יום שני, 25 בנובמבר 2013

חשיפת פרשת "שעבוד האנושות"

מאת: ערן הילדסהיים

המערכת הכלכלית שמדרדרת אותנו באיטיות אך בעקביות יוצרת מול עיננו מהפיכה אמיתית בתודעה. כרגע מדובר בטיפות -אבל את השטפון המתקרב ניתן כבר לשמוע היטב.


בריטניה כבר סוערת מספר ימים בעקבות פרשה מזעזעת שנחשפה שם בסוף השבוע האחרון. אישה מלזית בת 69, אישה בת 57 מאירלנד וצעירה בת 30 בריטית, חולצו מעבדות ושעבוד של 30 שנה בתוך דירת מגורים בלב שכונה בדרום לונדון. מסתבר שהשלוש החליטו לבקש פעם ראשונה עזרה רק לאחר שצפו בסרט תיעודי ,שהוקרן בטלוויזיה הבריטית בנוגע לנישואים בכפייה ועבדות ביתית. הסרט סקר את עבודתה של אגודת צדקה בריטית שמטפלת בנושא. אחת הנשים המשועבדות ,יצרה קשר עם האגודה מיד לאחר השידור. אניטה פרים ,יו"ר האגודה, מספרת שגם לאחר יצירת הקשר הראשוני ,לקח לנשים, שאחת מהן נולדה לעבדות, כמעט חודש עד שהסכימו לתת אמון במשטרה ובאגודה, ועד שהבינו שלטובתן כדאי להן לצאת מן השבי. "נדרש ממנה [מזו שיצרה קשר ראשוני] אומץ רב ,כיוון שאנשים מתרגלים לעבדות" -הסבירה פרם את התנהגותן של הנשים בראיון לרשת חדשות בריטית.

הסיפור המדהים הזה של שלוש הנשים הוא בעצם סיפור המראה של כולנו. כולנו כמו הצעירה הבריטית בת ה30 נולדנו לעבדות.כולנו רואים במערכת המשעבדת שלנו כמשהו שהוא "חלק מהחיים ואין מה לעשות". בראיון שהיה לי למשל לפני כשבועיים לתוכנית של גיא זוהר, עלתה לפני עיתונאית .היא הסבירה בהכנעה שהיא מודעת לעובדה שהיא כבר לא תזכה לרווחה הכלכלית שהיה לדור ההורים שלנו. זו הסיבה גם שלדבריה נאלצה להשתעבד לבנק ולדחות הבאת ילד לעולם ,רק בשביל לרכוש דירה צנועה ביפו. מבחינתה ומבחינת כולנו "אלה החיים שצריך לחיות אותם".

בדיוק כמו שהנשים בבריטניה התרגלו לשעבוד, כך גם אנחנו. ניסיונות להוציא אותנו מהשעבוד -זוכים לחשדנות גדולה דווקא מהצד שלנו ,המשועבד. או כמו שאמרה פרם:"אנשים מתרגלים לעבדות".  די אם ניקח כדוגמא את הכתבה המרתקת שפורסמה רק שבוע שעבר של פרופ' דיוויד גרייבר. הפרופ' חושף שם את העובדה שהשיטה הכלכלית ,שמשרתת רק מעטי מעטים, מאלצת אותנו לעבוד בממוצע 50 שעות בשבוע, אף על פי שהוא מוכיח ,שמספיק שנעבוד רק 15 שעות כדי שנוכל לספק את כל צרכינו. למרות זאת לחלק מהמגיבים לכתבה הזו , זה היה נראה מוזר שנעבוד פחות והם יצאו נגד הרעיון של "יציאה מהשעבוד"-בדיוק כמו שהנשים התנגדו להשתחרר ברגע שיצרו קשר עם המשטרה.

דבר אחד מבדיל בין יציאת הבריטיות מהשעבוד לבין אי היציאה של האנושות מהשעבוד. הנשים נחשפו לראשונה לבעיה הספציפית שלהן בתוכנית הטלויזיה שצפו בה, והחלו באומץ רב לחקור ולבדוק את הדבר עם גופים מחוץ למטריקס שהן חיו בו. לקח להן זמן אבל הן יצאו מזה.
לעומתן רובנו עסוקים בטרדות היום יום ,אין לנו זמן ורצון לחקור ולבדוק. התקשורת למרות השינוי הקל שמתחיל להתחולל גם בה, עדיין מרכזת את רוב עיסוקה בראליטי ובהפחדות שווא מפני אויבים דימיוניים.

