יום שלישי, 29 באוקטובר 2013

זוכה פרס נובל לכלכלה: הדפסות הכסף של הפד הן "לא ביג דיל"

ראיון שגרתי ומנומס שהתקיים היום ברשת CNBC בין זוכה פרס נובל לכלכלה יוג'ן פאמה לבין הכתב הפופולרי של הרשת, ריק סטנלי, הפך מהר מאד לעימות לא שגרתי לאחר הערה תמוהה ומנותקת מהמציאות של פאמה.  צפו בדברים והכירו את אותו האיש שאמור להוביל את דעת הקהל העולמית בכלכלה.


הערכה כיום היא שמה שמחזיק את השווקים ברמתם הנוכחית ואת הביקוש הגבוה לאג" ח אמריקאי הם הדפסות הכסף העצומות של הבנק המרכזי של ארה"ב- הפדרל ריזרב. הפדרל ריזרב רוכש כיום מדי חודש  איגרות חוב של ממשלת ארה”ב ואיגרות חוב מגובות במשכנתאות בסכום כולל של 85 מיליארד דולר. הפד רוכש סה"כ טריליון דולר בשנה ובסך הכללי רכש עד כה 4 טריליון דולר של אגח"ים. הרכישות הללו הן הדפסת כסף לכל דבר ועניין. הפד מדפיס את הכסף ורוכש באמצעותו את האג"חים . כך הוא גם מגדיל את מאזנו יש מאין. הכסף הזה מגיע בסופו של דבר מידי חודש לשווקים או לממשלה. .כל התהליך הזה ידוע גם בכינויו QE.
אם יסיים הפד או יפחית את רכישת האג"חים האלה (בתהליך שמכונה Taper) ,עלול לצנוח הביקוש לאג"ח האמריקאי ומכאן שגם ערכו יצנח בשיעור חד. גם השווקים שמכורים למכונת ההדפסה של הפד כנראה יסבלו מדיפרסיה עמוקה כתוצאה מכך.לכן תהליך מסוג זה מכונה בפי המשקיעים  כ"תרחיש אימים". בעיה נוספת של הפד היא כאשר ירצה לעשות את הפעולה ההפוכה לQE. קרי להפחית את מאזנו ,בכך שימכור את האג"חים שרכש בתמורה לטריליונים שפיזר. במצב כזה הוא עלול  להציף את השוק עם האג"ח האמריקאי ובנוסף יצטרך לספוג טריליוני דולרים מהשוק שזקוק נואשות לכסף.מהלך כזה יגרום לריביות לעלות וכן יגרום למחסור בכסף בשווקים ולכן יכול להוות את "תרחיש יום הדין" לכלכלה. 

כשנשאל זוכה פרס נובל לכלכלה הטרי, פרופ' יוג'ן פאמה, מה יקרה אם הפד יצטרך לסגת מתוכנית רכישות האג"ח שלו,  הוא טען שהמהלך הזה הוא "לא ביג דיל" . המראיין ריק סטנלי ההמום מתשובתו של הפרופ' איבד את סבלנותו והחל לזעום עליו: "אם זה לא ביג דיל -אז למה לא כל הבנקים המרכזיים עושים את זה כל הזמן?" 
צפו בקטע:

http://video.cnbc.om/gallery/?play=1&video=3000211021

26 תגובות:

  1. יוג'ין פאמה הוא טיפש. מי שנתן לו את הפרס גם הוא טיפש. איך אפשר לתת גם לו וגם לשילר פרס נובל? הדיעות שלהם קוטביות וסותרות ואני מופתע שהם לא התאיינו שניהם בפרץ אנרגיה ברגע שעמדו על אותה במה.
    הטיפש הזה מאמין בתיאוריית השוק היעיל אחרי שהיא הופרכה עשרות פעמים, והוא מאמין שאין כזה דבר "בועה".
    הוא צריך לקבל איג-נובל במקום.

    השבמחק
    תשובות
    1. שיאו של פאמה אי שם בשנות ה-60 ושם הוא גם היה צריך להישאר. בתור סטודנט שקרא כמה מאמרים שלו (צחקתי בקול תוך כדי ..) אין ספק שמדובר באחת התאוריות המגוחכות שיש.

      צריך בכל זאת לומר שהניסיון לחזות בועות או משברים הם איוולת לא פחות גדולה במיוחד נוכח העובדה שאין מספיק נתונים היסטוריים כדי לייצר תבנית כל כך מורכבת.

