנבחר שתי מפלגות וראש ממשלה בעל זכויות יתר
שמיים,
מחקפורנו? באמת??
לא מתאים לך להתנסח כך..
לדעתי המאמר מצוין. :)
הרעיון נכון בעיקרו: ניתוק הקשר בין המערכת הפיננסית לבין המפלגות.
השבמחקאם "כלכלה אמיתית" רוצה לרוץ לכנסת, מימון איננו המגבלה או הבעיה. צריך לרצות!
המימון שידרש יהיה נחוץ כדי:
1. להפיץ חצי מיליון עותקים בחנויות ספרים של החוברת "כלכלה אמיתית" בת 30 עמודים.
2. פרסומת בת חצי דקה בטלוויזיה בנוסח פנה ליוטוב או לאתר... לפרטים על "כלכלה אמיתית".
כל יתר הפעיליוית יעשו בבתים פרטיים.
הערכת המימון - כ 6 מיליון ש"ח. לא צריך יותר. יותר=שחיתות.
בקשר להצעה הנידונה כאן, ישנה בעיה והיא סכום המימון. נראה מעורפל ולא ברור מהם הקריטריונים.
מוצעים התיקונים הבאים:
גודל ההקצבה יהיה סכום מוגדר ומסויים וקבוע. למשל 6 מיליון.
הסכום הזה לא ינתן בשום פנים ואופן לחברי המפלגה עצמם.
הסכום הזה יוקצה באופן ישיר ע"י המדינה ולא ע"י המפלגה, למטרות מוגדרות מראש.
למשל להדפסת חוברות ולפרסום מינימלי ברדיו ובטלוויזיה.
פרסום תמציתי קצר בהיר וקולע עדיף על שטיפת מוח (המודל הנוכחי) עמוסה בפרטים לא רלוונטיים, כפל משמעויות, דו פרצופיות ועוד כל מיני השפעות תת מודעות שמבטיחות שהציבור ימשיך להיות טיפש וחסר יכולת הבחנה בין טפל לעיקר.
אם תהיה הקצבה לכל חבר בנפרד, נראה את השחיתות חוגגת.
הצעה נוספת:
חוק לקביעת שכר חברי כנסת וממשלה לפי 2 משכר המינימום. החוק הזה יבטיח את ניקוי השטח מצביעות ויכשיר את קבלת חוק המימון החדש שכאן.
חוק הכרחי נוסף: מניעת צנזורה על הבעת דעה מנומקת של מגיבים\אנשים בכלי התקשורת.
נ.ב: "מימון דמוקרטיה" :
צירוף המילים איננו לוגי. דמוקרטיה איננה סחורה או מפעל. אין לכך משמעות. צרוף המילים איננו נכון קטגורית.
-
אם שכר חברי הכנסת יהיה אפסי מדוע שאיכותיים יבואו לתפקיד אלא אם כן יש בונוסים מהצד?
מחקבסופו של דבר בוחרים במפלגה על פי אישיות האנשים המיצגים אותה לא פחות מאשר על פי המצע, לכן יש צורך בחשיפה אישית והקצבה אישית.
ב 6 מליון ש"ח לא תוכל לפרסם כלום, אבל אולי תוריד את מחירי תשדירי הבחירות כשלא יהיה כסף.
אין אפשרות למנוע הקמת עמותות או קבוצות תמיכה שיממונו על ידי תורמים.
ל 04:52 :
מחק9000 ש"ח איננו שכר אפסי אלא הון עתק בהשוואה למינימום או פחות שמשתכרים מאות אלפים.
כששכר חברי הכנסת יקבע ע"פ גובה שכר המינימום, הם ידעו טעמה של אחריות, השתתפות בגורל ורצון אמיתי לעזור.
דוגמה אישית היא צו השעה בעולם של צבועים. משרה ציבורית לא נועדה להתעשרות, לאטימות, לשחצנות.
שלא מבין זאת יש להרחיקו מכל משרה ציבורית. לטובת הציבור כולו עדיף שלא יגיע לכנסת. הוא לא חייב. שיעשה את חשבונו.