אבל גם יש סיבה לאופטימיות. אופטימיות גדולה. יותר ויותר מובילי דעת קהל ועיתונאים מתחילים לחקור ולרחרח  אל מחוץ למטריקס. וכשאחד פורץ את גבולות הסדר הקיים והוא מקבל גב מהציבור ,הוא נותן רוח גבית לעוד חברים להצטרף אליו . וכך אי אפשר שלא להתרגש מהשטף שאנחנו עדים לו לאחרונה של אנשים שמתחילים לצאת מהמטריקס. הכתבה על 'הכלכלה האמיתית' במאקו על מערכת הכסף שלנו למשל, זכתה ליותר לייקים מכל הכתבות שפורסמו באותו הסוף השבוע באותו מגזין ביחד. זה בהחלט העביר מסר לאחרים שהציבור רוצה לשמוע עוד על כך. שלושה שבועות אחרי, פורסמה כבר כתבה של איל עופר באותו הנושא בThemarker. להזכירכם רק עד לפני שנה הנושא הזה היה טאבו במדיית המיינסטרים ועכשיו מתחיל לתפוס בה מקום של כבוד.

הבשורה המשמחת היא שפריצת גבולות הסדר הקיים לא מתרחשת רק בכלכלה ,אלא בעוד תחומים ומתחילים להתקל בה יותר ויותר. הנה למשל , בעודי נוסע בשבוע שעבר בדרך לעבודה ,ניסיתי למצא תחנת רדיו שלא טוחנת את הראש עד דק על איל גולן. באותו יום דנו בנושא "הקריטי" של האם איל היה צריך להופיע ב'כוכב הבא' או לא. זה היה קשה, אך בסוף הגעתי לאי של שפיות בים שטיפת המוח של הרדיו. הגעתי לתוכנית שהיא בכלל תוכנית מוזיקה בשם רוקר טוב ב88FM (אגב, מוזיקה משובחת). ושם הקשבתי ממש במקרה לשדרן בועז כהן ,שלמרות שהוא קשור לעולם התקשורת,לא הסס להעביר את המסר הבא למאזינים:


והשידור הזה בא שבוע אחרי שמשה איבגי התפרץ בזעם בתוכנית של שי שטרן כנגד המערכת המשעבדת (צפו מדקה 3):


והתופעה הזו לא יחודית רק לארץ. היא מתפשטת בכל מקום. זמן קצר לפני איבגי היה ראיון מדהים של ראסל בראנד בBBC בנושא. אפילו בימים אלה דברים מ2012 ,שנשא מאט דימון  על הכניעה והציתנות של האזרחים , החלו לתפוס תאוצה אדירה בכל הרשת. דימון ציטט בדבריו את הווארד זין, היסטוריון יהודי-אמריקני מפורסם. את תחילת דבריו החל במילים הבאות:
"אני מתחיל מההשערה שהעולם הוא הפוך, שהכל השתבש, שהאנשים הלא נכונים בבית הכלא והאנשים הלא נכונים מחוץ לכלא, שהאנשים הלא נכונים נמצאים בעמדות כח, והאנשים הלא נכונים חסרי כח, שהעושר במדינה הזו ובעולם כולו נמצא באופן שלא דורש רפורמה קטנה אלא שינוי דרסטי של ההון".

36 תגובות:

  1. הפתרון
    מודלים של צמיחה מתארים התפתחות כלכלית על בסיס ההון , הפיסי והאנושי, הקיימים. ככל שהון זה גדול יותר בתקופה הנוכחית גדול יותר כך ההון בתקופה הבאה יהיה גדול יותר. בפועל אנו חווים בתקופה האחרונה נסיגה ברמות הצמיחה ואפילו מיתון בכלכלות רבות בעולם. עניין זה אינו חדש וקרה גם בתקופות מוקדמות יותר. המודלים מנסים להסביר הבדלים בצמיחה על ידי שלל גורמים ביניהם שינויים בהרכב הדמוגרפי, מציאת או אובדן משאבי טבע, חוקים מיקרו כלכליים כגון כאלה הנוגעים להגבלים עסקיים ,שינויים טכנולוגיים ואולי חלוקת ההכנסות. אני אנסה להסביר זאת בצורה שונה.
    המודלים המיקרו כלכליים מוכיחים כי ככל שרמת התחרות במשק גדלה כך רווחת הצרכנים גדלה. מודלים אלו מקדשים את זכות הקניין וחופש המסחר. במודלים אלו רמת ההחלטות ניתנת על סמך ידיעה על המצב תוך החלטות שניתנות לשינוי ושיפור עם למידת המצב. כך למשל החלטה על מחיר לחם , גבינה או אפילו מחשב ומכונית ניתנות לשינוי על סמך עלויות הייצור והשיווק ועל סמך הביקוש למוצרים אלו. לעומת זאת ניסיון לצפות התנהגות כלכלית לאורך זמן נוטה להתבדרות , ככל שהתקופה אותה צופים רחוקה יותר הסיכוי לדייק קשה יותר ואף הפער בין התחזית לבין המצב בפועל גדול יותר. למרות זאת החלטות על השקעה נלקחות בזמן נתון והשפעת החלטות אלו ייוודעו רק בעוד שנים. למעשה ככל שההחלטה היא על סכום גדול יותר כך השפעתה גדולה יותר. בשנים האחרונות חלו במספר רב של מדינות שינויים בערך הנכסים שעיקרם הוא שינויים במחירי הדירות אך גם במחירי נכסים אחרים כגון אג"ח ומניות. ההחלטה על קניית דירה שהשפעתה היא לשנים ארוכות ואפילו נצח במונחי חיי אדם, נלקחת על סמך צפי למחירה לאורך שנים ארוכות בעוד הידיעה על מחירה בעתיד קלוש ביותר.
    כל עוד קונים נכס מתוך כסף שנמצא ברשות הקונה הבעיה ברכישת הנכס מצומצמת , לכל היותר בעל הנכס יפסיד קצת או ירוויח פחות משציפה. הבעיה מתעצמת לגבי נכס הנרכש ע"י הלוואה, לעתים קרובות זרם ההכנסות מהנכס קטן מהצפוי ואז הלווה מתקשה להחזיר את הלוואתו. כאשר זה קורה ללווים בודדים המשק יכול להתגבר על כך, אולם לעתים קרובות המשבר כולל לווים רבים ואז המשק נמצא בבעיה.. זרם ההכנסות הצפוי וערך הנכסים במשק יורדים לפתע, וגופים רבים במשק מתקשים בהחזר ההלוואה. לכאורה אין הבדל בהון הפיסי של המשק, הוא לא קטן אולם למרות זאת מתחולל מיתון המתעצם כתוצאה ממצבת החובות של הפרטים . בדיעבד מתארים כלכלנים את המצב שלפני המיתון כאילו ערך הנכסים היה בועתי אבל בזמן הבועה הפרטים במשק לא חשו בו. הבעיה טמונה בכך שהחלטות לזמן ארוך נלקחות עם מידע מועט על העתיד.
    מהי מצוות שמיטת כספים?
    מצוות שמיטת כספים מצווה על כל המשק למחוק בתום השנה השביעית את כל החובות שנוצרו לפניה. אמנם כיום ישנו מצב של פשיטת רגל אולם הליך זה מתייחס לחוב בתקופה מסוימת ואינו שומט את כל החובות באותו הזמן.
    מהם הסייגים למצווה זאת?
    השמיטה אינה שומטת חובות עליהם יש משכון אלא אם כן ערך החוב עולה על ערך המשכון שאז היא שומטת את ההפרש בין החוב לבין המשכון.
    הטענה המרכזית של כלכלנים נגד מצוות שמיטת כספים היא שבתום כל שבע שנים יפרעו כל החובות במשק וכך ייוצר חוסר יעילות שכן יימנע מסחר בין הווה לעתיד. יש לציין כי גם היום הבנק המרכזי מווסת את המסחר בין הווה לעתיד ע"י קביעת רמת הריבית במשק . כמו כן יש אפשרויות שעדיין פתוחות בפני בעלי הון ולווים לקיים מסחר גם תחת מצוות שמיטת כספים , אחת היא הלוואה כנגד משכון, והנוספת היא השקעה תמורת אחוז מהרווחים של הלווה (מניות).
    כיצד מצוות שמיטת כספים אמורה לייצב את מצב המשק?
    השמיטה למעשה מצמצמת את הנכונות לתת הלוואות בזמן שהמשק נמצא בשיא, הנכונות לתת הלוואה תלויה בסיכוי להחזירה ובשל השמיטה הסיכוי להחזירה יקטן. בכך יינתנו פחות הלוואות ואלה שאכן יינתנו , יינתנו בתמורה למשכון. למרות ירידת הנכונות לתת הלוואות , משקיעים יוכלו לקנות מניות מיזמים ויעברו ממצב של מלווים למצב של שותפים. לגבי הלוואות לצורך צריכה נראה לי שירידה בהיקף הלוואות לצרכים אלו היא תופעה מבורכת , פרטים לא צריכים למשכן את עתידם לצורך צריכה. לגבי צריכה של עניים נראה לי שהממשלה תוכל לעזור כאן , מדובר בסופו של דבר בסכומים קטנים.
    למעשה החלת המצווה תיצור כלכלה סגורה (מבחינת הזמן לא המקום) כאשר לא יתאפשר מסחר ע"י הלוואות בין הווה לעתיד, לא תהיה אפשרות להלוואות לנצח. במודל של כלכלה סגורה מוכח היטב שחופש מסחר מיטיב עם השחקנים השונים במשק.

