יום חמישי, 28 בנובמבר 2013

מה עפרה שטראוס לא סיפרה אתמול בוועידת הקיימות?

מאת: ערן הילדסהיים

עופרה שטראוס ,יו"ר קבוצת שטראוס, סיפרה אתמול בוועידת הקיימות של "כלכליסט" כי "בעוד כמה שנים לא יהיה מספיק מזון לכולם". לטענתה הפתרון לבעיה הוא רק אם נעבוד "ביחד". שטראוס חזרה על המלה "ביחד" כ-10 פעמים ב5 הדקות הראשונות לדבריה. לטענתה יצירת טכנולוגיות מזון חדשות בשיתוף הסקטור הפרטי והממשלה, הוא  הפתרון למחסור. פעילות כזו תאיץ את קצב ייצור המזון בארץ ובעולם ובכך תפתר הבעיה. נשמע טוב? אז מסתבר שהמציאות קצת שונה: מזון שמסופק בשפע ובזול לכולם, הוא תרחיש שגם הממשלה וגם הסקטור הפרטי יעשו הכל כדי למנוע ממנו להתקיים"ביחד". קראו למה.

 אז בואו נתחיל עם החלק הראשון ב"ביחד" של עפרה שטראוס -הממשלה. שטראוס טוענת שהממשלה תומכת בחדשנות טכנולוגית ,שבסופו של דבר גורמת להאצת קצב ייצור המזון. אלא שמסתבר שמרכז המחקר והמידע של הכנסת טוען אחרת. על פי מסקנות דו"ח המרכז, דווקא טכנולוגית המזון מהווה כאב ראש גדול לממשלה. כל כך גדול עד שהיא במכוון משמידה מזון או מכוונת אותו אל מחוץ לשוק המקומי. הנה מה שנכתב במסמך שפורסם באתר הכנסת ב2009 ושכותרתו "התמודדות עם עודפי תוצרת חקלאית":
"עודף תוצרת הוא בעיה אופיינית של שוק חקלאות מפותח. שיפורים בטכנולוגיות של אמצעי הייצור וההתייעלות בעבודת המשק החקלאי תורמים לגידול בהיקף התוצרת החקלאית, ולעתים היקף התוצרת החקלאית עולה על הצרכים. עודף תוצרת חקלאית עלול לגרום לירידה במחיר התוצרת בשווקים מתחת להוצאות הנדרשות לגידולה.
יש כמה דרכים להתמודד עם עודפי תוצרת חקלאית, ומדינות בעולם נוקטות מגוון שיטות התמודדות: מכירת עודפי תוצרת לתעשייה; מכירת עודפי תוצרת למדינות אחרות; עידוד המגדלים לעבור לגידולים שהמדינה מייבאת במקום גידולים שהשוק המקומי רווי בהם; קביעת מכסות ייצור ומחיר מובטח;השמדת עודפי תוצרת; קניית עודפי תוצרת במרוכז למגוון שימושים. לכל פתרון יתרונות וחסרונות משלו."
שטראוס מספרת גם על החלק השני ב"ביחד"- שהוא המגזר הפרטי בארץ בשיתוף גופים שונים מהעולם. היא מציעה ששטראוס תרכז את טכנולוגיות המזון להגברת קצב ייצור המזון. הבעיה היא שבשיטה הקיימת השאלה היא לא כמה ייצרת אלא כמה מכל זה הגיע בסוף לצרכן. חשוב להבין, חברות המזון מחויבות בראש ובראשונה לבעלי המניות, הרבה לפני הצרכנים. השילוב של החברות "ביחד" עם הממשלה,  מבטיח שלעולם בשיטה הנוכחית היצע המזון המיוצר שיגיע לצרכן יהיה מוגבל. כבר היום כ-40% מהמזון המיוצר בישראל מושמד ונזרק בכל שנה לפח. חלק גדול ממנו מושמד במכוון כתוצאה מהרצון לשמור על רמות מחירים גבוהות. יש חלק נוסף של חברות מזון קטנות יחסית ,שאמנם לא מושמד, אבל דואגים שלא יגיע לרשתות השיווק הגדולות כדי שלא יפיל את המחירים. אם אכן היה מנוצל כל פוטנציאל יצור המזון בישראל והוא היה מועבר לצרכנים, היינו יכולים להבטיח בטחון תזונתי לעוד הרבה שנים קדימה גם ללא צורך בחדשנות טכנולוגית . הבעיה במקרה כזה של שפע מזון,תהיה למנכ"לי חברות המזון ,שיצטרכו למצא פתרון לצניחה החדה ברווחי החברות שלהם.
בעיה נוספת היא החשש שרווחי החקלאים ירד עד כדי כך שלא ישתלם להם לגדל לנו מזון. מנפלאות השיטה הכלכלית.

