יום רביעי, 23 באוקטובר 2013

דואגת ליורדים לברלין: קרנית פלוג החליטה להמר עם מיליארד וחצי ש"ח של הציבור על מניות בגרמניה

מסתבר שבצמרת המשק בישראל דואגים גם ליורדים לברלין. בראשון לאוקטובר ,יממה אחרי שפרסם לפיד את הפוסט המפורסם שלו נגד היורדים לברלין, החליטה קרנית פלוג להשקיע חלק מרזרבות המט"ח של ישראל,בשווי המתקרב למיליארד וחצי ש"ח, במניות בגרמניה. איך הפך בנק ישראל לספקולנט הגדול במשק ומדוע הוא משקיע את כספינו בחברות גרמניות ולא ישראליות? הנה התשובות והשאלות הפתוחות...


הכל החל בשנת 2008, אז השקל הישראלי התחזק ופגע ביצואנים. על מנת להחליש את השקל המתחזק החל בנק ישראל לרכוש מיליארדי דולרים . איך בעצם התבצע כל התהליך הזה?  באתר בנק ישראל ניתן ההסבר: 
בשלב הראשון בנק ישראל רכש 79 מיליארד דולרים מגורמים בשוק בתמורה ל290 מיליארד שקלים ששילם להם. בכך הגביר הבנק באופן מלאכותי את הביקוש לדולרים וכך גם החליש את ערכו מול השקל,כפי שרצה.
בשלב השני ,על מנת למנוע אינפלציה בשל הזרמת 290 מליארדי שקלים חדשים לשוק ,לווה בנק ישראל את אותם השקלים חזרה מהציבור. בתמורה הוא נתן ללווים התחייבות שנקראת מק"מ (מלווה קצר מועד) שבו הוא התחייב להחזיר להם בעתיד את השקלים שלווה בתוספת ריבית .  דרך נוספת שבעזרתה ספג הבנק את השקלים האלה מהשוק היתה בעזרת כלי הנקרא 'פקדונות מוניטריים' של הבנקים המסחריים. כלומר כמו שאנחנו מפקידים כסף בבנק המסחרי ,כך גם הבנק המסחרי יכול להפקיד כסף שברשותו (שמקורו בעיקר בכספי הפקדונות שלנו) בבנק המרכזי ולקבל עליו ריבית.
בסוף התהליך הזה החזיק בנק ישראל  מט"ח בשווי 79 מיליארד דולרים, אבל מנגד עמדה לו התחייבות של 290 מיליארד בשקלים (במקמי"ם ופקדונות) עליהם היה צריך לשלם ריבית. 

ושאלת השאלות: מאיפה יש לבנק ישראל כסף כדי לממן את תשלום הריבית הזו?
בנק ישראל השקיע בשוק את רזרבות המט"ח שלו (79 מיליארד דולר),מתוך תקווה שהריבית שהוא יקבל עליהן תעלה או תושווה לריבית שהתחייב לשלם על אותם מק"מים ופקדונות (290 מיליארד ש"ח). אלא שפה נתקל בנק ישראל בבעיה: התשואות שיכל לקבל על השקעות בטוחות בעולם (כמו אג"ח ארה"ב) היו נמוכות מהריבית שהתחייב לשלם על המק"מים. לכן הוא היה חייב להשקיע חלק מהמט"ח שברשותו באפיקים מסוכנים יותר (כמו מניות), עם פוטנציאל לקבל גם תשואה גבוהה יותר. בשורה התחתונה ההשקעות האלה לא הוכיחו את עצמן ולכן הבנק נמצא כיום בגרעון אדיר של למעלה מ-40 מיליארד ש"ח. פישר שהוגדר בזמנו כמבוגר האחראי היה באמת המבוגר שאחראי לכשלון הזה.

אם חושבים על זה שכל הכסף שמנהל בנק ישראל הם כספי ציבור ,אנחנו מקבלים פה מצב בילתי נתפס:
קודם בנק ישראל יצר בעיה כשקנה מט"ח באמצעות שקלים שלווה ובכך יצר הפסדים עצומים, ועכשיו הוא הפך גם כמו לאחרון הספקולנטים שמשקיע את יתרות המט"ח במניות. עתה חושף בלומברג כי בראשון לאוקטובר, יממה אחרי שכתב לפיד את הפוסט המפורסם נגד היורדים לברלין, החליטה קרנית פלוג כנגידה זמנית,להעביר 0.5% מכספי המט"ח של ישראל להשקעה בחברות גרמניות (שווי של קרוב למיליארד וחצי ש"ח).  אז מה הפלא לפיכך שהחיים בברלין טובים יותר כשאנחנו מממנים חלק מהחיים האלה?
 ולסיום כמה שאלות: מדוע לא משקיע בנק ישראל את הסכום הזה בפרויקטים בישראל או במניות של חברות ישראליות ומה הסיבה לכך שכל ההתנהלות הזו נעשית ללא שקיפות לכלל הציבור? סביר להניח שהתנהלות כזו מונעת לבנק הרבה כאבי ראש וביקורת ציבורית אבל הי.. לא בדיוק בשביל זה הקצבנו לבנק ישראל קרוב ל900 מיליון ש"ח ,כדי שיצליח להתמודד עם כאבי ראש? 