    ר.א.

    השבמחק
    תשובות
    1. רעיון מעניין

      מחק
    2. ישנה גם התעוררות בקרב החילונים לקחת בחזרה לידיים את היהדות.
      כל האתוס היהודי בנוי על יציאה מעבדות לחירות! מטרת היהדות בדומה לדיציפלינות אחרות היא ליצור מודעות, לעורר את האדם ולהוציא אותו מהכלא המחשבתי.

      מחק
    3. איזה קשקוש, כל האתוס הדתי הוא שיעובד ונועד לשלוט בהמונים.
      אפילו בתנ"ך שלכם יש כל כך הרבה על לשעבד שאפילו במערכת הנוכחית דברים אלו לא חוקיים.
      https://www.facebook.com/photo.php?fbid=581094318607655&set=a.581092051941215.1073741833.468540346529720&type=1&theater

      מחק
    4. 1246, שתה פחות מים. הפלואור לא עושה לך טוב.

      מחק
    5. אגב שמיטת חובות, לפי חוק הוצל"פ אין התישנות על תיק שנפתח על כמעט כל עברה אחרת חל חוק ההתישנות מרצח ואונס ועד התעללות בחסרי ישע, לא על חוב בהוצל"פ.

      מחק
    6. 12:46 צודק בהחלט. הדת אכן נועדה לשעבוד, ומלאה בחוקים חסרי משמעות וחומרנות מחשבתית. ובלי קשר לשינוי מוניטרי, בשביל להיות חופשיים עלינו קודם כל לעזוב את הדת (כל דת!) ורק זה נוכל להיות חופשיים באמת.

      מחק
    7. כל דת אה? במה אתה מאמין? האם אתה חושב שצריך סוציאליזם? האם אתה חושב שצריך שיטה מוניטרית כזו או אחרת? כל דבר בו אתה מאמין הופך להיות לדת שלך. מי שחוקר לעומק ולומד את הסוד ואת דרכי החכמים לפניו שכבר הבינו את מהות האדם לפני אלפי שנים, יכול ללמוד להיות חופשי באמת. כמות הדברים המשעבדים את מחשבתך הם רבים מאוד, ואחד מהם הוא שאתה חושב שאתה יודע משהו על היהדות. אתה יודע על היהדות אך ורק מהמטריקס, מהתקשרות, מהאקדמיה בדיוק כמו שאנשים חושבים שהם יודעים משהו על כלכלה. אנשים שקצת מבינים משהו בתודעה של האדם כגון בודהיסטים עובדים שנים על גבי שנים על מנת להגיע למצב בו המודעות שלהם חופשית, ואתה חושב שהדת היא זו המשעבדת אותך? "עבד ההויה הוא לבדו חופשי"

      מחק
    8. הדר לידיעתך אני דווקא גדלתי בבית דתי ואני גר ביישוב דתי וכל חיי סובבים סביב הדת. ואני עדיין חושב שדת היא דבר מיותר. ולא אני לא מאמין בשום דבר לא סוציאליזם ולא שיטה מוניטרית. אני כן מקבל את העובדה שהשיטה המוניטרית הנוכחית משעבדת אותנו, וזה על סמך העדויות הקיימות, לא אמונה. תחשבי קצת מחוץ לקופסה, דת לא רלוונטית יותר.

