איך יתכן ,שכלכלנים שלא מצליחים לרכוש דירה ולסיים את החודש, נמנים מבין התומכים הגדולים של שיטה שאחראית למצבם? איך האקדמיה בעולם הפכה לבית חרושת ליצור כלכלנים התומכים בשיטה? איך כל זה משפיע על האקדמיה פה בארץ? וגם- מסתבר שאפשר להיות קצת אופטימים לגבי ההמשך.
לפני שעוברים לחלק המעניין -קצת רקע
המאמר של ביל סטיל על הצורך בשינוי המערכת הכספית שלנו ביום חמישי בThemarker עשה "רעש" גדול. המאמר הפך למומלץ ביותר על ידי גולשים באתר Themarker (למעלה מ1300 המלצות) ונכלל בין עשרת הכתבות הכי נקראות שם השבוע. הציבור שוב הוכיח שהוא בהחלט מייחל סוף סוף למשהו אחר ,לכלכלה אחרת.
מה שמעניין מעבר לתגובות האוהדות לכתבה ,הן דווקא הביקורות. בין המגיבים היה אחד שכינה עצמו "כלכלן". בין אם הוא באמת כלכלן או לא,תגובתו הזכירה תגובת כלכלנים אחרים מהזרם המרכזי למאמרים בנושא של שינוי בסיס הכסף שלנו.
חשוב להגיד: דיון אמיתי ,מכובד וביקורתי בנושא השינוי המוניטרי הוא חשוב מאין כמוהו וכלכלנים הם צד חיוני וחשוב בו. אבל לצערנו, חלק גדול מהכלכלנים המתנגדים לשינוי, סיגל לעצמו תגובות הגובלות בזלזול או בביטול דיונים מהסוג הזה. רק ברגע שאותם כלכלנים נאלצים להכנס לגופו של עניין, הם נחשפים כמי שלא מכירים תהליכים בסיסיים כמו איך כסף נוצר או איך אפשר לקיים כלכלה אחרת -בדיוק כמו שקרה לכלכלן מהתגובות למאמר. האמת, זה כלל לא מפתיע - הזמן שמוקדש ללימוד בסיס המערכת הכספית באקדמיה לא מהווה אפילו מחצית האחוז מסך כל לימודי התואר. כך למעשה מסרסת האקדמיה את הידע וחוש הביקורת של הסטודנט כלפי בסיס המערכת. בנוסף, חוגי הכלכלה מבססים את כל חומרי הלימוד סביב אותה השיטה הכלכלית הקיימת, מבלי להציג לה אלטרנטיבות. מכאן לא פלא שכלכלן שמכיר רק כלכלה אחת, לרוב לא יוכל לחשוב על חיים תחת כלכלה אחרת ,כמו שדג לא יכול לחשוב על אפשרות לקיומם של חיים מחוץ למים.
אז מדוע כל זה קורה?
הנה עדות מרתקת מתוך הסרט Inside Job ,שמספקת את אחת הסיבות המרכזיות לכך שהאקדמיות המובילות בעולם נמנעות בלימודיהן מלבקר את המערכת הקיימת. הסרט מספק גם את הסיבה לכך ,שהאקדמיות מיצרות מחקרים שרק מהללים את המערכת ולבסוף מכשירות דורות שלמים של כלכלנים שנלחמים לקיים כלכלה שפוגעת בעצמם ,מבלי שכלל ידעו על כך.
לצפיה ישירה לחצו כאן
לפני שעוברים לחלק המעניין -קצת רקע
המאמר של ביל סטיל על הצורך בשינוי המערכת הכספית שלנו ביום חמישי בThemarker עשה "רעש" גדול. המאמר הפך למומלץ ביותר על ידי גולשים באתר Themarker (למעלה מ1300 המלצות) ונכלל בין עשרת הכתבות הכי נקראות שם השבוע. הציבור שוב הוכיח שהוא בהחלט מייחל סוף סוף למשהו אחר ,לכלכלה אחרת.
מה שמעניין מעבר לתגובות האוהדות לכתבה ,הן דווקא הביקורות. בין המגיבים היה אחד שכינה עצמו "כלכלן". בין אם הוא באמת כלכלן או לא,תגובתו הזכירה תגובת כלכלנים אחרים מהזרם המרכזי למאמרים בנושא של שינוי בסיס הכסף שלנו.
חשוב להגיד: דיון אמיתי ,מכובד וביקורתי בנושא השינוי המוניטרי הוא חשוב מאין כמוהו וכלכלנים הם צד חיוני וחשוב בו. אבל לצערנו, חלק גדול מהכלכלנים המתנגדים לשינוי, סיגל לעצמו תגובות הגובלות בזלזול או בביטול דיונים מהסוג הזה. רק ברגע שאותם כלכלנים נאלצים להכנס לגופו של עניין, הם נחשפים כמי שלא מכירים תהליכים בסיסיים כמו איך כסף נוצר או איך אפשר לקיים כלכלה אחרת -בדיוק כמו שקרה לכלכלן מהתגובות למאמר. האמת, זה כלל לא מפתיע - הזמן שמוקדש ללימוד בסיס המערכת הכספית באקדמיה לא מהווה אפילו מחצית האחוז מסך כל לימודי התואר. כך למעשה מסרסת האקדמיה את הידע וחוש הביקורת של הסטודנט כלפי בסיס המערכת. בנוסף, חוגי הכלכלה מבססים את כל חומרי הלימוד סביב אותה השיטה הכלכלית הקיימת, מבלי להציג לה אלטרנטיבות. מכאן לא פלא שכלכלן שמכיר רק כלכלה אחת, לרוב לא יוכל לחשוב על חיים תחת כלכלה אחרת ,כמו שדג לא יכול לחשוב על אפשרות לקיומם של חיים מחוץ למים.
אז מדוע כל זה קורה?
הנה עדות מרתקת מתוך הסרט Inside Job ,שמספקת את אחת הסיבות המרכזיות לכך שהאקדמיות המובילות בעולם נמנעות בלימודיהן מלבקר את המערכת הקיימת. הסרט מספק גם את הסיבה לכך ,שהאקדמיות מיצרות מחקרים שרק מהללים את המערכת ולבסוף מכשירות דורות שלמים של כלכלנים שנלחמים לקיים כלכלה שפוגעת בעצמם ,מבלי שכלל ידעו על כך.
לצפיה ישירה לחצו כאן
ומה קורה באקדמיה בישראל?