      מחק
    2. אני נאלץ שלא להסכים איתך אפילו קצת:
      1. שילר עשה זאת בהצלחה פעמיים.
      2. יש מספיק נתונים היסטוריים.
      3. התבנית פשוטה להחריד.
      אפשר בהחלט להתווכח על חיזוי עיתוי הפיצוץ ושאר ניואנסים - זה באמת כבר קשה למדל.
      זה יותר עניין של אופי מאשר של כישרון מתמטי - הילד שצעק שהמלך הוא עירום לא ממש התאים לאף קטגוריה של ועדת הפרס.

      מחק
    3. הצלחה כפולה לא מעידה על טיב השיטה. מעבר לכך אם השיטה אכן פוגעת במרבית המקרים ואנשים עוקבים ומיישמים על פיה היא תקרוס אל תוך עצמה. בגלל זה אין לי הערכה לא לשילר ולא לפמה - שתי הגישות לא עובדות ונבנו על הנחות לא מציאותיות. אני מסכים איתך שהענקת הפרס השנה הייתה מצחיקה, נדמה שבועדה רצו לסגור חורים.

      מחק
  2. אם אתה באמת רוצה לראות איך זוכה פרס נובל לכלכלה עונה על השאלות הכי בסיסיות, הנה לך ניתוח קורע מצחוק של פיטר שיף:
    http://www.youtube.com/watch?v=mFdnA5UNmVw

    מאז הראיון הזה יש לי 0 כבוד לזוכי פרס נובל.

    השבמחק
    תשובות
    1. אם האנשים האלו הם כלכלנים מובילים שבילו את כל חייהם בחקר מערכות כלכליות
      ואם הם הוכרו על ידי אנשי המקצוע הבולטים כמובילים בתחומם וכחוקרים מבריקים
      ואם למרות זאת כל סטודנט מתחיל שקצת חוקר וכל יוס ממוצע כמוני שלומד דרך טוקבקים ובלוגים יודע שהם מדברים שטויות
      אז המסקנה היחידה היא שהם משקרים בכוונה

      מחק
    2. הם לא משקרים בכוונה, הם רובוטים אשר למדו בממסד אשר מעודד שיטה מסויימת (אשר מיטיבה עם העשירים והבנקים) הפרס נובל הוא "כלי" אשר השיטה מפעילה כדי לנטב דעות קהל ואידיאולוגיות מסויימות,
      התחום של הכלכלה הוא אינו נפרד משאר הנושאים הנלמדים באקדמיה,
      החל מרפואה דרך כלכלה ועד לפיזיקה...אין קשר בין מה שמלמדים באקדמיה למציאות.

      מחק
    3. אני לא מסכים איתך. כל בן אדם סקרן עם אינטליגנציה ממוצעת שמתחיל לחקור נושא מסויים, בטח שלעומק, יבחין מהר מאוד בבעיות ובסתירות הפנימיות אם הן קיימות.
      האם הוא מצליח להתעלם מהן רק כי הוא יקבל על זה פרס בסוף? זה אולי אפשרי, אבל לא בגלל שהם לא יודעים אלא כי הם משתפים פעולה במודע.

      מחק
    4. אה באמת? :)
      האם הנוצרים אשר חוקרים את הנצרות הבחינו "מהר מאוד" בסתירות אשר קיימות בדת שלהם?
      האם המאמינים בארץ הבחינו מהר מאוד בסתירות אשר קיימות בדת היהודית?
      וכו וכו וכו....

      לא חסרות דוגמאות לאנשים עם אינטלגנטיה ממוצעת (והרבה מעבר) אשר מאמינים בדת, הסוד הוא שלתרבות המערבית החומרנית-אקדמית יש את אותו המבנה כמו לדת ממוצעת, עם שפע תאוריות (אמונות) ופרופסורים(כמרים)

      מה שאני טוען הוא שהזוכה בפרס נובל לכלכלה הוא סוג של "רב" מכובד מאוד (כי הוא זכה בנובל) והזכייה בנובל רק מחזקת את אמונתו, לכן אני לא חושב שהוא משקר - הוא פשוט חונך באקדמיה ומקבל על זה גם פרסים - הפרס נובל הוא לא בגלל שהוא אמר משהו חכם - אלא בגלל שהוא תומך במערכת.

      מחק
    5. לא ייאמן!!! פשוט לא ייאמן... נשארתי עם פה פעור, וואו!!!

      מחק
    6. פרוסטי,
      השכל האנושי חושב בצורה ליניארית, שחור ולבן, ולכן הוא לא יכול להתמודד עם דברים שלכאורה נראים כ"סתירה". אין קשר בין הדת לפרס נובל ואל תחפשו לגיטימציה לחוסר האמונה באל בהשוואות מהסוג דלעיל.