ארגון המתנדבים "לקט ישראל" מנסה לנצל חלק קטן מהמזון שנזרק בישראל. אבל כפי שתשמעו ממנכ"ל הארגון, הוא משום מה לא זוכה לשיתוף פעולה מרוב יצרניות המזון ואפילו נדחה על ידי מרבית הרשויות, שמעדיפות להתעלם מהארגון באופן תמוה:
http://bcove.me/kd39rxk4

28 תגובות:

  1. פוסט מעניין! לגבי פירות וירקות ומוצרים רבים אחרים אני חושב שאתה צודק לגמרי.
    אך בנוגע למוצרי חלב\בשר המצב שונה. זה לוקח יותר ויותר שטחים ומים לייצר את כמויות המזון מהחי שהאנושות (או הישראלים) צורכים. ע"פ מחקר של האו"ם, התעשייה של בשר וחלב מבזבזת יותר מים מתוקים מכל התעשיות האחרות בעולם ביחד, גם מזהמת כמויות אדירות של מים מתוקים ותופסת שטחים אדירים והולכים וגדלים (הרבה מיערות הגשם לדוגמא). תוסיף לכך את התחזיות של מספר חוקרים שדגי המים המלוחים יעלמו עד 2048 כתוצאה מזיהום ודייג - ואנחנו נמצאים בבעית מזון חמורה שהתחילה ממזמן, וסביר שתלך ותחמיר בעשרות השנים הבאות.

    השבמחק
    תשובות
    1. תעשיית חלב\בשר גם גורמים תחלואה גבוהה

      מחק
    2. אני תוהה אם תעשייה בכזה גודל הייתה מתאפשרת ללא התערבות ממשלתית והזרקת כסף הישר מכיס משלם המיסים לחברות.
      כולנו מכירים את "מועצת החלב" בארץ ואת הסיבסוד האמריקאי של התירס (המשמש לאכלת פרות)

      מחק
  2. סביבות 1900 כאשר אוכלוסית העולם מנתה כמיליארד בלבד גם היו בטוחים שבקרוב לא יוכלו להאכיל אוכלוסיה הולכת וגדלה של אנשים... יש מספיק אוכל לכוווווווולם בארץ ובעולם. פשוט הוא לא מפולג אחיד על פני הגלובוס, אני אוכל מנת בשר כל יום ובאפריקה יש ילד שלא טעם את זה מעולם.
    חנן

    השבמחק
    תשובות
    1. אם אתה אוכל מנת בשר כל יום - זה חלק גדול מהבעיה..
      http://www.youtube.com/watch?v=CGEyrvKqhto

      מחק
  3. עפרה שטראוס רואה דבר אחד למגד עיניה וזה לא טובת הכלל אלא טובת שטראוס ! - זו נקודת ההתחלה.
    לגבי כמויות מזון שמושמדות על מנת לשמר רף מחירים - זה ידוע ולא מהיום.
    (כמות העגבניות המושמדות ע"י החקלאים פשוט גורמת לדמעות - האבסורד הזה).

    השבמחק
    תשובות
    1. אי אפשר במקום להשמיד להשתמש בהן בתור דשן לגידולים אחרים?
      חקלאות זה כזה דבר מעניין

      מחק
    2. אפשר, אבל זה דורש להעביר את העגבניות למפעל שיכין מהן דשן. מה גם שאחד הדברים שהכלכלה ה"נפלאה" שלנו לא אוהבת זה להשתמש במשאב קיים במקום לייצר חדש..