לשם האיזון נגיד שבטח לא כל ראשי החוגים לכלכלה הם מושחתים. אבל רובם הגדול כן מושפעים מרוח תוכניות הלימוד מאוניברסיטאות מובילות (ושנגועות בניגוד אינטרסים), כמו הרווארד וקולומביה המופיעות בסרט. כך למשל פרופ' שאול לאך המשמש כראש החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית. הוא בוגר אוניברסיטת קולומביה ועשה שם את עבודת הדוקטורט שלו. לאך היה גם במקרה כלכלן במועצת הפדרל ריזרב והועסק בבנק ישראל.
ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה ,פרופ' דן פלד, היה קצת יותר בוטה מפרופ' לאך בכל הקשור לשינוי לימודי הכלכלה. הוא טען בתוקף שהשיטה היום מצוינת ולכן לא צריך לעדכן את תוכניות הלימודים:"למדתי משהו הקיץ זה שיש מקום לפתוח דיון על הסתכלות שונה, ולהביא קולות שונים בנוגע לאופן שבו הכלכלה צריכה להתנהל...[אבל] קשה למצוא מרצים לנושאים האלה".
גם פרופ' משה יוסטמן, מרצה בחוג לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון ומנהל בפועל של התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר, היה נגד הכנסת אלטרנטיבות לתוכנית הלימודים:"חומר הלימוד לתואר ראשון לא עובר עדכונים בהתאם לאירועים כלכליים, התיאוריה הכלכלית הנוכחית לא רק שלא נכשלה, אלא הוכיחה את עצמה בכל מיני היבטים. הרי אנשים פועלים לפי התמריצים שלהם ומנסים להגדיל את הרווח."
אפילו מפרופ' אביה ספיבק, שמלמד מידי פעם כלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, לא הגיעה הישועה לשינוי. ספיבק, מי שעמד בראש ועדת המומחים לצדק חברתי שהקימו ראשי המחאה, הביע עמדה חד משמעית נגד השינוי:" אין פה בכלל עניין אידיאולוגי. גם אנשים שמאוד תומכים בשוויון מבינים שיש יתרונות במנגנון השוק".
על פי ספיבק, כנראה האזרח נולד כדי לשרת את הכלכלה ואם צריך עדיף שהאזרח ישתנה מאשר חוקי הכלכלה."עם כל הכבוד לאירועים האקטואליים, העולם האקדמי לא צריך להיות עיתון .אנחנו לא צריכים לעקוב אחרי אקטואליה. האקדמיה לא מלמדת אקטואליה, האקטואליה מתחלפת. הסטודנטים צריכים ללמוד דברים שיישארו".
למרות הגישה הזאת עדיין לא ברור למה עדיין אף גוף אוניברסיטאי בארץ לא פותח בפני הסטודנטים בחינה של שיטות כלכליות אחרות נוספות מעבר למה שנלמד היום? גם לא ברור לאיפה נעלמה דווקא בכלכלה הגישה הביקורתית ,שהיא מאבני היסוד של האקדמיה החוקרת?
אבל יש גם פתח לאופטימיות.
יש כבר כלכלנים שלא חוששים לצאת בגלוי נגד שיטות הלימוד. אחד מהם הוא הפרופ' לכלכלה של אוניברסיטת דיוק ,רוי ויינטראוב שאמר:
"מעמדן של תאוריות שאינן נאו-קלאסיות במחלקות לכלכלה באוניברסיטאות דוברות אנגלית דומה למעמדם של התומכים בטענה שהארץ שטוחה במחלקות לגאוגרפיה: עדיף להביע דעות כאלו רק אחרי קבלת הקביעות, אם בכלל".באוניברסיטת תל אביב יצא סטודנט נגד המערכת בזמן חלוקת תארים ראשונים לכלכלה, כפי שניתן לראות בקישור כאן. וגם בהאוורד כ-70 סטודנטים החליטו בצעד מחאתי לפני כשנתיים, לצאת במהלך הרצאה של אחד מראשי החוג לכלכלה במחאה על החד גוניות בלימודי הכלכלה (ראו סרטון כאן):
http://www.youtube.com/watch?v=VKS1jZxWLPM
ב2010 הוקם צוות מיוחד בראשותו של פרופ' נתן זוסמן, מומחה למאקרו־כלכלה מהאוניברסיטה העברית במטרה לבחון את החוגים לכלכלה בישראל ולחשוב קדימה, כיצד ניתן להתאימם למאה ה־21.
בסוף 2010 פרסם הצוות את נייר העמדה שלו, שבבסיסו שורה של השערות למחקר שאותן הגדירו חברי הצוות כ"מבטאות את אי־הנחת ותחושת החסר בלימודי הכלכלה כפי שהם היום". מסקנת הצוות היתה:"התואר אינו מכין את הבוגרים ברמה מספקת לתפקידים עתידיים בעלי השלכות חברתיות וכלכליות נרחבות, הוא אינו מכשיר בצורה המיטבית את הבוגרים כמדעני חברה עתידיים, המבינים את המודלים הכלכליים במסגרת הקשר רחב יותר וכאפשרות אחת מני רבות להסברת תהליכים בעולם". הועדה קבעה שיש להגדיל את חוש הביקורתיות של הסטודנט.
בנוסף למתנגדים לשיטת הלימוד היום, קמים יותר ויותר כלכלנים מהזרם המרכזי ,שלא ממתינים לאקדמיה ויוצאים בגלוי נגד השיטה הכלכלית באופן עצמאי. הם תומכים בשינוי יסודי ברוח המאמר שפורסם בTheMarker. הם מצטרפים לבכירים אחרים שתמכו ותומכים בשינוי בהווה ובעבר בינהם שמות כמו אירווינג פישר, מילטון פרידמן, לורנס קוטליקוף, מארי רות'בארד, מייקל קומהוף, ריצ'רד ורנר וברנארד ליטאר
המקור לתגובות ראשי החוגים לכלכלה בארץ - כלכליסט
כמו כל דבר בכתבות של ערן יש המון אתוס על לא כלום.