40 comments:

  1. הוא לא משקיע את הכסף בישראל כי הכסף הוא (בעיקר) בדולרים, המרה שלו לשקלים תוריד את שער הדולר (שכבר עכשיו נמוך ממילא) וכל המטרה של קניית הדולרים הייתה להעלות אותו...

    השבמחק
    תשובות
    1. אם נתעלם לרגע מכל העיוות בנושא הזה שבו בנק ישראל הפך כמו לאחרון הספקולנטים ויצר גרעון ענק שאיש אינו יודע איך יוכל להתגבר עליו, עדיין יש לא מעט חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל בדולרים שהוא יכול להשקיע בהן.יש סטארטאפים וחברות קטנות שזקוקות נואשות לדולרים כדי לקדם את עצמם .זה נכון שבאותו רגע יווצר חשש לבעיות הון שלטון וחשש לניגוד אינטרסים ולאותן חברות יהיה יתרון "לא צודק" על פני אחרות, אבל גם את זה אפשר יהיה לפתור באופן חלקי על ידי למשל קביעת מדדים יבשים ושקופים לאילו חברות יהיה תעדוף בהשקעה הזו כך שלא יהיה זה שיקול של פקיד כזה או אחר שיהיה נתון ללחצים. ובכלל אם כבר בנק ישראל התחיל לעסוק עם הכסף שלי בהימורים, אז אולי כדאי שיהמר איתו על חברות שיכולות (אולי) לתרום לי במשהו.

      לגבי הפרויקטים: עדיין יש פרויקטים גדולים בארץ שחלק מהתשלום עליהם נעשה במט"ח עבור רכישת חומרי הגלם או כמו רכישת קרוניות לרכבת למשל. יש בנוסף אפשרות להרים פרויקטים שלמים שיעשו על ידי חברות חיצוניות כמו שרוצים למשל לעשוות עם הרכבת לאילת. אם באמת רוצים יש אינסוף ליצירתיות.
      ערן

      מחק
    2. מדויק!
      לדעתי כדאי לך לעדכן את הפוסט שלך עם התשובה הזו.

      מחק
    3. ערן, זה נכון, אבל מסיבות מסורתיות בנק ישראל מעוניין להשקיע רק במדדים (כמו ה-S&P 500) ואין כזה דבר "מדד החברות הישראליות הנסחרות בניו יורק" או משהו כזה.

      מחק
  2. השקעה במניות בישראל - מעבר לשאלה המתבקשת במי משקיעים (רמז: מקורבים לשלטון) וכמה, זוהי מתנה לא מידתית לחברות ציבוריות. מי שרוצה להעלות את ערך המנייה מוזמנת לעשות זאת על ידי ניהול נבון - מדינת ישראל זקוקה לחירות כלכלית ולא להתערבות בשווקים. השקעה בפרויקטים בישראל - השיטה בה מדינה מדפיסה כסף ומממנת פרויקטים ציבוריים היא מה שהוביל להפרדת הבנקים המרכזיים מהממשלה מלכתחילה. מעבר ליצירת אינפלציה רצחנית, זה הוא פתח נוראי להדפסה נוספת לפרויקטים אחרים. תמיד יגיע הפוליטיקאי שיגיד: רגע אם השקענו בפרויקט א בואו נדפיס ונשקיע גם ב-ב' וג' וכן הלאה.

    הרעיון המקורי היה לרכוש מט"ח כדי להחליש את השקל, אם תמיר הכל לשקלים תקבל שקל חזק יותר - גם קיבלת חוב בין של הפרשי הריביות וגם קיבלת אינפלציה - שני עונשים במקום אחד.

    בעיני הבעיה בהשקעה במניות (כפי שעושה ב"י) היא העובדה שעברו כבר 5 שנים בהם התנפחו הבורסות בעולם בעיקר ע"י הדפסה של כסף. מחזורי העסקים של השנים האחרונות (לא בהכרח אינדיקציה שזה מה שיקרה גם כעת) מעידים כי תקופת עליות מסתיימת בדרך כלל לאחר 5-6 שנים כך שבמקום בנק ישראל הייתי מנסה לחפש אפיק אחר.
    אחד כזה הוא לשלם למדינה אפריקאית הרבה כסף כדי לקלוט את כל המסתננים שערן מתעקש להשאיר כאן. הוצאת 50,000 איש ממרכזי הערים תסייע להורדת מחירי הדיור, להעלאת השכר לעובדי הכפיים ולצדק אמיתי לתושבי השכונות. בעיני זוהי יותר מהשקעה פוליטית זוהי השקעה בצביונה של מדינת ישראל שגופים ותנועות שונים מנסים לקעקע בכל עת.
    בכל מקרה אנחנו צריכים להפנים שהפסד גדול יהיה כאן ללא קשר לעניין ההשקעה באפיק כזה או אחר. הדבר הטוב ביותר הוא להימנע מהמשך רכישה עתידית של מט"ח. טוב יעשה בנק ישראל ומשרד האוצר אם יקבלו את העובדה שהשקל מתחזק וכי הכלכלה תצעד בעיקר לייצוא מוצרי עילית.
    עורב -

    השבמחק
    תשובות
    1. לירן,
      ראה תשובתי למגיב הראשון. זה יענה לך לגבי כמה שאלות ששאלת פה. בנוסף אם כבר בנק ישראל מחלק "מתנות" לדבריך, מדוע הוא נותן אותן לחברות גרמניות שלא תורמות כלום למשק בישראל ולא לחברות ישראליות? אם כבר אני מחלק מתנות אתן אותן לקרובי ולא לאנשים שאני לא מכיר.