      מחק
  4. סיפור מעניין שאימא שלי סיפרה לי: כשהיא הייתה ילדה היה סוג מסוים של פרחים שהיו שווים הרבה כסף, אז כולם במושב התחילו לגדל אותם בשביל להתעשר. ומה קרה? מחיר הפרחים צנח, ולא היה שווה בכלל לקטוף אותם והמון פרחים נעזבו בשדות. בעצם הכלכלה המזויפת שאנחנו חיים לפיה נתונה תמיד בשאלה של מחסור, שכן אם לא היה מחסור לא היה צורך בכלל בכסף. וזאת הסיבה העיקרית לדעתי שפרויקט ונוס הוא הפתרון הסופי והאידאלי להפסיק את המחסור, את השחיתות ואת חוסר הצדק בעולם.

    השבמחק
    תשובות
    1. יש רק בעיה אחת עם פתרון ונוס
      שהוא לא אפשרי מבחינה טכנולוגית
      ולעולם ישאר כזה.

      אם אתה באמת רוצה להבין מה הבעיות עם פרויקט ונוס
      (ולא רק שיגידו לך שאתה צודק)
      אז אתה מוזמן לצפות בסרטון הבא
      שבו סטפן מוליניוקס מביס את פטר ג'וזף בדיון בניהם
      http://www.youtube.com/watch?v=vUtv5E6CkLE

      סטפן מסביר את עובדות החיים לתומך ZTM אחר
      http://www.youtube.com/watch?v=hxjwBZjADiM

      מחק
    2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

      מחק
  5. היי ערן,
    אשמח אם תפנה אותי למקור מהימן שמוכיח שמושמדת תוצרת חקלאית כדי לשמור על מחירים גבוהים.
    אני מכיר שפשוט מורידים את מכסות הייצור כמו שהיה עם העופות ב2012 (המחירים לצרכן היו פשוט מצחיקים) ומגדלי העופות החליטו להוריד את מכסות הגידול ובכך לשמר מחירים גבוהים, אבל לא השמידו את התוצרת.

    דרך אגב גם הורדת המכסות הוא מהלך שפוגע בצרכן הסופי והוא מאופשר מעודף רכוזיות וחוסר תחרות מבחוץ...

    השבמחק
    תשובות
    1. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוא לא מספיק מהימן?
      ראה קישור במאמר.

      מחק
    2. איכשהו פיספסתי את הקישור במאמר :)
      תודה,

      מחק
    3. המסמך מדבר על היקף לא גבוהה של השמדה של תוצרת חקלאית עקב עודפי ייצור (בפירות ובעוף כמעט ולא קיים בכלל) בירקות הטריים קיים ובד"כ בגלל סיבות הגיוניות.
      כלומר, התמודדות עם עודפי ייצור היא בד"כ ע"י ייצוא וזה נראה לי לגיטימי...

      מחק
    4. האם זה כדי לשמור על רמת מחירים, או כי לא משתלם לטפל בגידול החקלאי עקב עודף תוצרת?

      מחק
    5. ממה שהבנתי מהמסמך המקושר זה גם עבור שמירת רמת מחירים (כדי שלא תרד ממחיר הייצור) וגם מסיבות שבהן אין ביקוש ומחיר הטיפול הלוגיסטי יקר מהמחיר שניתן להשיג עבור התוצרת (מכירה לתעשיי)

      מחק
  6. ערן שוב תודה.
    חברים להפיץ להפיץ להפיץ!!! משפחה, חברים , פייסבוק (5000 + זה לא מספיק)

    השבמחק
  7. בואו נבין משהו קטן על חקלאות - יש פעם זמן גדול למדי בין הזריעה/שתילה/גידול של הצמחים לבין הרגע שבו הם נותנים תנובה. זה יוצר בעיה בשוק שבגללה לפעמים מיצרים יותר מידי ולפעמים פחות מידי (מה שנקרא כשל שוק) - אם ניתן לשוק הזה להתנהג באופן חופשי אכן נקבל עגבניות ב-20 אג' פעם בכמה שנים, אבל גם כאלו ב-20 שקל גם. לא כדאי, אז מחלקים מכסות, משמידים אם יוצר יותר מידי, ושאר דברים שקוראים כשיש כלכלה סוציאליסיטית ריכוזית. זה בעייתי - אבל פה כנראה אין פתרון אמת.