השבמחקהמחקר הכלכלי של היום עוסק באלף ואחד נושאים שונים, בהם כלכלת חינוך, הגירה, איכות סביבה ועד ניורו-כלכלה. העיסוק בשוק הכסף מגיע כחלק מהקורסים של מאקרו כלכלה וגם הוא חלק אחד מיני רבים בתוכה. בישראל נלמדות 2 אסכולות מרכזיות - הקיינסיאנית והקלאסית בשני קורסים נפרדים. בארה"ב ככל הידוע לי יש קורס אחד של מאקרו כלכלה ומרבית משקל הלימודים מגיע אל מחוזות יותר מסקרנים (לעניות דעתי). מי שחושב שניתן להכניס את כל התאוריות העוסקות בשוק הכסף לקורס אחד חי באשליה. תפקיד האוניברסיטה הוא לאפשר לתלמיד לחשוב כלכלה, להעמיק אחר היסוד של מודלים תאורתיים ואת הנגזרות של שינוים בהם. לאחר מכן אפשר לקחת ולנסות לשנות את המודלים - כולל את שוק הכסף שנמצא בתוכם ולראות מה התוצאה.
התמזל מזלי והספקתי להרשם לקרוס בכלכלה מוניטרית עם פרופ ליאו ליידרמן. קורס שלם עסק בקבלת ההחלטות של בנק ישראל. החל מהתערבויות במטבע החוץ והביקורת על התשלום הנגרר מהפרשי הריביות בעת רכישת מטח ודרך הבנת המנגנון מאחורי שינויי הריבית. היה דיון מעניין ביקורתי ומצחיק כאחד וזה מה שקורה כשמעמיקים בנושא אחד מיני אלפים.
כאשר אני מסתכל על אוניברסיטת תל אביב בה למדתי המקום היחיד שבו ראיתי את המונוליתה המחשבתית הוא בפקולטה למדעי הדשא והאבטלה העתידית. שם קושרים כתרים וממליכים את האנטישמי הנודע קרל מרקס שנכנס משום מה בכל מיני קורסים שהקשר בינם לבין כלכלה כמרחק הכדורגל הישראלי מחווית צפייה נעימה. לשמוע את ההתמוגגות מהספר הבלתי קריא/מעניין/רלוונטי הייתה מהחוויות ההזויות שהשתתפתי בהן.
צירוף הסרטון בו המרקסיסט חגי קוט מבקש ללמוד את עמיר פרץ ותמר גוז'נסקי באוניברסיטת תל אביב פשוט פתטית. הוא מוזמן ללכת לאוניברסיטאות המפוארות שבצפון קוריאה ובקובה ולהרחיב אחר ההצלחה הכלכלית של השמאל הכלכלי. אני מוכן לממן לו כרטיס חד כיווני.
הי לירן,
מחקאני שמח שהגבת בתור כלכלן.
התגובה שלך היא בדיוק דוגמא מצוינת למשפט שכתבתי "שכלכלן שמכיר רק כלכלה אחת, לרוב לא יוכל לחשוב על חיים תחת כלכלה אחרת ,כמו שדג לא יכול לחשוב על אפשרות לקיומם של חיים מחוץ למים." כל התגובה שלך מתארת את השיטה הכלכלית הקיימת ובעוד אתה מתאר שיטה אחת , זה נראה לך כאילו תיארת את כל האופציות הקימות בכלכלה. להזכירך זו רק שיטה אחת.
אתה כל כך תקוע במים כמו במשל הדג שבעוד שחגי קוט קורא ללמוד עוד שיטות כלכליות בנוסף לקיימת-כדי שתהיה בחירה לסטודנט ויתפתח אצלו כושר ביקורתיות-אתה מכנה אותו כמי שמתאים למדינה דיקטטורית .בעוד שכפיה של לימוד שיטה אחת היא מבחינתך דמוקרטיה.
מעבר לציניות שלך על עמיר פרץ וגוז'נסקי , הנה מה שאמר חגי קוט:
"מלמדים אותנו תורה בכפית ומצפים שנדע ליישם אותה במבחן בלי שום ביקורת עליה ועל יסודותיה. אך שיטה זו גורמת לדבר חמור הרבה יותר. היא אינה מעוררת אצל הסטודנט ביקורתיות וחשיבה עצמית. הסטודנט מכיר גישה כלכלית אחת ויחידה ועלול לחשוב שאין אחרות, ושזו הנלמדת היא היחידה הנכונה. בלי ביקורתיות וחשיבה עצמאית, הסטודנט לא יוכל בעתיד לפתח כלים בעצמו לבעיות שלא נלמדו בביה"ס, או בעיות חדשות שהתיאוריה טרם התמודדה עימן.
"
ואגב, השאלה לאיך כסף נוצר נלמדת במבוא למאקרו כלכלה בערך בכמה שורות וחצי + טבלה שמראה מהו יחס רזרבה. בזה מסתכם כל הלימוד על בסיס הכלכלה בתואר שאורכו כמה שנים. מה שאתה זוכר מכל זה זה בעיקר את הצחוקים עם ליידרמן על ההתערבות במטבע חוץ. איך בנק ישראל יוכל להתמודד עם הררי החוב של רכישת מט"ח על זה לא למדת (כי כנראה אין לזה תשובה בשיטה הנוכחית). נקודה למחשבה.
ערן
האם להתקיף חוגי לימודים אחרים כאשר מעבירים ביקורת על שלך זהו גם משהו שלומדים בחוג לכלכלה? אני לא מבין מה הרלוונטיות של פקולטת מדעי הרוח לדיון פה, אני מציע לענות לגוף השאלה ולא סתם לתקוף בסגנון של פוליטיקאי ממוצע.
מחקאגב פעם אחרונה שבדקתי אותו קרל מרקס שכינית אנטישמי, היה במקרה גם יהודי.
לירן
מחקערן ניסה להזהיר אותך מהבור שכורה לך האקדמיה ואתה במקום להזהר ממנו קפצת לתוכו...
היי ערן,
מחקהצחקוק היה בדיוק עם מה עושים עם הרזרבות - אבל אתה יודע כנראה מה לומדים בחוג לכלכלה יותר ממני. כמו שאמרתי לא ניתן ללמוד את כל האסכולות הקיימות. רק מתמטיקה סטטיסטיקה ואקונומטריקה שהינם הבסיס למחקר כלכלי נמשכים שנה.
אגב את התאוריה המוניטרית של שיקגו שאתה מקדם יצקו את תוך המודלים הקיימים, אפשר לשחק איתם איך שרוצים רק צריך לשנות את ההנחות או להתמקד בנושא מסוים.
הביקורת הגדולה שיש לי על הלימודים הייתה בנושא החוסר העניין. מרבית התכנים משעממים עד מוות אבל בודדים הסטודנטים שמלכתחילה מגיעים כדי ללמוד כלכלה מרביתם מסמנים וי כדי שיכנסו לשוק העבודה.