      כל המהלך הזה של רכישת מט"ח על ידי גוף כמו בנק ישראל, הוא מהלך שמנוגד מלכתחילה לכל כלל של חירות כלכלית ואי התערבות בשווקים ולכן מגוחך שזו הטענה שהעלת לכך שאין להזרים כסף לחברות ישראליות.החשש מיצירת אינפלציה גם היא טענה מגוחכת ,שכן כל המטרה בהליך הזה של בנק ישראל הוא ליצור אינפלציה שתפיל את השקל.בכלל נראה שאתה בעצמך לא סגור על מה שכתבת כי מיד שורה אחר כך הסברת איך המהלך בכלל יגרום להתחזקות השקל וכתבת שזה יגרום לאינפלציה (???). תהליך של התחזקות השקל ידידי הוא תהליך דפלציוני,שהוא בדיוק התהליך ההפוך לאינפלציה.

      גם הרעיון של השקעת הכספים בגירוש הזרים (נעזוב את זה שבכלל שמעולם לא הבעתי את דעתי אם צריך להשאיר אותם או לגרש אותם בגלל שכל עוד ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שמגבילות אותה השאלה הזו כלל לא רלוונטית) מראה שכלל אינך מבין מה המשמעות של מהם כספי הרזרבה (או שכלל לא קראת את ההסבר במאמר) -אלו לא כספים שבנק ישראל יכול לעשות מה שהוא רוצה איתם ,שכן הם משמשים אותו לצורך החזר החוב השקלי העצום שעומד מנגד. שימוש בכספי המט"ח לא לצורך השקעה יקפיץ את גרעון הבנק למאות רבות של מילארדי ש"ח מייד.


      ערן

      מחק
    2. ערן אתה כותב אינפורמציה שגויה וחוזר עליה שוב ושוב כמנטרה, לאחר שכבר הובהר לך ואני מצטט דבריך ואחר כך את התיקון: "נעזוב את זה שבכלל שמעולם לא הבעתי את דעתי אם צריך להשאיר אותם או לגרש אותם בגלל שכל עוד ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שמגבילות אותה השאלה הזו כלל לא רלוונטית)" ובכן ישראל חתומה על אמנות למניעת גירוש פליטים שסכנה מרחפת עליהם, אבל הנה התיקון, 90% ויותר מהמסתננים אינם פליטים בהגדרת פליט (המדינה הראשונה שאליה מגיע המסתנן היא במקרה זה לפחות מצרים) כך שהרוב המכריע אינם פליטים, לפי החוק הבינלאומי, בפועל הם מסתנני עבודה, לכן כל השפן הזה ששולפים מהקובע אלה שרוצים לדלל כאן את הרוב היהודי על ידי הסתננות איסלאמית רחבת מימדים, הוא כולו מצוף מהאצבע. לגבי נושא המאמר הבעיה היא בעצם השיטה המוניטארית המושחתת הקיימת כאן ובכל העולם. כאשר יש שיטה רעה ומזיקה, אז כל הניסיונות לתמרן עם השיטה, מובילים מכישלון לכישלון כפי שהיטבת לתאר. הפיתרון זה לא שהיא תשקיע בעסקים ותאגידים ישראלים, אלא פשוט שתתבצע רפורמה מוניטארית ברוח תכנית שיקגו שלמענה אנו לוחמים. אגב, אם כבר להשקיע את הדולרים שלנו, אני בהחלט מצטרף לדברי לירן "לשלם למדינה אפריקאית הרבה כסף כדי לקלוט את כל המסתננים שערן מתעקש להשאיר כאן."

      מחק
    3. דוד ,
      המצב עוד הרבה יותר גרוע: מבין 54 אלף המסתננים בערך רק 100 הוכרזו כפליטים אבל
      שוב זה כלל לא שאלה של שמאל ימין בעד מסתננים או נגד. יש עובדה אחת שעצם זה שהמדינה משאירה את המסתננים ללא הגדרה , לא נותן לה לגיטימציה מבחינת החוק הבינלאומי לגרש אותם. הלגיטימציה היחידה של הממשלה בכך שהיא לא נותנת הגדרה היא שהיא יכולה לזרוק אותם לשכונות דרום ת"א ושהציבור שם (שהוא מסכן גם כך) "כבר ישבור איתם את הראש".
      אבל זה לא נושא הבלוג לא המאמר וזה נושא סבוך מידי להתחיל להדיין בו בתגובות ואני ברשותך לא רוצה להכנס לזה במסגרת הזו.