      מחק
  3. קראתי לא מעט מחקרים ומאמרים שעוסקים בצורה ישירה ולעיתים גם עקיפה בתיאוריות של פאמה בגדול התיאוריות שלו היו פורצות דרך בסוף שנות ה60 והם די רלוונטיות עד היום ראייה לכך אין חלופה נורמלית.. מה שלא נכון זה לשאול אותו שאלה במאקרו כלכלה!! מה הקשר? רופא עיניים תשאל אותו על עיניים ולא על אורתופדיה!!!!! חברים לא כל פרופסור לכלכלה מבין במיקרו מאקרו מימון חשבונאות וכו' אתם יודעים תקחו כל דבר בערבון מוגבל התשובה שלו בנושא המאקרו לא חכמה וההיסטוריה מוכיחה ועוד תוכיח שהיא בעיקר שגויה לגבי המסקנות המימוניות שלו אין חולק עליהם !! וסטודנט פישר קטן כמוני הוכיח שהם נכונות ואף מסבירות ממש אז תכבדו זוכה פרס נובל על תיאוריה מימונית!! (ותשאלו אותו על מימון לא מאקרו) ללא קשר ערן האם אתה יודע שהוא בעצם הראשון בעולם שהוכיח אמפירית שהשוק לא יעיל? אתה מדבר על כך ומביא הוכחות מהעולם אתה מבין תגדולה שלו ? הוא לא דבר או לקח הוכחות של אחרים אלה הוא הראשון שחשב על זה והוכיח את זה!!..

    השבמחק
    תשובות
    1. הפוך גוטה, הוא עד היום טוען שהשוק סופר-דופר יעיל...

      מחק
    2. הוא הוכיח שהסיכון השיטתי לא מובהק בתשואות נכסים פיננסים המשמעות השוק לא יעיל לפי התורה המימונית הקלאסית...

      מחק
    3. אפשר את זה בhebrew, please?

      מחק
    4. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
    5. התיאוריה בעולם המימון טוענת שהתשואה של כל מניה תלויה רק ורק בסיכון שלה כלומר הסיכון עולה כך גם הסיכוי לתשואה עולה (תוחלת התשואה). בשנות השישים אנליסטים חישבו בצורה הזאת את אופן החשיפה שלהם למניות ולסיכון.שימו לב זה מקביל לתיאורית השוק היעיל ולכלכלה המודרנית שערן מדבר עליה פה כל כך הרבה . בקיצור בשנת 1968 הבחור הנחמד הזה שקבל פרס נובל הוכיח שהשוק לא יעיל שיש דברים אחרים שמשפיעים על התשואה של המניה למעט הסיכון ואף בחלק מין המקרים(מדינות מסוימות) שאין קשר בין הסיכון לתשואה בכלל. המשמעות הוא היה מהראשונים שהוכיח שהשוק לא יעיל וכל נושא של התמחור הנכסים במקרה הזה הפיננסים לא מתנהל בהתאם להנחת העבודה שהשוק יעיל. בקיצור הבחור הנחמד גאון... היה הראשון שהוכיח ששוק ההון בעולם לא יעיל ושתיאוריות המימון המודרניות לא נכונות.! אבל ערן בחר לצטט אותו בתחום המאקרו כלכלה ושוב אני שואל מה הקשר בין מאקרו כלכלה למימון ? רוצה לטפל בבעיות גב ? אין לך מה ללכת לפרופסור מומחה עולמי בבעיות עיניים!!!

      מחק
  4. אני חושב שהוא התכוון שהסיכון המתגלם בהשקעה מסויימת, אינו פרופורציונאלי לתשואה (רווח) מאותה השקעה.
    ולכן השוק לא יעיל.
    תקן אותי אם טעיתי

    השבמחק
    תשובות
    1. אני לא חושב שיש קשר להגדרת שוק יעיל - ההגדרה אומרת שמחירי הנכסים מגלמים את כל מה שידוע עליהם מיידית (ההגדרה החזקה), ולכן נכס לא יכול להיות מתומחר מתחת לערכו (קרי, להסחר במחיר מציאה), כי השוק היה אוטומטית מעלה את מחירו. לכן גם אסטרטגיות של בחירת מניות לטעמו הן חסרות ערך כי הן לא ישיגו יותר מתשואת השוק (זה קצת יותר מורכב מזה, יש כל מיני הרחבות של התיאוריה למניות קטנות מול גדולות וכו' אבל זאת אותה טענה).