מסד- היות האדם יהודי איננה פוסלת אותו מלהיות אנטישמי לצערי - אני מפנה אותך למאמר של איש השמאל הקיצוני אושי קראוס שממש מתקשה להתמודד עם האנטישמיות של מרקס עד שגם הוא נשבר לקראת סוף המאמר:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4423849,00.html
ללירן - כמה אחוזים מהלימודים בכלכלה רלוונטים לעבודה?
מחקהאם לימודי הכלכלה אינם אלא הסחת דעת ממסדית המסווה את העובדה שהכלכלה מבוססת על הונאה שיטתית ויסודית?
לירן, הטיעון שאין זמן הוא לא מקובל - הכל שאלה של תיעדוף. בחרו ללמד שיטה מסוימת בלי להזכיר אפילו שיטות אחרות, ואני לא מדבר על מרקס.
מחקיש לי חברים שעושים תואר ראשון בכלכלה. שאלתי אותם (בנפרד) אם הם לומדים גם על אסכולות אחרות, ספציפית על האסכולה האוסטרית (שמעניינת אותי). התשובה לא הייתה "לא, כי אין זמן", אלא "מה זה האסכולה האוסטרית?"
וזה מה שמסוכן באמת. כי איך יכול הסטודנט בכלל לחקור מחוץ לקופסה שלו ככה?
לירן,בטח אין זמן אם מבזבזים את הזמן על דברים אחרים אז אין זמן.
מחקנחמד מאוד שמצאת לך למי להתחבר באוניברסיטה לזרם הימני של הכלכלה ולא לזרם השמאלי אבל זה שטויות במיץ עגבניות זה לא יותר מפוליטיקה בגרוש.
באותו מידה סטודנט היה רגיל היה אומר לי התחברתי לצד ימין או שמאל במפה הפוליטית כי
היתה שם אנרגיה טובה.
מה הקשר לשיטה הכלכלית שמדוברת באתר?
אם מיישמים שיטה של כסף שמקורו לא בחוב אפשר עדיין להתחבר לזרמים ימניים או שמאליים במפה הפוליטית הכלכלית.
לירן,
מחקעדיין לא הבנת .הבעיה היא לא מה עושים עם הרזרבות -יש מלא אופציות מה לעשות איתם (למשל משקיעים אותם באפל -כמו שעשה בנק ישראל עם חלקם). הבעיה היא מה עושים עם הגרעון העצום שנוצר כתוצאה מרכישת המט"ח. לזה אין פתרון בשיטה הקיימת ולכן גם לא למדת על זה באוניברסיטה.
לירן, בקורס בחירה כללי אחד שעשיתי על תולדות הכלכלה מימי רומא ויוון עד היום למדתי אמנם מעט על כל תקופה ושיטה אך קיבלתי ספקטרום שלם של דעות, גישות ושיטות שמאפשר לי היום לראות את הכלכלה בצורה יותר אובייקטיבית.
מחקאת הקורס עשיתי בתואר לניהול בבן גוריון, אותו סיימתי. לדעתי הקורס הזה חייב להיות קורס חובה בשנה א של תואר ראשון בכלכלה, שגם עשיתי אך עזבתי בסופה לניהול.
אני רואה את החברה שלי הכלכלנים שנשארו בתואר ואפילו המשיכו לתואר שני, הם מקובעים בדיוק כמוך וכמו רוב הבוגרים לכלכלה. כאשר מציגים להם חוסר היגיון בשיטה הם מיד תוקפים. זה מגיע למצב שגם כשסיימו תואר ראשון עדיין ךא ידעו לגמרי איך מיוצר כסף.
בקיצור, יש מלא מקום לביקורת ולשינויים בלימודי הכלכלה. לאנשי ההון שמחזיקים את השוק בביצים יש אינטרס שנלנד את הכלכלה ככה כי זה משרת את המטרות שלהם ומעשיר אותם.
היי ערן,
מחקלמרות שאתה בכח מתעקש להסביר לי שלא למדתי על העובדה שקיים הפרש בין הריבית המשולמת על המט"ח הנרכש לבין הריבית על ההלוואה בשקלים - תהיה בטוח שעל זה דיברנו בדיוק ועם דוגמאות רבות. קשה לך נורא להאמין אבל תהיה בטוח - קיבלתי בזה ציון כמעט מושלם. למעשה זאת גם אחת הסיבות שכל חברי הפורום המייעץ בבנק ישראל רצו להתפטר כששמעו שליידרמן עומד להיבחר.
למרות שאתה דואג לטפח תדמית שבעולם הכלכלה קיימת "שיטה" עלומה שבה יש ברירה אחת, למעשה מדובר במטריצה עם אינסוף מימדים - אפשר לעשות איתה כמעט הכל, כולל לחרבן אותה לגמרי. לגבי הבחור שכתב על הקורס מהחוג לניהול - אני חושב שזה אולי היסוד הראשון שצריכים להתמקד בו המנהיגים הכלכלים - איך לנהל. לא להיכנס לחובות, לפזר סיכונים ולחשוב לטווח רחוק הם רק דוגמאות קלות.
ערן ולירן שלום!
מחקאני כלכן כבר כמעט עשור. אני יכול לספר לכם שהציונים שלי כמעט מושלמים במרבית המקצועות ובעיקר בקורסי הכלכלה (מיקרו / מאקרו / מימון / וכלכלת ישראל).
לצערי הרב לירן היקר - ערן צודק בכל מילה. לא מלמדים אותנו תאוריות נוספות והכי עצוב הוא שלא מלמדים אותנו מספיק על התאוריה הרווחת. כל השטויות שמלמדים אותנו הינם בהנתן כלכלה מבוססת חוב או כלכלת הרזרבה החלקית. הדבר היחיד שאני זוכר שציינו שם בשתי משפטים ובשתי תרגילים לשעורי בית, היה בסיס הכסף וממנו כמות הכסף כתוצאה מרזרבה חלקית. לא הוסברו המשמעויות והתוצאות. לא נתנו דוגמאות לשיטות נוספות. והכי חשוב, לא ציינו כמו שצריך את הסיכונים.
אם אתה זוכר מלימודי המיקרו, עוד דבר שהוא נתון בסיס, הוא מקסימום רווח. מלמדים אותנו על כך שהפירמות עובדות כדי למקסם רווחים, שכחו גם להסביר לנו שמקסימום הרווח פוגע לנו ברווחה שאיננה ממוקסמת.
בכלכלת ישראל מדברים המון על הגידול בתמ"ג, ושוב - אין הסברים למה אנחנו בעצם מכורים מתוקף השיטה לגידול בתוצר! ולמה אנו משועבדים לגידול הזה.