      מחק
  3. סליחה, אבל האם קניה מניות בבורסה זו השקעה בחברה?

    השבמחק
    תשובות
    1. אתה לא יודע מי הצד השני בעסקה. יכול להיות שזו החברה עצמה שמוכרת מניות של עצמה כדי להשיג מימון חוץ בנקאי לפרויקטים בחברה. נניח חברת מרצדס רוצה לבנות מפעל נוסף בגרמניה ולכן היא זקוקה לכסף.
      יכול להיות שמוכר המניות הוא אזרח גרמני שרוצה את הכסף עכשיו כדי לקנות עוד נדלן בברלין.
      בכל מקרה זה כסף שזורם בכיוון אחד מישראל לגרמניה.

      מחק
    2. זו השקעה רק בהפצה ראשונית של מיניה. חוץ מגרמנים בקזינו משתתפים מהמרים מכל העולם.

      מחק

  4. סתם שאלה שמסקרנת אותי: אם בנק ישראל משתמש במק"מים ופקדונות בנקאיים כדי לספוג את השקלים שהתקבלו מקניית הדולרים, מה יקרה אם בנק ישראל ימשיך להוריד ריבית לכיוון ה0 ?

    הרי במצב כזה, הריבית כל כך נמוכה שלציבור כבר לא משתלם לשים כסף בפקדון בנקאי או לקנות מק"מ, האם לא יכול להיות מצב שבו לבנק ישראל לא יהיה מספיק פקדונות או מק"מים כדי לספוג את השקלים ?

    השבמחק
  5. הסבר יפה ורהוט לתהליך שרוב הציבור לא מבין ! לגבי המסתננים-אנו חלוקים בדיעותינו אבל זה נושא לדיון אחר...

    השבמחק
  6. האמת היא שהדרך הנכונה לאזרחי ישראל הייתה לסגור את גבולות המדינה לכניסת הכסף החם כאשר זה החל לרוץ כמו משוגע ברחבי העולם לאחר הקריסה הפיננסית של 2008.
    אם הצעד הזה היה נעשה בזמן ,לא היה צורך להוריד ריבית ,הורדה שניפחה את בועת הנדל"ן . לא היה צורך לקנות 80 מיליארד דולר ולהסתבך בגרעון נוסף למדינת ישראל של 40 מיליארד ש"ח .
    אבל כל זה בעולם האמת.
    בעולם האמיתי תחת שיטה מוניטארית שמחייבת את גידול הכסף באמצעות גידול במתן הלוואות, כאשר הייצוא נחלש ואינו יכול לספק את הכסף הזר שיוצר מחוב של אזרחי העולם, יש צורך קיומי לתגבר את ייצור הכסף המקומי.
    את זה עושים על ידי ניפוח בועת מחירים בנדל"ן או בשמה השני אינפלציה מטורפת במחירי הדיור.
    בועת הנדל"ן היא לא תוצר לוואי של הורדת הריבית , היא המטרה עצמה.
    הורדת הריבית היא הדלק למהלך. והתירוץ המושלם הוא התירוץ של הורדת הריבית בעולם.
    דרום קוריאה חסמה את הכסף החם על ידי מיסוי כבד. מה שמותר להם כנראה אסור לפרובינציה המזרח תיכונית של האימפריה האוליגרכית מארה"ב .

    השבמחק
  7. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  8. אני רק שאלה:
    האם לא סביר להניח שבאיזשהו שלב בנק ישראל לא "ילווה" שוב את ערימת הכסף העקנית הזו שהוא הדפיס כדי לרכוש את הדולרים, והם יחלחלו לשוק ויצרו (היפר-?)אינפלציה?
    זה לא זהה בעצם ל- QE האמריקאי?

    השבמחק
    תשובות
    1. QE הוא חלק מהאבולוציה של המערכת. זה רק עניין של זמן עד שזה יתרחש גם פה.