      מחק
    9. האם אני טענתי כי יש לשנות את השיטה בגלל אמונה? אני כתבתי כי היהדות מטרתה לשחרר את האדם מכבליו. מעבר לכך האם אנו צריכים להגיע למצב בו הכלכלה לא מתפקדת על מנת להבין שרעיון השמיטה הוא טוב? האם אני צריך "עדויות" לכך? או שאני יכול להבין זאת לוגית? או אולי זה אחד החוקים חסרי המשמעות שפתאום באור חדש כן יש לו משמעות?
      אתה לא מאמין בשום דבר? ז"א הכל מותר הכל אפשרי? אתה מאמין במדע? או שמא אולי באמת הצלחת להשתחרר מכל כבלי העולם הזה ובנוסף אתה חושב שכל אחד הישר בעיניו יעשה אם אתה מאמין בכלום?
      נו באמת, המחשבות שלנו משועבדות תמידית, יש לנו תפיסות מקובעות, וכל אחד עושה ממשהו אחר דת. אם זה באקדמיה שבה צוחקים על תגליות של אנשים שבסוף מקבלים פרס נובל, הכיצד? הם כאלה אוביקטבים ומשוחררים מדתות?
      אני דווקא חושב הרבה מחוץ לקופסה, והתפיסה שלי וההיכרות שלי את היהדות הם בדיוק במקומות שמחוץ לקופסה ומחוץ למייןסטרים, ודווקא בגלל שגדלת בבית דתי גם תפיסתך את היהדות מקובעת רק מהצד השני עקב החוויות הסוביקטיביות שלך. להאשים את הדת בחוסר חופש זה כמו להאשים את החרדים במצבנו הכלכלי, למצוא משהו חיצוני ולהאשים אותו. הדת לא היא הכובלת אותנו אלא אנשים שמכתיבים לנו מה היא הדת, כיצד היא נראית וכיצד אדם דתי צריך להתנהג ולהיראות. כמו שכל דבר בעולם יכול להיות טוב ויכול להיות רע, והיחידים שקובעים זאת אלו בני האדם בדרך בה הם מתנהגים. להגיד שדת לא רלוונטית יותר זה כמו להגיד שכל דבר הנוגע בנפש האדם הוא איננו רלוונטי או מיותר, או כל דיציפלינה בעלת חוקים היא מיותרת. אולי כוונתך היא שדת בסגנון השולחן הערוך היא מיותרת, אבל להגיד שכל החכמה שנאספה במשך אלפי שנים היא איננה רלוונטית? אם אינך מסוגל להעריך את העובדה שאנחנו בסה"כ גמדים היושבים העל כתפי הענק שבזכותם אתה חושב את המחשבות שאתה חושב ויש לך את המוסר שלך בזכותם אזי אתה הוא המקובע והעיוור.

      מחק
  2. ערן הילדסהיים היקר.
    אתה עושה עבודת קודש ואני מודה לך על כך.
    הדוגמא שנתת לגבי 3 נשים שהוציאו עצמן מעבדות של 30 שנה בדירה בלונדון פשוט מדוייקת להפליא. צורת החשיבה שלהן כל כך התעוותה בגלל החוויות שעברו לאורך כל כך הרבה זמן ודבר זה דומה מאוד לצורת החשיבה של רוב האנשים היום בכך שאנחנו לא באמת מבינים עד כמה עבדים אנחנו לצורה שבה העולם הזה פועל וכמה יכול להיות פה הרבה הרבה הרבה יותר טוב וקל ופשוט.

    אורן

    השבמחק
  3. הנאום של דיימון הוא לא משבוע שעבר אלא מלפני כמעט שנתיים, הוא נשא אותו באירוע שנקרא "The people speak, live!" בשיקגו ב-31 לינואר 2012 (אבל זה נכון שמשום מה הוידאו תפס תאוצה אדירה מלפני שבוע פלוס מינוס).