ככלכלן אני יכול להגיד לך, שרוב הדברים הכי חשובים, בכלל לא נלמדים שם. מלמדים רק את השיטה הנוכחית וממש לא לעומק. לא מלמדים לבקר אותה. לא דנים עליה. לא מלמדים בכלל לחשוב. וכמובן שגם לא לשאול יותר מידי שאלות. זו האקדמיה, ואם במתכוון או שלא, היא משרתת את בעלי ההון ואת השלטון.
לירן - אתה בחור חכם צעיר ושאפתן עם ציונים מעולים שמסיים כלכלה ורוצה לכבוש את העולם בדיוק כמו שאני הייתי לפני שמונה שנים. המזל שמאז למדי לחשוב לבד, ללמוד לבד, לבקר את המצב הקיים ולחשוב על חלופות אחרות שאולי יהיו טובות יותר. תקשיב למה שערן כותב כאן. תקרא כתבות ודעות שונות שיגרמו לך אולי קצת לחשוב אחרת. אולי בעוד כמה שנים הכל יראה לך שונה.
אני אתן לך כמה שאלות להתמקד בהם:
א. למה אנחנו בכלל חייבים צמיחה? למה מה שיש השנה לא מספיק גם לשנה הבאה?
מה יקרה אם בממוצע נצרוך 2% פחות? לי אישית לא משנה... תבדוק!
ב. למה יש אינפלציה? למה חלב לא יכול פשוט לעלות 4 ש"ח במשך 20 שנה? להפך! המחיר אמור לרדת בגלל גידול בכושר היצור! אך יחד עם זאת המחירים רק עולים ועולים כל הזמן... למה?
ג. אם נשווה ללפני 200 שנה, כושר הייצור שנו על בערך פי 1,000 (אם לא יותר). אך יחד עם זאת, אם בעבר רק הגבר היה עובד, והאשה יכלה לגדל משפחה, ויחד הם יכלו לספק הכל בבית ואפילו לחסוך כסף - היום שתי משכורות לא מספיקות! ולהפך - כמות השעות שאנו עובדים רק עולה! למה זה? איפה הגידול בכושר הייצור? למה אני עובד יותר ועני יותר? משהו כאן פשוט לא מסתדר.
ד. קצת מאקרו - מדוע ארה"ב נמצאת עם חוב כזה מטורף? איפה הכסף? איך הם ביוק מתכוונים להחזיר את החוב כאשר הפיתרון הוא רק להעלות את התקרה שלו? תבחן את זה לעומק... אתה הרי למדת במימון את השפעת הריבית לאורך זמן לא?
ערן - אתה מעלה כאן אתר מעולה, פשוט עונג לקרוא את מה שאתם כותבים בלי שום צנזורה. גורם לחשוב ולהרהר איך היה יכול להיות כאן עולם טוב יותר. תמשיכו בעבודת הקודש... אולי גם ללירן זה יעזור בסוף!
יום נפלא לכולם!
תגובה מצוינת! ממש מעודד לשמוע כלכלנים שחושבים בכיוונים אחרים מהמקובל ומדברים בהגיון ובגובה העיניים...
מחקאין הבדל מהותי בין המרקסיזם לבין הקפיטליזם:
השבמחקע"פ המרקסיזם יש לקחת בכוח מהעשיר כדי לתתו לבעל הכוח, באמתלה של לתת לעני.
ע"פ הקפיטליזם יש לקחת מהעני מבלי שירגיש, ולשכנעו שזה לטובתו.
-
אצל חיה שחיה בקבוצה,היררכיה היא בלתי נמנעת.
מחקאחד היישומים של ההיררכיה הזו הוא חלוקת משאבים לא שווינית.
מה שאין בטבע וקיים רק אצל בני אדם,זה העובדה שההיררכיה הזו עוברת בירושה.
ילד של אקדמאי למשל,לא יעבוד בסלילת כבישים או בנקיון.ב 99% מהמקרים הוא
יהיה אקדמאי בעצמו.כלומר,מדובר באצולה לכל דבר.
גם מה שכונה "הדיקטטורה של הפרולטריון" לא היה קשור לפרולטריון.
זו היתה דיקטטורה של אקדמאים מרקסיסטים (עד שסטאלין לקח את העניינים לידיים
לפחות 90% היו יהודים).
גם במערב יש דיקטטורה של אקדמאים,רובם המכריע סוציאליסטים.
הסיפור הזה קורה לא רק באקדמיה.
מערכת משפט,תקשורת,בוהמה... - כל הדברים האלה לא אמורים להיות מזוהים פוליטית.
במערב,המערכות האלה מזוהות פוליטית לא פחות משהיו בברה"מ.
אהלן לירן.
השבמחקלא תופתע לגלות שהרושם המתקבל הוא שאתה חלוק בדעותיך לגבי דעותיו שמייצג ערן ואני יכול להסכים איתך שהרי הכלכלה הנוכחית נותנת היום לכל אחד הזדמנות להצליח ולהתעשר לכן אני גם בטוח שאתה אם הידע הנוכחי שלך מנהל בצורה מאוד אפקטיבית את העושר שהרווחת מיישום הכללים של הכלכלה הנוכחית
אני שואל אותך ע"מ שאתה תסביר לי כיוון שאני כחלק מהרוב אשר רמת לימודי הכלכלה שלו לא באמת מאפשרים לו להבין באופן ברור את המערכת הבנקאית והכלכלית מה אני עשיתי לא נכון?
אולי אני חי טוב ופשוט לא הבנתי את הסוד?
יש לי משפחה ברוך השם , 2 ילדים לאישתי יש נחות לכן היא לא עובדת , אחד הבנים גר איתנו והשני נשוי פלוס תינוקת.
יש לי משכנתא שאני משלם כבר מעל 20 שנה ועוד בערך 10 שנים לשלם, הבן הבכור אשר עשה את דרך המערכת, בגרות, צבא, תואר מרוויח פחות ממני וחי בשכירות.
ע"מ שנוכל לחיות ולפני שנתמוטט אני עובד לרוב מעל 10 שעות ביום , כאשר אני חוזר אני יושן, אני לא רואה שקל ממה שאני מרוויח אני לא לוקח חובות , אני לא טס לשום מקום, אין לי רכב ובסיום כל חודש לאחר כל העבודה הקשה אני לא רואה כלום ובכל זאת משתדל לחייך.