      מחק
  9. אתם שוכחים את השאלה החשובה ביותר שאנחנו צריכים להעלות...
    מהו בכלל האינטרס של בנק ישראל לחזק את הדולר ולהחליש את השקל? הגנה על הייצואנים? מצטער אבל אני ממש לא קונה את הבלוף הזה ויש כאן משהו הרבה יותר עמוק...
    הרי בשביל מה אנחנו מייצאים מלכתחילה? כדאי לייצר דברים ואז לתת אותם למשקים אחרים? כמובן שלא... הסיבה שעל מדינה לעודד ייצוא היא כדאי להכניס מט"ח לחשבון המדינה על מנת שנוכל בהתאמה לייבא - לצרוך סחורות ושירותים מחו"ל שיעזרו למשק שלנו.
    אבל למדינה ולבנק ישראל יש מט"ח הרבה מעל ומעבר למה שאנחנו צריכים, אז למה להמשיך להגן על הייצואנים וכתוצאה מכך להחליש את השקל - מהלך שאולי עוזר לייצואנים אבל פוגע בכל שאר המשק, הרי אם השקל היה מתחזק כל אזרחי המדינה היו נהנים מזה מאוד וכח הקנייה שלנו היה גדל!
    אז כמובן שיש כאן אינטרסים שהם לא באמת לטובת האנשים אלא הם לטובת מיעוט מצומצם שעושה מניפולציות על כל השאר ומאכיל אותם בתירוצים שהם קונים... אני מהמר שלפדרל רזרב יש חלק גדול בעניין הזה ושההוראות לקנות הרבה דולרים הגיעו משם - הם המרוויחים הגדולים ביותר מכל הסיפור. ולא סתם סטנלי פישר מאוד מקורב לאנשים שם, לדוגמת בן ברננקי שסטנלי פישר הנחה אותו בעבודת הדוקטורט שלו.
    מי ששם את ברננקי בתפקיד יו"ר הפדרל רזרב זה בדיוק מי ששם את סטנלי פישר בתפקיד נגיד בנק ישראל ולא ממשלת ישראל כמו שרוצים שתאמינו!

    השבמחק
    תשובות
    1. חשיבה מעניינת

      מחק
    2. סוף סוף מישהו שמבין ענין.

      מחק
  10. ועוד צעד של בנק ישראל: מימון קואוצ'ינג לעובדיו ללא מכרז על חשבון משלם המסים:
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4444507,00.html
    אין בושה.

    השבמחק
  11. כולם כאן משתעשעים בשאלה "מה יעשה עם הכסף?" ועיוורים לגבי העיקר.

    העיקר הוא אובדן הבושה והכבוד הלאומיים.
    היהודים משקיעים כספים במדינה שקטלה 1/3 מעמם. איזה עיוות, עיקום, התעקלות של נפש עמם, שרדיפת הבצע מבזה אותו ללא הכר, שכל רואיו יבזוהו..

    נכון - זה כתוב (על הבזיון) בנבואות אחרית הימים, שאף אחד לא חשב שיתגשמו.
    נכון- זה התחיל מתקומת המדינה. אבל זה לא תרוץ להמשיך התעלם מעובדה מכריעה זאת.

    עם שלא מכבד עצמו, אין לו תקומה ואין לו תקווה.
    -

    השבמחק
  12. בעניין אחר שלא קשור ישירות לפוסט... בכותרת של אחד הפוסטים הקודמים באתר הופיע הקטע הבא יחד עם השאלות שלאחריו, אני מצטט:
    "אחד הפרמטרים שהוספו לחישוב התמ"ג בשינוי האחרון היה סך כל ההכנסות של הבנקים מריביות שהם גובים ממשקי בית וחברות. סעיף זה לבדו תרם לקפיצה אדירה בשעור הצמיחה ביותר מ 1%. 1% לשם הפורפורציות ,מהווה שיעור צמיחה גבוה יותר מסך כל ההצמיחה שחוו מדינות כמו גרמניה, בריטניה, איטליה וצרפת בכל שנת 2012. וזה רק החלק שהתווסף לשיעור הצמיחה.....
    האם הכנסות הבנקים מריביות תורמות במשהו גם לרווחה הכלכלית שלכם כבודדים, כמשפחה ,כעסק (שאינו בנק) או כקהילה? במה תורמת לנו לפיכך הצמיחה ,כפי שהיא נמדדת היום, אם בשביל לגרום לה לעלות אנחנו צריכים לקחת יותר הלוואות עם ריביות יותר גבוהות וכפועל יוצא מכך להשתעבד יותר ויותר לבנק?
    מה ההגיון ,שלהכנסות של גוף שעוסק בסך הכל בניהול ספרי חשבונות, יהיה משקל כה גדול בחישוב שעור הצמיחה?
    מדוע גוף ,שלא מייצר דבר חוץ ממספרים במחשב שמומרים מיד לחוב, נכלל בכלל בחישוב הצמיחה- מה בדיוק הגוף הזה מצמיח ומה התוצר שהוא מייצר חוץ מהררי חובות?
    מי אלה הבודדים שבאמת צומחים מתוך הררי החוב האלה הנישאים על כתפי הלווים?"
    עד כאן הציטוט מהפוסט.

    חשבתי לעצמי למה לא להפנות את השאלות האלה ישירות לבנק ישראל, אז שלחתי אותן לשם כפי שהן. זו התשובה שקיבלתי מב"י: "המתודולוגיה על פיה מחושבים נתוני התוצר והצמיחה בו, כמו גם השינוי במתודולוגיה זו, הם פרי עבודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובאחריותה. אנו מציעים לך להפנות את השאלה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה"