    השבמחק
  4. לפני כמה ימים הבעתי את דעתי כאן על כך שהבלוג מתדרדר והוא לא כמו שהיה בהתחלה (בעקבות איור השור)..
    בלי להרחיב יותר מידי אני רק רוצה להגיד,
    ערן, סליחה טעיתי.

    השבמחק
  5. eran, you are great, just wanted to say that

    השבמחק
  6. כל הכבוד על ההתנצלות... זה נכון שהדברים קצת חוזרים על עצמם לפעמים, אבל תחשוב שיש בזה הרבה הגיון. עם כל הבולשיט (והדברים החשובים) שמקיפים אותנו מסביב חשוב להזכיר את אותם הדברים ולהכניס אותם לתודעה. שאנשים יתחילו להעמיד אותם במבחן המציאות ויסתכלו על החיים בצורה אחרת..

    השבמחק
  7. אחד הסרטים החשובים שמציג את בעיות החברה שלנו ומראה דרך לצאת משהיעבוד לחופש, תורגם לכל השפות הקיימות, אנא הפיצו. ככל שיותר יהיו מודעים וירצו שזה יקרה ישתפו ויעזרו בהפצה דברים יזוזו יותר מהר.

    http://www.youtube.com/watch?v=KphWsnhZ4Ag

    השבמחק
  8. אנונימי,
    מודה ועוזב ירוחם
    שרון

    השבמחק
  9. שלום
    ומעניין מה תחושת האנשים שיקראו את הר"מ. תודה בכל מקרה.

    ומה לגבי מערכת הבריאות?
    להבנתנו, נכון לייצר מערכת התומכת באדם ויכולתו להבריא עצמו. רוב המערכת הטיפולית הופכת את האדם לתלותי. הרעיון לפתח מערכת משוכללת המשלבת בחכמה את השיטות האיכותיות [ וגם לכך יש הצעות, איך לאבחן זאת] שבתחום הבריאות.
    יש גישות טבעיות רבות. ויש גישות מלאכותיות כמו הרפואה המערבית. וכמובן שיש רבים שיתקוממו נגד וזה הגיוני. והאם זו לא תודעה שטופת מוח? קוראים לזה שיעבוד לא מוכר ?! זה דומה לנשים שלא הסכימו לצאת מעבדות?
    בהצלחה לכולנו

    השבמחק
  10. נהדר לקרוא אותך
    ערן,
    מסקרנות אישית אשמח לשמוע,
    הרי גם אתה הולך לעבודה יום יום ומשעובד לכסף.
    איך ההבנה שאנחנו עבדים משפיעה על היום יום שלך במציאות הנוכחית, ומעבר לרצון לשנות?
    למשל: לא לוקח הלוואות,
    קונה זהב במקום להשקיע בבורסה/חסכונות בבנק
    לא מתקדם בסולם הדרגות כדי לא לעבוד קשה….
    ככל שאני כותב עולה לי רעיון לפוסט חנוכה - "מעבדות לחירות - כללים לאדם החופשי בעולם הכסף מחוב"
    רון

    השבמחק
    תשובות
    1. ידידי,
      אין רשימה של כללי קסם שמישהו יכתיב לך כדי להיות ל"אדם החופשי". למעשה המחשבה שיש דקטרינה ברורה ומישהו צריך להגיד לך מה לעשות היא הבעיה. הגישה הזאת מושרשת ברוב האנשים תודות למערכת ה"חינוך" או\ו דת "רשמית" זו או אחרת

      רוצה להיות חופשי? תהיה ספקן, שאל שאלות והרחב את הידע שלך. אני מזהיר אותך, זאת עמדה די בודדת. רוב האנשים לא אוהבים שמטילים ספק בעובדות בססיות (וגם אתה תאלץ להלחם עם עצמך)

      כמו שמישהו חכם אמר פעם: "כשאומרים לך בוקר טוב, גש לחלון וודא שאכן בוקר"

      מחק
    2. וואלה. יפה. תודה ובהצלחה במימוש.

      מחק
  11. ערן,
    מצטער להטריד אותך אבל זה נורא מציק לי בעין, בפסקה השנייה כתבת:"הסיפור המדהים הזה של שלושת הנשים..." נשים זה במין נקבה, ולכן יש להגיד:"הסיפור המדהים הזה של שלוש הנשים..." לתשומת לבך.