אני יודע שכאשר אתה מסביר את הנקודה שלך אתה כנראה צודק והשיטה הנוכחית היא נכונה שהרי בטח הייתי יכול להצליח אבל אני מסתכל על הילדים שלי והם נמצאים במצב גרוע אפילו מזה שלי.
הבן שלי את כל שכרו לא רואה.
ההוצאות המינימליות למשפחה ממוצעת פשוט מחסלות את הכל ולכן צריך לעבוד יותר ולראות פחות את המשפחה.
הוא מספר לי על המצב הנפשי שלו ואני רואה את הילד שלי לא רואה עולם, בן אדם אשר שכח מהו אוויר ומזה לנשום.
הבן השני שלי לא עובד , זה נראה כאילו והוא מחפש כל הזמן את הדרך להיות אמיתי ולא דווקא צודק שם בשבילנו ולתת לנו כוח ורגעים של אושר.
אני כבר יודע שאני לא היחיד ושאנחנו רויבנו נמצאים במצב הזה ולמדתי מתוך עצמי שלא מספיק לי לכתוב כיצד אני רוצה לראות את המציאות שלי או כיצד סיפרו שהשיטה אמורה להיראות אני חווה אותה כאן ועכשיו ואני רואה את היקרים לי מכל חווים אותה גם כן.
אז מה אנחנו עשינו לא נכון? מה לא הבנו בכלכלה הנכונה שאתה בדרכך הטובה מסביר לנו?
אני אוהב אותך איש יקר אבל אני מרגיש שאתה שולף מילים כמו סכינים אשר לא מודעים להשלכות שלהם
מה הבנו לא נכון בכלכלה הזאת שלא מגיעה לנו לראות את האהובים לנו ביום יום?
מה הבנו לא נכון בכלכלה הזאת שאני צריך לראות כיצד הילדים שלי מאבדים את החופש שלהם ואת התקווה שלהם בתוך מירוץ שאין להם שום סיכוי בו?
תעזור לי להבין מה עלי לעשות , מה אני בדיוק לא הבנתי בכלכלה שלא מאפשר לי ולילדים שלי להרוויח משכורת אשר תאפשר לי לראות את הילדים שלי, לא לדאוג לגבי אוכל במקרר, אני לא מדבר על כך שיהיה לי רכב או טיסה לחול אחת ל10 שנים, אולי אני צריך פשוט לקחת יותר חובות ולקנות רכב?
אולי לקחת חוב ולטוס בפעם הראשונה לחו"ל?
אולי לקחת חובות ולהשלים את השכר החודי?
אולי לקחת חובות ולתת לילדי?
כי אין לי את האפשרות בשכר שלי אחרי 20 שנה של עבודה אפילו להיות בעל זכות לדירה משלי...
אז אני שמתי לב שלקחת על עצמך את האחריות לעמוד בזכותה של הכלכלה הנכונה ואתה כדוגמא לאיש אשר הצליח תחת כללי הכלכלה הנוכחית תסביר לי מה עשיתי לא נכון?
הזמן לנסוע לעבודה, בוקר טוב שיהיה.
כתבת יפה וחד!
מחקבכתבה שכאן כתוב שהעובדות לא מענינות את האקדמיה.
כך כתוב:"אנחנו לא צריכים לעקוב אחרי אקטואליה. האקדמיה לא מלמדת אקטואליה, האקטואליה מתחלפת"
כתוצאה מכך גם בוגרי לימודי כלכלה אינם מתענינים בעובדות.
יש תאוריה, אג'נדה, משהו להאמין בו, להתווכח עליו, ואין קשר למציאות.
הכלכלה של בעלי ההון היא משהו אחר. לקנות למכור ולהרוויח. להתעלם מהעבדים שיוצרים את כל הסחורות והמוצרים.
הכלכלה שייכת לבנקים שמרוויחים מהעבדים הון עתק. יש להם כלים ורישיון וכוח.
הבורסות מגדילות את הרווחים של בעלי ההון. עושות כסף מכסף שגורם לעליות מחירים, שמקטין את כמות הכסף שבידי העבדים.
אפשר לסכם בפשטות: כלכלה ריאלית שייכת לעשירים בלבד ותפקידה להפיק רווח משעבוד.
רעיון השעבוד היה קיים ברומא, בשעבוד השחורים באמריקה, בסין, למעשה מאז ומעולם.
-
לצערי כלכלה נטולת חוב לא תפתור את בעיית השעבוד שהיא מוסרית במהותה.
כל הכלכלות שבעולם נוצרו למטרת ביזת החלשים. כלכלה נטולת חוב תאפשר זאת בדרכים משלה שקל לחשוב עליהם.
קראתי את כל התגובות כאן, אבל הכי אהבתי את התגובה שלך מפני שהיא מלאת רגש. היא אומרת - הכל טוב ויפה בתאוריות שלכם אבל משהו כאן לא עובד. החיים זה לא תאוריות וכולנו סובלים מהניסיונות של המנהיגים ליישם תאוריות שלא עובדות במציאות.
מחקצריך לקרוא הרבה ספרי היסטוריה(גם פרוזה) כדי להבין שיכול להיות שהיו למרקס רעיונות גדולים על הנייר, אבל בחיים הוא אמלל מיליוני אנשים על הגלובוס. אז צריך לחקור ולגלות מה לא עובד, למה לא עובד, מי סובל מזה , ומה אפשר לעשות כדי לתקן? וכך כל הזמן להוביל מדיניות שמבינה שמטרת הכלכלה לשרת את האנשים ולא להיפך.
לערן, פוסט יפה ואני מסכים עם הדברים. אך דבר אחד משמעותי הייתי מוסיף, וזה חשיבות לימוד ההיטוריה המוניטרית. אצל הכלכלנים בימינו, העולם "הכלכלי" התחיל כשפורסמה התאוריה של סמית' (המכונה "אבי הכלכלה המודרנית"), המשיך עם התיאוריות של מרקס (שלמרבה האירוניה התבסס על סמית') ואח"כ עם התיאוריה של קיינס.