אנשים איכותיים הם אלה שנקיים מרדיפת בצע, יראו עצמם שווים בין שווים. מכבדים זולתם שאיננו נמדד ע"פ שכרו.
אחרים צוברים חוב על גבי חוב של מרמה והולכת שולל ואדמה חרוכה.
רק הנבער יראה ברדיפת בצע, בשיעבוד לחולף מדד לערכו של אדם.
אדם נמדד בכנותו, יושרו, אומץ לבו, נאמנותו. אדם ראוי הוא זה שדבקותו בערכים, בטוב, במאיר, במקדם היא ללא רבב.
החשיפה תעשה באתרי אינטרנט ובחוברת שתפורסם.
הקצבה אישית היא סם נוסף למסוממים . אדם אמיתי איננו זקוק לסמים.
"ב 6 מליון ש"ח לא תוכל לפרסם כלום": אין צורך. יש לפרסם עובדות, הסברים, ופרטים רלוונטיים. מאחר שכל המפלגות יתוקצבו במידה זהה וממוקדת, לא תהיה להן יכולת לצאת במסעות פרסום הזויים, מיותרים ומטמטמים. יתמקדו בעיקר וזה העיקר.
בקשר לעמותות ותורמים ניתן להגביל או למנוע בחוק.
אורי אני מסכים עם האבחנה שלך אך מטיל ספק בתרופה שאתה מציע. אתה מציע לתת מימון שווה לכל המפלגות, דבר לא הגיוני, מפלגה של 3 חברי כנסת תקבל מימון כמו מפלגה של 30 חברי כנסת? אתה מציע לתת מימון למפלגות לא קיימות אם יגייסו 10000 שמות מספר הבוחרים - וזה פתח לשחיתות עצומה - ותמורת זה יקבלו מימון של מיליונים, גם דבר זה לא כל כך מוצדק. עדיין הבעיה עליה אתה מצביע קיימת ונושכת, מה הפיתרון? חשבתי בזמנו על הנושא, הפיתרון אף פעם אינו פשוט, אך אפשר להתחיל בדבר יותר פשוט, להוריד את שכר חברי הכנסת מ40 אלף ומשהו ל9000 ש"ח. שהמכהנים בכנסת לא יחשבו על ההכנסות, אלא על השליחות הציבורית. שכרם הנוכחי של חברי הכנסת הוא מקור לשחיתות מובנית. גם הרעיון להעביר רכוש מפלגתי למדינה תמוה, הרי זאת פגיעה בקדושת הרכוש. מה שכן, שימכרו ויחזירו חובותיהם לבנקים, אולי דווקא כאן יש לבצע חקיקה. אולי אפשר לבנות את המימון על בסיס של תרומות של אלפי ואף מיליוני אזרחים שיתרמו למפלגות שבהם הם חפצים, קיימות או חדשות, סכומים עד נניח 600 ש"ח, פטורים ממס, והמדינה תעשה פירסום רב, של מיליונים רבים בכל הערוצים והמרשתת שיעודד האזרחים לתרום, כך אפשר יהיה לגייס כספים מגורמים רבים וקטנים שלא תהיה להם השפעה משחיתה על הפוליטיקה?
השבמחקכאזרחית פשוטה- השכלתי קשות - תרתי משמע- המאמר מעניין (הגעתי עד המילה האחרונה) ובהיר!
השבמחקגם התגובות בהחלט העירו אותי "מתרדמתי הסטואית", עצם התנהלות המנגנון מזעזעת.
תשלחו את זה לחבר הכנסת דב חנין. הוא הסיכוי הכי טוב שדבר כזה יתקרב לחקיקה.
השבמחקאם היה קם מישהו בשלטון שבאמת רוצה לעזור, מסתבר שמראש לא היה לוקח הלוואות מבנקים כדי להוזיל לנו עלויות, מכאן שאין לתמוך באף מפלגה נתמכת! אלא לחכות ליום שיקום אחד שלא נזקק ויתמוך בעם שלו מאהבה לעם ודאגה, האם זה יקרה? אני מנחשת שלא, אא"כ יקראו לו משיח!
השבמחק