    השבמחק
    תשובות
    1. לא נראה עגבניות ב 20 אגורות כי לא משתלם להוביל ולמכור במחיר הזה.

      מחק
  8. מה רע בשיטה הקיימת של הרחבה כמותית? ומדוע שזה לא ימשיך לנצח? תשובות רציניות בבקשה

    השבמחק
    תשובות
    1. התשובה היא שכל פעם צריך להרחיב יותר.
      זה יוצר גדילה מעריכית שטכנית לא יכולה להימשך הרבה זמן בטח לא לנצח.
      בסוף יש יותר מידי חובות(כמו שכבר יש) אבל זה רק נהיה גרוע יותר עם הזמן.
      בסוף בסוף יש פשיטות רגל רבות או שהמטבע הופך לאפס כמו בשנות ה 80 בישראל.

      מחק
  9. מאמר מצוין.

    יש להביאו בהקשר של אלה שמתנגדים להצעה למתן שכר מינימום לקיום לכל תושבי המדינה, במסגרת כלכלה נטולת חוב.

    השבמחק
  10. המזון הוא הכלכלה האמיתית (למי שעוד לא חיי על פראנה). אדם החי על חלקת אדמה של לפחות 2 דונם יכול לספק לעצמו מספיק מזון וחומרי גלם (עץ לבנית בית למשל) תוך כדי עבודה של לא יותר משעה ביום ולא כל יום. לפני שנתיים כשהתחלתי לחקור איך הכלכלה בנויה, גם אני חיפשתי פתרונות טכנולגים איך להאכיל את העולם. אז עוד לא ידעתי איך נובט זרע.. כמה חודשים אחרי זה חבר הראה לי איך מחברים צינורות השקיה ומאז אני מאכיל את כל המשפחה ונותן את העודף לחברים. מי שגדל בעיר (כמוני) סביר שלא יודע את זה, וחושב שגידול ירקות ועצי פרי זו עבודה קשה בשמש. עצוב, אבל גם חקלאים שמגדלים תאילנדים לצד השדות המונוקולטורים שלהם לא יודעים איך ליצור בקלות גינה עם כל סוגי הירקות העונתיים ללא שימוש בשום תוסף חיצוני. עד היום אני לא יודע אם זה במקרה או שיד מכוונת דאגה לכך שהחצרות בשכונות מגורים מספיקות בקושי לעץ אחד, בערים מכסים כל טיפת אדמה בבטון, ואם כבר העירייה שותלת עצים או צמחיה הם לא יהיו חס וחלילה אכילים. אנשים מדברים על להאכיל את העולם אבל לא יודעים איך להאכיל את עצמם..
    לסיכום: הטכנולוגיה הכי מתקדמת שצריך (ואולי גם זה לא..) כדי לגדל יותר ממספיק אוכל כבר קיימת וקוראים לה צינורות השקיה. אפשר לקנות אותם בקלות. חוץ מזה צריך לזרוע זרעים פעם בכמה זמן, ולהעביר את הקליפות והשאריות של האוכל מהמטבח לבור ליד הגינה (מה שנקרא קומפוסט).
    מפה אני שואל 3 מהשאלות שבשורש הבעיה שבכלכלה האמיתית:
    1. למה ולמי אני צריך לשלם על אדמה שאני חיי עליה?
    2. למה ולמי אני צריך לשלם על מים שנמצאים מתחת לאדמה שאני חיי עליה?
    3. למה אנחנו קוראים כתבות על כלכלה ולא מחפשים כמה מטרים של אדמה, זורעים בה כמה זרעים ובודקים מהו "יוקר המחיה" האמיתי בעצמנו?

    השבמחק
    תשובות
    1. נחמד שוקו.
      בישראל 2 דונם בעיר זה המון.
      ולא הרבה מוכנים לוותר על העיר.
      גם אלה שמוכנים צריכים להשיג את ה 2 דונם - בהצלחה עם זה.