    אז פניתי עם אותן השאלות ללמ"ס והפעם קיבלתי תשובה אחרת (אולי מתחמקת לא פחות, פה אני צריך את עזרתכם), מפורטת יותר והיא:
    "בהמשך לפנייתך בנושא שירותי תיווך פיננסי הנאמדים בצורה עקיפה :
    התיאור שלך לא מדויק.
    שירותים אלו הם ללא שום ספק חלק מהתפוקה של הבנקים (שירותי תיווך שהבנקים מספקים) והחישוב המקובל בחשבונות הלאומיים (בכל העולם) הינו:
    הפרש בין ריבית על הלוואות לריבית ייחוס (למשל ריבית בנק ישראל) כפול יתרת ההלוואות + ההפרש בין ריבית הייחוס לריבית על הפיקדונות, כפול יתרת הפיקדונות.
    יש לרשום גם שירות זה כחלק מתפוקת הבנקים כפי שנרשמות העמלות למשל.
    אם נוצרה תפוקה יש מי שצורך אותה, למשל חברות ,משקי בית, ממשלה. במקרה של החברות שירות זה הינו חלק משימושי הביניים שלהם ובמקרה של משקי הבית , הם צורכים/משלמים על השירותים האלו (הוצאה לצריכה פרטית) כמו כל שירות אחר. לכן, אם מגדילים את הצריכה הפרטית מגדילים גם את התוצר.
    ניתן לחשב את התוצר משלושה כיוונים, אחד מהם הוא השימושים השונים וביניהם הצריכה הפרטית.
    המושג אינו חדש . השינוי הינו בכך שניתן כיום לייחס את התפוקה הזו למגזרים השונים (חברות, משקי בית...) ובכך משפיעים על התוצר.
    דבר נוסף, הנושא תרם לעלייה ברמת התוצר ולא לצמיחה. רמת התוצר אומנם גדלה, אבל הצמיחה (שנמדדת כשינוי בתוצר) לא השתנתה בהרבה. יש להסתכל על נתונים ברי השוואה, סדרה חדשה משנת 2006 הכולל את השינוי המדובר."
    (סוף התשובה מהלמ"ס)

    למען האמת לא לגמרי הבנתי את מה שענו הלמ"ס בתשובה זו ואני מבקש את עזרתכם בניסוח פשוט ונגיש יותר גם למי שאינו מבין את כל המושגים.
    ולשאלה החשובה באמת - אז שוב מחרטטים אותנו עם התשובות שלהם? ושוב מתחמקים מהשאלות האמיתיות?

    תודה לעונים!
    אור

    השבמחק
    תשובות
    1. אגב הקישור לפוסט המקורי למי שמתעניין:
      http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2013/09/blog-post_10.html

      מחק
    2. הי אור,
      אני חושב שצריך להסתכל על זה מנקודת מבט של מהי צמיחה. צמיחה היום כפי שהיא נמדדת מיצגת את כלל הפעילות במשק (גם אם הפעילות לא תורמת לך בכלום ,לא מיצרת כלום ואף פוגעת בך) ופה בעצם שורש הבעיה ,העיוות הגדול והביקורת שהופיעה באותו מאמר בקישור שהבאת.
      ממה שהצלחתי להבין מתשובת הלמ"ס הם טוענים שגם ההוצאה שלך על הריביות לבנק נחשבת פעילות שיש להכליל אותה כחלק מהצמיחה (זה שזה לא תורם לך בכלום זה כאמור לא משנה את העובדה שעשית פעילות) . בהמשך הם אומרים שזה לא תרם לצמיחה כי צמיחה נמדדת בשינוי התוצר בין השנה לשנה שעברה ומאחר שהשינוי בשיטת המדידה יושמה רטרואקטיבי מ2006 אז לא היה מבחינתם שינוי בצמיחה בין השנה לשנה שעברה.

      אני לא חושב שהלמ"ס הבינו כל כך את פשר השאלות שנשאלו במאמר ,שהן יותר עקרוניות - כי מבחינתם השיטה היום זה מה שהם מכירים, זה מה שלמדו וזה מה שהם מיישמים וקצת קשה במצב כזה לפרוץ מחסומים מחשבתיים ולחשוב מחוץ לקופסא "שאפשר וצריך אחרת".

      ערן

      מחק
    3. מחר 84 שנים ליום חמישי השחור, 24.10.1929 מפולת המניות בוול סטריט, פיצוץ בועת המניות שהביאה לשפל הגדול.
      השוק איבד 50% בחמישה ימים ו 80% בסהכ שהתאדו.. (יחד עם החסכונות והחלומות של מיליוני אנשים)
      טרוף ספקולטיבי, שבו כל המזהירים הושתקו.
      84 שנים וכלום לא נלמד... (חוץ מלפזר כסף מהליקופטר...)