    השבמחק
  12. ערן יפה מאוד

    אפשר גם בקיצור
    תסמונת סטוקהולם היא תופעה שבה אדם המוחזק בכפייה בידי אנשים זרים, מפתח אמפתיה והזדהות נפשית עם האידאולוגיה והמעשים של האנשים המחזיקים בו. תסמונת זו נובעת מהרצון להזדהות עם החזק והשולט.
    ויקי
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%9D

    תודה לך

    השבמחק
  13. ממליץ לכולכם לקרוא את הספר "אלוף בטלות" . זה בדיוק על כל הנאמר כאן

    השבמחק
  14. http://best-construction.co.il/SingleItem.aspx?ItemID=188

    השבמחק
  15. עוד סיבה לאופטימיות וסימן שמשהו אולי מתחיל לזוז:
    ערוץ 10: "הריכוזיות במשק הבנקים עולה ביוקר"
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1020160

    השבמחק
  16. ובכן אם יש מישהו שתורם יותר מכל אדם אחר למהפכת החירות הכלכלית שלנו, להסיר את המסכות ולראות את העבדות שבה אנו נתונים, לחשוף את הנזקים שנגרמים לנו מעבדות זאת, לעודד את כולם לקרוא לאסורים דרור, הוא ללא ספק האיש שלנו, ערן הילדסהיים. אבל בעניין דבריו של משה איבאגי, אני חולק עליך לחלוטין, אלה לא היו אלה זבל טלוויזיוני מצוי בתוספת, קורטוב של כריזמה וזעם לא מעושה, אבל בחוסר הבנה והבחנה מוחלטים של שורשי חולי העבדות שבה אנו נתונים.

    השבמחק
  17. ערן. אתה פשוט נהדר.
    אין לי מילים.
    אתה עושה עבודת קודש. באמת

    השבמחק
  18. הינה מספר שאלות למחשבה עבורכם:
    מה יכול לגרום לשינוי השיח הציבורי (כך שלא יעסוק רק באייל גולן או בכל דבר "צהוב" אחר)?
    מה יכול להאיץ את כמות האנשים המדברים על האופן שבו האדם צריך לחיות ואיך להגיע לשם?
    איך ניתן לגרום לאנשים לשאול שאלות ולא רק לרוץ אחרי הזנב כל היום?

    התשובות יותר פשוטות ממה שזה נראה/נשמע.

    השבמחק
  19. תן לנו עוד מזה, אתה אחד השליחים!

    השבמחק
  20. אז בוא תראה לנו איך חיים מ 15 שעות בשבוע ?

    השבמחק
    תשובות
    1. הכוונה היא אם המערכת הכלכלית היתה טובה לא כמו היום.

      מחק
  21. צודק בהחלט. עקב ההתפתחות הטכנולוגית אנשים צריכים לעבוד פחות ופחות (וכל אדם מייצר יותר ויותר) בגלל זה יש אבטלה גלויה גדולה ואבטלה סמויה (גם במפעלים פרטיים קטנים וגדולים). חוץ מזה יכול אדם להשקיע הרבה בעבודה וזה יסתיים בלא כלום. יש הרבה פרויקטים שנסגרים וכל המאמץ שהושקע בהם ירד לטמיון (הייתי בפרויקטים כאלו).

    השבמחק
  22. ערן,
    קודם כל שוב תודה על המאמר וההשוואה הנכונה !
    שנית, לא יודע אם אתה בענייני ה"עולם שמעבר" (מעבר לגבולות ההגיון...), אבל הצפת הנושאים האלה לתודעה בתקופה זו אינה מקרית. עידן ה"דואליות" הסתיים, והחל מסוף 2012 אנו מצויים בעידן האחדות (עידן הדלי). צפה לשינויים גדולים בכל מערכות החיים ! (כלכלית, שילטונית, תקשורת ועוד ועוד...) השינויים הן לטובה - אבל דורשים מכולנו הרחבת המודעות ושינויי טוטאלי בדפוסי מחשבה ישנים ומקובעים (אנשים מקובעים בעבר יחוו תקופה לא פשוטה).
    בקיצור, עלית על גל נכון - השינוי במודעות אכן מתרחש בכל העולם - והוא ילך ויגבר לטובת כולנו.
    נעם

    השבמחק