      מחק
  11. שוב תודה ערן על המאמר !

    אכן, השמדת מזון מצד אחד וריבוי עמותות המחלקות מזון לרעבי עמנו מצד שני - מהווה עדות נוספת לעיוות המלווה את חיינו כצל שחור - עיוות הנקרא השיטה הכלכלית - שמטרתה אחת: להנציח את עצמה - ולא חשוב כמה קורבנות יירמסו בדרך למטרתה הנכספת.

    ע"י פרסום עוד ועוד מאמרים כאלה, אני מאמין שאט אט יתעוררו כל ה"נמים את שנת הדובים".
    שוב תודה !!! ותמשיך בדרכך המופלאה - העם איתך !!!

    נעם

    השבמחק
  12. לגדל בקר בארגנטינה או בברזיל ולהוביל לארה"ב הרבה יותר זול מלגדל בקר בטקסס או באוקלהומה, למשל. אז למה הממשל האמריקאי מערים קשיים (מכסות גבוההים) על יבוא בשר מדרום אמריקה (ולא רק בקר אלא עוד המון דברי מאכל, נעזוב את זה)? כי אם יורידו את המכסים אז הקאבוי האמריקאי לא יוכל להתחרות בארנטינאי, יפשוט את הרגל ויעבור לגור בעיר, ילדיו כבר לא ידעו לגדל שום דבר ונכדיו אפילו לא יזכרו שהוא היה קאובוי. עד כאן זה לא כלכך נורא, אבל מה יקרה אם עוד עשור או שניים האמריקני השבעה מהמבורגרים ארגנטינאים יגלה שאין יותר המבורגרים ארגנטינאים כי הבקר הארגנטינאי נמכר לסין או קנדה ולעוד כל מני מדינות. מה הוא יוכל אז? מה יעשו האמריקאים? יחזירו את הקאבוי? אין כבר קאבוי, ילדיו הם כבר מתכנתים או עורכי דין...
    וזה לא רק בקר- תירס, סוכר, קפה, קקאו, ועוד
    וזאת הסיבה למה מחירי האוכל גבוהים בעולם- ולמרות שמשמידים יבולים ישנם המון אנשים רעבים.
    כל מדינה (לא רק ארה"ב ) מנסה להגן על יצרני המזון שלה ע"י מכסים גבוהים, השמדת יבולים ותשלום לחקלאים לא לגדל. גם החקלאים לא טיפשים ובכל מדינה יש להם לובי בפרלמנט שדואג שמחירי האוכל יהיו גבוהים( חוץ מישראל כמובן- אנחנו לא כמו הגוים השנואים, אצלנו אין דבר כזה ;) ).

    מדינות שלא הגנו על היצרנים שלהם, איבדו אותם, לדוגמא לטביה שכל יצור האוכל הוא בידים שבדיות או ברה"מ שהרסה באופן שיטתי את מעמד האיכר והגיעה למצב שבמשך למעלה משמונים שנה תלוים ביבוא אוכל, למרות שלפני זה היו יצואני מזון.
    אז פעם הבאה שפוליטיקאי מבטיח שיוריד את מחיר המזון- פשוט תתעלמו...
    חנן

    השבמחק
  13. זה תירוץ שנשמע סביר למי שלא מתעמק בזה יותר מידי
    וככה החקלאים מצליחים לדפוק אותנו בלי לעורר התנגדות גדולה מידי.

    כשחושבים על זה טיפל'ה יותר לעומק מגלים שאבותיו של הקאבוי האמריקני לא היו קאבוים מאז ומעולם
    הם נכנסו למקצוע הזה כי הוא נראה להם האופציה הטובה ביותר בזמנו.

    חקלאים רבים לא בהכרח באים ממשפחות חקלאיות
    הם יכולים למשל פשוט ללמוד בטכניון או במכון החקלאי ברחובות
    ואז לחכור שטחים או לשמש כיועצים.

    שלא יעבדו עליכם
    דמוקרטיה היא שיטה שמבוססת על גניבת ההמונים על ידי קבוצות אינטרסים מיוחדים
    אין שום אידיאולוגיה או דאגה לעתיד מאחורי זה.

    השבמחק