      מחק
    4. תשובה משוערת:
      1. אני חושב שהם רוצים להגיד שלדעתם גם את הריבית על ההלוואות וגם את הריבית על הפיקדונות יש להחשיב כחלק מהתל"ג. לטענתם זוהי תפוקה מסוימת של הבנקים כמו כל תפוקה של מפעל אחר. כמו כן לפי מה שהבנתי גם העמלות על הפעולות שאנחנו מבצעים בבנק נחשבות כחלק מהתל"ג (אבל כאן לא חל שנוי. העמלות הופיעו כחלק מהתל"ג גם בשיטת החישוב הישנה).
      2. כנראה שהם רוצים להגיד שניתן לחשב את התל"ג ב-3 שיטות. אחת מהן הוא חישוב הצריכה כלומר חישוב סך כל ההוצאות במשק. בשיטה הזו הם כנראה משתמשים.
      3. טענה נוספת שלהם היא ששנוי השיטה לא בהכרח גרם לצמיחה. הוא אומנם גרם לכך שהתוצר נחשב לגדול יותר בכמה אחוזים אבל כדי לחשב את הצמיחה יש להשוות בין התוצר השנה ולבין התוצר של שנה שעברה כאשר שניהם מחושבים לפי השיטה החדשה (ולא לפי התוצר של שנה שעברה שמחושב לפי השיטה הישנה). אתה טוען שהוספת הריביות על ההלוואות והפיקדונות תרמה לצמיחה של 1%? השאלה היא האם אותו 1% נוסף בגלל ההשוואה בין התל"ג השנה שמחושב לפי השיטה החדשה והתל"ג של השנה שעברה שחושב לפי השיטה הישנה, או ש-1% זה הוא עקב ההשוואה בין התל"ג של 2 השנים שחושב לפי השיטה החדשה?
      צריך לעשות את ההשוואה בין התל"ג של 2 השנים לפי השיטה החדשה.
      כנראה שהם עשו חישוב רטרואקטיבי של התל"ג לפי השיטה החדשה החל משנה 2006.

      לדעתי לא צריך להחשיב כחלק מהתל"ג את הריביות על ההלוואות & הפיקדונות ועמלות הבנקים ולא את העמלות של חברות ביטוח או חברות פיננסיות אחרות. לדעתי זה לא תפוקה אמיתית. יחד עם זאת כאשר משווים בין התל"ג השנה לתל"ג של שנה שעברה יש לעשות זאת לפי תל"גים שמחושבים באותה שיטה.

      galgal21

      מחק

  13. "10.נתניהו כמו נער צעיר, משחקים בו
    Avi Ecuador, 23/10/13 18:27

    נתניהו, ארצות הברית זקוקה למלחמה עולמית בכדי "להבריא" שיטה מוניטרית, הם אומרים שלום אבל עושים מלחמה!
    גם עם איראן וגם עם עמלק אצלנו.
    אתה חושב שאין מספיק אדמות בעולם שאמריקה, גרמניה... או הערבים יכלו לתת לאלה שנקראים פלסטינים?
    יכלו בקלות לפתור על ידי טרנספר של עמלק, גם צודק וגם נכון וגם יפתור את הבעיה סופית.
    לא רוצים פתרון, רוצים אמתלה למלחמת עולם ולשיטה מוניטרית מיושנת ולא מתאימה לשיטה טכנולוגית.
    שיטה מוניטרית שדרוש לה מחסור בכדי להיות רווחית.
    שיטה שאסור לה ליצור שפע מכיוון שכשיוצרים שפע פושטים את הרגל בשיטה מוניטרית.
    שיטה טכנולוגית שמטבעה יוצרת שפע ושיטה מוניטרית שמטבעה יוצרת מחסור, לא יכולים להשתלב ביחד לטובת האדם אם האדם רוצה להתקדם לעולם חדש ללא מלחמות ועולם של ניצול שהופך לעולם של תרומה.
    שיטה מוניטרית מושחתת ומשחיתה.
    מעודדים אותך כמו שוטה הכפר לצעוק ובהמשך להתחיל להם את המלחמה "שיעזרו" לישראל וישליטו סדר חדש לא לפני שיביאו להרג של מליארדים ולחורבן עצום.
    יביאו שוב לצמיחה כלכלית דרך ההרס.

    אמריקה משקיעה כל כך הרבה כסף בנשק וצבא למה? לשלום?
    לא!!!
    במקרה של מלחמה או במקרה שייהרס להם מקום המחיה בגלל מלחמה או תופעות טבע, הנשק שלהם יופנה לכיבוש והשתלטות על אדמות, בהתחלה דרום אמריקה שזה כסף קטן ובקלי קלות.
    הם חושבים בגדול אבל טועים היום.
    הם צריכים ללכת לעולם של מקורות ולרדת מהשיטה המוניטרית, זה מה שיציל את העולם.
    עולם של מקורות ויש להם את האנשים עם האור שיכולים לעשות זאת, יש כבר שיטה לוגית לעשות זאת.
    ראו אתר zeithgeist. "

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/516/388.html?hp=1&cat=404

    השבמחק
  14. אומרים שרעידת אדמה גדולה ממשמשת ובאה לה. הסטטיסטיקות אומרות שאחת כזו חייבת להתרחש ב-50 השנים הקרובות. אני לא מייחל לה, אף אדם שפוי לא, אבל ההשפעות שלה יהיו אדירות. מעניין איך בנק ישראל נערך להן

    השבמחק
    תשובות
    1. מזתומרת? לא שמעת שהם שיפצו את המבנה בכמה עשרות מיליוני ש"ח? הם מוגנים.

      מחק
  15. אהלן חברה ..

    מזה זמן מה שאני עוקב אחרי הבלוג של ערן -תודה לערן ולכל המגיבים על כל החשיבה שמחוץ לקופסה שהבלוג הזה נותן ..