      מחק
    2. העורב, ראשית יפה על ההגדרה אבל אתה צריך להבין המשמעות של שוק יעיל זה שכל משקיע כולל אדם עם מחשב על לא יוכל להשיג לעצמו שום יתרון איכותי על אדם מפשוטי העם.בפועל השוק לא מתנל בצורה הזאת כי הוא לא יעיל. ברגע שאני יודע למשל שלחברות בעלות שווי הוגן גבוה יש יתרון על חברות בעלות שווי הוגן נמוך או לקשור יחסים פיננסים כאלה ואחרים להשפעה על התשואה יש ביכולתי לבנות מודל ולאמוד את התשואה של המניה. כלומר לאותו אדם עם המחשב על שמריץ רגרסיות רוחביות ומודלים למציאת אבריטרג יש יתרון מוחלט על פני אדם ללא האמצעים הנל כלומר השוק לא יעיל. ויש בגדול שני סוגי אנשים כאלה שמאמינים שהשוק יעיל(ולא משנה באיזה רמה) לבין כאלה שלא מאמינים שהשוק יעיל... לדעתי השוק לא יעל.

      מחק
    3. אנונימי בגדול אתה צודק רק שפאמה הוכיח שלסיכון אין בכלל שום קשר לתשואה לרווח...

      מחק
    4. סורי, זה פשוט לא ההגדרה הנכונה...
      הגדרה של שוק יעיל היא כזו שבו כל האנשים עם הסופר מחשבים והרגרסיות יגיעו בו זמנית לאותה מסקנה ויביאו את הנכס *כמעט מיידית* למחיר הנכון.... (ולצורך העניין הרווח בדרך לשם יתחלק רנדומלית).
      שוק לא יעיל הוא כזה שבו הארביטרג' לא יסגר!
      רוצה דוגמה מרפובליקת עולם שלישי? תפתח מחר את הגרף בלייב של תא 25. הגלום אמור כביכול להיות שווה למדד עצמו, אבל בד"כ הוא נקודה יותר או פחות, לפעמים שתיים. למה? כי אי אפשר לסגור את הארביטרג' ברווח כי הבוק דליל מדי.

      מחק
    5. עורב ידידי אתה לא מבין את ההגדרה שוק יעיל זה שוק שהמחיר משקף את כל המידע הקיים ומאחר שאין ארביטרג ולאף אחד אין מושג מה יוליד מחר שום מחשב על לא יתן לך יתרון ואיכותי נכון שישנם מערכות ממוחשבות שבונות דפוס פעולה מסוימות ומנסות להשיג רווחים על פערי ארביטרג בין השווקים בעולם.. אבל מדובר פה ברווחים שוליים באחוזים.
      ושאתה מדבר על רווח שמתחלק רנדומלי ? ומי אמר שלא מדובר בהפסד? הרי אף אחד לא יודע מה יקרה מחר בעולם והמידע יגיע בצורה רנדולמלית לשחקנים ולכן אף אחד לא מספיק חכם כדי לדעת מה יקרה בעתיד וכל החלטה בהווה להשקעה משולה להימור..

      מחק
    6. דרך אגב ארביטרג זה הדרך הפשוטה ביותר(הפרמיטיבית ביותר) למציאת שוק לא יעיל אבל יש מצבים שגם כאשר אין ארביטרג בכלל השוק לא יעיל ואת זה למשל פאמה הוכיח. המשמעות של ארביטרג שאתה קונה משהו ב10 שקל ומיד מוכר אותו ב11 שקל ועושה רווח של שקל מכלום ללא סיכון בכלל. נשאלת השאלה נניח שאין ארביטרג בכלל והמחיר הוא 11 שקלים? המחיר טוב ? לקנות או למכור ? כלומר האם המחיר משקף כביכול את התזרים הצפוי העתידי מהוון להיום??כיום התשובה לשאלה הזו לא יודעים כי למעט הסיכונים העסקים יש סיכוני פולטיים גיאוגרפים וכו' שלא ניתן לקמט..כלומר לא רק הסיכון השיטתי(העסקי ואולי גם הצפוי) משפיע על התשואה העתידית.

      מחק
  5. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  6. כדאי לדייק אפילו יותר:
    הפד אינו (א י נ ו) הבנק המרכזי של ארצות הברית.
    הפד הוא בנק פרטי, בבעלות פרטית, שקיבל לפני כמאה שנה את הזזיכיון להיות מדפיס הדולרים.
    בכך הוא הפך להיות המפלצת שמחזיקה את ארצות הברית (ואחריה את כל העולם).
    הפד שייך לאנשיפ פרטיים, לא לממשלת ארצות הברית.
    ככה שלמעשה אותה קבוצה של אנשים פרטיים היא השולטת למעשה בעולם.

    השבמחק