השבמחקהבעיה היא שמקדישים כל כך הרבה ללימוד התיאוריות - ולא מספיק ללימוד ההיסטוריה עצמה באופן מדוייק. תפקיד הכלכלן החושב הוא לגבש את השקפתו על פי הניסיון ההיסטורי, לא על פי תיאוריות אופנתיות - אם לא יודעים היסטוריה, אי אפשר לעשות את זה. לירן מהווה דוגמא עצובה לזה מאחר והוא כל כך משוכנע בעצמו. כשציינתי שראוי היה ללמוד על הטאלי סטיקס הבריטים ששימשו כאמצעי תשלום במשך 700 שנה באנגליה, הוא הגיב בזלזול מוחלט. אנשים רבים "יודעים" שבווימאר לכאורה הממשלה הדפיסה יותר מדי כסף, אך לא יודעים שהאחראי להדפסה היה הבנק המרכזי ושהוא היה בשליטה מוחלטת של הבנקים הפרטיים. יש עוד ועוד דוגמאות.
בקיצור, כשידיעת ההיסטוריה היא דלה ולא מדוייקת והדיון ההיסטורי פלקטי עד לא קיים, כל תיאוריה שנבחרת (סמית', קיינס) יכולה "להסביר" כל דבר ללא קשר למציאות. נכון, תיאוריות זה חשוב - אך חשובה עוד יותר ההיסטוריה עצמה.
ההיסטוריון הכלכלי דל מאר כתב על כך בצורה מאוד קולעת בספרו History of Monetary Systems (שלא נלמד באקדמיה ומופיע בישראל רק בספריה הלאומית כשחיפשתי):
As a rule political economists do not take the trouble to study the history of money; it is much easier to imagine it and to deduce the principles of this imaginary knowledge.”
או שבמקרה או שלא במקרה, באקדמיה חייבים לדבר על תיאוריות ומודלים ולא על אנשים ספציפיים. אולי כי היומרה היא שמדברים על איך פועלים חוקי העולם ולא על הביטוי הספיציפי שלהם.
מחקהתיאוריות אמורות להבנות ולהבחן גם על סמך הידע הקיים, ניסיונות העבר והתיעוד ההיסטורי - לא רק על הכריזמה וההשערות (הלא מבוססות לעיתים) של מספר הוגי דעות.
מחקובאקדמיה דווקא מדברים הרבה מאוד על אנשים ספציפיים...
למען האמת ממש לא. הכל איך שנוח ו"בא".
מחקהרי מדברים על התאוריות של סמית מרקס וקיינס.
ההיפך אם היו מדברים באופן כללי זה היה טוב.
http://openlibrary.org/books/OL6969548M/History_of_monetary_systems
השבמחקאתה נוגע בשורש הבעיה כאן, איכות הכתבות הולכת ומשתפרת פה..זה משמח ונותן תקווה שיותר אנשים יתעוררו.
השבמחקהמשך כך.
פוסט חשוב ויפה.
השבמחקנקודה קריטית בדיון על לימודי כלכלה - אופיה המורכב של הכלכלה מצד אחד ואמירות פשטניות מדי מצד שני.
שימו לב שרוב הפרופ' המכובדים לכלכלה ענו לשאלה כאילו שמישהו הציע להם ללמד מרקסיזם:
"גם אנשים שמאוד תומכים בשוויון מבינים שיש יתרונות במנגנון השוק".
זו דוגמא קלאסית - הפרופ' לא באמת מבין את הבעיה עם מה שהוא מלמד - הרי זה מה שלימדו אותו בזמנו כשהוא היה סטודנט - ולכן הוא מפרש את השאלה כאילו מציעים לבטל את הקפיטליזם כולו.
זאת טעות שחוזרת על עצמה בדיון עם אנשי אקדמיה ובכלל - צריך להדגיש ולחזור ולהדגיש בכל דיון:
*** שינוי שיטת ייצור הכסף לא סותרת קפיטליזם, להפך! ***
(מדוע להפך - כי בשיטה הנוכחית אין לנו קפיטליזם אמיתי אלא רודנות פיננסית).
ערן, אתה רשמת רשימה של כלכלנים בכירים שיוצאים בגלוי נגד השיטה הנוכחית ותומכים בשינוי השיטה: אירווינג פישר, מילטון פרידמן, לורנס קוטליקוף, מארי רות'בארד, מייקל קומהוף, ריצ'רד ורנר וברנארד ליטאר.
השבמחקהאם תוכל להפנות להרצאה/מאמר של כל אחד מהם שבו הם יוצאים נגד השיטה הנוכחית?
(חוץ מברנארד ליטאר שאותו ציטטת מספר רב של פעמים במאמריך, לא מצאתי התבטאויות של האחרים ברשימה).
ראה תגובה של אנונימי מ 10:05
מחקהיי ערן,
השבמחקקרוגמן - פרינסטון
שטיגליץ - קולומביה
סיימון ג'ונסון - MIT
ענת אדמטי - סטנפורד
כולם כלכלנים שמביעים ביקורת חריפה גם על הבנקים וגם על צורת ההתנהלות הכלכלית, וכולם נמצאים במוסדות האקדמאים הטובים לכלכלה.
1. לא אמרתי שכל הכלכלנים באקדמיה הם בעד שיטה אחת. ראה את הסייפא של המאמר.
מחק2. אף אחד מהכלכלנים שציטטת לא חורג מגבולות האסכולה הנלמדת באקדמיה. הם פשוט מותחים אותה לקצה הגבולות שלה- מדובר בצעדים שחלקם מבורכים אבל לא בגדר "שוברי שוויון". או במקרה שלנו יותר בגדר "שוברי אי שוויון"
קרוגמן?
מחקהוא מטיף מכל במה להגדיל את החובות בעוד טריליוניי דולרים כדי ליצור מקומות עבודה.
(קיינס + שלי יחימוביץ) כפול מאה.
זה ליצן עם זקן.
(אירווינג פישר נחשב כאחד ממייסדי תכנית שיקגו שערן מציע כך ש"תמיכתו" מובנת)
השבמחקIrving Fisher - 100% Money http://fisher-100money.blogspot.co.il
Friedman, M. (1960), A Program for Monetary Stability, New York: Fordham University Press.
Friedman, M. (1967), “The Monetary Theory and Policy of Henry Simons”, The Journal of Law and Economics, 10.
Benes, Jaromir, and Michael Kumhof. The chicago plan revisited. International Monetary Fund, 2012. http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2012/wp12202.pdf
Richard Werner - http://www.youtube.com/watch?v=zIkk7AfYymg
Bernard Lietaer - http://www.youtube.com/watch?v=GH2b6U2CaQU
ערן הי..