    השאלות שלי הן כאלה -
    א-
    מזה זמן מה אנחנו טוענים שהדולר נמצא לפני קריסה -שהשיטה מעוותת- שארה"ב חדלת פירעון .
    2 המטבעות העיקרים כיום הם דולר -מטבע רזרבה עולמי + יורו - גוש היורו ממזמן חדל פירעון כגוש ..

    אמריקה בדרך לאינפלציה מטורפת שכרגע נמנעת ע"י יצוא אינפלציה מתוקף הדולר כמטבע רזרבה עולמי -

    אממה הכוח של אמריקה כמחזיקת הדולר הוא זה שנותן לה את הכוח להדפיס ללא הכרה בבדיקה קצרה שערכתי הגיעו לתוצאה הנ"ל- אין מטבע בטוח ..

    פרנק שוויצרי -שוויץ קיבעה את שער הפרנק של כ 1.20 פרנק לירו - ולכן כשהבנק השויצרי קנה מט"ח כדי "להגן" על הפרנק מהתחזקות הוא קנה דולרים -- שווויץ מחזיקה כיום באיזור ה440-450 מליארד דולר שהן שקולים ל כ70 אחוז מהתמ"ג של שוויץ - הווי אומר - אם אמריקה נופלת -שוויץ נופלת ..


    ישראל - 180 מליארד דולר -

    סין - רוסיה - הרבה מאוד דולרים ( לא מכיר את המספר המדויק )

    אירופה ככללותה - כנ"ל ...

    אם נוסיף לזה את העובדה שחלק ארי אם לא כל הזהב של מדינות אירופה נשחק ממזמן בכספות פורט נוקס ניו יורק עולה השאלה המתבקשת - איך לעזאל תתרחש קריסה של הדולר או של אמריקה כשבעצם כל הכלכלה העולמית - כל המטבעות מהיותם כסף -אוויר תלוייים בדולר ואחד בשני ?

    ואם תתרחש קריסה ? מה התרחיש הצפוי ? איך הוא ייראה ? מה יהיו ההשלכות ?

    והכי חשוב ? מה אפשר לעשות כרגע כדי למזער את הנזק ? -מה הפתרונות ..


    הנושא הוא נושא מאוד מטריד ולכן אשמח פה למגוון תשובות ..

    מתן .

    השבמחק
    תשובות
    1. פתרונות:
      דאג שהחסכונות שלך יהיו במטבע שאיננו תלוי בדולר ושומר על ערכו גם אם תהיה קטסטרופה עולמית.
      דאג שיהיו לך מקורות לאספקת אוכל ושתיה. אני לא מדבר על אגירה אלא על ייצור של אוכל ומים כמו פעם לפני מאה שנה.
      דאג להסתיר להגן על כל הדברים הללו מפני השלטון.
      c u in the other side

      מחק
  16. נ.ב

    אני מוסיף קישור לכלכלה מכלכליסט שמוכיחה פה את הטענות בבלוג זה..

    נראה לי שתאהבו ..

    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3584537,00.html

    השבמחק
  17. מומלץ אצלי. הדיון עצמו מעניין לא פחות
    http://hamimlatsim.blogspot.co.il/2013/10/7-1-2013.html

    השבמחק
  18. ערן שלום אני מגיב על הכתבה שכתבת ואכן רואים שאינך מבין בכלכלה .
    א. רכישת דולרים שבוצעה גרמה להחלשת השקל ולא הדולר , המהלך שבוצע היה כדי להגן על הייצוא אחרת הינו היום בשער דולר שקל של 2.8 שח לדולר לפי חישובים שנעשו על מודלים כלכליים . אכן ע"י החלפתם במקם נוצרבה הפרש ריבית לחובתנו אבל זה בטל בשישים מפשיטת רגל עקב הפסקת הייצוא של מדינת ישראל עקב חוסר כדאיות , כדי לעצור את המהלך בוצעה הורדת ריבית וכיום הנזק המצטבר הינו רק רבע אחוז לשנה על הפקם .
    לכן כדי למנוע הגדלת ההפסד הוחלט להשקיע עד 20 אחוז מהסכום בחול במניות וכל מיני מטבעות .
    השקעת כסף בחברות בישראל יש לה אפיק משלה ולא נמצא מי שנראה שמגיע לו השקעה שאינו מקבל או מקנות סיכון או המדען הראשי.

    השבמחק
    תשובות
    1. לנסות לחזק את הדולר באמצעות רכישה מאסיבית של דולרים אחת לכמה זמן זה כמו לבעוט בכדור בתקווה שיישאר באוויר בשני המקרים התוצאה תמיד תהיה נפילה,הפתרון שלי הוא למחזר כספים כלומר לרכוש בדולרים אגח דואלי או מנייה דואלית (כטבע) עם מחזור מסחר גדול ולמכור אותה מיידית כאן בארץ לפני שהמחיר ישתנה ומקבל את השקלים שהדפיס חזרה מבלי ללוות אותם מהציבור

      מחק