השבמחקאם כל מה שאתה אומר נכון ? (זה נכון. אני רק בודק זווית קצת אחרת) עצם העלאת הרעיונות שמועלים אצלך מזה זמן רב ובעוד מקומות כמו פיטריות אחרי הגשם. הייתה צריכה לעורר תגובה הרבה יותר דרסטית או נגיד כך מדכאת ומערערת.. מכוון שלא ממש כך הדבר ויותר ויותר מקומות אנשים וקולות עולים (באותו כיוון ועם אותן דעות ואמיתות כמו שאתה מעלה) האם אין מהצד ה"רע" ? ( ואני מתכוון למרכאות בכוונה כי לא באמת יש רעים וטובים בסיפור ונדמה לי שגם אתה רואה כך את הדברים. ) איזו תמיכה נסתרת ועידוד לכך שהרעיונות הללו יצאו וייחשפו? האם אין פה נגיד כך מעין קונספירציה הפוכה שבה הכוחות הכלכליים הקיימים היום, כפי שהם. יודעים את כל מה שאתה מעלה. ואולי מכינים את הרקע לשינוי הקרב. בין היתר ע"י כך שמאפשרים לידע הזה לזלוג..החוצה..?
הי גיורא,
מחקאני לא מאמין שהיום אפשר לעצור את המידע הזורם גם במידה שהחברה "הרעים" (ואני מסכים שאין פה רע מוחלט או טוב מוחלט בסיפור ולפעמים כבר קשה לדעת מי הרע או הטוב) ירצו או לא ירצו. מה אתה בעצם מצפה מאותם אליטות שיעשו עכשיו? אם יסגרו את הבלוג (או כל אתר אחר בסגנון) - יעשו לו את הפרסומת הכי גדולה .אם יכניסו אותי לכלא -יהפכו אותי לגיבור. אם ירצחו אותי - זה יהיה צער גדול למשפחתי אבל באותו רגע לא יהיה במדינה מי שלא יכיר את המילה המוזרה שנקראת "שיטה מוניטרית".
אני יודע והבאתי פה בעבר מספר מאמרים שמראים שמתחולל שינוי שם "למעלה". בסופו של דבר גם הם יודעים שהמערכת היא בכיוון חד סיטרי לקראת התרסקות והעולם הפך לסיר לחץ חברתי שהלחץ בו רק עולה ועולה עד לפיצוץ. מעבר לזה הכל ספיקולציות וקונספירציות. אין לי באמת מושג מה התוכניות או האם יש פה משהו מתוכנן או שכולם מושכים את הזמן כל עוד הם יכולים. מה שבטוח אנחנו חיים בתקופת זמן שבוודאי ידברו עליה עוד רבות בעתיד -אני מקווה לטובה.
ערן
שום דבר חשוב להגיד, רק נהנה ללמוד ולקרוא. יישר כוח
השבמחקעכשיו אתה אומר את זה. ובעתיד תוביל שינוי בעצמך.
מחקכלכלה היא לא מדע, אלא תחום במדעי החברה.
השבמחקכלכלה היא תחום פוליטי לחלוטין שאפשר לחקור אותו בעזרת כלים מדעיים כמו סטטיסטיקה או משוואות בדיוק כמו היסטוריה או ספרות אנגלית.
הנטייה לייחס לכלכלה מכובדות יתר בהגדרתה כמדע מוסיפה לה הילת כבוד ומרחיקה ממנה לצערי את רוב האנשים.
לערן היקר
השבמחקתודה על המאמר המעניין (כולל הסירטון המביך...) - פשוט תענוג !
העבודה שאתה משקיע באתר ראויה לכל שבח !
לאט לאט כל הישנים את שנת הדובים יתעוררו מהחלום הרע של העבדות ( הנקראת גם בטעות הכלכלה הגלובאלית) והרבה מזה אתה יכול לזקוף לזכותך.
כל הכבוד - תמשיך לחשוף את האמת למרות שהיא קשה לעיכול עבור כולנו.
נעם
השאלה היא מתי התעוררי מנהיגי המחאה החברתית ויעיפו לקיבינימט את 2 הליצנים ספיבק את יונה שהפכו את עצמם להיות הדוברים שלהם.
השבמחקקודם כל אני רוצה להגיד שבמובן מסוים אני מסכים עם ערן,
השבמחקעכשיו רובכם הגדול טוען שהלימודים לא טובים, לא מלמדים אנשים מספיק יכול להיות שזה נכון (אבל אולי בשביל זה יש תואר שני), בכל מקרה לפי דעתי החומר הנלמד צריך לתת לנו כלים ידע כל שהוא על איך שהכלכלה עובדת עכשיו זה שרוב האוכלסיה שלנו היא בנויה מכבשים שעושים מה שאומרים להם ולא מנסים לחשוב לבד זו כבר בעייה אחרת, כמו שהכלכלן אמר שהוא למד לחשוב בשלב מסוים בחיים אז ככה כולם צריכים לעשות ללמוד לחשוב שזה לפי דעתי מה שהאוניברסיטה אמורה ללמד. ועוד פעם בכל מקצוע שהוא לומדים בסיס, בן אדם אמור לדעת שזה לא הכל וצריך לפתח את המחשבה שלו ואולי כך לעשות שינוי.
לירן
אתה כל הזמן מטיף על כך שהכלכלה לא בסדר,אנשים עושים דברים לא כמו שצריך ומשקרים לנו כל הזמן.
עכשיו רוב הדברים כנראה שנכונים וזה יפה מאוד שאתה עוזר לאנשים לראות את העולם כמו שהוא אבל איזה שינוי אתה מציע לעשות, לשנות את יחס הרזרבה ולהדפיס עוד כסף עד שהחוב יסגר? ברור שזה רעיון מצוין אבל שיניתה פה משהו עשיתה פה כלכלה חדשה? לא פשוט לקחתה את הידע שלך בכלכלה ומצאתה דרך לסגור את החוב (כמובן שלא בטוח שזה יעזור)אם יש לך המשך לתוכנית הזאת אני השמח לשמוע.
עכשיו נחזור לנושא שלנו. לפי דעתך לימודי הכלכלה לא טובים מספיק אבל איך בן אדם ללא שום ידע בכלכה יכול להבין משהו איך הוא יכול לפתור בעיות ובכלל להתמודד עם כל המושגים השונים שיש בנושא זה.
ערן כל הכבוד על הכתבה חשוב להמשיך וךפרסם כתבות בנושא זה, רציתי לשאול אותך ואת כל שאר הקוראים האם אתם מכירים מקום בו אפשר ללמוד כלכלה אחרת. אני מחפש קבוצה/חוג/מוסד ללימוד כלכלה ברוח שונה,אם אתם מכירים אשמח לשמוע עליו.
השבמחקתודה